1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:26,333 --> 00:00:28,916
‫- NETFLIX מציגה -‬

4
00:00:51,291 --> 00:00:52,791
‫אני חושבת לגמור עם זה.‬

5
00:00:53,958 --> 00:00:55,833
‫ברגע שהמחשבה מגיעה, היא נשארת.‬

6
00:00:56,375 --> 00:00:59,166
‫היא נתקעת. משתהה. משתלטת.‬

7
00:00:59,875 --> 00:01:02,166
‫אין הרבה מה לעשות בקשר לזה. סמכו עליי.‬

8
00:01:02,250 --> 00:01:03,083
‫היא לא נעלמת.‬

9
00:01:03,833 --> 00:01:07,541
‫היא שם כך או כך. היא שם כשאני אוכלת,‬
‫כשאני הולכת למיטה.‬

10
00:01:07,625 --> 00:01:09,791
‫היא שם כשאני ישנה, כשאני מתעוררת.‬

11
00:01:09,875 --> 00:01:11,416
‫היא תמיד שם. תמיד.‬

12
00:01:13,291 --> 00:01:15,083
‫אני לא חושבת על זה זמן רב.‬

13
00:01:15,541 --> 00:01:16,375
‫הרעיון חדש.‬

14
00:01:17,375 --> 00:01:19,083
‫אבל מרגיש ישן בו-זמנית.‬

15
00:01:20,000 --> 00:01:21,041
‫מתי זה התחיל?‬

16
00:01:21,666 --> 00:01:23,458
‫מה אם המחשבה הזאת לא פותחה על ידי,‬

17
00:01:23,541 --> 00:01:25,416
‫אלא נשתלה במוחי, מפותחת מראש?‬

18
00:01:26,416 --> 00:01:28,625
‫האם רעיון שלא נאמר אינו מקורי?‬

19
00:01:29,458 --> 00:01:31,458
‫אולי בעצם ידעתי כל הזמן הזה.‬

20
00:01:32,041 --> 00:01:34,333
‫אולי כך זה תמיד היה אמור להסתיים.‬

21
00:01:36,666 --> 00:01:37,708
‫ג'ייק אמר פעם:‬

22
00:01:38,791 --> 00:01:41,125
‫לפעמים מחשבה קרובה יותר לאמת,‬

23
00:01:41,666 --> 00:01:43,458
‫למציאות, מאשר הפעולה.‬

24
00:01:44,166 --> 00:01:47,416
‫אפשר לומר כל דבר. לעשות כל דבר.‬
‫אבל אי אפשר לזייף מחשבה.‬

25
00:01:48,791 --> 00:01:50,333
‫הכביש ריק ברובו.‬

26
00:01:51,708 --> 00:01:54,208
‫שקט כאן. ריק.‬

27
00:01:54,541 --> 00:01:55,916
‫יותר מהצפוי.‬

28
00:01:56,416 --> 00:02:00,041
‫כל כך הרבה לראות, אך בלי הרבה אנשים.‬
‫בלי הרבה בניינים או בתים.‬

29
00:02:00,416 --> 00:02:01,250
‫שמיים.‬

30
00:02:01,583 --> 00:02:03,458
‫עצים, שדות, גדרות.‬

31
00:02:04,125 --> 00:02:06,416
‫הכביש ושולי החצץ.‬

32
00:02:08,083 --> 00:02:09,333
‫"רוצה לעצור לקפה?"‬

33
00:02:09,416 --> 00:02:10,750
‫"אני בסדר", אני עונה.‬

34
00:02:11,625 --> 00:02:14,458
‫"הזדמנות אחרונה לפני‬
‫שכל מה שנראה זה חוות."‬

35
00:02:15,750 --> 00:02:18,166
‫אני מבקרת את הוריו של ג'ייק בפעם הראשונה.‬

36
00:02:18,458 --> 00:02:19,875
‫או שאבקר כשנגיע.‬

37
00:02:20,416 --> 00:02:22,041
‫ג'ייק, החבר שלי.‬

38
00:02:22,500 --> 00:02:24,250
‫הוא לא חבר שלי הרבה זמן.‬

39
00:02:24,583 --> 00:02:25,958
‫זה טיולנו הראשון יחד.‬

40
00:02:26,541 --> 00:02:27,791
‫הנסיעה הארוכה הראשונה.‬

41
00:02:28,000 --> 00:02:30,083
‫אז זה מוזר שאני מרגישה נוסטלגית.‬

42
00:02:30,291 --> 00:02:32,583
‫בנוגע למערכת היחסים שלנו, אליו, אלינו.‬

43
00:02:34,458 --> 00:02:37,375
‫אני אמורה להתרגש, לצפות לראשונה מני רבות.‬

44
00:02:37,708 --> 00:02:39,625
‫אבל אני לא. בכלל לא.‬

45
00:02:41,458 --> 00:02:44,375
‫ראיתי יותר אסמים בנסיעה הזו‬
‫מכפי שראיתי במשך שנים.‬

46
00:02:44,583 --> 00:02:45,666
‫אולי בכל חיי.‬

47
00:02:46,208 --> 00:02:47,375
‫כולם נראים זהים.‬

48
00:02:47,708 --> 00:02:50,166
‫כמה פרות, כמה סוסים, כבשים, שדות.‬

49
00:02:50,958 --> 00:02:51,875
‫ואסמים.‬

50
00:02:52,541 --> 00:02:53,750
‫כאלה שמיים גדולים.‬

51
00:02:56,916 --> 00:02:59,291
‫אני מרגישה כאילו הכרתי‬
‫את ג'ייק יותר זמן.‬

52
00:03:00,375 --> 00:03:01,250
‫כמה זמן עבר?‬

53
00:03:02,666 --> 00:03:05,208
‫חודש? שישה שבועות, אולי שבעה.‬

54
00:03:05,875 --> 00:03:08,208
‫אני אמורה לדעת במדויק.‬
‫נגיד שבעה שבועות.‬

55
00:03:12,625 --> 00:03:16,166
‫ההנחות נכונות. אני מרגיש את הפחד שלי גדל.‬
‫הגיעה העת...‬

56
00:03:16,250 --> 00:03:17,583
‫יש בינינו קשר אמיתי.‬

57
00:03:18,083 --> 00:03:20,125
‫חיבור נדיר ואינטנסיבי.‬

58
00:03:21,125 --> 00:03:23,125
‫מעולם לא חוויתי משהו כזה.‬

59
00:03:25,250 --> 00:03:28,500
‫...גדל. הגיעה העת לתשובה. רק שאלה אחת.‬

60
00:03:28,958 --> 00:03:30,416
‫שאלה אחת שיש לענות עליה.‬

61
00:03:36,416 --> 00:03:37,250
‫יורד שלג!‬

62
00:03:37,333 --> 00:03:38,791
‫החורף הגיע!‬

63
00:03:39,750 --> 00:03:40,666
‫כן.‬

64
00:03:47,416 --> 00:03:48,250
‫השמיים!‬

65
00:04:19,125 --> 00:04:20,666
‫אני חושבת לגמור עם זה.‬

66
00:04:20,750 --> 00:04:22,166
‫מה?‬
‫-מה?‬

67
00:04:22,250 --> 00:04:23,375
‫אמרת משהו?‬

68
00:04:23,708 --> 00:04:25,583
‫לא, אני לא חושבת.‬

69
00:04:26,791 --> 00:04:28,208
‫מוזר.‬
‫-כן.‬

70
00:04:30,041 --> 00:04:31,458
‫אני חושבת לגמור עם זה.‬

71
00:04:32,916 --> 00:04:35,041
‫מה הטעם להמשיך ככה?‬

72
00:04:35,375 --> 00:04:37,208
‫אני יודע מה זה, לאן זה הולך.‬

73
00:04:37,875 --> 00:04:39,708
‫ג'ייק הוא בחור נחמד, אבל...‬

74
00:04:40,750 --> 00:04:43,583
‫זה לא הולך לשום מקום.‬
‫אני יודעת את זה כבר זמן מה.‬

75
00:04:44,458 --> 00:04:47,833
‫אולי זה הטבע האנושי להמשיך עם הידיעה הזו.‬

76
00:04:48,375 --> 00:04:50,541
‫החלופה דורשת יותר מדי אנרגיה.‬

77
00:04:50,791 --> 00:04:51,875
‫החלטיות.‬

78
00:04:53,500 --> 00:04:56,500
‫אנשים נשארים במערכות יחסים לא בריאות‬
‫כי זה קל יותר.‬

79
00:04:56,916 --> 00:04:58,125
‫פיזיקה בסיסית.‬

80
00:04:58,625 --> 00:05:00,708
‫ואובייקט בתנועה נוטה להישאר בתנועה.‬

81
00:05:00,916 --> 00:05:04,166
‫אנשים נוטים להישאר במערכות יחסים‬
‫אחרי תאריך התפוגה שלהם.‬

82
00:05:04,583 --> 00:05:06,625
‫זה חוק הרגש הראשון של ניוטון.‬

83
00:05:06,708 --> 00:05:09,583
‫את רוצה לעצור לקפה‬

84
00:05:09,666 --> 00:05:11,541
‫או משהו, נשנוש?‬

85
00:05:11,916 --> 00:05:14,958
‫עוד מעט נתחיל לראות רק חוות.‬

86
00:05:15,208 --> 00:05:16,541
‫אני בסדר.‬
‫-את בטוחה?‬

87
00:05:17,625 --> 00:05:19,541
‫אני לא רוצה להרוס לי את התיאבון.‬

88
00:05:22,541 --> 00:05:23,375
‫אוקיי.‬

89
00:05:44,416 --> 00:05:47,833
‫את יודעת, אימא שלי לא מרגישה טוב לאחרונה.‬

90
00:05:48,291 --> 00:05:49,875
‫אז...‬
‫-אני מצטערת.‬

91
00:05:49,958 --> 00:05:53,375
‫אז אני רק אומר שאולי לא יהיה‬
‫יותר מדי אוכל,‬

92
00:05:53,458 --> 00:05:55,750
‫שאולי היא לא תהיה מסוגלת לבשל הרבה.‬

93
00:05:59,125 --> 00:06:01,500
‫היא לא בריאה.‬
‫-מה קרה לה?‬

94
00:06:01,583 --> 00:06:04,958
‫אני רק אומר שאם את רוצה לעצור לנשנוש‬

95
00:06:05,041 --> 00:06:09,208
‫או משהו כזה, זה בטח יהיה בסדר...‬

96
00:06:12,083 --> 00:06:13,541
‫מבחינת קלקול התיאבון.‬

97
00:06:14,125 --> 00:06:16,125
‫זה אולי אפילו כדאי.‬

98
00:06:16,625 --> 00:06:17,500
‫אני בסדר.‬

99
00:06:17,583 --> 00:06:18,416
‫אוקיי.‬

100
00:06:26,708 --> 00:06:31,208
‫בואו, הצטרפו אליי, ידידיי,‬
‫וקבלו את ישו אל ליבכם.‬

101
00:06:31,291 --> 00:06:33,625
‫כפי שישעיהו פרק א' פסוק י"ח אומר לנו,‬

102
00:06:34,041 --> 00:06:35,833
‫אם יהיו חטאכם כשנים,‬

103
00:06:36,291 --> 00:06:38,708
‫כשלג ילבינו.‬

104
00:06:39,333 --> 00:06:41,833
‫הם באמת מצפים לפגוש אותך.‬

105
00:06:42,833 --> 00:06:45,291
‫אני לא רוצה שתקבלי רושם מוטעה.‬

106
00:06:45,666 --> 00:06:48,416
‫סיפרתי להם הרבה עלייך.‬
‫-נחמד לשמוע.‬

107
00:06:48,708 --> 00:06:51,708
‫גם אני מצפה לפגוש אותם.‬

108
00:06:54,458 --> 00:06:57,166
‫אולי זה לא הוגן מצדי‬
‫לצאת לטיול הזה עם ג'ייק...‬

109
00:06:58,000 --> 00:07:00,958
‫כשאני כל כך לא בטוחה בנוגע לעתידנו,‬
‫או לאי קיומו.‬

110
00:07:02,375 --> 00:07:04,458
‫אחרי הכול, לפגוש את הורי בן הזוג‬

111
00:07:04,541 --> 00:07:06,541
‫זה הצעד הברור הבא, לא כן?‬

112
00:07:06,625 --> 00:07:09,541
‫האמת שאפילו לא סיפרתי להוריי‬
‫שאני יוצאת עם ג'ייק.‬

113
00:07:09,750 --> 00:07:12,125
‫לא הזכרתי אותו. ולא נראה לי שאעשה זאת.‬

114
00:07:12,791 --> 00:07:14,458
‫היא לא מרגישה טוב לאחרונה.‬

115
00:07:14,541 --> 00:07:17,708
‫להזדקן זה לא לנקבות,‬
‫כמו שבטי דייוויס אמרה.‬

116
00:07:17,958 --> 00:07:19,208
‫נכון, למרות...‬

117
00:07:19,291 --> 00:07:23,625
‫שיש מי שיפריע לו שימושה במילה "נקבות"...‬

118
00:07:23,708 --> 00:07:26,375
‫כן, כמובן. כן.‬
‫-...כמונח מעליב.‬

119
00:07:27,333 --> 00:07:28,583
‫זאת הייתה תקופה אחרת.‬

120
00:07:29,875 --> 00:07:31,875
‫אני מניחה שזו סקרנות.‬

121
00:07:33,416 --> 00:07:35,083
‫קשה מאוד להבין את ג'ייק.‬

122
00:07:36,333 --> 00:07:38,458
‫אולי זה כמו חלון למקורות שלו.‬

123
00:07:39,125 --> 00:07:40,291
‫הילד הוא האבא‬

124
00:07:40,375 --> 00:07:43,166
‫של הגבר וכל זה.‬
‫-אז את מעריצה של וורדסוורת'?‬

125
00:07:43,791 --> 00:07:46,041
‫וורדסוורת'?‬
‫-ויליאם וורדסוורת', המשורר?‬

126
00:07:48,916 --> 00:07:51,166
‫אני לא ממש מכירה.‬

127
00:07:51,458 --> 00:07:52,333
‫למה אתה שואל?‬

128
00:07:52,416 --> 00:07:55,541
‫אני חושב עליו משום מה.‬

129
00:07:56,500 --> 00:07:57,500
‫הוא קפץ לי בראש.‬

130
00:07:58,875 --> 00:08:04,416
‫השיר שלו, "אודה: רמזים לאלמותיות‬
‫מזיכרונות מילדות מוקדמת".‬

131
00:08:04,500 --> 00:08:06,041
‫אלוהים, זו הכותרת?‬

132
00:08:06,666 --> 00:08:08,625
‫זה נשמע כמו שיר שלם.‬
‫ -אני יודע.‬

133
00:08:15,250 --> 00:08:17,916
‫אני חושבת ל...‬
‫-מילה של וורדסוורת' זאת מילה.‬

134
00:08:18,875 --> 00:08:19,708
‫קלעת.‬

135
00:08:22,291 --> 00:08:24,166
‫את רוצה לשמוע איך הוא מתחיל?‬

136
00:08:24,250 --> 00:08:26,708
‫זה רק ש...‬
‫-אני לא בחורה של מטאפורות.‬

137
00:08:26,791 --> 00:08:28,666
‫רק שהשיר הזה מדבר אליי.‬

138
00:08:30,750 --> 00:08:34,875
‫אגב, וורדסוורת' כתב סדרת שירים‬
‫לאישה בשם לוסי.‬

139
00:08:37,375 --> 00:08:38,333
‫כמוני!‬

140
00:08:38,416 --> 00:08:44,041
‫אישה יפה ואידיאלית שמתה צעירה.‬

141
00:08:44,125 --> 00:08:45,166
‫אוי.‬

142
00:08:46,250 --> 00:08:49,000
‫טוב, ההשוואה ביניכן היא בשם בלבד.‬

143
00:08:50,958 --> 00:08:54,541
‫ושאת אידיאלית, כמובן.‬

144
00:08:56,875 --> 00:08:59,291
‫זה מאוד מתוק.‬

145
00:09:04,541 --> 00:09:05,458
‫זה רק…‬

146
00:09:08,708 --> 00:09:11,125
‫- לוסי -‬

147
00:09:11,208 --> 00:09:12,041
‫מי זה?‬

148
00:09:12,833 --> 00:09:15,375
‫רק חברה. אני לא אענה.‬

149
00:09:15,625 --> 00:09:17,916
‫את יכולה, לא אכפת לי. תעני.‬
‫-זה בסדר.‬

150
00:09:18,000 --> 00:09:18,916
‫לא אכפת לי.‬

151
00:09:28,375 --> 00:09:30,541
‫זה מוזר. ראית את הנדנדה שעברנו?‬

152
00:09:30,708 --> 00:09:32,000
‫איזו נדנדה?‬
‫-זה היה מוזר.‬

153
00:09:32,083 --> 00:09:34,916
‫נדנדה חדשה ויפה מול בית נטוש.‬

154
00:09:35,000 --> 00:09:36,333
‫לא. פספסתי אותה.‬
‫-מה?‬

155
00:09:37,250 --> 00:09:38,375
‫לא ראיתי אותה.‬

156
00:09:38,458 --> 00:09:39,791
‫למה שהיא תהיה שם?‬

157
00:09:39,875 --> 00:09:41,958
‫ברור שאיש לא גר בבית הזה במשך שנים.‬

158
00:09:42,041 --> 00:09:44,833
‫מישהו עובר לגור שם, ו...‬

159
00:09:45,416 --> 00:09:48,750
‫והעביר את הנדנדה קודם?‬
‫זה הדבר היחיד שעולה לי.‬

160
00:09:50,875 --> 00:09:51,708
‫אני...‬
‫-זה...‬

161
00:09:51,791 --> 00:09:53,875
‫נראה כמו רצף אירועים בלתי סביר.‬

162
00:09:57,000 --> 00:09:59,041
‫את יודעת, שיהיה משהו‬

163
00:09:59,125 --> 00:10:02,583
‫שיבדר את הילדים‬
‫בזמן שההורים מכינים את הבית.‬

164
00:10:05,083 --> 00:10:05,916
‫מוזר.‬

165
00:10:06,416 --> 00:10:08,583
‫אומרים שיתכן‬

166
00:10:08,666 --> 00:10:10,125
‫שתהיה כמות גדולה של שלג.‬
‫-כן?‬

167
00:10:10,208 --> 00:10:11,625
‫הם חוזים את זה.‬

168
00:10:12,333 --> 00:10:14,083
‫אתה חושב שאולי כדאי שנחזור?‬

169
00:10:15,958 --> 00:10:20,833
‫יש לי לא מעט... למען האמת,‬
‫הרבה עבודה לעשות מחר.‬

170
00:10:21,458 --> 00:10:23,666
‫עליי לחזור הביתה הלילה...‬
‫-נהיה בסדר.‬

171
00:10:23,750 --> 00:10:26,083
‫יש לי שרשראות לצמיגים בתא המטען.‬

172
00:10:29,916 --> 00:10:33,041
‫על מה את עובדת?‬
‫-אני צריכה להגיש עבודה ביום רביעי.‬

173
00:10:33,125 --> 00:10:34,041
‫איזו מהן?‬

174
00:10:34,125 --> 00:10:36,333
‫רגישות לזיהום כלבת‬

175
00:10:36,416 --> 00:10:38,625
‫בנוירונים בשורש הגנגליה הגבי.‬

176
00:10:38,708 --> 00:10:40,791
‫גם בגנגליית העצב המשולש, נכון?‬

177
00:10:41,625 --> 00:10:43,166
‫כן, בדיוק.‬

178
00:10:45,291 --> 00:10:46,166
‫נקודה לי.‬

179
00:10:47,916 --> 00:10:51,666
‫מתעניין ובעל ידע בעבודה של בת הזוג שלי.‬

180
00:10:51,750 --> 00:10:52,791
‫נקודה לג'ייק.‬

181
00:10:55,166 --> 00:10:56,416
‫איך מתקדם החיבור שלך?‬

182
00:10:57,125 --> 00:10:59,125
‫האמת שלשום מקום.‬

183
00:10:59,541 --> 00:11:02,708
‫אני באמת צריכה לחזור הערב,‬
‫להתמודד עם זה על הבוקר.‬

184
00:11:02,791 --> 00:11:05,541
‫אני אחזיר אותך הביתה. שרשראות.‬

185
00:11:05,958 --> 00:11:06,791
‫שרשראות.‬

186
00:11:07,916 --> 00:11:09,333
‫כן, אני מחבבת את ג'ייק.‬

187
00:11:10,250 --> 00:11:11,208
‫והוא משכיל.‬

188
00:11:11,666 --> 00:11:15,041
‫התחומים שלנו שונים,‬
‫אבל הוא סקרן ועומד בקצב.‬

189
00:11:15,125 --> 00:11:17,291
‫זה דבר טוב. זה בטור הבעד.‬

190
00:11:17,583 --> 00:11:20,083
‫והוא חמוד בדרכו המביכה.‬

191
00:11:21,000 --> 00:11:22,541
‫ואנחנו גם מעניינים ביחד.‬

192
00:11:23,000 --> 00:11:24,916
‫אנשים מסתכלים עלינו כשאנו ביחד.‬

193
00:11:25,291 --> 00:11:27,791
‫מי הזוג הזה?‬
‫לא מסתכלים עליי כשאני לבד.‬

194
00:11:28,291 --> 00:11:29,875
‫וגם על ג'ייק לא.‬

195
00:11:30,166 --> 00:11:31,708
‫ג'ייק אמר שהוא מרגיש את זה.‬

196
00:11:32,541 --> 00:11:33,750
‫הוא מרגיש בלתי נראה.‬

197
00:11:40,416 --> 00:11:42,083
‫רוצה להקשיב למשהו?‬

198
00:11:45,541 --> 00:11:46,833
‫סליחה, מה?‬

199
00:11:51,041 --> 00:11:56,833
‫שאלתי אם את רוצה להאזין למוזיקה?‬

200
00:11:56,916 --> 00:11:58,208
‫כן, בטח.‬

201
00:12:03,958 --> 00:12:06,666
‫כשנוסעים כל כך רחוק, אין הרבה קליטה.‬

202
00:12:13,833 --> 00:12:15,291
‫זה שיר מוזר.‬

203
00:12:16,666 --> 00:12:17,541
‫ל...‬

204
00:12:18,791 --> 00:12:21,916
‫כאן, באמצע שום מקום.‬
‫-זה מ"אוקלהומה!"‬

205
00:12:22,250 --> 00:12:23,125
‫המחזמר.‬

206
00:12:23,500 --> 00:12:25,916
‫לא ידעתי שאתה חובב מחזות זמר.‬

207
00:12:26,000 --> 00:12:27,583
‫ובכן, אני לא, באמת.‬

208
00:12:27,666 --> 00:12:29,708
‫בכל אופן, אני מכיר כמה מחזות זמר.‬

209
00:12:30,416 --> 00:12:34,291
‫אוקלהומה, פנטום, קרוסלה, סאות' פסיפיק,‬

210
00:12:34,375 --> 00:12:37,166
‫ברנשים וחתיכות, שיר תוף הפרחים, מרשעת,‬

211
00:12:37,541 --> 00:12:40,708
‫איך להצליח בעסקים בלי להתאמץ, מיוזיק מן,‬

212
00:12:40,791 --> 00:12:42,541
‫משחקי הפיג'מה, קברט,‬

213
00:12:43,333 --> 00:12:46,583
‫מלך האריות, גריז, המלך ואני,‬
‫צלילי המוזיקה,‬

214
00:12:46,666 --> 00:12:48,666
‫חברי ג'ואי, דודתו של צ'רלי, יום בניו יורק,‬

215
00:12:48,750 --> 00:12:49,750
‫גברתי הנאווה.‬

216
00:12:50,166 --> 00:12:52,416
‫אבל אני מכיר את אוקלהומה הכי טוב,‬
‫אני מניח.‬

217
00:12:52,791 --> 00:12:57,000
‫הם מעלים אותו כל כמה שנים, מסיבות ברורות.‬

218
00:12:57,791 --> 00:12:59,458
‫רגע, מי מעלה אותו כל כמה שנים?‬

219
00:12:59,541 --> 00:13:02,041
‫לפעמים אני רואה ילדים‬

220
00:13:02,166 --> 00:13:05,416
‫שהשתתפו בהפקות עבר, את יודעת.‬

221
00:13:06,875 --> 00:13:09,416
‫בסופרמרקט, עובדים בחנויות בעיר.‬

222
00:13:11,583 --> 00:13:12,583
‫מבוגרים יותר כעת.‬

223
00:13:40,583 --> 00:13:42,750
‫הגישה של הבחורה הזו נראית די בריאה.‬

224
00:13:43,916 --> 00:13:44,750
‫יופי לה.‬

225
00:13:44,833 --> 00:13:48,208
‫היא מוחה יותר מדי, מסתבר.‬

226
00:13:48,291 --> 00:13:49,625
‫כולנו היינו שם.‬

227
00:13:51,833 --> 00:13:52,666
‫איפה?‬

228
00:13:53,916 --> 00:13:56,166
‫מחינו יותר מדי על כמה שהכול בסדר.‬

229
00:13:56,833 --> 00:13:58,291
‫בגלל זה אני אוהב טיולים.‬

230
00:13:58,833 --> 00:14:00,916
‫טוב להזכיר לעצמך‬

231
00:14:01,375 --> 00:14:05,250
‫שהעולם גדול יותר ממה שיש לך בתוך הראש.‬

232
00:14:05,625 --> 00:14:06,458
‫את יודעת?‬

233
00:14:07,750 --> 00:14:09,833
‫פרספקטיבה.‬
‫-פרספקטיבה.‬

234
00:14:11,541 --> 00:14:12,916
‫באמת יפה כאן.‬

235
00:14:13,958 --> 00:14:15,958
‫באופן עגום ושבור לב.‬

236
00:14:18,708 --> 00:14:20,416
‫מתי נסעתי לטיול בפעם האחרונה?‬

237
00:14:24,208 --> 00:14:26,208
‫אני אמורה לזכור, אבל אני לא זוכרת.‬

238
00:14:27,208 --> 00:14:28,750
‫שום דבר לא עולה לי.‬

239
00:14:28,833 --> 00:14:31,541
‫זה מוזר. כל כך הרבה דברים מעורפלים לי‬
‫לאחרונה.‬

