1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:05,960 --> 00:00:10,920
‫לא תאמינו כמה מעט הומור ‬
‫יש בצילום מופע בידור.‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:11,000 --> 00:00:14,520
‫זה מדהים. אף אחד לא אמר לי ליהנות.‬

5
00:00:14,600 --> 00:00:18,120
‫הדבר האחרון ששמעתי‬
‫לפני שעליתי על הבמה היה,‬

6
00:00:18,200 --> 00:00:19,280
‫"אל תדפוק את זה."‬

7
00:00:20,320 --> 00:00:22,040
‫"אל תדפוק את זה."‬

8
00:00:25,640 --> 00:00:30,000
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

9
00:00:31,440 --> 00:00:34,920
‫- פליקס לוברכט -‬

10
00:00:36,640 --> 00:00:37,680
‫- לייסצהאלה, המבורג -‬

11
00:00:39,800 --> 00:00:43,200
‫- הייפ -‬

12
00:00:43,280 --> 00:00:45,600
‫כל הדרך מברלין במיוחד בשבילכם:‬

13
00:00:45,680 --> 00:00:48,400
‫פליקס לוברכט!‬

14
00:01:02,760 --> 00:01:04,320
‫צודקים.‬

15
00:01:07,280 --> 00:01:09,080
‫צודקים לגמרי.‬

16
00:01:14,840 --> 00:01:18,680
‫אני אוהב את האולם הזה.‬
‫בחרתי בתיאטרון הזה במיוחד.‬

17
00:01:18,760 --> 00:01:22,360
‫אני פשוט חושב שהוא יפהפה.‬
‫יותר מדי יפהפה בשבילי.‬

18
00:01:22,440 --> 00:01:23,760
‫למען האמת.‬

19
00:01:23,840 --> 00:01:26,720
‫וגם בשבילכם, למען האמת. מבלי להעליב.‬

20
00:01:26,800 --> 00:01:30,480
‫לאף אחד מאיתנו אסור להתקרב לעוגב הזה כאן.‬

21
00:01:30,560 --> 00:01:32,360
‫זאת בושה שאנחנו כאן.‬

22
00:01:33,000 --> 00:01:34,600
‫יותר מדי יפה כאן.‬

23
00:01:36,600 --> 00:01:39,040
‫יש לכם באמת מושבים מחורבנים שם למעלה, מה?‬

24
00:01:39,760 --> 00:01:42,880
‫ממש חרא להיות אתם עכשיו.‬

25
00:01:50,800 --> 00:01:53,560
‫שם למעלה, יש בטח כמה דייטים ראשונים‬

26
00:01:53,640 --> 00:01:57,840
‫שבהם איזה בחור השוויץ,‬
‫"יש לי מושבים בתא למופע של פליקס!"‬

27
00:01:58,480 --> 00:02:01,080
‫ובום, אתם יושבים שם למעלה.‬

28
00:02:01,160 --> 00:02:03,360
‫"כן, זו הייתה הופעה טובה."‬

29
00:02:05,320 --> 00:02:09,000
‫"אני לא מרגיש את הרגליים‬
‫אבל נראה לי שכמעט ראיתי אותו פעם אחת."‬

30
00:02:09,880 --> 00:02:11,720
‫"רוצה להזדיין עכשיו או מה?"‬

31
00:02:17,040 --> 00:02:18,240
‫אלוהים.‬

32
00:02:19,400 --> 00:02:20,600
‫ממש יפה כאן.‬

33
00:02:21,200 --> 00:02:23,720
‫נכים ממש מעצבנים אותי.‬

34
00:02:24,520 --> 00:02:28,200
‫לא כי הם נכים. זאת לא אשמתם.‬

35
00:02:28,280 --> 00:02:29,280
‫בדרך כלל.‬

36
00:02:30,080 --> 00:02:31,560
‫זה נכון.‬

37
00:02:31,640 --> 00:02:35,200
‫אם השתכרת וניסית לעשות רושם על איזו בחורה‬

38
00:02:35,280 --> 00:02:39,920
‫בביצוע גלגול עם האופנוע והתרסקת לגמרי,‬

39
00:02:40,000 --> 00:02:44,040
‫והאופנוע הכה אותך בחזה והשאיר אותך משותק.‬

40
00:02:44,640 --> 00:02:46,720
‫במקרה כזה הייתי אומר...‬

41
00:02:47,800 --> 00:02:49,720
‫שייתכן שאתה אחראי לכך חלקית.‬

42
00:02:50,680 --> 00:02:53,280
‫זה לא היה חייב לקרות. זה לא היה נחוץ.‬

43
00:02:53,360 --> 00:02:57,000
‫לא, ברצינות, אני מתעצבן מחניות נכים.‬

44
00:02:57,080 --> 00:03:00,120
‫בגלל זה נכים מעצבנים אותי.‬

45
00:03:00,200 --> 00:03:02,800
‫למען האמת, אני חושב שהרוב חושבים ככה.‬

46
00:03:02,880 --> 00:03:07,000
‫אני חושב שרוב האנשים ‬
‫לא היו אומרים את זה על הבמה,‬

47
00:03:07,080 --> 00:03:09,880
‫אבל אני חושב שכולם מתעצבנים מחניות נכים.‬

48
00:03:09,960 --> 00:03:12,560
‫זה פשוט שיווק נוראי.‬

49
00:03:13,440 --> 00:03:17,840
‫אתה במכונית שלך, אתה רוצה להגיע הביתה ‬
‫ואתה לא מוצא חנייה בשום מקום.‬

50
00:03:17,920 --> 00:03:20,720
‫אתה נוסע מסביב לבלוק 15 פעמים.‬
‫אתה רק רוצה להגיע הביתה.‬

51
00:03:20,800 --> 00:03:24,120
‫אתה מת להשתין כמו דוב פרא.‬

52
00:03:24,200 --> 00:03:28,680
‫אתה צריך להשתין כמו דוב,‬
‫וסוף-סוף אתה רואה מקום חנייה פנוי.‬

53
00:03:28,760 --> 00:03:31,880
‫זהו זה! אתה שמח עד הגג, ‬
‫נכנס לחנייה ורואה... "חרא!"‬

54
00:03:32,880 --> 00:03:34,400
‫חניית נכים.‬

55
00:03:35,160 --> 00:03:37,280
‫ואז כולם חושבים...‬

56
00:03:39,720 --> 00:03:42,040
‫"הנכים המחורבנים האלה בכל מקום!"‬

57
00:03:43,480 --> 00:03:46,760
‫זה לא דבר נחמד לחשוב, ‬
‫אבל אתה חושב ככה בכל מקרה.‬

58
00:03:46,840 --> 00:03:50,440
‫אף אחד לא נוסע מסביב במשך 15 דקות‬
‫כשהוא מת להשתין כמו דוב,‬

59
00:03:50,520 --> 00:03:52,600
‫ומוצא סוף-סוף מקום חנייה פנוי. בינגו!‬

60
00:03:52,680 --> 00:03:55,440
‫ואז הוא קולט שזאת חניית נכים…‬

61
00:03:55,520 --> 00:03:58,720
‫אף אחד לא חושב, ‬
‫"כן, זה חשוב להתחשב בנכים".‬

62
00:03:58,800 --> 00:03:59,680
‫"תמשיכו ככה!"‬

63
00:04:00,520 --> 00:04:03,800
‫לא, אתה חושב, "אז אל תנהג, נכה שכמותך!"‬

64
00:04:04,440 --> 00:04:06,280
‫"אני רוצה לחנות!"‬

65
00:04:07,320 --> 00:04:11,040
‫"יש אנשים שעדיין צריכים‬
‫ללכת כל הדרך הביתה מהמכונית שלהם."‬

66
00:04:12,960 --> 00:04:15,360
‫"אני לא מתגלגל אוטומטית!"‬

67
00:04:16,360 --> 00:04:19,520
‫"לא, אני הולך בעצמי!"‬

68
00:04:20,080 --> 00:04:22,000
‫"הנכים ה‬‫מחורבנים ‬‫האלה!"‬

69
00:04:29,880 --> 00:04:32,480
‫תראו מה חניית נכים מוציאה ממני.‬

70
00:04:33,240 --> 00:04:39,640
‫איזה מין... ‬
‫חותך צמיגי כיסאות גלגלים חסר אכפתיות.‬

71
00:04:41,440 --> 00:04:44,640
‫חניות נכים לא עושות כלום ‬
‫כדי לשפר את התדמית שלהן.‬

72
00:04:49,160 --> 00:04:52,360
‫אני מבין שחניות נכים הן דבר חשוב.‬

73
00:04:52,840 --> 00:04:55,240
‫אתם יודעים, לנכים, אבל...‬

74
00:04:56,240 --> 00:04:59,920
‫חניית נכים היא סוג של מכשיר ‬

75
00:05:00,000 --> 00:05:04,640
‫שמכשיל את דרכם של נכים‬
‫לתוך חייהם של האנשים הלא נכים.‬

76
00:05:05,240 --> 00:05:07,160
‫"שלום! גם אני כאן עכשיו!"‬

77
00:05:07,240 --> 00:05:09,120
‫"אני וולטר כיסא גלגלים!"‬

78
00:05:10,160 --> 00:05:13,200
‫"כן, טוב, אני פליקס חסר מעצורים. ביי!"‬

79
00:05:14,120 --> 00:05:15,560
‫"אני רוצה לחנות!"‬

80
00:05:18,160 --> 00:05:21,800
‫בנוסף לכך, אני חושב ‬
‫שהיחס בין מקומות החנייה לנכים,‬

81
00:05:21,880 --> 00:05:26,120
‫מספר מקומות החנייה לנכים,‬
‫הוא ממש לא פרופורציונלי‬

82
00:05:26,200 --> 00:05:28,480
‫למספר הנכים בפועל.‬

83
00:05:29,040 --> 00:05:31,240
‫אחרת, חניות הנכים לא תמיד היו ריקות.‬

84
00:05:32,720 --> 00:05:34,280
‫זה משגע אותי.‬

85
00:05:35,520 --> 00:05:38,800
‫כשמישהו חונה שם מולי, אני תמיד חושב,‬

86
00:05:38,880 --> 00:05:42,400
‫"אם לא איבדת לפחות חצי מעמוד השדרה שלך…‬

87
00:05:45,000 --> 00:05:46,600
‫אני מתקשר למשטרה."‬

88
00:05:50,240 --> 00:05:51,640
‫כי אני נמושה,‬

89
00:05:51,720 --> 00:05:55,400
‫כי אני לא מספיק אכפתי כדי להבין.‬

90
00:05:55,480 --> 00:05:59,280
‫לא היה לי הרבה ניסיון עם נכים בחיי.‬

91
00:05:59,360 --> 00:06:03,000
‫וזאת בטח הבעיה. חסרה לי פרספקטיבה.‬

92
00:06:03,080 --> 00:06:08,120
‫אני חושב שזה היה ממש עוזר ‬
‫לשפר את היחסים בינינו‬

93
00:06:08,200 --> 00:06:10,480
‫אם היה שיח אמיתי בינינו.‬

94
00:06:10,560 --> 00:06:13,760
‫דיון אמיתי.‬

95
00:06:13,840 --> 00:06:16,600
‫אולי בית פתוח לנכים.‬

96
00:06:17,880 --> 00:06:20,680
‫או יום חוויה בנכות.‬

97
00:06:21,640 --> 00:06:23,560
‫רק כדי לקבל הרגשה מה זה.‬

98
00:06:23,640 --> 00:06:25,360
‫בשביל האלפבית של הנכים.‬

99
00:06:25,920 --> 00:06:29,400
‫מא' בשביל "אה, חרא! אין לי רגליים!"‬

100
00:06:31,400 --> 00:06:35,480
‫לז', בשביל: "זין! אני צריך רישיון ‬
‫לבניית רמפה לכיסא גלגלים!"‬

101
00:06:40,720 --> 00:06:43,480
‫אמרתי את זה לאחרונה במופע בטריר.‬

102
00:06:43,560 --> 00:06:49,920
‫ובחור בכיסא גלגלים התגלגל כל הדרך החוצה,‬

103
00:06:50,000 --> 00:06:52,240
‫ממש הביע מחאה מול הבמה.‬

104
00:06:52,320 --> 00:06:53,920
‫כולם ראו את זה.‬

105
00:06:54,000 --> 00:06:57,200
‫דממה מוחלטת. כולם בהו בי, מזועזעים.‬

106
00:06:58,520 --> 00:07:00,120
‫"הוא הגזים."‬

107
00:07:01,480 --> 00:07:04,320
‫"הוא נסחף. מביך!"‬

108
00:07:04,960 --> 00:07:06,600
‫באמת הייתי נבוך.‬

109
00:07:06,680 --> 00:07:10,200
‫הפכתי לאדום והתחלתי לקבל עוויתות מוזרות.‬

110
00:07:12,920 --> 00:07:14,360
‫"איזה צחוק, נכון?"‬

111
00:07:16,120 --> 00:07:17,760
‫ניסיתי להציל את מצב הרוח.‬

112
00:07:17,840 --> 00:07:20,440
‫קפצתי מסביב כמו איזה ליצן.‬

113
00:07:20,520 --> 00:07:25,040
‫חמש דקות לאחר מכן, הוא התגלגל בחזרה פנימה ‬
‫כאילו, "סליחה, הייתי צריך להשתין".‬

