1
00:00:11,052 --> 00:00:14,392
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:23,648 --> 00:00:25,608
‫אז, את מוכנה?‬

3
00:00:26,526 --> 00:00:27,776
‫אני מוכן.‬

4
00:00:28,987 --> 00:00:30,157
‫היום הגדול מגיע.‬

5
00:00:30,780 --> 00:00:33,830
‫חבר המושבעים הוא ערב רב‬
‫אבל אנחנו צריכים רק חלק מהם,‬

6
00:00:33,908 --> 00:00:38,868
‫כנראה נשים, שאולי יאהבו אותי,‬
‫בלתי אפשרי שלא, או שירחמו עלייך.‬

7
00:00:38,955 --> 00:00:40,955
‫עם מה שאת מנסה לבנות ולהשיג.‬

8
00:00:41,041 --> 00:00:42,501
‫אם לא הדרך שלך להגיע לשם.‬

9
00:00:42,584 --> 00:00:43,504
‫מה האסטרטגיה שלנו?‬

10
00:00:43,585 --> 00:00:46,495
‫כל העסק תלוי בשתי מילים,‬

11
00:00:47,088 --> 00:00:48,628
‫קרבה מסוכנת.‬

12
00:00:48,715 --> 00:00:53,085
‫כשהשופטת תיתן הנחיות לחבר המושבעים‬
‫לדון על פשע בכוונת תחילה,‬

13
00:00:53,178 --> 00:00:56,598
‫זו ההגדרה שהיא תדחוף להם‬
‫בשביל שיגיעו לגזר דין.‬

14
00:00:56,681 --> 00:00:58,351
‫היא הולכת לבקש מהם להחליט‬

15
00:00:58,433 --> 00:01:01,273
‫אם את היית בקרבה מסוכנת לביצוע פשע.‬

16
00:01:01,352 --> 00:01:03,272
‫עכשיו, האישומים הזניחים יותר.‬

17
00:01:03,354 --> 00:01:06,404
‫מלון הביקמן, המטוס ששאלת,‬

18
00:01:06,483 --> 00:01:08,153
‫אנחנו נדפקנו, יש יותר מדי ראיות.‬

19
00:01:08,234 --> 00:01:09,364
‫הדרך היחידה להיחלץ מזה‬

20
00:01:09,444 --> 00:01:12,074
‫היא אם כל חבר המושבעים יתאהב בך בטירוף.‬

21
00:01:12,155 --> 00:01:18,325
‫אבל פורטרס, סיטי נשיונל,‬
‫ורייצ'ל ויליאמס המזדיינת,‬

22
00:01:18,411 --> 00:01:20,331
‫האישומים החמורים, יש לנו סיכוי.‬

23
00:01:21,372 --> 00:01:22,672
‫אנחנו יכולים לטעון בתוקף‬

24
00:01:22,749 --> 00:01:26,209
‫שאת מעולם לא היית קרובה‬
‫באופן מסוכן לביצוע אף אחד מהפשעים האלה.‬

25
00:01:27,128 --> 00:01:29,508
‫אז אתה טוען שאני כושלת?‬

26
00:01:29,589 --> 00:01:31,929
‫בלהיות פושעת גאונה?‬

27
00:01:32,008 --> 00:01:33,928
‫כן. זו העבודה שלי.‬

28
00:01:34,010 --> 00:01:35,390
‫הקמתי עסק.‬

29
00:01:35,470 --> 00:01:37,180
‫וזה יהיה חלק מהטיעון שלי,‬

30
00:01:37,263 --> 00:01:41,183
‫אבל זה לא מבחן גמר במנהל עסקים,‬
‫זה החופש שלך שבסיכון.‬

31
00:01:41,267 --> 00:01:43,937
‫אז אני חייב להוכיח להם‬
‫שאת לא היית קרובה בכלל‬

32
00:01:44,020 --> 00:01:46,940
‫להשיג משהו מהכסף הזה לעמותה שלך. אוקיי?‬

33
00:01:47,816 --> 00:01:49,106
‫אוקיי.‬

34
00:01:49,192 --> 00:01:50,322
‫עוד שאלות?‬

35
00:01:50,401 --> 00:01:52,451
‫מה אני לובשת?‬
‫-לא באמת מזיז לי.‬

36
00:01:53,071 --> 00:01:55,621
‫זאת אומרת, בית המשפט מספק בגדים.‬

37
00:01:55,698 --> 00:01:57,238
‫פשוטים אבל…‬

38
00:01:57,325 --> 00:01:58,865
‫יש לי מותג לשקול.‬

39
00:01:58,952 --> 00:02:02,252
‫בנוסף, זה שונה עבור נשים.‬
‫אני באמת צריכה להסביר לך את זה?‬

40
00:02:02,330 --> 00:02:04,750
‫פשוט תשיג לי סטייליסטית.‬
‫-את לחוצה.‬

41
00:02:05,542 --> 00:02:07,092
‫יש תחושה של חוסר שליטה.‬

42
00:02:07,168 --> 00:02:08,038
‫ראיתי את זה המון.‬

43
00:02:08,128 --> 00:02:10,758
‫מוטב להיראות צנועה,‬
‫ללבוש את בגדי בית המשפט,‬

44
00:02:10,839 --> 00:02:12,259
‫אני אציג לראווה‬

45
00:02:12,340 --> 00:02:15,640
‫את הילדה הקטנה, הצעירה,‬
‫השאפתנית ובעלת הכוונות הטובות שאת,‬

46
00:02:15,718 --> 00:02:17,348
‫ויהיה לנו סיכוי…‬

47
00:02:18,346 --> 00:02:21,466
‫לשכנע את כל הממזרים המסכנים‬
‫שנתקעו בחבר המושבעים‬

48
00:02:21,558 --> 00:02:25,438
‫שאת לא היית קרובה באופן מסוכן‬
‫לרמות את רייצ'ל או כל אחד מהבנקים האלה.‬

49
00:02:25,520 --> 00:02:26,940
‫אוקיי?‬

50
00:02:42,370 --> 00:02:43,960
‫תודה. קוד.‬

51
00:02:46,875 --> 00:02:49,035
‫אמרת שתי מנות חמות לעשר דקות.‬

52
00:02:49,127 --> 00:02:51,957
‫תני לי עוד 20 דקות‬
‫ואתן לך ארבע. עכשיו לכי.‬

53
00:03:02,557 --> 00:03:03,847
‫ותפיצי את השמועה!‬

54
00:03:06,269 --> 00:03:07,309
‫יו.‬

55
00:03:07,395 --> 00:03:08,515
‫יו גם לך.‬

56
00:03:08,605 --> 00:03:10,895
‫מי הסטייליסטית בהזמנה שלך,‬
‫זו שמלבישה ראפרים?‬

57
00:03:10,982 --> 00:03:11,942
‫נטשה.‬
‫-כן.‬

58
00:03:12,025 --> 00:03:14,105
‫את חושבת על סגנונות למשפט…‬

59
00:03:14,194 --> 00:03:18,454
‫אני חושבת על כלבה מנהיגה,‬
‫אבל גם כזו צעירה ומתחנחנת.‬

60
00:03:19,032 --> 00:03:21,582
‫כמו שילוב של לוליטה ומילדרד פירס,‬
‫רק עכשווי.‬

61
00:03:21,659 --> 00:03:22,789
‫יש לך כסף?‬

62
00:03:22,869 --> 00:03:24,249
‫את יודעת שיש לי מצלצלים.‬

63
00:03:24,329 --> 00:03:27,419
‫חכי, אומנם את בכלא‬
‫אבל אסור לך להשתמש בסלנג.‬

64
00:03:27,498 --> 00:03:30,918
‫תקשרי בינינו, אחזור אלייך.‬
‫-כלומר, תעשי לי טלפון?‬

65
00:03:35,173 --> 00:03:37,093
‫את בסדר?‬
‫-כן, למה?‬

66
00:03:38,509 --> 00:03:40,849
‫תשלחי הודעת אזהרה לפני שאת מתקשרת לחברה.‬

67
00:03:40,929 --> 00:03:43,809
‫חשבתי שחלית בסרטן,‬
‫או שאת בהיריון או חרא כזה.‬

68
00:03:43,890 --> 00:03:44,930
‫לא, אני בסדר,‬

69
00:03:45,016 --> 00:03:48,436
‫אבל יש לי חברה בצרה, במשפט שמתחיל מחר.‬

70
00:03:48,519 --> 00:03:49,649
‫מפורסמת…‬

71
00:03:49,729 --> 00:03:52,479
‫רמאית הסוהו? כן, אני יודעת.‬

72
00:03:52,565 --> 00:03:54,395
‫בא לך לסגנן אותה?‬

73
00:03:54,484 --> 00:03:57,324
‫כדי שהיא תרמה אותי גם? לא תודה.‬

74
00:03:57,987 --> 00:03:59,277
‫זו היא, אני הולכת…‬

75
00:04:01,199 --> 00:04:03,619
‫נטשה, אנה. אנה…‬

76
00:04:03,701 --> 00:04:06,251
‫נטשה, היי! תודה רבה שאת עושה את זה.‬

77
00:04:06,329 --> 00:04:09,209
‫תקשיבי, המחיר שלי זה 1,200 ליום רק להיות…‬

78
00:04:09,290 --> 00:04:10,790
‫כן! כן. כמובן.‬

79
00:04:10,875 --> 00:04:13,955
‫אני אדאג שאבא שלי‬
‫יעביר לך את התשלום ברגע שנתחיל.‬

80
00:04:14,045 --> 00:04:16,125
‫מגניב, אז מה הווייב?‬

81
00:04:16,214 --> 00:04:20,394
‫אז, התמונות מהמשפט הזה הולכות לחיות לנצח.‬

82
00:04:20,468 --> 00:04:24,558
‫הן יכולות באמת להגדיר‬
‫את כל הזהות שלי בהמשך אז…‬

83
00:04:24,639 --> 00:04:26,099
‫אז בלי לחץ.‬

84
00:04:26,182 --> 00:04:27,232
‫אוקיי, חייבת לסיים.‬

85
00:04:27,308 --> 00:04:29,228
‫אוקיי. הבנתי אותך.‬

86
00:04:29,310 --> 00:04:32,150
‫בואי נשאר קלאסיות עם נגיעה מודרנית.‬

87
00:04:32,814 --> 00:04:36,074
‫מקצועית עם חספוס בוהמי צעיר.‬

88
00:04:36,150 --> 00:04:38,700
‫מושלם. הצלמים יהיו מאחוריי‬

89
00:04:38,778 --> 00:04:42,408
‫במשך רוב המשפט אז אסור להזניח את הגב.‬

90
00:04:42,490 --> 00:04:44,490
‫אני? בחיים לא.‬

91
00:04:44,575 --> 00:04:46,785
‫אלוהים, התאורה שם.‬

92
00:04:47,537 --> 00:04:51,457
‫פלואורסצנט עליון דפוק,‬
‫צללית חזקה יכולה לכבוש הכול.‬

93
00:04:52,458 --> 00:04:53,838
‫אל תדאגי.‬

94
00:04:54,627 --> 00:04:55,667
‫אני דואגת לך, אנה.‬

95
00:04:56,629 --> 00:04:57,709
‫תודה.‬

96
00:05:03,511 --> 00:05:04,551
‫קחי.‬

97
00:05:10,226 --> 00:05:12,396
‫ויויאן. איך את?‬

98
00:05:13,479 --> 00:05:15,769
‫אז, מי עוד מסקר את המשפט שלי?‬

99
00:05:15,857 --> 00:05:18,527
‫מאיפה אני יודעת? הפוסט, כנראה.‬

100
00:05:18,609 --> 00:05:21,069
‫הפוסט, כמובן, אבל מה לגבי הטיימס?‬

101
00:05:21,154 --> 00:05:23,244
‫הטיימס? הניו יורק טיימס?‬

102
00:05:23,323 --> 00:05:24,663
‫או הרשתות?‬

103
00:05:24,741 --> 00:05:27,541
‫אני לא יודעת כמה עניין לאומי יש במקרה הזה.‬

104
00:05:27,618 --> 00:05:29,748
‫אבל את יכולה לגרום להם להתעניין.‬

105
00:05:29,829 --> 00:05:32,249
‫אני מדווחת על המשפט, לא מקדמת אותו.‬

106
00:05:32,332 --> 00:05:34,502
‫סיקור נוסף עוזר גם לך, לא?‬

107
00:05:34,584 --> 00:05:35,594
‫אנה…‬

108
00:05:35,668 --> 00:05:36,918
‫מאשר את הדיווחים שלך,‬

109
00:05:37,003 --> 00:05:40,013
‫אלא אם את מרוצה מכך שזו סתם כתבה מקומית.‬

110
00:05:40,089 --> 00:05:42,679
‫את לא רוצה סיבה להשוויץ?‬
‫-אני מנתקת עכשיו.‬

111
00:05:42,759 --> 00:05:46,719
‫את צריכה גם לעשות כתבה על רייצ'ל,‬
‫להראות איזו רמאית מפוקפקת היא.‬

112
00:05:46,804 --> 00:05:47,974
‫להתראות, אנה.‬

113
00:05:56,397 --> 00:05:57,647
‫ספודק ושות'.‬

114
00:05:57,732 --> 00:05:58,862
‫את טוד, עכשיו.‬

115
00:05:59,817 --> 00:06:02,147
‫אני חושש שהוא לא נמצא כרגע, אנה.‬

116
00:06:02,236 --> 00:06:04,156
‫אתה משקר, אלקסי.‬

117
00:06:04,238 --> 00:06:05,738
‫תרצי להשאיר הודעה?‬

118
00:06:07,784 --> 00:06:11,914
‫אתה יודע, הכרתי המון דמויות צבעוניות פה.‬

119
00:06:11,996 --> 00:06:14,576
‫רוצחות, מתנקשות,‬

120
00:06:14,665 --> 00:06:18,745
‫אתה יודע, לא היה לי מושג‬
‫כמה זול זה להזמין חיסול. לך היה?‬

121
00:06:18,836 --> 00:06:22,296
‫כאילו, ברצינות,‬
‫כמו המחיר של תיק שאנל מזויף.‬

122
00:06:22,382 --> 00:06:25,432
‫ברצינות. אתה קולט?‬
‫-תרצי להשאיר הודעה?‬

123
00:06:25,510 --> 00:06:27,890
‫תגיד לטוד להתקשר לאבא שלי.‬

124
00:06:27,970 --> 00:06:31,720
‫תגיד לו או להעביר עשרת אלפים‬
‫בשביל לשלם לסטייליסטית שלי‬

125
00:06:32,725 --> 00:06:34,725
‫או שיביא אותם כשהוא מגיע למשפט.‬

126
00:06:34,811 --> 00:06:35,901
‫אני איידע אותו.‬

127
00:06:36,646 --> 00:06:39,566
‫ואלקסי, אל תשקר בפעם הבאה.‬

128
00:06:47,865 --> 00:06:49,945
‫- טוד -‬

129
00:06:51,661 --> 00:06:53,871
‫ישנה טיפה של אנה בכולנו.‬

130
00:06:55,123 --> 00:06:57,003
‫כולם משקרים טיפה.‬

131
00:06:57,083 --> 00:07:01,343
‫אנחנו כולנו, כל אחד מאיתנו, בפנים…‬

132
00:07:06,217 --> 00:07:08,927
‫יש טיפה של אנה בכולנו.‬

133
00:07:09,011 --> 00:07:09,971
‫לא בי.‬

134
00:07:11,097 --> 00:07:15,137
‫אולי ניפחתם את קורות החיים,‬
‫הפרזתם בנאום המכירות,‬

135
00:07:15,226 --> 00:07:17,726
‫שיחקתם בפילטרים ברשתות החברתיות.‬

136
00:07:17,812 --> 00:07:19,362
‫מודה.‬
‫-כולנו עושים את זה.‬

137
00:07:20,148 --> 00:07:22,818
‫כל אחד מאיתנו נהפך למותג,‬

138
00:07:22,900 --> 00:07:26,280
‫לדמות, לשקר שאנחנו מקרינים לעולם.‬

139
00:07:27,071 --> 00:07:28,991
‫מה?‬
‫-כלום.‬

140
00:07:29,657 --> 00:07:31,527
‫זה טוב?‬
‫-מאוד.‬

141
00:07:31,617 --> 00:07:33,787
‫אז מה?‬
‫-מה?‬

142
00:07:33,870 --> 00:07:37,500
‫תאשרי, תבקרי, תעזרי.‬
‫כל דבר מזדיין, חוץ מלשתוק.‬

143
00:07:37,582 --> 00:07:40,542
‫היא בת מזל שיש לה אותך.‬
‫-נכון?‬

144
00:07:42,879 --> 00:07:45,169
‫זה היה כפל לשון?‬

145
00:07:45,256 --> 00:07:47,376
‫יש לה אותי? את חושבת שאני בכיס שלה?‬

146
00:07:48,426 --> 00:07:49,886
‫קדימה, מגס.‬
‫-אני פשוט…‬

147
00:07:50,636 --> 00:07:53,886
‫אני רוצה להעביר קדימה לחופשת האביב.‬

148
00:07:53,973 --> 00:07:57,313
‫אני רוצה חול בבהונות הרגליים‬
‫ומרגריטות בשתי הידיים.‬

149
00:07:57,393 --> 00:08:00,403
‫אני רוצה קרב בנות משפחתי‬
‫בקצה הרדוד של הבריכה המחוממת,‬

150
00:08:00,480 --> 00:08:02,980
‫ואני רוצה שהמשפט הזה יהיה מאחורינו.‬

151
00:08:03,065 --> 00:08:04,725
‫גם אני רוצה.‬

152
00:08:05,401 --> 00:08:07,321
‫את חושבת שלא?‬

153
00:08:08,404 --> 00:08:09,704
‫איזה זין.‬

154
00:08:13,117 --> 00:08:15,537
‫חבר המושבעים ימות עליך.‬
‫תפיל אותם מהרגליים.‬

155
00:08:17,955 --> 00:08:18,865
‫כן.‬

156
00:08:19,624 --> 00:08:21,004
‫כן, לא, אני בדרך.‬

157
00:08:51,197 --> 00:08:53,197
‫בקסטר.‬
‫-מקו.‬

158
00:08:55,326 --> 00:08:56,156
‫מי זה?‬

159
00:08:57,537 --> 00:08:59,327
‫עיניים ואוזניים. שליח של סיי.‬

160
00:09:01,624 --> 00:09:03,254
‫פרקליט המחוז התחיל להתעניין.‬

161
00:09:06,379 --> 00:09:08,169
‫היי, פספסתי משהו?‬

162
00:09:08,256 --> 00:09:10,376
‫עדיין מחכים.‬
‫-איפה אני אמורה לשבת?‬

163
00:09:11,133 --> 00:09:13,143
‫קבוצת אנה זה הצד הזה.‬

164
00:09:13,219 --> 00:09:15,849
‫קבוצת רייצ'ל זה הצד הזה.‬

165
00:09:15,930 --> 00:09:18,560
‫נף, מותק, אני שווייץ בכל זה.‬

166
00:09:18,641 --> 00:09:22,191
‫מה זאת אומרת היא לא לבושה?‬
‫-הנאשמת בתלבושת בית הכלא.‬