240
00:14:31,625 --> 00:14:33,375
‫אז את אוהבת את הנוף הזה?‬

241
00:14:34,458 --> 00:14:35,666
‫כן, זה יפהפה.‬

242
00:14:35,750 --> 00:14:36,791
‫זה מלנכולי.‬

243
00:14:37,208 --> 00:14:38,458
‫אני אוהבת את זה.‬

244
00:14:40,041 --> 00:14:41,291
‫זו המשוררת שבך.‬

245
00:14:43,416 --> 00:14:45,875
‫כן. אני מניחה.‬

246
00:14:47,625 --> 00:14:48,750
‫אולי, אני לא יודעת.‬

247
00:14:53,166 --> 00:14:54,708
‫עבדת על משהו?‬

248
00:14:55,708 --> 00:14:58,291
‫בדיוק סיימתי משהו.‬

249
00:14:58,625 --> 00:15:00,166
‫כן. אני לא יודעת.‬

250
00:15:00,625 --> 00:15:01,458
‫אפשר לשמוע?‬

251
00:15:01,791 --> 00:15:02,625
‫תקרא אותו.‬

252
00:15:02,708 --> 00:15:06,625
‫אני אוהב לשמוע אותם בקול שלך,‬
‫ואת כל כך טובה בדקלום שלהם.‬

253
00:15:06,708 --> 00:15:08,166
‫לא ממש, אבל תודה.‬

254
00:15:08,250 --> 00:15:11,375
‫זה יתאים לנוף הפואטי.‬

255
00:15:11,750 --> 00:15:15,666
‫אני לא יודעת, ג'ייק,‬
‫פשוט לא ממש מתחשק לי להופיע...‬

256
00:15:15,750 --> 00:15:17,583
‫בחייך, זה יעביר את הזמן.‬

257
00:15:19,375 --> 00:15:20,791
‫אני לא רוצה שתשתעמם.‬

258
00:15:23,375 --> 00:15:24,458
‫זה נקרא "בונדוג".‬

259
00:15:30,500 --> 00:15:31,875
‫"לחזור הביתה זה נורא...‬

260
00:15:33,250 --> 00:15:35,458
‫בין אם הכלבים מלקקים את פניך או לא,‬

261
00:15:36,291 --> 00:15:39,208
‫בין אם יש לך אישה‬

262
00:15:39,708 --> 00:15:44,250
‫או רק בדידות בצורת אישה שמחכה לך.‬

263
00:15:44,916 --> 00:15:46,916
‫לחזור הביתה זה בודד כל כך...‬

264
00:15:47,875 --> 00:15:52,041
‫עד שאתה חושב בחיבה על הלחץ הברומטרי המדכא‬

265
00:15:52,208 --> 00:15:54,791
‫במקום שממנו באת,‬

266
00:15:54,916 --> 00:15:57,166
‫כי הכול גרוע יותר ברגע שאתה בבית.‬

267
00:15:57,666 --> 00:16:01,083
‫אתה חושב על השרצים שנדבקים לגבעולי הדשא...‬

268
00:16:02,291 --> 00:16:07,375
‫שעות ארוכות על הכביש,‬
‫סיוע בצד הדרך וגלידות‬

269
00:16:07,458 --> 00:16:10,500
‫והצורות המוזרות של עננים מסוימים‬

270
00:16:10,666 --> 00:16:14,875
‫ושתיקות עם כמיהה כי לא רצית לחזור.‬

271
00:16:15,041 --> 00:16:16,250
‫לחזור הביתה זה...‬

272
00:16:18,958 --> 00:16:20,083
‫פשוט נורא.‬

273
00:16:21,791 --> 00:16:24,041
‫השתיקות בסגנון הביתי‬

274
00:16:24,333 --> 00:16:28,000
‫והעננים לא תורמים לכלום פרט לסבל הכללי.‬

275
00:16:28,083 --> 00:16:31,125
‫עננים, כמו שהם,‬
‫הם למעשה חשודים.‬

276
00:16:31,541 --> 00:16:34,875
‫הם עשויים מחומר שונה‬
‫מאלה שהשארת מאחור.‬

277
00:16:34,958 --> 00:16:39,000
‫אתה עצמך נוצרת מבד מעונן אחר,‬

278
00:16:40,416 --> 00:16:44,000
‫הוחזרת, הושלכת,‬

279
00:16:45,375 --> 00:16:46,875
‫פגישה נוכרית באור ירח,‬

280
00:16:47,166 --> 00:16:50,916
‫עצוב לחזור, רפוי בכל הנקודות הלא נכונות.‬

281
00:16:51,000 --> 00:16:54,750
‫חליפת בגדים מרופטת,‬
‫סמרטוטית, משומשת.‬

282
00:16:57,875 --> 00:16:59,166
‫אתה שב הביתה,‬

283
00:17:00,416 --> 00:17:03,458
‫כנוחת על הירח, זר.‬

284
00:17:05,833 --> 00:17:07,916
‫משיכת כבידתו של כדור הארץ,‬

285
00:17:08,291 --> 00:17:09,916
‫מאמץ שכעת הוכפל,‬

286
00:17:11,500 --> 00:17:14,125
‫פורם את שרוכי נעליך,‬

287
00:17:14,833 --> 00:17:16,125
‫ואת כתפיך,‬

288
00:17:17,750 --> 00:17:20,875
‫חורט עמוק יותר סטנזה של דאגה על מצחך.‬

289
00:17:22,166 --> 00:17:23,833
‫אתה שב הביתה עמוק יותר,‬

290
00:17:24,750 --> 00:17:27,083
‫באר צחיחה הנקשרת אל המחר‬

291
00:17:27,166 --> 00:17:29,416
‫על ידי רצועה שברירית של...‬

292
00:17:31,500 --> 00:17:32,333
‫בכל אופן.‬

293
00:17:37,833 --> 00:17:41,000
‫אתה נאנח אל מול שטף הימים הזהים,‬

294
00:17:42,708 --> 00:17:45,000
‫אם כבר אז כבר, בזמן שכזה.‬

295
00:17:47,958 --> 00:17:48,791
‫טוב...‬

296
00:17:50,166 --> 00:17:52,833
‫בכל אופן, חזרת.‬

297
00:17:54,541 --> 00:17:58,083
‫השמש עולה ויורדת כמו זונה עייפה,‬

298
00:17:59,416 --> 00:18:05,250
‫מזג האוויר נייח כמו גפה שבורה‬
‫בעוד אתה ממשיך להזדקן.‬

299
00:18:05,750 --> 00:18:10,250
‫שום דבר לא זז,‬
‫פרט לגאות והשפל של המלח בגופך.‬

300
00:18:10,500 --> 00:18:12,083
‫ראייתך מיטשטשת,‬

301
00:18:12,166 --> 00:18:14,166
‫אתה נושא את מזג האוויר איתך.‬

302
00:18:14,750 --> 00:18:18,791
‫הלווייתן הכחול הגדול. אפלה שלדית.‬

303
00:18:22,916 --> 00:18:24,125
‫אתה חוזר‬

304
00:18:25,458 --> 00:18:26,666
‫עם ראיית רנטגן...‬

305
00:18:29,583 --> 00:18:31,250
‫עיניך הפכו לרעב.‬

306
00:18:32,875 --> 00:18:35,958
‫אתה חוזר הביתה עם כישוריך המוטנטיים‬

307
00:18:37,416 --> 00:18:38,708
‫לבית עצם.‬

308
00:18:42,125 --> 00:18:43,375
‫כל מה שאתה רואה כעת,‬

309
00:18:45,125 --> 00:18:45,958
‫הכול...‬

310
00:18:47,541 --> 00:18:48,375
‫עצם."‬

311
00:18:54,375 --> 00:18:56,833
‫"וואו" היא הצהרה רב-תכליתית.‬

312
00:18:57,041 --> 00:18:58,208
‫הרגע הבנתי את זה.‬

313
00:19:00,666 --> 00:19:01,666
‫זה יכול...‬

314
00:19:03,458 --> 00:19:05,625
‫יכול להיות שאהבת את זה,‬

315
00:19:05,708 --> 00:19:09,833
‫או שיכול להיות שאין לך מילים לתאר‬
‫כמה מחורבן זה.‬

316
00:19:10,208 --> 00:19:12,208
‫אני אוהב את זה.‬

317
00:19:12,583 --> 00:19:13,500
‫זה מדהים.‬

318
00:19:15,541 --> 00:19:16,583
‫זה כאילו...‬

319
00:19:17,750 --> 00:19:19,375
‫זה כאילו שכתבת את זה עליי.‬

320
00:19:19,458 --> 00:19:23,375
‫אתה יודע, אני מניחה שזה מה שמקווים‬
‫כשכותבים שיר.‬

321
00:19:25,416 --> 00:19:26,250
‫מה?‬

322
00:19:26,625 --> 00:19:29,791
‫מעט אוניברסליות בדבר ספציפי, אני לא יודעת.‬

323
00:19:29,875 --> 00:19:31,541
‫זה כאילו שכתבת את זה עליי.‬

324
00:19:34,166 --> 00:19:35,708
‫אני חושבת לגמור עם זה.‬

325
00:19:36,375 --> 00:19:37,541
‫ג'ייק ממש נהדר.‬

326
00:19:37,958 --> 00:19:40,166
‫הוא ממש מתוק. הוא רגיש.‬

327
00:19:40,250 --> 00:19:42,250
‫הוא מקשיב לי, והוא חכם.‬

328
00:19:42,333 --> 00:19:45,333
‫אבל יש משהו... חמקמק.‬

329
00:19:45,750 --> 00:19:48,291
‫משהו שגוי באופן תהומי‬
‫שלא ניתן לתאר או לתקן.‬

330
00:19:48,375 --> 00:19:50,708
‫את בסדר?‬
‫-כן.‬

331
00:19:50,791 --> 00:19:52,625
‫את פשוט נראית די רחוקה, זה הכול.‬

332
00:19:52,708 --> 00:19:54,458
‫אני רק חושבת.‬

333
00:19:55,916 --> 00:19:56,750
‫על מה?‬

334
00:19:59,708 --> 00:20:03,666
‫אני לא יודעת, רק...‬
‫דברים מעורפלים בראש שלי.‬

335
00:20:03,750 --> 00:20:05,208
‫דברים מעורפלים בראש שלך.‬

336
00:20:06,541 --> 00:20:08,208
‫אני מניחה שחשבתי על זמן.‬

337
00:20:08,291 --> 00:20:09,583
‫באמת?‬
‫-כן.‬

338
00:20:11,791 --> 00:20:14,333
‫כאילו שאנחנו על רכבת שלוקחת אותנו ליעד.‬

339
00:20:14,416 --> 00:20:17,750
‫אין סטיות, אין נסיעות צדדיות,‬
‫וכמו הרכבת של מוסוליני,‬

340
00:20:17,833 --> 00:20:19,541
‫היא יוצאת בזמן.‬
‫-זה לא ממש נכון‬

341
00:20:19,625 --> 00:20:21,541
‫בנוגע למוסוליני ורכבות.‬

342
00:20:21,625 --> 00:20:24,791
‫השיפורים במערכת הרכבות קדמו לו.‬

343
00:20:24,875 --> 00:20:26,666
‫הוא רק לקח את הקרדיט,‬

344
00:20:26,750 --> 00:20:29,500
‫ועדיין, הן לא תמיד יצאו בזמן.‬

345
00:20:29,583 --> 00:20:30,750
‫לא באמת דיברתי‬

346
00:20:30,833 --> 00:20:33,750
‫על הרכבת של מוסוליני...‬
‫-וחוץ מזה, תמיד אפשר לקפוץ‬

347
00:20:33,833 --> 00:20:35,250
‫מרכבת.‬
‫-בסרטים.‬

348
00:20:35,333 --> 00:20:39,125
‫בחיים האמיתיים,‬
‫סביר להניח שתמות בקפיצה מרכבת נוסעת.‬

349
00:20:42,333 --> 00:20:44,000
‫זה נכון מאוד.‬

350
00:20:44,291 --> 00:20:47,500
‫אני מניח שאני צופה ביותר מדי סרטים.‬

351
00:20:48,666 --> 00:20:49,750
‫כמו כולם.‬

352
00:20:50,166 --> 00:20:51,458
‫מחלה חברתית.‬

353
00:20:51,541 --> 00:20:54,416
‫ממלא את המוח שלי בשקרים‬
‫כדי להעביר את הזמן‬

354
00:20:54,500 --> 00:20:57,416
‫כהרף עין,‬

355
00:20:57,541 --> 00:21:01,500
‫מצמוץ בהילוך איטי ומייסר.‬

356
00:21:01,666 --> 00:21:03,666
‫זה כמו נגיף הכלבת,‬

357
00:21:04,291 --> 00:21:06,375
‫שמצמיד את עצמו לגנגליה שלנו,‬

358
00:21:06,750 --> 00:21:09,041
‫משנה אותנו אל עצמו.‬

359
00:21:09,375 --> 00:21:10,708
‫נגיפים הם מפלצתיים.‬

360
00:21:10,791 --> 00:21:12,375
‫הכול רוצה לחיות, ג'ייק.‬

361
00:21:14,416 --> 00:21:16,791
‫נגיפים הם רק עוד דוגמה לכול.‬

362
00:21:16,875 --> 00:21:17,875
‫אבל...‬

363
00:21:17,958 --> 00:21:21,041
‫אפילו רעיונות מזויפים ומחורבנים מסרטים‬
‫רוצים לחיות.‬

364
00:21:21,125 --> 00:21:22,833
‫הם גדלים במוח שלך,‬

365
00:21:23,500 --> 00:21:25,291
‫מחליפים רעיונות אמיתיים.‬

366
00:21:25,750 --> 00:21:27,291
‫זה מה שהופך אותם למסוכנים.‬

367
00:21:27,375 --> 00:21:28,916
‫אבל האם ידעת‬

368
00:21:29,875 --> 00:21:32,416
‫שיש חרקים שמפוצצים את עצמם?‬

369
00:21:32,500 --> 00:21:33,791
‫כן.‬
‫-לא הכול רוצה לחיות...‬

370
00:21:33,875 --> 00:21:37,125
‫יש נמלים, יש כנימות...‬
‫-לטובת הקהילה שלהם.‬

371
00:21:37,208 --> 00:21:38,833
‫יש מחבלים מתאבדים.‬

372
00:21:44,208 --> 00:21:45,375
‫- גלידריית טולסי טאון -‬

373
00:21:45,458 --> 00:21:47,666
‫בואי, הצטרפי אליי.‬

374
00:21:49,625 --> 00:21:51,416
‫אז לא הכול רוצה לחיות.‬

375
00:21:53,750 --> 00:21:54,583
‫נכון?‬

376
00:21:56,333 --> 00:21:57,875
‫אמת. טוב, הם...‬

377
00:21:58,250 --> 00:22:00,083
‫הם רוצים שהקהילות שלהם יחיו.‬

378
00:22:00,166 --> 00:22:02,416
‫שזה בעצם כמו עצמם בקנה מידה גדול יותר.‬

379
00:22:04,208 --> 00:22:06,958
‫בכל אופן, אנו לא באמת יודעים‬
‫אם הם רוצים משהו.‬

380
00:22:07,666 --> 00:22:12,083
‫רק סביר להניח שכך הם מתוכנתים.‬

381
00:22:12,166 --> 00:22:14,000
‫אולי כולנו מתוכנתים, נכון?‬

382
00:22:24,000 --> 00:22:25,125
‫ועכשיו שנינו מתים.‬

383
00:22:52,625 --> 00:22:55,708
‫אז אני לא מוכן להיכנס.‬

384
00:22:56,333 --> 00:22:58,541
‫אני צריך לחלץ עצמות, רגליים ארוכות.‬

385
00:22:59,375 --> 00:23:00,208
‫נסיעה ארוכה.‬

386
00:23:00,750 --> 00:23:02,750
‫מה, זה לא גס רוח?‬

387
00:23:02,875 --> 00:23:05,208
‫ברור שהיא יודעת שהגענו.‬
‫אנחנו מנופפים לה‬

388
00:23:05,583 --> 00:23:06,708
‫די הרבה זמן.‬

389
00:23:06,791 --> 00:23:09,416
‫הם יודעים שאני אוהב לחלץ עצמות.‬
‫אעשה לך סיור.‬

390
00:23:09,500 --> 00:23:13,583
‫ג'ייק, אני לא יודעת, קר ומחשיך.‬

391
00:23:14,166 --> 00:23:16,125
‫בואי, אעשה לך סיור מקוצר.‬

392
00:23:31,458 --> 00:23:32,625
‫אולי נוכל...‬

393
00:23:33,500 --> 00:23:38,583
‫לחזור באביב ולשכב כאן‬
‫ולהביט למעלה על היקום.‬

394
00:23:45,000 --> 00:23:45,916
‫הכבשים.‬

395
00:23:52,416 --> 00:23:53,333
‫בואי נגיד שלום.‬

396
00:23:54,666 --> 00:23:56,000
‫היי, כבשים.‬
‫-היי, כבשים.‬

397
00:23:57,625 --> 00:24:00,083
‫יש כאן משהו קודר ועצוב.‬

398
00:24:00,250 --> 00:24:01,166
‫ומסריח.‬

399
00:24:01,541 --> 00:24:03,583
‫מעניין איך זה להיות כבשה.‬

400
00:24:03,750 --> 00:24:07,583
‫לבלות את כל החיים בחוסר מעש‬
‫במקום האומלל והמסריח הזה.‬

401
00:24:07,791 --> 00:24:10,541
‫לאכול, לחרבן, לישון, שוב ושוב.‬

402
00:24:10,625 --> 00:24:12,250
‫טוב, זהו זה.‬

403
00:24:13,208 --> 00:24:14,083
‫הכבשים.‬

404
00:24:15,000 --> 00:24:16,708
‫מה קרה לטלאים?‬
‫-מה?‬

405
00:24:17,500 --> 00:24:19,708
‫מה יקרה ל...‬
‫-אני לא יודע מה את שואלת.‬

406
00:24:19,791 --> 00:24:23,666
‫הם כבר מתים, אז מה עוד יכול לקרות להם?‬

407
00:24:23,750 --> 00:24:29,083
‫טוב, האם הם ייקברו?‬
‫-בטח יישרפו בבוא האביב.‬

408
00:24:29,166 --> 00:24:31,666
‫אבל הם קפואים לחלוטין בינתיים, אז הם בסדר.‬

409
00:24:33,625 --> 00:24:34,500
‫אין בעיה.‬

410
00:24:36,666 --> 00:24:39,625
‫בואי, אראה לך את הדיר הישן‬
‫שבו גידלנו חזירים.‬

411
00:24:40,500 --> 00:24:41,583
‫נאלצו להרדים אותם.‬

412
00:24:42,583 --> 00:24:45,166
‫זה חבל.‬
‫-מצב גרוע, עם החזירים.‬

413
00:24:45,791 --> 00:24:49,000
‫החיים לא תמיד יפים בחווה.‬
‫משהו שאת צריכה לדעת.‬

414
00:24:53,208 --> 00:24:55,458
‫אז מה קרה להם?‬

415
00:24:55,541 --> 00:24:56,375
‫לחזירים?‬

416
00:25:01,416 --> 00:25:03,333
‫תשכחי מזה. את לא תאהבי את זה.‬

417
00:25:03,416 --> 00:25:05,541
‫אל תעשה את זה. אתה חייב לספר לי.‬

418
00:25:05,625 --> 00:25:07,333
‫כן?‬
‫-כן! אלוהים.‬

419
00:25:07,416 --> 00:25:08,291
‫אוקיי, ובכן...‬

420
00:25:11,125 --> 00:25:14,458
‫אבא שלי לא הלך לבדוק את מצב החזירים‬
‫במשך כמה ימים.‬

421
00:25:14,541 --> 00:25:15,875
‫הוריי היו עסוקים.‬

422
00:25:16,583 --> 00:25:18,916
‫הוא פשוט זרק את האוכל שלהם לתוך הדיר.‬

423
00:25:19,791 --> 00:25:21,041
‫אבל אחרי כמה ימים,‬

424
00:25:21,125 --> 00:25:25,000
‫הוא שם לב שכולם שכבו בפינה כל הזמן,‬

425
00:25:25,375 --> 00:25:26,916
‫אז הוא נכנס לבדוק אותם.‬

426
00:25:27,000 --> 00:25:28,041
‫הם לא נראו טוב.‬

427
00:25:28,125 --> 00:25:30,125
‫הוא החליט שכדאי לנסות להזיז אותם.‬

428
00:25:30,416 --> 00:25:31,708
‫והם כבדים.‬

429
00:25:33,416 --> 00:25:35,041
‫הם חזירים, נכון?‬

430
00:25:35,791 --> 00:25:39,083
‫אבל כן, הוא הצליח להזיז אחד לבסוף,‬
‫וגילה...‬

431
00:25:40,500 --> 00:25:44,666
‫שכל החלק התחתון שלו היה מלא רימות.‬

432
00:25:46,583 --> 00:25:48,375
‫שני החזירים נאכלו בעודם בחיים.‬

433
00:25:54,833 --> 00:25:57,041
‫החיים יכולים להיות אכזריים בחווה.‬

434
00:26:00,666 --> 00:26:02,291
‫שניכנס? נהיה קר.‬

435
00:26:04,625 --> 00:26:07,333
‫הכול חייב למות. זאת האמת.‬

436
00:26:07,958 --> 00:26:10,416
‫אנשים אוהבים לחשוב שתמיד יש תקווה.‬

437
00:26:10,875 --> 00:26:12,625
‫שתוכל להתעלות מעל המוות.‬

438
00:26:13,166 --> 00:26:16,833
‫וזו פנטזיה ייחודית לבני אדם, שהמצב ישתפר,‬

439
00:26:17,291 --> 00:26:21,875
‫שייתכן שנובעת מההבנה הייחודית לבני אדם‬
‫שהוא לא.‬

440
00:26:22,916 --> 00:26:24,166
‫אין דרך לדעת בוודאות.‬

441
00:26:24,333 --> 00:26:26,541
‫אך אני חושדת שבני האדם‬
‫הם בע"ח היחידים‬

442
00:26:26,625 --> 00:26:28,708
‫שיודעים על מותם הבלתי נמנע.‬

443
00:26:29,625 --> 00:26:31,333
‫חיות אחרות חיות בהווה.‬

444
00:26:32,750 --> 00:26:35,791
‫בני האדם לא יכולים, אז הם המציאו תקווה.‬

445
00:26:41,541 --> 00:26:42,375
‫שלום?‬

446
00:26:45,541 --> 00:26:46,375
‫שלום?‬

447
00:26:47,166 --> 00:26:49,166
‫הגעתי. הגענו.‬

448
00:26:58,125 --> 00:27:01,458
‫שלום?‬

449
00:27:03,666 --> 00:27:04,541
‫זה ג'ייק.‬

450
00:27:06,333 --> 00:27:07,166
‫שלום?‬

451
00:27:15,583 --> 00:27:16,416
‫שלום?‬

452
00:27:16,500 --> 00:27:18,291
‫אנחנו כבר יורדים.‬
‫-אוקיי.‬

453
00:27:27,541 --> 00:27:28,958
‫את רוצה נעלי בית?‬

454
00:27:29,291 --> 00:27:30,791
‫אני...‬
‫-הרצפה קרה כאן.‬

455
00:27:30,875 --> 00:27:33,083
‫בתים ישנים. תוכלי להחזיק את זה, בבקשה?‬
‫-כן.‬

456
00:27:33,166 --> 00:27:34,458
‫כן, תודה, אני חושבת.‬

457
00:27:36,541 --> 00:27:39,708
‫הן יהיו גדולות עלייך.‬
‫הן הישנות שלי, אבל הן מחממות.‬

