1
00:00:11,052 --> 00:00:14,392
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:21,396 --> 00:00:22,226
‫יפה.‬

3
00:00:24,024 --> 00:00:24,864
‫זה מאוחר.‬

4
00:00:25,483 --> 00:00:26,323
‫זה נהדר.‬

5
00:00:26,401 --> 00:00:27,571
‫- אולי מרוב שהיה לה כסף‬
‫היא לא ידעה איפה הוא -‬

6
00:00:27,652 --> 00:00:28,492
‫זה מאוחר.‬

7
00:00:30,405 --> 00:00:33,365
‫אני מצטער. זה קטע של אחרי לידה?‬

8
00:00:33,450 --> 00:00:36,080
‫כי אני רוצה לנחם אותך,‬
‫אבל קראתי שאני אמור לכבד…‬

9
00:00:36,161 --> 00:00:39,291
‫נחם אותי.‬
‫-אוקיי, כתבת מאמר מעולה.‬

10
00:00:39,372 --> 00:00:40,542
‫כתבת אותו בזמן ההיריון.‬

11
00:00:40,623 --> 00:00:43,333
‫ועכשיו, יש לנו ילדה חדשה‬
‫להיות אובססיביים לגביה.‬

12
00:00:44,210 --> 00:00:45,050
‫נכון?‬

13
00:00:46,504 --> 00:00:47,344
‫נכון.‬

14
00:00:57,807 --> 00:00:59,727
‫- ויויאןקנט‬
‫מגזין מנהטן -‬

15
00:01:01,227 --> 00:01:02,977
{\an8}‫- אנהדלביהאמיתית‬
‫אנה - מתמחה בדימוס -‬

16
00:01:10,070 --> 00:01:11,200
{\an8}‫- חדשות ערוץ ארבע -‬

17
00:01:11,279 --> 00:01:13,409
‫היורשת הכוזבת השיגה במרמה‬

18
00:01:13,490 --> 00:01:16,160
‫ארוחות גורמה,‬

19
00:01:16,242 --> 00:01:19,502
‫מלונות יוקרה‬
‫וטיסות במטוס פרטי באלפי דולרים.‬

20
00:01:19,579 --> 00:01:22,209
‫מקורות מדווחים שרימתה גם‬
‫את האליטה של מנהטן,‬

21
00:01:22,290 --> 00:01:24,960
‫והשפילה בכירים בחברה‬

22
00:01:25,043 --> 00:01:28,133
‫מעולם האומנות, הנדל"ן, האופנה ווול סטריט.‬

23
00:01:28,213 --> 00:01:29,263
‫היי, חברים.‬

24
00:01:29,339 --> 00:01:33,469
‫אוקיי, דיברתם עליה בבראנץ',‬
‫שמתם את התלבושות שלה בפינטרסט.‬

25
00:01:33,551 --> 00:01:35,011
‫המשקפיים האלה של סלין…‬

26
00:01:35,553 --> 00:01:39,723
{\an8}‫בכל מקרה, היום אנחנו‬
‫בליהוק חלומות לסיפור על אנה דלבי.‬

27
00:01:39,808 --> 00:01:42,768
‫אוקיי, אני אובססיבית‬
‫לגבי הסיפור הזה ואני יכולה פשוט…‬

28
00:01:42,852 --> 00:01:45,272
‫אוקיי, "החבר העתידני"?‬

29
00:01:45,355 --> 00:01:47,515
‫מייקל סרה, לא ככה?‬

30
00:01:47,607 --> 00:01:49,897
‫מייקל סרה? מה לעזאזל?‬

31
00:01:49,984 --> 00:01:53,154
‫אומר לכם כך, היא לא הייתה‬
‫עובדת עליי, או על החברים שלי.‬

32
00:01:53,238 --> 00:01:54,698
‫למה בדיוק?‬

33
00:01:54,781 --> 00:01:56,281
‫קל. השיער.‬

34
00:01:56,366 --> 00:01:58,906
‫הבחורה צריכה להשקיע במרכך עמוק.‬

35
00:02:05,875 --> 00:02:06,785
‫זו חברה שלי.‬

36
00:02:07,710 --> 00:02:10,340
‫זו חברה שלי!‬

37
00:02:10,839 --> 00:02:12,339
‫זו חברה שלי!‬

38
00:02:13,550 --> 00:02:18,930
{\an8}‫- מריו מרקיז‬
‫ספורה - כניסה מתחת -‬

39
00:02:32,777 --> 00:02:33,817
‫סורוקין!‬

40
00:02:38,992 --> 00:02:40,242
‫אהבתי את צללית העיניים.‬

41
00:02:40,785 --> 00:02:41,655
‫לא.‬

42
00:02:44,831 --> 00:02:45,961
‫את יכולה להיכנס.‬

43
00:02:49,335 --> 00:02:50,915
‫כל השאר, שבו.‬

44
00:02:56,009 --> 00:02:57,179
‫אני מפורסמת.‬

45
00:03:13,610 --> 00:03:14,530
‫וואו.‬

46
00:04:02,408 --> 00:04:03,528
‫אוקיי, אז…‬

47
00:04:05,286 --> 00:04:06,366
‫מה? את רוצה מחמאות?‬

48
00:04:06,454 --> 00:04:07,714
‫לא, אני פשוט…‬

49
00:04:07,789 --> 00:04:10,999
‫לא, עשית עבודה טובה, פשוט… זה…‬

50
00:04:11,542 --> 00:04:12,502
‫מה?‬

51
00:04:14,379 --> 00:04:16,259
‫אני מניחה שכל הזמן הזה חשבתי שאת,‬

52
00:04:16,339 --> 00:04:18,009
‫כאילו, עיתונאית אמיתית.‬

53
00:04:23,346 --> 00:04:25,466
‫השקעתי במאמר הזה מאות שעות.‬

54
00:04:26,307 --> 00:04:30,937
‫חודשים של ראיונות, מחקר, בדיקת עובדות.‬

55
00:04:31,020 --> 00:04:33,310
‫אם האנשים סביבי היו פשוט‬
‫עושים את העבודה שלהם‬

56
00:04:33,398 --> 00:04:35,148
‫אז ההלוואות היו מאושרות,‬

57
00:04:35,233 --> 00:04:38,363
‫הקרן שלי הייתה עוברת‬
‫ועכשיו הייתי יושבת בשדרות פארק‬

58
00:04:38,444 --> 00:04:39,704
‫במקום פה איתך.‬

59
00:04:39,779 --> 00:04:40,609
‫זו עובדה.‬

60
00:04:40,697 --> 00:04:44,527
‫אני אדם רציני ואת גורמת לי‬
‫להישמע כאילו המצאתי את הכול.‬

61
00:04:44,617 --> 00:04:45,947
‫כאילו אני איזו שקרנית.‬

62
00:04:46,619 --> 00:04:47,999
‫משום ששיקרת.‬

63
00:04:49,414 --> 00:04:52,884
‫אין קרן נאמנות. אף פעם לא הייתה.‬

64
00:04:52,959 --> 00:04:55,549
‫אבא שלך הוא לא איזה איל הון מתחום הסולרי.‬

65
00:04:55,628 --> 00:04:58,798
‫קיי אן אס משאיות וקירור,‬
‫זה העסק של אבא שלך.‬

66
00:04:58,881 --> 00:05:00,971
‫מחלקת משפטים עשתה מחקר בשביל המאמר.‬

67
00:05:01,050 --> 00:05:02,050
‫אימתנו את זה.‬

68
00:05:02,135 --> 00:05:06,505
‫אין ירושה. אין הון, אין אוסף אומנות, כלום.‬

69
00:05:06,597 --> 00:05:09,177
‫משאיות וקירור, ככה הוא קורא לזה כיום?‬

70
00:05:10,893 --> 00:05:13,653
‫אנה, שחררי.‬

71
00:05:15,231 --> 00:05:17,031
‫תסתכלי סביבך.‬

72
00:05:18,026 --> 00:05:20,106
‫את חייבת להפסיק להעמיד פנים.‬

73
00:05:21,070 --> 00:05:24,370
‫לא משנה איזו "עיתונאית" את,‬

74
00:05:24,449 --> 00:05:27,289
‫את מבינה שלאבי שהוגלה מרוסיה‬

75
00:05:27,368 --> 00:05:29,408
‫אולי יש סודות להסתיר?‬

76
00:05:29,495 --> 00:05:30,825
‫אפילו המצאת את השם.‬

77
00:05:30,913 --> 00:05:34,003
‫כן, אמרתי לך, דלבי זה שם הנעורים של אימי.‬

78
00:05:34,083 --> 00:05:36,093
‫רציתי לעשות את זה בכוחות עצמי.‬

79
00:05:36,169 --> 00:05:37,629
‫בלי שאבא מחזיק לי את היד.‬

80
00:05:37,712 --> 00:05:39,342
‫אוקיי, בסדר.‬

81
00:05:43,551 --> 00:05:47,101
‫אם היית כל כך בטוחה שהכסף‬
‫הולך להגיע ושאת הולכת להצליח,‬

82
00:05:48,097 --> 00:05:49,557
‫אז מה בדיוק עשית בלוס אנג'לס?‬

83
00:05:49,640 --> 00:05:52,730
‫סליחה, אני לא יודעת למה את מתכוונת.‬

84
00:05:52,810 --> 00:05:54,350
‫בשאטו מרמונט כש…‬

85
00:05:54,437 --> 00:05:55,307
‫כשמה?‬

86
00:06:04,197 --> 00:06:05,157
‫נגמר הזמן.‬

87
00:06:07,742 --> 00:06:10,412
‫מאות של שעות, חודשים של מחקר,‬

88
00:06:10,495 --> 00:06:13,365
‫ואת עדיין לא יודעת דבר עליי.‬

89
00:06:21,506 --> 00:06:22,666
‫אבל רזית.‬

90
00:06:24,467 --> 00:06:25,927
‫היי, ילדת את התינוק.‬

91
00:06:26,594 --> 00:06:27,434
‫מזל טוב.‬

92
00:06:40,817 --> 00:06:44,947
‫- אנה? -‬

93
00:07:28,614 --> 00:07:29,454
‫לאן?‬

94
00:07:29,532 --> 00:07:30,832
‫שאטו מרמונט.‬

95
00:07:32,577 --> 00:07:34,247
‫הטירה בשדרת סנסט.‬

96
00:07:35,538 --> 00:07:39,748
‫איפה שג'ין הרלו ברחה מירח הדבש שלה‬
‫כדי להתמזמז עם קלארק גייבל.‬

97
00:07:40,376 --> 00:07:43,586
‫איפה שג'יימס דין קפץ מהחלון‬
‫כדי להשיג תפקיד.‬

98
00:07:43,671 --> 00:07:45,761
‫איפה שג'ון בלושי…‬

99
00:07:48,134 --> 00:07:51,894
‫גברתי, זה לא יעלה כל כך הרבה‬
‫בשביל להגיע לווסט הוליווד.‬

100
00:07:51,971 --> 00:07:54,061
‫לא, זה לא בשביל שתנהג, זה בשביל שתסתום.‬

101
00:08:21,542 --> 00:08:22,382
‫את קולטת?‬

102
00:08:22,460 --> 00:08:25,960
‫עברו כבר חודשיים‬
‫ודיווחי החדשות עדיין לא פוסקים.‬

103
00:08:26,047 --> 00:08:28,717
‫"האם אנה דלבי מבשרת על סופם של המשפיענים?"‬

104
00:08:28,799 --> 00:08:31,469
‫"אנה דלבי היא התרבות המלניאלית בשיאה."‬

105
00:08:31,552 --> 00:08:35,562
‫"אנה דלבי הוכיחה את הפגמים‬
‫במערכת ההגירה של ארה"ב"?‬

106
00:08:35,640 --> 00:08:36,520
‫הם לא נגמרים.‬

107
00:08:38,309 --> 00:08:39,139
‫ויו.‬

108
00:08:41,479 --> 00:08:42,609
‫סליחה, פשוט…‬

109
00:08:42,688 --> 00:08:44,898
‫אנה דלבי היא לא דעה, היא לא מם…‬

110
00:08:45,900 --> 00:08:48,780
‫אני פשוט מרגישה כאילו‬
‫כולם פספסו את הסיפור האמיתי.‬

111
00:08:50,112 --> 00:08:51,452
‫מה היה הסיפור האמיתי?‬

112
00:08:52,031 --> 00:08:55,951
‫משהו על מעמד, ניידות חברתית…‬

113
00:08:57,495 --> 00:09:00,155
‫זהות תחת הקפיטליזם. אני לא יודעת.‬

114
00:09:02,041 --> 00:09:04,591
‫אולי זו אשמתי. אני חושבת שאולי…‬

115
00:09:05,419 --> 00:09:06,709
‫לא גיליתי את הסיפור האמיתי.‬

116
00:09:07,296 --> 00:09:09,756
‫ויו, העלית את האינטרנט באש.‬

117
00:09:09,840 --> 00:09:12,300
‫לא משנה איזה סיפור מצאת, הוא הצליח.‬

118
00:09:18,474 --> 00:09:23,104
‫ואז היא עזבה את סנטרל סיינט מרטינס‬
‫והשיגה מלגה בפרפל,‬