167
00:09:22,270 --> 00:09:24,190
‫מה הסיפור, מר ספודק?‬

168
00:09:24,272 --> 00:09:27,572
‫אני לא בטוח מה העניין, כבודה.‬

169
00:09:27,650 --> 00:09:30,400
‫מה נטשה אמרה?‬
‫-היא שלחה הודעה, היא מסרה את הבגדים.‬

170
00:09:30,486 --> 00:09:32,106
‫למה היא לא…‬
‫-תירגעי. אני שולחת.‬

171
00:09:32,196 --> 00:09:34,366
‫בכל שנותיי,‬

172
00:09:34,448 --> 00:09:37,238
‫התעכבתי משום שכיוונו עליי אקדח באולם הזה,‬

173
00:09:37,326 --> 00:09:38,866
‫אבל מעולם לא בגלל תלבושות.‬

174
00:09:38,953 --> 00:09:40,253
‫אם תרשי לי לדבר איתה…‬

175
00:09:40,329 --> 00:09:42,959
‫סבורני שבית המשפט מספק בגדים לנזקקים.‬

176
00:09:43,040 --> 00:09:44,290
‫כן. אני מודעת.‬

177
00:09:44,375 --> 00:09:47,165
‫עוד כוכב זהב לתעודה שלך, פרקליטה.‬

178
00:09:47,253 --> 00:09:48,843
‫הנאשמת מסרבת ללבוש אותם.‬

179
00:09:48,921 --> 00:09:52,091
‫אני הולכת לשתות מהקפה הקר הזה, מר ספודק,‬

180
00:09:52,174 --> 00:09:53,514
‫וכשאסיים,‬

181
00:09:53,593 --> 00:09:57,013
‫אם הלקוחה שלך לא תהיה לבושה מולי,‬

182
00:09:57,096 --> 00:10:00,346
‫אני אהיה עצובה עד עמקי נשמתי.‬

183
00:10:01,100 --> 00:10:02,310
‫כן, כבודה.‬

184
00:10:02,393 --> 00:10:05,613
‫ואל תיתן לגודל הג'מבו להטעות אותך.‬

185
00:10:05,688 --> 00:10:07,108
‫אני שותה מהר.‬

186
00:10:09,775 --> 00:10:13,565
‫תתלבשי. אנחנו לא יכולים‬
‫לתת לבית המשפט לחכות.‬

187
00:10:13,654 --> 00:10:16,074
‫זה טירוף.‬
‫-הבגדים האלה מטורפים.‬

188
00:10:16,157 --> 00:10:17,777
‫אני מעדיפה ללבוש את הסרבל שלי.‬

189
00:10:17,867 --> 00:10:19,827
‫אסור לך.‬
‫-למה?‬

190
00:10:19,910 --> 00:10:22,540
‫כי רושם ראשוני חשוב עבור המושבעים‬

191
00:10:22,622 --> 00:10:25,042
‫ונראה שאת מרגישה יותר מדי בנוח‬
‫בסרבל של הכלא.‬

192
00:10:25,124 --> 00:10:27,504
‫והשופטת לא תאשר את זה. זה אסור על פי חוק.‬

193
00:10:27,585 --> 00:10:30,335
‫זה נראה רע באולם הדיונים‬
‫ועלול להוביל לפסילת משפט.‬

194
00:10:30,421 --> 00:10:33,171
‫את הופכת אותה לאויבת מהיום הראשון.‬

195
00:10:33,257 --> 00:10:34,837
‫כל שנייה שאנחנו מעכבים את…‬

196
00:10:34,925 --> 00:10:36,835
‫אז תשיג לי בגדים שאני יכולה ללבוש.‬

197
00:10:39,889 --> 00:10:42,979
‫שימי את הבגדים המזדיינים. זה פוגע בך, אנה.‬

198
00:10:43,934 --> 00:10:46,104
‫פוגע בי? אני בסדר.‬

199
00:10:50,983 --> 00:10:53,193
‫תגיד לה ללבוש את הבגדים של ביהמ"ש.‬
‫-אמרתי.‬

200
00:10:53,277 --> 00:10:55,817
‫היא הסתכלה עליי‬
‫כאילו ביקשתי ממנה לזיין אותה בתחת.‬

201
00:10:55,905 --> 00:10:59,325
‫איפה הבגדים המזדיינים?‬
‫-ברייקרז. נטשה מסרה אותם אמש.‬

202
00:10:59,408 --> 00:11:01,408
‫יש לה אחרים?‬
‫-אני לא תופסת אותה…‬

203
00:11:01,494 --> 00:11:03,334
‫תביאי אותם לפה.‬
‫-אני לא תופסת אותה.‬

204
00:11:03,412 --> 00:11:05,922
‫אני חושבת שהיא ישנה אחרי לילה…‬
‫-תעירי אותה.‬

205
00:11:05,998 --> 00:11:08,128
‫אני לא עובדת אצלך.‬

206
00:11:08,918 --> 00:11:10,838
‫זה כל כך דפוק.‬

207
00:11:10,920 --> 00:11:14,970
‫יש לנו 30 דקות עד שהשופטת תתעצבן עליי.‬

208
00:11:15,049 --> 00:11:16,839
‫כדאי שתעשה קניות.‬
‫-אני?‬

209
00:11:16,926 --> 00:11:18,716
‫תשברו את הראש, יש לי משמרת.‬

210
00:11:18,803 --> 00:11:22,813
‫אוקיי, זה… אני בבית המשפט,‬
‫אני לא יכול ללכת לקנות בגדים.‬

211
00:11:22,890 --> 00:11:25,140
‫אני לא יכולה להשתתף בהגנה של אנה!‬

212
00:11:25,226 --> 00:11:28,596
‫זה יהיה לא אתי, חציית קו אדום עיתונאי.‬

213
00:11:28,688 --> 00:11:30,108
‫טוב, אני גבר מזדיין.‬

214
00:11:30,189 --> 00:11:32,189
‫תגידי לי אילו גרבונים לפחות?‬

215
00:11:32,274 --> 00:11:35,784
‫אתה חושב שגרבונים הולכים להיות…‬
‫-מה הבעיה איתם?‬

216
00:11:35,861 --> 00:11:37,151
‫בסדר!‬

217
00:11:37,238 --> 00:11:41,028
‫אבל אתה תיתן לי‬
‫גישה לכל מסמכי הגילוי בתיק הזה.‬

218
00:11:41,117 --> 00:11:45,287
‫הכול. הטלפון של אנה, הדוא"ל,‬
‫כל מה שיש לתביעה, אני רוצה.‬

219
00:11:45,371 --> 00:11:47,921
‫כן. זין. מה שתרצי. פשוט לכי.‬

220
00:12:04,598 --> 00:12:07,938
‫היי, ברוכה הבאה ל…‬
‫-עסקים, מתוק, צנוע. עכשיו.‬

221
00:12:08,018 --> 00:12:09,848
‫הם ממש שם.‬
‫-תראי לי.‬

222
00:12:18,112 --> 00:12:20,532
‫שטוחות, שחורות, מידה 37.5. קדימה!‬

223
00:12:41,844 --> 00:12:46,024
‫ויויאן בטח חשבה שזה שרוך או חגורה או משהו.‬

224
00:12:46,932 --> 00:12:48,312
‫תאונה חיובית.‬

225
00:12:49,602 --> 00:12:52,652
‫אבל זו לא התחלה טובה לקבוצה שלנו.‬

226
00:12:52,730 --> 00:12:55,320
‫אני ממש מאוכזבת מההכנה שלנו ביום הראשון.‬

227
00:12:55,399 --> 00:12:57,439
‫אנחנו חייבים ללכת!‬

228
00:12:58,778 --> 00:13:00,278
‫עכשיו!‬

229
00:13:02,198 --> 00:13:04,528
‫אל תפריע לכניסה שלי.‬

230
00:14:28,117 --> 00:14:29,287
‫את בסדר?‬

231
00:14:30,911 --> 00:14:34,041
‫תודה רבה שהצטרפת אלינו, מיס סורוקין.‬

232
00:14:34,123 --> 00:14:36,083
‫שוטר, תכניס את המושבעים.‬

233
00:14:37,918 --> 00:14:40,458
‫ב-11 באוקטובר, 1944,‬

234
00:14:40,546 --> 00:14:44,926
‫פרנק סינטרה פתח‬
‫את תאטרון פרמאונט בטיימס סקוור.‬

235
00:14:45,009 --> 00:14:48,929
‫נשים התרגשו מהמראה של תכול העיניים.‬

236
00:14:49,013 --> 00:14:50,473
‫הן התעלפו פשוטו כמשמעו.‬

237
00:14:50,556 --> 00:14:53,476
‫עבור הציבור, זה היה אפקט סינטרה,‬

238
00:14:53,559 --> 00:14:59,269
‫אבל במציאות, הוא נוצר אסטרטגית‬
‫על ידי היחצ"נים של סינטרה.‬

239
00:15:00,274 --> 00:15:02,194
‫שילמו לנשים בשביל שיתעלפו.‬

240
00:15:02,276 --> 00:15:05,066
‫ושישלחו נשיקות, ויזרקו בגדים על הבמה.‬

241
00:15:05,154 --> 00:15:08,664
‫אמבולנסים ואחיות‬
‫הוצבו מחוץ לתאטרון בכוונה.‬

242
00:15:08,741 --> 00:15:12,161
‫הכול משום שאם הוא יכול לעשות את זה פה…‬

243
00:15:13,787 --> 00:15:14,957
‫הוא יעשה את זה בכל מקום.‬

244
00:15:16,248 --> 00:15:18,918
‫אנה הגיעה לניו יורק‬
‫בדיוק כמו שחלקכם הגעתם.‬

245
00:15:19,001 --> 00:15:22,501
‫נחושה ומלאת חיים, נרגשת מההזדמנויות.‬

246
00:15:22,588 --> 00:15:24,798
‫בת 25 בלבד.‬

247
00:15:24,882 --> 00:15:27,302
‫בלי הורים עשירים. בלי קשרים.‬

248
00:15:27,384 --> 00:15:29,474
‫בלי ייחוס מבית ספר יוקרתי.‬

249
00:15:29,553 --> 00:15:31,603
‫אנה לא יכלה לחכות להזדמנויות.‬

250
00:15:31,680 --> 00:15:34,390
‫היא הייתה חייבת ליצור אותן.‬
‫כולנו יכולים להתחבר לזה.‬

251
00:15:34,475 --> 00:15:37,225
‫יש טיפה של אנה בכולנו.‬

252
00:15:37,895 --> 00:15:40,725
‫כולם משקרים טיפה.‬

253
00:15:40,814 --> 00:15:44,784
‫בין אם זה בקורות חיים,‬
‫או בנאום מכירות, או ברשתות החברתיות.‬

254
00:15:44,860 --> 00:15:46,990
‫אנחנו חושבים שהעולם השתנה‬
‫עם הרשתות החברתיות.‬

255
00:15:47,071 --> 00:15:49,451
‫כל אדם נהיה מותג.‬

256
00:15:49,531 --> 00:15:52,871
‫דמות שמראים לעולם. שקר.‬

257
00:15:53,786 --> 00:15:57,406
‫אבל מה שהיה נכון עבור אנה‬
‫היה נכון עבור סינטרה.‬

258
00:15:57,498 --> 00:16:00,208
‫לפעמים צריך להעמיד פנים עד שמצליחים.‬

259
00:16:00,292 --> 00:16:06,762
‫אז, אנה פעלה בהתאם‬
‫והפכה להיות האדם שרצתה להיות.‬

260
00:16:06,840 --> 00:16:10,760
‫אדם שיקבל את השטיח האדום‬
‫מהאליטה של ניו יורק.‬

261
00:16:10,844 --> 00:16:14,014
‫היא נתנה לכולם להאמין‬
‫לסיפור שהם רצו להאמין לו.‬

262
00:16:14,098 --> 00:16:15,928
‫זה לא היה פשע כשסינטרה עשה את זה.‬

263
00:16:16,767 --> 00:16:18,437
‫זה לא פשע עכשיו.‬

264
00:16:19,311 --> 00:16:20,811
‫האנשים שאתם תשמעו מהם,‬

265
00:16:20,896 --> 00:16:23,516
‫רצו להאמין שאנה הייתה יורשת גרמנייה‬

266
00:16:23,607 --> 00:16:26,067
‫כי הם הרוויחו מזה.‬

267
00:16:26,151 --> 00:16:27,031
‫זה מה שהם קיבלו.‬

268
00:16:27,111 --> 00:16:31,701
‫לרגע לא הייתה לאנה כוונה לגנוב כסף.‬

269
00:16:31,782 --> 00:16:34,452
‫כל האנשים שייכנסו לכאן‬

270
00:16:34,535 --> 00:16:37,575
‫וישבו בכיסא הזה, רצו לתת לאנה כסף‬

271
00:16:37,663 --> 00:16:41,293
‫משום שהם רצו לעשות איתה עסקים.‬

272
00:16:41,375 --> 00:16:43,955
‫להיות קרובים לאנה דלבי!‬

273
00:16:44,753 --> 00:16:46,303
‫היורשת הגרמנייה!‬

274
00:16:46,380 --> 00:16:49,430
‫האם הם היו רוצים‬
‫לעשות עסקים עם אנה סורוקין?‬

275
00:16:50,092 --> 00:16:52,852
‫זרה ממעמד הביניים? לא.‬

276
00:16:52,928 --> 00:16:57,218
‫אנה הייתה חייבת להעמיד פנים עד שתצליח.‬

277
00:16:57,891 --> 00:16:59,521
‫אתם יכולים לשפוט אותה על זה.‬

278
00:16:59,601 --> 00:17:00,731
‫לחשוב שהיא לא אתית.‬

279
00:17:00,811 --> 00:17:03,061
‫כמו שחלק יחשבו שסינטרה היה לא אתי‬

280
00:17:03,147 --> 00:17:05,357
‫כשביים נשים מתעלפות בהופעות שלו.‬

281
00:17:05,441 --> 00:17:10,241
‫אבל זו לא עבירה.‬

282
00:17:11,155 --> 00:17:14,445
‫והאמת היא, מה שאתם צריכים לזכור יותר מכול…‬

283
00:17:15,951 --> 00:17:20,041
‫הראיות יראו לכם שאנה מעולם לא הייתה קרובה,‬

284
00:17:20,122 --> 00:17:24,082
‫קל וחומר בקרבה מסוכנת,‬
‫להשיג את ההלוואות האלו‬

285
00:17:24,168 --> 00:17:28,168
‫או לגנוב מכל מי שישב בכיסא הזה‬
‫ויספר לכם אחרת.‬

286
00:17:28,255 --> 00:17:30,965
‫אף. לא. דולר. אחד.‬

287
00:17:35,345 --> 00:17:36,345
‫תודה לכם.‬

288
00:17:41,602 --> 00:17:44,062
‫קו הגנה של סינטרה. אמיץ.‬

289
00:17:46,106 --> 00:17:48,226
‫בעיה מנהלית אחת אחרונה, כבודה.‬

290
00:17:48,317 --> 00:17:50,397
‫בתאריך מאוחר יותר, אנחנו נכניס לראיות‬

291
00:17:50,486 --> 00:17:53,106
‫את התוכן של הטלפון והמחשב הנייד של הנאשמת‬

292
00:17:53,197 --> 00:17:55,277
‫מכיוון שציפינו לתקשורת‬

293
00:17:55,365 --> 00:17:57,905
‫בין הנאשמת ואנשי הקשר השונים שלה.‬

294
00:17:57,993 --> 00:18:00,953
‫אני רוצה להזהיר אותך שהיו תקלות טכניות‬

295
00:18:01,038 --> 00:18:03,368
‫במחלקת המחשוב שלנו עקב קריסת מחשב.‬

296
00:18:03,457 --> 00:18:06,377
‫ואת יודעת, הדבר המרכזי‬
‫הוא שרוב המיצגים שלנו‬

297
00:18:06,460 --> 00:18:08,920
‫הם במצב שבו הם יהיו ניתנים להצגה,‬

298
00:18:09,004 --> 00:18:12,094
‫הבעיה היחידה שנשארת‬
‫והצבנו אותה בעדיפות גבוהה…‬

299
00:18:12,800 --> 00:18:15,260
‫מה היא…‬
‫-אשאל את טוד.‬

300
00:18:15,344 --> 00:18:19,014
‫ישנם שני עדים שיעידו בנוגע לעניינים אלו.‬

301
00:18:20,265 --> 00:18:21,635
{\an8}‫- ויויאן‬
‫מה הנזק שלה? -‬

302
00:18:24,770 --> 00:18:27,150
‫מה הבעיה?‬
‫-איפה כולם?‬

303
00:18:31,527 --> 00:18:33,397
‫היא רוצה לדעת איפה כולם.‬

304
00:18:34,655 --> 00:18:36,315
‫כולם? מי אלה כולם?‬

305
00:18:37,658 --> 00:18:38,658
‫התקשורת?‬

306
00:18:38,742 --> 00:18:40,412
‫הציבור שלה? מה שזה לא יהיה.‬

307
00:18:48,919 --> 00:18:50,839
‫רק לתקשורת מותר לצלם פה.‬

308
00:18:51,839 --> 00:18:54,589
‫את מהתקשורת, תצלמי את.‬
‫-למה זה?‬

309
00:18:56,385 --> 00:18:59,755
‫אייחצן את האירוע. שימי לב.‬

310
00:18:59,847 --> 00:19:03,387
‫רואה את הצלמים האלו,‬
‫אלו הדיילי מייל, ניו יורק פוסט, אייפי.‬

311
00:19:03,475 --> 00:19:06,185
‫הם מפרסמים ללא הפסקה.‬
‫אם את רוצה תמונות, תשתמשי בשלהם.‬

312
00:19:14,945 --> 00:19:16,775
‫- צור שם משתמש‬
‫אנהדלביאופנתביתמשפט -‬

313
00:19:36,633 --> 00:19:38,053
{\an8}‫- אנה בלבן כמו מלאך! -‬

314
00:19:47,477 --> 00:19:48,977
‫המדינה מזמנת את אלן ריד.‬

315
00:19:50,772 --> 00:19:52,322
‫והאם סיפקת את השירותים שלך‬

316
00:19:52,399 --> 00:19:55,029
‫כשקישרת אותה עם בנקים שאולי יתנו הלוואה?‬

317
00:19:55,110 --> 00:19:57,950
‫עשיתי זאת.‬
‫-האם הנאשמת שילמה עבור השירותים האלו?‬

318
00:19:58,030 --> 00:19:59,200
‫לא.‬

319
00:20:01,033 --> 00:20:02,623
‫וגם אחרי שהמשכת לעבוד,‬

320
00:20:02,701 --> 00:20:05,621
‫וחייבת על כל השעות האלו‬
‫בתוספת שכר טרחה שלא שולם‬

321
00:20:05,704 --> 00:20:10,084
‫בתעריף של 1,000 דולר לשעה,‬
‫הצלחת לקרב את אנה‬

322
00:20:10,167 --> 00:20:13,167
‫להשגת הלוואה מאושרת, או להעברת כסף לחזקתה?‬

323
00:20:13,253 --> 00:20:14,553
‫לא.‬

324
00:20:14,630 --> 00:20:18,090
‫האם זו אשמתה של מרשתי‬
‫שלא ניהלת את העסק שלך כמו שצריך?‬