458
00:27:41,208 --> 00:27:42,041
‫בבקשה.‬

459
00:27:47,750 --> 00:27:49,166
‫אין בשבילך?‬
‫-לא.‬

460
00:27:49,250 --> 00:27:52,041
‫לא, קח את אלה. הן שלך.‬

461
00:27:52,125 --> 00:27:54,583
‫לא. איזה מין ג'נטלמן אהיה?‬

462
00:27:58,041 --> 00:28:00,666
‫נעלי הבית שלי הן נעלי הבית שלך.‬

463
00:28:02,083 --> 00:28:03,666
‫אתה בטוח?‬
‫-כן.‬

464
00:28:10,458 --> 00:28:11,291
‫שבי.‬

465
00:28:21,708 --> 00:28:22,833
‫הם כבר יורדים.‬

466
00:28:32,416 --> 00:28:34,166
‫מוזיקה?‬
‫-בטח.‬

467
00:29:29,500 --> 00:29:32,500
‫אז חדרי השינה למעלה.‬

468
00:29:33,208 --> 00:29:34,166
‫לא הרבה חוץ מזה.‬

469
00:29:36,583 --> 00:29:38,250
‫חדר התפירה של אימי,‬

470
00:29:39,083 --> 00:29:40,583
‫חדר שינה, ארון מצעים.‬

471
00:29:43,125 --> 00:29:45,791
‫אוכל להראות לך אחרי שנאכל אם תרצי.‬

472
00:29:47,875 --> 00:29:50,541
‫זה לא מפואר, כפי שאת רואה.‬

473
00:29:50,625 --> 00:29:52,583
‫זה נחמד. אני אוהבת את זה.‬

474
00:29:52,666 --> 00:29:53,708
‫כן?‬
‫-כן.‬

475
00:29:54,125 --> 00:29:55,541
‫מזכיר לי את בית ילדותי.‬

476
00:29:57,833 --> 00:30:01,500
‫אני מניח שכל בתי החווה דומים.‬

477
00:30:03,708 --> 00:30:05,333
‫כמו כל המשפחות המאושרות.‬

478
00:30:07,041 --> 00:30:08,958
‫אני לא בטוח שטולסטוי צדק בזה.‬

479
00:30:13,291 --> 00:30:16,916
‫אושר במשפחה הוא מלא ניואנסים‬
‫בדיוק כמו אומללות.‬

480
00:30:17,500 --> 00:30:19,333
‫נראה לי שהוא דיבר על נישואים...‬

481
00:30:19,416 --> 00:30:20,666
‫הנה הם באים.‬

482
00:30:30,500 --> 00:30:32,416
‫אני אדליק את האח בינתיים.‬

483
00:30:50,541 --> 00:30:52,541
‫ההורים שלך ידעו שאנחנו באים, נכון?‬

484
00:30:52,750 --> 00:30:54,458
‫כלומר, הם הזמינו אותנו...‬

485
00:30:54,541 --> 00:30:58,791
‫הזמנה נשמעת מעט רשמית בשביל המשפחה שלי,‬

486
00:30:58,875 --> 00:31:00,458
‫אבל כן, כמובן, תקשרנו.‬

487
00:31:00,541 --> 00:31:01,541
‫אוקיי, סבבה.‬

488
00:31:05,791 --> 00:31:07,250
‫האש הזאת מרגישה טוב.‬

489
00:31:09,041 --> 00:31:09,875
‫נעים.‬

490
00:31:11,208 --> 00:31:12,791
‫מה יש שם?‬
‫-המרתף.‬

491
00:31:14,833 --> 00:31:15,666
‫הבנתי.‬

492
00:31:16,333 --> 00:31:21,541
‫לרוב, אנחנו משאירים אותו סגור,‬
‫כי לבתים ישנים יש נטייה לרוחות פרצים. ‬

493
00:31:21,625 --> 00:31:22,458
‫נכון.‬

494
00:31:25,541 --> 00:31:28,541
‫בכל אופן, המרתף לא גמור.‬

495
00:31:29,500 --> 00:31:31,125
‫חור באדמה, באמת.‬

496
00:31:31,208 --> 00:31:32,333
‫חור באדמה?‬

497
00:31:33,333 --> 00:31:36,083
‫רק דוד מים, מכונת כביסה ומייבש,‬
‫דברים כאלה.‬

498
00:31:36,875 --> 00:31:39,000
‫אנחנו לא משתמשים בו לשום דבר אחר.‬

499
00:31:41,166 --> 00:31:42,833
‫זה חלל מבוזבז.‬

500
00:31:44,666 --> 00:31:47,958
‫אני שונא את המרתף אם את באמת רוצה לדעת.‬

501
00:31:48,041 --> 00:31:49,791
‫יש לך רגשות עזים לגביו.‬

502
00:31:51,291 --> 00:31:52,708
‫את יודעת, בתור ילד...‬

503
00:31:54,125 --> 00:31:55,708
‫מרתפים הם דבר מפחיד.‬

504
00:31:55,791 --> 00:31:58,708
‫טוב, לנו לא היה מרתף, גדלתי בדירה,‬

505
00:31:58,791 --> 00:32:02,125
‫אבל כשצופים בסרטים המפחידים האלה,‬
‫מבינים את הרעיון.‬

506
00:32:03,666 --> 00:32:05,666
‫אל תסתכלו למטה במרתף.‬

507
00:32:12,083 --> 00:32:12,916
‫בדיוק.‬

508
00:32:15,458 --> 00:32:16,541
‫הוא מסתתר בפנים.‬

509
00:32:19,791 --> 00:32:20,625
‫מה?‬

510
00:32:23,416 --> 00:32:24,916
‫מה השריטות האלה על הדלת?‬

511
00:32:26,541 --> 00:32:29,166
‫כלב. מהכלב, בעיקר.‬

512
00:32:33,166 --> 00:32:34,125
‫אני אוהבת כלבים.‬

513
00:32:35,625 --> 00:32:37,416
‫לא ידעתי שלהורים שלך יש כלב!‬

514
00:32:37,500 --> 00:32:39,750
‫אני בדרך כלל יודעת כשיש כלב בבית.‬

515
00:32:39,833 --> 00:32:42,458
‫צעצועים מפוזרים ו...‬
‫-ההורים שלי מסודרים.‬

516
00:32:42,541 --> 00:32:44,916
‫אז איפה הוא? איזה סוג? מה שמו?‬

517
00:32:46,125 --> 00:32:48,083
‫כל כך הרבה שאלות. ג'ימי.‬

518
00:32:49,208 --> 00:32:50,291
‫הוא בורדר קולי.‬

519
00:32:50,708 --> 00:32:52,625
‫בטח בחוץ, או...‬

520
00:32:53,750 --> 00:32:55,333
‫היי, ג'ימי!‬

521
00:32:55,541 --> 00:32:56,416
‫היי!‬

522
00:32:58,583 --> 00:32:59,541
‫הוא רטוב.‬

523
00:33:03,583 --> 00:33:05,916
‫זה...‬
‫-הנה הם באים.‬

524
00:33:11,041 --> 00:33:12,208
‫הנסיעה הייתה בסדר?‬

525
00:33:12,291 --> 00:33:13,166
‫כן, בסדר.‬

526
00:33:14,250 --> 00:33:16,125
‫כל כך שמחה להכיר אותך, לואיזה.‬

527
00:33:16,458 --> 00:33:19,000
‫ג'ייק סיפר לנו כל כך הרבה עלייך.‬

528
00:33:19,791 --> 00:33:22,041
‫הוא גם סיפר לי הרבה על שניכם.‬

529
00:33:22,833 --> 00:33:24,041
‫ובכל זאת באת?‬

530
00:33:29,791 --> 00:33:30,625
‫היי.‬

531
00:33:39,625 --> 00:33:40,583
‫טוב, בואו נאכל.‬

532
00:33:40,666 --> 00:33:44,333
‫האוכל יהיה קר‬
‫כמו שד של מכשפה בחזיית פליז.‬

533
00:33:59,291 --> 00:34:01,333
‫זה מריח נהדר.‬
‫-אני מקווה שאת רעבה.‬

534
00:34:01,416 --> 00:34:04,541
‫הכול תוצרת בית.‬
‫כל מה שאת רואה על השולחן הוא מהחווה.‬

535
00:34:10,583 --> 00:34:11,416
‫זה נראה נהדר.‬

536
00:34:11,500 --> 00:34:14,333
‫אז, ג'ייק אמר לנו שאת ציירת.‬

537
00:34:14,416 --> 00:34:16,458
‫כן! ג'ייק אמר את האמת.‬

538
00:34:16,541 --> 00:34:18,291
‫אני לא יודע הרבה על אומנות,‬

539
00:34:18,375 --> 00:34:20,708
‫אך אני אוהב תמונות‬
‫שידוע על מה מסתכלים.‬

540
00:34:20,791 --> 00:34:23,375
‫איך זה נקרא? מופשט. אני לא מבין את זה.‬

541
00:34:23,458 --> 00:34:27,458
‫אני יכול לעשות מופשט. למרוח קצת צבע,‬
‫איך זה נקרא?‬

542
00:34:28,250 --> 00:34:31,041
‫קנבס. אני חושב שזו רמאות אם תשאלי אותי.‬

543
00:34:31,458 --> 00:34:33,666
‫אני אוהב ציורים שנראים כמו תמונות.‬

544
00:34:34,625 --> 00:34:37,750
‫לא הייתי יכול לעשות זאת‬
‫גם בעוד מיליון שנה. זה כישרון.‬

545
00:34:37,958 --> 00:34:43,708
‫למה שלא תצלם, אבא, אם אתה אוהב תמונות?‬

546
00:34:43,791 --> 00:34:46,916
‫זה הרבה יותר מהיר,‬
‫ותמונות נראות בדיוק כמו תמונות.‬

547
00:34:47,083 --> 00:34:49,791
‫אני אוהב תמונות, בעיקר צילומי ספורט.‬

548
00:34:49,875 --> 00:34:51,666
‫אילו ציורים את עושה, לוסי?‬

549
00:34:54,416 --> 00:34:57,833
‫טוב, אני לא אומנית מופשטת, אז זה לטובתי.‬

550
00:34:57,916 --> 00:35:00,875
‫יופי! זו בדיוק טענתי. את רואה? יופי!‬

551
00:35:01,208 --> 00:35:02,750
‫אני מציירת נופים בעיקר.‬

552
00:35:03,541 --> 00:35:05,666
‫כמו ציורים בחוץ?‬

553
00:35:05,750 --> 00:35:07,958
‫כן! פליין אייר.‬

554
00:35:08,500 --> 00:35:09,833
‫זה ציור באוויר הפתוח.‬

555
00:35:10,708 --> 00:35:14,166
‫אני מנסה לתפוס את תחושת האור והאווירה.‬

556
00:35:14,583 --> 00:35:16,791
‫זה נשמע מקסים. גם ג'ייק צייר, כמובן.‬

557
00:35:16,875 --> 00:35:18,916
‫אימא!‬
‫-הוא עבד על זה קשה מאוד.‬

558
00:35:20,500 --> 00:35:21,500
‫לא ידעתי את זה.‬

559
00:35:21,583 --> 00:35:23,083
‫הוא היה טוב מאוד.‬
‫-אימא.‬

560
00:35:27,791 --> 00:35:31,166
‫אני מנסה להחדיר בעבודה שלי סוג של...‬

561
00:35:31,708 --> 00:35:36,250
‫פנימיות.‬
‫-פנימיות. אז את מציירת בפנים?‬

562
00:35:36,333 --> 00:35:38,958
‫טוב, בתוך הראש שלי. אז נוף ינסה לבטא‬

563
00:35:39,041 --> 00:35:40,250
‫את רגשותיי באותו זמן.‬

564
00:35:40,333 --> 00:35:42,833
‫בודדה, שמחה, מודאגת, עצובה.‬

565
00:35:43,625 --> 00:35:45,083
‫זה נשמע מאוד מעניין.‬

566
00:35:45,916 --> 00:35:49,541
‫כמו הציור של הבחורה ההיא,‬
‫יושבת בשדה, מביטה בבית.‬

567
00:35:49,625 --> 00:35:50,958
‫העולם של כריסטינה. וייאת'.‬

568
00:35:51,041 --> 00:35:52,208
‫כן.‬
‫-בדיוק.‬

569
00:35:53,166 --> 00:35:54,125
‫אבל בלי אנשים.‬

570
00:35:55,833 --> 00:35:58,583
‫איך תמונה של שדה יכולה להיות עצובה‬

571
00:35:58,666 --> 00:36:01,708
‫בלי אדם עצוב שנראה עצוב בשדה?‬

572
00:36:03,666 --> 00:36:05,041
‫זו בעיה מעניינת.‬

573
00:36:05,416 --> 00:36:09,333
‫אני... כן, אני נאבקת עם זה.‬

574
00:36:11,416 --> 00:36:16,208
‫טוב, יש לי כמה תמונות של העבודה שלי,‬
‫אם תרצו לראות אותן.‬

575
00:36:18,291 --> 00:36:20,333
‫כן!‬

576
00:36:20,416 --> 00:36:21,583
‫כן?‬
‫-כן?‬

577
00:36:21,666 --> 00:36:22,916
‫כן!‬
‫-כן?‬

578
00:36:32,083 --> 00:36:34,291
‫- לוסי - שיחה שלא נענתה‬
‫לואיזה - שיחה שלא נענתה -‬

579
00:36:41,333 --> 00:36:42,166
‫אלה כאן.‬

580
00:36:57,000 --> 00:36:59,041
‫כלומר, הם יפים, אבל אני לא רואה‬

581
00:36:59,125 --> 00:37:01,750
‫איך זה אמור לגרום לי להרגיש משהו‬

582
00:37:01,833 --> 00:37:04,708
‫אם אין בהם אדם שמרגיש משהו.‬

583
00:37:04,791 --> 00:37:07,791
‫אם אין בהם אדם שמרגיש עצוב או שמח‬

584
00:37:07,875 --> 00:37:09,625
‫או כל רגש אחר שאמרת.‬

585
00:37:11,000 --> 00:37:15,791
‫טוב, אולי תחשוב על עצמך‬
‫כאדם שמשקיף בתמונה.‬

586
00:37:15,916 --> 00:37:17,333
‫אצטרך לראות את עצמי בהן.‬

587
00:37:17,750 --> 00:37:20,083
‫אם היית שם, לא היית רואה את עצמך, נכון?‬

588
00:37:20,166 --> 00:37:22,583
‫הייתי אם הייתי מביט מטה. אני לא רוח רפאים.‬

589
00:37:22,666 --> 00:37:24,125
‫אני יכולה להעיד על זה.‬

590
00:37:24,208 --> 00:37:25,708
‫במיוחד בחדר השינה.‬

591
00:37:27,666 --> 00:37:30,416
‫כלומר, אבל אם היית שם‬

592
00:37:30,583 --> 00:37:34,333
‫והבטת על זה בלי להביט מטה,‬
‫היית רואה את הסצנה ומרגיש משהו.‬

593
00:37:34,416 --> 00:37:37,000
‫כל מה שגורם לך להרגיש בסביבה קשור אליך,‬

594
00:37:37,125 --> 00:37:38,583
‫לא אל הסביבה, נכון?‬

595
00:37:39,250 --> 00:37:42,791
‫שום דבר מהרגש אינו טבוע במקום.‬

596
00:37:43,500 --> 00:37:44,750
‫זה גדול עליי, אני מניח.‬

597
00:37:45,333 --> 00:37:47,166
‫אבל הם יפים. את מוכשרת מאוד.‬

598
00:37:48,833 --> 00:37:50,333
‫תודה.‬
‫-אהבתי את הצבעים.‬

599
00:37:50,458 --> 00:37:51,291
‫תודה.‬

600
00:37:52,625 --> 00:37:55,916
‫ג'ייק, לא אמרת לנו שהחברה שלך‬
‫כל כך מוכשרת.‬

601
00:37:56,250 --> 00:37:57,708
‫האמת שכן אמרתי.‬

602
00:38:00,041 --> 00:38:00,958
‫בכל אופן...‬

603
00:38:02,833 --> 00:38:03,916
‫כלומר, לפעמים...‬

604
00:38:04,166 --> 00:38:05,250
‫הייתי חושבת...‬

605
00:38:06,791 --> 00:38:07,625
‫כי...‬

606
00:38:13,166 --> 00:38:15,458
‫אז, ג'ייק...‬

607
00:38:16,041 --> 00:38:19,166
‫אומר לי שאת לומדת ליריקה קוונטית‬
‫באוניברסיטה.‬

608
00:38:19,500 --> 00:38:20,916
‫כן.‬
‫-פיזיקה.‬

609
00:38:21,000 --> 00:38:22,166
‫באמת?‬
‫-כן.‬

610
00:38:23,083 --> 00:38:24,958
‫זה חריג לבחורה, נכון?‬

611
00:38:25,708 --> 00:38:26,750
‫כן, למען האמת.‬

612
00:38:26,833 --> 00:38:27,958
‫אני רק שואל.‬

613
00:38:29,583 --> 00:38:32,500
‫קצת פחות בימינו, ולדעתי זה דבר טוב.‬

614
00:38:32,750 --> 00:38:37,750
‫טוב, אחרי כיתה ז',‬
‫לא הצלחתי להבין מה ג'ייק אמר,‬

615
00:38:37,833 --> 00:38:41,458
‫אז זה נפלא שיש לו מישהי שיוכל לחלוק איתה‬
‫את כל הרעיונות שלו.‬

616
00:38:41,791 --> 00:38:47,166
‫ג'ייק מספר לנו שהיו הרבה‬
‫זוגות פיזיקאים מפורסמים.‬

617
00:38:47,958 --> 00:38:48,791
‫אבא!‬

618
00:38:49,958 --> 00:38:53,208
‫כן, אני מניחה שהיו כאלה.‬

619
00:38:54,125 --> 00:38:56,541
‫פייר ומארי קירי חלקו פרס נובל לפיזיקה.‬

620
00:38:57,416 --> 00:39:00,375
‫אפילו אני שמעתי עליהם.‬
‫טוב, שמעתי עליה, קרינה.‬

621
00:39:00,541 --> 00:39:02,333
‫רדיואקטיביות.‬
‫-רדיום.‬

622
00:39:02,416 --> 00:39:06,208
‫כן.‬
‫-אני כל כך שמחה שג'ייק מצא מישהי.‬

623
00:39:07,541 --> 00:39:10,000
‫תוכלי לספר לנו את סיפור ההיכרות שלכם?‬

624
00:39:10,541 --> 00:39:11,750
‫ג'ייק סירב.‬

625
00:39:11,833 --> 00:39:14,875
‫אני אוהבת סיפורי פגישות רומנטיות.‬
‫כמו ב"תשכחי את פריז".‬

626
00:39:15,416 --> 00:39:17,500
‫בילי קריסטל?‬
‫-לא אהבתי את הסרט הזה.‬

627
00:39:17,625 --> 00:39:19,958
‫בילי קריסטל הוא מתרומם.‬

628
00:39:27,000 --> 00:39:27,833
‫אז...‬

629
00:39:29,875 --> 00:39:32,666
‫הלכתי עם חברה לבר ליד הקמפוס,‬

630
00:39:32,833 --> 00:39:35,708
‫והתברר שזה היה ערב טריוויה.‬

631
00:39:35,791 --> 00:39:38,333
‫אני אוהבת את זה עד כה,‬
‫ג'ייק משוגע על טריוויה!‬

632
00:39:38,416 --> 00:39:42,333
‫נהגנו לשחק בגרסה המחוננת של...‬
‫-מסווגת.‬

633
00:39:42,416 --> 00:39:44,208
‫נהגנו לשחק בגרסה המחוננת...‬
‫-מסווגת!‬

634
00:39:44,291 --> 00:39:45,625
‫...של טריוויאל פרסוט. מה?‬

635
00:39:46,000 --> 00:39:47,208
‫זו המהדורה המסווגת.‬

636
00:39:47,291 --> 00:39:51,958
‫תמיד חשבתי שזה היה מחוננת.‬
‫אמרתי את זה לא נכון כל השנים האלה.‬

637
00:39:52,125 --> 00:39:54,041
‫זה מוכיח שאני לא מחוננת!‬

638
00:39:57,333 --> 00:39:58,500
‫זה טוב.‬

639
00:39:58,583 --> 00:39:59,875
‫לא.‬

640
00:40:01,041 --> 00:40:02,000
‫מסווג זה לא...‬

641
00:40:02,375 --> 00:40:05,958
‫אותו הדבר כמו מחונן. סיווג הוא קטגוריה.‬

642
00:40:06,041 --> 00:40:08,083
‫תמיד חשבתי שזו המהדורה המחוננת.‬

643
00:40:08,166 --> 00:40:11,083
‫אמרתי לכולם שהוא ידע כל תשובה‬
‫במהדורה המחוננת.‬

644
00:40:11,166 --> 00:40:12,500
‫הייתי מאוד גאה בזה.‬

645
00:40:13,875 --> 00:40:16,291
‫למה לא קנינו את המחוננת...‬
‫-אין דבר כזה...‬

646
00:40:19,625 --> 00:40:22,458
‫מהדורה מחוננת.‬
‫-אוקיי. ‬

647
00:40:39,666 --> 00:40:41,625
‫אז ג'ייק היה עם קבוצת הטריוויה שלו,‬

648
00:40:41,708 --> 00:40:45,666
‫וחברה שלי ואני מצאנו שולחן ריק לידו,‬
‫וצפיתי בו.‬

649
00:40:45,750 --> 00:40:47,750
‫כי חשבת שהוא חמוד!‬
‫-כן, נכון.‬

650
00:40:48,625 --> 00:40:52,750
‫והוא היה רציני מאוד לגבי המשחק,‬
‫וחשבתי, אני לא יודעת, שזה מקסים.‬

651
00:40:53,333 --> 00:40:55,416
‫ואיך קראו לקבוצה שלו?‬

652
00:40:55,500 --> 00:40:58,083
‫הגבות של ברז'נייב.‬
‫-הגבות של ברז'נייב, נכון.‬

653
00:40:59,000 --> 00:41:02,583
‫ושאלתי מי זה ברז'נייב,‬
‫בעיקר כדי שאוכל לומר לו משהו.‬

654
00:41:02,875 --> 00:41:06,416
‫והוא אמר לי שברז'נייב היה מהנדס סובייטי.‬

655
00:41:06,833 --> 00:41:10,958
‫וגנרל של...‬

656
00:41:11,041 --> 00:41:14,083
‫ראש המחלקה...‬
‫-מזכיר המפלגה הקומוניסטית.‬

657
00:41:14,541 --> 00:41:15,875
‫בעידן ההרעבה.‬

658
00:41:15,958 --> 00:41:17,500
‫סטגנציה.‬
‫-סטגנציה.‬

659
00:41:17,583 --> 00:41:19,416
‫בכל אופן, שמות הקבוצות משגעים אותי.‬

660
00:41:19,500 --> 00:41:21,583
‫הם תמיד נשמעים שחצניים.‬

661
00:41:21,666 --> 00:41:24,291
‫אבל אני לא יודעת, זה לא הפריע לי עם ג'ייק.‬

662
00:41:24,541 --> 00:41:26,708
‫כנראה שלא נתתי לזה כי חשבתי שהוא חמוד.‬

663
00:41:26,791 --> 00:41:29,416
‫הוא באמת חמוד, נכון?‬

664
00:41:30,125 --> 00:41:33,250
‫אז ניסיתי לאזור אומץ לדבר איתו, כי...‬

665
00:41:33,708 --> 00:41:35,875
‫אפילו שהוא הסתכל עליי יותר מפעם אחת,‬

666
00:41:35,958 --> 00:41:37,875
‫היה ברור שהוא לא יגיד כלום.‬

667
00:41:37,958 --> 00:41:41,875
‫חשבתי שאמרת שדיברתם על ברז'נייב?‬

668
00:41:53,125 --> 00:41:55,000
‫כן, זה נכון.‬

669
00:41:55,833 --> 00:41:57,791
‫אבל לא דיברנו יותר אחרי זה,‬

670
00:41:58,041 --> 00:41:59,375
‫אני מניחה שזו הכוונה...‬

671
00:42:08,500 --> 00:42:12,041
‫אז אמרתי משהו מטופש, כמו,‬
‫"נראה שהולך לכם טוב".‬

672
00:42:16,291 --> 00:42:19,166
‫והייתי צריכה לצעוק, היה כל כך רועש.‬

673
00:42:19,291 --> 00:42:22,750
‫וג'ייק הרים את הכוס שלו ואמר,‬
‫"כן, טוב,‬

674
00:42:22,833 --> 00:42:24,625
‫אנחנו מחוזקים לטובתנו".‬

675
00:42:24,708 --> 00:42:26,833
‫ואני צחקתי, מה ששבר את הקרח,‬

676
00:42:26,916 --> 00:42:31,083
‫ואני חושבת שהצחוק שלי משך אותו‬
‫כי הוא המשיך לומר לי...‬