119
00:09:23,187 --> 00:09:26,857
‫שזה מגזין צרפתי דוחה‬
‫שאני לא מרשה לך לקרוא.‬

120
00:09:29,443 --> 00:09:31,073
{\an8}‫- יורשת גרמנייה מזויפת -‬

121
00:09:31,153 --> 00:09:32,203
{\an8}‫מה?‬

122
00:09:33,406 --> 00:09:34,316
{\an8}‫זה מם.‬

123
00:09:39,704 --> 00:09:42,874
‫"סופה של ברית המועצות‬
‫העיד על סופה של דרך חיים.‬

124
00:09:43,541 --> 00:09:45,041
‫עבור רוסים מכל המעמדות,‬

125
00:09:45,126 --> 00:09:48,296
‫זו הייתה גם קטסטרופה וגם הזדמנות.‬

126
00:09:48,379 --> 00:09:51,009
‫הזדמנות להמציא חיים חדשים."‬

127
00:09:51,090 --> 00:09:53,590
{\an8}‫- אנהדלבי‬
‫איקוניק אל איי -‬

128
00:09:53,676 --> 00:09:55,086
‫- שאטו מרמונט -‬

129
00:09:56,762 --> 00:09:58,472
‫בנוסף למטבח מלא,‬

130
00:09:58,556 --> 00:10:00,726
‫הפנטהאוז כולל חדר סעודה רשמי.‬

131
00:10:00,808 --> 00:10:01,928
‫מושלם עבור אירוח.‬

132
00:10:02,643 --> 00:10:04,943
‫עכשיו השטיחים מ…‬

133
00:10:05,021 --> 00:10:06,111
‫מה זה?‬

134
00:10:12,612 --> 00:10:14,322
‫אני מקווה שהכול לשביעות רצונך.‬

135
00:10:17,491 --> 00:10:18,411
‫כמעט.‬

136
00:10:23,080 --> 00:10:25,080
‫אצטרך בקבוק טוב של רוזה.‬

137
00:10:30,671 --> 00:10:31,671
‫תגידי לי שראית את זה.‬

138
00:10:31,756 --> 00:10:32,756
‫מה ראיתי?‬

139
00:10:33,466 --> 00:10:36,466
‫האינסטגרם של אנה, עצי דקל, הרעפים האלה.‬

140
00:10:36,552 --> 00:10:38,102
‫זה השאטו מרמונט.‬

141
00:10:38,179 --> 00:10:39,009
‫המה?‬

142
00:10:39,096 --> 00:10:41,806
‫השאטו מרמונט. המלון. בה"א הידיעה.‬

143
00:10:41,891 --> 00:10:44,101
‫אוקיי, אז זה מלון. אני לא מבינה.‬

144
00:10:44,185 --> 00:10:47,265
‫אנה בלוס אנג'לס, מתאכסנת בשאטו.‬
‫את יכולה לעצור אותה.‬

145
00:10:48,856 --> 00:10:49,936
‫מי? אני?‬

146
00:10:50,024 --> 00:10:51,194
‫אני לא יודעת, המשטרה?‬

147
00:10:51,275 --> 00:10:52,525
‫רייצ'ל, הייתי שמחה לעזור,‬

148
00:10:52,610 --> 00:10:56,160
‫אבל לא אוכל לצוות על המשטרה‬
‫לחפש את חברה שלך בעיר.‬

149
00:10:56,238 --> 00:10:57,988
‫אבל השופטת הוציאה צו בית משפט.‬

150
00:10:58,074 --> 00:10:59,784
‫שווה כמו הנייר שעליו הוא מודפס.‬

151
00:10:59,867 --> 00:11:02,157
‫את יודעת כמה צווי מעצר‬
‫שעדיין לא טופלו קיימים?‬

152
00:11:02,244 --> 00:11:03,084
‫עשרה.‬

153
00:11:03,663 --> 00:11:04,793
‫מיליון.‬

154
00:11:04,872 --> 00:11:06,872
‫אז, מה? נוותר לה?‬

155
00:11:06,957 --> 00:11:08,207
‫אמרת שיש לי תיק מבוסס.‬

156
00:11:08,292 --> 00:11:10,002
‫אמרת "דפוס רחב של גניבה".‬

157
00:11:10,086 --> 00:11:11,086
‫לא תעשי את עבודתך?‬

158
00:11:11,170 --> 00:11:13,920
‫את יודעת מה על סדר היום שלי כרגע?‬
‫עשרה מקרי רצח.‬

159
00:11:14,006 --> 00:11:16,546
‫תיק של פיגוע טרור. זו העבודה שלי.‬

160
00:11:16,634 --> 00:11:18,934
‫הכסף של החופשה שלך לא בראש סדר העדיפויות.‬

161
00:11:25,976 --> 00:11:28,146
‫היי, בינינו,‬

162
00:11:28,854 --> 00:11:31,154
‫זה נראה שהיא רימתה גם כמה בנקאים.‬

163
00:11:32,066 --> 00:11:33,436
‫לא נחשוף זאת בינתיים‬

164
00:11:33,526 --> 00:11:37,146
‫כי זה עלול להביך המון אנשים חזקים.‬

165
00:11:37,988 --> 00:11:40,948
‫אבל בפרקליטות המחוז מדברים‬
‫על זימון של חבר מושבעים גדול,‬

166
00:11:41,033 --> 00:11:42,453
‫לראות כמה רחוק אפשר לקדם זאת.‬

167
00:11:42,535 --> 00:11:45,195
‫אז את לא לבד. לא שכחו אותך.‬

168
00:11:45,287 --> 00:11:47,457
‫הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות, לחכות.‬

169
00:11:47,998 --> 00:11:49,538
‫חכי לחבר המושבעים הגדול.‬

170
00:11:53,713 --> 00:11:55,133
‫תודה על הפגישה בהתראה קצרה.‬

171
00:11:55,214 --> 00:11:58,184
‫לא. תודה שהגעת בחופשת הלידה שלך.‬

172
00:11:58,801 --> 00:12:00,301
‫מזל טוב, דרך אגב.‬

173
00:12:00,886 --> 00:12:01,966
‫תודה.‬

174
00:12:02,054 --> 00:12:03,514
‫חזרת הגיבורה הכובשת.‬

175
00:12:04,056 --> 00:12:05,636
‫בדקת בצ'ארטביט?‬

176
00:12:05,725 --> 00:12:09,805
‫אנה דלבי הייתה הכתבה המצליחה ביותר שלנו‬
‫בחמש השנים האחרונות.‬

177
00:12:09,895 --> 00:12:11,355
‫הרשתות החברתיות כמרקחה.‬

178
00:12:11,439 --> 00:12:13,819
‫טלפונים מצלצלים, מוציאים לאור, מפרסמים.‬

179
00:12:13,899 --> 00:12:16,149
‫"מה צופן העתיד לוויויאן?"‬

180
00:12:16,235 --> 00:12:19,525
‫הם מבקשים את הדעה שלך לגבי אליזבת' הולמס.‬

181
00:12:19,613 --> 00:12:22,583
‫או טראמפ. הבית-הלבן-בתור-ג'ורג'-12.‬

182
00:12:23,784 --> 00:12:27,714
‫כמובן, אמרנו לכולם שאת לא עובדת לזמן מה.‬

183
00:12:28,372 --> 00:12:30,832
‫טוב, האמת שזו הסיבה שרציתי להיפגש.‬

184
00:12:31,417 --> 00:12:32,627
‫החלטתי איך להמשיך.‬

185
00:12:34,754 --> 00:12:35,594
‫דברי.‬

186
00:12:36,422 --> 00:12:37,802
‫תכווני גבוה.‬

187
00:12:40,342 --> 00:12:43,432
‫אני אלך עכשיו. אני אוהבת אותך. ביי.‬

188
00:12:47,141 --> 00:12:48,181
‫לאן את נוסעת?‬

189
00:12:48,267 --> 00:12:50,557
‫ג'ק!‬
‫-סליחה, לאן את נוסעת?‬

190
00:12:51,353 --> 00:12:52,313
‫גרמניה.‬

191
00:12:53,105 --> 00:12:54,225
‫למה?‬

192
00:12:54,315 --> 00:12:56,685
‫כי מה אם היא לא מזויפת?‬

193
00:12:56,776 --> 00:12:58,646
‫מה אם היא לא יורשת מזויפת?‬

194
00:12:58,736 --> 00:13:00,906
‫מה אם היא אמרה את האמת כל הזמן הזה?‬

195
00:13:00,988 --> 00:13:03,568
‫הכסף שהיא הגיעה איתו לניו יורק.‬
‫מאיפה הוא היה?‬

196
00:13:03,657 --> 00:13:05,827
‫השמועות אומרות שהיא אולי הלבינה כספים.‬

197
00:13:05,910 --> 00:13:08,370
‫כל התשובות החשודות שהשגתי מההורים שלה.‬

198
00:13:08,454 --> 00:13:09,334
‫אוקיי, תאטי.‬

199
00:13:09,413 --> 00:13:10,873
‫זה יכול להיות גדול יותר מאנה.‬

200
00:13:10,956 --> 00:13:14,376
‫זה יכול להיות גדול יותר‬
‫ממה שכולם יודעים ואני…‬

201
00:13:17,254 --> 00:13:19,724
‫אני יודעת שהתזמון גרוע.‬

202
00:13:21,467 --> 00:13:23,547
‫כואב לי לא להיות איתה באותו חדר.‬

203
00:13:23,636 --> 00:13:26,756
‫אני לא יכולה לדמיין להיות ביבשת אחרת,‬

204
00:13:27,264 --> 00:13:28,774
‫אבל הכול סודר.‬

205
00:13:28,849 --> 00:13:32,649
‫המגזין שילם על הכרטיס, על המלון. אני…‬

206
00:13:32,728 --> 00:13:34,558
‫אפילו שכרתי מתורגמנית.‬

207
00:13:35,481 --> 00:13:37,481
‫וזה רק לשבוע.‬

208
00:13:38,442 --> 00:13:40,282
‫זו האחריות שלי בתור עיתונאית.‬

209
00:13:43,989 --> 00:13:46,699
‫פשוט… בתור עיתונאית,‬

210
00:13:46,784 --> 00:13:49,544
‫את לא אמורה לשמור טיפה מרחק‬
‫מהמרואיינים שלך?‬

211
00:13:49,620 --> 00:13:51,660
‫הבחורה הזו סוציופתית.‬

212
00:13:51,747 --> 00:13:54,957
‫היא עבדה על כולם שיש לה כסף,‬

213
00:13:55,042 --> 00:13:57,342
‫ועכשיו, מה אם היא עובדת עלייך?‬

214
00:13:57,419 --> 00:13:59,709
‫זה לא כזה פשוט. היא לא סוציופתית.‬

215
00:14:00,506 --> 00:14:01,836
‫איך את יודעת את זה?‬

216
00:14:01,924 --> 00:14:04,094
‫בגלל מה שקרה בשאטו מרמונט.‬

217
00:14:06,220 --> 00:14:11,310
‫הסיפור מורכב יותר‬
‫ממה שאני, אתה ואחרים יודעים.‬

218
00:14:12,268 --> 00:14:15,558
‫אבל אני פתחתי את תיבת פנדורה הזו‬
‫ועכשיו אני חייבת לסגור אותה.‬

219
00:14:46,719 --> 00:14:48,139
‫- מחכה להעברה הזו. -‬

220
00:16:12,262 --> 00:16:14,142
‫- ברלין -‬

221
00:16:43,085 --> 00:16:45,955
‫סליחה, אני לא יודעת גרמנית.‬
‫אני פוגשת את אבא שלי כאן.‬

222
00:16:47,923 --> 00:16:48,803
‫פתחי בבקשה.‬

223
00:16:49,299 --> 00:16:51,049
‫הוא נעול. אני לא יודעת מה הקוד.‬

224
00:16:51,135 --> 00:16:53,175
‫אני אמורה להביא אותו ישירות לאבא שלי.‬

225
00:16:54,221 --> 00:16:56,271
‫היי! עצור!‬

226
00:17:04,565 --> 00:17:05,605
‫היי.‬

227
00:17:12,573 --> 00:17:13,573
‫עבור הטרחה שלך.‬

228
00:17:26,378 --> 00:17:27,418
‫בואי איתנו.‬

229
00:17:27,504 --> 00:17:28,924
‫לאן אנחנו הולכים?‬

230
00:17:29,006 --> 00:17:30,466
‫לאבא שלך.‬

231
00:17:46,231 --> 00:17:48,941
‫- אחד בינואר 2006‬
‫אנה מצטרפת לאביה בגרמניה -‬