114
00:07:26,760 --> 00:07:28,960
‫חשבתי, "תזמון מושלם, בנאדם!"‬

115
00:07:31,080 --> 00:07:33,560
‫אחרי התוכנית חתכתי לו את הצמיגים.‬

116
00:07:34,640 --> 00:07:36,000
‫אבל רק אחד מהם.‬

117
00:07:36,800 --> 00:07:37,720
‫האשטאג… ‬

118
00:07:53,800 --> 00:07:56,160
‫אבל בעיקרון, כיסאות גלגלים הם הגיוניים.‬

119
00:07:57,080 --> 00:07:57,920
‫נכון?‬

120
00:07:58,760 --> 00:08:00,560
‫אם אתה לא יכול ללכת…‬

121
00:08:01,440 --> 00:08:03,360
‫אחרת הם לא הגיוניים.‬

122
00:08:03,440 --> 00:08:05,880
‫אחרת זה כיסא עם גלגלים.‬

123
00:08:05,960 --> 00:08:09,240
‫אם אתה לא יכול ללכת, כיסא גלגלים זה נהדר.‬

124
00:08:09,320 --> 00:08:11,560
‫גם הליכונים זה טוב.‬

125
00:08:11,640 --> 00:08:13,880
‫אבל אתם מכירים את הדברים האלה‬

126
00:08:13,960 --> 00:08:18,400
‫שנראים כמו הליכונים, אבל אין להם גלגלים?‬

127
00:08:20,000 --> 00:08:21,280
‫אלה כמו… ‬

128
00:08:27,680 --> 00:08:29,600
‫אני לא בטוח שהם עוזרים.‬

129
00:08:30,440 --> 00:08:34,240
‫זה נראה כאילו שמכריחים מישהו שמתקשה ללכת‬

130
00:08:34,320 --> 00:08:38,040
‫לסחוב שידה קטנה לכל מקום.‬

131
00:08:38,120 --> 00:08:41,680
‫"אתה חייב לסחוב את זה! זה טוב לבריאות!"‬

132
00:08:41,760 --> 00:08:43,160
‫"אה, בסדר."‬

133
00:08:43,960 --> 00:08:46,160
‫"זה כבד, כל כך כבד!"‬

134
00:08:48,800 --> 00:08:54,640
‫בטח הייתה פגישת עיצוב ‬
‫שבה הדבר הזה היה האפשרות הטובה ביותר.‬

135
00:08:55,520 --> 00:08:58,520
‫זה מעלה את המחשבה, "מה היו החלופות?"‬

136
00:08:58,600 --> 00:09:03,240
‫"נוכל לקשור שרשרת עם אבן מסביב לצווארם."‬

137
00:09:04,720 --> 00:09:05,560
‫"כאילו..."‬

138
00:09:12,880 --> 00:09:17,720
‫רק שתדעו, בשלב זה,‬
‫מותר לכם לצחוק מכל דבר שאני אומר.‬

139
00:09:18,320 --> 00:09:21,560
‫הכול סתם בדיחות. מותר לכם לצחוק.‬

140
00:09:21,640 --> 00:09:24,240
‫אנחנו חיים בתקופה של תקינות פוליטית.‬

141
00:09:24,320 --> 00:09:27,120
‫תמיד יש מישהו שטוען שהוא מופלה לרעה.‬

142
00:09:27,200 --> 00:09:31,360
‫ובהקשרים רבים, זה נכון. ‬
‫אבל כאן, הכול רק בדיחות.‬

143
00:09:31,440 --> 00:09:33,880
‫רק כדי לתת לכם קצת שקט נפשי:‬

144
00:09:33,960 --> 00:09:37,880
‫בדקתי כל בדיחה ובדיחה עם משטרת הבידור.‬

145
00:09:39,160 --> 00:09:42,040
‫היא מורכבת מקסבייר נאידו וקולגה.‬

146
00:09:44,360 --> 00:09:46,840
‫לא הושמעו שום התנגדויות.‬

147
00:09:47,680 --> 00:09:48,880
‫כן, אז...‬

148
00:09:48,960 --> 00:09:51,480
‫מותר לכם לצחוק על הכול.‬

149
00:09:55,040 --> 00:09:57,680
‫בנימה זאת...יהודים.‬

150
00:10:00,040 --> 00:10:00,880
‫אני סתם צוחק.‬

151
00:10:09,080 --> 00:10:10,360
‫אתם חושבים שזה מצחיק?‬

152
00:10:11,360 --> 00:10:14,200
‫"חשבתי שהקטע שבו הוא שתה ‬
‫היה הכי טוב עד עכשיו."‬

153
00:10:16,520 --> 00:10:18,000
‫יודעים מה הייתם אוהבים?‬

154
00:10:18,720 --> 00:10:19,800
‫בר.‬

155
00:10:31,000 --> 00:10:34,720
‫"תראה, הוא הזמין לעצמו גם בירה!‬
‫הלילה הכי טוב בעולם!"‬

156
00:10:38,280 --> 00:10:39,560
‫רק בדיחה קטנה בצד.‬

157
00:10:41,440 --> 00:10:42,920
‫מכירים את הנערות המתבגרות האלה?‬

158
00:10:43,000 --> 00:10:48,320
‫מתבגרות שאומרות דברים כמו,‬
‫"היי, גיל זה רק מספר!"‬

159
00:10:49,120 --> 00:10:52,200
‫ואתה חושב, "כן, מספר שישלח אותי לכלא."‬

160
00:10:53,080 --> 00:10:54,520
‫מספר די חשוב.‬

161
00:10:55,400 --> 00:10:58,120
‫לחבר שלי יש כלל מפתח:‬

162
00:10:58,200 --> 00:11:01,600
‫"פליקס, רק תוודא שהוא מתחיל בספרה 2."‬

163
00:11:02,280 --> 00:11:05,760
‫ואז הוא מוסיף, ‬
‫"וזה חייב להיות מספר דו ספרתי".‬

164
00:11:14,240 --> 00:11:16,080
‫אני בן 31 עכשיו.‬

165
00:11:16,160 --> 00:11:18,440
‫כל כך זקן, 31. תודה.‬

166
00:11:19,760 --> 00:11:24,120
‫שלושים ואחת. 31 זה לא גיל מצחיק.‬

167
00:11:24,200 --> 00:11:27,960
‫כאילו, 31 זה סוג של גיל שבו ‬
‫אם אתה מקבל דואר,‬

168
00:11:28,800 --> 00:11:31,320
‫זה אף פעם לא חדשות טובות.‬

169
00:11:32,280 --> 00:11:36,640
‫אתה כבר לא מקבל יותר מכתבים‬
‫מסבתא שלך עם עשרה אירו בפנים.‬

170
00:11:36,720 --> 00:11:40,520
‫כשאתה בן 31, לסבתא שלך יש שיטיון.‬

171
00:11:40,600 --> 00:11:43,440
‫והיא קוראת לך ולאחותך בשם "סשה".‬

172
00:11:44,400 --> 00:11:47,200
‫"סשה, מה העניין עם הבריכה כאן?"‬

173
00:11:47,280 --> 00:11:49,160
‫"מה העניין עם הבריכה?"‬

174
00:11:49,240 --> 00:11:51,320
‫"איזו בריכה, סבתא?"‬

175
00:11:52,280 --> 00:11:54,000
‫"תני לי את הכסף ותשתקי כבר."‬

176
00:11:55,400 --> 00:11:56,280
‫"אני הולך עכשיו."‬

177
00:11:57,520 --> 00:11:58,360
‫"סשה?"‬

178
00:11:59,960 --> 00:12:01,960
‫"סשה!"‬

179
00:12:05,240 --> 00:12:07,480
‫בגיל 31, לא מקבלים חדשות טובות בדואר.‬

180
00:12:08,200 --> 00:12:10,960
‫שלושים ואחת זה גיל די משעמם.‬

181
00:12:11,040 --> 00:12:12,960
‫אתה מרגיש שכבר עשית הכול.‬

182
00:12:13,040 --> 00:12:15,840
‫עכשיו הכול רק חוזר על עצמו. משעמם.‬

183
00:12:15,920 --> 00:12:18,720
‫בתור ילד, אתה מתנסה בדברים חדשים בכל יום.‬

184
00:12:18,800 --> 00:12:22,640
‫הכול חדש ומסעיר. אתה לומד כל יום משהו חדש.‬

185
00:12:22,720 --> 00:12:25,240
‫"וואו, עץ! מה עכשיו?"‬

186
00:12:25,320 --> 00:12:28,800
‫בגיל 31, כל זה נגמר.‬
‫כל ההתנסויות הראשונות מאחוריך.‬

187
00:12:28,880 --> 00:12:31,520
‫הפעם הראשונה שעשית סקס. ‬
‫הפעם הראשונה שהיה לך תקר בגלגל.‬

188
00:12:31,600 --> 00:12:34,000
‫השוד, רצח ותאונת פגע וברח הראשונים שלך.‬

189
00:12:34,600 --> 00:12:36,840
‫עשית הכול.‬

190
00:12:36,920 --> 00:12:38,680
‫עכשיו הכול חוזר על עצמו.‬

191
00:12:38,760 --> 00:12:40,320
‫זה גיל משעמם.‬

192
00:12:40,400 --> 00:12:45,000
‫אז די שמחתי לאחרונה כשהתנסיתי במשהו חדש.‬

193
00:12:45,080 --> 00:12:48,280
‫בעיקרון, בפעם הראשונה בחיי...‬

194
00:12:49,560 --> 00:12:52,120
‫היה לי עורב בסלון.‬

195
00:12:54,000 --> 00:12:58,800
‫זה מצב מוזר, להיכנס לסלון בוקר אחד,‬

196
00:12:58,880 --> 00:13:04,600
‫מבלי לצפות לראות עורב, אבל יש עורב.‬

197
00:13:04,680 --> 00:13:06,680
‫זה מצב מביך.‬

198
00:13:07,240 --> 00:13:09,240
‫מביך כמו… ‬

199
00:13:10,000 --> 00:13:12,520
‫אתם מכירים את זה כשאתם רוצים לפתוח חלון‬

200
00:13:13,160 --> 00:13:15,120
‫אבל הידית מכוונת להטות אותו?‬

201
00:13:16,200 --> 00:13:18,720
‫אז יש לכם את המצב הזה... ואז...‬

202
00:13:19,360 --> 00:13:22,400
‫אתה עומד מתחת לחלון כמו איזה אידיוט‬

203
00:13:22,480 --> 00:13:24,240
‫שחושש לחייו.‬

204
00:13:28,240 --> 00:13:30,120
‫כזה מצב פי ארבעה.‬

205
00:13:30,200 --> 00:13:32,160
‫זה עורב בסלון שלך.‬

206
00:13:32,240 --> 00:13:33,320
‫העורב היה טיפש.‬

207
00:13:33,400 --> 00:13:36,760
‫הוא רצה לצאת, אבל הוא עף לתוך החלון הסגור.‬

208
00:13:36,840 --> 00:13:38,280
‫שוב ושוב.‬

209
00:13:40,160 --> 00:13:42,720
‫הוא היה מבוהל והוא חרבן בכל מקום.‬

210
00:13:42,800 --> 00:13:46,080
‫הוא עשה המון רעש והעיר אותי.‬

211
00:13:46,600 --> 00:13:49,880
‫נכנסתי לסלון חצי ישן וחשבתי...‬

212
00:13:54,400 --> 00:13:55,240
‫"לא."‬

213
00:13:56,400 --> 00:13:57,840
‫"לא, אני לא רוצה את זה!"‬

214
00:13:58,800 --> 00:14:03,120
‫לא ידעתי מה לעשות.‬
‫לא היה לי ניסיון עם עורבים אצלי בבית.‬

215
00:14:03,200 --> 00:14:06,120
‫אמרתי לעורב, "בבקשה, עזוב, אדוני!"‬

216
00:14:06,840 --> 00:14:09,160
‫"בבקשה, צא מהדירה שלי!"‬

217
00:14:09,240 --> 00:14:10,280
‫אבל העורב רק… ‬

218
00:14:12,080 --> 00:14:14,280
‫ואז אמרתי את זה באנגלית, ‬
‫"בבקשה, עזוב עכשיו!‬

219
00:14:14,920 --> 00:14:16,640
‫אדוני, אני לא רוצה אותך בדירה שלי!"‬

220
00:14:20,080 --> 00:14:25,080
‫ואז ראיתי שהעורב נכנס מהמרפסת.‬

221
00:14:25,160 --> 00:14:29,680
‫אז פילסתי את דרכי למרפסת ‬

222
00:14:29,760 --> 00:14:31,680
‫ופתחתי את הדלת לרווחה.‬

223
00:14:31,760 --> 00:14:33,240
‫ואז אתה עומד שם,‬

224
00:14:34,160 --> 00:14:36,040
‫בן 31, על המרפסת, ‬

225
00:14:36,920 --> 00:14:39,240
‫בשבע בבוקר, בתחתוני בוקסר.‬

226
00:14:39,840 --> 00:14:42,480
‫עם חצי זקפה.‬

227
00:14:43,120 --> 00:14:45,160
‫אבל לא בגלל העורב.‬

228
00:14:46,040 --> 00:14:48,400
‫זאת הייתה רק זקפת הבוקר שלי.‬

229
00:14:48,480 --> 00:14:49,600
‫אז אני עומד שם,‬

230
00:14:49,680 --> 00:14:52,240
‫העורב המזוין עף בסיבובים בדירה שלי.‬

231
00:14:52,320 --> 00:14:54,200
‫בכל פעם שזה התקרב לדלת,‬

232
00:14:54,280 --> 00:14:56,880
‫"לא, אדוני, בבקשה זה... ‬
‫אתה חייב ל... לכיוון הזה!"‬