677
00:42:31,166 --> 00:42:32,541
‫שהוא קרוס...‬

678
00:42:33,583 --> 00:42:34,958
‫ורבליסט.‬
‫-ורבליסט.‬

679
00:42:35,333 --> 00:42:36,666
‫ולא ידעתי מה זה אומר.‬

680
00:42:36,750 --> 00:42:38,750
‫אבל לא רציתי להודות בזה, אז אמרתי,‬

681
00:42:38,833 --> 00:42:39,708
‫"מגניב."‬
‫-מגניב.‬

682
00:42:39,791 --> 00:42:42,291
‫והוא שוב השוויץ, ובצורה עלובה,‬

683
00:42:42,375 --> 00:42:45,583
‫וחשבתי, "הבחור הזה מביך. אין לו את זה".‬

684
00:42:46,083 --> 00:42:48,875
‫והיה בזה משהו די מושך.‬

685
00:42:50,750 --> 00:42:51,916
‫אבל אז הוא המשיך.‬

686
00:42:52,000 --> 00:42:57,625
‫ואמר לי שהוא רצה ששם הקבוצה יהיה "עצמיות",‬

687
00:42:58,208 --> 00:42:59,333
‫וחשבתי, "איכס".‬

688
00:42:59,750 --> 00:43:00,875
‫כבר לא חיבבת אותו?‬

689
00:43:04,375 --> 00:43:05,208
‫לא.‬

690
00:43:09,208 --> 00:43:10,041
‫כן חיבבתי.‬

691
00:43:12,250 --> 00:43:13,958
‫רק רציתי שהקטע הזה ייפסק.‬

692
00:43:14,041 --> 00:43:14,875
‫אז אמרתי לו,‬

693
00:43:14,958 --> 00:43:18,291
‫"אתה יודע שאני לא מכירה את המילה.‬
‫אולי תפסיק עם השטויות?"‬

694
00:43:19,833 --> 00:43:22,125
‫והוא אמר משהו כמו, "אני מניאק".‬

695
00:43:32,458 --> 00:43:34,458
‫"אני לא ממש טוב בלדבר עם אנשים,‬

696
00:43:34,541 --> 00:43:36,875
‫ועצמיות היא רק מילה נרדפת לזהות עצמית."‬

697
00:43:37,333 --> 00:43:41,041
‫בכל מקרה, אחרי זה,‬
‫הוא דיבר כמו אדם נורמלי, והוא היה מצחיק.‬

698
00:43:41,166 --> 00:43:43,750
‫וראיתי שהוא רצה לבקש את המספר שלי,‬

699
00:43:43,875 --> 00:43:44,958
‫אבל הוא היה ביישן.‬

700
00:43:45,666 --> 00:43:47,458
‫ואני קמתי ללכת.‬

701
00:43:47,916 --> 00:43:49,500
‫החברה שלי רצתה ללכת.‬

702
00:43:49,958 --> 00:43:50,791
‫וג'ייק...‬

703
00:43:51,041 --> 00:43:52,833
‫פלט אם אפשר לקבל את המספר שלי.‬

704
00:43:54,250 --> 00:43:56,708
‫כל הכבוד... ג'ייק.‬

705
00:43:57,458 --> 00:43:58,291
‫הגיע הזמן.‬

706
00:44:00,000 --> 00:44:01,375
‫וכל השאר היסטוריה.‬

707
00:44:02,000 --> 00:44:02,875
‫זה היה לפני...‬

708
00:44:04,416 --> 00:44:05,666
‫שישה שבועות?‬

709
00:44:06,125 --> 00:44:07,541
‫אלוהים, מרגיש ארוך יותר.‬

710
00:44:10,541 --> 00:44:12,166
‫מרגיש כמו נצח, במובן מסוים.‬

711
00:44:13,750 --> 00:44:14,583
‫אני לא...‬

712
00:44:16,750 --> 00:44:18,750
‫לא זוכרת לפני כמה זמן זה היה.‬

713
00:44:42,791 --> 00:44:43,750
‫מיד אתפנה אליך.‬

714
00:44:43,833 --> 00:44:46,041
‫שלום, ברוכים הבאים לרד ליין.‬

715
00:44:46,125 --> 00:44:47,916
‫אני איבון. אני אהיה המלצרית שלכם.‬

716
00:44:48,000 --> 00:44:49,250
‫יש בחור מאחורייך.‬

717
00:44:51,083 --> 00:44:51,916
‫באמת?‬

718
00:44:54,416 --> 00:44:55,875
‫זה נמרוד.‬

719
00:44:55,958 --> 00:44:58,416
‫הוא המלצר המתלמד האידיוט שנגרר אחריי.‬

720
00:44:59,125 --> 00:45:00,958
‫היי, אני נמרוד.‬
‫-היי.‬

721
00:45:01,500 --> 00:45:04,416
‫אז אתם מוכנים להזמין,‬
‫או שיש לכם שאלות על התפריט?‬

722
00:45:04,500 --> 00:45:06,833
‫איך ההמבורגר סנטה פה?‬
‫-מאוד פופולרי.‬

723
00:45:07,166 --> 00:45:10,458
‫טוב, אז מה את מעדיפה, המבורגר סנטה פה,‬

724
00:45:10,833 --> 00:45:12,208
‫או המבורגר נטצ'ז?‬

725
00:45:12,791 --> 00:45:14,791
‫זה קשה. שניהם ממש טובים.‬

726
00:45:14,875 --> 00:45:15,833
‫אין לך מועדף?‬

727
00:45:16,458 --> 00:45:20,208
‫אני מניחה שהייתי אומרת...‬
‫-תראה, גבר, היא טבעונית, אז...‬

728
00:45:20,291 --> 00:45:22,750
‫מה אתה עושה?‬
‫-לא, תראה. מה שאינך יודע‬

729
00:45:22,833 --> 00:45:26,250
‫על האישה המדהימה הזאת מולך‬
‫הוא שהיא לא מלצרית.‬

730
00:45:26,333 --> 00:45:28,500
‫אתה יכול בבקשה ללכת?‬
‫-היא מלצרית.‬

731
00:45:28,583 --> 00:45:31,041
‫אבל רק כדי לממן את לימודיה כדי שתוכל להיות‬

732
00:45:31,125 --> 00:45:32,916
‫עורכת דין לזכויות בעלי חיים.‬

733
00:45:33,375 --> 00:45:35,875
‫לא, אף לא פירור של בשר או חלב נגע בשפתיה‬

734
00:45:35,958 --> 00:45:37,208
‫מאז שהייתה בת חמש‬

735
00:45:37,291 --> 00:45:40,833
‫והבינה שהמבורגר הוא רק פרה טחונה.‬

736
00:45:40,916 --> 00:45:45,791
‫היא בילתה את שארית חייה בניסיון...‬
‫להפוך את העולם‬

737
00:45:45,875 --> 00:45:48,041
‫למקום טוב יותר לחיות,‬
‫ואני אוהב אותה!‬

738
00:45:48,458 --> 00:45:51,458
‫אני אוהב אותה כי היא היפה ביותר...‬

739
00:45:57,125 --> 00:45:59,708
‫זה היה יפהפה, איבון. את מפוטרת.‬

740
00:46:07,958 --> 00:46:09,958
‫הייתי צריכה את העבודה הזו, אידיוט.‬

741
00:46:11,958 --> 00:46:12,791
‫אני יודע.‬

742
00:46:18,958 --> 00:46:20,166
‫אמרת שאתה אוהב אותי?‬

743
00:46:24,083 --> 00:46:24,916
‫כן.‬

744
00:46:33,333 --> 00:46:34,166
‫אידיוט.‬

745
00:46:41,583 --> 00:46:43,291
‫טוב, זה היה נפלא.‬

746
00:46:43,500 --> 00:46:45,916
‫אנו חייבים לצאת לדרך.‬
‫-ג'ייק תמיד היה ילד טוב.‬

747
00:46:46,000 --> 00:46:48,791
‫הוא אפילו קיבל סיכת חריצות בבית הספר,‬
‫זוכר?‬

748
00:46:49,208 --> 00:46:50,875
‫אתה עדיין אוכל?‬
‫-לא.‬

749
00:46:51,125 --> 00:46:53,291
‫חריצות. בגיל שמונה, את מאמינה?‬

750
00:46:53,375 --> 00:46:56,708
‫אביו ואני מעולם לא קיבלנו סיכה שכזו‬
‫בגיל שמונה.‬

751
00:46:56,791 --> 00:46:58,208
‫בשום גיל.‬
‫-נכון מאוד.‬

752
00:46:58,291 --> 00:46:59,250
‫בשום גיל.‬

753
00:46:59,333 --> 00:47:02,625
‫זכיתי בשלל גביעי ספורט,‬
‫אבל אף פעם לא בגביע חריצות.‬

754
00:47:02,708 --> 00:47:05,208
‫אני לא מאמין שהכרתי את המילה "חריצות"‬
‫בגיל שמונה!‬

755
00:47:05,291 --> 00:47:07,125
‫אבל ג'ייק הכיר. הוא הכיר.‬

756
00:47:07,416 --> 00:47:08,333
‫ג'ייק הכיר.‬

757
00:47:09,291 --> 00:47:10,708
‫אתה זוכר כמה התרגשת‬

758
00:47:10,791 --> 00:47:12,125
‫מסיכת החריצות?‬
‫-לא.‬

759
00:47:12,666 --> 00:47:14,333
‫הוא ענד אותה לביה"ס.‬
‫-לא נכון.‬

760
00:47:14,541 --> 00:47:17,000
‫הוא כן, בכל יום. אתה כן!‬

761
00:47:17,166 --> 00:47:20,208
‫לא, הייתי מאוכזב.‬
‫רציתי את סיכת הפיקחות.‬

762
00:47:20,541 --> 00:47:23,375
‫חריצות... היא פרס השתתפות.‬

763
00:47:23,458 --> 00:47:25,791
‫"אתה, עבדת קשה מאוד, אתה לא ממש מבריק,‬

764
00:47:25,875 --> 00:47:27,500
‫אבל התרשמנו מזה שניסית."‬

765
00:47:27,583 --> 00:47:31,625
‫אל תהיה חמוץ.‬
‫זו הייתה סיכה מקסימה, מותק.‬

766
00:47:32,000 --> 00:47:33,166
‫ג'ייקי.‬

767
00:47:34,958 --> 00:47:35,791
‫קינוח?‬

768
00:47:36,208 --> 00:47:38,666
‫הכנתי את עוגת השוקולד האהובה על ג'ייק.‬

769
00:47:42,875 --> 00:47:43,708
‫נפלא.‬

770
00:47:45,291 --> 00:47:47,291
‫בטח, אני אף פעם לא מסרבת לשוקולד.‬

771
00:47:47,416 --> 00:47:48,291
‫נפלא.‬

772
00:47:49,291 --> 00:47:54,375
‫"נכון שזה יהיה נפלא?"‬

773
00:47:55,125 --> 00:47:56,291
‫תעזור לי.‬

774
00:47:58,041 --> 00:47:59,666
‫אני אגיש קינוח בסלון.‬

775
00:48:01,000 --> 00:48:02,791
‫זה מ"גברתי הנאווה".‬

776
00:48:03,416 --> 00:48:05,083
‫זה היית אתה! כן!‬

777
00:48:05,166 --> 00:48:06,625
‫היא אמרה שהוא מתרומם.‬

778
00:48:06,708 --> 00:48:09,291
‫אתה אומר את זה כבר שנים!‬

779
00:48:09,375 --> 00:48:12,041
‫אתה לא יכול להמשיך לעשות את זה!‬

780
00:48:12,250 --> 00:48:13,500
‫אתה כל כך שקט.‬

781
00:48:15,208 --> 00:48:16,041
‫אתה בסדר?‬

782
00:48:20,250 --> 00:48:21,083
‫את מחבבת אותם?‬

783
00:48:22,083 --> 00:48:23,000
‫הם נחמדים מאוד.‬

784
00:48:24,375 --> 00:48:25,458
‫הורים נחמדים מאוד.‬

785
00:48:26,208 --> 00:48:27,541
‫בחרת היטב, ידידי.‬

786
00:48:28,291 --> 00:48:31,416
‫כן.‬
‫-כן.‬

787
00:48:33,583 --> 00:48:34,416
‫כמובן.‬

788
00:48:35,791 --> 00:48:37,041
‫הם אוהבים אותך מאוד.‬

789
00:48:38,250 --> 00:48:40,333
‫כן.‬
‫-חשיבות עליונה בהורים.‬

790
00:48:43,250 --> 00:48:44,333
‫אני מניח.‬

791
00:48:49,875 --> 00:48:51,166
‫היו לנו בעיות.‬

792
00:48:51,250 --> 00:48:53,291
‫אלוהים, לכולם היו בעיות עם הוריהם.‬

793
00:48:56,958 --> 00:48:58,416
‫היי, מה קרה לג'ימי?‬

794
00:49:00,125 --> 00:49:02,125
‫הנה הוא!‬

795
00:49:02,916 --> 00:49:05,875
‫אתה מפלצת מסריחה, מה?‬
‫-סליחה!‬

796
00:49:07,791 --> 00:49:09,416
‫סליחה.‬
‫-על מה?‬

797
00:49:09,500 --> 00:49:10,500
‫הריח שלו.‬

798
00:49:11,333 --> 00:49:12,291
‫ג'ייק, הוא כלב.‬

799
00:49:13,375 --> 00:49:14,750
‫זה בסדר. ג'ימי…‬

800
00:49:29,125 --> 00:49:30,458
‫היי, מי זה?‬

801
00:49:31,375 --> 00:49:32,208
‫את לא רואה?‬

802
00:49:34,458 --> 00:49:35,291
‫לא.‬

803
00:49:39,708 --> 00:49:40,541
‫זה אני.‬

804
00:49:41,375 --> 00:49:43,541
‫לא, זו הייתי אני. זו לא אני?‬

805
00:49:44,041 --> 00:49:45,333
‫איך...‬
‫-סליחה על העיכוב.‬

806
00:49:45,416 --> 00:49:47,791
‫אלוהים.‬
‫-מקרה חירום במטבח, שלא תדעו.‬

807
00:49:48,416 --> 00:49:50,875
‫טוב, הנה היא. המועדפת על ג'ייק.‬

808
00:49:50,958 --> 00:49:52,416
‫גזע חג מולד משוקולד.‬

809
00:49:54,041 --> 00:49:55,583
‫אפילו שחג המולד חלף מזמן.‬

810
00:49:56,208 --> 00:49:59,291
‫זה מזכיר לי את התקופה בה ג'ייק מצץ אצבע.‬

811
00:49:59,375 --> 00:50:01,583
‫הרבה אחרי הגיל שבו היה אמור להפסיק.‬

812
00:50:02,250 --> 00:50:06,250
‫הוא אמר "חג מולד" בזמן שמצץ אותה.‬

813
00:50:06,583 --> 00:50:09,125
‫גזע חג המולד. די דומה לאגודל.‬

814
00:50:10,416 --> 00:50:11,333
‫נראה נהדר.‬

815
00:50:14,125 --> 00:50:15,083
‫תיהני!‬

816
00:50:15,166 --> 00:50:16,000
‫תודה.‬

817
00:50:16,500 --> 00:50:17,708
‫זה נראה ממש מדהים.‬

818
00:50:17,833 --> 00:50:19,500
‫תודה. תיהני.‬

819
00:50:19,583 --> 00:50:21,250
‫אלוהים.‬

820
00:50:22,166 --> 00:50:24,000
‫היו לי בעיות באוזניים.‬

821
00:50:24,083 --> 00:50:25,750
‫רק למקרה שמישהו תוהה למה אני‬

822
00:50:25,833 --> 00:50:27,541
‫מושכת באוזניים כל הלילה.‬

823
00:50:27,708 --> 00:50:28,833
‫יותר מבעיה.‬

824
00:50:29,583 --> 00:50:32,375
‫טינטון. זה מה יש, כמו שאומרים.‬

825
00:50:32,458 --> 00:50:33,541
‫מה זה טינטון?‬

826
00:50:33,625 --> 00:50:35,416
‫זה לא ממש כיף.‬

827
00:50:35,500 --> 00:50:37,000
‫לא ממש כיף.‬

828
00:50:37,583 --> 00:50:39,208
‫אבל זה מה יש, כמו שאומרים.‬

829
00:50:42,166 --> 00:50:44,041
‫אני שומעת סוג של זמזום באוזניים.‬

830
00:50:44,125 --> 00:50:47,083
‫לא ממש זמזום, יותר כמו צפצוף.‬
‫טוב, יותר כמו...‬

831
00:50:47,625 --> 00:50:48,500
‫לחישה.‬

832
00:50:49,916 --> 00:50:51,000
‫תמיד?‬

833
00:50:51,458 --> 00:50:52,291
‫כן!‬

834
00:50:52,958 --> 00:50:55,125
‫כאילו שכל הזמן לוחשים לי.‬

835
00:51:03,666 --> 00:51:06,333
‫אולי זה חולק איתי את סודות היקום.‬

836
00:51:08,375 --> 00:51:09,375
‫אבל אני לא יודעת.‬

837
00:51:12,625 --> 00:51:14,583
‫אולי זה נותן לי טיפים לבורסה.‬

838
00:51:15,958 --> 00:51:17,083
‫נהיה עשירים!‬

839
00:51:19,000 --> 00:51:20,125
‫סליחה.‬

840
00:51:20,208 --> 00:51:22,458
‫חשבתי שזה כבוי.‬

841
00:51:25,333 --> 00:51:26,875
‫ראית את המשקפיים שלי?‬
‫-הנה.‬

842
00:51:30,458 --> 00:51:31,833
{\an8}‫- איבון -‬

843
00:51:32,083 --> 00:51:33,666
‫זו רק חברה.‬

844
00:51:33,791 --> 00:51:35,833
‫חברתה מתקשרת הרבה.‬
‫-את יכולה לענות.‬

845
00:51:35,916 --> 00:51:37,583
‫תעני. לא נחשוב שזה גס רוח.‬

846
00:51:37,666 --> 00:51:39,125
‫לא, זה בסדר. זה לא חשוב.‬

847
00:51:39,208 --> 00:51:41,583
‫את לא יודעת. יכול להיות. יש סופה בחוץ.‬

848
00:51:41,666 --> 00:51:43,666
‫אולי היא תקועה.‬
‫-זה בסדר.‬

849
00:51:43,750 --> 00:51:46,166
‫זו סופה עכשיו? אנחנו לא רוצים להיתקע.‬

850
00:51:46,625 --> 00:51:48,166
‫זה בסדר. יש לי שרשראות.‬

851
00:51:48,250 --> 00:51:49,875
‫אני צריכה לעבוד מוקדם מחר.‬

852
00:51:49,958 --> 00:51:51,208
‫שמת את השרשראות?‬

853
00:51:51,291 --> 00:51:53,750
‫לא, עדיין לא, אבל הן בתא המטען.‬

854
00:51:53,833 --> 00:51:55,583
‫שרשראות יספיקו.‬

855
00:51:55,666 --> 00:51:56,666
‫מה? אני מצטערת.‬

856
00:51:56,750 --> 00:51:57,583
‫השרשראות.‬

857
00:51:57,666 --> 00:52:00,500
‫אלוהים. הלחישות, כך אני קוראת להן.‬

858
00:52:01,041 --> 00:52:02,791
‫זה הכי גרוע בלילה.‬
‫-מה?‬

859
00:52:02,875 --> 00:52:04,958
‫הלילה!‬
‫-אוי, זה הכי גרוע בלילה.‬

860
00:52:05,500 --> 00:52:06,666
‫אני כבר לא ישנה. ‬

861
00:52:06,750 --> 00:52:09,208
‫זה נשמע קשה מאוד. אני מצטערת.‬

862
00:52:09,291 --> 00:52:11,041
‫סליחה?‬
‫-רק אמרתי שאני מצטערת!‬

863
00:52:12,041 --> 00:52:13,375
‫שתינו מצטערות.‬

864
00:52:16,208 --> 00:52:17,625
‫אבל כדאי שתעני לשיחה.‬

865
00:52:17,708 --> 00:52:18,958
‫אולי זה מקרה חירום.‬

866
00:52:19,041 --> 00:52:19,875
‫זה בסדר.‬

867
00:52:20,375 --> 00:52:21,208
‫אני...‬

868
00:52:21,708 --> 00:52:25,000
‫אני יודעת למה היא מתקשרת.‬
‫-עלייך לפחות להאזין להודעה...‬

869
00:52:25,083 --> 00:52:25,916
‫אוקיי!‬

870
00:52:28,958 --> 00:52:29,791
‫בטח.‬

871
00:52:36,541 --> 00:52:38,916
‫יש רק שאלה אחת לפתור.‬
‫אני מפחד.‬

872
00:52:39,000 --> 00:52:43,583
‫אני מרגיש קצת מטורף. אני לא צלול.‬
‫איך... ההנחות נכונות.‬

873
00:52:43,666 --> 00:52:45,208
‫אני מרגיש את הפחד שלי גדל.‬

874
00:52:45,291 --> 00:52:47,916
‫הגיעה העת לתשובה, רק שאלה אחת.‬

875
00:52:48,041 --> 00:52:49,458
‫שאלה אחת שיש לענות עליה.‬

876
00:52:53,416 --> 00:52:54,250
‫היא בסדר.‬

877
00:52:56,208 --> 00:52:59,208
‫מה היא רצתה?‬
‫-רק התקשרה כדי להגיד שלום.‬

878
00:52:59,291 --> 00:53:00,250
‫כמה נחמד.‬

879
00:53:00,583 --> 00:53:01,666
‫חברים זה דבר חשוב.‬

880
00:53:02,250 --> 00:53:05,875
‫לג'ייק אף פעם לא היו הרבה חברים בתור ילד.‬
‫או אפילו אחרי.‬

881
00:53:07,125 --> 00:53:08,583
‫זוכר את יום הולדתך ה-50?‬

882
00:53:08,666 --> 00:53:10,666
‫עשרים.‬
‫-מה אמרתי?‬

883
00:53:11,041 --> 00:53:11,875
‫חמישים.‬

884
00:53:13,750 --> 00:53:15,875
‫אלוהים, איפה הראש שלי?‬

885
00:53:18,291 --> 00:53:19,125
‫בכל אופן.‬

886
00:53:20,958 --> 00:53:22,166
‫חברים יכולים להועיל.‬

887
00:53:23,583 --> 00:53:25,041
‫זה מה שתמיד חשבתי.‬

888
00:53:25,750 --> 00:53:27,833
‫כי החיים יכולים להיות קשים.‬

889
00:53:29,166 --> 00:53:30,000
‫בחווה.‬

890
00:53:30,291 --> 00:53:33,875
‫זה לא נעשה קל יותר עם הזמן, אני אודה בזה.‬

891
00:53:35,041 --> 00:53:36,916
‫מה?‬
‫-זה לא נעשה קל יותר.‬

892
00:53:37,000 --> 00:53:38,375
‫מה לא?‬
‫-החיים!‬

893
00:53:38,666 --> 00:53:41,916
‫לא, הם לא. הם בעצם רכבת מהירה לגיהינום.‬

894
00:53:42,000 --> 00:53:43,166
‫למען השם, אימא!‬

895
00:53:43,250 --> 00:53:46,083
‫בסדר, כן. אני מגזימה. אני מסכימה.‬

896
00:53:47,375 --> 00:53:48,625
‫זו רכבת מהירה לעזאזל!‬

897
00:54:05,500 --> 00:54:07,333
‫אימך תמיד הייתה מצחיקה מאוד.‬

898
00:54:09,500 --> 00:54:10,916
‫זה מה שאהבתי בה.‬

899
00:54:12,416 --> 00:54:16,125
‫אני חושב שזה הדבר הראשון שהתאהבתי בו.‬

900
00:54:19,000 --> 00:54:22,250
‫זה די... נמוג ככל שהיא הזדקנה.‬

901
00:54:23,958 --> 00:54:25,375
‫זה מתיש אותך, אני מניחה.‬

902
00:54:26,875 --> 00:54:28,500
‫זה כבר לא כל כך מצחיק.‬

903
00:54:32,125 --> 00:54:33,458
‫אני כל כך מתגעגע אליה.‬

904
00:54:47,208 --> 00:54:50,708
‫אז לוצ'יה לומדת גרונטולוגיה.‬

905
00:54:51,833 --> 00:54:53,333
‫באמת?‬

906
00:54:53,416 --> 00:54:55,250
‫כמה מרתק.‬

907
00:54:56,250 --> 00:54:57,125
‫מרתק.‬

908
00:54:58,916 --> 00:54:59,750
‫כן.‬

909
00:55:01,250 --> 00:55:04,750
‫תמיד התעניינתי בבעיות הקשורות להזדקנות.‬

910
00:55:05,375 --> 00:55:08,875
‫אני חושבת שמערכת היחסים של החברה‬
‫עם קשישים מבוססת כמעט על דחייה.‬