232
00:17:53,530 --> 00:17:55,530
‫מירה, המתורגמנית שלך.‬

233
00:17:56,158 --> 00:17:57,828
‫סליחה, אני חושבת שהבהלתי אותך.‬

234
00:17:57,910 --> 00:18:01,960
‫תודה לך. לא. סליחה, פשוט חלמתי בהקיץ.‬

235
00:18:02,539 --> 00:18:06,839
‫דמיינתי את אנה עוזבת את רוסיה‬
‫ומגיעה לכאן לבדה.‬

236
00:18:06,919 --> 00:18:10,509
‫אני יודעת, נכון? אני עדיין מנסה לדמיין‬
‫איך היא הייתה בתור ילדה.‬

237
00:18:11,090 --> 00:18:12,380
‫גם את?‬

238
00:18:13,050 --> 00:18:15,680
‫אוקיי, הבטחתי לעצמי‬
‫שלא אהפוך למעריצה שרופה מדי,‬

239
00:18:15,761 --> 00:18:19,221
‫אבל אני אהבתי את המאמר שלך רצח.‬

240
00:18:19,306 --> 00:18:21,056
‫זה כל כך נחמד.‬

241
00:18:21,141 --> 00:18:24,731
‫כולם אהבו. כולם בגרמניה חשבו לעצמם,‬
‫"אנחנו יצרנו את זה?"‬

242
00:18:25,312 --> 00:18:27,442
‫אז אני בבית ספר לעיתונאות, טוב,‬

243
00:18:27,523 --> 00:18:28,903
‫וכולם שולחים זה לזה דוא"ל,‬

244
00:18:28,982 --> 00:18:32,442
‫וכותבים שככה כותבים כתבת פרופיל.‬

245
00:18:32,528 --> 00:18:36,198
‫תודה, זה ממש מספק לשמוע.‬

246
00:18:36,907 --> 00:18:39,537
‫אז כשהמרצה שלי ראה‬

247
00:18:39,618 --> 00:18:41,868
‫שבמגזין שלך מחפשים מתורגמנים…‬

248
00:18:42,538 --> 00:18:44,668
‫כן.‬
‫-התחרות הייתה קשוחה.‬

249
00:18:44,748 --> 00:18:46,328
‫יכול להיות ששולם שוחד.‬

250
00:18:47,417 --> 00:18:48,917
‫אוקיי. נהדר.‬

251
00:19:33,380 --> 00:19:34,340
‫את ערה.‬

252
00:19:35,591 --> 00:19:36,471
‫מי אתה?‬

253
00:19:36,550 --> 00:19:37,470
‫נגיע לזה.‬

254
00:19:37,551 --> 00:19:39,221
‫קודם כל, את יכולה לומר לי מי את?‬

255
00:19:40,637 --> 00:19:41,467
‫אנה.‬

256
00:19:42,014 --> 00:19:43,354
‫איזה יום בשבוע היום?‬

257
00:19:43,432 --> 00:19:45,432
‫אני אף פעם לא יודעת איזה יום זה בשבוע.‬

258
00:19:46,852 --> 00:19:47,942
‫את יודעת איפה את?‬

259
00:19:49,146 --> 00:19:50,976
‫זה נראה כמו בית חולים מזדיין.‬

260
00:19:51,940 --> 00:19:52,770
‫יפה מאוד.‬

261
00:19:53,692 --> 00:19:55,782
‫אני הפסיכיאטר התורן, אנדרו מיליקן.‬

262
00:19:55,861 --> 00:19:58,451
‫את בבית החולים סידרס סיני בלוס אנג'לס.‬

263
00:19:59,156 --> 00:20:00,906
‫את יודעת למה את כאן, אנה?‬

264
00:20:02,993 --> 00:20:05,623
‫נמצאת מחוסרת הכרה ליד בקבוק ריק של זאנקס.‬

265
00:20:06,872 --> 00:20:08,292
‫אתה מתנהג בכזו דרמטיות.‬

266
00:20:08,373 --> 00:20:10,463
‫הייתי לחוצה ופשוט רציתי לישון.‬

267
00:20:10,542 --> 00:20:13,592
‫החיינו אותך.‬
‫חיברנו אותך למכונת הנשמה לזמן מה.‬

268
00:20:13,670 --> 00:20:15,170
‫יש לך המון מזל, שתדעי.‬

269
00:20:17,549 --> 00:20:20,759
‫אוקיי. תודה. אני אלך עכשיו.‬

270
00:20:20,844 --> 00:20:23,604
‫האמת, אני עדיין צריך לערוך הערכה כוללת,‬

271
00:20:23,680 --> 00:20:25,770
‫ואת בהשגחה פסיכיאטרית 5150.‬

272
00:20:25,849 --> 00:20:29,599
‫זה אומר שאת כאן למשך 72 שעות‬
‫או עד שנוכל להחליט על השלבים הבאים.‬

273
00:20:30,145 --> 00:20:33,645
‫מה אתם תעשו אם אעזוב? תהרגו אותי?‬

274
00:20:33,732 --> 00:20:34,982
‫אני אפעיל קוד זהב.‬

275
00:20:35,067 --> 00:20:37,147
‫ופיזיותרפיסטים יגיעו לכאן ויכפתו אותך.‬

276
00:20:37,236 --> 00:20:39,396
‫אני לא מפחדת מפיזיותרפיסטים.‬

277
00:20:39,488 --> 00:20:41,818
‫ואני אהיה חייב להודיע לרשויות החוק.‬

278
00:20:46,245 --> 00:20:48,155
‫אז, בואי נתחיל.‬

279
00:21:05,264 --> 00:21:07,814
‫אז הבחור הזה, זה ודים,‬

280
00:21:07,891 --> 00:21:10,851
‫אביה של אנה, שטוען שהוא מהנדס פשוט‬

281
00:21:10,936 --> 00:21:13,726
‫שהתקשה לפרנס את משפחתו‬
‫אחרי נפילת ברית המועצות.‬

282
00:21:13,814 --> 00:21:15,694
‫בסופו של דבר הוא היגר לאשוויילר,‬

283
00:21:15,774 --> 00:21:17,614
‫העיירה שאליה אנחנו נוסעות כרגע.‬

284
00:21:17,693 --> 00:21:20,033
‫הוא אומר שהוא מנהל עסק של משאיות וקירור.‬

285
00:21:20,112 --> 00:21:22,702
‫אני לא בטוחה שאני מאמינה לו.‬
‫-למה לא?‬

286
00:21:22,781 --> 00:21:25,741
‫אנה לא בדיוק חיה בצניעות‬
‫אחרי שעזבה את אשוויילר.‬

287
00:21:25,826 --> 00:21:28,116
‫התמחות בברלין ופריז.‬

288
00:21:28,203 --> 00:21:31,213
‫נרשמה ללימודים בסנטרל סיינט מרטינס‬
‫ועזבה אחרי שבוע.‬

289
00:21:31,290 --> 00:21:34,330
‫האם נהג משאית יכול להרשות לממן את כל זה?‬

290
00:21:34,418 --> 00:21:35,248
‫בנוסף…‬

291
00:21:36,837 --> 00:21:38,457
‫האם זה נראה כמו בית של נהג משאית?‬

292
00:21:41,591 --> 00:21:43,891
‫אז מאיפה את חושבת שהגיע הכסף?‬

293
00:21:43,969 --> 00:21:45,349
‫סליחה…‬

294
00:21:49,474 --> 00:21:51,144
‫בעיות של אימא טרייה.‬

295
00:21:53,103 --> 00:21:54,563
‫בכל מקרה,‬

296
00:21:55,397 --> 00:21:57,437
‫הכסף, אני לא בטוחה,‬

297
00:21:57,524 --> 00:22:00,324
‫אבל אני חושבת שזה עוזר לחשוב‬
‫על ההיסטוריה הרוסית הטרייה.‬

298
00:22:03,113 --> 00:22:05,373
‫אז, ברית המועצות נופלת,‬

299
00:22:05,449 --> 00:22:07,699
‫פתאום כל המכרות והמפעלים שבבעלות המדינה,‬

300
00:22:07,784 --> 00:22:09,454
‫הכול זמין לכל דורש.‬

301
00:22:09,536 --> 00:22:12,706
‫האנשים שהשתלטו עליהם צברו כוח בלתי רגיל.‬

302
00:22:12,789 --> 00:22:13,789
‫אשוויילר!‬

303
00:22:21,089 --> 00:22:21,919
{\an8}‫- אשוויילר -‬

304
00:22:22,007 --> 00:22:24,587
{\an8}‫אבל בסופו של דבר‬
‫לרוסים נמאס מהמאפיונרים האלה‬

305
00:22:24,676 --> 00:22:27,136
‫והם בוחרים נשיא חדש, ולדימיר פוטין,‬

306
00:22:27,220 --> 00:22:29,310
‫שמתחיל להקשות עליהם.‬

307
00:22:30,349 --> 00:22:33,349
‫אז האוליגרכים מתחילים‬
‫להחביא את כספם בחו"ל.‬

308
00:22:33,435 --> 00:22:37,305
‫מסתירים אותו בערים אירופאיות קטנות,‬
‫בחברות קש משעממות,‬

309
00:22:37,397 --> 00:22:39,267
‫כמו משאיות וקירור.‬

310
00:22:43,362 --> 00:22:45,912
‫והשיא של בהלת כסף החירום הזה?‬

311
00:22:46,490 --> 00:22:51,750
‫ב-2006. בשנה שאנה מגיעה לגרמניה.‬

312
00:23:12,432 --> 00:23:13,932
‫אנישקה!‬

313
00:23:14,976 --> 00:23:16,596
‫את באמת פה!‬

314
00:23:21,525 --> 00:23:22,525
‫מה קרה?‬

315
00:23:24,903 --> 00:23:25,903
‫לא משנה.‬

316
00:23:31,284 --> 00:23:35,584
‫בקבוק… חאטו פטרוס 1996.‬

317
00:23:36,123 --> 00:23:37,583
‫אבא, מה קורה פה?‬

318
00:23:37,666 --> 00:23:38,996
‫מה קורה פה?‬

319
00:23:39,084 --> 00:23:41,674
‫אנחנו חוגגים את החיים החדשים שלנו ביחד.‬

320
00:23:41,753 --> 00:23:43,883
‫ברוסיה אף פעם לא שתית יין.‬

321
00:23:43,964 --> 00:23:45,474
‫אף פעם לא היו לנו דברים יפים.‬

322
00:23:45,549 --> 00:23:48,429
‫פעם בשנה, ביום ההולדת שלך, שתית דיאט קולה.‬

323
00:23:48,510 --> 00:23:49,850
‫את רוצה דיאט קולה?‬

324
00:23:50,429 --> 00:23:52,559
‫אף פעם לא אכלנו במסעדות.‬

325
00:23:52,639 --> 00:23:53,929
‫את תיהני.‬

326
00:23:54,015 --> 00:23:55,015
‫אני מבטיח.‬

327
00:23:59,229 --> 00:24:02,149
‫אדוני, מנהל הבר שלנו התעקש…‬

328
00:24:02,649 --> 00:24:08,029
‫הוא רצה לוודא איתך‬
‫שאתה יודע שהבקבוק הזה עולה 3,000 יורו.‬

329
00:24:15,662 --> 00:24:17,002
‫זה מאוד מתחשב.‬

330
00:24:17,873 --> 00:24:19,173
‫אקח אותו. תודה.‬

331
00:24:21,084 --> 00:24:23,004
‫וניקח גם דיאט קולה.‬

332
00:24:26,882 --> 00:24:29,092
‫אני רוצה שתזכרי את המלצר הזה.‬

333
00:24:29,676 --> 00:24:33,216
‫איך הוא העליב אותנו. משום שאנחנו זרים.‬

334
00:24:33,305 --> 00:24:38,555
‫אנשים פה מניחים‬
‫שאנחנו עניים, נואשים, מושחתים.‬