233
00:14:56,960 --> 00:14:58,920
‫"אתה חייב לעוף לכיוון הזה!"‬

234
00:14:59,000 --> 00:15:01,480
‫העורב חשב, "לא".‬

235
00:15:02,400 --> 00:15:04,680
‫"מה עם המסדרון?"‬

236
00:15:04,760 --> 00:15:07,720
‫ואז העורב נעלם במסדרון.‬

237
00:15:07,800 --> 00:15:11,600
‫ואז חשבתי לעצמי, "נכון, ככה זה".‬

238
00:15:12,200 --> 00:15:14,120
‫"זה מצב חדש."‬

239
00:15:14,960 --> 00:15:18,120
‫"אני גר עם עורב עכשיו."‬

240
00:15:18,200 --> 00:15:20,000
‫"זאת האישיות החדשה שלי עכשיו."‬

241
00:15:21,520 --> 00:15:23,760
‫יש לי עורב מזוין בתור דייר.‬

242
00:15:24,520 --> 00:15:26,160
‫שותף עורב אמיתי.‬

243
00:15:30,240 --> 00:15:31,800
‫פשוט חיכיתי שם.‬

244
00:15:31,880 --> 00:15:34,440
‫חיכיתי, קפאתי מקור. היה קר.‬

245
00:15:35,120 --> 00:15:36,520
‫קר נורא.‬

246
00:15:38,240 --> 00:15:40,200
‫מסתיר את הפין שלי מהשכנים.‬

247
00:15:42,240 --> 00:15:45,440
‫אחרי שעתיים, גם העורב יצא.‬

248
00:15:46,600 --> 00:15:49,960
‫ראיתי את החיה מתעופפת משם וחשבתי,‬

249
00:15:51,320 --> 00:15:54,120
‫"העורב הזה חסר נימוס."‬

250
00:15:54,720 --> 00:15:57,840
‫"הוא נכנס פנימה בלי הזמנה.‬
‫בלי להגיד שלום, בלי כלום."‬

251
00:15:58,440 --> 00:16:02,000
‫"עושה רעש נורא, מחרבן בכל מקום."‬

252
00:16:02,080 --> 00:16:03,840
‫"לגמרי חסר נימוס!"‬

253
00:16:03,920 --> 00:16:06,160
‫"אני לא מבקר אצלך בבית...‬

254
00:16:07,600 --> 00:16:09,280
‫ומחרבן בכל מקום."‬

255
00:16:13,280 --> 00:16:14,400
‫"עורב מזוין."‬

256
00:16:15,920 --> 00:16:17,600
‫"הוא יכול ללכת להזדיין."‬

257
00:16:18,840 --> 00:16:21,600
‫ברצינות, הוא יכול ללכת להזדיין.‬

258
00:16:22,240 --> 00:16:25,960
‫הוא יכול ללכת להזדיין‬
‫בתחת של העורב הטיפשי שלו.‬

259
00:16:28,880 --> 00:16:31,640
‫ראיתם את התמונות הנוראיות האלה בחדשות‬

260
00:16:31,720 --> 00:16:35,000
‫של דליפת נפט איפשהו,‬

261
00:16:35,080 --> 00:16:38,040
‫תמונות של שחפים עם נפט על הכנפיים?‬

262
00:16:38,120 --> 00:16:41,400
‫התמונה העצובה הזאת שתמיד חוזרת על עצמה.‬

263
00:16:47,440 --> 00:16:49,000
‫אני רוצה שזה יקרה לעורב.‬

264
00:17:01,080 --> 00:17:04,480
‫לאחרונה, מישהו ניסה לפרוץ אליי הביתה.‬

265
00:17:04,560 --> 00:17:06,880
‫שמעתי את זה.‬

266
00:17:06,960 --> 00:17:09,600
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

267
00:17:09,680 --> 00:17:12,200
‫אז אני פשוט התקשרתי למשטרה.‬

268
00:17:12,280 --> 00:17:14,120
‫והשוטרים האלה...‬

269
00:17:14,840 --> 00:17:17,000
‫לא ענו.‬

270
00:17:18,080 --> 00:17:21,200
‫זה היה בשעה אחת וחצי לפנות בוקר, בברלין,‬

271
00:17:21,280 --> 00:17:24,960
‫כולם ישבו שם בתחנה וחשבו, ‬

272
00:17:25,040 --> 00:17:28,000
‫"בואו פשוט לא נענה."‬

273
00:17:28,080 --> 00:17:30,440
‫"הראשון שעונה הוא האידיוט הכי גדול."‬

274
00:17:31,360 --> 00:17:33,880
‫"אם זה חשוב, הם יתקשרו שוב פעם."‬

275
00:17:33,960 --> 00:17:38,720
‫הייתי לבד במצב הזה.‬
‫הדלת הראשונה הייתה שבורה.‬

276
00:17:38,800 --> 00:17:41,600
‫יש לי שתי דלתות כי אני עשיר.‬

277
00:17:41,680 --> 00:17:44,640
‫הדלת השנייה מובילה ישר לדירה שלי.‬

278
00:17:44,720 --> 00:17:46,400
‫הייתי חייב לעשות משהו.‬

279
00:17:46,480 --> 00:17:52,200
‫אז התגנבתי לדלת והסתכלתי דרך חור ההצצה.‬

280
00:17:52,280 --> 00:17:54,400
‫שני בחורים עם ברדסים.‬

281
00:17:54,480 --> 00:17:57,480
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

282
00:17:57,560 --> 00:17:59,560
‫אז נקשתי על הדלת.‬

283
00:17:59,640 --> 00:18:02,520
‫בבית שלי… ‬

284
00:18:03,320 --> 00:18:05,560
‫נקשתי על הדלת מבפנים‬

285
00:18:05,640 --> 00:18:08,520
‫כדי להראות שיש מישהו בפנים.‬

286
00:18:08,600 --> 00:18:10,600
‫"אני לא יודע אם זה יעצור אתכם,‬

287
00:18:11,280 --> 00:18:12,560
‫אבל אתה צריכים לדעת."‬

288
00:18:13,120 --> 00:18:14,520
‫נקשתי על נפשי.‬

289
00:18:15,480 --> 00:18:17,840
‫הבחורים שמעו את זה והתחפפו.‬

290
00:18:17,920 --> 00:18:22,400
‫חשבתי, "נקשתי אותם לעזאזל".‬

291
00:18:22,480 --> 00:18:24,200
‫אל תתעסקו עם הנוקש.‬

292
00:18:25,240 --> 00:18:30,480
‫לא ידעתי אם הם יחזרו עם ציוד חדש.‬

293
00:18:31,040 --> 00:18:32,840
‫התקשרתי למשטרה.‬

294
00:18:32,920 --> 00:18:35,560
‫אחרי הצלצול הרביעי, הם ענו.‬

295
00:18:35,640 --> 00:18:37,200
‫הם הגיעו אחרי 20 דקות.‬

296
00:18:37,280 --> 00:18:38,280
‫שני שוטרים.‬

297
00:18:38,360 --> 00:18:41,960
‫אחד היה זקן ורגוע, השני היה בחור צעיר.‬

298
00:18:42,040 --> 00:18:45,200
‫בערך בגילי. ‬
‫הוא כל הזמן הסתכל עליי כאילו...‬

299
00:18:54,760 --> 00:18:57,520
‫"אתה הבחור מהפודקאסט‬
‫"גמישטס האק, בסטס האק!"‬

300
00:19:07,280 --> 00:19:10,080
‫חשבתי, "אחי, זה לא מקצועי".‬

301
00:19:10,560 --> 00:19:12,920
‫ואני בתחתוני בוקסר.‬

302
00:19:13,000 --> 00:19:15,200
‫אני לא אעשה עכשיו "אקדחי אצבע".‬

303
00:19:16,360 --> 00:19:17,520
‫זה לא הזמן המתאים.‬

304
00:19:18,240 --> 00:19:22,440
‫הם שאלו את השאלות הרגילות.‬
‫לא שזה יגיע לשום מקום.‬

305
00:19:23,320 --> 00:19:24,800
‫אבל חשבתי...‬

306
00:19:24,880 --> 00:19:27,520
‫חשבתי על תיאור החשודים.‬

307
00:19:28,120 --> 00:19:33,720
‫זה בטח מצב מוזר ‬
‫לשמאלנים תקינים פוליטיים מדי‬

308
00:19:33,800 --> 00:19:35,880
‫אם הם קורבנות לפשע‬

309
00:19:36,480 --> 00:19:38,760
‫והם צריכים לתאר את הפושע.‬

310
00:19:39,520 --> 00:19:40,760
‫כלומר… ‬

311
00:19:40,840 --> 00:19:43,040
‫"זה לא משנה איזה צבע שיער היה לו."‬

312
00:19:44,080 --> 00:19:46,560
‫"לאום? הוא היה בן אדם, בסדר?"‬

313
00:19:48,040 --> 00:19:51,720
‫"החשיבה הבינארית שלך מחליאה אותי,‬
‫גבר סטרייט סיס לבן שכמותך."‬

314
00:19:52,680 --> 00:19:54,480
‫"אני פשוט לא מאמין."‬

315
00:19:57,640 --> 00:19:59,520
‫זה ממש מעצבן לשוטרים.‬

316
00:20:00,080 --> 00:20:02,080
‫"להתמודד עם היפי מחורבן."‬

317
00:20:05,600 --> 00:20:08,480
‫אני ממש לא כזה. אני… ‬

318
00:20:08,560 --> 00:20:10,760
‫כששוטר שואל אותי,‬

319
00:20:10,840 --> 00:20:13,720
‫"מר לוברכט, מה היה הגובה של הפושע?"‬

320
00:20:13,800 --> 00:20:15,560
‫"הוא היה טורקי!"‬

321
00:20:20,720 --> 00:20:22,440
‫"כן, אבל מה היה הגובה שלו?"‬

322
00:20:22,520 --> 00:20:25,000
‫"מה היה הגובה שלו? גובה טורקי!"‬

323
00:20:25,960 --> 00:20:28,320
‫"שישה דורום ושלושים!"‬

324
00:20:30,480 --> 00:20:34,160
‫"קטן יותר מגרמני, גבוה מסיני. טורקי!"‬

325
00:20:34,640 --> 00:20:35,800
‫"לכו תתפסו אותו!"‬

326
00:20:41,800 --> 00:20:43,120
‫זאת היית שערוריית הפריצה.‬

327
00:20:43,200 --> 00:20:49,160
‫החוויה הקטנה הזאת הספיקה‬
‫כדי לרסק כמה אמונות בסיסיות.‬

328
00:20:49,240 --> 00:20:53,680
‫מיד לאחר מכן, חשבתי לעצמי, ‬
‫"אני צריך אקדח".‬

329
00:20:54,320 --> 00:20:57,840
‫"אני רוצה לירות בבני זונות!"‬

330
00:20:58,520 --> 00:20:59,600
‫"אני צריך נשק."‬

331
00:21:00,360 --> 00:21:03,800
‫לא הצלחתי להשיג אקדח חזק.‬

332
00:21:03,880 --> 00:21:06,280
‫אז השגתי אקדח אזעקה.‬

333
00:21:07,000 --> 00:21:10,000
‫אקדח אוויר עם קליעי סרק.‬

334
00:21:10,080 --> 00:21:11,440
‫הוא רק מרעיש.‬

335
00:21:12,040 --> 00:21:13,640
‫"ידיים למעלה או שיהיה רעש!"‬

336
00:21:14,880 --> 00:21:18,240
‫"אתה לא בסכנה, אבל יהיה רעש חזק!"‬

337
00:21:18,320 --> 00:21:20,760
‫"יש לי אטמי אוזניים! בטיחות קודמת לכול!"‬

338
00:21:22,840 --> 00:21:24,240
‫אקדח אזעקה, כמו נמושה.‬

339
00:21:24,320 --> 00:21:26,880
‫אני מחזיק אותו ליד המיטה עכשיו.‬

340
00:21:26,960 --> 00:21:29,080
‫אם מישהו ינסה שוב לפרוץ,‬

341
00:21:29,160 --> 00:21:32,120
‫אני אלך שוב לדלת עם אקדח האזעקה שלי.‬

342
00:21:32,800 --> 00:21:35,120
‫אני אקיש קודם.‬

343
00:21:36,400 --> 00:21:38,840
‫אם זה לא יספיק, אני אפתח את הדלת לרווחה‬

344
00:21:38,920 --> 00:21:40,560
‫ואעמוד שם עם האקדח.‬

345
00:21:41,600 --> 00:21:43,000
‫זאת התוכנית.‬

346
00:21:44,160 --> 00:21:45,280
‫והתוכנית שלי...‬

347
00:21:46,200 --> 00:21:47,520
‫מסתמכת מאוד...‬

348
00:21:48,160 --> 00:21:50,040
‫על שזה יספיק.‬

349
00:21:50,120 --> 00:21:52,520
‫אני לא ערוך להתנגדות רבה.‬

350
00:21:52,600 --> 00:21:57,000
‫אני מוכן שהוא יגיד, "זה לא אמיתי".‬

351
00:21:59,120 --> 00:22:03,440
‫אני מוכן לזה. ‬
‫אני אגיד, "תנסה אותי, בן זונה!"‬