911
00:55:08,958 --> 00:55:11,666
‫וזה טיפשי מאוד, כי זה חלק בלתי נמנע וטבעי‬

912
00:55:11,750 --> 00:55:13,916
‫ממעגל החיים של כל היצורים החיים.‬

913
00:55:15,916 --> 00:55:17,916
‫שלא לדבר על זה שזה ממש אכזרי.‬

914
00:55:21,166 --> 00:55:23,958
‫כמה מעניין. ורחום.‬

915
00:55:25,291 --> 00:55:27,000
‫אנו חייבים לשמור עליה, ג'ייק.‬

916
00:55:27,458 --> 00:55:29,083
‫כמה שהיא אדיבה.‬

917
00:55:34,250 --> 00:55:35,125
‫בחיי, זה...‬

918
00:55:37,208 --> 00:55:38,916
‫נראה די רע בחוץ.‬

919
00:55:39,833 --> 00:55:42,208
‫אני לא יודעת, ג'ייק, אני חושבת שכדאי...‬

920
00:55:53,416 --> 00:55:54,250
‫ג'ייק?‬

921
00:55:57,833 --> 00:56:01,083
‫ג'ייק?‬
‫-מה?‬

922
00:56:01,166 --> 00:56:02,833
‫אני חושבת שכדאי שנלך.‬

923
00:56:02,916 --> 00:56:04,125
‫זה נראה די רע.‬

924
00:56:06,166 --> 00:56:07,375
‫יש לי שרשראות!‬

925
00:56:14,000 --> 00:56:14,833
‫איפה אתה?‬

926
00:56:15,250 --> 00:56:16,750
‫למעלה.‬
‫-אני עולה.‬

927
00:56:19,958 --> 00:56:21,083
‫רק מיידעת אותך.‬

928
00:56:50,333 --> 00:56:51,166
‫ג'ייק?‬

929
00:57:03,750 --> 00:57:04,583
‫ג'ייק?‬

930
00:57:06,166 --> 00:57:07,041
‫איפה אתה?‬

931
00:57:09,916 --> 00:57:11,916
‫- חדר הנעורים של ג'ייק -‬

932
00:57:13,333 --> 00:57:14,166
‫ג'ייק?‬

933
00:57:45,000 --> 00:57:46,958
‫- ג'ימי -‬

934
00:58:12,541 --> 00:58:14,416
‫- בונדוג -‬

935
00:58:14,500 --> 00:58:15,791
‫"לחזור הביתה זה נורא.‬

936
00:58:16,916 --> 00:58:19,000
‫בין אם הכלבים מלקקים את פניך או לא.‬

937
00:58:20,458 --> 00:58:24,125
‫בין אם יש לך אישה‬
‫או רק בדידות בצורת אישה שמחכה לך.‬

938
00:58:25,083 --> 00:58:26,833
‫לחזור הביתה זה בודד נורא..."‬

939
00:58:30,083 --> 00:58:32,541
‫סליחה, הבהלת אותי.‬

940
00:58:32,916 --> 00:58:33,833
‫אני מצטער.‬

941
00:58:37,500 --> 00:58:41,500
‫זה חדר הנעורים של ג'ייק.‬

942
00:58:45,291 --> 00:58:47,666
‫כן, ראיתי את השלט על הדלת.‬

943
00:58:49,083 --> 00:58:50,291
‫אה, זה.‬

944
00:58:51,916 --> 00:58:53,375
‫איך אפשר להסביר את זה?‬

945
00:58:53,833 --> 00:58:56,041
‫הזיכרון שלי הולך.‬

946
00:58:56,125 --> 00:58:58,458
‫סימנים מוקדמים ל…‬

947
00:59:06,291 --> 00:59:07,166
‫אלצהיימר?‬

948
00:59:09,041 --> 00:59:09,875
‫דמנציה?‬

949
00:59:11,583 --> 00:59:13,875
‫גופיפי לואי...‬
‫-כן, אני חושב שזה זה.‬

950
00:59:15,333 --> 00:59:19,166
‫התחלנו לתייג דברים.‬

951
00:59:19,750 --> 00:59:24,000
‫ברחבי הבית, את תראי שילוט בכל רחבי הבית.‬

952
00:59:25,583 --> 00:59:26,791
‫לא שמתי לב.‬

953
00:59:30,166 --> 00:59:31,541
‫את תשימי לב.‬

954
00:59:32,458 --> 00:59:36,083
‫אני מצטערת לשמוע שאתה...‬

955
00:59:36,166 --> 00:59:37,250
‫זה בסדר.‬

956
00:59:38,916 --> 00:59:39,833
‫האמת היא...‬

957
00:59:40,625 --> 00:59:43,000
‫שאני מצפה לרגע שזה יתדרדר מאוד,‬

958
00:59:43,083 --> 00:59:45,708
‫ולא אצטרך לזכור שאני לא זוכר!‬

959
00:59:50,500 --> 00:59:52,000
‫נראה שזו תהיה...‬

960
00:59:52,958 --> 00:59:54,958
‫דרך טובה יותר…‬

961
00:59:56,083 --> 00:59:57,375
‫נו, באמת.‬

962
01:00:01,125 --> 01:00:03,916
‫כן.‬
‫-אומרים שגם בחושך...‬

963
01:00:06,375 --> 01:00:09,875
‫יאירו כוכבים...‬
‫-כוכבים! זהו זה, בדיוק. כוכבים.‬

964
01:00:10,791 --> 01:00:13,833
‫אומרים שגם בחושך יאירו כוכבים...‬

965
01:00:14,500 --> 01:00:16,000
‫אני מאמין שזה נכון.‬

966
01:00:21,166 --> 01:00:22,625
‫זה החדר הישן של ג'ייק.‬

967
01:00:25,250 --> 01:00:27,500
‫אתם יכולים להישאר כאן הלילה אם תרצו.‬

968
01:00:27,666 --> 01:00:31,500
‫אימו ואני לא מיושנים בדברים כאלה.‬

969
01:00:31,625 --> 01:00:33,125
‫זיונים וכולי.‬

970
01:00:33,708 --> 01:00:35,625
‫אני צריכה להגיע הביתה הלילה.‬

971
01:00:35,916 --> 01:00:37,541
‫יש לי עבודה בבוקר.‬

972
01:00:37,625 --> 01:00:38,750
‫אני יודע שהמיטה הזו‬

973
01:00:39,833 --> 01:00:42,083
‫נראית קצת קטנה לשני...‬

974
01:00:43,208 --> 01:00:44,041
‫נו, בחיי.‬

975
01:00:44,458 --> 01:00:45,791
‫מבוגרים.‬

976
01:00:46,166 --> 01:00:49,666
‫זו מיטה של ילדים, אחרי הכול.‬
‫אפילו לא מיטה לשני ילדים.‬

977
01:00:50,250 --> 01:00:53,541
‫רק לילד אחד.‬
‫אני בטוח שערב אחד תוכלו להסתדר.‬

978
01:00:54,041 --> 01:00:56,750
‫זה נדיב מאוד מצדך, אבל אני באמת חייבת...‬

979
01:00:56,833 --> 01:00:59,458
‫אני מתאר לעצמי שלא יהיו זיונים‬
‫על המיטה הזו.‬

980
01:01:00,500 --> 01:01:03,250
‫היא לא ממש מיועדת לזיונים. זו מיטת ילדים.‬

981
01:01:03,333 --> 01:01:04,791
‫רק לילד אחד, לא לשניים.‬

982
01:01:05,291 --> 01:01:06,125
‫נכון.‬

983
01:01:06,208 --> 01:01:09,541
‫אני בטוח שאוכל למצוא‬
‫את אחד מאלה של אשתי...‬

984
01:01:14,250 --> 01:01:16,333
‫דברים שתוכלי ללבוש בלילה.‬

985
01:01:16,875 --> 01:01:18,625
‫אולי נצטרך לחפור בארגזים.‬

986
01:01:19,666 --> 01:01:23,416
‫בטח אוכל למצוא אחד מהדברים הישנים של אשתי‬
‫שתוכלי ללבוש.‬

987
01:01:24,500 --> 01:01:25,958
‫ללילה. תראי, זה...‬

988
01:01:26,625 --> 01:01:29,458
‫החדר הישן של ג'ייק.‬

989
01:01:53,083 --> 01:01:53,916
‫ג'ייק.‬

990
01:01:56,791 --> 01:01:59,625
‫זו החברה.‬

991
01:02:00,625 --> 01:02:01,458
‫תפתחי.‬

992
01:02:02,458 --> 01:02:04,125
‫ג'ייק, השלג. אני צריכה ללכת.‬

993
01:02:04,458 --> 01:02:09,833
‫אמרתי לו שוב ושוב שהגיע הזמן שיעזוב.‬

994
01:02:10,041 --> 01:02:11,916
‫אימא, את צריכה לאכול.‬

995
01:02:12,000 --> 01:02:13,250
‫אני ארד עוד רגע.‬

996
01:02:16,958 --> 01:02:17,791
‫אימא!‬

997
01:02:19,208 --> 01:02:21,958
‫ג'ייק תמיד היה ילד טוב.‬

998
01:02:22,041 --> 01:02:22,875
‫אימא.‬

999
01:02:23,375 --> 01:02:24,500
‫חרוץ.‬

1000
01:02:27,291 --> 01:02:28,708
‫הוא זכה בסיכה.‬

1001
01:02:29,416 --> 01:02:35,458
‫אולי לא מוכשר באופן טבעי‬
‫כמו כמה מהתלמידים האחרים,‬

1002
01:02:35,541 --> 01:02:40,291
‫אבל הוא עבד כל כך קשה.‬

1003
01:02:42,083 --> 01:02:45,000
‫וזה מרשים אפילו יותר.‬

1004
01:02:47,375 --> 01:02:48,666
‫להיות מסווג...‬

1005
01:02:48,750 --> 01:02:50,291
‫מחונן, אימא.‬

1006
01:02:53,250 --> 01:02:55,375
‫זה מה שרצה הגורל, בעצם.‬

1007
01:02:57,416 --> 01:03:00,791
‫הגרלה גנטית, כמו שאומרים.‬

1008
01:03:02,875 --> 01:03:07,000
‫אבל להצליח כמו שג'ייק הצליח‬

1009
01:03:07,083 --> 01:03:12,208
‫בלי כישרונות או יכולות מיוחדים...‬

1010
01:03:14,750 --> 01:03:18,000
‫זה הרבה יותר מרשים.‬

1011
01:03:20,708 --> 01:03:21,666
‫כן.‬

1012
01:03:22,333 --> 01:03:23,666
‫ואולי כדאי ש...‬
‫-בקרוב!‬

1013
01:03:25,500 --> 01:03:26,333
‫אוקיי.‬

1014
01:03:27,166 --> 01:03:30,166
‫נצא בקרוב.‬

1015
01:03:31,875 --> 01:03:33,333
‫תני לי רק לסיים כאן.‬

1016
01:03:56,333 --> 01:03:57,208
‫אימא?‬

1017
01:03:58,375 --> 01:04:00,833
‫אני מתרשמת מתשומת ליבך לאימא שלך.‬

1018
01:04:01,875 --> 01:04:02,708
‫זה נדיר.‬

1019
01:04:03,583 --> 01:04:05,500
‫אנו נוטים לאחסן את הקשישים שלנו.‬

1020
01:04:08,541 --> 01:04:10,791
‫מסירותך להוריך מאוד מיוחדת.‬

1021
01:04:11,166 --> 01:04:13,833
‫אני שמח לשמוע את זה ממך.‬
‫זה משפר את הרגשתי.‬

1022
01:04:15,750 --> 01:04:16,583
‫לפעמים...‬

1023
01:04:18,666 --> 01:04:22,166
‫ההרגשה היא כאילו שאף אחד לא רואה‬
‫את הדברים הטובים שאתה עושה.‬

1024
01:04:24,125 --> 01:04:25,500
‫כאילו שאתה פשוט לבד.‬

1025
01:04:31,666 --> 01:04:32,791
‫אני רואה את זה.‬

1026
01:04:40,083 --> 01:04:41,458
‫אחכה למטה.‬

1027
01:04:42,458 --> 01:04:43,500
‫אתן לכם פרטיות.‬

1028
01:04:48,916 --> 01:04:52,625
‫אני לא רוצה לגור במחסן.‬

1029
01:04:53,416 --> 01:04:54,416
‫עליי לסיים את זה.‬

1030
01:04:55,083 --> 01:04:57,833
‫פשוט לחתוך לחלוטין.‬

1031
01:04:58,166 --> 01:05:00,666
‫בלי להתעכב. בלי לחכות שהמצב ישתפר.‬

1032
01:05:01,458 --> 01:05:02,958
‫יש גבול לכמה שאפשר לחכות.‬

1033
01:05:03,375 --> 01:05:05,916
‫אני אפילו לא יודעת מי אני בכל הסיפור הזה,‬

1034
01:05:06,000 --> 01:05:07,791
‫איפה אני מפסיקה וג'ייק מתחיל.‬

1035
01:05:08,458 --> 01:05:12,416
‫אני כדור פינבול.‬
‫מצבי הרגשי קופץ ממקום למקום.‬

1036
01:05:12,833 --> 01:05:15,625
‫ג'ייק צריך לראות אותי כמישהי שרואה אותו.‬

1037
01:05:15,875 --> 01:05:18,750
‫הוא צריך להיראות,‬
‫והוא צריך להיראות ולקבל אישור.‬

1038
01:05:19,291 --> 01:05:21,625
‫כאילו שזו המטרה שלי בכל זה, בחיים.‬

1039
01:05:21,750 --> 01:05:24,125
‫לאשר את ג'ייק. לגרום לו להמשיך.‬

1040
01:05:24,333 --> 01:05:27,333
‫והוא צריך לראות בי כמישהי שאישורה בעל תוקף‬

1041
01:05:27,416 --> 01:05:28,958
‫כי אני מאושרת ע"י אחרים.‬

1042
01:05:29,041 --> 01:05:31,583
‫"תראו את חברה שלי. תראו במה זכיתי.‬
‫היא חכמה.‬

1043
01:05:31,666 --> 01:05:33,708
‫היא מוכשרת. היא רגישה.‬

1044
01:05:33,791 --> 01:05:36,916
‫היא עושה את זה, יודעת על זה.‬
‫הכינה את זה. אכפת לה מזה."‬

1045
01:05:37,000 --> 01:05:39,416
‫תני לי לקחת אותו לשירותים ואז נלך.‬

1046
01:05:39,791 --> 01:05:41,000
‫עליי לגמור את זה.‬

1047
01:05:41,083 --> 01:05:41,958
‫זאת הבחורה?‬

1048
01:05:44,166 --> 01:05:45,666
‫כן, אבא, לואיזה.‬

1049
01:05:46,958 --> 01:05:49,583
‫יופי. הבאתי את הדברים של אימך...‬

1050
01:05:52,375 --> 01:05:54,166
‫- כותונת לילה -‬

1051
01:05:54,250 --> 01:05:55,333
‫כותונת לילה.‬

1052
01:05:56,416 --> 01:05:57,250
‫בשבילה.‬

1053
01:05:59,250 --> 01:06:02,541
‫זה... אדיב מאוד. אני...‬

1054
01:06:04,666 --> 01:06:06,291
‫אני צריכה ללכת הביתה הלילה.‬

1055
01:06:07,250 --> 01:06:08,416
‫בקרוב.‬

1056
01:06:08,666 --> 01:06:11,583
‫אני לא מבין. למה היא מתכוונת?‬

1057
01:06:11,666 --> 01:06:12,916
‫אני לא יודע, אבא.‬

1058
01:06:13,083 --> 01:06:15,458
‫אני לא מבין.‬
‫-יש לי משמרת מחר.‬

1059
01:06:16,916 --> 01:06:18,166
‫היא מלצרית.‬

1060
01:06:20,458 --> 01:06:22,791
‫הכרנו כשהיא שירתה אותי.‬

1061
01:06:24,500 --> 01:06:25,791
‫זה סיפור מתוק.‬

1062
01:06:27,791 --> 01:06:30,916
‫שאלתי אותה על...‬

1063
01:06:31,666 --> 01:06:33,833
‫המבורגר סנטה פה.‬

1064
01:06:36,833 --> 01:06:38,250
‫אני מרגיש מבולבל.‬

1065
01:06:38,333 --> 01:06:39,833
‫בוא ניקח אותך לשירותים.‬

1066
01:06:41,416 --> 01:06:42,916
‫אנחנו לא רוצים עוד תאונה.‬

1067
01:06:43,458 --> 01:06:44,500
‫זוכר את אמש?‬

1068
01:06:44,625 --> 01:06:46,416
‫מה הדבר הישן הזה עושה כאן?‬

1069
01:06:46,500 --> 01:06:47,375
‫אני לא בטוחה.‬

1070
01:06:47,833 --> 01:06:50,541
‫אללי, זה מטונף.‬
‫יש על זה אוכל תינוקות של ג'ייק.‬

1071
01:06:50,625 --> 01:06:51,541
‫מה זה עושה כאן?‬

1072
01:06:52,166 --> 01:06:55,708
‫תשמעי, הייתי מאבדת את ראשי‬
‫אם הוא לא היה מוברג לראש שלי.‬

1073
01:06:55,791 --> 01:06:58,666
‫תהיי מתוקה ותזרקי את זה למכונת הכביסה?‬
‫הרגע הפעלתי אותה.‬

1074
01:06:58,791 --> 01:07:01,166
‫אני עסוקה באיסוף כל הצעצועים הארורים האלה.‬

1075
01:07:01,250 --> 01:07:04,375
‫ג'ייק היה משאיר את ראשו על הרצפה‬
‫אם הוא לא היה מוברג לראשו.‬

1076
01:07:04,500 --> 01:07:05,333
‫בטח.‬

1077
01:07:05,791 --> 01:07:07,000
‫איפה היא?‬
‫-במרתף.‬

1078
01:07:09,875 --> 01:07:13,208
‫לא נראה לי שג'ייק רוצה שארד לשם.‬
‫-ג'ייק יכול להיות שתלטן.‬

1079
01:07:13,291 --> 01:07:15,291
‫את לא יכולה להרשות לו לשלוט בך.‬

1080
01:07:15,708 --> 01:07:19,833
‫אני חושבת שזה הפן השני באישיות שלו.‬
‫עניין החריצות הזה.‬

1081
01:07:19,916 --> 01:07:21,500
‫הוא צריך לשלוט בכול.‬

1082
01:07:21,583 --> 01:07:23,291
‫יש כל כך הרבה‬

1083
01:07:23,375 --> 01:07:25,708
‫דברים שמלחיצים אותו.‬

1084
01:07:25,791 --> 01:07:29,291
‫הוא ממשיך לחסום יותר ויותר מהעולם.‬
‫זו בעיה.‬

1085
01:07:29,833 --> 01:07:32,125
‫ומעט האנשים שכן השאיר בחייו‬

1086
01:07:32,208 --> 01:07:33,708
‫צריכים לציית לשלל חוקים.‬

1087
01:07:33,791 --> 01:07:35,083
‫זו באמת בעיה.‬

1088
01:07:35,208 --> 01:07:36,583
‫כן, אני בטח אשמה.‬

1089
01:07:38,000 --> 01:07:40,833
‫כל האשמה הזאת גורמת לי להרגיש מחויבת‬

1090
01:07:42,041 --> 01:07:44,750
‫לעשות שמיניות באוויר‬
‫כדי לספק את הגחמות שלו.‬

1091
01:07:44,833 --> 01:07:46,375
‫זה מעגל אכזרי.‬

1092
01:07:46,916 --> 01:07:48,541
‫אז מה בדיוק את אומרת לי?‬

1093
01:07:49,541 --> 01:07:50,416
‫אני אומרת,‬

1094
01:07:50,916 --> 01:07:53,916
‫קחי את כותונת הלילה הארורה למרתף.‬

1095
01:07:55,041 --> 01:07:56,333
‫תחיי על הקצה.‬

1096
01:08:30,083 --> 01:08:31,250
‫שלחת אותה למטה?‬

1097
01:08:32,791 --> 01:08:33,916
‫למכונת הכביסה.‬

1098
01:08:34,583 --> 01:08:36,250
‫אימא! באמת?‬

1099
01:08:37,125 --> 01:08:39,791
‫את לא צריכה לעשות כביסה בשביל אימא שלי.‬

1100
01:08:40,166 --> 01:08:45,458
‫את אורחת,‬
‫ונמצא לך כותונת לילה נקייה ללילה.‬

1101
01:08:45,541 --> 01:08:49,250
‫זה לא מפריע לי.‬
‫-טוב, אנחנו ממש צריכים... לצאת לדרך.‬

1102
01:08:50,833 --> 01:08:54,083
‫אני אצטרך עזרה עם השרשראות.‬
‫-טוב, אני כבר עולה.‬

1103
01:09:47,833 --> 01:09:49,541
‫- ראלף אלברט בלייקלוק -‬

1104
01:10:05,416 --> 01:10:07,375
{\an8}‫- ג'ייק -‬

1105
01:10:19,541 --> 01:10:22,791
‫זה טרגי כמה מעטים מחזיקים בנשמתם‬
‫לפני מותם.‬

1106
01:10:25,541 --> 01:10:27,333
‫"אין דבר נדיר יותר בכל אדם",‬

1107
01:10:27,791 --> 01:10:28,708
‫אמר אמרסון,‬

1108
01:10:29,291 --> 01:10:30,541
‫"מאשר מעשה משלו."‬

1109
01:10:31,250 --> 01:10:32,291
‫וזה די נכון.‬

1110
01:10:33,000 --> 01:10:34,541
‫רוב האנשים הם אנשים אחרים.‬

1111
01:10:35,458 --> 01:10:37,541
‫המחשבות שלהם הן דעות של מישהו אחר.‬

1112
01:10:37,875 --> 01:10:40,583
‫חייהם הם חיקוי, תשוקותיהם הן ציטוט.‬

1113
01:10:40,666 --> 01:10:42,250
‫- אין תמונות או סרטונים -‬

1114
01:10:42,333 --> 01:10:43,750
‫זה ציטוט של אוסקר ויילד.‬

1115
01:10:44,333 --> 01:10:46,416
‫- לואיזה -‬

1116
01:10:48,625 --> 01:10:50,541
‫יש רק שאלה אחת לפתור.‬

1117
01:10:50,625 --> 01:10:53,750
‫אני מפחד. אני מרגיש קצת מטורף.‬
‫אני לא צלול.‬

1118
01:10:54,125 --> 01:10:57,041
‫ההנחות נכונות. אני מרגיש את הפחד שלי גדל.‬

1119
01:10:57,125 --> 01:11:00,083
‫הגיעה העת לתשובה, רק שאלה אחת.‬

1120
01:11:00,250 --> 01:11:01,666
‫שאלה אחת שיש לענות עליה.‬

1121
01:11:14,958 --> 01:11:15,791
‫אלוהים.‬

1122
01:11:16,833 --> 01:11:18,166
‫ג'ייק, האם אימא שלך...‬

1123
01:11:25,125 --> 01:11:26,083
‫היא...‬

1124
01:11:29,166 --> 01:11:30,125
‫היא ישנה.‬

1125
01:11:32,166 --> 01:11:33,000
‫היא…‬

1126
01:11:34,708 --> 01:11:35,791
‫אנחנו צריכים ללכת.‬

1127
01:11:37,541 --> 01:11:39,000
‫זה נעשה מסוכן.‬

1128
01:11:40,875 --> 01:11:42,083
‫אתה בטוח שהיא בסדר?‬

1129
01:11:42,458 --> 01:11:43,625
‫נרדמה בשנייה.‬

1130
01:11:47,541 --> 01:11:48,625
‫זה זמן טוב ללכת.‬

1131
01:11:50,541 --> 01:11:51,541
‫מה עם אבא שלך?‬

1132
01:11:52,291 --> 01:11:53,125
‫הוא...‬

1133
01:11:55,250 --> 01:11:56,958
‫מסתובב איפשהו.‬

1134
01:11:59,458 --> 01:12:01,083
‫טוחן האשפה שוב הפסיק לעבוד.‬

1135
01:12:03,958 --> 01:12:05,291
‫היה נהדר לפגוש אותך.‬

1136
01:12:08,250 --> 01:12:09,750
‫היה נהדר לפגוש גם אותך.‬

1137
01:12:13,791 --> 01:12:15,791
‫תודה רבה על הכנסת האורחים.‬

1138
01:12:15,875 --> 01:12:18,333
‫את מוזמנת הנה בכל עת. כן.‬

1139
01:12:24,750 --> 01:12:26,375
‫ג'ייק הוא ילד טוב, כן?‬

1140
01:12:27,875 --> 01:12:28,791
‫כן.‬
‫-כן?‬

1141
01:12:29,416 --> 01:12:31,125
‫אדם טוב, עליי לומר.‬

1142
01:12:32,375 --> 01:12:33,208
‫את מסכימה?‬

1143
01:12:34,000 --> 01:12:34,833
‫כן.‬

1144
01:12:39,375 --> 01:12:40,333
‫אוקיי, טוב...‬

1145
01:13:15,583 --> 01:13:16,416
‫אז?‬

1146
01:13:17,916 --> 01:13:19,208
‫חיבבת אותם?‬

1147
01:13:21,125 --> 01:13:22,541
‫כן, הם נחמדים מאוד.‬

1148
01:13:24,083 --> 01:13:25,750
‫באמת?‬
‫-כן.‬

1149
01:13:28,333 --> 01:13:31,458
‫הם יכולים להיות נודניקים,‬
‫אבל הם אנשים הגונים.‬