335
00:24:39,144 --> 00:24:42,484
‫אבל, אנקה, יש לי חברים עכשיו.‬

336
00:24:43,148 --> 00:24:44,518
‫חברים חזקים.‬

337
00:24:45,025 --> 00:24:47,025
‫אנחנו לא עניים יותר.‬

338
00:25:28,193 --> 00:25:30,243
‫אני אוהב את היין שלי מתוק.‬

339
00:25:38,036 --> 00:25:41,746
‫צריך להרשים את האנשים האלו בעליונות.‬

340
00:25:55,011 --> 00:25:57,851
‫אז אנה הבריחה כסף בשביל אבא שלה?‬

341
00:25:57,931 --> 00:25:59,311
‫זאת אומרת, אולי…‬

342
00:26:00,392 --> 00:26:02,442
‫אני יודעת שזה מופרך,‬

343
00:26:02,519 --> 00:26:05,059
‫אבל מסתובבות שמועות משוגעות יותר לגביה.‬

344
00:26:05,146 --> 00:26:06,606
‫וזה הקטע עם אנה.‬

345
00:26:06,690 --> 00:26:08,690
‫על כל שלושה דברים משוגעים שאת שומעת עליה,‬

346
00:26:08,775 --> 00:26:10,275
‫אחד מתברר כנכון.‬

347
00:26:11,194 --> 00:26:12,034
‫בכל מקרה.‬

348
00:26:13,280 --> 00:26:15,700
‫בואי נבקר בווילה של סורוקין.‬

349
00:26:16,283 --> 00:26:18,293
‫נגלה מה משוגע ומה לא.‬

350
00:26:24,916 --> 00:26:26,916
‫אז, למה עזבת את ניו יורק בכלל?‬

351
00:26:28,628 --> 00:26:30,208
‫אני אוהבת את לוס אנג'לס בסתיו.‬

352
00:26:30,714 --> 00:26:33,974
‫אמרת למישהו שתהיי פה? חברים? משפחה?‬

353
00:26:35,760 --> 00:26:37,890
‫אני חייבת לספר הכול לכולם?‬

354
00:26:37,971 --> 00:26:38,811
‫אוקיי.‬

355
00:26:40,056 --> 00:26:40,926
‫מה לגבי זה?‬

356
00:26:42,142 --> 00:26:44,272
‫יש מישהו שאוכל לדבר איתו?‬

357
00:26:44,894 --> 00:26:46,564
‫מישהו בגרמניה?‬

358
00:26:50,108 --> 00:26:51,568
‫למה שתרצה לדבר איתם?‬

359
00:26:51,651 --> 00:26:53,071
‫זה יכול לעזור לך לצאת מכאן.‬

360
00:26:53,570 --> 00:26:56,450
‫העבודה שלי היא לקבוע‬
‫אם זה בטוח עבורך לחזור הביתה ו…‬

361
00:26:56,531 --> 00:26:59,741
‫אם באמת הייתי רוצה להתאבד, הייתי מצליחה.‬

362
00:27:03,580 --> 00:27:06,960
‫המשפחה שלי ואני לא כל כך קרובים.‬

363
00:27:07,751 --> 00:27:10,001
‫את יודעת, זו נורת אזהרה עבור אנשים כמוני.‬

364
00:27:10,837 --> 00:27:12,087
‫לא בקטע כזה.‬

365
00:27:12,172 --> 00:27:15,932
‫כל החיים האלו בגרמניה,‬
‫זה פשוט מאחוריי כרגע.‬

366
00:27:16,760 --> 00:27:18,640
‫זה פשוט… נגמר.‬

367
00:27:21,723 --> 00:27:24,563
‫בעיתונאות, מגע עדין הוא הכול.‬

368
00:27:25,060 --> 00:27:28,270
‫אפילו כשאת דופקת על דלת‬
‫של מישהו ללא הזמנה.‬

369
00:27:28,355 --> 00:27:29,305
‫במיוחד אז.‬

370
00:27:30,440 --> 00:27:35,200
‫תכיני את כל המילים היפות‬
‫והמנומסות ביותר שלך בגרמנית.‬

371
00:27:35,278 --> 00:27:37,408
‫אז בעיקרון הגרמנית הכי פחות גרמנית שלי.‬

372
00:27:37,489 --> 00:27:38,489
‫בדיוק.‬

373
00:27:40,742 --> 00:27:42,582
‫אני חושבת…‬

374
00:27:45,580 --> 00:27:48,960
‫שה…וילה אמורה להיות קרובה.‬

375
00:27:50,001 --> 00:27:50,921
‫בדיוק כאן.‬

376
00:27:51,836 --> 00:27:52,666
‫מה לעזאזל?‬

377
00:27:53,546 --> 00:27:55,376
‫אולי טעינו בכתובת?‬

378
00:28:00,387 --> 00:28:01,927
‫זה נראה כמו…‬

379
00:28:02,013 --> 00:28:03,103
‫האם זה…‬

380
00:28:03,181 --> 00:28:04,391
‫ודים!‬

381
00:28:04,474 --> 00:28:06,354
‫עזבו אותי בשקט!‬

382
00:28:06,434 --> 00:28:08,944
‫ודים! בבקשה, אני צריכה לדבר איתך!‬

383
00:28:14,275 --> 00:28:17,525
‫אז, בדקתי את התמונה שוב והמגרש הריק הזה,‬

384
00:28:17,612 --> 00:28:20,032
‫זה בוודאות המיקום הקודם שלה.‬

385
00:28:20,115 --> 00:28:23,865
‫הווילה שאנה גדלה בה. ועכשיו היא איננה.‬

386
00:28:23,952 --> 00:28:24,912
‫נעלמה.‬

387
00:28:24,994 --> 00:28:27,714
‫איך אחוזה כזו פשוט נעלמת?‬

388
00:28:28,206 --> 00:28:30,746
‫כן. אני חושבת, לפי איך שהוא נראה,‬

389
00:28:30,834 --> 00:28:33,004
‫שהוא לא מקושר היטב כמו שחשבתי.‬

390
00:28:33,086 --> 00:28:35,376
‫אולי הוא היה פחות אוליגרך, ויותר מאפיונר.‬

391
00:28:35,463 --> 00:28:37,263
‫אולי הוא מסתיר שם סחורה מוברחת.‬

392
00:28:37,799 --> 00:28:38,879
‫כלי נשק, סמים…‬

393
00:28:38,967 --> 00:28:40,047
‫כן.‬

394
00:28:40,552 --> 00:28:43,302
‫המשטרה הגרמנית התחילה לרחרח,‬
‫הוא היה חייב לשרוף אותה.‬

395
00:28:43,388 --> 00:28:45,218
‫או הונאת ביטוח.‬
‫-או שיריב תקף אותו.‬

396
00:28:46,182 --> 00:28:47,022
‫או…‬

397
00:28:51,813 --> 00:28:53,943
‫תראו אותי. אני הייתי מתוחכמת מניו יורק.‬

398
00:28:54,023 --> 00:28:56,033
‫הייתי המשכילה התשושה שחולה על אירוניה.‬

399
00:28:56,109 --> 00:28:59,069
‫עכשיו אני רודפת אחרי גברים רוסים בסמטאות‬

400
00:28:59,154 --> 00:29:00,534
‫ומתנהגת כמו קלייר דיינס.‬

401
00:29:00,613 --> 00:29:01,953
‫אני נופלת איתך.‬

402
00:29:03,950 --> 00:29:06,750
‫הגעת ללוס אנג'לס כי ברחת ממשהו, אנה?‬

403
00:29:06,828 --> 00:29:08,248
‫ממה יש לי לברוח?‬

404
00:29:08,329 --> 00:29:09,749
‫אני רק בוחן את הראיות.‬

405
00:29:09,831 --> 00:29:12,921
‫הגעת עם כרטיס כיוון אחד,‬
‫מבלי לומר לאיש, שילמת במזומן…‬

406
00:29:13,001 --> 00:29:14,751
‫אלו לא ראיות לכלום.‬

407
00:29:15,336 --> 00:29:17,206
‫האם אי פעם קראת דוסטויבסקי?‬

408
00:29:18,006 --> 00:29:21,506
‫בטח. זאת אומרת, לא מאז הלימודים.‬

409
00:29:23,470 --> 00:29:25,970
‫אבא של אהב את דוסטויבסקי.‬

410
00:29:27,098 --> 00:29:30,228
‫"החטא ועונשו" היה הרומן האהוב עליו.‬

411
00:29:31,478 --> 00:29:32,768
‫הוא התעקש שאקרא אותו.‬

412
00:29:34,689 --> 00:29:39,069
‫ויש את הדמות הזו, סבידריגיילוב,‬

413
00:29:40,111 --> 00:29:43,031
‫יום אחד, משום מקום,‬

414
00:29:43,573 --> 00:29:48,413
‫סבידריגיילוב אומר שהוא‬
‫הולך לעשות את הונו באמריקה.‬

415
00:29:49,537 --> 00:29:52,037
‫הוא נפרד מכל החברים שלו.‬

416
00:29:53,249 --> 00:29:56,459
‫"להתראות! אני נוסע לאמריקה."‬

417
00:30:00,215 --> 00:30:01,545
‫אתה יודע מה הוא עושה אז?‬

418
00:30:01,633 --> 00:30:02,473
‫תספרי לי.‬

419
00:30:04,177 --> 00:30:05,547
‫הוא יורה בעצמו.‬

420
00:30:06,387 --> 00:30:07,307
‫בראש.‬

421
00:30:10,266 --> 00:30:11,096
‫טוב,‬

422
00:30:11,935 --> 00:30:13,305
‫לפחות אנחנו מדברים עכשיו.‬

423
00:30:20,193 --> 00:30:22,493
‫טוב, ברוכה הבאה לעיירה קטנה בגרמניה.‬

424
00:30:23,446 --> 00:30:25,316
‫בואי נתחיל.‬

425
00:30:25,406 --> 00:30:29,036
‫נראה מי הכיר את אנה‬
‫כשהייתה העלמה הצעירה בדירה ליד.‬

426
00:30:35,792 --> 00:30:37,042
‫הוא מכיר את הסורוקינים.‬

427
00:30:37,126 --> 00:30:39,246
‫ככל הנראה ודים ניסה למכור לו מקרר.‬

428
00:30:42,465 --> 00:30:43,795
‫אבל הוא מעולם לא סמך עליהם.‬

429
00:30:52,392 --> 00:30:53,232
‫מה?‬

430
00:30:53,768 --> 00:30:54,768
‫מה הוא אמר?‬

431
00:30:55,895 --> 00:30:59,605
‫הוא אמר שהרוסים והטורקים‬
‫לא רוצים להשתלב בחברה הגרמנית.‬

432
00:31:01,150 --> 00:31:02,530
‫הוא אמר לך את זה?‬

433
00:31:04,153 --> 00:31:06,113
‫כן, ברוכה הבאה לעיירה קטנה בגרמניה.‬

434
00:31:06,865 --> 00:31:07,695
‫היי.‬

435
00:31:08,283 --> 00:31:09,203
‫הנקניקייה דוחה.‬

436
00:31:14,831 --> 00:31:19,211
‫כן, קראתי את המאמר שלך.‬
‫לא האמנתי. אנה שלנו?‬

437
00:31:19,294 --> 00:31:20,804
‫איך היא הייתה כשהייתה פה?‬

438
00:31:20,879 --> 00:31:23,669
‫זה בדיוק העניין. היא הייתה נורמלית.‬

439
00:31:24,382 --> 00:31:26,012
‫טיפה ביישנית אולי.‬

440
00:31:26,092 --> 00:31:27,682
‫ביישנית? אנה?‬

441
00:31:28,177 --> 00:31:30,137
‫זה קשה לדמיין.‬

442
00:31:30,221 --> 00:31:32,311
‫טיפה מוזרה.‬

443
00:31:32,390 --> 00:31:33,770
‫הראש בעננים.‬

444
00:31:33,850 --> 00:31:37,730
‫אבל אולי זו הייתה רק הגרמנית שלה,‬
‫היא עוד לא הייתה מושלמת.‬

445
00:31:37,812 --> 00:31:41,022
‫אני מצטערת, אני חייבת‬
‫להגיע לשיעור, אבל בהצלחה.‬

446
00:31:41,107 --> 00:31:43,937
‫כולי ציפייה לקרוא עוד‬
‫על הסלבריטאית הקטנה שלנו.‬

447
00:31:50,992 --> 00:31:53,622
‫וואו, המקום הזה, הוא נראה כמו…‬

448
00:31:53,703 --> 00:31:54,873
‫בבקשה אל תגידי הוגוורטס.‬

449
00:31:57,123 --> 00:31:59,543
‫סליחה. זה היה גס מצידי. זה פשוט ברח לי.‬

450
00:31:59,626 --> 00:32:01,416
‫איך ידעת שאני הולכת לומר הוגוורטס?‬

451
00:32:02,462 --> 00:32:06,052
‫אמריקאים חושבים שכל המקומות הישנים האלה‬
‫נראים כמו הוגוורטס.‬

452
00:32:06,132 --> 00:32:07,592
‫בסדר, עלית עליי.‬

453
00:32:08,468 --> 00:32:11,468
‫אבל תסתכלי על זה.‬
‫הלוואי שהייתי לומדת במקום כזה.‬

454
00:32:15,016 --> 00:32:15,886
‫מה?‬

455
00:32:16,935 --> 00:32:17,935
‫פשוט תגידי את זה.‬

456
00:32:19,145 --> 00:32:21,895
‫אני כן הלכתי‬

457
00:32:21,981 --> 00:32:23,321
‫אני שונאת מקומות כאלה.‬

458
00:32:23,399 --> 00:32:27,779
‫זאת אומרת, כל האריחים הישנים,‬
‫סמלי המשפחה והמוטואים הלטינים האלה.‬