352
00:22:03,520 --> 00:22:05,120
‫"תנסה אותי!"‬

353
00:22:07,800 --> 00:22:10,240
‫אם הוא יתקרב שוב, אני אגיד,‬

354
00:22:10,320 --> 00:22:12,200
‫"בסדר, רימיתי. תיכנס."‬

355
00:22:15,040 --> 00:22:17,880
‫"החפצים יקרי הערך נמצאים שם. אתה רעב?"‬

356
00:22:21,040 --> 00:22:22,440
‫אקדח אזעקה כמו איזה נמושה.‬

357
00:22:23,640 --> 00:22:26,720
‫אין לי מזל עם כלי נשק.‬

358
00:22:26,800 --> 00:22:30,200
‫כשהייתי ילד, תמיד הייתי חמוש.‬

359
00:22:30,760 --> 00:22:31,760
‫ברצינות.‬

360
00:22:31,840 --> 00:22:36,480
‫גדלתי בנויקלן בברלין. זה קצת כמו הארלם.‬

361
00:22:39,240 --> 00:22:40,600
‫אני מנויקלן.‬

362
00:22:40,680 --> 00:22:43,640
‫זה היה רובע מלא בילדים חמושים.‬

363
00:22:43,720 --> 00:22:47,080
‫לכל ילד בן עשר הייתה סכין.‬

364
00:22:47,160 --> 00:22:49,920
‫סכין רצינית. בשביל לרצוח.‬

365
00:22:50,000 --> 00:22:52,040
‫לא סתם אולר.‬

366
00:22:52,120 --> 00:22:55,240
‫סכין רצינית עם להב באורך של הזרוע שלהם.‬

367
00:22:55,320 --> 00:22:56,320
‫סכין.‬

368
00:22:56,400 --> 00:23:00,480
‫לכולם מסביבי היו כלי נשק,‬
‫אז בגיל 12, רציתי סכין.‬

369
00:23:00,560 --> 00:23:03,640
‫אז השגתי סכין פרפר.‬

370
00:23:03,720 --> 00:23:05,480
‫אתם יודעים מה זאת סכין פרפר?‬

371
00:23:06,400 --> 00:23:11,280
‫זאת סכין של שלושה חלקים.‬
‫היא נפתחת מהידית.‬

372
00:23:11,360 --> 00:23:12,480
‫ואז אתה סוגר אותה.‬

373
00:23:12,920 --> 00:23:14,840
‫אתה יכול לשחק איתה.‬

374
00:23:16,520 --> 00:23:17,840
‫זה כיף.‬

375
00:23:18,400 --> 00:23:21,880
‫זה כיף לפתוח. ואז אתה הורג מישהו.‬

376
00:23:22,680 --> 00:23:25,120
‫ואז זה כיף לסגור אותה.‬

377
00:23:25,200 --> 00:23:26,960
‫יופי של רעיון!‬

378
00:23:27,040 --> 00:23:28,880
‫קודם כיף, ואז רצח.‬

379
00:23:30,160 --> 00:23:31,880
‫ואז שוב פעם כיף.‬

380
00:23:32,480 --> 00:23:34,040
‫השגתי סכין פרפר.‬

381
00:23:34,120 --> 00:23:38,560
‫האסטרטגיה שלי כילד, אם הייתי במצב מסוכן,‬

382
00:23:38,640 --> 00:23:42,960
‫הייתה לשלוף את הסכין שלי ולשחק איתה בגלוי.‬

383
00:23:43,040 --> 00:23:46,160
‫כדי שכולם ידעו שהבחור הגרמני חמוש.‬

384
00:23:46,920 --> 00:23:49,320
‫לא כדאי לך להתעסק עם ה-40 ק"ג האלה.‬

385
00:23:50,880 --> 00:23:52,040
‫זה היה הטריק שלי.‬

386
00:23:52,440 --> 00:23:56,760
‫פעם אחת, ישבתי לבד ברכבת התחתית.‬

387
00:23:56,840 --> 00:23:58,520
‫ארבעה בנים עלו.‬

388
00:23:58,600 --> 00:24:01,120
‫בואו ניגש ישר לעניין. טורקים.‬

389
00:24:01,840 --> 00:24:05,360
‫הם ישבו מולי ונעצו בי מבטים.‬

390
00:24:05,440 --> 00:24:08,960
‫חשבתי, "בסדר, הנה זה מתחיל".‬

391
00:24:09,040 --> 00:24:13,880
‫שיחקתי עם הסכין שלי.‬
‫ניסיתי להיראות קצת פסיכי.‬

392
00:24:18,160 --> 00:24:21,080
‫הבנים עמדו מולי ואמרו, ‬

393
00:24:22,520 --> 00:24:23,360
‫"תביא לראות."‬

394
00:24:24,920 --> 00:24:26,360
‫אז נתתי להם את הסכין.‬

395
00:24:29,120 --> 00:24:31,240
‫הם לקחו אותה ממני.‬

396
00:24:31,320 --> 00:24:33,720
‫זה קרה בארבע שניות.‬

397
00:24:33,800 --> 00:24:36,160
‫לא היה איפה להקיש.‬

398
00:24:38,360 --> 00:24:42,560
‫הם גנבו את הסכין ‬
‫שהייתה אמורה להגן עליי מפני גניבה.‬

399
00:24:43,400 --> 00:24:45,120
‫אין לי מזל עם כלי נשק.‬

400
00:24:48,920 --> 00:24:50,280
‫אני צריך משקה.‬

401
00:24:52,160 --> 00:24:54,000
‫הפה שלי יבש.‬

402
00:24:56,560 --> 00:24:58,160
‫יבש כמו הווגינה שלי.‬

403
00:25:00,480 --> 00:25:02,720
‫מאיפה זה הגיע פתאום?‬

404
00:25:03,720 --> 00:25:05,560
‫"הווגינה שלי יבשה."‬

405
00:25:06,480 --> 00:25:08,520
‫"אני מתלונן על וגינה יבשה."‬

406
00:25:10,400 --> 00:25:12,360
‫זאת בעיה מוזרה מאוד.‬

407
00:25:13,320 --> 00:25:16,200
‫למעשה, בעיה של נשים בלבד.‬

408
00:25:16,800 --> 00:25:18,560
‫זה נשמע סקסיסטי.‬

409
00:25:19,200 --> 00:25:25,800
‫אבל באמת, וגינות יבשות ‬
‫הן במאה אחוז בעיה של נשים.‬

410
00:25:27,680 --> 00:25:29,160
‫ובעקיפין גם של גברים.‬

411
00:25:30,480 --> 00:25:34,120
‫"אני לא יכול לשכב איתך, ‬
‫הווגינה שלי יבשה מדי."‬

412
00:25:34,200 --> 00:25:37,280
‫אז תשתי משהו.‬

413
00:25:38,440 --> 00:25:39,520
‫לחיים.‬

414
00:25:43,560 --> 00:25:45,040
‫אולי זה יעזור.‬

415
00:25:46,480 --> 00:25:47,800
‫אולי זה יעזור.‬

416
00:25:49,360 --> 00:25:51,240
‫זה לא יזיק.‬

417
00:25:52,000 --> 00:25:53,720
‫היא לא תהיה יבשה יותר‬

418
00:25:54,720 --> 00:25:56,960
‫אם תוסיף H2O לאישה.‬

419
00:25:58,680 --> 00:26:01,280
‫ב‬‫דיחות וגינה ‬‫ת‬‫מיד עובדות עליי.‬

420
00:26:09,720 --> 00:26:11,160
‫אה, מרגישים בהבדל.‬

421
00:26:12,720 --> 00:26:13,720
‫ברצינות.‬

422
00:26:14,640 --> 00:26:15,800
‫כאילו שימנתי אותה.‬

423
00:26:16,240 --> 00:26:17,600
‫אני רציני.‬

424
00:26:17,680 --> 00:26:19,680
‫הכוס שלי נוטף.‬

425
00:26:24,560 --> 00:26:27,840
‫בכל מקרה, אני בן 31 ‬
‫ואני לא מרגיש שאני בן 31.‬

426
00:26:27,920 --> 00:26:33,600
‫להיות זקן זה לא ‬
‫כפי שדמיינתי שזה יהיה כשהייתי ילד.‬

427
00:26:33,680 --> 00:26:36,680
‫אני לא מרגיש זקן, בוגר ומבוגר.‬

428
00:26:36,760 --> 00:26:39,040
‫אני בקושי מאמין שאני בן 31.‬

429
00:26:39,640 --> 00:26:44,320
‫אני לא משקר. יש ראיות.‬
‫זה לא כאילו שאני פליט.‬

430
00:26:46,120 --> 00:26:48,560
‫לא צריך לבצע מדידת עצמות או משהו.‬

431
00:26:49,080 --> 00:26:52,200
‫כל החברים שלי מתנהגים בהתאם לגילם.‬

432
00:26:52,280 --> 00:26:55,400
‫הם באמת נראים כמו מבוגרים.‬

433
00:26:56,040 --> 00:26:59,000
‫הם נכנסים למצב משפחתי,‬

434
00:26:59,080 --> 00:27:01,520
‫גרים עם החברות שלהם, מולידים ילדים.‬

435
00:27:01,600 --> 00:27:04,600
‫לחבר שלי, חוסה, ‬
‫עומד להיוולד התינוק הראשון.‬

436
00:27:05,600 --> 00:27:07,040
‫כלומר, לא לו.‬

437
00:27:07,840 --> 00:27:09,720
‫לחברה שלו.‬

438
00:27:09,800 --> 00:27:11,280
‫הוא לא כזה שמאלני קיצוני.‬

439
00:27:12,000 --> 00:27:14,480
‫הם שומרים על תפקידי המגדר המסורתיים.‬

440
00:27:15,000 --> 00:27:16,960
‫"תהרי לי בן, אישה!"‬

441
00:27:18,240 --> 00:27:20,800
‫"עכשיו תנקי את זה! אני רעב!"‬

442
00:27:23,080 --> 00:27:24,480
‫נשים, נכון?‬

443
00:27:25,800 --> 00:27:28,720
‫יש להן תחושה שונה לגמרי למחבת טיגון.‬

444
00:27:30,680 --> 00:27:33,320
‫דרך שונה לגמרי להחזיק את המטאטא.‬

445
00:27:34,280 --> 00:27:35,880
‫אי אפשר ללמוד את זה.‬

446
00:27:36,720 --> 00:27:39,160
‫אז לחוסה עומד להיוולד התינוק הראשון שלו.‬

447
00:27:39,400 --> 00:27:42,880
‫ואני חייב להיות כן אתכם, אני לא מוכן לזה.‬

448
00:27:43,920 --> 00:27:47,320
‫אני לא מוכן לכך שלחוסה...‬

449
00:27:48,760 --> 00:27:51,040
‫עומד להיוולד תינוק בקרוב.‬

450
00:27:51,120 --> 00:27:55,880
‫זה עלול להשפיע גם עליי,‬
‫ואני לא רוצה שזה יקרה.‬

451
00:27:55,960 --> 00:27:58,880
‫אני מפחד שאצטרך לעשות דברים.‬

452
00:27:58,960 --> 00:28:01,320
‫בשלב מסוים, התינוק יהיה שם‬

453
00:28:01,400 --> 00:28:05,720
‫ואני אצטרך להיכנס ולהסתכל עליו.‬

454
00:28:06,200 --> 00:28:09,160
‫ואני אצטרך להגיב איכשהו,‬
‫אבל אני לא יודע איך.‬

455
00:28:09,240 --> 00:28:11,840
‫אני פשוט אחשוב, "כן, זה חוסה קטן".‬

456
00:28:11,920 --> 00:28:14,200
‫אני כבר חושב שחוסה הגדול מכוער.‬
‫מה אני יכול להגיד?‬

457
00:28:15,800 --> 00:28:20,360
‫כולם נרגשים.‬
‫וחוסה רוצה לתת לי את התינוק שלו.‬

458
00:28:20,440 --> 00:28:22,440
‫ואני לא רוצה אותו.‬

459
00:28:22,520 --> 00:28:24,080
‫אבל אני חייב לקחת אותו.‬

460
00:28:24,160 --> 00:28:27,680
‫במצבים כאלה, אתה לא יכול סתם להגיד לא.‬

461
00:28:29,160 --> 00:28:30,480
‫מפחיד.‬

462
00:28:30,560 --> 00:28:32,600
‫זאת אחריות כבדה מדי בשבילי.‬

463
00:28:33,360 --> 00:28:37,120
‫אם חוסה נותן לי את התינוק שלו,‬
‫זה כאילו שהוא אומר,‬

464
00:28:37,760 --> 00:28:41,120
‫"הנה, פליקס, זה הדבר הכי חשוב בחיי."‬

465
00:28:41,200 --> 00:28:46,880
‫"זה שביר.‬
‫אני מפקיד את שלומו לחלוטין בידיך."‬