1150
01:13:31,875 --> 01:13:33,166
‫זה היה ברור לחלוטין.‬

1151
01:13:35,791 --> 01:13:37,416
‫שניהם אהבו אותך, דרך אגב.‬

1152
01:13:38,250 --> 01:13:39,375
‫זה טוב. אני שמחה.‬

1153
01:13:41,666 --> 01:13:43,208
‫כל כך חכמה, אימא שלי אמרה.‬

1154
01:13:43,583 --> 01:13:44,416
‫באמת?‬

1155
01:13:45,125 --> 01:13:47,916
‫טוב, לא לך. זה היה גורם לך להרגיש לא בנוח.‬

1156
01:13:48,916 --> 01:13:51,333
‫אבל כשעזרתי לה עם הכלים.‬

1157
01:13:52,083 --> 01:13:54,666
‫אני לא זוכרת שג'ייק עזר לאימא שלו‬
‫עם הכלים.‬

1158
01:13:55,875 --> 01:13:58,875
‫אני לא בטוחה לגבי הרבה ממה שקרה הלילה.‬
‫הרגשתי כאילו...‬

1159
01:13:58,958 --> 01:14:01,333
‫כשאת ואבא דיברתם...‬

1160
01:14:01,416 --> 01:14:02,250
‫מה?‬

1161
01:14:03,333 --> 01:14:05,083
‫כשאת ואבא דיברתם…‬

1162
01:14:05,541 --> 01:14:07,416
‫נדמה שהכול היה מעט...‬

1163
01:14:07,958 --> 01:14:10,291
‫תעריפים.‬
‫-נכון, תעריפים.‬

1164
01:14:13,291 --> 01:14:16,000
‫כן, עכשיו אני זוכרת. אני קצת מטושטשת.‬

1165
01:14:16,083 --> 01:14:17,458
‫באמת שתית הרבה יין.‬

1166
01:14:19,791 --> 01:14:22,500
‫הוא היה מאושר שמישהי מבחינה בהבדל.‬
‫-שתיתי הרבה?‬

1167
01:14:22,791 --> 01:14:23,625
‫כן.‬

1168
01:14:26,041 --> 01:14:29,000
‫לא נראה לי ששמת לב,‬
‫כי הוא כל הזמן מילא לך את הכוס.‬

1169
01:14:29,083 --> 01:14:30,958
‫באמת?‬
‫-כן.‬

1170
01:14:31,041 --> 01:14:31,875
‫כן.‬
‫-נכון.‬

1171
01:14:33,166 --> 01:14:34,250
‫לא הבחנתי בכך.‬

1172
01:14:34,916 --> 01:14:36,125
‫כן.‬
‫-ערמומי.‬

1173
01:14:36,208 --> 01:14:37,666
‫זה מקשה על הספירה.‬

1174
01:14:39,208 --> 01:14:41,208
‫נכון.‬
‫-התחלתי להגיד...‬

1175
01:14:42,458 --> 01:14:46,875
‫סך הכול, אני חושב שהלך בסדר.‬

1176
01:14:46,958 --> 01:14:48,666
‫אני חושב שזה היה ביקור מוצלח.‬

1177
01:14:49,333 --> 01:14:50,166
‫כן.‬

1178
01:14:51,208 --> 01:14:52,708
‫כולם זכו להכיר זה את זה.‬

1179
01:14:52,875 --> 01:14:55,000
‫זה נכון. הם נחמדים מאוד.‬

1180
01:14:55,458 --> 01:14:56,666
‫חיבבת אותם?‬
‫-כן.‬

1181
01:14:56,875 --> 01:14:57,875
‫גם הם חיבבו אותך.‬

1182
01:14:58,500 --> 01:15:00,916
‫אני חושב.... שזה סימן טוב.‬

1183
01:15:01,875 --> 01:15:02,708
‫סימן?‬

1184
01:15:02,791 --> 01:15:03,625
‫סימן.‬

1185
01:15:04,333 --> 01:15:06,500
‫אולי סימן זו לא המילה הנכונה.‬

1186
01:15:06,625 --> 01:15:09,375
‫זה דבר. דבר טוב.‬

1187
01:15:10,750 --> 01:15:11,625
‫דבר טוב.‬

1188
01:15:12,750 --> 01:15:15,125
‫זה טוב שאנשים שאתה מחבב מחבבים זה את זה.‬

1189
01:15:18,375 --> 01:15:21,833
‫אנשים אוהבים לחשוב על עצמם‬
‫כנקודות שנעות בזמן.‬

1190
01:15:22,833 --> 01:15:24,625
‫אבל אני חושבת שזה כנראה ההפך.‬

1191
01:15:25,708 --> 01:15:26,583
‫אנחנו נייחים,‬

1192
01:15:27,333 --> 01:15:29,125
‫והזמן עובר דרכנו,‬

1193
01:15:29,958 --> 01:15:31,458
‫נושב כמו רוח קרה.‬

1194
01:15:32,666 --> 01:15:33,750
‫גוזל את החום שלנו,‬

1195
01:15:33,833 --> 01:15:36,375
‫מותיר אותנו סדוקים וקפואים.‬
‫-על מה את חושבת?‬

1196
01:15:36,458 --> 01:15:38,625
‫אני לא יודעת, מתים.‬

1197
01:15:40,291 --> 01:15:42,416
‫אני מרגישה שהייתי הרוח הזו הלילה.‬

1198
01:15:43,208 --> 01:15:44,958
‫נשבתי דרך הוריו של ג'ייק.‬

1199
01:15:45,666 --> 01:15:48,458
‫ראיתי אותם כפי שהיו. ראיתי אותם כפי שיהיו.‬

1200
01:15:48,791 --> 01:15:50,291
‫ראיתי אותם אחרי שהם אינם.‬

1201
01:15:50,375 --> 01:15:52,083
‫על מה את...‬
‫-כשרק אני אישאר.‬

1202
01:15:52,166 --> 01:15:53,291
‫על מה את חושבת?‬

1203
01:15:53,625 --> 01:15:54,708
‫רק הרוח.‬

1204
01:15:54,791 --> 01:15:55,958
‫לא הרבה.‬

1205
01:15:59,333 --> 01:16:00,166
‫באמת?‬

1206
01:16:00,541 --> 01:16:02,625
‫אני עייפה, ג'ייק. כנראה שזה היין.‬

1207
01:16:02,708 --> 01:16:03,833
‫כן, באמת שתית הרבה.‬

1208
01:16:03,916 --> 01:16:04,750
‫כן.‬

1209
01:16:05,500 --> 01:16:08,125
‫זה חומר מדכא, כפי שאת יודעת.‬
‫-בטח שאני יודעת.‬

1210
01:16:08,208 --> 01:16:11,125
‫אני חושב שחשוב שאנשים יזכרו את זה‬

1211
01:16:11,208 --> 01:16:14,208
‫לפני שהם מקבלים החלטות תחת השפעתו.‬

1212
01:16:24,583 --> 01:16:27,625
‫"אישה תחת השפעה."‬
‫-סרט מדהים.‬

1213
01:16:29,541 --> 01:16:31,041
‫אני לא בטוחה שאני מסכימה.‬

1214
01:16:34,041 --> 01:16:38,208
‫ציפיתי בסרט הזה שוב ושוב‬
‫בשביל החיבור שלי ליום רביעי.‬

1215
01:16:42,166 --> 01:16:44,333
‫הרגשתי קירבה‬

1216
01:16:45,458 --> 01:16:46,666
‫עם מייבל, אני מניח.‬

1217
01:16:47,166 --> 01:16:51,541
‫היא דמות כל כך עוצמתית ופגועה באופן איום.‬

1218
01:16:51,625 --> 01:16:52,458
‫באמת?‬

1219
01:16:55,000 --> 01:16:55,833
‫אני חושבת...‬

1220
01:17:02,791 --> 01:17:06,541
‫שמייבל לונגטי מפשלת‬
‫כי היא תמיד מנסה לרצות את כולם,‬

1221
01:17:08,166 --> 01:17:12,458
‫כדי שתוכל להיחשב לעוד גיבורה-קורבן‬
‫למען שחרור האישה.‬

1222
01:17:12,875 --> 01:17:16,750
‫אך רק על ידי נשים משוחררות שמוכנות לקבל‬

1223
01:17:16,833 --> 01:17:20,416
‫ספין-אוף קלאסי כאומנות.‬
‫ג'ינה רולנדס, הגבוהה והחטובה,‬

1224
01:17:20,500 --> 01:17:24,500
‫גברת קסאווטס, היא שחקנית מדהימה,‬
‫ואף פעם לא מרפה מהדמות.‬

1225
01:17:24,583 --> 01:17:27,416
‫אני מסכים. חשבתי שהיא הייתה נהדרת בתפקיד.‬

1226
01:17:29,541 --> 01:17:31,833
‫נראה שהיא הכילה...‬

1227
01:17:31,916 --> 01:17:35,291
‫כעת בגיל לא מוגדר, כשיופייה‬
‫העמיק מעבר לתפקידי הנערה התמימה,‬

1228
01:17:35,375 --> 01:17:40,666
‫רולנדס יכולה להיראות מבוגרת או צעירה.‬
‫גווני הבעה משנים את מייבל לונגטי‬

1229
01:17:41,166 --> 01:17:45,958
‫מיפהפייה קורנת ופלרטטנית‬
‫לשיכורה שכונתית נפולה ועצובה.‬

1230
01:17:46,041 --> 01:17:49,208
‫רולנדס מחצינה התפרקות סכיזופרנית.‬

1231
01:17:50,291 --> 01:17:52,750
‫מייבל מתפזרת לרסיסים לנגד עיניך.‬

1232
01:17:52,833 --> 01:17:55,500
‫קרקס שלם עשוי להתרחש בהבעות פניה.‬

1233
01:17:56,291 --> 01:17:59,583
‫ההופעה של רולנדס מספיקה לחצי תריסר‬
‫מפגנים מנצחים,‬

1234
01:17:59,666 --> 01:18:01,708
‫שורה שלמה של אוסקרים. זה מתיש.‬

1235
01:18:02,041 --> 01:18:04,041
‫היא שחקנית נהדרת באופן מספק, אך...‬

1236
01:18:04,250 --> 01:18:07,458
‫דבר ממה שהיא עושה אינו בלתי נשכח,‬
‫כי היא עושה כ"כ הרבה.‬

1237
01:18:16,625 --> 01:18:19,958
‫זו ההופעה הגדולה הכי ארעית שראיתי בחיי.‬

1238
01:18:20,125 --> 01:18:23,250
‫אני מניח שלא ברורה לי כוונתך ב"ארעית".‬

1239
01:18:26,666 --> 01:18:28,500
‫מייבל מנסה לחתוך את ורידיה,‬

1240
01:18:28,833 --> 01:18:30,375
‫ניק מניח פלסטר על החתך.‬

1241
01:18:30,500 --> 01:18:32,791
‫הסמליות האידיוטית מספיקה כדי לרצות ללעוג.‬

1242
01:18:32,875 --> 01:18:36,791
‫אבל הסרט הזה שאורכו שעתיים ו-35 דקות‬
‫מוציא ממך אנחה ותו לא.‬

1243
01:18:36,958 --> 01:18:40,375
‫פרטים שנועדו לבסס את אופיין הפתולוגי‬

1244
01:18:40,750 --> 01:18:42,916
‫של הדמויות שמקיפות את מייבל‬

1245
01:18:43,000 --> 01:18:47,750
‫ובכך לחשוף את בדידותה, הופכים במקום זאת‬
‫לרגעים שקריים רפים.‬

1246
01:18:48,250 --> 01:18:50,250
‫לא ברור אם הדמויות חסרות מודעות‬

1247
01:18:50,375 --> 01:18:53,666
‫או שמא קסאווטס לא מודע למה שהוא עושה.‬

1248
01:18:54,041 --> 01:18:56,416
‫הילדים לא מפסיקים למלמל שהם אוהבים אותה.‬

1249
01:18:56,833 --> 01:18:59,125
‫אין רמז לפענוח ההתנהגות הזו.‬

1250
01:18:59,583 --> 01:19:01,583
‫האם הם מפנקים אותה?‬

1251
01:19:02,083 --> 01:19:05,541
‫מחליפים תפקידים‬
‫ומתייחסים אליה כילדה הזקוקה לחיזוקים?‬

1252
01:19:05,625 --> 01:19:08,791
‫או שהם אוהבים כמוה ללא בושה?‬

1253
01:19:09,166 --> 01:19:10,541
‫ומה עלינו לחשוב‬

1254
01:19:10,625 --> 01:19:12,750
‫על הצהרותיו הבלתי פוסקות של ניק?‬

1255
01:19:12,833 --> 01:19:14,375
‫האם "הצהרות" זו מילה בכלל?‬

1256
01:19:14,458 --> 01:19:18,166
‫חשבתי שזה "הכרזות".‬
‫-שתיהן מילים. תעשה חיפוש.‬

1257
01:19:19,250 --> 01:19:22,250
‫מה עלינו לחשוב על הצהרות האהבה‬
‫הבלתי פוסקות של ניק?‬

1258
01:19:22,333 --> 01:19:24,708
‫הסרט מגמתי לחלוטין.‬

1259
01:19:24,875 --> 01:19:27,291
‫הכול מתוכנן, ועם זאת לא מחושב.‬

1260
01:19:36,791 --> 01:19:38,208
‫אני מבין את כוונתך.‬

1261
01:19:41,666 --> 01:19:46,333
‫את בהחלט המומחית לענייני קולנוע.‬

1262
01:19:46,666 --> 01:19:47,500
‫כן.‬

1263
01:19:49,000 --> 01:19:49,833
‫זה נכון.‬

1264
01:19:53,958 --> 01:19:57,166
‫אני מניח שפשוט נשביתי‬

1265
01:19:57,875 --> 01:20:02,833
‫בסימפתיה שקסאווטס גילה כלפיה.‬

1266
01:20:03,708 --> 01:20:07,416
‫אני מרגיש שאולי בחברה שלנו חסר‬
‫סוג מסוים של אדיבות,‬

1267
01:20:08,416 --> 01:20:14,416
‫נכונות מסוימת להכיל את מאבקיהם של אחרים,‬

1268
01:20:15,291 --> 01:20:19,708
‫שנאבקים עם בעיות שנגרמות על ידי...‬

1269
01:20:19,791 --> 01:20:21,333
‫חברה מנכרת?‬

1270
01:20:22,833 --> 01:20:26,000
‫אני לא יודע. אני מניח.‬

1271
01:20:26,583 --> 01:20:28,083
‫כן. זה נראה חסר תקווה.‬

1272
01:20:31,208 --> 01:20:32,125
‫מה נראה?‬

1273
01:20:35,000 --> 01:20:36,958
‫כל זה. הכול.‬

1274
01:20:37,166 --> 01:20:38,583
‫כמו תחושת הזיקנה,‬

1275
01:20:38,666 --> 01:20:42,541
‫הגוף שלך שנחלש, השמיעה, הראייה.‬

1276
01:20:43,833 --> 01:20:46,666
‫אתה לא יכול לראות ואתה בלתי נראה.‬

1277
01:20:49,083 --> 01:20:51,708
‫ועשית כל כך הרבה בחירות לא נכונות.‬

1278
01:20:53,875 --> 01:20:54,833
‫השקר של כל זה.‬

1279
01:20:54,916 --> 01:20:57,500
‫מה הוא השקר של כל זה?‬
‫-אני לא יודע! ש...‬

1280
01:20:58,166 --> 01:21:00,666
‫שהמצב ישתפר. שלעולם לא מאוחר מדי. ש...‬

1281
01:21:01,541 --> 01:21:03,041
‫לאלוהים יש תוכנית עבורך.‬

1282
01:21:03,125 --> 01:21:05,291
‫שגיל הוא רק מספר.‬
‫-שתוק.‬

1283
01:21:05,458 --> 01:21:06,291
‫ש...‬

1284
01:21:07,375 --> 01:21:09,708
‫שתמיד הכי חשוך לפני השחר. ש...‬

1285
01:21:11,083 --> 01:21:14,041
‫שגם בחושך יאירו כוכבים מזוינים!‬

1286
01:21:17,500 --> 01:21:18,333
‫שיש...‬

1287
01:21:19,625 --> 01:21:21,375
‫שיש מישהו לכל אחד.‬

1288
01:21:22,291 --> 01:21:23,541
‫כולן אמירות שטחיות.‬

1289
01:21:27,250 --> 01:21:30,000
‫תשתקי, מייבל! שבי, מייבל!‬

1290
01:21:38,166 --> 01:21:40,666
‫ואלוהים לא נותן לנו יותר משנוכל לעמוד בו.‬

1291
01:21:41,000 --> 01:21:42,500
‫אלוהים הוא סבבה בקטע הזה.‬

1292
01:21:45,375 --> 01:21:47,000
‫היי, את רוצה משהו מתוק?‬

1293
01:21:47,458 --> 01:21:48,291
‫מה זאת אומרת?‬

1294
01:21:48,375 --> 01:21:51,375
‫קינוח.‬
‫-לא אכלנו קינוח אצל אימא שלך?‬

1295
01:21:51,750 --> 01:21:54,458
‫אני מרגישה שהיה סיפור גדול עם עוגה, או...‬

1296
01:21:56,000 --> 01:21:56,833
‫נכון.‬

1297
01:21:57,083 --> 01:21:59,166
‫אני מניח שאני מכור לסוכר!‬

1298
01:22:00,541 --> 01:22:01,375
‫אני לא יודע.‬

1299
01:22:05,916 --> 01:22:07,250
‫זה עשוי לעזור לי להישאר ער.‬

1300
01:22:08,125 --> 01:22:09,125
‫בהחלט!‬

1301
01:22:10,375 --> 01:22:13,041
‫אנחנו צריכים את ג'ייק ער קצת.‬
‫זה כל כך מסוכן.‬

1302
01:22:13,458 --> 01:22:16,541
‫יש "טולסי טאון" ממש ליד היציאה הקרובה.‬

1303
01:22:17,041 --> 01:22:18,000
‫טולסי טאון?‬

1304
01:22:19,583 --> 01:22:22,125
‫פתוח עכשיו? במצב הזה? קפוא!‬

1305
01:22:22,708 --> 01:22:26,750
‫מזג אוויר מושלם לבררר.‬

1306
01:22:28,291 --> 01:22:29,333
‫את לא חושבת?‬

1307
01:22:29,416 --> 01:22:30,416
‫אני מניחה שכן.‬

1308
01:22:33,375 --> 01:22:35,708
‫"קונים טולסי טאון‬

1309
01:22:36,083 --> 01:22:40,708
‫אנו כאן כדי להגיש גלידה!"‬

1310
01:22:40,958 --> 01:22:42,083
‫טולסי טאון.‬

1311
01:22:45,333 --> 01:22:47,583
‫אלוהים, מעולם לא חשבתי על זה.‬

1312
01:22:50,083 --> 01:22:52,083
‫מה זה לדעתך טולסי טאון?‬

1313
01:22:52,250 --> 01:22:53,333
‫לפי הליצנית,‬

1314
01:22:54,875 --> 01:22:56,541
‫הייתי אומר שזו עיירת קרקס.‬

1315
01:22:57,291 --> 01:22:59,000
‫אולי כמו המקום הזה...‬

1316
01:23:01,083 --> 01:23:03,791
‫שאליו הולכים אנשי מופעי הקרקס‬
‫כשזו לא העונה.‬

1317
01:23:03,875 --> 01:23:06,000
‫נשלט על ידי האישה הליצנית?‬

1318
01:23:06,541 --> 01:23:08,375
‫ובכן, כן, היא חובשת כתר.‬

1319
01:23:08,791 --> 01:23:11,791
‫היא חובשת כתר ליצני?‬

1320
01:23:11,875 --> 01:23:17,291
‫מלכת גלידה ליצנית טובת-לב וטולרנטית.‬

1321
01:23:17,916 --> 01:23:19,708
‫עשויה לחלוטין מלקטוז!‬

1322
01:23:19,791 --> 01:23:21,166
‫היא טולרנטית ללקטוז!‬

1323
01:23:21,625 --> 01:23:23,208
‫היא מתוקה אבל קרה.‬

1324
01:23:23,333 --> 01:23:24,625
‫כמו אימא שלך.‬

1325
01:23:29,958 --> 01:23:30,791
‫מה ז"א?‬

1326
01:23:30,875 --> 01:23:33,125
‫כלום. לא יודעת למה אמרתי את זה.‬
‫זה נפלט.‬

1327
01:23:33,208 --> 01:23:35,458
‫את חושבת שאימא שלי קרה?‬
‫-לא.‬

1328
01:23:35,541 --> 01:23:38,208
‫היא הייתה מקסימה, באמת.‬

1329
01:23:38,291 --> 01:23:41,000
‫כי אני לא מאמין בזה,‬

1330
01:23:41,083 --> 01:23:44,666
‫הקשקוש הזה שהאימא היא המקור‬
‫לכל הבעיות הפסיכולוגיות.‬

1331
01:23:44,750 --> 01:23:48,041
‫זה קשקוש מיזוגני. בולשיט פרוידיאני.‬

1332
01:23:48,416 --> 01:23:49,333
‫אבל זה מפתה,‬

1333
01:23:50,208 --> 01:23:52,500
‫להיות מסוגל להאשים בזה מישהו.‬

1334
01:23:52,791 --> 01:23:53,666
‫להאשים במה?‬

1335
01:23:55,250 --> 01:23:59,000
‫בכול. למה אתה מרגיש באופן מסוים.‬
‫למה אתה מתנהג באופן מסוים.‬

1336
01:24:01,208 --> 01:24:04,125
‫זה קשקוש מיזוגני. בולשיט פרוידיאני.‬

1337
01:24:05,208 --> 01:24:08,041
‫אדם, מבוגר, חייב בשלב כזה או אחר,‬

1338
01:24:08,666 --> 01:24:11,291
‫לקחת אחריות על מי שהוא.‬

1339
01:24:13,666 --> 01:24:14,500
‫אתה לא חושב?‬

1340
01:24:15,708 --> 01:24:17,958
‫כן. אימהות הן נשים עם כאב משלהן.‬

1341
01:24:18,041 --> 01:24:20,625
‫היסטוריה של הזנחה והתעללות משלהן.‬

1342
01:24:21,791 --> 01:24:23,708
‫ובכל זאת, בתקופה כזו או אחרת,‬

1343
01:24:23,791 --> 01:24:27,500
‫במהלך המאה ה-20,‬
‫הן הואשמו בכל מאפיין ילדות מזוין:‬

1344
01:24:27,583 --> 01:24:30,666
‫סכיזופרניה, אוטיזם, נרקיסיזם,‬
‫הומוסקסואליות.‬

1345
01:24:30,750 --> 01:24:34,833
‫לא שההומוסקסואליות דומה לדברים האחרים.‬

1346
01:24:35,541 --> 01:24:36,916
‫ברור.‬
‫-ברור שלא.‬

1347
01:24:37,166 --> 01:24:39,875
‫לומר שאימא אשמה בהומוסקסואליות של ילדיה‬

1348
01:24:39,958 --> 01:24:42,916
‫תרמוז שהומוסקסואליות היא דבר שלילי‬
‫בצורה כלשהי.‬

1349
01:24:43,000 --> 01:24:47,916
‫רק אמרתי שכשהומוסקסואליות נחשבה פתולוגית‬

1350
01:24:48,000 --> 01:24:50,500
‫במדריך לאבחון הפרעות נפשיות לפני 1973,‬

1351
01:24:51,250 --> 01:24:53,416
‫אימא מפנקת‬

1352
01:24:54,916 --> 01:24:56,916
‫נתפסה לעיתים קרובות כאשמה.‬
‫-נכון.‬

1353
01:25:01,208 --> 01:25:05,833
‫זה נתעב איך אנחנו מתייגים אנשים,‬
‫מסווגים אותם ומבטלים אותם.‬

1354
01:25:06,541 --> 01:25:07,375
‫כן.‬

1355
01:25:07,458 --> 01:25:11,500
‫אני מסתכל על הילדים שאני רואה בביה"ס‬
‫כל יום.‬

1356
01:25:13,416 --> 01:25:15,375
‫אני רואה את אלה שמנודים.‬

1357
01:25:16,416 --> 01:25:18,166
‫הם שונים. יוצאי דופן.‬

1358
01:25:18,541 --> 01:25:21,166
‫ואני רואה את החיים שיהיו להם בגלל זה.‬

1359
01:25:21,541 --> 01:25:26,625
‫לפעמים אני רואה אותם שנים לאחר מכן,‬
‫בעיר, בסופרמרקט.‬

1360
01:25:32,500 --> 01:25:38,208
‫אני רואה, אני מבחין שהם עדיין נושאים‬
‫את הדברים האלה איתם.‬