459
00:32:28,988 --> 00:32:30,568
‫הם אומרים שהמקום הזה גרמני.‬

460
00:32:31,074 --> 00:32:32,374
‫ועבור גרמנים.‬

461
00:32:32,992 --> 00:32:35,622
‫ואם את לא גרמנייה, את לא רצויה פה.‬

462
00:32:36,913 --> 00:32:37,833
‫אז…‬

463
00:32:38,831 --> 00:32:43,751
‫אם את מטורקיה או רוסיה,‬
‫במיוחד אם אבא שלך הוא איזה אדם שפל…‬

464
00:33:33,094 --> 00:33:35,684
‫אולי הקפטריה תוסיף בורשט לתפריט.‬

465
00:33:41,477 --> 00:33:45,857
‫זאת אומרת, אפשר להאשים אותה‬
‫על שהייתה ביישנית במקום כזה?‬

466
00:33:46,774 --> 00:33:47,614
‫אולי…‬

467
00:33:48,943 --> 00:33:51,703
‫אני לא יודעת. זה פשוט לא נשמע לי כמו אנה.‬

468
00:33:57,785 --> 00:33:59,155
‫היית בת 15.‬

469
00:33:59,245 --> 00:34:01,455
‫אבא שלך אמר לך לעזוב כל מה שהכרת.‬

470
00:34:02,165 --> 00:34:04,915
‫את הבית שלך, החברים שלך, השפה שלך.‬

471
00:34:05,501 --> 00:34:07,301
‫את שונאת אותו על זה?‬
‫-לא.‬

472
00:34:08,171 --> 00:34:10,051
‫האמנתי בעתיד המזהיר שהוא הבטיח לי.‬

473
00:34:10,631 --> 00:34:11,841
‫וכשהגעת לגרמניה?‬

474
00:34:13,176 --> 00:34:16,546
‫לא, קשה למהגרים בכל מקום.‬

475
00:34:16,637 --> 00:34:17,847
‫אנשים היו אכזריים.‬

476
00:34:17,930 --> 00:34:19,850
‫שנאת אותו אז?‬
‫-לא,‬

477
00:34:20,600 --> 00:34:23,440
‫כי אני זוכרת מה הוא לימד אותי.‬

478
00:34:24,103 --> 00:34:26,813
‫לא לתת לאף אחד להגדיר אותך לפי העבר שלך.‬

479
00:34:26,898 --> 00:34:28,938
‫להראות להם את העתיד המזהיר שאת בונה.‬

480
00:34:33,279 --> 00:34:35,699
‫שנאתי שהוא שכח.‬

481
00:34:36,574 --> 00:34:37,534
‫למה את מתכוונת?‬

482
00:34:38,534 --> 00:34:40,244
‫כשאיבדנו את הבית.‬

483
00:34:40,787 --> 00:34:44,287
‫כשאנשים אמרו שלא יעשו עסקים עם רוסים.‬

484
00:34:44,373 --> 00:34:46,883
‫כשהעתיד המזהיר לא הגיע ו…‬

485
00:34:48,795 --> 00:34:49,625
‫תמשיכי.‬

486
00:34:53,800 --> 00:34:55,430
‫והוא התחיל לשתות.‬

487
00:34:56,886 --> 00:35:03,346
‫האבא הגדול והחזק שהכרתי נהיה קטן וחלש…‬

488
00:35:04,811 --> 00:35:06,231
‫ועצבני ו…‬

489
00:35:07,980 --> 00:35:08,820
‫אלים?‬

490
00:35:12,944 --> 00:35:14,074
‫מה עשית‬

491
00:35:15,446 --> 00:35:16,656
‫כשהוא נעשה אלים?‬

492
00:35:24,497 --> 00:35:26,207
‫קראתי מגזינים.‬

493
00:35:29,377 --> 00:35:31,207
‫הסתתרתי בחדרי‬

494
00:35:32,338 --> 00:35:38,258
‫עם ווג, ווג גרמניה,‬
‫וניטי פייר, הרפר'ס בזאר.‬

495
00:35:39,262 --> 00:35:42,062
‫רציתי ללמוד הכול.‬

496
00:35:43,516 --> 00:35:45,636
‫כדי שאוכל להיות הכול.‬

497
00:35:47,895 --> 00:35:48,725
‫כי…‬

498
00:35:50,398 --> 00:35:52,858
‫עדיין האמנתי בעתיד המזהיר הזה.‬

499
00:35:55,862 --> 00:36:01,742
‫והתכוונתי לעשות כל מה שיידרש‬
‫כדי לברוח הרחק מאשוויילר.‬

500
00:36:02,410 --> 00:36:05,580
‫הרחק מהבנות בבית הספר.‬

501
00:36:17,800 --> 00:36:18,840
‫הרחק מ…‬

502
00:36:19,886 --> 00:36:20,966
‫מאבא שלי.‬

503
00:36:37,111 --> 00:36:38,361
‫למה זה?‬

504
00:36:39,655 --> 00:36:42,525
‫אנה, את בוכה.‬

505
00:37:09,101 --> 00:37:11,151
‫תשאלי אותו אם הוא יודע מה קרה לווילה.‬

506
00:37:23,324 --> 00:37:26,664
‫הוא אומר שהפארק התעשייתי שהיה מפעל כימי‬

507
00:37:26,744 --> 00:37:27,954
‫שנשרף בשנות השמונים,‬

508
00:37:28,037 --> 00:37:31,367
‫אני מניחה שמשרד הבריאות‬
‫גילה שהבית היה מזוהם‬

509
00:37:31,457 --> 00:37:33,377
‫אז ודים היה חייב להרוס אותו.‬

510
00:37:34,043 --> 00:37:36,883
‫אנה גרה בווילה מזוהמת?‬

511
00:37:44,971 --> 00:37:47,811
‫אז, ודים באמת היה מוכר מקררים.‬

512
00:37:47,890 --> 00:37:49,480
‫הווילה נידונה להריסה.‬

513
00:37:49,558 --> 00:37:51,638
‫הוא השיג אותה כי אף אחד אחר לא רצה אותה,‬

514
00:37:51,727 --> 00:37:53,847
‫ואנה הייתה סתם איזו תלמידת בית ספר מוזרה.‬

515
00:37:53,938 --> 00:37:55,938
‫אני מצטערת, האם שמעתי אותך אומרת אנה?‬

516
00:37:57,275 --> 00:38:00,435
‫סליחה על ההפרעה, אבל את אמריקאית?‬

517
00:38:00,528 --> 00:38:02,488
‫דיברתן על אנה סורוקינה?‬

518
00:38:02,571 --> 00:38:03,861
‫האם הכרת אותה?‬

519
00:38:03,948 --> 00:38:05,158
‫לצערי.‬

520
00:38:05,241 --> 00:38:07,581
‫הכלבה הזו עשתה לי את המוות בתיכון.‬

521
00:38:07,660 --> 00:38:10,450
‫מורה אמרה לנו שהיא הייתה ביישנית.‬

522
00:38:10,538 --> 00:38:12,248
‫מה מורים יודעים?‬

523
00:38:12,331 --> 00:38:14,671
‫היא הייתה טיפה שקטה בהתחלה כשעברה לכאן.‬

524
00:38:14,750 --> 00:38:18,550
‫והגרמנית שלה הייתה גרועה,‬
‫אבל אז היא נהייתה אובססיבית לגבי בגדים.‬

525
00:38:18,629 --> 00:38:20,419
‫התחילה להתלבש יותר טוב מכולם.‬

526
00:38:20,506 --> 00:38:22,256
‫נהפכה למשטרת האופנה.‬

527
00:38:22,341 --> 00:38:24,301
‫אוקיי. זאת אנה שלנו.‬

528
00:38:49,827 --> 00:38:51,657
‫אתן עדיין לובשות את זה?‬

529
00:39:01,339 --> 00:39:02,799
‫לחיים!‬
‫-לחיים!‬

530
00:39:11,098 --> 00:39:13,678
‫היא אמרה דברים איומים‬
‫אם התלבושת שלך לא הייתה לטעמה,‬

531
00:39:13,768 --> 00:39:15,638
‫ובמקרה שלי זה קרה בכל יום.‬

532
00:39:15,728 --> 00:39:17,098
‫וכולם פשוט היו צוחקים.‬

533
00:39:17,188 --> 00:39:19,358
‫ברצינות, קלרה? את היית הכי גרועה.‬

534
00:39:19,440 --> 00:39:22,030
‫כל כך רצית שהיא תחבב אותך.‬
‫-לא רציתי!‬

535
00:39:22,109 --> 00:39:25,279
‫הייתה לה השפעה מוזרה על אנשים.‬
‫במיוחד כשידענו על אבא שלה.‬

536
00:39:25,363 --> 00:39:26,493
‫מה לגבי אבא שלה?‬

537
00:39:26,572 --> 00:39:30,202
‫אנשים אמרו שהוא היה,‬
‫כאילו, מאפיונר או משהו.‬

538
00:39:30,284 --> 00:39:32,294
‫ושהוא כיסח במכות הורים של מישהו.‬

539
00:39:32,370 --> 00:39:33,410
‫אנשים פחדו ממנו.‬

540
00:39:34,080 --> 00:39:35,250
‫פחדו גם מאנה.‬

541
00:39:35,790 --> 00:39:36,620
‫כן.‬

542
00:39:37,500 --> 00:39:38,330
‫כן.‬

543
00:39:41,545 --> 00:39:42,375
‫רואה?‬

544
00:39:43,172 --> 00:39:45,552
‫יש משהו פה, משהו גדול, נכון?‬

545
00:39:47,593 --> 00:39:49,433
‫נכון?‬
‫-אולי, כן.‬

546
00:39:50,638 --> 00:39:51,468
‫אולי?‬

547
00:39:52,973 --> 00:39:55,063
‫דיברנו עם חצי מהאנשים בעיירה הזו.‬

548
00:39:55,142 --> 00:39:57,942
‫ומה קיבלנו? רכילות, שמועות…‬

549
00:40:00,398 --> 00:40:01,608
‫את צודקת. אני מצטערת.‬

550
00:40:03,484 --> 00:40:08,114
‫יש רק ריאיון אחד שבאמת משנה. ודים.‬

551
00:40:08,197 --> 00:40:10,237
‫אבל ודים לא ידבר איתנו.‬

552
00:40:12,910 --> 00:40:13,740
‫נגרום לו.‬

553
00:40:17,873 --> 00:40:21,293
‫אז כשעזבת את גרמניה, ברחת ממשהו.‬

554
00:40:22,086 --> 00:40:24,456
‫ברחתי למשהו.‬

555
00:40:25,214 --> 00:40:26,884
‫לעולם היפה הזה במגזינים.‬

556
00:40:26,966 --> 00:40:28,716
‫העולם הזה לא קיים.‬

557
00:40:28,801 --> 00:40:30,471
‫אבל הוא כן.‬

558
00:40:31,053 --> 00:40:34,143
‫בלונדון, ברלין, פריז, ניו יורק.‬

559
00:40:34,640 --> 00:40:37,390
‫עם הלילות שלהם, מסיבות.‬

560
00:40:37,476 --> 00:40:39,806
‫הייתי אחרי שתי כוסות שמפניה‬

561
00:40:39,895 --> 00:40:43,435
‫והייתי מסתכלת‬
‫על האנשים היפים שסביבי וחושבת,‬

562
00:40:43,983 --> 00:40:46,863
‫"עשיתי את זה. אני פה".‬

563
00:40:47,486 --> 00:40:49,066
‫"במרכז העולם."‬

564
00:40:54,493 --> 00:40:57,413
‫ואז אדם מכוער מופיע,‬

565
00:40:57,496 --> 00:41:00,366
‫או שמישהו מספר סיפור משעמם,‬

566
00:41:00,458 --> 00:41:03,668
‫או שמוזיקה גרועה מתחילה להתנגן‬

567
00:41:04,378 --> 00:41:06,168
‫ואז את שוב בשום מקום.‬

568
00:41:06,255 --> 00:41:07,165
‫אז,‬

569
00:41:08,090 --> 00:41:11,340
‫את שותה כוס שלישית, רביעית…‬

570
00:41:13,053 --> 00:41:15,263
‫את לוקחת כמה כדורים ו…‬

571
00:41:17,099 --> 00:41:18,769
‫תוהה איפה המסיבה הטובה יותר.‬

572
00:41:20,853 --> 00:41:21,943
‫אולי היא בלוס אנג'לס.‬

573
00:41:22,021 --> 00:41:25,111
‫אולי, אולי היא בשאטו מרמונט.‬

574
00:41:29,904 --> 00:41:31,284
‫ואז את מתעוררת פה.‬

575
00:41:33,199 --> 00:41:34,619
‫המסיבה הטובה מכולן.‬

576
00:41:44,126 --> 00:41:45,286
‫ודים?‬

577
00:41:46,754 --> 00:41:47,964
‫אני יודעת שזה אגרסיבי…‬

578
00:41:49,381 --> 00:41:50,301
‫בלי כתבים!‬

579
00:41:50,382 --> 00:41:54,052
‫אני לא סתם כתבת. אני פרסמתי את הכתבה.‬
‫אני מכירה את הבת שלך.‬