466
00:28:47,640 --> 00:28:49,880
‫"וכולנו צופים בך."‬

467
00:28:51,920 --> 00:28:53,360
‫זה מפחיד אותי.‬

468
00:28:53,440 --> 00:28:55,640
‫אני מפחד שזה יקרה.‬

469
00:29:10,400 --> 00:29:12,440
‫מה אתה יכול להגיד על זה?‬

470
00:29:13,640 --> 00:29:15,360
‫זה יכול לקרות.‬

471
00:29:15,960 --> 00:29:19,000
‫זה אנושי, אבל מה אתה יכול להגיד?‬

472
00:29:19,080 --> 00:29:20,080
‫"כן, אז..."‬

473
00:29:29,880 --> 00:29:31,400
‫מביך.‬

474
00:29:33,120 --> 00:29:35,280
‫אתה נסוג משם מבלי שמישהו ישים לב.‬

475
00:29:46,040 --> 00:29:47,400
‫לעזאזל, דרכתי על זה שוב!‬

476
00:29:48,320 --> 00:29:49,920
‫סליחה!‬

477
00:29:53,520 --> 00:29:54,680
‫זה מפחיד אותי.‬

478
00:29:54,760 --> 00:29:57,080
‫מהי הדרך הבטוחה ביותר להחזיק תינוק?‬

479
00:29:57,160 --> 00:29:59,480
‫מה הדרך הרשמית להחזיק אותו?‬

480
00:29:59,560 --> 00:30:04,360
‫באופן אינסטינקטיבי, הייתי מחזיק תינוק ‬
‫כמו שחתולה תופסת את הגורים שלה.‬

481
00:30:05,760 --> 00:30:07,240
‫בצוואר, בדיוק כמו...‬

482
00:30:12,760 --> 00:30:13,960
‫אני אומר להם בכנות.‬

483
00:30:14,040 --> 00:30:17,560
‫האחריות הזאת שיצור קטן וחסר ישע מביא איתו‬

484
00:30:17,640 --> 00:30:19,800
‫מפחידה אותי באופן...‬

485
00:30:19,880 --> 00:30:22,080
‫אני מרגיש מתח אמיתי בחזה.‬

486
00:30:22,160 --> 00:30:24,640
‫כמו לפני כמה ימים, כשראיתי אימא צעירה‬

487
00:30:24,720 --> 00:30:27,080
‫עם התינוק הקטן שלה ברחוב, ו...‬

488
00:30:27,680 --> 00:30:31,840
‫ב"אימא צעירה",‬
‫אני מתכוון ל"צעירה" במובן של... בגיל שלנו.‬

489
00:30:32,960 --> 00:30:35,040
‫לא במובן של צעירה בתחילת חייה.‬

490
00:30:35,600 --> 00:30:37,480
‫היא לא הייתה בת תשע. פשוט...‬

491
00:30:38,520 --> 00:30:41,680
‫אימא צעירה עם התינוק הפצפון שלה.‬

492
00:30:42,600 --> 00:30:44,160
‫והתינוק כבר היה יכול ללכת.‬

493
00:30:45,240 --> 00:30:48,320
‫אני לא יודע אם זה היה יוצא דופן ‬
‫שהתינוק כבר היה יכול ללכת.‬

494
00:30:48,400 --> 00:30:51,320
‫אני לא יודע מתי תינוקות מתחילים ללכת.‬
‫אחרי יום? אין לי מושג.‬

495
00:30:52,280 --> 00:30:55,360
‫לא משנה, בכל אופן... הבחור היה יכול ללכת.‬

496
00:30:57,280 --> 00:31:00,320
‫האימא הזאת עם התינוק שלה, מחזיקים ידיים...‬

497
00:31:00,400 --> 00:31:04,360
‫ואז התינוק השתחרר מהאחיזה שלה.‬

498
00:31:04,440 --> 00:31:05,600
‫והלך כמו...‬

499
00:31:06,760 --> 00:31:07,800
‫הוא בורח.‬

500
00:31:08,840 --> 00:31:11,400
‫הוא התחיל לרוץ כמו תינוק קטן.‬

501
00:31:12,560 --> 00:31:16,000
‫למען האמת, תינוק רץ… ‬

502
00:31:17,000 --> 00:31:19,080
‫אני לא יכול לסבול לראות את זה.‬

503
00:31:19,160 --> 00:31:22,160
‫אבל כשאני רואה את זה,‬
‫שתי מחשבות צצות לי בראש.‬

504
00:31:22,240 --> 00:31:23,840
‫הראשונה,‬

505
00:31:23,920 --> 00:31:26,000
‫"לאן אתה צריך ללכת כל כך מהר, חבר?"‬

506
00:31:27,600 --> 00:31:31,640
‫אתה בן שנה, חבר, אין לך פגישות...‬

507
00:31:32,360 --> 00:31:35,600
‫שאתה צריך לקיים בלי אימא שלך, ‬
‫אז מה הסיפור?‬

508
00:31:35,680 --> 00:31:38,160
‫אתה צריך לחנות מחדש את התלת אופן?‬

509
00:31:38,960 --> 00:31:41,480
‫"כן, באלכסון בחניית נכים."‬

510
00:31:43,040 --> 00:31:45,440
‫"זין על הנכים, גבר."‬

511
00:31:45,520 --> 00:31:48,840
‫"אני אחנה איפה שארצה, גבר. אני תינוק."‬

512
00:31:48,920 --> 00:31:50,520
‫"מה תעשה, גבר?"‬

513
00:31:52,560 --> 00:31:54,680
‫תינוקות יכולים לחנות איפה שהם רוצים.‬

514
00:31:55,000 --> 00:31:57,240
‫תינוקות, באופן כללי, ‬
‫יכולים לעשות מה שהם רוצים.‬

515
00:31:57,320 --> 00:32:00,960
‫תינוקות הם מעל החוק רק כי הם חמודים.‬

516
00:32:01,640 --> 00:32:03,760
‫ואני חושב שתינוקות יודעים את זה מצוין.‬

517
00:32:04,360 --> 00:32:07,440
‫"אני אחרבן כאן על הרצפה,‬
‫ואימא תיתן לי נשיקה."‬

518
00:32:08,840 --> 00:32:10,800
‫"אני תינוק, גבר."‬

519
00:32:10,880 --> 00:32:13,960
‫"אני אגע בציצים של האישה שלך, חבר.‬
‫מה תעשה לי?"‬

520
00:32:14,040 --> 00:32:15,840
‫"מה תעשה? אני תינוק."‬

521
00:32:16,720 --> 00:32:18,680
‫"אני תינוק, גבר."‬

522
00:32:19,480 --> 00:32:21,480
‫"רק תיגע בי, ותראה מה יקרה."‬

523
00:32:25,960 --> 00:32:28,800
‫אז זאת המחשבה הראשונה שלי ‬
‫כשאני רואה תינוק רץ.‬

524
00:32:28,880 --> 00:32:31,520
‫זו מחשבה ארוכה. ו… ‬

525
00:32:33,400 --> 00:32:38,400
‫והמחשבה השנייה שלי היא...‬
‫אני לא מעז להסתכל כשאני רואה תינוק רץ.‬

526
00:32:39,080 --> 00:32:42,680
‫אני תמיד פוחד שאהיה עד למחזה נורא‬

527
00:32:42,760 --> 00:32:44,760
‫אם אסתכל על זה.‬

528
00:32:44,840 --> 00:32:47,760
‫זה תמיד כמו... ואז… ‬

529
00:32:48,600 --> 00:32:50,440
‫תמיד מרים את זרועותיו. זה טיפשי.‬

530
00:32:50,520 --> 00:32:54,400
‫הוא לא יודע שלא צריך להרים ידיים כשאתה רץ.‬

531
00:32:54,480 --> 00:32:57,920
‫זה פשוט נראה מגוחך ומביך את ההורים שלך.‬

532
00:32:58,960 --> 00:33:02,080
‫ואז הם מאיצים כי הם לא יודעים ‬
‫מה זאת מהירות.‬

533
00:33:02,760 --> 00:33:04,400
‫הם לא שולטים בזה.‬

534
00:33:05,320 --> 00:33:07,840
‫אין ספק שתינוק רץ ייפול.‬

535
00:33:08,440 --> 00:33:10,480
‫השאלה היא רק כמה גרוע זה יהיה.‬

536
00:33:10,560 --> 00:33:14,400
‫ובברלין, השאלה היא לא ‬
‫אם הוא ייפול על משהו מסוכן,‬

537
00:33:14,480 --> 00:33:16,800
‫אלא כמה מסוכן.‬

538
00:33:16,880 --> 00:33:20,440
‫בקבוק שבור, או בדל סיגריה בוערת...‬

539
00:33:21,400 --> 00:33:24,720
‫הופך תינוק רץ לתינוק בוער בתוך שניות.‬

540
00:33:26,360 --> 00:33:27,280
‫דיאודורנט…‬

541
00:33:32,680 --> 00:33:34,680
‫"נשרף כמו שדה קוצים בקיץ."‬

542
00:33:48,480 --> 00:33:53,400
‫הסיכוי שתינוק רץ ימות הוא 50 אחוז.‬

543
00:33:54,400 --> 00:33:59,240
‫אז תינוק רץ עשוי להיחשב חי ומת בו זמנית.‬

544
00:34:00,080 --> 00:34:02,320
‫האשטאג: התינוק של שרדינגר.‬

545
00:34:02,400 --> 00:34:08,000
‫ברגע שהתינוק שלך רץ, מוטב שתנסה להיזכר ‬

546
00:34:08,080 --> 00:34:11,760
‫אם יש לך קופסת נעליים בבית.‬

547
00:34:14,440 --> 00:34:16,120
‫או שקית קטנה של H&M.‬

548
00:34:17,880 --> 00:34:19,640
‫או קופסת אוכל גדולה.‬

549
00:34:20,840 --> 00:34:22,840
‫הכנסתי את התינוק שלי בטאפרוור...‬

550
00:34:33,800 --> 00:34:36,480
‫אני כועס שכל החברים שלי ‬
‫כל כך בוגרים עכשיו,‬

551
00:34:36,560 --> 00:34:40,480
‫או שהם מעמידים פנים שהם בוגרים,‬
‫ואני עדיין לא שם, כאילו...‬

552
00:34:41,120 --> 00:34:45,080
‫תעשו את החרא הזה בלעדיי.‬
‫אני אמשיך לחגוג בחיים.‬

553
00:34:45,160 --> 00:34:48,560
‫אני מתייחס לעצמי ‬
‫כמו לבחור המגניב האחרון מבין החברים שלי.‬

554
00:34:48,920 --> 00:34:50,840
‫סוג של צעיר לנצח.‬

555
00:34:51,600 --> 00:34:54,760
‫אבל אני חושב... ‬
‫שצריך להיזהר, כי אני חושב...‬

556
00:34:54,840 --> 00:34:59,120
‫שיש גבול דק בין "צעיר לנצח"‬

557
00:34:59,200 --> 00:35:00,720
‫ובין "תקוע בחיים".‬

558
00:35:01,600 --> 00:35:04,680
‫יש גבול דק בין,‬
‫"כיף לצאת לבלות עם הבחור הזה",‬

559
00:35:04,760 --> 00:35:07,280
‫ובין, "מה? הוא עדיין מנסה להיות ראפר?"‬

560
00:35:08,440 --> 00:35:12,680
‫אני חושש שבעוד עשר שנים,‬
‫אני אהיה זה שנשאר תקוע.‬

561
00:35:12,760 --> 00:35:15,880
‫לחברים שלי יהיו משפחות בפרוורים‬
‫ותהיה להם עבודה מתשע עד חמש.‬

562
00:35:15,960 --> 00:35:18,000
‫ואני? טוב, אני...‬

563
00:35:18,080 --> 00:35:21,560
‫אני עדיין אמשיך להשתכר שלוש פעמים בשבוע.‬

564
00:35:21,640 --> 00:35:25,560
‫ופתאום, ארצה לחפש חברים חדשים לצאת איתם,‬

565
00:35:25,640 --> 00:35:29,480
‫ואני פשוט אבלה ‬
‫עם בחורים צעירים מדי בשבילי.‬

566
00:35:29,960 --> 00:35:36,200
‫כמה סטודנטים דפוקים‬
‫שגרים בדירת שותפים דפוקה‬

567
00:35:36,280 --> 00:35:39,560
‫שצריך הפעיל בה טריקים‬
‫על מכשירי החשמל כדי שיעבדו.‬

568
00:35:41,560 --> 00:35:43,320
‫כאילו, "אפשר להכין קפה?"‬

569
00:35:43,400 --> 00:35:45,920
‫"כן, תיקח את סכין הלחם..."‬
‫"למה אני צריך...‬

570
00:35:46,600 --> 00:35:48,480
‫את סכין הלחם בתרחיש הזה?"‬

571
00:35:49,240 --> 00:35:52,000
‫"זה קל. אתה פשוט תוקע את הידית של הסכין‬

572
00:35:52,080 --> 00:35:54,240
‫בין מיכל המים למכונת הקפה,‬

573
00:35:55,280 --> 00:35:56,560
‫תלחץ על הכפתור...‬

574
00:35:57,520 --> 00:35:58,560
‫תחכה שיפסיק להבהב...‬

575
00:35:58,640 --> 00:36:00,200
‫שלוף את הסכין עכשיו!"‬

576
00:36:02,800 --> 00:36:05,320
‫כאילו, "השירותים מקולקלים?" "לא, למה?"‬

577
00:36:05,400 --> 00:36:07,280
‫"כי אי אפשר להוריד את המים."‬

578
00:36:09,320 --> 00:36:12,200
‫"לא פתחת את הברז במרפסת, נכון?"‬

579
00:36:15,520 --> 00:36:19,280
‫"כשאתה פותח את הברז במרפסת,‬
‫אתה יכול להשתמש בשירותים כרגיל."‬