325
00:20:29,686 --> 00:20:31,936
‫המדינה מזמנת את גבריאל קלטרבה.‬

326
00:20:35,275 --> 00:20:37,645
‫היי.‬
‫-היי.‬

327
00:20:45,827 --> 00:20:48,787
‫היא מסרה לך רישיון נהיגה ללא מקום הולדתה,‬

328
00:20:48,914 --> 00:20:52,634
‫ומסמך נאמנות מזויף‬
‫שנכתב על ידיה בגרמנית במיקרוסופט וורד.‬

329
00:20:52,709 --> 00:20:55,129
‫כתובת מזויפת של העסק של אביה בחו"ל.‬

330
00:20:55,212 --> 00:20:56,092
‫זה נכון.‬

331
00:20:56,171 --> 00:20:58,301
‫היית אומר שהנאשמת הייתה בלתי נלאית?‬

332
00:20:58,382 --> 00:21:00,472
‫שלא עצרה עד שתשיג את הלוואה מפורטרס?‬

333
00:21:00,550 --> 00:21:02,470
‫היא הייתה עקשנית, כן.‬

334
00:21:05,681 --> 00:21:07,141
{\an8}‫המשכת לעבוד איתה‬

335
00:21:07,224 --> 00:21:09,234
{\an8}‫כי היית מעוניין בה מבחינה רומנטית?‬

336
00:21:11,895 --> 00:21:12,935
‫כן. הוא כן.‬

337
00:21:13,021 --> 00:21:15,481
‫אתה זוכר שפלרטטת עם מיס סורוקין?‬

338
00:21:15,565 --> 00:21:16,855
‫לצערי.‬

339
00:21:17,609 --> 00:21:19,699
‫האם אמרת לה שאתה רוצה לנשק אותה?‬

340
00:21:19,778 --> 00:21:21,738
‫התנגדות.‬
‫-מתקבלת.‬

341
00:21:24,032 --> 00:21:25,782
‫כן, בהחלט אמרת.‬

342
00:21:30,163 --> 00:21:31,463
{\an8}‫- #אדאופנה -‬

343
00:21:31,540 --> 00:21:35,250
{\an8}‫בית משפט הוא מקום לא צפוי לתצוגת אופנה,‬

344
00:21:35,335 --> 00:21:37,795
‫אבל הכול לגבי אנה דלבי,‬

345
00:21:37,879 --> 00:21:40,419
‫היורשת הגרמנייה המזויפת שנשפטת במנהטן,‬

346
00:21:40,507 --> 00:21:42,587
‫מפתיע ומרתק.‬

347
00:21:42,676 --> 00:21:46,256
‫עכשיו למלתחת הבגדים של אנה דלבי‬
‫בבית המשפט יש חשבון אינסטגרם משלה.‬

348
00:21:46,346 --> 00:21:48,676
‫מי יצר את החשבון? אף אחד לא יודע.‬

349
00:21:48,765 --> 00:21:51,765
‫אבל התלבושות האייקוניות של אנה‬
‫הן עכשיו אופנה שחובה להשיג,‬

350
00:21:51,852 --> 00:21:53,812
‫והכול בזכות סטייליסטית של סלבריטאים.‬

351
00:21:54,521 --> 00:21:55,861
‫אני יודעת שזאת את.‬

352
00:21:55,939 --> 00:21:58,029
‫יש טביעות אצבע שלך על כל ההאשטאג הזה.‬

353
00:21:58,108 --> 00:22:02,568
‫קייסי, אל תאשימי אותי‬
‫שאני משהו שאני ממש גאה שאני עושה.‬

354
00:22:02,654 --> 00:22:06,284
‫מה שאת עושה זה לגרום‬
‫לבחורה המסכנה הזו לספר את הסיפור‬

355
00:22:06,366 --> 00:22:10,656
‫העצוב והמביך שלה לכל העולם‬
‫במקום רק למושבעים.‬

356
00:22:10,746 --> 00:22:12,996
‫אנה יכולה להישלח לכלא ל-15 שנים,‬

357
00:22:13,081 --> 00:22:16,041
‫ואת דואגת לגבי 15 דקות הבושה של בקי?‬

358
00:22:16,126 --> 00:22:18,336
‫תפסיקי לקרוא לי בקי.‬
‫-אוקיי, קרן.‬

359
00:22:18,420 --> 00:22:23,180
‫מתי את הולכת להתעורר על החיים שלך‬
‫ולהבין שאת המזכירה של השטן?‬

360
00:22:23,258 --> 00:22:25,088
‫תומכת בה וזמינה לשיחות 24/7.‬

361
00:22:25,177 --> 00:22:26,137
‫ועוד איך.‬

362
00:22:26,219 --> 00:22:29,309
‫יש לכן מושג מה אנה צריכה לעשות‬
‫כדי להתקשר אליי 24/7?‬

363
00:22:30,515 --> 00:22:32,725
‫מנות חמות. בכמויות.‬

364
00:22:32,809 --> 00:22:35,939
‫תראו, כל אסירה מקבלת שש דקות שיחה ביום.‬

365
00:22:36,021 --> 00:22:37,361
‫שש דקות.‬

366
00:22:37,439 --> 00:22:40,069
‫כמות לא אפשרית בשביל ניהול הגנה משפטית.‬

367
00:22:40,150 --> 00:22:44,070
‫אז בכל יום היא עובדת, סוחרת במנות חמות,‬

368
00:22:44,154 --> 00:22:45,914
‫נס קפה, טמפונים מזדיינים,‬

369
00:22:45,989 --> 00:22:48,659
‫בכל מה שהיא יכולה להשיג דרך המזנון‬

370
00:22:48,742 --> 00:22:50,992
‫או מעסקאות עם אנשים מפחידים בטירוף,‬

371
00:22:51,078 --> 00:22:52,698
‫וממירה הכול לדקות.‬

372
00:22:52,788 --> 00:22:54,958
‫שעות מזדיינות של עבודה בכל יום.‬

373
00:22:55,040 --> 00:22:57,710
‫זו עבודה קשה. אני מכבדת את זה.‬

374
00:22:57,793 --> 00:23:01,803
‫כשאתן תתנהגו בדרך שאני מכבדת,‬
‫תגיעו למקום העבודה שלי ותגידו שלום.‬

375
00:23:01,880 --> 00:23:03,970
‫עד אז, תמיד נחמד, מיס קרן,‬

376
00:23:04,049 --> 00:23:07,049
‫וטוב לראות שבחרת צד, מיס שווייץ.‬

377
00:23:12,307 --> 00:23:13,427
‫- ערוץ הבידור!‬
‫משמר הדלבי -‬

378
00:23:14,351 --> 00:23:15,691
‫לאנה יש רעיון מאוד ברור‬

379
00:23:15,769 --> 00:23:18,979
‫של מה שהיא רוצה‬
‫ואיך שהיא מציגה את עצמה לעולם.‬

380
00:23:19,064 --> 00:23:22,034
‫אני מקווה שהבגדים שבחרתי‬
‫יוכלו לשקף את הכוח שלה‬

381
00:23:22,109 --> 00:23:26,949
‫ואת העוצמה שלה בעולם העסקים‬
‫ואת חוש האופנה האדיר שלה.‬

382
00:23:27,030 --> 00:23:30,450
‫התקשורת הופכת את אנה לאיזו סוג של ריהאנה.‬

383
00:23:30,534 --> 00:23:32,664
‫איזו אייקון אופנה חרוצה.‬

384
00:23:33,245 --> 00:23:35,865
‫את משחקת אותה בבית המשפט,‬
‫אבל סיי יראו את הסיקור הזה‬

385
00:23:35,956 --> 00:23:38,456
‫וממה שאני יכולה לומר, הם זוכרים רק טעויות,‬

386
00:23:38,542 --> 00:23:40,712
‫והם מתגמלים רק על שלמות כאן.‬

387
00:23:40,794 --> 00:23:43,674
‫זה כזה לא הוגן.‬
‫בטח נקבל נזיפות מבקסטר מחר.‬

388
00:23:43,755 --> 00:23:45,505
‫הוא מתווך לא רלוונטי.‬

389
00:23:45,590 --> 00:23:48,470
‫העניין של סיי ידלג לדבר הנוצץ הבא אחרי זה.‬

390
00:23:48,552 --> 00:23:51,972
‫אני זו שזוכרת טעויות ומתגמלת רק על שלמות.‬

391
00:23:52,055 --> 00:23:53,515
‫בקסטר בא והולך.‬

392
00:23:53,598 --> 00:23:56,848
‫אם אני אפסיד אישום אחד בתיק הזה,‬
‫לא אשכח זאת לעולם.‬

393
00:23:57,644 --> 00:23:58,654
‫לשארית חיי.‬

394
00:23:59,771 --> 00:24:00,861
‫אז, תשכחי מבקסטר‬

395
00:24:00,939 --> 00:24:03,529
‫ותמצאי לי את העדות של רייצ'ל‬
‫לחבר המושבעים הגדול‬

396
00:24:03,608 --> 00:24:05,438
‫שביקשתי ממך לפני עשר דקות.‬

397
00:24:07,028 --> 00:24:08,108
‫אלוהים.‬

398
00:24:10,157 --> 00:24:13,657
‫זאת אומרת, לאנה יש מעריצים.‬
‫הם מתחילים להטריל אותי עכשיו.‬

399
00:24:13,743 --> 00:24:16,503
‫זה הולך להיות יותר גרוע‬
‫כשאני אעלה לדוכן העדים. זין.‬

400
00:24:16,580 --> 00:24:17,960
‫אצטרך לשנות את הזהות שלי.‬

401
00:24:18,039 --> 00:24:20,629
‫הם יכולים לגלות את כתובתי?‬
‫הם יודעים איפה אני עובדת.‬

402
00:24:22,586 --> 00:24:23,416
‫את מפוחדת.‬

403
00:24:25,297 --> 00:24:27,217
‫את פושעת?‬
‫-לא.‬

404
00:24:27,299 --> 00:24:28,839
‫מי כן?‬
‫-היא כן.‬

405
00:24:28,925 --> 00:24:30,715
‫האם מעלת באמון של חברתך?‬
‫-לא.‬

406
00:24:30,802 --> 00:24:33,012
‫השארת אותה חסרת ישע ברגע של חולשה?‬

407
00:24:33,096 --> 00:24:33,926
‫לא.‬

408
00:24:34,014 --> 00:24:35,854
‫מי עשתה את זה?‬
‫-אנה עשתה את זה.‬

409
00:24:35,932 --> 00:24:38,102
‫מי צריכה לפחד עכשיו?‬
‫-אנה צריכה.‬

410
00:24:38,185 --> 00:24:40,305
‫מי אמורה לרצות להתחבא עכשיו?‬
‫-אנה אמורה.‬

411
00:24:40,395 --> 00:24:41,225
‫אמן.‬

412
00:24:46,318 --> 00:24:48,028
‫אבל עדיין, מה לגבי…‬

413
00:24:49,863 --> 00:24:52,073
‫כולם הולכים לשנוא אותי אחרי שאעיד.‬

414
00:24:52,908 --> 00:24:54,618
‫האם את תשנאי את עצמך?‬

415
00:24:56,995 --> 00:24:58,405
‫תעמדי על האמת שלך,‬

416
00:24:58,497 --> 00:25:01,997
‫מבוצרת באדיבות שלך, וספרי את הסיפור שלך…‬

417
00:25:03,543 --> 00:25:04,843
‫יא כלבה רעה שכמותך.‬

418
00:25:12,719 --> 00:25:15,259
‫מיס מקו, אני לא נעשית צעירה יותר.‬

419
00:25:16,181 --> 00:25:18,811
‫המדינה מזמנת‬
‫את רייצ'ל דלוש ויליאמס, כבודה.‬

420
00:25:19,476 --> 00:25:21,976
‫ד-ל-ו-ש.‬

421
00:25:22,062 --> 00:25:23,272
‫תודה.‬

422
00:25:23,355 --> 00:25:24,475
‫וברוכה הבאה.‬

423
00:25:27,025 --> 00:25:28,565
‫כן, תודה.‬

424
00:25:28,652 --> 00:25:30,572
‫אני יודעת שזו לא הייתה תקופה קלה עבורך.‬

425
00:25:31,363 --> 00:25:33,493
‫איפה את גרה, רייצ'ל?‬
‫-בווסט וילג'.‬

426
00:25:33,573 --> 00:25:36,083
‫ובאיזה קולג' למדת?‬
‫-קניון קולג'.‬

427
00:25:36,159 --> 00:25:37,619
‫ולמה באת לניו יורק?‬

428
00:25:37,702 --> 00:25:40,962
‫רציתי להיות כתבת. ולעבוד בווניטי פייר.‬

429
00:25:41,039 --> 00:25:42,789
‫והאם הצלחת?‬
‫-כן הצלחתי.‬

430
00:25:43,625 --> 00:25:46,875
‫כמה זמן לקח לך‬
‫להשיג משרה שם אחרי שהגעת הנה?‬

431
00:25:46,962 --> 00:25:49,262
‫שלושה חודשים.‬
‫-ותוכלי לספר לנו איך?‬

432
00:25:49,339 --> 00:25:52,429
‫היה לי ראיון היכרות עם מישהי שעבדה שם‬

433
00:25:52,509 --> 00:25:55,639
‫והיה נראה שיש בינינו כימיה,‬
‫אבל לא שמעתי ממנה חזרה אז…‬

434
00:25:56,346 --> 00:25:59,516
‫אז שלחתי לה מכתב אל-תשכחי-אותי בכתב-יד‬

435
00:25:59,599 --> 00:26:02,309
‫עם ספר שירה די חנוני כזה‬

436
00:26:02,394 --> 00:26:04,854
‫וקופסה של תה בבקשה שתזכור אותי.‬

437
00:26:05,730 --> 00:26:09,190
‫הגעתי לראיון יום לאחר מכן‬
‫והתחלתי לעבוד ביום שאחריו.‬

438
00:26:14,072 --> 00:26:18,292
‫מיס ויליאמס,‬
‫לפני שנצלול לנבכי הקושי המחריד‬

439
00:26:18,368 --> 00:26:21,198
‫והמאבק בניסיון שלך לקבל החזר ממיס סורוקין,‬

440
00:26:21,288 --> 00:26:22,998
‫קיוויתי שתוכלי לספר לבית המשפט‬

441
00:26:23,081 --> 00:26:25,291
‫איך כל החוויה הזו השפיעה על חייך.‬

442
00:26:25,375 --> 00:26:27,625
‫על חיי? בטח.‬

443
00:26:29,296 --> 00:26:32,966
‫בכנות, הכסף,‬
‫הלחץ שהיא גרמה לי עם העבודה שלי,‬

444
00:26:33,049 --> 00:26:35,589
‫ומשפחה, עם כמה שכל זה היה נורא,‬

445
00:26:35,677 --> 00:26:38,257
‫אני מרגישה כאילו‬
‫זה יעבור בסופו של דבר, אבל…‬

446
00:26:38,346 --> 00:26:39,556
‫אבל…‬

447
00:26:39,639 --> 00:26:42,139
‫היית חברה קרובה של הנאשמת.‬

448
00:26:44,144 --> 00:26:45,024
‫כן.‬

449
00:26:45,103 --> 00:26:48,363
‫לכן בטחת בה, הגנת עליה, עזרת לה אפילו כש…‬

450
00:26:48,440 --> 00:26:49,440
‫אהבתי את אנה.‬

451
00:26:50,650 --> 00:26:51,860
‫הייתי מסורה לה.‬

452
00:26:51,943 --> 00:26:54,573
‫תמכתי בה, הייתי חברה טובה שלה.‬

453
00:26:54,654 --> 00:26:56,534
‫חברה טובה מאוד, אתם יודעים?‬

454
00:26:56,615 --> 00:26:58,945
‫אז כשפתאום היא נהפכה לאדם הקר והאכזר‬

455
00:26:59,034 --> 00:27:01,414
‫שמוכן לתת לי לאבד את העבודה שלי‬
‫ואולי ללכת לכלא‬

456
00:27:01,494 --> 00:27:06,084
‫על שימוש בכרטיס חברה לעזור לה במשבר,‬
‫הכול בשביל סגנון החיים המפואר שלה…‬

457
00:27:06,166 --> 00:27:10,836
‫אני בכנות לא יודעת‬
‫אם אוכל לסמוך על מישהו שוב אי פעם.‬

458
00:27:10,920 --> 00:27:13,420
‫להכניס מישהו לחיים שלי אי פעם שוב.‬

459
00:27:13,506 --> 00:27:17,926
‫כאילו, אני מקווה שזה ישתנה,‬
‫אבל אני יכולה להרגיש כמה אני שונה עכשיו.‬

460
00:27:18,011 --> 00:27:19,511
‫כמה מפוחדת ופגיעה…‬

461
00:27:20,722 --> 00:27:22,522
‫כאילו, כל מה שהיא העבירה אותי…‬

462
00:27:23,433 --> 00:27:28,273
‫כל השקרים והלחץ והבגידה,‬
‫אני יודעת שאני יכולה לשרוד‬

463
00:27:28,355 --> 00:27:31,565
‫אבל אני לא יודעת אם היכולת לתת אמון‬
‫תשתנה אי פעם.‬

464
00:27:33,360 --> 00:27:38,780
‫אם אהיה אני עצמי שוב מתישהו.‬
‫אם אהיה מסוגלת להיפתח.‬

465
00:27:39,866 --> 00:27:41,116
‫לאהוב.‬

466
00:27:47,248 --> 00:27:48,248
‫את צריכה רגע?‬

467
00:27:52,837 --> 00:27:54,257
‫אני כל כך מצטערת.‬

468
00:27:57,092 --> 00:27:58,092
‫אני מצטערת.‬

469
00:27:59,969 --> 00:28:00,889
‫אני בסדר.‬

470
00:28:02,180 --> 00:28:05,430
‫אני בסדר. בבקשה.‬

471
00:28:07,435 --> 00:28:12,935
‫תוכלי לומר לחבר המושבעים‬
‫למה בחרת להפיק רווח מהחוויה הנוראה הזו?‬

472
00:28:14,234 --> 00:28:15,284
‫חוב עצום.‬

473
00:28:18,488 --> 00:28:22,488
‫אבל גם, הבנתי שאני סוג של, כאילו,‬
‫תקועה בתוך הראש שלי.‬

474
00:28:23,743 --> 00:28:25,543
‫משחזרת את הסצנות שוב ושוב.‬

475
00:28:26,246 --> 00:28:29,326
‫אז חשבתי שהדבר היחידי‬
‫שאני יכולה לעשות זה לכתוב את זה.‬

476
00:28:32,210 --> 00:28:35,460
‫והיה לי חשוב מאוד‬
‫שאני אהיה זו שמספרת את הסיפור שלי.‬

477
00:28:52,355 --> 00:28:54,855
‫אל תדאגי, אנחנו נקבל‬
‫את ההזדמנות שלנו איתה מחר.‬

478
00:29:04,868 --> 00:29:07,448
‫אתה מדבר רוסית, נכון?‬

479
00:29:07,537 --> 00:29:08,537
‫קצת.‬

480
00:29:08,621 --> 00:29:09,661
‫כן.‬

481
00:29:11,207 --> 00:29:14,497
‫מר סורוקין, זה טוד ספודק,‬
‫עורך הדין של בתך.‬