1361
01:25:39,458 --> 01:25:40,291
‫כמו...‬

1362
01:25:41,208 --> 01:25:42,916
‫הילה שחורה.‬

1363
01:25:45,083 --> 01:25:46,333
‫כמו אבן רחיים.‬

1364
01:25:48,666 --> 01:25:50,166
‫כמו פצע דולף.‬

1365
01:25:52,875 --> 01:25:53,708
‫ג'ייק.‬

1366
01:25:55,208 --> 01:25:57,000
‫אני חושבת...‬
‫-הנה!‬

1367
01:26:00,750 --> 01:26:02,750
‫בחיי, זה אכזרי.‬

1368
01:26:04,125 --> 01:26:06,458
‫מקום אכזרי, אדמת טולסי טאון.‬

1369
01:26:09,916 --> 01:26:11,208
‫גם כאן יש שינוי אקלים.‬

1370
01:26:11,708 --> 01:26:12,833
‫קראת את הרומן "קרח"?‬

1371
01:26:13,208 --> 01:26:15,458
‫לא נראה לי.‬
‫-מאת אנה קוואן?‬

1372
01:26:15,541 --> 01:26:16,416
‫לא נראה לי.‬

1373
01:26:17,166 --> 01:26:20,166
‫מ-1967, זו סוג של מעשייה, על...‬

1374
01:26:20,250 --> 01:26:22,250
‫בוא פשוט נקנה גלידה וניסע, קפוא פה.‬

1375
01:26:22,333 --> 01:26:25,041
‫אני רק רוצה לראות מי עובד הערב.‬

1376
01:26:25,125 --> 01:26:26,708
‫אתה מכיר את האנשים שעובדים כאן?‬

1377
01:26:27,500 --> 01:26:28,416
‫את חלקם.‬

1378
01:26:29,875 --> 01:26:32,458
‫אני עוצר לפעמים אחרי שאני מבקר את הוריי.‬

1379
01:26:32,833 --> 01:26:35,916
‫אני לא אוהב כמה מהבנות שעובדות כאן,‬
‫אז אני רוצה לוודא.‬

1380
01:26:36,000 --> 01:26:37,916
‫למה, מה לא בסדר איתן?‬
‫-לא יודע.‬

1381
01:26:38,000 --> 01:26:40,708
‫אנשים יכולים להיות קרים כלפיי.‬

1382
01:26:41,208 --> 01:26:43,208
‫אני אחכה ברכב.‬
‫-לא! תגידי שלום.‬

1383
01:26:43,291 --> 01:26:45,750
‫הן לא יבואו אם ידעו שזה אני.‬

1384
01:26:53,166 --> 01:26:55,375
‫שלום, יש כאן מישהו?‬
‫-עוד רגע!‬

1385
01:26:55,458 --> 01:26:56,416
‫אז, "קרח"...‬

1386
01:26:56,500 --> 01:27:00,791
‫מתרחש בזמן אסון סביבתי,‬

1387
01:27:00,875 --> 01:27:04,041
‫וגורם לעולם להפוך לשממה קפואה.‬

1388
01:27:04,625 --> 01:27:05,583
‫והדמות הראשית...‬

1389
01:27:06,875 --> 01:27:07,916
‫היי!‬

1390
01:27:09,458 --> 01:27:10,291
‫היי.‬

1391
01:27:15,958 --> 01:27:17,125
‫אפשר לעזור, אדוני?‬

1392
01:27:25,625 --> 01:27:28,958
‫אז כן, אני אקח אוראו בררר.‬

1393
01:27:29,166 --> 01:27:30,041
‫והוא ייקח...‬

1394
01:27:31,583 --> 01:27:32,458
‫אותו הדבר.‬

1395
01:27:33,000 --> 01:27:34,083
‫שניים כאלה, בבקשה.‬

1396
01:27:35,750 --> 01:27:36,625
‫שני זהים.‬

1397
01:27:42,416 --> 01:27:44,583
‫סליחה, אנחנו צריכים לצאת חזרה.‬

1398
01:27:44,666 --> 01:27:47,583
‫אז תוכלו להביא אותם במהירות האפשרית?‬

1399
01:27:51,083 --> 01:27:52,041
‫סליחה, היי.‬

1400
01:27:52,375 --> 01:27:55,000
‫סליחה על הריח, הם צובעים בלכה מאחור.‬

1401
01:27:55,791 --> 01:27:56,625
‫לכה?‬

1402
01:27:58,166 --> 01:27:59,000
‫מדפים.‬

1403
01:28:00,208 --> 01:28:01,041
‫אין בעיה.‬

1404
01:28:03,875 --> 01:28:07,666
‫אני מכירה את הנערה הזו.‬
‫ראיתי אותה איפשהו. ראיתי אותה בעבר, פניה.‬

1405
01:28:08,125 --> 01:28:10,625
‫הפריחה, אני מכירה אותה.‬
‫זה על קצה הלשון.‬

1406
01:28:10,708 --> 01:28:12,583
‫קצה המוח שלי, כמו שג'ייק אומר.‬

1407
01:28:13,041 --> 01:28:14,666
‫היא מישהי. היא מאיפשהו.‬

1408
01:28:15,375 --> 01:28:16,375
‫אני בטוחה בזה.‬

1409
01:28:19,083 --> 01:28:20,791
‫זו סופת שלגים מזוינת בחוץ.‬

1410
01:28:21,458 --> 01:28:22,375
‫הופתעתי שאתם פתוחים‬

1411
01:28:22,458 --> 01:28:24,375
‫בלילה כזה.‬
‫-סופת שלגים מזוינת בחוץ,‬

1412
01:28:24,458 --> 01:28:26,041
‫ובררר כאן בפנים.‬

1413
01:28:26,375 --> 01:28:29,166
‫כן, חשבתי בדיוק אותו הדבר.‬

1414
01:28:32,500 --> 01:28:33,500
‫את אדיבה.‬

1415
01:28:34,458 --> 01:28:35,541
‫את לא כמוהן.‬

1416
01:28:36,583 --> 01:28:39,416
‫שטחיות ומרושעות ויפות.‬

1417
01:28:40,875 --> 01:28:41,708
‫תודה רבה.‬

1418
01:28:42,833 --> 01:28:44,250
‫לא התכוונתי לזה ככה.‬

1419
01:28:46,166 --> 01:28:47,333
‫אני אוהבת את המראה שלך,‬

1420
01:28:47,416 --> 01:28:50,125
‫יש בך אדיבות, וכמובן שאת מושכת מאוד.‬

1421
01:28:50,208 --> 01:28:52,875
‫לא התכוונתי לזה ככה.‬
‫-זה בסדר. אני מבינה.‬

1422
01:28:54,083 --> 01:28:58,083
‫זה... פשוט, נדמה שישנה‬

1423
01:28:58,916 --> 01:29:01,875
‫קשיחות מסוימת שמגיעה‬
‫עם סוג מסוים של יופי.‬

1424
01:29:02,166 --> 01:29:03,000
‫אין לך את זה.‬

1425
01:29:03,583 --> 01:29:06,666
‫אולי גם הם סובלים, היפים.‬
‫אני לא יודעת, אולי...‬

1426
01:29:07,416 --> 01:29:09,666
‫אולי היופי שלהם גורם להם סבל.‬

1427
01:29:10,833 --> 01:29:12,041
‫אני לא פסיכיאטרית.‬

1428
01:29:12,708 --> 01:29:15,875
‫איזה דבר מוזר להגיד.‬
‫ברור שהיא לא פסיכיאטרית.‬

1429
01:29:16,541 --> 01:29:20,333
‫היא לא יותר מבת 15.‬
‫-הכנתי אותם גבוהים במיוחד. כי את כה נחמדה.‬

1430
01:29:21,083 --> 01:29:21,916
‫תודה.‬

1431
01:29:22,375 --> 01:29:24,083
‫זה יהיה שמונה דולר, בבקשה.‬

1432
01:29:24,791 --> 01:29:25,791
‫ג'ייק?‬

1433
01:29:36,291 --> 01:29:37,125
‫שמרי על העודף.‬

1434
01:29:38,333 --> 01:29:40,291
‫תודה.‬
‫-על לא דבר. תודה.‬

1435
01:29:40,375 --> 01:29:41,208
‫אני מודאגת.‬

1436
01:29:43,500 --> 01:29:44,333
‫סליחה?‬

1437
01:29:44,833 --> 01:29:46,083
‫אסור לי לומר את זה.‬

1438
01:29:46,166 --> 01:29:48,416
‫את בסדר? את צריכה שאזעיק עזרה?‬

1439
01:29:48,833 --> 01:29:49,791
‫זה לא לכה.‬

1440
01:29:51,833 --> 01:29:53,750
‫זו לא הסיבה לריח. עלייך לדעת.‬

1441
01:29:53,833 --> 01:29:54,666
‫מה זאת אומרת?‬

1442
01:29:55,208 --> 01:29:57,458
‫את לא חייבת ללכת.‬
‫-לאן אני לא חייבת ללכת?‬

1443
01:29:58,041 --> 01:29:59,500
‫קדימה. בזמן.‬

1444
01:29:59,666 --> 01:30:02,458
‫את... יכולה להישאר כאן.‬

1445
01:30:05,250 --> 01:30:06,083
‫אני פוחדת מאוד.‬

1446
01:30:06,166 --> 01:30:08,166
‫ממה? ממה את מפחדת?‬

1447
01:30:08,250 --> 01:30:10,250
‫אני מפחדת בשבילך.‬
‫-תודה.‬

1448
01:30:12,291 --> 01:30:15,291
‫שיהיה לכם לילה טוב! תיזהרו שם בחוץ.‬
‫הכבישים מסוכנים.‬

1449
01:30:40,708 --> 01:30:42,375
‫שמת לב לזרועות של הנערה ההיא?‬

1450
01:30:42,541 --> 01:30:44,541
‫איזו נערה?‬
‫-בטולסי טאון.‬

1451
01:30:45,958 --> 01:30:48,208
‫איזו נערה? היו כמה וכמה.‬

1452
01:30:48,541 --> 01:30:50,541
‫כמה וכמה? היו שלוש.‬

1453
01:30:50,625 --> 01:30:52,791
‫כמה וכמה זה כל מספר מעל שתיים.‬

1454
01:30:52,875 --> 01:30:53,708
‫באמת?‬

1455
01:30:54,750 --> 01:30:57,375
‫תעשי חיפוש.‬
‫-תעשי חיפוש? אתה יכול להפסיק להגיד את זה?‬

1456
01:30:59,250 --> 01:31:02,125
‫בכל אופן, זו עם הפריחה על הזרועות.‬

1457
01:31:02,416 --> 01:31:03,416
‫לא שמתי לב.‬

1458
01:31:03,500 --> 01:31:05,041
‫אתה אטום במכוון.‬

1459
01:31:07,041 --> 01:31:09,708
‫זו לא הייתה כוונתי.‬
‫-"זו לא הייתה כוונתי."‬

1460
01:31:11,583 --> 01:31:12,416
‫בכל אופן.‬

1461
01:31:18,208 --> 01:31:19,583
‫איך הבררר?‬

1462
01:31:20,250 --> 01:31:21,833
‫מתוק מדי?‬
‫-כן, זה מתוק.‬

1463
01:31:21,916 --> 01:31:23,916
‫אני תמיד שוכח כמה הם מתוקים.‬

1464
01:31:24,000 --> 01:31:26,125
‫מעט מספיק.‬

1465
01:31:27,541 --> 01:31:29,458
‫לא נראה לי שאוכל לאכול עוד משלי.‬

1466
01:31:30,000 --> 01:31:31,208
‫בקושי נגעת בזה.‬

1467
01:31:32,333 --> 01:31:34,125
‫זה מתוק מאוד.‬

1468
01:31:35,708 --> 01:31:38,166
‫כן. זה באמת הרבה.‬

1469
01:31:42,625 --> 01:31:45,250
‫קר?‬
‫-כן. הגלידה, אני מניחה.‬

1470
01:31:48,958 --> 01:31:50,958
‫אנחנו באמצע סופת שלג.‬

1471
01:31:52,250 --> 01:31:55,875
‫של מי היה הרעיון לנסוע לטולסי טאון‬
‫באמצע כל זה?‬

1472
01:31:55,958 --> 01:31:58,125
‫אני לא אומרת מילה.‬

1473
01:32:03,708 --> 01:32:04,541
‫כמה מוזר.‬

1474
01:32:05,083 --> 01:32:08,208
‫זו כנראה הפעם האחרונה שאהיה במכונית‬
‫עם ג'ייק.‬

1475
01:32:08,833 --> 01:32:10,750
‫בקרוב, כל זה יהיה זיכרון רחוק.‬

1476
01:32:11,541 --> 01:32:13,666
‫שנינו נהיה במקומות שונים,‬

1477
01:32:14,041 --> 01:32:15,333
‫כשניזכר ברגע הזה.‬

1478
01:32:16,375 --> 01:32:17,458
‫בצחוק המשותף הזה.‬

1479
01:32:18,250 --> 01:32:19,750
‫ואולי תהיה חרטה.‬

1480
01:32:23,791 --> 01:32:26,208
‫אולי הזמן ירכך את הקצוות הקשים יותר,‬
‫ו...‬

1481
01:32:26,916 --> 01:32:29,916
‫שנינו נחשוב שזה היה די נחמד.‬

1482
01:32:31,666 --> 01:32:34,750
‫למה זה היה צריך להיגמר?‬
‫ואין דרך חזרה בשלב הזה.‬

1483
01:32:35,750 --> 01:32:37,833
‫אף פעם אין דרך חזרה.‬

1484
01:32:37,916 --> 01:32:39,375
‫פתאום השתתקת.‬

1485
01:32:39,458 --> 01:32:40,708
‫רק צופה בסערה.‬

1486
01:32:42,333 --> 01:32:45,041
‫אם אינך יכול אפילו לספר לאדם השני‬
‫מה אתה חושב,‬

1487
01:32:45,666 --> 01:32:46,791
‫זה לא מבשר טובות.‬

1488
01:32:46,875 --> 01:32:49,958
‫נראה שסיימת עם זה.‬
‫-מה זאת אומרת?‬

1489
01:32:54,083 --> 01:32:55,500
‫סתם עצרנו בצד.‬

1490
01:32:56,375 --> 01:32:59,500
‫לפחות אוכל לומר שהייתי בטולסי טאון‬
‫באמצע הלילה,‬

1491
01:33:00,166 --> 01:33:02,416
‫באמצע שום מקום, באמצע סופת שלג.‬

1492
01:33:06,625 --> 01:33:12,916
‫"אני הליצנית האהובה מטולסי טאון‬
‫היכן שהגלידה צומחת על עצים‬

1493
01:33:13,291 --> 01:33:18,916
‫אז אל תפחדו, הצטרפו אליי‬
‫תאכלו כמה שתרצו‬

1494
01:33:19,541 --> 01:33:22,625
‫בלי פרצוף חמוץ‬
‫כאן אין שום תירוץ‬

1495
01:33:22,708 --> 01:33:25,916
‫אהבה מהביס הראשון‬

1496
01:33:26,000 --> 01:33:29,083
‫של שוקולד, תות או וניל‬

1497
01:33:29,166 --> 01:33:33,750
‫ואנחנו פתוחים יום וליל"‬

1498
01:33:34,916 --> 01:33:36,833
‫זה משהו שלעולם לא אעשה שוב.‬

1499
01:33:37,250 --> 01:33:39,500
‫משהו כיפי לכאורה שלא תחזרי עליו לעולם.‬

1500
01:33:39,583 --> 01:33:41,333
‫כן.‬
‫-קראת את זה?‬

1501
01:33:41,541 --> 01:33:42,375
‫קראתי מה?‬

1502
01:33:43,625 --> 01:33:46,041
‫זו אסופת חיבורים מאת דייוויד פוסטר וולאס.‬

1503
01:33:47,416 --> 01:33:48,875
‫לא. לא קראתי.‬

1504
01:33:50,875 --> 01:33:52,750
‫זו אסופת חיבורים.‬

1505
01:33:53,416 --> 01:33:54,541
‫לא קראתי אותה.‬

1506
01:33:58,000 --> 01:34:00,541
‫כדאי שנמצא מקום לזרוק את אלה.‬

1507
01:34:00,708 --> 01:34:04,166
‫הם יימסו ויהפכו את מחזיקי הספלים לדביקים.‬

1508
01:34:05,500 --> 01:34:06,333
‫אוקיי.‬

1509
01:34:10,833 --> 01:34:13,375
‫יש לו חיבור על טלוויזיה.‬

1510
01:34:15,041 --> 01:34:16,708
‫אנשים יפים נוטים למשוך…‬

1511
01:34:21,125 --> 01:34:24,958
‫יותר נעים להסתכל על אנשים יפים‬

1512
01:34:25,708 --> 01:34:27,041
‫מאשר על אנשים לא יפים.‬

1513
01:34:27,125 --> 01:34:29,125
‫אבל כשאנחנו מדברים על טלוויזיה,‬

1514
01:34:29,208 --> 01:34:32,750
‫השילוב בין גודל הקהל‬
‫ואינטראקציה שכלית שקטה‬

1515
01:34:32,916 --> 01:34:37,750
‫בין הדימויים לבין אלו שלוטשים בהם עיניים‬
‫יוצר מחזוריות שמחזקת עניין בדימויים יפים‬

1516
01:34:37,833 --> 01:34:40,625
‫ושוחקת את תחושת הביטחון שלנו, הצופים,‬

1517
01:34:40,916 --> 01:34:42,500
‫בפני מבטים.‬

1518
01:34:45,083 --> 01:34:47,333
‫זה מהחיבור.‬

1519
01:34:48,416 --> 01:34:50,583
‫זה... מעניין.‬

1520
01:34:51,291 --> 01:34:52,125
‫הוא התאבד.‬

1521
01:34:53,000 --> 01:34:55,000
‫כן, אני חושבת שידעתי את זה.‬

1522
01:34:55,083 --> 01:34:56,708
‫כן, כולם יודעים את זה.‬

1523
01:34:56,791 --> 01:35:00,208
‫אפילו אנשים שלא יודעים שום דבר‬
‫על דייוויד פוסטר וולאס,‬

1524
01:35:00,291 --> 01:35:02,208
‫שמעולם לא קראו מילה מכתביו.‬

1525
01:35:02,958 --> 01:35:05,625
‫ההתאבדות הופכת לסיפור.‬

1526
01:35:06,875 --> 01:35:07,750
‫למיתולוגיה.‬

1527
01:35:09,083 --> 01:35:12,458
‫סיפור עם מוסר השכל. זה דוחה.‬

1528
01:35:13,458 --> 01:35:14,833
‫זה דוחה.‬

1529
01:35:15,375 --> 01:35:18,583
‫אני חושב שאנחנו כבר לא יודעים‬
‫איך להיות אנושיים.‬

1530
01:35:19,333 --> 01:35:20,208
‫מי לא יודע?‬

1531
01:35:20,291 --> 01:35:23,250
‫החברה שלנו, התרבות שלנו, אנשים.‬

1532
01:35:24,708 --> 01:35:27,166
‫מה שכל זה לא יהיה.‬

1533
01:35:28,375 --> 01:35:29,208
‫כל אחד מאיתנו.‬

1534
01:35:32,083 --> 01:35:34,375
‫ובכן, קראת פעם משהו של גי דבור?‬

1535
01:35:37,250 --> 01:35:39,791
‫"חברת הראווה"?‬
‫-בדיוק. כן.‬

1536
01:35:40,375 --> 01:35:41,708
‫כן. כמובן.‬

1537
01:35:42,666 --> 01:35:43,666
‫דבור אומר...‬

1538
01:35:44,958 --> 01:35:48,291
‫"לא ניתן להבין את הראווה‬
‫כהונאה חזותית בלבד‬

1539
01:35:48,791 --> 01:35:51,000
‫המיוצרת ע"י טכנולוגיות תקשורת המונים.‬

1540
01:35:52,250 --> 01:35:53,375
‫זו תפיסת עולם‬

1541
01:35:53,458 --> 01:35:57,625
‫שבאמת התממשה."‬
‫-צפו בעולם דרך הזכוכית הזו,‬

1542
01:35:58,291 --> 01:35:59,875
‫שמישהו פירש עבורנו מראש.‬

1543
01:35:59,958 --> 01:36:03,000
‫וזה מדביק את המוח שלנו במחלה.‬
‫אנחנו הופכים לזה.‬

1544
01:36:04,000 --> 01:36:05,166
‫כמו נגיף.‬

1545
01:36:13,333 --> 01:36:17,666
‫תקשיבי, הדברים הנמסים משגעים אותי.‬

1546
01:36:17,750 --> 01:36:20,375
‫הם יהפכו את הכול לדביק.‬

1547
01:36:20,708 --> 01:36:23,208
‫יש לך שקית פלסטיק או משהו?‬

1548
01:36:23,291 --> 01:36:25,250
‫אולי מפית?‬
‫-שום דבר כזה.‬

1549
01:36:25,333 --> 01:36:27,250
‫אני רוצה למצוא מקום לזרוק אותם.‬

1550
01:36:27,875 --> 01:36:30,041
‫ובכן, לא נראה שיש כאן כלום.‬

1551
01:36:31,375 --> 01:36:35,166
‫יש כביש קטן בהמשך שאני מכיר.‬

1552
01:36:36,250 --> 01:36:37,583
‫יהיה פח אשפה.‬

1553
01:36:37,875 --> 01:36:40,416
‫אני לא יודעת. אולי כדאי שפשוט ניסע הביתה.‬

1554
01:36:43,875 --> 01:36:46,458
‫לחווה?‬
‫-לא. לעיר.‬

1555
01:36:47,208 --> 01:36:49,000
‫אני חוששת שניתקע כאן.‬

1556
01:36:49,083 --> 01:36:51,833
‫אם נרד מהכביש הראשי וניתקע,‬
‫לא ימצאו אותנו.‬

1557
01:36:51,916 --> 01:36:56,041
‫זה לא... אני לא ארגיש בסדר אם לא‬

1558
01:36:56,125 --> 01:36:58,333
‫אפטר מהם. זה יטריף לי את המוח.‬

1559
01:36:58,583 --> 01:37:01,250
‫אוקיי? לעזאזל.‬

1560
01:37:02,458 --> 01:37:04,083
‫היי! זה לא...‬

1561
01:37:05,791 --> 01:37:07,083
‫זה לא כזה סיפור.‬

1562
01:37:07,666 --> 01:37:08,500
‫באמת.‬

1563
01:37:10,250 --> 01:37:12,208
‫אני יודע את זה, איימס.‬

1564
01:37:13,041 --> 01:37:14,375
‫איימס?‬
‫-אני יודע את זה.‬

1565
01:37:15,625 --> 01:37:16,750
‫זה קיצור של איימי?‬

1566
01:37:18,291 --> 01:37:19,458
‫זה לא נשמע נכון.‬

1567
01:37:20,250 --> 01:37:21,833
‫זה לא נשמע כמו השם שלי.‬

1568
01:37:22,333 --> 01:37:23,250
‫או הכינוי שלי.‬

1569
01:37:23,500 --> 01:37:25,041
‫בואי נרד כאן, ממש מהר.‬

1570
01:37:28,333 --> 01:37:29,958
‫ואראה לך את התיכון שלי.‬

1571
01:37:30,875 --> 01:37:33,333
‫זה מוביל לתיכון?‬

1572
01:37:33,416 --> 01:37:36,916
‫לתיכון שלי, שם ביליתי כל יום של עינוי.‬

1573
01:37:37,625 --> 01:37:38,833
‫במשך כל כך הרבה זמן.‬

1574
01:37:39,375 --> 01:37:42,416
‫במשך כל כך הרבה זמן ארור.‬

1575
01:37:42,500 --> 01:37:45,416
‫אנחנו יכולים להסתובב? זה לא מרגיש נכון.‬

1576
01:37:46,083 --> 01:37:49,208
‫אני לא מבין. זה רק תיכון.‬
‫-זה מרגיש לא בסדר.‬

1577
01:37:49,291 --> 01:37:51,291
‫אני לא יכול להסתובב. הכביש צר מדי.‬

1578
01:37:52,125 --> 01:37:56,875
‫אני אגיע לבית הספר, נזרוק את הכוסות ונלך.‬

1579
01:37:57,291 --> 01:38:00,333
‫לא, אני לא יודעת מה זה.‬

1580
01:38:00,416 --> 01:38:04,166
‫זה לא הגיוני בעיניי.‬
‫איך הסעות בית הספר נוסעות כאן?‬

1581
01:38:04,250 --> 01:38:05,791
‫זה תיכון כפרי.‬

1582
01:38:05,875 --> 01:38:08,875
‫כן, גדלתי בחווה. למדתי בתיכון כפרי.‬

1583
01:38:08,958 --> 01:38:12,583
‫הייתה... כניסה רגילה‬

1584
01:38:12,666 --> 01:38:14,375
‫עם כביש סלול מזוין.‬

1585
01:38:14,458 --> 01:38:16,916
‫זה בסדר. הכול מוכתם.‬

1586
01:38:18,208 --> 01:38:21,041
‫אוקיי? זה מה שעלייך להבין.‬

1587
01:38:21,208 --> 01:38:24,833
‫מוכתם?‬
‫-צבוע על ידי מצב רוח, רגש,‬

1588
01:38:24,916 --> 01:38:26,166
‫ניסיון עבר.‬

1589
01:38:26,541 --> 01:38:29,708
‫אין מציאות אובייקטיבית.‬

1590
01:38:30,375 --> 01:38:32,916
‫את יודעת שאין צבע ביקום.‬

1591
01:38:33,000 --> 01:38:35,750
‫נכון? רק בתוך המוח.‬

1592
01:38:36,166 --> 01:38:39,375
‫רק תדרים אלקטרומגנטיים שהמוח מכתים...‬

1593
01:38:39,458 --> 01:38:42,291
‫כן, אני פיזיקאית. אני יודעת מה זה צבע.‬

1594
01:38:42,375 --> 01:38:44,000
‫כן, את כן.‬

1595
01:38:45,333 --> 01:38:46,166
‫את יודעת.‬

1596
01:38:46,375 --> 01:38:47,875
‫צבעים הם המעשים של האור.‬

1597
01:38:50,500 --> 01:38:51,833
‫הם המעשים והסבל.‬

1598
01:38:54,166 --> 01:38:55,125
‫זה יפהפה.‬

1599
01:38:58,875 --> 01:39:00,750
‫זה לא דיבור של פיזיקאים,‬

1600
01:39:02,458 --> 01:39:04,958
‫אלא מאוד פואטי.‬

1601
01:39:05,375 --> 01:39:07,750
‫כן, טוב, אני משוררת אחרי הכול.‬

1602
01:39:07,833 --> 01:39:09,291
‫נכון. זה יפהפה.‬

1603
01:39:09,375 --> 01:39:12,416
‫הכביש הזה נראה ארוך באופן מוגזם.‬
‫-"נראה."‬

1604
01:39:12,500 --> 01:39:13,833
‫זו המילה החשובה.‬

1605
01:39:14,041 --> 01:39:16,958
‫הזמן הוא דבר נוסף שקיים רק במוח.‬

1606
01:39:17,083 --> 01:39:20,083
‫ועם זאת, אנו מזדקנים.‬
‫-מזדקנים יותר ויותר.‬