580
00:41:54,136 --> 00:41:56,756
‫היא לגמרי לבדה בתא ברייקרז.‬

581
00:41:56,847 --> 00:42:00,227
‫ואני לא יודעת מה אתה עוד,‬
‫אוליגרך, מאפיונר,‬

582
00:42:00,309 --> 00:42:03,309
‫אבל אני יודעת שאתה אבא שלה,‬
‫ואני יודעת שאתה אמור לעזור לה.‬

583
00:42:03,395 --> 00:42:06,565
‫ואוכל לעזור לך לעזור לה אם פשוט תדבר איתי.‬

584
00:42:10,945 --> 00:42:12,105
‫מירה, את יכולה?‬

585
00:42:14,865 --> 00:42:17,655
‫היא אדם ממש טוב,‬

586
00:42:17,743 --> 00:42:19,453
‫היא פשוט קצת לחוצה עכשיו.‬

587
00:42:20,162 --> 00:42:22,122
‫בנוסף היא אחרי לידה בדיוק?‬

588
00:42:22,206 --> 00:42:24,116
‫אני לא בדיוק יודעת אם זה רלוונטי.‬

589
00:42:25,292 --> 00:42:27,462
‫אבל היא רק רוצה לשאול אותך מספר שאלות‬

590
00:42:27,545 --> 00:42:28,915
‫לגבי הבת שלך ו…‬

591
00:42:29,421 --> 00:42:31,511
‫אני מבטיחה שאחרי זה נעזוב אותך לנפשך.‬

592
00:42:41,350 --> 00:42:42,180
‫בסדר.‬

593
00:42:43,352 --> 00:42:44,402
‫אנחנו נדבר.‬

594
00:42:54,071 --> 00:42:56,281
‫הוא אומר שהוא לא יכול להסביר מה אנה עשתה.‬

595
00:42:56,365 --> 00:42:58,075
‫הוא לא יכול להבין בעצמו.‬

596
00:43:06,166 --> 00:43:07,586
‫היא תמיד רצתה עוד.‬

597
00:43:07,668 --> 00:43:10,918
‫היא תמיד הסתכלה במגזינים,‬
‫רצתה את הנעליים הכי טובות, בגדים.‬

598
00:43:11,630 --> 00:43:13,800
‫הרבה בנות מסתכלות במגזינים.‬

599
00:43:13,882 --> 00:43:15,762
‫רובן לא מבצעות הונאות בנקאיות.‬

600
00:43:21,015 --> 00:43:22,805
‫היא נהייתה פזיזה.‬

601
00:43:37,865 --> 00:43:39,525
‫במוסקבה הם אומרים,‬

602
00:43:39,617 --> 00:43:44,197
‫"למה לשמור כסף ליום סגריר‬
‫כשאת יכולה לקנות זוג של מנולו בלאניק?"‬

603
00:43:44,288 --> 00:43:46,998
‫"אלוהים לא יוריד גשם‬
‫על ילדה בנעליים כאלו."‬

604
00:43:50,836 --> 00:43:51,666
‫ודים…‬

605
00:43:55,966 --> 00:44:00,256
‫מה שאני עומדת לומר הוא רגיש. אבל…‬

606
00:44:01,472 --> 00:44:05,062
‫נראה שהמון אנשים חושבים‬

607
00:44:05,142 --> 00:44:07,192
‫שיש לך כסף מוחבא איפשהו.‬

608
00:44:07,728 --> 00:44:09,518
‫גם הבת שלך.‬

609
00:44:11,857 --> 00:44:15,357
‫אני לא יודעת מה נכון ומה לא, אבל…‬

610
00:44:15,986 --> 00:44:19,276
‫מסתובבות המון שמועות בעיירה הזו.‬

611
00:44:20,032 --> 00:44:25,912
‫המון אנשים כאן חושבים שאתה איזה אוליגרך.‬

612
00:44:26,580 --> 00:44:28,920
‫או מסווה להלבנת כספים.‬

613
00:44:29,792 --> 00:44:30,672
‫או…‬

614
00:44:32,252 --> 00:44:33,092
‫מאפיונר.‬

615
00:44:44,348 --> 00:44:47,098
‫כל מה שהוא עשה‬
‫זה לנסות לפרנס את המשפחה שלו.‬

616
00:44:47,184 --> 00:44:48,354
‫אפשר לפגוש את משפחתך?‬

617
00:44:48,435 --> 00:44:50,645
‫ונוכל לבוא לראות את הבית שלך?‬

618
00:44:51,397 --> 00:44:52,767
‫יש לך משפחה?‬

619
00:44:57,277 --> 00:45:01,657
‫אין לך משפחה, ילדים, אנשים שאת אוהבת,‬
‫היית רוצה שהם…‬

620
00:45:12,418 --> 00:45:17,798
‫למען האמת, הדבר הכי גרוע‬
‫הוא שאני מתנהגת בדיוק כמוהו.‬

621
00:45:17,881 --> 00:45:19,841
‫שותה כדי להתחמק מהבעיות שלי.‬

622
00:45:19,925 --> 00:45:24,925
‫זה כמו לנסות לברוח ממנו איכשהו‬
‫ובסוף להיות כמוהו.‬

623
00:45:32,521 --> 00:45:33,611
‫מה השאלה הבאה?‬

624
00:45:33,689 --> 00:45:37,779
‫האמת, זהו… זה.‬

625
00:45:39,403 --> 00:45:40,243
‫זהו זה?‬

626
00:45:40,320 --> 00:45:41,780
‫אני חותם על שחרורך.‬

627
00:45:41,864 --> 00:45:44,164
‫אני חושב שמה שקרה היה טעות בתום לב,‬

628
00:45:44,241 --> 00:45:46,621
‫ואני חושב שאת לא בסיכון לפגוע בעצמך שוב.‬

629
00:45:47,661 --> 00:45:48,541
‫אבל…‬

630
00:45:49,121 --> 00:45:52,921
‫אני ממליץ שתחשבי על שהייה‬
‫במוסד לטיפול בשימוש באלכוהול וסמים.‬

631
00:45:54,168 --> 00:45:55,168
‫גמילה?‬

632
00:45:55,252 --> 00:45:58,552
‫אני יודע, ישנה סטיגמה מסוימת‬
‫שנלווית למילה הזו,‬

633
00:45:59,465 --> 00:46:02,295
‫אבל מה שעשינו כאן היום, זו הייתה רק התחלה.‬

634
00:46:03,302 --> 00:46:06,762
‫שיחה אחת טובה לא הולכת‬
‫לשנות את החיים שלך, אנה.‬

635
00:46:07,806 --> 00:46:09,216
‫סוג השינוי שאת צריכה,‬

636
00:46:09,725 --> 00:46:13,765
‫מכוון, תכליתי,‬
‫בשבילך ולא בשביל אף אחד אחר.‬

637
00:46:14,897 --> 00:46:16,057
‫זה מצריך השקעה.‬

638
00:46:19,026 --> 00:46:19,856
‫זו…‬

639
00:46:20,360 --> 00:46:21,450
‫גמילה, אני פשוט…‬

640
00:46:23,113 --> 00:46:25,243
‫זה פשוט נשמע כל כך זול.‬

641
00:46:26,450 --> 00:46:27,370
‫תתפלאי.‬

642
00:46:28,243 --> 00:46:29,293
‫במיוחד בעיר הזו.‬

643
00:46:29,787 --> 00:46:33,327
‫זאת אומרת, בלוס אנג'לס רבתי‬
‫יש מוסדות מהנוחים ביותר בעולם.‬

644
00:46:52,684 --> 00:46:56,944
{\an8}‫- אנהדלבי‬
‫אני בבו כלבות! -‬

645
00:46:58,774 --> 00:47:00,734
{\an8}‫- פסג'ס‬
‫מליבו -‬

646
00:47:00,818 --> 00:47:02,738
{\an8}‫המפגש הקבוצתי ב-18:00,‬

647
00:47:02,820 --> 00:47:07,320
‫אז עד אז הרגישי חופשייה‬
‫לחקור את השטח ולהסתגל למקום.‬

648
00:47:12,913 --> 00:47:15,753
‫למען שמירה על פרטיות, אנחנו לא מרשים לצלם.‬

649
00:47:17,543 --> 00:47:20,503
‫אוקיי, אני מניח שאחת לא תזיק.‬

650
00:47:21,046 --> 00:47:22,756
‫ויש רק עוד דבר אחד.‬

651
00:47:22,840 --> 00:47:25,970
‫אני חושב שאין לנו עדיין‬
‫אמצעי תשלום בקובץ שלך.‬

652
00:47:32,724 --> 00:47:34,104
‫אתם מכבדים העברות בנקאיות?‬

653
00:47:38,772 --> 00:47:39,942
‫אתן קולטות?‬

654
00:47:40,816 --> 00:47:41,646
‫אחלה בריכה.‬

655
00:47:42,401 --> 00:47:45,531
‫היא אמרה לי לבקר אותה בלוס אנג'לס,‬
‫כאילו אנחנו עדיין חברות.‬

656
00:47:45,612 --> 00:47:47,572
‫כאילו היא לא גנבה ממני 60 אלף.‬

657
00:47:47,656 --> 00:47:49,576
‫המשטרה לא מטפלת בזה?‬
‫-לא, היא חסרת תועלת.‬

658
00:47:49,658 --> 00:47:52,448
‫אני לא מאמינה שהיא נמצאת ליד בריכה‬

659
00:47:52,536 --> 00:47:55,406
‫בזמן שאני מסננת שיחות מחברת האשראי שלי.‬

660
00:47:55,497 --> 00:47:59,707
‫שמעתי שאם את משנה את שמך בצורה חוקית,‬
‫הם לא יכולים לחייב אותך לשלם את זה.‬

661
00:48:00,878 --> 00:48:03,008
‫מה? תירגעי! רק מנסה לעזור.‬

662
00:48:03,088 --> 00:48:05,628
‫קל לך להירגע, היא החזירה לך את הכסף.‬

663
00:48:06,383 --> 00:48:08,223
‫ואיך את כל כך רגועה עכשיו?‬

664
00:48:08,844 --> 00:48:11,184
‫אני פשוט לא מאפשרת לאנה‬
‫לקחת שום דבר נוסף ממני.‬

665
00:48:11,263 --> 00:48:13,973
‫לא עוד מהזמן שלי, לא עוד מתשומת הלב שלי.‬

666
00:48:14,057 --> 00:48:16,937
‫הלוואי שהיה לי הזן שיש לך,‬
‫את לא כועסת בכלל.‬

667
00:48:17,019 --> 00:48:18,479
‫אגיד לך משהו לגבי כעס.‬

668
00:48:19,104 --> 00:48:23,284
‫כשאת כועסת, את רק דמות‬
‫בסיפור של מישהו אחר.‬

669
00:48:23,901 --> 00:48:28,531
‫אבל כשאת משחררת מהכעס,‬
‫את תובעת מחדש את הסיפור של עצמך.‬

670
00:48:29,031 --> 00:48:31,411
‫הופכת לגיבור הסיפור של עצמך שוב.‬

671
00:48:43,921 --> 00:48:46,551
‫זאת אומרת, זין. ראית את זה?‬

672
00:48:46,632 --> 00:48:49,052
‫זה נראה כאילו הוא הולך לתלוש לי את הראש.‬

673
00:48:49,134 --> 00:48:50,764
‫אני חושבת שהוא רק היה מובך.‬

674
00:48:50,844 --> 00:48:54,264
‫איש שמתגונן ככה בטח מסתיר הרבה.‬

675
00:48:54,348 --> 00:48:56,178
‫המשפחה שלו הוטרדה על ידי כתבים.‬

676
00:48:56,266 --> 00:48:58,686
‫את לא צריכה…‬
‫-את מדמיינת אותו כאב?‬

677
00:48:58,769 --> 00:49:00,559
‫אני חושבת שטעיתי לגבי הכול.‬

678
00:49:00,646 --> 00:49:02,896
‫מה אם אנה לא הפכה למי שהיא‬

679
00:49:02,981 --> 00:49:05,111
‫בגלל אביה, אלא למרות אביה.‬

680
00:49:07,194 --> 00:49:08,824
‫מה אם הוא סרסר בה?‬

681
00:49:09,363 --> 00:49:12,993
‫זה יסביר המון,‬
‫למה היא אף פעם לא מדברת על העבר שלך.‬

682
00:49:13,075 --> 00:49:14,655
‫כמה מוזרה היא לגבי סקס.‬

683
00:49:14,743 --> 00:49:16,543
‫הקיבעון שלה לגבי גברים מבוגרים.‬

684
00:49:16,620 --> 00:49:19,160
‫אוז, דני רוז, אלן ריד!‬

685
00:49:19,247 --> 00:49:22,327
‫ויויאן, אני חושבת שמה שבדיוק ראינו‬
‫היה אדם לחוץ מאוד.‬