482
00:29:21,384 --> 00:29:24,394
‫אז בכל מקרה, אני לא בטוח כמה מהמשפט‬

483
00:29:24,471 --> 00:29:26,261
‫הצלחת לתפוס מגרמניה…‬

484
00:29:34,647 --> 00:29:36,437
‫אבל אני מתקשר לבדוק‬

485
00:29:36,524 --> 00:29:39,244
‫אם שקלת להצטרף אלינו פיזית.‬

486
00:29:44,199 --> 00:29:45,949
‫לא.‬
‫-הוא אומר לא.‬

487
00:29:46,034 --> 00:29:47,294
‫הבנתי את זה.‬

488
00:29:48,119 --> 00:29:52,749
‫אז ודים, הקטע הוא, שהבת שלך טיפה מוטרדת‬

489
00:29:53,583 --> 00:29:55,883
‫שזה לא אומר שאנחנו מפסידים, אנחנו לא,‬

490
00:29:55,960 --> 00:29:58,840
‫אבל בהתחשב בלחצים של משפט כמו זה,‬

491
00:29:58,922 --> 00:30:01,012
‫במיוחד עם כל התקשורת מסביב…‬

492
00:30:09,265 --> 00:30:12,095
‫באמת אין תחליף למשפחה.‬

493
00:30:12,185 --> 00:30:14,095
‫היא צריכה את המשפחה שלה כאן.‬

494
00:30:21,778 --> 00:30:22,778
‫בבקשה.‬

495
00:30:27,575 --> 00:30:29,075
‫הבת שלך?‬

496
00:30:29,160 --> 00:30:31,000
‫במשפט במדינה זרה.‬

497
00:30:31,079 --> 00:30:33,329
‫אני רק עורך הדין שלה, ודים.‬

498
00:30:34,165 --> 00:30:35,625
‫אני לא יכול להיות גם אבא שלה.‬

499
00:30:35,708 --> 00:30:36,788
‫אני לא יכול לעשות זאת.‬

500
00:30:37,418 --> 00:30:38,958
‫אני לא יכול להיות הכול בשבילה.‬

501
00:30:43,800 --> 00:30:45,010
‫הוא אמר, "יום טוב."‬

502
00:31:05,154 --> 00:31:08,834
‫היי ויו, מה פספסנו?‬
‫-לא את הכניסה של אנה, תודה לאל.‬

503
00:31:08,908 --> 00:31:11,408
‫פספסנו יום אחד של העדות של רייצ'ל,‬
‫לא נפספס עוד אחד.‬

504
00:31:11,494 --> 00:31:15,294
‫הבאנו לך ארוחת צהריים…‬
‫-אין צורך, אעדכן אתכם.‬

505
00:31:15,373 --> 00:31:17,543
‫זה לא היה אמור להתחיל כבר?‬

506
00:31:17,625 --> 00:31:19,285
‫לפני חצי שעה.‬

507
00:31:19,377 --> 00:31:22,457
‫למה מתעכבים?‬
‫-לא בטוחה. טוד לא עונה לי.‬

508
00:31:23,256 --> 00:31:24,256
‫ניסית להתקשר?‬

509
00:31:24,340 --> 00:31:27,510
‫אני חושב שזה הרבה יותר מיידי מהודעות.‬

510
00:31:27,594 --> 00:31:30,854
‫הורות צמודה. לא ידעתי מה זה אומר עד עכשיו.‬

511
00:31:32,181 --> 00:31:34,731
‫את עושה צחוק. אוקיי.‬

512
00:31:35,894 --> 00:31:39,524
‫גבירותיי ורבותיי, אני מתנצלת על העיכוב.‬

513
00:31:39,606 --> 00:31:42,686
‫ככל הנראה הנאשמת שלנו מסרבת להצטרף אלינו‬

514
00:31:42,775 --> 00:31:46,735
‫כשהיא מטפלת בבעיות מלתחה מתמשכות.‬

515
00:31:46,821 --> 00:31:50,371
‫בעיות? מה עכשיו?‬
‫היא קיבלה בדיוק מה שהיא ביקשה.‬

516
00:31:51,034 --> 00:31:52,544
‫זה לא מה שהיא קיבלה.‬

517
00:31:52,619 --> 00:31:55,619
‫אלא כמה היא קיבלה.‬

518
00:31:55,705 --> 00:31:57,665
‫אני מניחה שתורי לקנות ב-H&M.‬

519
00:31:57,749 --> 00:31:59,669
‫קנייה ב-H&M?‬
‫-התור שלה?‬

520
00:32:00,418 --> 00:32:04,128
‫אני פשוט… פשוט, אני… זה יכול לקחת זמן.‬

521
00:32:04,213 --> 00:32:06,053
‫כדאי שתחזרו‬

522
00:32:06,132 --> 00:32:08,972
‫לפני שפול ייתן‬
‫את שולחנות העבודה שלכם למתמחים.‬

523
00:32:10,720 --> 00:32:12,510
‫מה הבעיה עם הבגדים, אנה?‬

524
00:32:13,222 --> 00:32:14,932
‫הם מלוכלכים.‬
‫-אז תלבשי את אלו.‬

525
00:32:15,642 --> 00:32:17,602
‫תשיג לי חדשים.‬
‫-אי אפשר לעשות את זה שוב.‬

526
00:32:17,685 --> 00:32:20,475
‫תשיג לי בגדים חדשים‬
‫ותגיד לשופטת שאני עולה לדוכן העדים.‬

527
00:32:20,563 --> 00:32:25,233
‫אוקיי, אנה, תקשיבי…‬
‫-לא! אתה דפקת את כל המשפט הזה.‬

528
00:32:25,318 --> 00:32:28,318
‫ידעתי, עם המבטא המטומטם שלך מלונג איילנד‬

529
00:32:28,404 --> 00:32:29,574
‫והפרצוף המטומטם שלך‬

530
00:32:29,656 --> 00:32:32,326
‫שתהיה עורך דין חרא חסר תועלת!‬

531
00:32:32,408 --> 00:32:34,658
‫אנה, תסתמי את הפה ותקשיבי.‬
‫-לא, אתה תקשיב!‬

532
00:32:34,744 --> 00:32:36,334
‫אני מעידה. תגיד לשופטת.‬

533
00:32:36,412 --> 00:32:39,212
‫ותגיד לנטשה להביא לי בגדים טובים יותר‬
‫או שאפטר אותך!‬

534
00:32:39,290 --> 00:32:40,250
‫מה הבעיה שלך?‬

535
00:32:40,333 --> 00:32:45,713
‫עורך הדין החרא, הזול, המכוער‬
‫והאידיוט המזדיין שלי הוא הבעיה שלי!‬

536
00:32:45,797 --> 00:32:48,377
‫אני עולה לדוכן העדים, יא קוף חסר יכולת.‬

537
00:32:48,466 --> 00:32:51,136
‫דפקת את כל ההגנה הזו.‬

538
00:32:51,219 --> 00:32:52,719
‫אם הייתי צריכה את הכסף,‬

539
00:32:52,804 --> 00:32:56,724
‫יכולתי להתחתן‬
‫עם הבנקאים העשירים הזבלים האלה!‬

540
00:32:56,808 --> 00:32:59,058
‫אני מנסה לבנות משהו‬

541
00:32:59,143 --> 00:33:01,773
‫ואתה הרסת לגמרי את המוניטין שלי!‬

542
00:33:02,939 --> 00:33:05,899
‫המוניטין שלך?‬
‫-זהו זה, אתה מפוטר! צא החוצה!‬

543
00:33:05,984 --> 00:33:08,574
‫קודם כל, עלייה לדוכן העדים‬
‫תהיה התאבדות משפטית.‬

544
00:33:08,653 --> 00:33:11,413
‫שאני… אנחנו סיימנו!‬
‫-חושף אותך לשאלות שלא כדאי…‬

545
00:33:11,489 --> 00:33:13,659
‫לך תזדיין, לך תמצא מטרידן בצרה.‬

546
00:33:13,741 --> 00:33:15,991
‫שאלות שיגרמו לך להיראות חמדנית,‬

547
00:33:16,077 --> 00:33:18,747
‫שקרנית ורמאית עלובה עם מבטא מפחיד מזדיין.‬

548
00:33:18,830 --> 00:33:20,750
‫אבל זו לא הסיבה שאת לא עולה לדוכן.‬

549
00:33:20,832 --> 00:33:24,292
‫את לא עולה לדוכן כי זו ההחלטה שלי, לא שלך.‬

550
00:33:24,377 --> 00:33:26,627
‫אתה מפוטר, יא אפס נחות!‬

551
00:33:26,713 --> 00:33:29,173
‫אבל גם זו לא הסיבה.‬
‫-אין לך שום זכות!‬

552
00:33:29,257 --> 00:33:31,087
‫זה אולי המוניטין שלך…‬

553
00:33:31,175 --> 00:33:35,345
‫זה לא רק המוניטין שלי, מניאק,‬

554
00:33:35,430 --> 00:33:38,020
‫אלה החיים שלי. זה החופש שלי!‬

555
00:33:38,099 --> 00:33:41,389
‫חתיכת חיקוי גרוע‬
‫של רמאית חסרת יכולת ותועלת.‬

556
00:33:41,477 --> 00:33:43,857
‫פגשתי כמויות ענקיות‬
‫של פושעים מזדיינים בתקופתי‬

557
00:33:43,938 --> 00:33:47,228
‫ואת מתחת לממוצע המזדיין בפשע,‬
‫אז, לכי תזדייני.‬

558
00:33:47,316 --> 00:33:49,106
‫ושיזדיין המוניטין שלך.‬

559
00:33:49,193 --> 00:33:51,493
‫ושיזדיינו חייך המזויפים‬
‫והמסריחים והחופש שלך.‬

560
00:33:51,571 --> 00:33:55,491
‫את מסכנת את המוניטין, הזהות‬

561
00:33:55,575 --> 00:33:59,445
‫והיכולת שלי לכלכל את משפחתי,‬

562
00:33:59,537 --> 00:34:03,497
‫ועכשיו, עכשיו אני נראה כמו חובבן מזדיין‬
‫כי אני לא מצליח לשלוט בלקוח שלי.‬

563
00:34:03,583 --> 00:34:04,923
‫לא יכול להלביש את התינוקת.‬

564
00:34:05,001 --> 00:34:07,381
‫אם אתן לך לעלות לדוכן,‬

565
00:34:08,254 --> 00:34:11,224
‫זה המסמר האחרון בארון הקבורה שלך ושלי.‬

566
00:34:11,299 --> 00:34:15,429
‫את תקבלי את העונש המקסימלי‬
‫ואף אחד לא יעסיק אותי יותר בחיים!‬

567
00:34:15,511 --> 00:34:16,931
‫ובצדק.‬

568
00:34:17,013 --> 00:34:19,183
‫אתה יודע, זין עליי, זין עליך!‬

569
00:34:19,265 --> 00:34:23,385
‫צא החוצה, אני… אבא שלי ימצא לי‬
‫עורך דין שהוא לא איזה זבל זקן…‬

570
00:34:23,478 --> 00:34:26,518
‫אבא שלך? האבא המזדיין שלך?‬

571
00:34:26,606 --> 00:34:28,776
‫את לא מטומטמת, אז מה זה?‬

572
00:34:28,858 --> 00:34:30,858
‫חתיכת אשליה מזדיינת‬

573
00:34:30,943 --> 00:34:34,243
‫שגורמת לך להאמין שהוא בכלל מתקרב לפה?‬

574
00:34:36,032 --> 00:34:38,532
‫את מאמינה לשקרים שלך?‬

575
00:34:41,329 --> 00:34:42,869
‫הם בשבילי או בשבילך?‬

576
00:34:42,955 --> 00:34:44,035
‫כנראה בשבילך.‬

577
00:34:44,123 --> 00:34:47,133
‫כי כל שאר האנשים בחיים שלך‬
‫שלא נטשו אותך עדיין‬

578
00:34:47,210 --> 00:34:49,960
‫כבר ממש לא מאמינים להם ולא אכפת להם!‬

579
00:34:50,046 --> 00:34:51,956
‫כל עוד הצ'קים שלך לא חוזרים.‬

580
00:34:52,048 --> 00:34:55,588
‫אפילו אבא שלך מיצה את ההצגה המסריחה שלך.‬

581
00:34:55,676 --> 00:34:57,136
‫לכן הבגדים שלך מלוכלכים.‬

582
00:34:57,220 --> 00:34:59,720
‫האשליה שלך בטח ברמה אדירה‬

583
00:34:59,806 --> 00:35:03,386
‫שדמיינת אפילו לרגע שהוא יגיע לכאן,‬

584
00:35:03,476 --> 00:35:05,846
‫ועוד ישלם לסטייליסטית‬
‫היוקרתית המזדיינת שלך‬

585
00:35:05,937 --> 00:35:08,557
‫שתלביש אותך כמו בובת ברבי בבית משפט!‬

586
00:35:40,972 --> 00:35:42,562
‫המושבעים אהבו אותה.‬

587
00:35:44,725 --> 00:35:48,645
‫אכלו בכפית את השקרים שלה.‬

588
00:35:50,982 --> 00:35:57,572
‫היא חסרת כישרון שחיה בסרט‬
‫ומנסה להשיג תהילה על חשבוני.‬

589
00:35:58,698 --> 00:35:59,868
‫והם אהבו אותה.‬

590
00:36:01,909 --> 00:36:04,369
‫הם לא יכלו להוריד את העיניים מרייצ'ל.‬

591
00:36:06,414 --> 00:36:09,584
‫אבל זה משום שהיא, היא יפה יותר ממני…‬

592
00:36:10,751 --> 00:36:11,791
‫יותר חביבה.‬

593
00:36:13,045 --> 00:36:14,335
‫היא יכולה להשתלב בכל מקום.‬

594
00:36:17,300 --> 00:36:18,470
‫היא שחקנית יותר טובה.‬

595
00:36:26,017 --> 00:36:27,227
‫זה לא המופע שלה.‬

596
00:36:28,561 --> 00:36:30,351
‫זה המופע שלנו.‬
‫-וראית?‬

597
00:36:30,438 --> 00:36:32,358
‫היא גרמה להם לבכות, לעזאזל.‬

598
00:36:32,440 --> 00:36:35,820
‫זה המופע שלנו. את הכוכבת.‬

599
00:36:35,902 --> 00:36:37,742
‫אני הזין הזה, איך קוראים לזה?‬

600
00:36:37,820 --> 00:36:40,870
‫עורך דין לוזר שמפוטר על הפרק הראשון.‬

601
00:36:41,949 --> 00:36:43,159
‫לא, לא זה.‬

602
00:36:44,619 --> 00:36:45,449
‫כוכב משנה.‬

603
00:36:48,915 --> 00:36:51,955
‫זה שעומד לצידך כשאף אחד אחר לא מוכן.‬

604
00:36:52,627 --> 00:36:55,627
‫זה שאף פעם לא נוטש אותך,‬
‫אפילו כשאני לא מסוגל לסבול אותך.‬

605
00:36:55,713 --> 00:36:57,923
‫אפילו כשאת מתייחסת אליי כמו חרא,‬

606
00:36:58,007 --> 00:37:01,967
‫אני עדיין אגן עלייך‬
‫מכל מי שחושב שאת מניאקית ושמוקית.‬

607
00:37:02,053 --> 00:37:05,353
‫ואת כזו.‬
‫את חתיכת שמוקית, אנה. שמוקית ענקית.‬

608
00:37:05,431 --> 00:37:08,431
‫אבל יש לך גם ביצים.‬
‫ביצים גדולות ומזדיינות של קרנף.‬

609
00:37:08,517 --> 00:37:11,437
‫כן, אני מכבד רצח‬
‫את הביצים הגדולות והמתנדנדות…‬

610
00:37:11,520 --> 00:37:14,900
‫מהסוג שצריך כדי להשיג דברים בעיר הזאת.‬

611
00:37:14,982 --> 00:37:16,982
‫אבל האנשים האלה, הם לא רואים את זה.‬

612
00:37:17,068 --> 00:37:20,068
‫הם רואים שמוקית אגואיסטית‬
‫שגונבת מחברים שלה‬

613
00:37:20,154 --> 00:37:22,574
‫ופושטת על מיני ברים של מלונות מזדיינים‬

614
00:37:22,657 --> 00:37:25,327
‫בכל העיר כמו איזה רקון רוסי חולה כלבת.‬

615
00:37:27,495 --> 00:37:28,825
‫אני אשנה את זה.‬

616
00:37:29,538 --> 00:37:33,078
‫אני אחשוף את רייצ'ל‬
‫ואראה את הצבועה המזדיינת שהיא,‬

617
00:37:33,167 --> 00:37:35,247
‫ואגיש את הביצים הגדולות הענקיות…‬
‫-מגעיל.‬

618
00:37:35,336 --> 00:37:37,126
‫…על מגש כסף מזדיין עצום‬

619
00:37:37,213 --> 00:37:40,263
‫בשביל שכולם בבית המשפט ובעולם יתפעלו.‬

620
00:37:41,008 --> 00:37:42,638
‫אני אהרוג בשבילך.‬

621
00:37:42,718 --> 00:37:44,598
‫לא משום שמגיע לך, מגיע לך,‬

622
00:37:45,596 --> 00:37:49,176
‫אלא משום שאני צריך את זה.‬
‫משום שאני צריך את זה, לעזאזל.‬

623
00:37:50,351 --> 00:37:51,271
‫בשבילי.‬

624
00:37:53,604 --> 00:37:54,694
‫וכי אני יכול.‬

625
00:37:56,399 --> 00:37:57,779
‫אני מוכן לקרב, לעזאזל.‬

626
00:38:03,406 --> 00:38:05,066
‫אבל את צריכה להפסיק לריב איתי.‬

627
00:38:13,124 --> 00:38:18,134
‫אני מעדיפה להיכנס לכלא לתמיד‬
‫מאשר שיחשבו שאני איזו חיה בסרט.‬

628
00:38:19,088 --> 00:38:20,668
‫איזו חובבנית.‬

629
00:38:21,257 --> 00:38:26,597
‫איזו מלניאלית עצלנית‬
‫שרק מחפשת קיצור דרך לתהילה ולהון.‬

630
00:38:26,679 --> 00:38:28,139
‫כן. איזו רייצ'ל.‬

631
00:38:31,017 --> 00:38:34,597
‫אני רוצה כבוד.‬

632
00:38:35,604 --> 00:38:37,904
‫אני רוצה שתגן עליי שם בחוץ.‬

633
00:38:37,982 --> 00:38:42,952
‫אני רוצה שתגן על העבודה שלי,‬
‫על העמותה שלי. על ההישגים שלי.‬

634
00:38:46,032 --> 00:38:47,072
‫אבא שלי…‬

635
00:38:49,201 --> 00:38:51,081
‫כולם,‬

636
00:38:52,121 --> 00:38:55,081
‫הם חייבים לדעת כמה קרובה הייתי.‬

637
00:38:55,166 --> 00:38:59,746
‫הם חייבים לדעת שאני לא נוכלת.‬

638
00:39:03,049 --> 00:39:04,219
‫אני מבטיח לך.‬

639
00:39:05,968 --> 00:39:06,798
‫תתלבשי.‬

640
00:39:14,643 --> 00:39:16,813
‫זה לא ראוי ובלתי מתקבל על הדעת.‬

641
00:39:16,896 --> 00:39:19,226
‫יש לי פה חבר מושבעים מ-9:30.‬

642
00:39:19,315 --> 00:39:21,475
‫את עומדת לדין בבית משפט פלילי.‬

643
00:39:21,567 --> 00:39:23,397
‫זו לא תצוגת אופנה.‬

644
00:39:23,486 --> 00:39:25,486
‫מי לעזאזל את חושבת שאת?‬

645
00:39:25,571 --> 00:39:27,071
‫אני מתנצלת, כבודה.‬

646
00:39:27,156 --> 00:39:28,736
‫בפעם הבאה, אשלח שוטרים‬

647
00:39:28,824 --> 00:39:31,204
‫שיעטפו אותך בווילונות‬
‫ויגררו אותך לכיסא הזה.‬