580
00:36:19,360 --> 00:36:23,160
‫"אבל תסגור אותו מיד אחר כך‬
‫אחרת לנה לא תוכל לפתוח את החלון שלה."‬

581
00:36:33,200 --> 00:36:35,640
‫הם התבגרו מהר מדי בשבילי.‬

582
00:36:35,720 --> 00:36:40,080
‫לא היה לי שלב התאקלמות כדי להתרגל לזה.‬

583
00:36:40,160 --> 00:36:42,280
‫זה כאילו קרה מרגע אחד למשנהו,‬

584
00:36:42,360 --> 00:36:46,120
‫כאילו כל החברים שלי הסכימו, ‬
‫"אני מבוגר עכשיו".‬

585
00:36:46,840 --> 00:36:49,320
‫"מעכשיו, הז'קט שלי אטום למים."‬

586
00:36:50,400 --> 00:36:52,920
‫הרגשתי כאילו, רגע אחד,‬
‫אנחנו עומדים יחד במועדון,‬

587
00:36:53,000 --> 00:36:55,280
‫ורוסי, חבר שלי מקיא על עצמו,‬

588
00:36:55,360 --> 00:36:57,280
‫ומיד אחר כך אומר, "היי, אחי."‬

589
00:36:58,400 --> 00:37:00,720
‫"בואו נזמין עוד וודקה רד בול."‬

590
00:37:00,800 --> 00:37:03,480
‫"או בוא נוריד עוד בירה."‬

591
00:37:03,560 --> 00:37:04,840
‫וכדי להכניס אותי למצב רוח‬

592
00:37:04,920 --> 00:37:08,280
‫הוא מושך רוק‬
‫עם שאריות של קיא שיש לו עדיין בפה.‬

593
00:37:08,360 --> 00:37:10,560
‫כאילו, "בוא נוריד בירה קטנה..."‬

594
00:37:15,640 --> 00:37:18,680
‫זה הרגיש ככה ברגע אחד, ובמשנהו,‬

595
00:37:18,760 --> 00:37:21,760
‫הוא מזמין אותי לארוחת ערב בביתו בפרוורים.‬

596
00:37:21,840 --> 00:37:24,120
‫יום שלישי, חמש אחר הצהריים.‬

597
00:37:24,200 --> 00:37:27,840
‫והוא פותח את הדלת עם בדיחה מוכנה, ‬

598
00:37:28,720 --> 00:37:30,120
‫"אנחנו לא קונים כלום."‬

599
00:37:35,440 --> 00:37:36,400
‫פשוט…‬

600
00:37:41,120 --> 00:37:43,920
‫סוג של בדיחת אבא, "אנחנו לא קונים כלום".‬

601
00:37:45,640 --> 00:37:49,760
‫"גבר, זוז הצידה, קר בחוץ.‬
‫תן לי להיכנס. מה הבעיה שלך?"‬

602
00:37:50,920 --> 00:37:53,800
‫לפעמים אני חושש שזאת הצצה לעתיד שלי, ‬

603
00:37:53,880 --> 00:37:56,200
‫שזה רק עניין של זמן‬

604
00:37:56,280 --> 00:37:59,400
‫לפני שאפתח את הדלת עם בדיחה.‬

605
00:38:00,080 --> 00:38:01,960
‫"זה לא מה שהזמנו, נכון?"‬

606
00:38:04,280 --> 00:38:05,520
‫ואעשה תנועה כזאת...‬

607
00:38:05,600 --> 00:38:07,760
‫כי אני אחשוב שזה מה שצעירים עושים.‬

608
00:38:08,400 --> 00:38:10,640
‫אעשה את זה יותר מדי זמן וייתפס לי הגב.‬

609
00:38:15,480 --> 00:38:16,400
‫זה מפחיד אותי.‬

610
00:38:16,960 --> 00:38:20,200
‫למען האמת, אני מבחין בסימפטומים של זקנה.‬
‫אני מודע ל...‬

611
00:38:20,280 --> 00:38:22,120
‫אני מודע להתנוונות האיטית שלי.‬

612
00:38:22,640 --> 00:38:25,080
‫פתאום השיער שלי הופך לאפור… ‬

613
00:38:25,160 --> 00:38:27,440
‫אבל לא אפור מגניב כמו של ג'ורג' קלוני.‬

614
00:38:27,520 --> 00:38:29,160
‫יותר כמו, "יש לך איידס?"‬

615
00:38:31,240 --> 00:38:33,080
‫שיער אפור, אני יודע…‬

616
00:38:33,800 --> 00:38:35,600
‫משקה אחד ואני בהנגאובר 6 ימים.‬

617
00:38:35,680 --> 00:38:37,120
‫אני נהיה קונבנציונלי.‬

618
00:38:37,200 --> 00:38:40,680
‫דברים שאף פעם לא היו חשובים לי ‬
‫התחילו להשפיע עליי.‬

619
00:38:41,600 --> 00:38:45,040
‫מישהו לא אומר לי שלום והיום שלי אבוד.‬

620
00:38:45,120 --> 00:38:47,200
‫"לדעתי זה חבל מה שקרה עכשיו."‬

621
00:38:50,560 --> 00:38:53,440
‫אני מתחיל להיות ‬
‫קונבנציונלי מדי בשביל ברלין.‬

622
00:38:53,520 --> 00:38:57,080
‫זה מוזר, כי גדלתי בברלין עם כל החרא הזה.‬

623
00:38:57,160 --> 00:38:59,400
‫אני נהיה קונבנציונלי מדי בשביל זה.‬

624
00:38:59,480 --> 00:39:04,200
‫אני לא מבין את כל הקטע‬
‫של הטכנו, ה-MDMA והצהבת בברלין.‬

625
00:39:04,720 --> 00:39:05,960
‫הקטע הזה בברלין.‬

626
00:39:06,600 --> 00:39:09,240
‫הקטע של התיירים, של ההיפסטרים, ‬
‫של אלה שעברו לברלין.‬

627
00:39:09,320 --> 00:39:14,440
‫כאילו, "ואז הם באמת ‬
‫התחילו לנגן בתופים באמצע הרחוב."‬

628
00:39:17,360 --> 00:39:19,760
‫"זה כל כך ברלין."‬

629
00:39:20,280 --> 00:39:23,680
‫ואני חושב, ‬
‫"לא, זאת הפרעה לסדר הציבורי, זבל".‬

630
00:39:24,480 --> 00:39:27,280
‫"זה מרעיש. זה מעצבן."‬

631
00:39:34,120 --> 00:39:37,640
‫אני קונבנציונלי מדי לברלין, בכנות.‬
‫כשאני הולך לסופרמרקט,‬

632
00:39:37,720 --> 00:39:42,480
‫ובדרך לשם, אני רואה מישהו באור יום‬

633
00:39:42,560 --> 00:39:44,000
‫מחרבן ברחוב,‬

634
00:39:45,200 --> 00:39:46,800
‫זה מגעיל אותי.‬

635
00:39:46,880 --> 00:39:49,560
‫אני קונבנציונלי מדי בשביל זה.‬

636
00:39:49,640 --> 00:39:51,160
‫אני לא בחור מהסוג הזה.‬

637
00:39:52,000 --> 00:39:53,480
‫לא הייתי יודע מה לעשות.‬

638
00:39:53,560 --> 00:39:56,600
‫בסופו של דבר התקשרתי למשטרה‬
‫כי לא הייתי בטוח…‬

639
00:39:56,680 --> 00:40:00,160
‫"אני לא בטוח אם זה מעניינכם,‬
‫אבל אני מצטער לבשר לכם..."‬

640
00:40:02,640 --> 00:40:03,760
‫קונבנציונלי מדי.‬

641
00:40:04,960 --> 00:40:08,160
‫לפני כמה ימים ראיתי גבר נובח.‬

642
00:40:09,400 --> 00:40:11,280
‫הוא נבח כמו כלב.‬

643
00:40:11,360 --> 00:40:14,000
‫אדם מבוגר שנעמד מולי כאילו...‬

644
00:40:22,360 --> 00:40:24,800
‫"פליקס מדבר, יש כאן גבר נובח."‬

645
00:40:28,720 --> 00:40:32,920
‫האפס הזה נעץ לי מבט ישר בעיניים‬
‫בעיניו הריקות והמתות.‬

646
00:40:33,000 --> 00:40:34,880
‫חתיכת אפס נובח.‬

647
00:40:37,680 --> 00:40:39,760
‫וב"אפס" אני לא מתכוון ל"חסר בית".‬

648
00:40:40,280 --> 00:40:42,800
‫"אפס" ו"חסר בית" הן שתי נעליים שונות.‬

649
00:40:42,880 --> 00:40:45,160
‫אף ששניהם אינם נועלים נעליים.‬

650
00:40:46,520 --> 00:40:47,520
‫זה לא אותו דבר.‬

651
00:40:48,480 --> 00:40:50,360
‫אתה פשוט עומד שם ונובחים עליך.‬

652
00:40:50,960 --> 00:40:52,360
‫אתה ממש מעוצבן,‬

653
00:40:53,000 --> 00:40:55,920
‫וגם לא בטוח מה לעשות. זה מצב חדש.‬

654
00:40:56,000 --> 00:40:58,760
‫מה אתה יכול להגיד? ‬
‫"בבקשה, תפסיק לנבוח, אחי".‬

655
00:40:59,080 --> 00:41:02,760
‫"מספיק! בוא הנה עכשיו."‬

656
00:41:03,480 --> 00:41:06,040
‫או לזרוק מקל כדי שהוא ירוץ אחריו.‬

657
00:41:06,120 --> 00:41:07,240
‫תתחפף!‬

658
00:41:10,640 --> 00:41:11,960
‫מבוגר מדי לחרא הזה.‬

659
00:41:12,920 --> 00:41:14,520
‫זקן מדי בשביל גברים נובחים.‬

660
00:41:15,720 --> 00:41:16,920
‫זה נשמע קצת הומואי.‬

661
00:41:18,160 --> 00:41:19,840
‫זקן מדי בשביל גברים נובחים.‬

662
00:41:23,560 --> 00:41:25,440
‫לפעמים, הייתי רוצה להיות הומו.‬

663
00:41:25,800 --> 00:41:27,920
‫אני לא הומו, אבל לפעמים הייתי רוצה להיות.‬

664
00:41:28,000 --> 00:41:29,720
‫או אולי דו-מיני, בתור התחלה.‬

665
00:41:29,920 --> 00:41:32,440
‫רק כדי לדעת באופן כללי.‬

666
00:41:33,480 --> 00:41:37,600
‫בדמיוני הנבער ההטרוסקסואלי,‬
‫זה די מגניב להיות דו-מיני.‬

667
00:41:37,680 --> 00:41:42,640
‫אם אתה דו-מיני, אתה מגדיל את המספר ‬
‫הפוטנציאלי של שותפים לסקס באופן מידי.‬

668
00:41:43,400 --> 00:41:46,680
‫כשאתה מוצא את עצמך באיזה ‬
‫מועדון מחורבן בארבע בבוקר, אתה לא חושב,‬

669
00:41:46,760 --> 00:41:49,120
‫"באסה, נשארו רק גברים כאן. בוא נלך."‬

670
00:41:49,200 --> 00:41:50,600
‫במקום זה אתה חושב…‬

671
00:41:53,440 --> 00:41:54,960
‫"בוא נחגוג!"‬

672
00:41:55,880 --> 00:41:57,960
‫"תנו לגבר שנאפס!"‬

673
00:41:58,040 --> 00:42:00,080
‫"שנאפס וזרגים!"‬

674
00:42:08,160 --> 00:42:11,240
‫אין לי מושג למה הזרגים‬
‫היו כל כך גבוהים בתרחיש הזה.‬

675
00:42:12,960 --> 00:42:16,000
‫אני פשוט אוהב לבלות במועדון ‬
‫עם גברים גבוהים. אז מה?‬

676
00:42:16,080 --> 00:42:20,040
‫למען האמת, ‬
‫אני לא יודע למה שמישהו לא יאהב הומואים.‬

677
00:42:20,120 --> 00:42:22,120
‫בסדר, יש את העניין הזה של איידס.‬

678
00:42:24,200 --> 00:42:26,240
‫זה קצת משבית שמחות, אבל...‬

679
00:42:26,960 --> 00:42:29,320
‫אני צוחק. למה שמישהו לא יאהב הומואים?‬

680
00:42:29,400 --> 00:42:31,920
‫זרים? את זה אני יכול להבין.‬

681
00:42:32,960 --> 00:42:36,800
‫במובן הזה, "יש לנו דעות שונות,‬
‫והדעות שלהם שגויות וטיפשיות."‬

682
00:42:36,880 --> 00:42:40,200
‫אני יכול להבין את הטיעון הזה, לפחות.‬

683
00:42:41,680 --> 00:42:43,840
‫"הפליטים אכלו את סבתא שלי."‬

684
00:42:45,160 --> 00:42:46,680
‫זה מבאס!‬

685
00:42:47,520 --> 00:42:50,720
‫יש לו סיבה לכעוס. גם אני הייתי כועס.‬

686
00:42:52,760 --> 00:42:55,600
‫אני יכול להבין את זה.‬
‫לא יכול להתייחס לזה ברצינות, אבל...‬