686
00:49:22,417 --> 00:49:24,037
‫איש עייף שחי חיים קשים.‬

687
00:49:24,127 --> 00:49:25,747
‫את לא מכירה את אנה כמוני.‬

688
00:49:25,837 --> 00:49:28,377
‫חיים משעממים לא יוצרים את אנה.‬

689
00:49:28,924 --> 00:49:30,014
‫אמצא אותך אחר כך.‬

690
00:49:31,093 --> 00:49:31,933
‫ויויאן.‬

691
00:49:37,182 --> 00:49:39,812
‫ניו יורק כל כך שחוקה.‬

692
00:49:39,893 --> 00:49:44,193
‫בימים אלו כל בוגרי בתי הספר לאומנות‬
‫עוברים ישר מייל ללוס אנג'לס.‬

693
00:49:44,773 --> 00:49:45,983
‫אז, כן.‬

694
00:49:46,942 --> 00:49:49,782
‫זו הסיבה שאני חושבת על הקמת העמותה שלי פה.‬

695
00:49:53,448 --> 00:49:54,318
‫אוקיי.‬

696
00:49:54,908 --> 00:49:58,448
‫אז בכל מקרה,‬
‫אנחנו דיברנו על חמלה עצמית קיצונית.‬

697
00:49:58,537 --> 00:49:59,577
‫סלחו לי.‬

698
00:50:02,833 --> 00:50:07,593
‫רייצ'ל, סוף סוף התקשרת אליי, כלבה.‬
‫אני מתגעגעת אלייך.‬

699
00:50:08,088 --> 00:50:10,258
‫את יודעת מה? גם אני מתגעגעת אלייך.‬

700
00:50:10,340 --> 00:50:12,430
‫טוב, כן, כדאי לך.‬

701
00:50:13,135 --> 00:50:16,925
‫אז, האמת שהגעתי בלוס אנג'לס‬
‫למפגש המנהיגות החדשה של וניטי פייר,‬

702
00:50:18,223 --> 00:50:19,143
‫ואנה,‬

703
00:50:19,766 --> 00:50:21,226
‫אני יודעת שהמצב היה מתוח‬

704
00:50:22,060 --> 00:50:23,060
‫בינינו לאחרונה,‬

705
00:50:24,271 --> 00:50:25,691
‫אבל אני יודעת שאת אדם טוב‬

706
00:50:26,857 --> 00:50:28,187
‫ושתמיד יש לך כוונות טובות.‬

707
00:50:29,276 --> 00:50:32,146
‫קיוויתי שנוכל להיפגש לארוחת צהריים.‬

708
00:50:32,237 --> 00:50:34,317
‫מה שהיה היה. דף חדש?‬

709
00:50:35,240 --> 00:50:38,290
‫אוי, אלוהים. כן, בבקשה.‬

710
00:50:38,368 --> 00:50:41,618
‫האמת שאני באיזה מקום במליבו.‬

711
00:50:41,705 --> 00:50:43,865
‫אם אסמס לך את הכתובת תוכלי לאסוף אותי?‬

712
00:50:44,458 --> 00:50:46,918
‫בטח. אני יכולה להיות שם עוד מעט.‬

713
00:50:47,961 --> 00:50:49,921
‫אוקיי. ביי. נתראה.‬

714
00:52:43,910 --> 00:52:46,000
‫אני מצטערת. הלכתי לאיבוד.‬
‫-אימא. אבא.‬

715
00:52:46,079 --> 00:52:47,999
‫אני הולכת.‬
‫-אבא.‬

716
00:52:55,797 --> 00:52:57,667
‫את זו שכתבה על הבת שלנו?‬

717
00:53:01,344 --> 00:53:02,554
‫אני מניחה שכדאי שתיכנסי.‬

718
00:53:15,066 --> 00:53:18,946
‫שימוש בחיזוקים יום-יומיים‬
‫מהווה תזכורת לערך שלכם.‬

719
00:53:19,029 --> 00:53:21,029
‫אתם אמורים לראות תוצאות בטווח הארוך.‬

720
00:53:21,114 --> 00:53:23,704
‫אני חייבת ללכת. יש לי ארוחת צהריים.‬

721
00:53:25,076 --> 00:53:26,536
‫ספגו עדיין קיים?‬

722
00:53:26,620 --> 00:53:29,920
‫אנה, את לא יכולה לקום וללכת. זו גמילה.‬

723
00:53:30,457 --> 00:53:31,957
‫זה לא שזה כלא.‬

724
00:53:36,546 --> 00:53:40,176
‫- פסג'ס מליבו - בריכה - מגרשי טניס‬
‫מרכז כושר - גינת מדיטציה -‬

725
00:53:41,843 --> 00:53:43,723
‫רייצ'ל, איפה את?‬

726
00:53:43,803 --> 00:53:46,473
‫אני פה, רק תצאי מהשער. אני ממש מעבר לפינה.‬

727
00:53:47,682 --> 00:53:48,732
‫אנה סורוקינה?‬

728
00:53:50,310 --> 00:53:52,400
‫מה לעזאזל? אני אמורה לפגוש חברה שלי.‬

729
00:53:52,479 --> 00:53:54,479
‫רייצ'ל? רייצ'ל!‬

730
00:53:58,902 --> 00:53:59,742
‫רייצ'ל!‬

731
00:54:00,237 --> 00:54:02,447
‫ישנו צו מעצר עבורך בניו יורק.‬

732
00:54:05,075 --> 00:54:06,275
‫מה? אני…‬

733
00:54:15,293 --> 00:54:17,463
‫רק אקח אותה למעלה.‬

734
00:54:37,315 --> 00:54:38,145
‫בירה?‬

735
00:54:39,526 --> 00:54:40,486
‫בטח.‬

736
00:55:02,007 --> 00:55:04,797
‫הוא אומר שהוא מצטער על שצעק עלייך במסעדה.‬

737
00:55:05,510 --> 00:55:07,850
‫היה המון לחץ עם כולכם מסביב.‬

738
00:55:07,929 --> 00:55:09,259
‫כולכם?‬

739
00:55:10,890 --> 00:55:12,430
‫את חושבת שאת היחידה?‬

740
00:55:13,018 --> 00:55:16,098
‫בכל יום. אימייל, שיחת טלפון, דפיקות בדלת.‬

741
00:55:16,771 --> 00:55:19,021
‫אנה דלבי. דלבי!‬

742
00:55:19,816 --> 00:55:21,146
‫מעולם לא שמעתי את השם הזה.‬

743
00:55:21,234 --> 00:55:23,864
‫אז היא פשוט המציאה את השם?‬

744
00:55:23,945 --> 00:55:25,905
‫מאיפה אתם חושבים שהיא הביאה אותו?‬

745
00:55:25,989 --> 00:55:27,819
‫לא. אנחנו לא עושים את זה.‬

746
00:55:28,491 --> 00:55:29,371
‫בלי עיתונות.‬

747
00:55:29,451 --> 00:55:32,581
‫היי, אני לא אשמה בכול.‬

748
00:55:33,163 --> 00:55:35,333
‫אם לא הייתי כותבת עליה‬
‫מישהו אחר היה עושה זאת.‬

749
00:55:35,415 --> 00:55:38,745
‫היא הבת שלכם.‬
‫היא עשתה דברים רעים ועכשיו היא מפורסמת.‬

750
00:55:38,835 --> 00:55:40,545
‫מה זה קשור אלינו?‬

751
00:55:40,628 --> 00:55:42,128
‫זה מה שאני מנסה לברר.‬

752
00:55:42,630 --> 00:55:45,760
‫תראו, אני מצטערת על שאני מסיגת גבול. אבל…‬

753
00:55:47,260 --> 00:55:48,890
‫פשוט שמעתי כל מיני שמועות.‬

754
00:55:48,970 --> 00:55:50,970
‫שמועות, כן. תמיד שמועות.‬

755
00:55:51,056 --> 00:55:53,266
‫מאז שעברנו הנה, תמיד "רוסים מפחידים".‬

756
00:55:53,350 --> 00:55:56,480
‫כן, היא מוכרת הרואין במקרר.‬

757
00:55:56,561 --> 00:55:59,361
‫יש להם זהב סובייטי קבור בגינה.‬

758
00:55:59,439 --> 00:56:02,939
‫מי יודע? אולי יש לי‬
‫הפין של רספוטין בארון איפשהו.‬

759
00:56:03,026 --> 00:56:05,776
‫ועכשיו, הבת היא פושעת גאונה.‬

760
00:56:05,862 --> 00:56:07,952
‫אלא שזה נכון.‬

761
00:56:08,031 --> 00:56:10,241
‫והיא הייתה חייבת ללמוד את זה איפשהו, נכון?‬

762
00:56:10,825 --> 00:56:12,905
‫אני פשוט מנסה להבין איפה.‬

763
00:56:30,845 --> 00:56:31,675
‫בבקשה.‬

764
00:56:36,351 --> 00:56:37,391
‫את אימא?‬

765
00:56:39,104 --> 00:56:40,694
‫כבר כמה חודשים.‬

766
00:56:45,902 --> 00:56:50,122
‫זה קל יותר לדמיין את אבא שלה,‬
‫לדמיין אותי, בתור מפלצות.‬

767
00:56:50,198 --> 00:56:52,868
‫זה עדיף להאמין שמפלצות יוצרות מפלצות.‬

768
00:56:52,951 --> 00:56:55,751
‫כי ילדים, אנחנו חושבים שאנחנו יוצרים אותם.‬

769
00:56:57,288 --> 00:57:01,498
‫אנו חושבים שאנחנו מעצבים אותם‬
‫ויוצרים את מי שהם נהפכים להיות.‬

770
00:57:02,377 --> 00:57:07,167
‫כי אנחנו עושים עבורם,‬
‫ואנחנו אוהבים אותם, ואנחנו מדריכים אותם.‬

771
00:57:08,341 --> 00:57:09,181
‫אבל לא.‬

772
00:57:09,884 --> 00:57:11,394
‫אנחנו לא יוצרים אותם.‬

773
00:57:12,011 --> 00:57:15,471
‫ילדים לא מגיעים "מ…". הם מגיעים "דרך".‬

774
00:57:21,396 --> 00:57:24,646
‫אז היא תמיד הייתה כזו.‬

775
00:57:29,487 --> 00:57:30,737
‫את יודעת, לפעמים,‬

776
00:57:31,948 --> 00:57:36,448
‫יש לך ילדים כמו איבן שלי‬
‫והנשמה שלהם היא הנשמה שלך.‬

777
00:57:38,204 --> 00:57:42,044
‫ולפעמים יש לך ילדה ש…‬

778
00:57:44,002 --> 00:57:45,502
‫שהיא זרה בצל קורתך.‬

779
00:57:48,548 --> 00:57:51,258
‫אנה הייתה זרה. כל החיים שלה.‬

780
00:57:51,926 --> 00:57:53,256
‫זרה קרה.‬

781
00:57:58,016 --> 00:57:58,846
‫אבל…‬

782
00:58:00,602 --> 00:58:04,812
‫אתם יודעים שהיא ניסתה להתאבד?‬

783
00:58:06,065 --> 00:58:07,225
‫בקליפורניה?‬

784
00:58:09,652 --> 00:58:11,652
‫למה שמישהי כזו‬

785
00:58:12,655 --> 00:58:17,445
‫שלא אכפת לה מאף אחד,‬
‫מישהי בעלת כל כך הרבה ביטחון,‬

786
00:58:18,495 --> 00:58:24,455
‫מישהי כל כך חסרת ספק עצמי, תנסה משהו כזה?‬

787
00:58:25,543 --> 00:58:29,513
‫חשבתי שאולי אמצא רמז כאן.‬

788
00:58:31,049 --> 00:58:35,179
‫משהו אפל בעבר שלה. נהייתי אובססיבית.‬

789
00:58:35,261 --> 00:58:36,471
‫אכפת לך ממנה.‬

790
00:58:38,014 --> 00:58:40,814
‫היא טובה בלגרום לאנשים לפתח אכפתיות כלפיה.‬

791
00:58:42,185 --> 00:58:45,555
‫אבל אם למדנו לשחרר, גם את יכולה.‬

792
00:58:57,700 --> 00:59:00,160
‫פשוט שחררתם ממנה?‬

793
00:59:02,121 --> 00:59:03,331
‫מהבת שלכם?‬

794
00:59:07,752 --> 00:59:08,592
‫לא.‬

795
00:59:09,921 --> 00:59:11,841
‫היא תמיד הייתה מעלינו.‬

796
01:00:07,228 --> 01:00:08,858
‫ויויאן?‬
‫-את עדיין ערה?‬

797
01:00:09,772 --> 01:00:11,022
‫מה את לובשת?‬

798
01:00:12,775 --> 01:00:13,895
‫זה סיפור ארוך.‬

799
01:00:15,570 --> 01:00:16,400
‫היי,‬

800
01:00:16,988 --> 01:00:20,368
‫אחליף את הכרטיס שלי ואחזור הביתה מוקדם.‬

801
01:00:20,450 --> 01:00:22,580
‫מה לגבי מאמר ההמשך?‬

802
01:00:22,660 --> 01:00:24,870
‫אני אדאג שישלמו לך בכל זאת,‬
‫אבל אני מבטלת אותו.‬