648
00:39:31,285 --> 00:39:35,075
‫את מבינה, מיס סורוקין?‬
‫-כן, כבודה.‬

649
00:39:35,164 --> 00:39:37,634
‫אוקיי. בואו נכניס את חבר המושבעים.‬

650
00:39:38,209 --> 00:39:40,999
‫למדנו המון על הביוגרפיה שלך מהעדות שלך.‬

651
00:39:41,087 --> 00:39:43,167
‫ילדות טובה, קולג' טוב.‬

652
00:39:43,255 --> 00:39:46,335
‫השגת את עבודת החלומות שלך‬
‫שלושה חודשים אחרי שהגעת הנה.‬

653
00:39:47,343 --> 00:39:49,223
‫ברכותיי על ההצלחה שלך ככתבת.‬

654
00:39:49,303 --> 00:39:51,853
‫זה מעורר קנאה. כולם צריכים כזה מזל.‬
‫-התנגדות.‬

655
00:39:52,515 --> 00:39:54,765
‫שאל שאלה, מר ספודק.‬

656
00:39:55,559 --> 00:39:58,059
‫הכרת את אנה לפני שפגשת אותה?‬

657
00:39:58,729 --> 00:40:00,059
‫ראיתי אותה ברשתות החברתיות.‬

658
00:40:00,147 --> 00:40:02,397
‫אז זו הנחה סבירה שרצית לפגוש אותה לפני כן.‬

659
00:40:02,483 --> 00:40:05,613
‫היא הייתה מעניינת.‬
‫הפיד שלה היה מעניין בעיניי, כן.‬

660
00:40:05,694 --> 00:40:08,414
‫מה היה מעניין בה? או בפידים שלה ברשתות?‬

661
00:40:09,198 --> 00:40:11,448
‫תמונות של אומנות, טיולים,‬

662
00:40:11,534 --> 00:40:13,914
‫העורכת הראשית, אני מניחה, במגזין פרפל.‬

663
00:40:13,994 --> 00:40:15,794
‫אז קריירות דומות משכו אותך?‬

664
00:40:15,871 --> 00:40:18,671
‫שתיכן עובדות במגזיני אופנה.‬
‫לאנה היה יתרון, אבל…‬

665
00:40:18,749 --> 00:40:19,579
‫כן.‬

666
00:40:20,209 --> 00:40:24,209
‫וכשהתחברת לאנה,‬
‫האם אי פעם שילמת עבור משקה?‬

667
00:40:24,296 --> 00:40:26,376
‫היא לא הייתה נותנת לי…‬
‫-תעני לשאלה.‬

668
00:40:28,759 --> 00:40:29,969
‫לא שאני זוכרת.‬

669
00:40:30,052 --> 00:40:34,352
‫באחת מעשרות ארוחות הערב בלה קוקו‬
‫ובמסעדות יוקרתיות אחרות?‬

670
00:40:34,432 --> 00:40:37,182
‫לא שאני זוכרת.‬
‫-טיפולי ספא? טיפולי פנים?‬

671
00:40:37,268 --> 00:40:39,848
‫סאונות אינפרה-אדום?‬
‫מסז'ים, סלוני ציפורניים?‬

672
00:40:39,937 --> 00:40:43,187
‫לא. אנה הייתה מאוד נדיבה.‬
‫-אימונים פרטיים של סלבריטאים?‬

673
00:40:43,858 --> 00:40:45,648
‫לא.‬
‫-מעולם לא שילמת על דבר מזה?‬

674
00:40:46,944 --> 00:40:49,824
‫וכמה מהפינוקים השונים‬

675
00:40:49,905 --> 00:40:52,905
‫אנה קנתה עבורך במהלך השנתיים שביליתן יחד?‬

676
00:40:52,992 --> 00:40:55,542
‫כמו מה?‬
‫-תתחילי בארוחות ערב ותמשיכי משם.‬

677
00:40:56,328 --> 00:40:57,458
‫כמה?‬

678
00:40:59,331 --> 00:41:01,381
‫אני לא זוכרת.‬
‫-לא כתבת אותן?‬

679
00:41:01,459 --> 00:41:03,919
‫לא.‬
‫-איך תזכרי אותן עבור הספר שלך?‬

680
00:41:04,003 --> 00:41:05,843
‫התנגדות, כבודה.‬
‫-מתקבלת.‬

681
00:41:07,590 --> 00:41:10,720
‫האם שיתפת פעולה עם משטרת ניו יורק,‬

682
00:41:10,801 --> 00:41:15,011
‫עם בלש לעזור במעצר‬
‫של חברה שלך, אנה סורוקין?‬

683
00:41:18,893 --> 00:41:19,983
‫כן. לא הייתה ברירה…‬

684
00:41:20,060 --> 00:41:23,400
‫אז למה לא הזכרת את זה‬
‫בכתבה שלך בווניטי פייר?‬

685
00:41:23,481 --> 00:41:24,941
‫לא היה לי מספיק מקום.‬

686
00:41:25,024 --> 00:41:26,734
‫אבל מכל הפרטים.‬

687
00:41:26,817 --> 00:41:28,737
‫כתבת על שיצאתן לעיר ביחד‬

688
00:41:28,819 --> 00:41:32,449
‫ורגעי חיבור קטנים שהיו לך‬
‫עם אנה עם ירידה יפה לפרטים.‬

689
00:41:32,531 --> 00:41:36,201
‫חשבת שהאירוע הדרמטי של תכנון מבצע עוקץ‬

690
00:41:36,285 --> 00:41:39,825
‫כדי לעצור את אנה‬
‫לא היה ראוי למקום במאמר שלך?‬

691
00:41:40,998 --> 00:41:42,168
‫לא היה לי מספיק מקום.‬

692
00:41:43,292 --> 00:41:45,092
‫כמה משלמים לך‬

693
00:41:45,169 --> 00:41:47,959
‫לכתיבת הספר על החוויה שלך עם אנה?‬

694
00:41:49,131 --> 00:41:51,801
‫אני לא יודעת.‬
‫אני לא באמת מבינה איך החוזים…‬

695
00:41:51,884 --> 00:41:54,434
‫אני עורך דין, אז תני לי לעזור לך.‬

696
00:41:56,096 --> 00:42:01,186
‫כתוב פה שאת מקבלת 300 אלף‬
‫בארבעה תשלומים. אני צודק?‬

697
00:42:01,268 --> 00:42:02,098
‫כן.‬

698
00:42:02,186 --> 00:42:04,766
‫ועסקת הטלוויזיה שלך,‬
‫את יודעת כמה את מקבלת עבורה?‬

699
00:42:04,855 --> 00:42:08,935
‫או שאת צריכה שאסביר?‬
‫-אני חושבת שבסביבות… 30,000.‬

700
00:42:09,026 --> 00:42:13,106
‫עבור האופציה. ואז עוד 300,000 דולר‬
‫אם התוכנית מצולמת. נכון?‬

701
00:42:13,781 --> 00:42:18,041
‫נכון.‬
‫-אז בסך הכול, 630,000 דולר.‬

702
00:42:18,118 --> 00:42:21,288
‫בנוסף ל-1,200 שקיבלת‬
‫מווניטי פייר על כתיבת המאמר. נכון?‬

703
00:42:21,372 --> 00:42:24,632
‫אני לא רוצה שהעדות שלי‬
‫תתפרש שלא כהלכה או תיראה‬

704
00:42:24,708 --> 00:42:27,248
‫כמזימה לרווח האישי שלי כי היא לא.‬

705
00:42:27,336 --> 00:42:30,626
‫זה לא נוגע לבידור, אלא לחוק וסדר ופשע!‬

706
00:42:30,714 --> 00:42:32,474
‫בשבילך זה בידור, נכון?‬

707
00:42:32,550 --> 00:42:33,630
‫זה נוגע לטראומה.‬

708
00:42:33,717 --> 00:42:37,557
‫זה נוגע למערכת המשפט באמריקה,‬
‫שתזהיר אחרים כדי…‬

709
00:42:37,638 --> 00:42:38,968
‫זה לא נוגע לבידור,‬

710
00:42:39,056 --> 00:42:42,176
‫זה הדבר הכי טראומתי שאי פעם עברתי.‬

711
00:42:42,268 --> 00:42:43,558
‫אני מבין את כל זה.‬

712
00:42:43,644 --> 00:42:46,864
‫אבל החוויה הטראומטית שעברת,‬

713
00:42:46,939 --> 00:42:49,939
‫מכרת אותה לשלושה אנשים שונים. נכון?‬

714
00:42:56,782 --> 00:42:57,662
‫עבדתי מאוד קשה.‬

715
00:42:57,741 --> 00:42:58,871
‫תעני לשאלה.‬

716
00:43:01,829 --> 00:43:05,499
‫כן, כן מכרתי לשלושה אנשים שונים,‬
‫אבל עבדתי מאוד קשה.‬

717
00:43:05,583 --> 00:43:07,713
‫וכשאת אומרת שעבדת מאוד קשה,‬

718
00:43:07,793 --> 00:43:10,553
‫עבדת מאוד קשה כדי להתחבר למיס סורוקין,‬

719
00:43:10,629 --> 00:43:12,799
‫להרוויח מהקשרים שלה,‬

720
00:43:12,881 --> 00:43:14,261
‫מהנדיבות המוגזמת שלה,‬

721
00:43:14,341 --> 00:43:17,681
‫ואחרי דבר אחד שלא היה לרוחך, תקלה אחת,‬

722
00:43:17,761 --> 00:43:22,851
‫עבדת מאוד קשה על שיתוף פעולה‬
‫עם המשטרה בשביל לעצור את אנה.‬

723
00:43:22,933 --> 00:43:27,103
‫עבדת מאוד קשה לפתות אותה‬
‫לצאת ממרכז גמילה במליבו,‬

724
00:43:27,187 --> 00:43:29,187
‫בתואנה שאתן נפגשות לארוחת צהריים.‬

725
00:43:29,273 --> 00:43:33,363
‫עבדת מאוד קשה על החלום שלך להפוך לכתבת‬

726
00:43:33,444 --> 00:43:35,824
‫על ידי מציאת דמות ויצרת סיפור עסיסי…‬

727
00:43:35,904 --> 00:43:37,494
‫התנגדות.‬
‫-נדחית.‬

728
00:43:37,573 --> 00:43:42,203
‫ועבדת מאוד קשה על מכירת הסיפור הזה‬

729
00:43:42,286 --> 00:43:46,036
‫של החוויה שלך עם אנה למרבה במחיר, נכון?‬

730
00:43:49,835 --> 00:43:51,295
‫זה לא…‬

731
00:43:52,463 --> 00:43:53,883
‫אני מתחרטת שהכרתי את אנה.‬

732
00:43:53,964 --> 00:43:56,384
‫לא הייתי מייחלת זאת לאיש.‬

733
00:43:56,467 --> 00:43:58,467
‫זה הדבר הכי גרוע שאי פעם קרה לי.‬

734
00:43:58,552 --> 00:44:02,062
‫שנתיים אחרי שהגעת לעיר הזו‬
‫במטרה להצליח בתור כתבת,‬

735
00:44:02,139 --> 00:44:04,429
‫פרסמת מאמר בווניטי פייר.‬

736
00:44:04,516 --> 00:44:08,396
‫את עומדת להרוויח למעלה מ-600,000 דולר‬
‫בעסקאות של ספר וטלוויזיה.‬

737
00:44:08,479 --> 00:44:13,479
‫הכול משום שמצאת והתחברת‬
‫והסגרת את אנה למשטרה.‬

738
00:44:13,567 --> 00:44:15,647
‫אם זה הדבר הכי גרוע שקרה לך,‬

739
00:44:15,736 --> 00:44:17,356
‫כולם צריכים כזה מזל.‬
‫-התנגדות.‬

740
00:44:17,446 --> 00:44:19,526
‫חוזר בי. אין שאלות נוספות, כבודה.‬

741
00:44:42,096 --> 00:44:43,596
‫הלשנת על אנה?‬

742
00:44:46,350 --> 00:44:49,730
‫עבדת עם המשטרה? סידרת אותה?‬
‫פיתית אותה לצאת מהגמילה?‬

743
00:44:49,812 --> 00:44:51,112
‫תראי, אני יכולה להסביר.‬

744
00:44:52,314 --> 00:44:54,654
‫אני יודעת שאת בטח כועסת…‬
‫-זה שוק.‬

745
00:44:55,359 --> 00:44:56,859
‫את תדעי כשאכעס.‬

746
00:44:56,944 --> 00:45:00,614
‫הייתי חייבת לשתף פעולה עם המשטרה.‬
‫זו הייתה הדרך היחידה לקבל החזר.‬

747
00:45:00,698 --> 00:45:01,698
‫למה הסתרת את זה?‬

748
00:45:04,034 --> 00:45:05,334
‫התביישתי.‬

749
00:45:06,370 --> 00:45:07,580
‫הרגשתי מנוצלת.‬

750
00:45:08,247 --> 00:45:09,787
‫על ידי המשטרה, על ידי התובע…‬

751
00:45:09,873 --> 00:45:12,753
‫אני מרגישה מנוצלת.‬

752
00:45:12,835 --> 00:45:14,085
‫על ידייך.‬

753
00:45:14,169 --> 00:45:17,089
‫כשחשבתי שאת איזה סוג‬
‫של קורבן בכל זה. דאגתי לך.‬

754
00:45:17,172 --> 00:45:19,762
‫אני כן קורבן בכל זה.‬

755
00:45:19,842 --> 00:45:22,342
‫לפחות תוכלי לבכות לתוך כל הכסף הזה.‬

756
00:45:22,428 --> 00:45:26,968
‫נראה שיישאר לך הרבה, אפילו אחרי‬
‫שתשלמי לאמריקן אקספרס את החוב של ה-60 אלף.‬

757
00:45:29,351 --> 00:45:32,061
‫אלא אם מישהו כבר שילם את זה בשבילך.‬

758
00:45:34,022 --> 00:45:36,192
‫אל תסתירי ממני ברגע הזה או שאני…‬

759
00:45:36,275 --> 00:45:39,275
‫אמריקן אקספרס דאגו לזה.‬
‫הם ראו כמה משוגע המצב הזה היה והם…‬

760
00:45:39,361 --> 00:45:43,411
‫אז הסתדרת ממש אחלה‬
‫מזה שהלשנת על החברה שלך!‬

761
00:45:55,919 --> 00:45:57,129
‫- מספר חסוי -‬

762
00:45:57,212 --> 00:45:58,262
‫האם זה…‬
‫-כן.‬

763
00:45:58,338 --> 00:45:59,758
‫אתה הולך ל…‬
‫-לא.‬

764
00:46:00,507 --> 00:46:01,337
‫אוקיי.‬

765
00:46:02,593 --> 00:46:05,143
‫אבל מה אם זה…‬
‫-קווים. גבולות.‬

766
00:46:06,555 --> 00:46:12,305
‫לחיי… החקירה הנגדית המצוינת‬
‫שעשית לרייצ'ל היום.‬

767
00:46:12,394 --> 00:46:15,564
‫יכול לעזור באישום אחד, אבל התשעה האחרים…‬

768
00:46:16,899 --> 00:46:19,899
‫קתרין היא כמו איזה‬
‫רובוט עובדות בלתי ניתן לעצירה,‬

769
00:46:19,985 --> 00:46:22,065
‫מלעיטה גרונות של שבויים בראיות‬

770
00:46:22,154 --> 00:46:25,164
‫עד שמרוב שהם מלאים אין מקום לשלי.‬

771
00:46:25,783 --> 00:46:27,373
‫אז נשנה אסטרטגיה.‬

772
00:46:27,451 --> 00:46:28,871
‫האסטרטגיה הטובה ביותר שלי‬

773
00:46:28,952 --> 00:46:32,212
‫היא שהיא מעולם לא הייתה‬
‫בקרבה מסוכנת להשגת הכסף הזה.‬

774
00:46:32,289 --> 00:46:34,289
‫אני לא יכול להשתמש בה כי הלקוחה שלי‬

775
00:46:34,374 --> 00:46:36,544
‫מעדיפה להירקב בכלא מאשר לאפשר לזרים‬

776
00:46:36,627 --> 00:46:38,377
‫לחשוב שהיא גרועה בעסקים.‬

777
00:46:38,462 --> 00:46:42,052
‫מי אמר שאתה חייב להקשיב לה?‬
‫-אתיקה. הגינות.‬

778
00:46:42,132 --> 00:46:44,382
‫מה שיידרש, נכון?‬

779
00:46:45,511 --> 00:46:48,891
‫נו באמת. היית מעולה היום. קטן עליך!‬

780
00:46:48,972 --> 00:46:50,022
‫כמה שיכורה את?‬

781
00:46:50,098 --> 00:46:54,188
‫אני מתרגשת. אנחנו יכולים לנצח.‬

782
00:46:54,269 --> 00:46:58,229
‫אנה יכולה לשבת בדיוק שם,‬
‫על השרפרף, בעוד שבוע.‬

783
00:47:00,526 --> 00:47:02,776
‫אנה בחיים לא תגיע למקום כזה.‬

784
00:47:06,949 --> 00:47:07,949
‫צריך ללכת הביתה.‬

785
00:47:08,700 --> 00:47:09,830
‫סביר להניח.‬

786
00:47:13,789 --> 00:47:17,039
‫גבולות. גבולות, ויויאן.‬

787
00:47:19,586 --> 00:47:20,626
‫כן, אני מסכימה.‬

788
00:47:22,214 --> 00:47:23,174
‫מה קורה, אנה?‬

789
00:47:31,306 --> 00:47:33,346
‫יש לך משהו שאני לא יודע לגביו?‬

790
00:47:33,433 --> 00:47:35,313
‫חשבתי שאתה ישן.‬

791
00:47:35,394 --> 00:47:36,234
‫ישנתי.‬

792
00:47:37,062 --> 00:47:39,822
‫אני כל הזמן חושב שאני שומע אותה בוכה.‬

793
00:47:39,898 --> 00:47:44,278
‫ואז אני מתעורר וזה בכי רפאים או משהו.‬

794
00:47:45,028 --> 00:47:45,988
‫גם את שומעת אותו?‬

795
00:47:46,071 --> 00:47:48,871
‫מה קרה לכל השמלות שלי?‬

796
00:47:48,949 --> 00:47:50,909
‫משטרת האופנה פשטה על הדירה אחר הצהריים.‬

797
00:47:50,993 --> 00:47:52,163
‫הייתי צריך לספר לך.‬

798
00:47:52,244 --> 00:47:56,044
‫אני חייבת להביא בגדים לרייקרז עד 11:00‬
‫או שהם לא יהיו שם‬

799
00:47:56,123 --> 00:47:59,253
‫כשהם לוקחים אותה בבוקר,‬
‫וזה יהיה עוד פיאסקו.‬