687
00:42:55,680 --> 00:42:57,520
‫בואו לא נרמה את עצמנו.‬

688
00:42:57,600 --> 00:43:00,040
‫אף אחד מאיתנו לא חף מ...‬

689
00:43:00,120 --> 00:43:03,880
‫אף אחד מאיתנו לא חף מההצדקות הגזעניות האלה‬

690
00:43:03,960 --> 00:43:06,360
‫כי גדלנו ביחד בתבניות האלה.‬

691
00:43:06,440 --> 00:43:10,240
‫אתה צריך לחשוב על ההתנהגות שלך‬
‫ולנסות להתנהג טוב יותר.‬

692
00:43:10,320 --> 00:43:13,040
‫אני מניח שכולנו מתייחסים לעצמנו ‬
‫כאל ליברלים עם ראש פתוח.‬

693
00:43:13,120 --> 00:43:15,480
‫אני חושב שאני ליברלי עם ראש פתוח.‬

694
00:43:15,560 --> 00:43:16,400
‫עם זאת…‬

695
00:43:20,400 --> 00:43:21,560
‫הנה, זה בשבילך.‬

696
00:43:30,920 --> 00:43:32,080
‫מה זה היה, גבר?‬

697
00:43:32,800 --> 00:43:34,440
‫נשמע כאילו שאתה חונק כלב.‬

698
00:43:41,960 --> 00:43:44,360
‫מצחיק, יש סוגים של צחוקים שתמיד בולטים.‬

699
00:43:44,960 --> 00:43:50,400
‫יש כמה סוגים שכיחים כל כך,‬
‫שאני מסווג אותם.‬

700
00:43:50,480 --> 00:43:53,120
‫לדוגמה, סוג אחד של צחוק שכולכם מכירים,‬

701
00:43:53,200 --> 00:43:55,160
‫אני קורא לו "החזיר".‬

702
00:43:56,160 --> 00:43:57,280
‫הצחוק הזה…‬

703
00:44:00,560 --> 00:44:04,320
‫ועוד צחוק שתמיד בולט, ‬
‫אני קורא לו "קרצינומת ריאה".‬

704
00:44:05,280 --> 00:44:06,880
‫זה ככה...‬

705
00:44:13,680 --> 00:44:16,080
‫ישר מעבר לגידול, ‬

706
00:44:16,880 --> 00:44:18,080
‫אוויר דחוס.‬

707
00:44:19,400 --> 00:44:21,600
‫"אני נהנה."‬

708
00:44:22,480 --> 00:44:23,560
‫ואז דימום מהאף.‬

709
00:44:26,320 --> 00:44:28,040
‫חשבתי שאני מכיר את כל סוגי הצחוק.‬

710
00:44:28,120 --> 00:44:30,480
‫אבל לפני כמה ימים הייתה אישה בהופעה שלי‬

711
00:44:30,560 --> 00:44:33,080
‫שהצחוק שלה חרפן אותי לגמרי.‬

712
00:44:33,160 --> 00:44:37,280
‫האישה הזאת פשוט צחקה באופן‬
‫כאילו הקלדת את זה בצ'אט...‬

713
00:44:38,200 --> 00:44:40,080
‫ואז סירי מקריאה לך את זה.‬

714
00:44:41,240 --> 00:44:42,600
‫היא צחקה ככה:‬

715
00:44:46,360 --> 00:44:48,720
‫חשבתי, "מה הבעיה שלך?"‬

716
00:44:48,800 --> 00:44:51,920
‫אני יכול לדמיין איך היא משתעלת.‬
‫"שיעול, שיעול, שיעול".‬

717
00:44:57,960 --> 00:44:59,680
‫החלפת את המקום?‬

718
00:45:09,160 --> 00:45:10,280
‫אתה זריז.‬

719
00:45:11,840 --> 00:45:12,840
‫זריז כמו היטלר.‬

720
00:45:13,800 --> 00:45:16,880
‫אין לי מושג אם היטלר היה זריז, אבל...‬

721
00:45:18,320 --> 00:45:20,400
‫אבל אם כן, צריך לומר זאת לזכותו.‬

722
00:45:21,160 --> 00:45:25,200
‫"בטח, הוא עשה דבר רע מאוד, ‬
‫אבל הוא היה זריז."‬

723
00:45:26,280 --> 00:45:27,480
‫היטי הזריז.‬

724
00:45:29,160 --> 00:45:34,120
‫נשמע כמו מתקן זול בלונה-פארק, ‬
‫ב"בונקר-לנד".‬

725
00:45:52,760 --> 00:45:57,080
‫אני לגמרי מסכים‬
‫שהזמן חולף מהר יותר ככל שמתבגרים.‬

726
00:45:57,880 --> 00:46:01,120
‫זה ממש הכה בי בשלוש-ארבע השנים האחרונות.‬

727
00:46:01,200 --> 00:46:03,480
‫כמה זמן אני כבר עושה את העבודה הזאת.‬

728
00:46:03,560 --> 00:46:07,560
‫במבט לאחור, שלוש או ארבע ‬
‫השנים האחרונות נראות כמו שבוע.‬

729
00:46:07,640 --> 00:46:09,880
‫הזמן פשוט חלף בדהרה על פניי ו… ‬

730
00:46:10,480 --> 00:46:14,080
‫בואו נהיה כנים,‬
‫שלוש השנים האחרונות הלכו לא רע.‬

731
00:46:15,200 --> 00:46:18,360
‫זכיתי לדי הרבה הצלחה,‬
‫הקריירה שלי זינקה, סוג של הייפ.‬

732
00:46:18,960 --> 00:46:21,280
‫ובשלב זה, גם קצת תהילה.‬

733
00:46:22,240 --> 00:46:25,240
‫אני לא רוצה להתרברב, אבל... זה נכון ו…‬

734
00:46:25,880 --> 00:46:27,240
‫אני לא מפורסם.‬

735
00:46:27,320 --> 00:46:31,200
‫אף אחד לא פורש לי את השטיח האדום,‬
‫אבל קצת...‬

736
00:46:31,280 --> 00:46:34,760
‫אם אני אתאמץ,‬
‫אני יכול להשתתף ב"בואו לאכול איתי".‬

737
00:46:35,600 --> 00:46:38,720
‫הייתי עומד שם, מגבת מטבח על הכתף,‬

738
00:46:38,800 --> 00:46:41,720
‫"תודה ששאלת, ג'ובאני זארלה, ‬
‫על החומץ הבלסמי הזה."‬

739
00:46:42,960 --> 00:46:44,240
‫סיפור קורע מצחוק.‬

740
00:46:45,720 --> 00:46:47,120
‫זאת תהילה מהסוג שלי.‬

741
00:46:47,200 --> 00:46:51,280
‫אפילו עם התהילה הקטנה שלי,‬
‫קורים לי דברים מגוחכים לחלוטין.‬

742
00:46:51,360 --> 00:46:54,960
‫זה גורם לי לתהות איך זה להיות מפורסם באמת.‬

743
00:46:55,600 --> 00:46:58,600
‫לפני כמה ימים הייתי בדרכי למועדון.‬

744
00:46:58,680 --> 00:47:04,520
‫הייתי ברחוב וחיכיתי למונית.‬
‫מכונית חלפה מולי, עצרה וצפרה.‬

745
00:47:05,160 --> 00:47:09,040
‫הסתובבתי, וזה היה השוטרים. משטרה.‬

746
00:47:09,800 --> 00:47:12,400
‫הם פתחו את החלון, ואחד מהם אמר,‬

747
00:47:13,080 --> 00:47:14,720
‫"היי, פליקס לוברכט!"‬

748
00:47:15,640 --> 00:47:17,280
‫"אני מכיר אותך!"‬

749
00:47:18,360 --> 00:47:22,480
‫כבר הייתי שיכור, אז אמרתי,‬
‫"משטרה, גם אני מכיר אתכם."‬

750
00:47:23,840 --> 00:47:26,200
‫"מה קורה? לאן אתה צריך להגיע?"‬

751
00:47:26,280 --> 00:47:28,120
‫"אני הולך למועדון."‬

752
00:47:28,200 --> 00:47:29,600
‫"תיכנס, ניקח אותך."‬

753
00:47:31,520 --> 00:47:34,360
‫סיפור אמיתי. ‬
‫הם פתחו לי את הדלת, נכנסתי מאחור…‬

754
00:47:34,440 --> 00:47:37,720
‫הם היו שלושה במכונית. ‬
‫שניים מלפנים, אחד מאחור.‬

755
00:47:37,800 --> 00:47:40,080
‫זה היה מוזר אם כולם היו יושבים מקדימה.‬

756
00:47:40,960 --> 00:47:42,040
‫צמודים מאוד.‬

757
00:47:42,920 --> 00:47:46,240
‫נכנסתי מאחור, אמרתי להם לאן אני צריך להגיע‬
‫והנהג אמר… ‬

758
00:47:46,320 --> 00:47:50,040
‫"בוא ניסע, טוב? ‬
‫עם אורות כחולים מהבהבים. זה מהיר יותר."‬

759
00:47:51,200 --> 00:47:53,720
‫ואז דהרנו בעיר במהירות של 60 קמ"ש,‬

760
00:47:53,800 --> 00:47:56,480
‫הוספנו את הסירנה בכל רמזור אדום ונתנו גז.‬

761
00:47:57,160 --> 00:47:59,360
‫וחשבתי, "בסדר, חבר'ה...‬

762
00:48:00,800 --> 00:48:03,240
‫זה ממש נחמד מצדכם,‬

763
00:48:03,320 --> 00:48:05,280
‫אבל אתם לא צריכים לעבוד או משהו?"‬

764
00:48:06,200 --> 00:48:07,560
‫"לא, אין בעיה."‬

765
00:48:08,520 --> 00:48:09,920
‫"רוצה לנסות לירות באקדח?"‬

766
00:48:16,480 --> 00:48:20,040
‫בעבודה שלי, אני לומד הרבה על גרמניה ‬
‫כי אני נוסע ממש הרבה.‬

767
00:48:20,120 --> 00:48:22,600
‫לפני כמה ימים, הופעתי בזארבריקן.‬

768
00:48:22,680 --> 00:48:24,360
‫עובדה מעניינת על זארבריקן...‬

769
00:48:25,360 --> 00:48:26,480
‫אדולף היטלר...‬

770
00:48:27,400 --> 00:48:28,960
‫ויוזף גבלס‬

771
00:48:29,040 --> 00:48:32,880
‫היו עד שנת 2001 ‬
‫אזרחי כבוד של העיר זארבריקן.‬

772
00:48:34,600 --> 00:48:37,080
‫עד שנת 2001.‬

773
00:48:37,160 --> 00:48:40,040
‫לאחר עיכוב קל של 56 שנים,‬

774
00:48:40,800 --> 00:48:44,000
‫מישהו חשב, "אולי כדאי..."‬

775
00:48:44,960 --> 00:48:47,520
‫כשזלאטקו ניצח באח הגדול,‬

776
00:48:48,440 --> 00:48:50,920
‫אדולף היטלר היה עדיין אזרח כבוד בעיר הזאת.‬

777
00:48:52,000 --> 00:48:52,960
‫זה מאוחר.‬

778
00:48:55,840 --> 00:48:58,320
‫אנחנו תמיד בדרכים. היינו בלודוויגסבורג.‬

779
00:48:58,400 --> 00:48:59,960
‫לאלו מכם שלא יודעים זאת, ‬

780
00:49:00,040 --> 00:49:02,760
‫לודוויגסבורג היא עיירה אוניברסיטאית קטנה‬
‫ליד שטוטגרט.‬

781
00:49:02,840 --> 00:49:08,040
‫ולמדתי שבלודוויגסבורג יש רק תושבות.‬

782
00:49:09,040 --> 00:49:12,560
‫האוניברסיטה מציעה תחומי לימוד‬
‫שמסתבר שרק נשים לומדות.‬

783
00:49:12,640 --> 00:49:15,160
‫סוג של לימודי הוראה מחורבנים. אין לי מושג.‬

784
00:49:15,600 --> 00:49:16,880
‫אז היו רק נשים בקהל.‬

785
00:49:16,960 --> 00:49:22,480
‫עשיתי מופע, ו‬‫ה‬‫קהל... הקהל היה שד אחד.‬

786
00:49:22,560 --> 00:49:25,480
‫שד אחד, מתנודד…‬

787
00:49:26,440 --> 00:49:28,280
‫זה לא היה שד יפה...‬

788
00:49:28,800 --> 00:49:30,720
‫כי כמו שאמרתי, הן היו סטודנטיות להוראה.‬

789
00:49:33,320 --> 00:49:35,200
‫רק נשים גרות בלודוויגסבורג.‬

790
00:49:35,280 --> 00:49:40,880
‫זה היה משעשע ‬
‫כי כמה ימים לפני כן היינו באאכן.‬

791
00:49:40,960 --> 00:49:42,920
‫ובאאכן יש רק גברים.‬

792
00:49:43,000 --> 00:49:46,160
‫אאכן היא באמת כמו זין אחד.‬

793
00:49:46,800 --> 00:49:50,440
‫יש מכללה טכנולוגית ענקית ‬
‫ורק גברים גרים שם.‬