803
01:00:25,455 --> 01:00:28,785
‫מה שהיה להורים שלה לומר,‬
‫אף ילד לא צריך לשמוע את זה.‬

804
01:00:31,461 --> 01:00:34,051
‫אני מצטערת שגררתי אותך הנה.‬
‫-את צוחקת?‬

805
01:00:35,340 --> 01:00:38,130
‫כשיכולתי להיות בבית הספר ולתמלל קלטות.‬

806
01:00:39,010 --> 01:00:40,350
‫זה היה כל כך הרבה יותר כיף.‬

807
01:00:42,722 --> 01:00:44,682
‫ניכנס? אל תשכחי את התיק.‬
‫-בואי.‬

808
01:01:16,381 --> 01:01:19,011
‫פרקליטות המחוז של מנהטן שמחה להודיע‬

809
01:01:19,092 --> 01:01:20,722
‫על כתב האישום נגד אנה סורוקין.‬

810
01:01:20,802 --> 01:01:23,682
‫מיס סורוקין מוכרת גם בשם אנה דלבי.‬

811
01:01:23,763 --> 01:01:26,933
‫מיס סורוקין מואשמת‬
‫בבית המשפט העליון של ניו יורק‬

812
01:01:27,016 --> 01:01:29,846
‫בשני סעיפים‬
‫של ניסיון גניבה חמורה מדרגה ראשונה,‬

813
01:01:29,936 --> 01:01:31,936
‫שלושה סעיפים של גניבה חמורה מדרגה שנייה,‬

814
01:01:32,021 --> 01:01:34,191
‫וסעיף אחד של גניבה חמורה מדרגה שלישית,‬

815
01:01:34,273 --> 01:01:35,483
‫וגניבה של שירותים.‬

816
01:01:36,067 --> 01:01:37,857
‫בכל מקרה, אל תזכירי את המטס.‬

817
01:01:37,944 --> 01:01:39,954
‫השופט הוא אוהד ותיק של הדודג'רס,‬

818
01:01:40,029 --> 01:01:41,909
‫הוא חושב שהם נמצאים בלוס אנג'לס זמנית‬

819
01:01:41,989 --> 01:01:43,739
‫ושהם חוזרים לברוקלין.‬

820
01:01:43,825 --> 01:01:45,535
‫ושהמטס הם סתם גזלנים פולשים.‬

821
01:01:45,618 --> 01:01:46,828
‫הבנת אותי?‬
‫-היי, טוד.‬

822
01:01:47,620 --> 01:01:48,450
‫אנה?‬

823
01:01:50,039 --> 01:01:51,329
‫יו, זו הלקוחה שלי!‬

824
01:01:56,879 --> 01:02:00,219
‫אז בפעם הבאה שנראה אותה היא תלבש סרבל.‬

825
01:02:03,302 --> 01:02:05,142
‫ידעתי שמתוכננת לה נפילה, אבל…‬

826
01:02:05,805 --> 01:02:07,885
‫מה היא עשתה בלוס אנג'לס בכלל?‬

827
01:02:07,974 --> 01:02:09,644
‫אני חושבת שהיא הייתה באיזו גמילה.‬

828
01:02:10,560 --> 01:02:11,390
‫גמילה?‬

829
01:02:15,398 --> 01:02:16,268
‫מניין לך?‬

830
01:02:17,900 --> 01:02:20,700
‫אוקיי, תראו, בנות,‬
‫לא תכננתי לומר את זה, אבל…‬

831
01:02:22,447 --> 01:02:25,367
‫האמת שהייתי איתה על הקו כשעצרו אותה.‬

832
01:02:25,450 --> 01:02:26,740
‫ברצינות?‬

833
01:02:26,826 --> 01:02:29,036
‫זה צירוף מקרים.‬

834
01:02:29,120 --> 01:02:30,960
‫זה היה הזוי.‬

835
01:02:31,622 --> 01:02:33,042
‫זה היה מזעזע.‬

836
01:02:34,208 --> 01:02:35,918
‫אני מקווה שהם מתייחסים אליה טוב.‬

837
01:02:36,794 --> 01:02:38,054
‫אתן יכולות לדמיין?‬

838
01:02:38,129 --> 01:02:39,299
‫אנה בכלא?‬

839
01:02:39,881 --> 01:02:41,051
‫את בטוחה יכולה לדמיין.‬

840
01:03:14,040 --> 01:03:17,540
‫אוי, אלוהים! אני מתה על הקעקועים שלך.‬
‫הם כל כך חמודים.‬

841
01:03:29,514 --> 01:03:31,064
‫היי, התגעגענו אלייך.‬

842
01:03:31,140 --> 01:03:33,350
‫הציצים שלי עומדים להתפוצץ.‬

843
01:03:39,816 --> 01:03:41,146
‫זה הגיע בדואר בשבילך.‬

844
01:03:42,443 --> 01:03:43,783
‫מה לכל…‬

845
01:03:43,861 --> 01:03:46,161
‫- מר ודים סורוקין - קמרגסה 74‬
‫54329 דורן / אשוויילר - גרמניה -‬

846
01:03:46,239 --> 01:03:48,319
‫- גברת ויויאן קנט 3218 שדרת 8‬
‫ברוקלין, ניו יורק - 11275 - ארה"ב -‬

847
01:03:48,908 --> 01:03:50,078
‫חכה רגע.‬

848
01:04:00,169 --> 01:04:06,259
‫ויויאן היקרה, סלחי לי אם המכתב הזה‬
‫לא מושלם, אני משתמש בגוגל תרגום.‬

849
01:04:06,342 --> 01:04:10,472
‫אשתי תהרוג אותי אם תדע שאני שולח לך את זה,‬

850
01:04:10,555 --> 01:04:15,885
‫אבל בדומה לך, אני לא יכול להפסיק לתהות‬
‫למה הבת שלי תנסה לפגוע בעצמה.‬

851
01:04:15,977 --> 01:04:18,187
‫בית החולים שלח לנו את אלה.‬

852
01:04:18,271 --> 01:04:20,401
‫אני לא יכול למצוא את התשובה בהם.‬

853
01:04:20,481 --> 01:04:22,191
‫אולי את יכולה. ודים.‬

854
01:04:25,820 --> 01:04:28,570
‫- סידרס-סיני‬
‫הערכה פסיכיאטרית ראשונית -‬

855
01:04:30,616 --> 01:04:33,866
‫- טופס אשפוז בריאות הנפש‬
‫תלונה - ניסיון התאבדות -‬

856
01:04:45,548 --> 01:04:48,048
‫אני מקווה שבאת להתנצל.‬
‫-סתמי.‬

857
01:04:49,218 --> 01:04:51,718
‫עבור כל השאר אבא שלך היה איש עסקים מיליונר‬

858
01:04:51,804 --> 01:04:53,104
‫שבדרך להפוך אותך לעשירה.‬

859
01:04:53,180 --> 01:04:56,310
‫עבור הרופא הזה הוא היה אלכוהוליסט אלים‬
‫שהיית חייבת לברוח ממנו.‬

860
01:04:57,143 --> 01:04:58,733
‫זה לא הסיפור של אנה דלבי.‬

861
01:04:59,562 --> 01:05:01,192
‫לא באמת ניסית להתאבד.‬

862
01:05:26,714 --> 01:05:28,514
‫היי, אני אצטרך עוד רוזה.‬

863
01:05:29,592 --> 01:05:32,682
‫תוכלו לשלוח מישהו למעלה בעוד 20 דקות?‬

864
01:05:32,762 --> 01:05:35,432
‫למקרה שלא אענה, תגידו לו שהדלת לא נעולה.‬

865
01:05:46,984 --> 01:05:48,244
‫זו הייתה סתם עוד תרמית.‬

866
01:05:48,778 --> 01:05:50,068
‫תמרנת את כולם בניו יורק‬

867
01:05:50,154 --> 01:05:52,324
‫ואז נסעת ללוס אנג'לס ותמרנת גם אותם.‬

868
01:05:52,406 --> 01:05:53,906
‫ונתתי לך לתמרן גם אותי.‬

869
01:05:53,991 --> 01:05:56,331
‫היי, אף פעם לא אמרתי שניסיתי להתאבד.‬

870
01:05:56,410 --> 01:05:58,250
‫אנשים פשוט אוהבים סיפורים עצובים.‬

871
01:05:58,829 --> 01:06:00,289
‫כולם כל כך להוטים לעזור.‬

872
01:06:00,373 --> 01:06:03,253
‫ואז תהיתי, למה שהיא תעבור את כל זה?‬

873
01:06:03,334 --> 01:06:04,754
‫היא יכלה להתחבא בכל מקום.‬

874
01:06:05,336 --> 01:06:07,876
‫אבל היא בחרה ספציפית להיכנס במרמה לגמילה.‬

875
01:06:07,964 --> 01:06:11,634
‫ואז בדקתי את חוקי הוויזה של ארה"ב.‬
‫שלך עמדה לפוג.‬

876
01:06:11,717 --> 01:06:14,677
‫אבל השעון נעצר עבור אשפוז, כולל גמילה.‬

877
01:06:16,055 --> 01:06:17,515
‫משכת זמן.‬

878
01:06:25,398 --> 01:06:26,648
‫מה את עושה?‬

879
01:06:32,279 --> 01:06:33,239
‫תפסיקי עם זה.‬

880
01:06:33,906 --> 01:06:35,486
‫מה? זה לא מה שרצית?‬

881
01:06:36,158 --> 01:06:41,038
‫פענחת את המקרה. את עיתונאית חוקרת אמיתית.‬

882
01:06:42,331 --> 01:06:43,671
‫מאיפה השגת את הטפסים האלה?‬

883
01:06:43,749 --> 01:06:44,919
‫מאבא שלך.‬

884
01:06:48,087 --> 01:06:49,007
‫אבא שלי?‬

885
01:06:49,672 --> 01:06:50,512
‫כן.‬

886
01:06:51,340 --> 01:06:54,260
‫פגשתי אותו. הוא לא כלי משחק.‬

887
01:06:55,553 --> 01:06:58,183
‫או פנטזיה. או מפלצת.‬

888
01:06:58,973 --> 01:07:00,813
‫הוא אב שאוהב אותך.‬

889
01:07:04,311 --> 01:07:05,311
‫אז איפה הוא?‬

890
01:07:06,731 --> 01:07:07,901
‫למה הוא לא בא עבורי?‬

891
01:07:17,366 --> 01:07:20,946
‫נתת להמון אנשים המון סיבות‬
‫לוותר על אנה דלבי.‬

892
01:07:25,332 --> 01:07:26,212
‫אבל, אנה,‬

893
01:07:28,127 --> 01:07:29,997
‫אני עדיין עומדת לרשותך.‬

894
01:07:31,088 --> 01:07:33,718
‫אני עדיין בעדך.‬

895
01:07:33,799 --> 01:07:38,179
‫אני פה לומר לך‬
‫שאת לא חייבת להמשיך לעשות את זה.‬

896
01:07:38,763 --> 01:07:40,773
‫את יכולה לעשות משהו חדש.‬

897
01:07:43,768 --> 01:07:45,638
‫תהרגי את אנה דלבי.‬

898
01:07:49,315 --> 01:07:50,265
‫למה את מתכוונת?‬

899
01:07:51,275 --> 01:07:52,815
‫אני מתכוונת, תפסיקי עם הרמאות.‬

900
01:07:53,402 --> 01:07:54,652
‫תפסיקי להעמיד פנים.‬

901
01:07:56,614 --> 01:07:58,664
‫תודי במה שעשית. תגידי לכולם שאת מצטערת.‬

902
01:07:58,741 --> 01:08:00,951
‫תבקשי את עסקת הטיעון שוב. תחזרי לגרמניה.‬

903
01:08:01,035 --> 01:08:03,365
‫תהיי עם המשפחה שלך. תהיי אנה סורוקינה שוב.‬

904
01:08:03,871 --> 01:08:06,961
‫מה? אז פשוט להודות שאני איזו פושעת?‬

905
01:08:08,125 --> 01:08:09,585
‫זה לא הסיפור שלי.‬

906
01:08:09,668 --> 01:08:12,378
‫אז מה הסיפור שלך, אנה?‬

907
01:08:25,226 --> 01:08:26,516
‫את העיתונאית.‬

908
01:08:27,311 --> 01:08:30,441
‫את… את אמורה לפענח את זה בכוחות עצמך.‬

909
01:08:33,234 --> 01:08:36,784
‫במקום זה תאלצי לצפות ביחד עם כל השאר.‬

910
01:08:38,489 --> 01:08:39,529
‫בואי נלך!‬