800
00:47:59,334 --> 00:48:03,554
‫היא? מבינה, כשאני אומר "היא",‬
‫אני מתכוון לבת שלנו. כשאת אומרת "היא"…‬

801
00:48:03,630 --> 00:48:05,920
‫אלו רק בגדים, אני רק עוזרת.‬

802
00:48:06,008 --> 00:48:07,218
‫הנה את!‬

803
00:48:08,302 --> 00:48:12,142
‫אם הייתי מראה סרטון שלך עכשיו‬
‫לעצמך מתקופת הלימודים,‬

804
00:48:12,222 --> 00:48:13,682
‫היא הייתה מתחרפת לגמרי.‬

805
00:48:13,765 --> 00:48:17,305
‫זו רק שמלה, ג'ק. למה זה מפריע לך כל כך?‬

806
00:48:17,394 --> 00:48:19,774
‫זה מפריע לי שזה לא מפריע לך.‬

807
00:48:19,855 --> 00:48:24,145
‫בטח שזה מפריע לי.‬
‫אני שונאת לחשוב על בגדים.‬

808
00:48:24,234 --> 00:48:26,994
‫אני שונאת להיות הרחק מהבת שלי.‬
‫אני שונאת לנסוע לרייקרז.‬

809
00:48:27,070 --> 00:48:28,280
‫אז למה?‬

810
00:48:28,363 --> 00:48:30,703
‫כי אני יצרתי את המפלצת הזאת.‬

811
00:48:30,782 --> 00:48:33,372
‫עכשיו העיניים של כל עולם עליה.‬
‫אין לה אף אחד.‬

812
00:48:33,452 --> 00:48:36,542
‫יש המון סיבות טובות לכך שאין לה אף אחד.‬

813
00:48:38,081 --> 00:48:40,331
‫אני צריכה להביא את זה לרייקרז, אז…‬

814
00:48:42,210 --> 00:48:43,710
‫איך אתה מעז לומר לי דבר כזה?‬

815
00:48:43,795 --> 00:48:46,005
‫במשך חודשים ידעת על החופשה הזאת!‬

816
00:48:46,089 --> 00:48:48,049
‫זו אשמתי שהמשפט הזה נגרר?‬

817
00:48:48,133 --> 00:48:51,853
‫כלום לא באשמתך. מה פתאום?‬
‫-אני לא יכול להפקיר את מרשתי!‬

818
00:48:51,929 --> 00:48:54,849
‫להעביר אותה לפרקליט שותף זו לא הפקרה.‬

819
00:48:54,932 --> 00:48:57,942
‫לא היית שם, אפילו פעם אחת, לתמוך בי.‬

820
00:48:58,018 --> 00:49:01,558
‫אין לך מושג, עם טונות של תקשורת,‬
‫אני לא יכול פשוט לוותר…‬

821
00:49:01,647 --> 00:49:04,017
‫עכשיו אנחנו יודעים מה באמת העניין.‬
‫-מה?‬

822
00:49:04,107 --> 00:49:06,277
‫אתה רוצה להיות שם בשביל מסיבת העיתונאים,‬

823
00:49:06,360 --> 00:49:08,650
‫כדי שכמה חברים מהכיתה שלך בבית ספר למשפטים‬

824
00:49:08,737 --> 00:49:10,697
‫יוכלו לראות את פניך בטלוויזיה. פתטי.‬

825
00:49:10,781 --> 00:49:13,621
‫על הזין שלי…‬
‫-אם זה היה תיק של עונש מוות, מילא!‬

826
00:49:13,700 --> 00:49:16,910
‫קח את כל הזמן שאתה צריך,‬
‫אבל כל האגו שלך רוכב‬

827
00:49:16,995 --> 00:49:20,535
‫על הגנבת המפונקת הקטנה הזאת שהיא,‬
‫בוא נודה, אשמה ללא ספק!‬

828
00:49:20,624 --> 00:49:22,834
‫לו הייתה רוצחת בדם קר,‬
‫היא לא הייתה צריכה אותי,‬

829
00:49:22,918 --> 00:49:24,248
‫אבל היא לא. היא ילדה.‬

830
00:49:24,336 --> 00:49:27,706
‫ילדה מהגרת, שהגיעה לארץ הזאת‬
‫בשביל החלום האמריקאי…‬

831
00:49:27,798 --> 00:49:30,298
‫בבקשה אל תעטוף את הפסיכית הזאת בדגל.‬

832
00:49:30,384 --> 00:49:32,094
‫אני כל מה שיש לה!‬

833
00:49:36,181 --> 00:49:39,061
‫את גדלת על הר אולימפוס המזדיין.‬

834
00:49:39,142 --> 00:49:41,652
‫את בחיים לא תוכלי להבין מה זה.‬

835
00:49:42,729 --> 00:49:46,109
‫בבקשה… תסביר לי את זה.‬

836
00:49:56,785 --> 00:49:58,785
‫תענה, קדימה.‬
‫-לא.‬

837
00:49:58,870 --> 00:50:01,000
‫ספר לאנה שהיא נראתה נהדר היום בבית המשפט.‬

838
00:50:01,957 --> 00:50:05,207
‫את מתנהגת כאילו אני מזיין‬
‫את הבחורה הזאת. היא לקוחה!‬

839
00:50:05,293 --> 00:50:07,923
‫חבל שלא, כך הייתי מצליחה להבין‬

840
00:50:08,005 --> 00:50:09,835
‫למה אתה חושב פתאום שזה בסדר‬

841
00:50:09,923 --> 00:50:13,223
‫להרוס לגמרי את החופשה‬
‫היחידה שלנו בשנתיים האחרונות.‬

842
00:50:21,810 --> 00:50:23,940
‫יש לי גבולות.‬
‫-היא תתקשר שוב.‬

843
00:50:24,021 --> 00:50:25,061
‫הלו.‬

844
00:50:25,147 --> 00:50:28,357
‫היי. בריאן, נכון? אבא שלך שם?‬

845
00:50:28,442 --> 00:50:30,072
‫הוא רב עם אימא שלי.‬

846
00:50:30,152 --> 00:50:33,242
‫אני יכולה לחכות.‬
‫אבל לא יותר מדי. אני בכלא.‬

847
00:50:33,321 --> 00:50:34,741
‫מה עשית?‬

848
00:50:34,823 --> 00:50:37,123
‫כלום, רק שאלתי קצת כסף.‬

849
00:50:37,993 --> 00:50:38,833
‫ומטוס פרטי.‬

850
00:50:38,910 --> 00:50:40,540
‫אני יכול לשאול קצת כסף?‬

851
00:50:41,955 --> 00:50:43,415
‫כל הכסף שלי אצל אביך.‬

852
00:50:43,498 --> 00:50:45,418
‫הוא לא נותן לי כלום.‬

853
00:50:45,500 --> 00:50:46,460
‫מסופקני.‬

854
00:50:47,294 --> 00:50:48,424
‫הוא בחור נחמד.‬

855
00:50:49,129 --> 00:50:50,709
‫והוא אוהב אותך מאוד.‬

856
00:50:50,797 --> 00:50:53,297
‫אבל הוא עושה את אימא שלי עצובה.‬

857
00:50:53,383 --> 00:50:55,513
‫אתה יכול כנראה להאשים אותי בזה.‬

858
00:50:55,594 --> 00:50:58,934
‫אבל אתה גם יכול להשתמש בזה‬
‫כדי להשיג מה שאתה רוצה.‬

859
00:50:59,014 --> 00:51:00,224
‫אני יכול?‬

860
00:51:00,307 --> 00:51:04,307
‫בטח. אנשים נותנים כסף מכל מיני סיבות.‬

861
00:51:04,394 --> 00:51:07,814
‫אשמה ואהבה הן שתיים מהגדולות ביותר.‬

862
00:51:07,898 --> 00:51:11,398
‫ויש לך את שתיהן. אתה צריך לבקש את הירח.‬

863
00:51:12,110 --> 00:51:13,450
‫אלך לקרוא לאבא שלי.‬

864
00:51:13,528 --> 00:51:17,368
‫לא. תן להם לריב.‬

865
00:51:17,449 --> 00:51:20,239
‫אבל זה לא נעים לי. זה רועש.‬

866
00:51:21,119 --> 00:51:22,699
‫זה טוב יותר מדממה.‬

867
00:51:26,249 --> 00:51:29,039
‫טוב… בריאן, הזמן שלי נגמר.‬

868
00:51:29,920 --> 00:51:30,840
‫ביי.‬

869
00:51:30,921 --> 00:51:32,131
‫ביי.‬

870
00:51:42,099 --> 00:51:45,849
‫כשהבלש מקפרי הלך לחפש‬
‫את אנה בבית המשפט, האם היא הייתה שם?‬

871
00:51:45,936 --> 00:51:46,766
‫לא.‬

872
00:51:46,853 --> 00:51:49,063
‫האם היא נשארה להילחם באישומים שלה?‬

873
00:51:49,147 --> 00:51:49,977
‫לא.‬

874
00:51:50,065 --> 00:51:53,855
‫היא נסעה לקליפורניה‬
‫כי ידעה שאין קו הגנה לאישומים האלה.‬

875
00:51:53,944 --> 00:51:57,454
‫היא ידעה שהיא אשמה במיוחס לה.‬

876
00:51:57,531 --> 00:51:59,371
‫זה מראה בבירור שהנאשמת…‬

877
00:51:59,449 --> 00:52:03,249
‫לבן לנאומי הסיכום? גאוני.‬

878
00:52:03,328 --> 00:52:04,498
‫ביצעה את הפשעים האלו.‬

879
00:52:04,579 --> 00:52:06,959
‫כשאתם הולכים לחדר המושבעים לדון,‬

880
00:52:07,040 --> 00:52:09,960
‫אני מפצירה בכם להגיע לגזר הדין היחידי‬

881
00:52:10,043 --> 00:52:12,963
‫שתואם את החוק והראיות.‬

882
00:52:13,046 --> 00:52:15,046
‫והוא שהנאשמת אשמה‬

883
00:52:15,132 --> 00:52:18,092
‫מעבר לספק סביר בכל עשרת הסעיפים.‬

884
00:52:19,928 --> 00:52:20,758
‫תודה לכם.‬

885
00:52:36,069 --> 00:52:37,359
‫מר ספודק?‬

886
00:52:41,074 --> 00:52:41,914
‫טוד.‬

887
00:52:46,872 --> 00:52:48,752
‫זוכרת שאמרתי לך שאהרוג בשבילך?‬

888
00:52:49,541 --> 00:52:50,381
‫מה?‬

889
00:52:50,458 --> 00:52:53,298
‫פשוט… תסמכי על כוכב המשנה שלך.‬

890
00:52:53,378 --> 00:52:54,208
‫אוקיי?‬

891
00:52:58,592 --> 00:53:02,762
‫שמעתם המון ראיות מהמון עדים במשפט הזה,‬

892
00:53:02,846 --> 00:53:05,466
‫אבל האם שמתם לב לדבר אחד במהלכו?‬

893
00:53:05,557 --> 00:53:09,387
‫כל עד שהעיד לפניכם‬
‫במהלך המשפט הזה היה מובך.‬

894
00:53:10,478 --> 00:53:12,358
‫הם לא רצו לספר את האמת במלואה.‬

895
00:53:12,439 --> 00:53:15,359
‫כל עד מאשים מישהו אחר בטעויות שלו.‬

896
00:53:15,442 --> 00:53:16,652
‫לכולם היה סיפור.‬

897
00:53:17,319 --> 00:53:20,199
‫כי כל אחד ואחד מהם, בעלי השכר גבוה,‬

898
00:53:20,280 --> 00:53:23,990
‫המשכילים, אנשי העסקים המנוסים,‬

899
00:53:24,743 --> 00:53:27,623
‫נפל קורבן להטעיה של ילדה בת 25‬

900
00:53:27,704 --> 00:53:30,084
‫ללא תואר, ללא תעודות,‬

901
00:53:30,165 --> 00:53:33,285
‫וללא ניסיון עסקי מעבר להתמחות.‬

902
00:53:33,376 --> 00:53:35,746
‫אנה הייתה הכי טירונית שיש.‬

903
00:53:35,837 --> 00:53:38,797
‫בעולם שבו לא הכירה אף אחד‬
‫וללא מושג מה היא עושה.‬

904
00:53:38,882 --> 00:53:43,222
‫איך היא יכלה להגיע לקרבה מסוכנת‬
‫להונאה של הבנקים האלו?‬

905
00:53:43,303 --> 00:53:44,513
‫להשגת חלק מהכסף הזה?‬

906
00:53:44,596 --> 00:53:46,766
‫עכשיו, אולי חשבתם שההתנהגות של מיס סורוקין‬

907
00:53:46,848 --> 00:53:50,098
‫פסולה, לא מוסרית, לא אתית, לא מקובלת.‬

908
00:53:50,185 --> 00:53:53,305
‫אתם יכולים לאהוב אותה או לשנוא אותה‬
‫על שניצלה את המערכת.‬

909
00:53:53,396 --> 00:53:55,646
‫מה הוא…‬
‫-אבל אם מישהו בתיק הזה‬

910
00:53:55,732 --> 00:53:59,192
‫מנסה לגזול מאנשים את כספם, אלו הבנקאים.‬

911
00:53:59,277 --> 00:54:02,157
‫הם יעשו פשוטו כמשמעו כל דבר שבטבע שלהם‬

912
00:54:02,239 --> 00:54:03,659
‫להשיג את חשבונותיכם ועסקיכם.‬

913
00:54:03,740 --> 00:54:06,490
‫האם אנה הייתה אי פעם קרובה אפילו קצת‬

914
00:54:06,576 --> 00:54:08,946
‫להשיג אחת מההלוואות האלו‬
‫מאחד מהבנקים האלו?‬

915
00:54:09,037 --> 00:54:10,077
‫מעולם לא.‬

916
00:54:10,163 --> 00:54:13,003
‫וגם אם כן,‬
‫הכסף לא היה אמור להיכנס לכיס שלה.‬

917
00:54:13,083 --> 00:54:14,963
‫הוא היה הולך לבעלים של הבניין‬

918
00:54:15,043 --> 00:54:16,963
‫שרצתה לחדש עבור העסק שלה.‬

919
00:54:17,045 --> 00:54:20,965
‫אבל תבחנו את הראיות, ואתם תראו,‬

920
00:54:22,342 --> 00:54:23,302
‫לא היה עסק.‬

921
00:54:24,052 --> 00:54:26,892
‫זה היה רק חלום. רעיון.‬

922
00:54:26,972 --> 00:54:30,312
‫הדבר היחיד שיצא לפועל היה מצגת מכירה.‬

923
00:54:30,392 --> 00:54:32,602
‫מספר מילים ותמונות.‬

924
00:54:32,686 --> 00:54:35,556
‫זה מעולם לא היה אמיתי. לא היה מוחשי.‬

925
00:54:35,647 --> 00:54:38,477
‫אנה הייתה צעירה, שאפתנית, במצב שגדול עליה,‬

926
00:54:38,566 --> 00:54:42,566
‫לגמרי לא מוכנה ולא מסוגלת‬
‫למה שהיא התכוונה לעשות.‬

927
00:54:42,654 --> 00:54:44,574
‫היא מעולם לא הייתה, ולו לרגע, קרובה,‬

928
00:54:44,656 --> 00:54:46,446
‫שלא לדבר על קרובה באופן מסוכן,‬

929
00:54:46,533 --> 00:54:49,333
‫להשגת הכסף הזה או בניית הבניין הזה,‬

930
00:54:49,411 --> 00:54:52,541
‫או פתיחת המועדון הזה, עמותת האומנות הזו.‬

931
00:54:52,622 --> 00:54:55,462
‫הכול היה דיבורים. רעש וצלצולים.‬

932
00:54:55,542 --> 00:55:00,382
‫הדרך לשום מקום‬
‫רצופה נאיביות וכוונות טובות.‬

933
00:55:01,214 --> 00:55:03,554
‫כדי להוכיח שהייתה לה כוונה,‬

934
00:55:03,633 --> 00:55:05,803
‫תצטרכו להוכיח שהייתה קרובה באופן מסוכן.‬

935
00:55:05,885 --> 00:55:09,595
‫ואם לא תמצאו כוונה,‬
‫לא תוכלו להאשים אותה באף פשע.‬

936
00:55:10,849 --> 00:55:14,099
‫אם יש לכם ספק סביר בנוגע לכוונה שלה,‬

937
00:55:14,185 --> 00:55:15,475
‫להלך הרוח שלה,‬

938
00:55:15,562 --> 00:55:19,192
‫עליכם לפטור אותה מאשמה על כל הסעיפים.‬

939
00:55:22,944 --> 00:55:23,824
‫תודה לכם.‬

940
00:55:26,323 --> 00:55:27,573
‫תודה, מר ספודק.‬

941
00:55:27,657 --> 00:55:30,237
‫עכשיו, גבירותיי ורבותיי,‬
‫נסו להישאר קשובים.‬

942
00:55:30,327 --> 00:55:32,537
‫אני הולכת לשנות את הטון שלי טיפה‬

943
00:55:32,620 --> 00:55:35,750
‫כדי שאתם תשימו לב כי זה חשוב.‬

944
00:55:36,541 --> 00:55:39,091
‫הוא הכשיל אותה. הוא לגמרי הכשיל אותה.‬

945
00:55:40,837 --> 00:55:43,297
‫כתב האישום אינו ראיה לאשמה,‬

946
00:55:43,381 --> 00:55:44,721
‫הוא הודעה על האישומים…‬

947
00:55:44,799 --> 00:55:46,889
‫הייתי חייב. זה היה…‬
‫-נגד הנאשמת‬

948
00:55:46,968 --> 00:55:50,058
‫ומשרת בתור מנגנון בהעמדתה לדין.‬

949
00:55:50,138 --> 00:55:52,268
‫במשך הליכים אלו, הנאשמת…‬

950
00:55:57,062 --> 00:55:58,232
‫היי.‬

951
00:56:06,654 --> 00:56:08,114
‫כמה זמן החרא הזה לוקח?‬

952
00:56:11,034 --> 00:56:12,494
‫כמה שזה לוקח, אני מניחה.‬

953
00:56:14,245 --> 00:56:17,325
‫אני לא בן אדם סבלני,‬
‫אז תני לי איזו מנטרה או משהו.‬

954
00:56:20,835 --> 00:56:24,755
‫אלוהים, תן לי את הכוח‬
‫לקבל את הדברים שאני לא יכולה לשנות…‬

955
00:56:24,839 --> 00:56:27,129
‫את המצאת את זה או שגנבת את זה מהתנ"ך?‬

956
00:56:30,220 --> 00:56:31,140
‫לא זה ולא זה.‬

957
00:56:32,097 --> 00:56:34,217
‫האקס שלי באלכוהוליסטים אנונימיים.‬

958
00:57:04,254 --> 00:57:06,014
‫אז עשרה סעיפים נגד אנה, נכון?‬

959
00:57:06,840 --> 00:57:08,300
‫כן, ויויאן, עשרה סעיפים.‬

960
00:57:11,136 --> 00:57:13,596
‫והיא יכולה לקבל 15 שנים‬
‫אם היא מורשעת בכולם?‬