794
00:49:50,520 --> 00:49:53,520
‫אחרי המופע, ניגש אליי סטודנט ואמר, ‬

795
00:49:53,600 --> 00:49:55,680
‫"היי, פליקס, זה שוב אני."‬

796
00:49:56,240 --> 00:49:58,640
‫זה היה מוזר כי בחיים לא נפגשנו קודם.‬

797
00:49:59,520 --> 00:50:02,440
‫"היי, פליקס, זה שוב אני. רק רציתי לומר,‬

798
00:50:02,520 --> 00:50:05,680
‫כפי שציינת במופע, רק גברים חיים כאן.‬

799
00:50:05,760 --> 00:50:08,200
‫ולמען האמת אני חייב לומר שזה ממש נכון.‬

800
00:50:09,760 --> 00:50:12,760
‫כאן באאכן, כשאתה יוצא לבלות‬

801
00:50:12,840 --> 00:50:16,000
‫ויש פחות מעשרה גברים מסביב לאישה,‬

802
00:50:16,080 --> 00:50:19,360
‫זה לגמרי הגיוני להצטרף לתור."‬

803
00:50:21,600 --> 00:50:23,640
‫לאאכן קוראים באנגלית "מי טו".‬

804
00:50:25,720 --> 00:50:29,040
‫באאכן, כל ערב הוא ערב השנה החדשה בקלן.‬

805
00:50:32,560 --> 00:50:34,800
‫ואני שאלתי את עצמי...‬

806
00:50:34,880 --> 00:50:38,520
‫אם אאכן ולודוויגסבורג ‬
‫ימצאו דרך לשתף פעולה.‬

807
00:50:38,600 --> 00:50:44,040
‫אולי איזשהו סידור של ערים-אחיות‬
‫שבמסגרתו יארגנו הסעות אוטובוסים‬

808
00:50:45,000 --> 00:50:50,000
‫שיסיעו סטודנטים להנדסה שלא מזיינים מספיק‬

809
00:50:50,080 --> 00:50:52,520
‫מאאכן ללודוויגסבורג‬

810
00:50:53,200 --> 00:50:56,600
‫רק כדי שהם יוכלו לזיין כמה כלבות משנה א'.‬

811
00:50:57,520 --> 00:50:58,840
‫זה רק רעיון.‬

812
00:50:59,840 --> 00:51:02,720
‫ואז הם יוכלו להתקבץ במועדון...‬

813
00:51:04,040 --> 00:51:05,720
‫עם מדי הזווית שלהם...‬

814
00:51:07,320 --> 00:51:09,400
‫ולרקוד את הריקוד הגרמני.‬

815
00:51:10,480 --> 00:51:13,280
‫הגרמנים רוקדים‬
‫באותו אופן שבו אסלאמיסטים מטיפים.‬

816
00:51:15,000 --> 00:51:16,160
‫הרבה השתנה.‬

817
00:51:17,680 --> 00:51:21,200
‫גם הנסיבות האישיות שלי השתנו ‬
‫בשלוש השנים האחרונות.‬

818
00:51:21,280 --> 00:51:23,720
‫בפעם הראשונה בחיי, יש לי כסף.‬

819
00:51:24,360 --> 00:51:26,400
‫בחיים לא היה לי כסף, עכשיו יש לי.‬

820
00:51:27,080 --> 00:51:30,360
‫וכסף... זה מגניב, גבר.‬

821
00:51:31,160 --> 00:51:32,560
‫אני יכול להמליץ על זה.‬

822
00:51:33,080 --> 00:51:34,720
‫אני באמת ממליץ לכם על כסף.‬

823
00:51:36,440 --> 00:51:37,440
‫מה?‬

824
00:51:38,680 --> 00:51:39,880
‫מה השעה?‬

825
00:51:52,920 --> 00:51:56,480
‫לפי הרולקס ב-42,000 האירו שלי,‬

826
00:51:57,440 --> 00:52:00,200
‫זה קצת אחרי... אני בסדר, תודה ששאלת.‬

827
00:52:03,080 --> 00:52:06,000
‫מישהו ניגש אליי ואמר, "אהבתי את המופע,‬

828
00:52:06,080 --> 00:52:08,480
‫אבל שעון היד שלך סנוור אותי כל הזמן."‬

829
00:52:09,560 --> 00:52:12,880
‫חשבתי, "אתה יודע מה זה? בעיות יוקרה."‬

830
00:52:16,360 --> 00:52:19,000
‫מכירים את הפתגם, "מרבה ממון, מרבה דאגה?"‬

831
00:52:19,080 --> 00:52:22,360
‫זה לא נכון! זה שקר!‬

832
00:52:23,360 --> 00:52:27,120
‫ההבדל בין להיות עשיר לעני‬
‫הוא שזה מבאס להיות אחד מהשניים.‬

833
00:52:27,840 --> 00:52:31,200
‫"פליקס! זה כל כך לא הוגן!"‬

834
00:52:31,280 --> 00:52:34,400
‫סליחה, אני לא מדבר בשפת העניים.‬

835
00:52:40,280 --> 00:52:44,960
‫אני לא רוצה שתקבלו את הרושם ‬
‫שאני מבזבז את הכסף שלי מבלי לחשוב.‬

836
00:52:45,040 --> 00:52:47,320
‫אני מנסה לעשות קניות באחריות.‬

837
00:52:50,280 --> 00:52:53,000
‫רק לפני כמה ימים קניתי ז'קט הפיך של גוצ'י.‬

838
00:52:54,040 --> 00:52:56,320
‫שני ז'קטים במחיר של 14.‬

839
00:53:02,640 --> 00:53:03,640
‫לא, כסף זה טוב.‬

840
00:53:07,240 --> 00:53:10,400
‫אבל כסף משנה אנשים, הבנתי את זה.‬

841
00:53:10,920 --> 00:53:12,440
‫כסף שינה את אחי.‬

842
00:53:13,240 --> 00:53:16,520
‫אחי הוא מנהל מסע ההופעות שלי.‬
‫הוא תמיד נמצא איתי בדרכים.‬

843
00:53:16,600 --> 00:53:21,520
‫והכסף שלי שינה את אחי, באמת.‬

844
00:53:21,600 --> 00:53:25,400
‫אחי עבר מוטציה בן לילה לנסיכה.‬

845
00:53:25,480 --> 00:53:28,640
‫כאילו, "פליקס, ‬
‫אנחנו כבר לא עושים דברים כאלה, נכון?"‬

846
00:53:29,440 --> 00:53:31,840
‫"פשוט תשאיר את זה לעניים המסכנים, בסדר?"‬

847
00:53:31,960 --> 00:53:37,720
‫אחי הפך להיות אדם כל כך לא נעים‬
‫שבערים שאני מופיע בהן,‬

848
00:53:37,800 --> 00:53:40,160
‫אנחנו בדרך כלל מתאכסנים ‬
‫במלון הכי יפה בעיר.‬

849
00:53:40,240 --> 00:53:42,920
‫אחי אפילו לא אוהב ‬
‫להתאכסן במלון חמישה כוכבים.‬

850
00:53:43,000 --> 00:53:44,960
‫אחי מסתכל מסביב,‬

851
00:53:46,040 --> 00:53:47,960
‫עורך את סיור הביקורת...‬

852
00:53:48,040 --> 00:53:50,400
‫והוא מטלטל. אחי מטלטל הרבה.‬

853
00:53:51,040 --> 00:53:53,000
‫לעתים קרובות הוא מטלטל רהיטים.‬

854
00:53:53,640 --> 00:53:56,800
‫"תראה, פליקס, זה כבר די רעוע, לא?"‬

855
00:53:56,880 --> 00:53:58,760
‫"זה קצת בלוי."‬

856
00:53:59,680 --> 00:54:01,480
‫אני לא בטוח שאני יכול לישון כאן."‬

857
00:54:14,280 --> 00:54:16,320
‫אחי נוהם על רהיטים.‬

858
00:54:17,360 --> 00:54:20,280
‫אחי נהיה בן זונה.‬

859
00:54:20,360 --> 00:54:24,560
‫הוא רץ לאמרגן מקומי עם כוס קפה ביד ואמר...‬

860
00:54:25,640 --> 00:54:26,480
‫"אתה."‬

861
00:54:27,640 --> 00:54:28,560
‫"בוא הנה."‬

862
00:54:29,960 --> 00:54:30,840
‫"בוא הנה."‬

863
00:54:31,440 --> 00:54:34,760
‫"בוא הנה."‬

864
00:54:36,160 --> 00:54:38,680
‫"אני רק רציתי לשאול..."‬

865
00:54:39,560 --> 00:54:42,800
‫"רציתי לשאול אם הזמנתי קפוצ'ינו...‬

866
00:54:44,640 --> 00:54:47,440
‫או שתן חזיר פושר?"‬

867
00:54:50,120 --> 00:54:52,000
‫"זה שתן של חזיר, לא?"‬

868
00:54:52,960 --> 00:54:54,840
‫"בטח, זה שתן של חזיר."‬

869
00:54:54,920 --> 00:54:57,240
‫"בטח."‬

870
00:55:01,360 --> 00:55:02,200
‫"תשתה."‬

871
00:55:03,560 --> 00:55:04,840
‫"תשתה, חזיר."‬

872
00:55:05,400 --> 00:55:07,240
‫"תשתה את השתן שלך."‬

873
00:55:17,280 --> 00:55:21,400
‫למען האמת, זה די מגוחך ‬
‫מה שקרה בשלוש השנים האחרונות.‬

874
00:55:21,480 --> 00:55:25,960
‫קנה המידה וההיקף של העניין‬
‫התפוצץ בתוך זמן כל כך קצר.‬

875
00:55:26,040 --> 00:55:29,320
‫זה כמעט מבלבל. זה לגמרי הזוי.‬

876
00:55:29,400 --> 00:55:31,800
‫המספרים ההזויים במסע ההופעות של "הייפ",‬

877
00:55:31,880 --> 00:55:34,560
‫שהכרטיסים להם אזלו‬
‫מהמופע הראשון ועד לאחרון.‬

878
00:55:34,640 --> 00:55:37,080
‫מכרנו יותר מרבע מיליון כרטיסים.‬

879
00:55:37,160 --> 00:55:39,440
‫במהלך שלוש השנים האחרונות, כתבתי רומן‬

880
00:55:39,520 --> 00:55:41,920
‫שהפך בינתיים לרב מכר, גם הספר המוקלט,‬

881
00:55:42,000 --> 00:55:44,080
‫ועומדים לעבד אותו לסרט.‬

882
00:55:44,160 --> 00:55:47,040
‫מסיבה כלשהי, ‬
‫עשיתי את הפודקאסט המצליח ביותר בגרמניה.‬

883
00:55:47,120 --> 00:55:48,000
‫הייתי… ‬

884
00:55:58,800 --> 00:56:01,320
‫כרגע, אני מקליט את הספיישל המדהים הזה‬

885
00:56:01,400 --> 00:56:02,880
‫בתיאטרון היפה ביותר בגרמניה.‬

886
00:56:02,960 --> 00:56:05,520
‫הכרטיסים לכל ההופעות שלי אזלו בכל מקום.‬

887
00:56:05,600 --> 00:56:08,600
‫זה כל מה שרציתי, נכון?‬

888
00:56:08,680 --> 00:56:11,040
‫והדבר המצחיק הוא שעכשיו, כשיש לי הכול,‬

889
00:56:11,120 --> 00:56:13,960
‫אני לא יכול להיות מאושר מזה‬
‫או ליהנות מזה לרגע,‬

890
00:56:14,040 --> 00:56:18,120
‫כי אני כל הזמן מפחד שאאבד את הכול איכשהו.‬

891
00:56:18,680 --> 00:56:22,600
‫לכן, הדבר הזה הוא סוג של התינוק שלי.‬

892
00:56:22,680 --> 00:56:24,880
‫ואני מפחד ל… ‬

893
00:56:25,680 --> 00:56:26,880
‫יש לי...‬

894
00:56:26,960 --> 00:56:31,280
‫לראשונה בחיי, אני מפחד מאובדן‬
‫כי עכשיו יש לי משהו להפסיד.‬

895
00:56:31,360 --> 00:56:35,600
‫הגאות משתנה כל כך מהר בימים אלה.‬
‫מספיק ציטוט אחד מחוץ להקשרו.‬

896
00:56:35,680 --> 00:56:38,920
‫רגע אחד אתה מופיע מול אלפי אנשים,‬

897
00:56:39,000 --> 00:56:42,080
‫ובמשנהו, אתה עומד מול הסופרמרקט ונובח.‬

898
00:56:42,800 --> 00:56:44,880
‫הגאות משתנה במהירות. זה מפחיד אותי.‬

899
00:56:44,960 --> 00:56:48,800
‫אני מנסה ליהנות מכל זה. ‬
‫אבל זה העניין בהייפ…‬

900
00:56:48,880 --> 00:56:52,720
‫הוא מגיע פתאום, ומתישהו, זה נגמר.‬

901
00:56:54,240 --> 00:56:55,640
‫שמי פליקס לוברכט.‬

902
00:56:55,760 --> 00:56:56,960
‫תודה שבאתם.‬

903
00:57:16,080 --> 00:57:17,080
‫תודה!‬

904
00:57:20,360 --> 00:57:23,560
‫אני אוהב את כולכם! ההייפ אמיתי!‬

905
00:59:28,920 --> 00:59:33,920
‫עברית: שלמה ליברמן‬