961
00:57:13,680 --> 00:57:16,430
‫ידעת את זה… מה זה? אמנזיה?‬

962
00:57:16,516 --> 00:57:18,016
‫אלצהיימר מוקדם מזדיין…‬

963
00:57:18,101 --> 00:57:19,141
‫אני מנסה להעסיק אותך‬

964
00:57:19,227 --> 00:57:21,057
‫כדי שתפסיק לסובב את הפקק הזה.‬

965
00:57:21,146 --> 00:57:23,306
‫זה מסדרון גדול, ויויאן.‬

966
00:57:29,696 --> 00:57:33,366
‫אתה חושב שאחד המושבעים‬
‫משתהה כמו ב"12 המושבעים" או…‬

967
00:57:33,992 --> 00:57:36,242
‫שהם מסתבכים עם ההגדרות המשפטיות?‬

968
00:57:38,246 --> 00:57:40,076
‫כבר לא אכפת לי.‬

969
00:57:40,165 --> 00:57:41,245
‫עשיתי את שלי.‬

970
00:57:42,000 --> 00:57:45,210
‫אני עולה לטיסה למקסיקו‬
‫בעוד חמש שעות. יהיה מה שיהיה.‬

971
00:57:45,837 --> 00:57:46,667
‫אתה עוזב?‬

972
00:57:46,754 --> 00:57:48,594
‫טוב, זה או זה או גירושין.‬

973
00:57:48,673 --> 00:57:49,593
‫אז…‬

974
00:57:50,383 --> 00:57:52,803
‫אלקסי יכול להתמודד עם זה מפה.‬
‫הוא מוכשר מספיק.‬

975
00:57:52,886 --> 00:57:53,886
‫אתה עוזב היום?‬

976
00:57:54,554 --> 00:57:56,564
‫זה רק תיק, ויויאן.‬
‫-אני יודעת.‬

977
00:57:56,639 --> 00:57:58,599
‫נטשתי את המשפחה שלי מספיק.‬

978
00:57:58,683 --> 00:57:59,773
‫אני מבינה. פשוט…‬

979
00:58:00,935 --> 00:58:02,555
‫אנה ילדה גדולה.‬
‫-אני יודעת.‬

980
00:58:03,313 --> 00:58:04,313
‫זה לא זה.‬

981
00:58:04,898 --> 00:58:06,608
‫זה… אני מניחה…‬

982
00:58:08,276 --> 00:58:11,276
‫אין לי המילים,‬
‫וצריכות להיות לי כי מילים הן העבודה שלי,‬

983
00:58:11,362 --> 00:58:13,322
‫אבל הדבר הקרוב ביותר שעולה לי‬

984
00:58:13,406 --> 00:58:15,366
‫לגבי איך שאני מרגישה זה שאתגעגע אליך.‬

985
00:58:18,536 --> 00:58:21,916
‫זה לא… דרכינו יצטלבו.‬

986
00:58:21,998 --> 00:58:22,828
‫ברור.‬

987
00:58:22,916 --> 00:58:25,286
‫ויהיו עוד תיקים עם עניין ציבורי.‬

988
00:58:25,376 --> 00:58:26,746
‫זאת אומרת, בוודאות.‬

989
00:58:26,836 --> 00:58:27,666
‫נכון.‬

990
00:58:29,589 --> 00:58:32,379
‫אנחנו יכולים לצאת לארוחת ערב. ארבעתנו.‬

991
00:58:33,092 --> 00:58:34,432
‫אולי חמשתנו.‬

992
00:58:35,053 --> 00:58:37,143
‫נכון. כן.‬

993
00:58:40,099 --> 00:58:40,929
‫נקווה.‬

994
00:58:56,449 --> 00:58:57,329
‫אין חדש עדיין?‬

995
00:58:57,408 --> 00:58:58,578
‫אל תשאל אותי שוב.‬

996
00:58:58,660 --> 00:59:00,750
‫אולי אין אינטרנט, קליטה גרועה…‬

997
00:59:00,828 --> 00:59:01,748
‫ויו מחוברת.‬

998
00:59:01,829 --> 00:59:03,459
‫האור הירוק אומר לי כך.‬

999
00:59:03,540 --> 00:59:06,290
‫הדבר הזה במחשב אפילו אומר לי כשהיא מקלידה.‬

1000
00:59:06,376 --> 00:59:08,956
‫הוא ממש אומר לי מתי ויויאן מקלידה.‬

1001
00:59:09,045 --> 00:59:11,125
‫מי לעזאזל צריך כל כך הרבה מידע?‬

1002
00:59:11,214 --> 00:59:14,594
‫זה אמור להקל על החרדה שלי?‬
‫כי זה עושה בדיוק ההפך.‬

1003
00:59:14,676 --> 00:59:17,846
‫טוב, מאחר שוויויאן לא מקלידה,‬
‫אני מכין תה ירוק. רוצים?‬

1004
00:59:18,513 --> 00:59:19,353
‫לא, תודה.‬

1005
00:59:19,430 --> 00:59:21,390
‫אני אקח רד איי.‬

1006
00:59:21,474 --> 00:59:22,484
‫רגע…‬

1007
00:59:23,393 --> 00:59:24,643
{\an8}‫ויויאן מקלידה.‬

1008
00:59:50,503 --> 00:59:51,343
‫זה הרגע.‬

1009
00:59:51,421 --> 00:59:52,461
‫זה הרגע.‬

1010
00:59:53,548 --> 00:59:54,878
‫בואו נכניס את המושבעים.‬

1011
00:59:54,966 --> 00:59:57,756
‫כולם לשבת! עכשיו!‬

1012
01:00:06,352 --> 01:00:08,102
‫יש פסק דין.‬
‫-אנחנו יודעים לקרוא.‬

1013
01:00:24,454 --> 01:00:25,714
‫טוב.‬

1014
01:00:25,788 --> 01:00:26,708
‫חבר המושבעים,‬

1015
01:00:26,789 --> 01:00:30,379
‫אני מבינה שישנה הודעה‬
‫המבשרת שהגעתם לפסק דין.‬

1016
01:00:30,460 --> 01:00:31,630
‫אבקש מהפקיד…‬

1017
01:00:31,711 --> 01:00:33,461
‫יו"ר המושבעים מתבקשת לעמוד.‬

1018
01:00:36,341 --> 01:00:37,181
‫עלייך לעמוד כעת.‬

1019
01:00:40,303 --> 01:00:41,893
‫האם פסק הדין התקבל פה אחד?‬

1020
01:00:41,971 --> 01:00:42,891
‫כן.‬

1021
01:00:43,806 --> 01:00:47,096
‫מה פסיקתכם בנוגע לסעיף אחד,‬
‫המאשים את הנאשמת, אנה סורוקין,‬

1022
01:00:47,185 --> 01:00:49,645
‫בניסיון לגנבה חמורה מדרגה ראשונה,‬

1023
01:00:49,729 --> 01:00:51,899
‫ניסיון גניבת נכס מבנק סיטי נשיונל‬

1024
01:00:51,981 --> 01:00:54,361
‫בשווי העולה על מיליון דולר. אשמה או זכאית?‬

1025
01:00:56,486 --> 01:00:57,316
‫זכאית.‬

1026
01:01:03,451 --> 01:01:05,241
‫יש! גדול!‬

1027
01:01:06,704 --> 01:01:09,544
‫מה פסיקתכם בנוגע לסעיף השני,‬
‫המאשים את הנאשמת‬

1028
01:01:09,624 --> 01:01:12,464
‫בניסיון גניבה חמורה מדרגה ראשונה,‬

1029
01:01:12,543 --> 01:01:14,963
‫ניסיון גניבת נכס מפורטרס השקעות בע"מ‬

1030
01:01:15,046 --> 01:01:16,626
‫בשווי העולה על מיליון דולר.‬

1031
01:01:17,256 --> 01:01:18,466
‫אשמה או זכאית?‬

1032
01:01:18,549 --> 01:01:20,839
‫קדימה, תקלידי מהר יותר.‬

1033
01:01:20,927 --> 01:01:22,717
‫תקלידי, ויויאן, נרים את הגג באוויר.‬

1034
01:01:24,472 --> 01:01:25,682
‫אשמה.‬

1035
01:01:25,765 --> 01:01:29,185
‫הסעיף השלישי, המאשים את הנאשמת‬
‫בניסיון גניבה חמורה מדרגה שנייה,‬

1036
01:01:29,268 --> 01:01:32,608
‫נכס גנוב מבנק סיטי נשיונל‬
‫בשווי העולה על 50,000 דולר.‬

1037
01:01:32,689 --> 01:01:34,479
‫אשמה או זכאית?‬
‫-אשמה.‬

1038
01:01:35,149 --> 01:01:38,609
‫סעיף רביעי, המאשים את הנאשמת‬
‫בגניבה חמורה מדרגה שנייה,‬

1039
01:01:38,695 --> 01:01:42,525
‫נכס גנוב מסיטיבנק NA‬
‫בשווי העולה על 50,000 דולר.‬

1040
01:01:42,615 --> 01:01:44,905
‫אשמה או זכאית?‬
‫-אשמה.‬

1041
01:01:44,992 --> 01:01:48,412
‫סעיף חמישי, המאשים את הנאשמת‬
‫בגניבה חמורה מדרגה שנייה,‬

1042
01:01:48,496 --> 01:01:52,376
‫נכס גנוב מרייצ'ל ויליאמס‬
‫בשווי העולה על 50,000 דולר.‬

1043
01:01:52,458 --> 01:01:53,668
‫אשמה או זכאית?‬

1044
01:01:53,751 --> 01:01:54,961
‫זכאית.‬

1045
01:01:55,044 --> 01:01:58,634
‫סעיף שישי, המאשים את הנאשמת‬
‫בגניבה חמורה מדרגה שלישית,‬

1046
01:01:58,715 --> 01:02:02,255
‫נכס גנוב מסיגנצ'ר בנק‬
‫בשווי העולה על 3,000 דולר.‬

1047
01:02:02,343 --> 01:02:04,393
‫-אשמה או זכאית?‬
‫-אשמה.‬

1048
01:02:04,470 --> 01:02:07,470
‫סעיף שביעי, המאשים את הנאשמת‬
‫בגניבה של שירותים,‬

1049
01:02:07,557 --> 01:02:10,807
‫כוונה להשיג שירות תחבורה אווירית‬
‫מפליי בלייד בע"מ‬

1050
01:02:10,893 --> 01:02:13,103
‫אשמה או זכאית?‬
‫-אשמה.‬

1051
01:02:13,187 --> 01:02:14,267
‫מלון ביקמן?‬

1052
01:02:15,022 --> 01:02:15,942
‫אשמה.‬

1053
01:02:16,023 --> 01:02:17,863
‫מלון דאבליו.‬
‫-אשמה.‬

1054
01:02:17,942 --> 01:02:20,242
‫מלון לה פארקר מרידיאן.‬
‫-אשמה.‬

1055
01:02:33,750 --> 01:02:34,580
‫טוב…‬

1056
01:02:36,502 --> 01:02:37,592
‫זהו זה.‬

1057
01:02:41,257 --> 01:02:45,177
‫גבירותיי ורבותיי, זו הייתה עבודה קשה מאוד.‬

1058
01:02:45,261 --> 01:02:47,561
‫אני מבינה ואני מעריכה את זה.‬

1059
01:02:48,431 --> 01:02:51,231
‫כמו שאמרתי, לא משנה מה היה פסק דינכם,‬

1060
01:02:51,309 --> 01:02:53,439
‫שירתם את הקהילה שלכם כראוי.‬

1061
01:02:53,519 --> 01:02:55,269
‫מספר דברים, כל ה…‬

1062
01:02:55,354 --> 01:02:58,864
‫היי, ניצחנו בשניים מתוך שלושת הגדולים.‬
‫זה משהו.‬

1063
01:02:59,817 --> 01:03:02,777
‫לא, כן. סיטי נשיונל ורייצ'ל.‬

1064
01:03:03,488 --> 01:03:04,568
‫זה לא רע.‬

1065
01:03:05,740 --> 01:03:07,740
‫אם ברצונכם לדבר איתם, אתם רשאים.‬

1066
01:03:07,825 --> 01:03:11,405
‫אני חושבת שחלק מאנשי התקשורת‬
‫ירצו לדבר איתכם גם כן.‬

1067
01:03:11,496 --> 01:03:15,536
‫שוב, זו בחירה שלכם אם לדבר איתם.‬

1068
01:03:15,625 --> 01:03:17,745
‫ואני רוצה לציין משהו לגבי התקשורת.‬

1069
01:03:17,835 --> 01:03:20,835
‫מן הסתם, ראיתם אותם פה כל הזמן.‬

1070
01:03:20,922 --> 01:03:25,222
‫אני מאוד גאה בזה שהתמקדתם בתיק, ולא בהם.‬

1071
01:03:25,301 --> 01:03:27,431
‫אני מצטער, אבל אני חייב ללכת ישר אחרי זה.‬

1072
01:03:27,512 --> 01:03:29,682
‫אלקסי ידריך אותך בשלבים הבאים.‬

1073
01:03:29,764 --> 01:03:31,934
‫אחזור בשבוע הבא לבדוק לשלומך. אוקיי?‬

1074
01:03:32,600 --> 01:03:33,730
‫כן.‬

1075
01:03:33,810 --> 01:03:35,520
‫שתהיה חופשה טובה. הרווחת אותה.‬

1076
01:03:37,814 --> 01:03:40,114
‫ושוב תודה על השירות שלכם.‬

1077
01:03:40,191 --> 01:03:41,111
‫תודה לך.‬

1078
01:03:42,944 --> 01:03:45,244
‫אתם רשאים לצאת. אתם משוחררים.‬

1079
01:03:46,572 --> 01:03:47,662
‫אני כל כך גאה בך.‬

1080
01:03:47,740 --> 01:03:49,620
‫תודה. זה חשוב לי.‬

1081
01:03:49,700 --> 01:03:52,080
‫אנחנו צריכים לעצור לקנות‬
‫לבומי מדבקות לקטנים‬

1082
01:03:52,161 --> 01:03:54,291
‫כדי שיהיה סיכוי את הטיסה הזאת.‬

1083
01:03:54,372 --> 01:03:55,712
‫וביקשתי שגלוריה תתקשר למלון‬

1084
01:03:55,790 --> 01:03:57,880
‫ותרשום אותם למועדונית בכל יום,‬

1085
01:03:57,959 --> 01:04:01,169
‫שנוכל לקחת חצי יום לעצמנו‬
‫וללכת למגרש הגולף,‬

1086
01:04:01,254 --> 01:04:04,014
‫להסתובב בעיר, לבלות את כל היום במיטה.‬

1087
01:04:06,259 --> 01:04:07,089
‫מה יש?‬

1088
01:04:07,176 --> 01:04:09,506
‫אני לא יכול ללכת. לא עכשיו.‬

1089
01:04:09,595 --> 01:04:11,925
‫למה? טוד, זה נגמר.‬

1090
01:04:12,807 --> 01:04:14,727
‫אני אבוא ברגע שאוכל.‬

1091
01:04:17,895 --> 01:04:20,515
‫אני חושבת שאתה לא מבין מה אתה עושה עכשיו.‬

1092
01:04:21,691 --> 01:04:22,731
‫אני כן מבין.‬

1093
01:04:23,818 --> 01:04:25,238
‫אני חושב שאת לא מבינה…‬

1094
01:04:25,319 --> 01:04:28,319
‫היא מסנג'רת אותך, טוד. אתה יודע את זה.‬

1095
01:04:36,622 --> 01:04:37,622
‫אני אוהב אותך, אני…‬

1096
01:05:11,824 --> 01:05:12,834
‫את בסדר?‬

1097
01:05:13,993 --> 01:05:15,793
‫בגדת בי.‬

1098
01:05:17,246 --> 01:05:18,746
‫זו דרך אחת להסתכל על זה.‬

1099
01:05:20,750 --> 01:05:23,210
‫גם ניצחתי בשניים‬
‫משלושת הסעיפים הגדולים שלך.‬

1100
01:05:23,878 --> 01:05:26,958
‫את לא חייבת לאהוב את הדרך שלי,‬
‫אבל תרשי לי להסביר.‬

1101
01:05:27,048 --> 01:05:28,128
‫זה לא משנה.‬

1102
01:05:29,926 --> 01:05:31,046
‫זה לא משנה.‬

1103
01:05:34,096 --> 01:05:36,966
‫חבר המושבעים קרא אותך.‬

1104
01:05:37,058 --> 01:05:42,438
‫הם ראו כמה קרובה הייתי לכסף, לעא"ד.‬

1105
01:05:42,521 --> 01:05:45,651
‫הם קלטו את החרטא של רייצ'ל.‬

1106
01:05:45,733 --> 01:05:51,663
‫לא הייתי צריכה לדפוק את חברה שלי‬
‫בשביל 60 אלף‬

1107
01:05:51,739 --> 01:05:56,489
‫אם ילדי האחווה המזדיינים בפורטרס‬
‫היו מוכנים לתת לי מעל ל-20 מיליון!‬

1108
01:05:59,330 --> 01:06:05,040
‫האנשים האלה שם. הם קלטו אותי.‬

1109
01:06:05,127 --> 01:06:10,417
‫הייתי קרובה באופן מסוכן, והם קלטו זאת.‬

1110
01:06:13,260 --> 01:06:19,480
‫עכשיו העולם ידע שאני לא אידיוטית.‬

1111
01:06:19,558 --> 01:06:22,348
‫אני לא איזו אשת חברה מטומטמת.‬

1112
01:06:27,566 --> 01:06:28,686
‫אני שחקנית.‬

1113
01:06:38,285 --> 01:06:41,825
‫הייתי… הייתי צעד אחד משם.‬

1114
01:06:51,007 --> 01:06:52,377
‫אתקשר לאבא שלך.‬

1115
01:06:53,926 --> 01:06:54,836
‫איידע אותו.‬

1116
01:07:00,266 --> 01:07:03,436
‫- מנהטן -‬

1117
01:07:03,519 --> 01:07:07,939
‫כמות הגולשים בכתבה המקורית שלך מטורפת.‬

1118
01:07:08,024 --> 01:07:09,614
‫בין המשפט ופסק הדין,‬

1119
01:07:09,692 --> 01:07:11,902
‫היא בשיא באופן קבוע בתור הכתבה הכי חמה,‬

1120
01:07:11,986 --> 01:07:14,106
‫עם אחוזי הקריאה הגבוהים ביותר באתר.‬

1121
01:07:14,196 --> 01:07:17,066
‫מבחינה גלובלית, מעל לארבע מיליון כניסות.‬

1122
01:07:17,158 --> 01:07:19,368
‫בחיים לא ראינו משהו כזה.‬

1123
01:07:19,452 --> 01:07:21,162
‫נכון, פול?‬
‫-לא שזכור לי.‬

1124
01:07:21,245 --> 01:07:23,365
‫העניין בזה הוא, טוב, פשוט…‬

1125
01:07:24,874 --> 01:07:26,334
‫אנחנו כמובן נצטרך מאמר המשך.‬

1126
01:07:26,417 --> 01:07:27,247
‫ברור.‬

1127
01:07:27,334 --> 01:07:28,174
‫כתבת שער.‬

1128
01:07:28,252 --> 01:07:29,752
‫כן, הרבה רעש.‬

1129
01:07:29,837 --> 01:07:32,757
‫תעמיקי. אני רוצה את כל הפרטים הקטנים.‬

1130
01:07:32,840 --> 01:07:34,260
‫העימות עם השופטת.‬

1131
01:07:34,341 --> 01:07:37,761
‫כל אולם הדיונים, העניין עם תצוגת המסלול.‬

1132
01:07:37,845 --> 01:07:40,765
‫מתברר שהיא לבשה לבן ביום של נאומי הסיכום.‬

1133
01:07:40,848 --> 01:07:42,978
‫אני מתכוון, הבחורה הזאת מדהימה.‬

1134
01:07:43,059 --> 01:07:45,439
‫השמלה הלבנה הזו הייתה רעיון שלה?‬

1135
01:07:45,519 --> 01:07:46,769
‫או של הסטייליסטית?‬

1136
01:07:47,521 --> 01:07:48,361
‫היי.‬

1137
01:07:48,981 --> 01:07:49,901
‫צריך להעביר אותך.‬

1138
01:07:50,608 --> 01:07:53,528
‫היא צריכה משרד. המשרד לידך פנוי.‬

1139
01:07:54,153 --> 01:07:55,613
‫רוצה את המשרד ליד פול?‬

1140
01:07:55,696 --> 01:07:57,696
‫אל תדאגי בנוגע…‬

1141
01:07:59,325 --> 01:08:01,785
‫אנחנו נצטרך מנהלים אמנותיים, צלמים…‬

1142
01:08:06,082 --> 01:08:08,172
‫הילד, הילד המקסיקני.‬
‫-מי?‬

1143
01:08:29,605 --> 01:08:31,685
‫לאנדון הציע לי משרד.‬

1144
01:08:32,942 --> 01:08:33,982
‫ליד המשרד של פול.‬

1145
01:08:35,277 --> 01:08:37,147
‫כל הכבוד.‬

1146
01:08:37,238 --> 01:08:38,948
‫אני עוברת מסקריבריה.‬

1147
01:08:39,907 --> 01:08:41,277
‫זו המטרה.‬

1148
01:08:47,373 --> 01:08:48,583
‫ויויאן. מה?‬

1149
01:08:50,042 --> 01:08:52,842
‫היא הייתה שלי. השמלה הלבנה שאנה לבשה.‬

1150
01:08:57,925 --> 01:09:00,135
‫הוצאתי אותה מהארון שלי, לו.‬

1151
01:09:02,179 --> 01:09:03,009
‫כן.‬

1152
01:09:05,933 --> 01:09:06,773
‫לו…‬

1153
01:09:07,977 --> 01:09:10,057
‫סקריבריה, שמלות לבנות…‬

1154
01:09:12,857 --> 01:09:15,107
‫את סוגרת את הסיפור.‬

1155
01:09:16,819 --> 01:09:18,489
‫אכפת לי ממנה.‬

1156
01:09:19,530 --> 01:09:21,030
‫יותר ממה שאמור להיות לי.‬

1157
01:09:21,907 --> 01:09:23,907
‫לא אכפת לה ממני בכלל.‬

1158
01:09:23,993 --> 01:09:28,123
‫היה אכפת לה ממני בכלל?‬
‫הייתי סתם עוד רמאות?‬

1159
01:09:30,749 --> 01:09:31,959
‫הסיפור.‬

1160
01:09:32,042 --> 01:09:32,922
‫ויויאן.‬

1161
01:09:39,383 --> 01:09:40,763
‫מה לעזאזל אני עושה עכשיו?‬

1162
01:09:43,012 --> 01:09:44,812
‫את עוברת לכתבה הבאה.‬

1163
01:09:47,558 --> 01:09:48,728
‫זו העבודה.‬

1164
01:10:01,906 --> 01:10:03,156
‫זה בסדר.‬

1165
01:10:21,675 --> 01:10:24,085
‫מיס סורוקין, איני בוטחת בך כלל…‬

1166
01:10:24,178 --> 01:10:28,178
‫כלום… אפס… לשאת בתוצאות.‬

1167
01:10:28,265 --> 01:10:29,805
‫אני מעבירה אותך לאי רייקרז‬

1168
01:10:29,892 --> 01:10:32,902
‫לחמש עד 15 שנים, כלא מחוזי עד המשפט.‬

1169
01:10:32,978 --> 01:10:34,308
‫אנה סורוקין,‬

1170
01:10:34,396 --> 01:10:38,566
{\an8}‫שמורשעת בהונאת האליטה של ניו יורק‬
‫בשווי של מעל 200,000 דולר‬

1171
01:10:38,651 --> 01:10:41,201
{\an8}‫תישפט מחר בבית משפט במנהטן.‬

1172
01:10:41,278 --> 01:10:44,278
{\an8}‫סורוקין צפויה לקבל עד 15 שנות מאסר.‬

1173
01:10:44,365 --> 01:10:46,155
{\an8}‫- רייצ'ל- חכו לסיפור האמיתי -‬

1174
01:10:46,242 --> 01:10:47,162
‫רייצ'ל יודעת לכתוב.‬

1175
01:10:47,243 --> 01:10:49,953
‫מה היא אמרה? תביאי לי.‬
‫-די. את לא מופיעה הרבה.‬

1176
01:10:50,037 --> 01:10:50,907
‫תביאי את זה!‬

1177
01:10:51,455 --> 01:10:53,745
‫היית צריכה לבוא למרוקו,‬
‫היית מפורסמת כמוני.‬

1178
01:10:53,832 --> 01:10:55,042
‫איך היא כתבה כזה מהר?‬

1179
01:10:55,125 --> 01:10:57,205
‫יש פה את המשפט.‬
‫-תביאי לי את הספר.‬

1180
01:10:57,294 --> 01:10:58,464
‫הוא יצא עד הקיץ.‬

1181
01:10:58,545 --> 01:11:01,795
‫תוכלי לקרוא אותו על חוף ג'ונס‬
‫כמו כל שאר הכלבות המשעממות.‬

1182
01:11:15,604 --> 01:11:17,274
‫קחי, תיהני.‬

1183
01:11:20,943 --> 01:11:21,943
‫את יודעת מה, לא.‬

1184
01:11:24,113 --> 01:11:27,283
‫בזבזתי מספיק…‬

1185
01:11:29,493 --> 01:11:30,913
‫אני בהלם.‬

1186
01:11:32,246 --> 01:11:35,116
‫אני סיימתי…‬
‫לחיות את החיים דרך עיניים של אחרים.‬

1187
01:11:35,207 --> 01:11:36,877
‫אני במאית.‬

1188
01:11:36,959 --> 01:11:39,379
‫אני במאית סרטים מזדיינת, החל מעכשיו.‬

1189
01:11:40,254 --> 01:11:43,514
‫אני נכנסת עכשיו ונותנת‬
‫התראת התפטרות של שבועיים, עכשיו. תראי.‬

1190
01:11:44,717 --> 01:11:47,047
‫מותק, חכי.‬
‫-אל תנסי לשנות את דעתי.‬

1191
01:11:47,136 --> 01:11:48,926
‫חכי, פסק הדין של אנה.‬

1192
01:11:49,013 --> 01:11:50,723
‫פסיקת השופטת. היא פורסמה.‬

1193
01:11:51,348 --> 01:11:52,678
‫כמה זמן?‬

1194
01:12:02,943 --> 01:12:04,193
‫שתים עשרה שנים.‬

1195
01:12:04,987 --> 01:12:05,947
‫ארבע עד שתים עשרה.‬

1196
01:12:07,281 --> 01:12:10,031
‫שתים עשרה שנים.‬

1197
01:12:10,117 --> 01:12:14,497
‫בעוד 12 שנים לבת שלי יהיה טלפון.‬

1198
01:12:14,580 --> 01:12:15,660
‫שתים עשרה זה הגג.‬

1199
01:12:16,957 --> 01:12:18,917
‫בעוד 12 שנים לא יהיו קרחונים.‬

1200
01:12:19,585 --> 01:12:23,005
‫אני לא בטוח איך זה קשור…‬
‫-בעוד 12 שנים אנה תהיה בת 40.‬

1201
01:12:23,088 --> 01:12:25,588
‫היא לא תהיה סנסציה ויראלית.‬

1202
01:12:26,967 --> 01:12:28,637
‫היא לא תהיה כוכבת אינסטגרם.‬

1203
01:12:28,719 --> 01:12:32,259
‫היא לא תהיה הבת של התקופה‬
‫או מלכת המילניאלים.‬

1204
01:12:34,600 --> 01:12:39,770
‫היא תהיה אישה בודדה‬
‫בגיל העמידה שנגזלו ממנה חייה.‬

1205
01:12:44,860 --> 01:12:46,200
‫טוד.‬

1206
01:12:46,278 --> 01:12:48,698
‫מה? מה את רוצה שאני אגיד?‬

1207
01:12:49,865 --> 01:12:51,775
‫לא שכנעת אותה להתראיין?‬

1208
01:12:52,743 --> 01:12:53,833
‫לא השתמשת בה?‬

1209
01:12:53,911 --> 01:12:55,701
‫היא לא קיבלה בסוף פסק דין ארוך יותר‬

1210
01:12:55,788 --> 01:12:57,158
‫בגלל כל התקשורת?‬

1211
01:12:57,247 --> 01:13:02,337
‫סליחה, אבל את קיבלת עוד כניסות,‬
‫אנה קיבלה עוד זמן. פשוט מאוד.‬

1212
01:13:05,798 --> 01:13:06,968
‫איך הטלפון שלך?‬

1213
01:13:07,508 --> 01:13:08,378
‫הטלפון שלי?‬

1214
01:13:08,467 --> 01:13:09,637
‫אני בטוחה שהוא מצלצל.‬

1215
01:13:10,594 --> 01:13:11,434
‫סוף סוף.‬

1216
01:13:11,512 --> 01:13:13,472
‫מקבל לקוחות חדשים בימים אלו?‬

1217
01:13:13,555 --> 01:13:14,635
‫כן, בדיוק.‬

1218
01:13:14,723 --> 01:13:17,393
‫אתה הולך להיות עשיר‬
‫בזכות התיק הזה. תיהנה מזה.‬

1219
01:13:17,476 --> 01:13:21,016
‫אולי תיקח הפסקה. תתארגן מחדש.‬

1220
01:13:21,105 --> 01:13:24,315
‫אולי תיקח את המשפחה לחופשה…‬
‫-פספסתי את החופשה המשפחתית שלי!‬

1221
01:13:24,400 --> 01:13:25,860
‫אני מניחה שזו גם אשמתי?‬

1222
01:13:25,943 --> 01:13:29,323
‫סע לשדה התעופה המזדיין.‬
‫תהיה עם המשפחה שלך. אני לא עוצרת אותך.‬

1223
01:14:03,313 --> 01:14:04,273
‫לאן שולחים אותה?‬

1224
01:14:05,023 --> 01:14:05,903
‫בדפורד הילס.‬

1225
01:14:07,067 --> 01:14:07,987
‫מתי היא עוזבת?‬

1226
01:14:15,784 --> 01:14:17,704
‫- רייקרז איילנד -‬

1227
01:14:34,970 --> 01:14:35,800
‫את לחוצה?‬

1228
01:14:36,722 --> 01:14:40,772
‫שיזדיין המקום הזה. אני מוכנה‬
‫לכלא אמיתי עם גאוני פשע אמיתיים.‬

1229
01:14:40,851 --> 01:14:42,731
‫זה יהפוך את הימים למעניינים יותר.‬

1230
01:14:42,811 --> 01:14:45,021
‫ובדפורד הילס, אומרים שנחמד שם.‬

1231
01:14:45,731 --> 01:14:46,571
‫כן.‬

1232
01:14:51,320 --> 01:14:55,280
‫אנה, אני… רק רציתי לומר שאני מצטערת.‬

1233
01:14:56,408 --> 01:14:57,238
‫על מה?‬

1234
01:14:58,785 --> 01:15:02,785
‫על איך… שהכול נגמר.‬

1235
01:15:02,873 --> 01:15:04,003
‫על כל זה.‬

1236
01:15:04,666 --> 01:15:06,626
‫אני חשבתי…‬
‫-מה חשבת?‬

1237
01:15:06,710 --> 01:15:09,380
‫אני יודעת שלא חשבת שתצילי אותי.‬

1238
01:15:10,714 --> 01:15:11,924
‫אנה, נו באמת.‬

1239
01:15:12,007 --> 01:15:13,047
‫בלי נגיעות.‬

1240
01:15:16,595 --> 01:15:18,005
‫לרגע לא חשבתי…‬

1241
01:15:18,096 --> 01:15:20,556
‫לא מגיע לך עונש כזה.‬

1242
01:15:20,641 --> 01:15:24,481
‫אלו שפרצו לבנקים של וול סטריט‬
‫לא קיבלו כזה עונש.‬

1243
01:15:24,561 --> 01:15:25,401
‫את צריכה…‬

1244
01:15:26,104 --> 01:15:28,074
‫אם לא הייתי כותבת את המאמר הזה, אני…‬

1245
01:15:29,024 --> 01:15:31,494
‫את רק מתחילה.‬

1246
01:15:31,568 --> 01:15:34,028
‫אני אומרת… נעשו טעויות.‬

1247
01:15:34,112 --> 01:15:38,872
‫הטעות היחידה שלי הייתה להעריך יתר על המידה‬
‫את היכולת של אנשים להתמודד עם לחץ.‬

1248
01:15:40,911 --> 01:15:42,041
‫הטעות היחידה שלך?‬

1249
01:15:43,580 --> 01:15:48,130
‫את אומרת לי…‬
‫שאם יכולת להחזיר את הגלגל לאחור,‬

1250
01:15:48,210 --> 01:15:49,880
‫היית עושה בדיוק את אותם הדברים?‬

1251
01:15:53,715 --> 01:15:54,545
‫אנה.‬

1252
01:15:55,467 --> 01:15:58,297
‫זהו זה. זו הפעם האחרונה‬
‫שאנחנו הולכות להתראות.‬

1253
01:15:58,387 --> 01:16:00,967
‫אני אומרת שאני מצטערת. אני מבקשת ממך…‬

1254
01:16:01,056 --> 01:16:04,176
‫לא, תפסיקי, ויויאן. את לא חברה שלי.‬

1255
01:16:04,268 --> 01:16:08,438
‫אנחנו לא חברות אידיוטיות טובות‬
‫שמצחקקות או משהו כזה.‬

1256
01:16:09,731 --> 01:16:14,321
‫אני לא מחבבת אותך. יש לך נעליים מזעזעות.‬
‫זאת הייתה עסקה. סגרנו משהו.‬

1257
01:16:15,028 --> 01:16:16,908
‫אנה.‬
‫-לא, זה בסדר.‬

1258
01:16:16,989 --> 01:16:19,029
‫עמדת בחלק שלך בעסקה.‬

1259
01:16:19,116 --> 01:16:21,946
‫אמרת שתהפכי אותי למפורסמת, ועשית זאת.‬

1260
01:16:22,953 --> 01:16:25,043
‫מי יותר מפורסם עכשיו מאנה דלבי?‬

1261
01:16:42,306 --> 01:16:43,306
‫בלי נגיעות.‬

1262
01:16:44,683 --> 01:16:45,773
‫את תבואי לבקר.‬

1263
01:16:45,851 --> 01:16:46,731
‫בלי נגיעות.‬

1264
01:16:47,686 --> 01:16:49,016
‫את תבואי לבקר.‬

1265
01:16:54,067 --> 01:16:55,027
‫אני אבקר.‬

1266
01:16:55,110 --> 01:16:56,900
‫אלוהים, פשוט תירגע כבר, לעזאזל.‬

1267
01:16:56,987 --> 01:16:59,407
‫הזמן נגמר, אנה. קדימה.‬
‫-אוקיי, הבנתי.‬

1268
01:17:06,246 --> 01:17:07,326
‫להתראות, ויויאן.‬

1269
01:17:08,749 --> 01:17:09,709
‫להתראות, אנה.‬

1270
01:17:15,881 --> 01:17:16,971
‫ויויאן…‬

1271
01:17:19,301 --> 01:17:20,261
‫את נראית טוב.‬

1272
01:17:21,136 --> 01:17:22,046
‫רזית קצת.‬

1273
01:17:22,721 --> 01:17:24,141
‫את כבר לא כזאת שמנה.‬

1274
01:17:30,979 --> 01:17:32,769
‫- להמציא את אנה -‬

1275
01:17:36,151 --> 01:17:37,441
‫- רייצ'לויליאמס -‬

1276
01:17:38,070 --> 01:17:39,400
‫- הספר של רייצ'ל ו' -‬

1277
01:17:39,488 --> 01:17:41,868
‫- חברתי אנה‬
‫נבחר על ידי המגזין טיים לאחד מתוך -‬

1278
01:17:41,948 --> 01:17:43,738
‫- מאה הספרים הטובים ביותר לשנת 2019 -‬

1279
01:17:46,953 --> 01:17:47,873
‫- קייסידיוק -‬

1280
01:17:47,954 --> 01:17:49,714
‫- החוויה של קייסי דיוק עם אנה -‬

1281
01:17:49,790 --> 01:17:52,670
‫- דחפה אותה לחתוך‬
‫כל לקוח שהוא "קוץ בתחת". -‬

1282
01:17:52,751 --> 01:17:55,341
‫- היא ממשיכה כמאמנת וקואוצ'רית מצליחה. -‬

1283
01:17:58,840 --> 01:17:59,680
‫- נפאטרידייוויס -‬

1284
01:17:59,758 --> 01:18:02,718
‫- נפאטרי דייוויס‬
‫התפטרה מעבודתה ועברה ללוס אנג'לס. -‬

1285
01:18:02,803 --> 01:18:05,603
‫- החברות שלה עם אנה התפרקה‬
‫לאחר שאנה הכריזה, -‬

1286
01:18:05,681 --> 01:18:07,681
‫- שבכלא, היא התחילה להזדהות כשחורה. -‬

1287
01:18:10,977 --> 01:18:12,057
‫- טודספודק -‬

1288
01:18:12,145 --> 01:18:15,315
‫- טוד ספודק נהפך לפרקליט הנבחר‬
‫של רמאים בולטים. -‬

1289
01:18:15,399 --> 01:18:18,989
‫- הוא סבל מחשש בריאותי שגרם לו‬
‫להקדיש יותר זמן למשפחה, ולצאת לחופשה. -‬

1290
01:18:22,322 --> 01:18:23,162
‫- ג'סיקהפרסלר -‬

1291
01:18:23,240 --> 01:18:26,660
‫- ג'סיקה פרסלר, הכתבת‬
‫שנתנה את ההשראה לדמותה של ויויאן קנט, -‬

1292
01:18:26,743 --> 01:18:29,663
‫- היא כתבת בווניטי פייר כיום. -‬

1293
01:18:29,746 --> 01:18:32,416
‫- היא סיימה לאחרונה‬
‫את ספרה הראשון בשם אודות אנה. -‬

1294
01:18:58,608 --> 01:19:00,398
‫- אנה סורוקין בילתה 40 חודשים בכלא. -‬

1295
01:19:00,485 --> 01:19:01,525
‫- כעת היא מוחזקת -‬

1296
01:19:01,611 --> 01:19:04,241
‫- ברשות ההגירה והמכס האמריקאית‬
‫וממתינה לגירושה -‬

1297
01:19:19,129 --> 01:19:24,969
‫- "הסדרה כולה נכתבה‬
‫בהשראת הדיווחים של ג'סיקה פרסלר." -‬