1607
01:39:21,125 --> 01:39:23,166
‫לפחות כך נראה.‬

1608
01:39:23,625 --> 01:39:27,541
‫לפעמים אני מרגיש שאני הרבה יותר צעיר‬

1609
01:39:28,333 --> 01:39:31,166
‫ממה שאני באמת. כמו ילד בפנים.‬

1610
01:39:31,250 --> 01:39:33,375
‫עד שאני חולף על פני מראה.‬

1611
01:39:33,458 --> 01:39:35,000
‫צעיר יותר זה טוב יותר?‬
‫-כן.‬

1612
01:39:36,250 --> 01:39:38,875
‫אני חושב שכן. זה ראוי להערצה.‬

1613
01:39:40,250 --> 01:39:41,625
‫נעורים ראויים להערצה?‬

1614
01:39:44,250 --> 01:39:46,375
‫איך אתה יכול להעריץ אדם בשל גילו?‬

1615
01:39:46,958 --> 01:39:49,500
‫זה כמו להעריץ נקודה מסוימת בנחל.‬

1616
01:39:51,041 --> 01:39:52,458
‫הם בריאים יותר,‬

1617
01:39:53,166 --> 01:39:54,125
‫מבריקים יותר,‬

1618
01:39:55,333 --> 01:39:56,541
‫יותר מהנים.‬

1619
01:39:57,375 --> 01:39:59,083
‫מושכים יותר, מלאי תקווה.‬

1620
01:40:00,291 --> 01:40:01,708
‫כמו פרסומת לקוקה קולה.‬

1621
01:40:01,791 --> 01:40:03,791
‫כמעט כל העבודה פורצת הדרך‬

1622
01:40:04,833 --> 01:40:07,833
‫במדע ובאומנות נעשית על ידי אנשים צעירים.‬

1623
01:40:07,916 --> 01:40:10,125
‫זקנים הם ערמת האפר של הנעורים.‬

1624
01:40:10,208 --> 01:40:12,375
‫תקשיב, ג'ייק, אני חושבת שעלינו...‬

1625
01:40:15,541 --> 01:40:18,083
‫וואו. לא ציפיתי למשהו כל כך עצום.‬

1626
01:40:18,250 --> 01:40:20,500
‫מאה ושלושים כיתות,‬

1627
01:40:20,583 --> 01:40:24,208
‫אולם התעמלות, שני חדרי הלבשה, בנים, בנות,‬

1628
01:40:24,291 --> 01:40:27,541
‫אודיטוריום, עשרה חדרי שירותים,‬
‫שישה משרדי מנהלה,‬

1629
01:40:28,458 --> 01:40:31,333
‫חדר מורים, מרכז ייעוץ.‬

1630
01:40:32,000 --> 01:40:34,416
‫הוא מחוזי, אז 11 עיירות משתמשות בשירותיו.‬

1631
01:40:35,125 --> 01:40:38,166
‫אתה בהחלט מכיר את התיכון שלך.‬
‫-כמו את כף ידי.‬

1632
01:40:45,166 --> 01:40:47,375
‫יש פה מישהו.‬
‫-תחזוקת בית ספר?‬

1633
01:40:47,458 --> 01:40:48,958
‫שרת? משהו.‬

1634
01:40:50,375 --> 01:40:51,208
‫מה?‬

1635
01:40:51,500 --> 01:40:52,333
‫הנה.‬

1636
01:40:52,750 --> 01:40:54,833
‫פח אשפה. ידעתי. כבר חוזר.‬

1637
01:41:25,333 --> 01:41:27,750
‫קדימה! כן!‬

1638
01:41:31,000 --> 01:41:31,916
‫איפה היית?‬

1639
01:41:32,000 --> 01:41:34,916
‫הפח הזה היה מלא במלח כבישים.‬

1640
01:41:35,208 --> 01:41:37,208
‫בשביל הקרח.‬

1641
01:41:37,750 --> 01:41:39,000
‫זכרתי שיש...‬

1642
01:41:39,375 --> 01:41:42,083
‫מכולת אשפה בצד השני ליד רציף ההעמסה.‬

1643
01:41:42,625 --> 01:41:44,250
‫המשימה הושלמה.‬
‫-בוא ניסע.‬

1644
01:41:44,333 --> 01:41:45,333
‫לח פה.‬

1645
01:41:52,083 --> 01:41:53,083
‫די שליו.‬

1646
01:41:53,458 --> 01:41:55,375
‫יותר מלחיץ משליו, הייתי אומרת.‬

1647
01:41:55,458 --> 01:41:56,958
‫איני מסכים.‬
‫-אני רוצה לצאת.‬

1648
01:41:57,041 --> 01:41:59,041
‫למה את ממהרת פתאום?‬
‫-פתאום?‬

1649
01:41:59,125 --> 01:42:03,083
‫הייתי כמו תקליט שבור כל הלילה,‬
‫אמרתי לך שאני רוצה לחזור הביתה.‬

1650
01:42:03,166 --> 01:42:08,041
‫נתתי לך 40 סיבות למה אני צריכה לחזור הערב.‬

1651
01:42:14,708 --> 01:42:16,375
‫אני מניח שזה נכון.‬
‫-אתה מניח?‬

1652
01:42:19,250 --> 01:42:21,250
‫רק חשבתי... את יודעת.‬

1653
01:42:24,125 --> 01:42:25,875
‫שליו, שקט כאן.‬

1654
01:42:29,916 --> 01:42:31,291
‫מותק, קר בחוץ.‬

1655
01:42:32,250 --> 01:42:33,083
‫באמת?‬

1656
01:42:35,583 --> 01:42:37,250
‫אתה מצטט לי שיר אונס?‬

1657
01:42:39,416 --> 01:42:41,666
‫זה לא שיר אונס.‬

1658
01:42:41,958 --> 01:42:44,458
‫היא חוזרת ואומרת שהיא רוצה ללכת.‬
‫הוא מתעלם.‬

1659
01:42:44,541 --> 01:42:45,666
‫אך היית מכנה את זה?‬

1660
01:42:47,583 --> 01:42:49,541
‫היא רוצה להישאר. היא פשוט מפחדת‬

1661
01:42:49,625 --> 01:42:51,625
‫ממה שאנשים יחשבו.‬
‫-היא שואלת אותו,‬

1662
01:42:51,708 --> 01:42:53,791
‫מה שמת במשקה הארור שלי?‬

1663
01:42:54,208 --> 01:42:57,916
‫אלוהים. השיר הזה נכתב ב-1936.‬

1664
01:42:58,000 --> 01:43:00,166
‫הוא לא על סם אונס!‬

1665
01:43:00,250 --> 01:43:03,416
‫סם אונס או לא, הוא מנסה לשבור‬
‫את ההגנות שלה עם אלכוהול.‬

1666
01:43:03,500 --> 01:43:05,750
‫וחוץ מזה, היו סמי הרדמה בשנות ה-30.‬

1667
01:43:05,833 --> 01:43:07,250
‫זה שיר על כפייה.‬

1668
01:43:09,708 --> 01:43:12,875
‫אני לא מבין למה את כל כך כועסת.‬
‫-אני רוצה ללכת הביתה.‬

1669
01:43:12,958 --> 01:43:14,500
‫לבית החווה?‬

1670
01:43:14,583 --> 01:43:16,791
‫לא לבית החווה המזוין, לבית שלי!‬

1671
01:43:17,416 --> 01:43:18,916
‫ג'ייק, לבית שלי!‬

1672
01:43:19,000 --> 01:43:19,833
‫אוקיי.‬

1673
01:43:20,875 --> 01:43:21,750
‫תודה.‬

1674
01:43:22,458 --> 01:43:24,916
‫ואז הוא אומר, "מה הטעם לפגוע בגאווה שלי",‬

1675
01:43:25,000 --> 01:43:27,666
‫כאילו שזה תפקידה‬
‫לגרום לו להרגיש מושך מינית.‬

1676
01:43:27,750 --> 01:43:31,291
‫בלי קשר לרצונות שלה,‬
‫כאילו שזו האחריות שלה.‬

1677
01:43:31,375 --> 01:43:32,375
‫אני מבין.‬

1678
01:43:34,666 --> 01:43:36,500
‫שכנעת אותי. אני מצטער.‬

1679
01:43:48,958 --> 01:43:50,041
‫אני מצטער.‬

1680
01:43:53,208 --> 01:43:54,041
‫זה בסדר.‬

1681
01:44:15,041 --> 01:44:16,708
‫אלוהים.‬
‫-מה?‬

1682
01:44:17,875 --> 01:44:19,333
‫מישהו צפה בנו.‬

1683
01:44:19,416 --> 01:44:21,541
‫לא ראיתי אף אחד.‬
‫-טוב, הוא צפה בנו.‬

1684
01:44:21,625 --> 01:44:23,083
‫כמו סוטה מחורבן.‬

1685
01:44:23,166 --> 01:44:25,250
‫בוא נזוז.‬
‫-תאמיני לי, אני מכיר מקרוב‬

1686
01:44:25,333 --> 01:44:27,000
‫את המראה המסוים הזה.‬

1687
01:44:27,083 --> 01:44:29,458
‫ג'ייק, אני פשוט... מה לעזאזל זה אומר?‬

1688
01:44:29,541 --> 01:44:32,500
‫אני הולך להראות לו מה דעתי.‬
‫-ג'ייק, אל תהיה מגוחך.‬

1689
01:44:32,583 --> 01:44:34,583
‫זה לא מקובל עליי.‬
‫-ג'ייק, בוא נלך.‬

1690
01:44:34,666 --> 01:44:36,791
‫לא. אני כבר חוזר.‬

1691
01:44:37,375 --> 01:44:38,208
‫זה...‬

1692
01:44:43,000 --> 01:44:45,541
‫זה לא מקובל! אני כבר חוזר.‬
‫-ג'ייק, בבקשה! בוא נלך.‬

1693
01:44:46,083 --> 01:44:47,625
‫ג'ייק! לא, בבקשה!‬

1694
01:44:50,166 --> 01:44:51,000
‫ג'ייק!‬

1695
01:44:53,208 --> 01:44:54,166
‫חרא!‬

1696
01:44:57,791 --> 01:44:59,666
‫לא הייתי צריכה לבוא.‬

1697
01:45:03,416 --> 01:45:04,250
‫לעזאזל!‬

1698
01:45:10,291 --> 01:45:12,666
‫קשה לי לסרב. אף פעם לא לימדו אותי את זה.‬

1699
01:45:14,083 --> 01:45:15,541
‫קל יותר פשוט להגיד כן.‬

1700
01:45:16,916 --> 01:45:18,750
‫ולפעמים אתה נתפס לא מוכן.‬

1701
01:45:18,833 --> 01:45:21,041
‫והבקשה מגיעה, אפשר לקבל את המספר שלך?‬

1702
01:45:21,125 --> 01:45:25,916
‫והדרך הקלה לצאת מזה היא לומר כן,‬
‫וה"כן" הזה הופך לעוד כן ועוד כן.‬

1703
01:45:39,625 --> 01:45:41,166
‫הוא לא מפלצת, הוא...‬

1704
01:45:46,666 --> 01:45:47,500
‫ג'ייק?‬

1705
01:45:58,125 --> 01:45:59,250
‫הוא לא מכה אותך.‬

1706
01:46:00,208 --> 01:46:01,041
‫נכון?‬

1707
01:46:03,041 --> 01:46:04,750
‫אני בטוחה שהסקס היה טוב.‬

1708
01:46:05,041 --> 01:46:06,208
‫לפחות חלק מהזמן.‬

1709
01:46:06,791 --> 01:46:07,708
‫רק...‬

1710
01:46:09,458 --> 01:46:11,833
‫כמה זמן לוקח עד שחוטפים היפותרמיה?‬

1711
01:46:15,333 --> 01:46:17,833
‫אולי זו לא דרך רעה למות אם חייבים.‬

1712
01:46:34,083 --> 01:46:34,916
‫ג'ייק?‬

1713
01:46:36,541 --> 01:46:37,375
‫ג'ייק?‬

1714
01:46:40,000 --> 01:46:41,166
‫ג'ייק!‬

1715
01:46:42,916 --> 01:46:45,041
‫חרא!‬

1716
01:46:46,916 --> 01:46:48,041
‫אלוהים.‬

1717
01:46:49,500 --> 01:46:53,416
‫חתיכת חרא!‬

1718
01:46:59,458 --> 01:47:00,291
‫אלוהים.‬

1719
01:48:21,708 --> 01:48:22,541
‫ג'ייק?‬

1720
01:48:26,791 --> 01:48:29,125
‫ג'ייק, אני רוצה ללכת. בבקשה?‬

1721
01:49:21,791 --> 01:49:22,625
‫שלום.‬

1722
01:49:24,250 --> 01:49:25,083
‫שלום.‬

1723
01:49:26,208 --> 01:49:29,458
‫אני מצטערת. החבר שלי נכנס הנה.‬

1724
01:49:29,541 --> 01:49:32,041
‫אני חושבת שהוא למד כאן לפני זמן מה.‬

1725
01:49:34,958 --> 01:49:36,666
‫אולי אתה מכיר אותו, אני לא...‬

1726
01:49:36,916 --> 01:49:40,458
‫אני לא יודעת אם היית כאן כשהוא היה תלמיד.‬

1727
01:49:41,041 --> 01:49:43,041
‫כלומר, למה שאדע? בכל מקרה, אני...‬

1728
01:49:43,500 --> 01:49:45,791
‫אולי ראית מישהו כאן?‬

1729
01:49:47,125 --> 01:49:49,041
‫איך החבר שלך נראה?‬

1730
01:49:53,958 --> 01:49:55,500
‫קשה לתאר אנשים.‬

1731
01:50:00,083 --> 01:50:02,583
‫זה היה לפני זמן רב כל כך, אני בקושי זוכרת.‬

1732
01:50:03,791 --> 01:50:04,625
‫כלומר...‬

1733
01:50:07,833 --> 01:50:09,125
‫לא דיברנו אפילו.‬

1734
01:50:09,583 --> 01:50:13,000
‫זו האמת. אני לא בטוחה‬
‫שאפילו קלטתי שהוא שם. היו הרבה אנשים.‬

1735
01:50:13,083 --> 01:50:14,666
‫הייתי שם עם חברה שלי...‬

1736
01:50:15,250 --> 01:50:16,875
‫חגגנו את יום השנה שלנו,‬

1737
01:50:16,958 --> 01:50:18,958
‫עצרנו למשקה, ואז הבחור הזה‬

1738
01:50:19,125 --> 01:50:20,375
‫לא הפסיק להסתכל עליי.‬

1739
01:50:20,916 --> 01:50:22,041
‫זה מטרד.‬

1740
01:50:22,583 --> 01:50:25,125
‫הסיכונים בלהיות בחורה.‬

1741
01:50:25,208 --> 01:50:27,416
‫אי אפשר לצאת לשתות. תמיד מסתכלים עלייך.‬

1742
01:50:27,500 --> 01:50:29,500
‫הוא היה מטרידן! אתה מבין?‬

1743
01:50:31,583 --> 01:50:34,458
‫ואני זוכרת שחשבתי,‬
‫הלוואי שהחבר שלי היה כאן.‬

1744
01:50:35,500 --> 01:50:37,666
‫שזה די עצוב.‬

1745
01:50:37,750 --> 01:50:42,083
‫העובדה שבתור אישה,‬
‫בחור יניח לך רק אם את עם בחור אחר.‬

1746
01:50:42,166 --> 01:50:45,541
‫כאילו שאת כבר תפוסה.‬
‫כאילו שאת נכס, אפילו אז.‬

1747
01:50:45,625 --> 01:50:46,750
‫בכל אופן, אני לא...‬

1748
01:50:48,125 --> 01:50:50,125
‫אני לא זוכרת איך הוא נראה.‬

1749
01:50:52,083 --> 01:50:52,958
‫למה שאזכור?‬

1750
01:50:54,958 --> 01:50:56,166
‫לא קרה כלום.‬

1751
01:50:58,208 --> 01:50:59,250
‫אולי זה רק היה...‬

1752
01:51:00,958 --> 01:51:02,083
‫אני חושבת שזו רק...‬

1753
01:51:02,458 --> 01:51:07,041
‫אחת מאלפי אי-אינטראקציות בחיי.‬

1754
01:51:15,541 --> 01:51:18,625
‫זה כמו לבקש ממני לתאר יתוש שעקץ אותי‬

1755
01:51:19,041 --> 01:51:21,041
‫בערב לפני 40 שנה!‬

1756
01:51:28,458 --> 01:51:31,166
‫לא ראית אף אחד שתואם לתיאור הזה, נכון?‬

1757
01:51:31,708 --> 01:51:32,875
‫לא ראיתי אף אחד.‬

1758
01:51:35,375 --> 01:51:36,208
‫אוקיי.‬

1759
01:51:37,000 --> 01:51:40,041
‫כלומר, חוץ ממך. אני רואה אותך.‬

1760
01:51:50,375 --> 01:51:54,250
‫אני... קצת דואגת לו.‬

1761
01:51:55,875 --> 01:51:57,666
‫אני בטוח שאין צורך.‬

1762
01:51:59,666 --> 01:52:01,166
‫הוא בטוח אם הוא כאן.‬

1763
01:52:02,333 --> 01:52:03,458
‫בטוח כאן.‬

1764
01:52:04,666 --> 01:52:05,625
‫שקט.‬

1765
01:52:26,708 --> 01:52:28,750
‫זה בסדר שאחפש אותו?‬

1766
01:52:33,833 --> 01:52:36,916
‫אולי תחלצי את נעלייך הרטובות.‬
‫הרגע ניקיתי את הרצפות.‬

1767
01:52:46,666 --> 01:52:47,625
‫הן שלך.‬

1768
01:53:08,583 --> 01:53:09,416
‫ביי.‬

1769
01:53:10,625 --> 01:53:12,833
‫כן. ביי.‬

1770
01:53:30,416 --> 01:53:31,250
‫ג'ייק?‬

1771
01:53:34,750 --> 01:53:35,583
‫ג'ייק?‬

1772
01:53:37,416 --> 01:53:38,250
‫ג'ייק?‬

1773
02:02:08,333 --> 02:02:15,333
‫הצטרפו אליי.‬

1774
02:02:16,958 --> 02:02:19,750
‫הצטרפו אליי.‬

1775
02:02:26,041 --> 02:02:31,125
‫"אני הליצנית האהובה מטולסי טאון‬
‫היכן שהגלידה צומחת על עצים‬

1776
02:02:31,458 --> 02:02:36,333
‫אז אל תפחדו, הצטרפו אליי‬
‫תאכלו כמה שתרצו‬

1777
02:02:36,666 --> 02:02:39,250
‫בלי פרצוף חמוץ‬
‫כאן אין שום תירוץ‬

1778
02:02:39,333 --> 02:02:41,958
‫אהבה מהביס הראשון‬

1779
02:02:42,041 --> 02:02:48,291
‫של שוקולד, תות או וניל‬
‫אנחנו פתוחים יום וליל"‬

1780
02:02:54,125 --> 02:02:54,958
‫בוא.‬

1781
02:02:56,166 --> 02:02:57,000
‫הצטרף אליי.‬

1782
02:03:18,291 --> 02:03:22,250
‫זה לא רע ברגע שאתה מפסיק לרחם על עצמך‬
‫כי אתה סתם חזיר,‬

1783
02:03:22,708 --> 02:03:25,791
‫או גרוע מזה, חזיר שורץ רימות.‬

1784
02:03:25,875 --> 02:03:28,500
‫מישהו חייב להיות חזיר שורץ רימות, נכון?‬

1785
02:03:29,166 --> 02:03:31,791
‫מוטב שזה יהיה אתה. זה מה שרצה הגורל.‬

1786
02:03:32,125 --> 02:03:35,666
‫אתה משחק את הקלפים שקיבלת.‬
‫אתה מכין לימונדה. אתה ממשיך הלאה.‬

1787
02:03:36,000 --> 02:03:37,208
‫אל תדאג לדבר.‬

1788
02:03:37,291 --> 02:03:38,958
‫השיר הזה תמיד גרם לי לבכות.‬

1789
02:03:39,208 --> 02:03:40,166
‫תמיד אהבתי אותו.‬

1790
02:03:40,625 --> 02:03:42,416
‫יש טוב לב בעולם, אתה יודע?‬

1791
02:03:42,791 --> 02:03:44,416
‫צריך לחפש אותו, אבל הוא שם.‬

1792
02:03:44,500 --> 02:03:46,625
‫אתה טוב לב.‬
‫-אני רק מתפתח.‬

1793
02:03:46,708 --> 02:03:49,958
‫אפילו עכשיו. אפילו כרוח רפאים. כזיכרון.‬

1794
02:03:50,041 --> 02:03:51,416
‫כאבק. איך שתרצה.‬

1795
02:03:51,500 --> 02:03:52,375
‫אנו אותו הדבר.‬

1796
02:03:52,458 --> 02:03:54,958
‫הכול אותו הדבר כשמסתכלים מספיק קרוב.‬

1797
02:03:55,208 --> 02:03:56,708
‫כפיזיקאי, אתה יודע את זה.‬

1798
02:03:56,958 --> 02:04:00,208
‫אתה, אני, רעיונות. כולנו דבר אחד.‬

1799
02:04:01,208 --> 02:04:02,333
‫בוא נלביש אותך.‬

1800
02:04:12,958 --> 02:04:13,833
‫תודה.‬

1801
02:04:16,625 --> 02:04:17,458
‫תודה.‬

1802
02:04:25,375 --> 02:04:26,416
‫אני מקבל.‬

1803
02:04:29,041 --> 02:04:30,250
‫אני מקבל...‬

1804
02:04:32,708 --> 02:04:33,541
‫הכול.‬

1805
02:04:34,458 --> 02:04:38,666
‫אני מקבל את ההכרה שלכם, את הפרס הזה.‬

1806
02:04:39,166 --> 02:04:42,750
‫אני מקבל את כל מה שכרוך בזה.‬

1807
02:04:44,041 --> 02:04:51,000
‫שהפרס הזה מגיע בסוף חיים ארוכים ופוריים,‬

1808
02:04:53,333 --> 02:04:55,583
‫הכרה על העבודה שעשיתי‬

1809
02:04:56,125 --> 02:04:57,458
‫לפני עשרות שנים.‬

1810
02:04:58,083 --> 02:05:02,291
‫החיפוש שלי הוביל אותי דרך המישור הפיזי,‬
‫המטאפיזי,‬

1811
02:05:03,083 --> 02:05:03,958
‫ההזייתי,‬

1812
02:05:05,416 --> 02:05:06,250
‫ובחזרה.‬

1813
02:05:07,375 --> 02:05:13,958
‫והגעתי לתגלית החשובה ביותר‬
‫בכל הקריירה שלי,‬

1814
02:05:15,000 --> 02:05:17,125
‫התגלית החשובה ביותר בחיי...‬

1815
02:05:21,041 --> 02:05:24,416
‫רק במשוואות המסתוריות של האהבה...‬

1816
02:05:28,208 --> 02:05:31,375
‫סיבות הגיוניות יכולות להימצא.‬

1817
02:05:36,833 --> 02:05:38,750
‫אני נמצא כאן הלילה רק בזכותך.‬

1818
02:05:42,791 --> 02:05:45,208
‫את הסיבה להיותי אני.‬

1819
02:05:53,125 --> 02:05:55,041
‫את כל הסיבות שלי.‬

1820
02:05:59,291 --> 02:06:00,125
‫תודה.‬

1821
02:06:18,166 --> 02:06:21,208
‫"הרצפה חורקת‬

1822
02:06:21,958 --> 02:06:24,750
‫הדלת מצייצת‬

1823
02:06:25,666 --> 02:06:31,833
‫יש עכבר שדה שמכרסם מטאטא‬

1824
02:06:32,416 --> 02:06:35,708
‫ואני יושב לבדי‬

1825
02:06:36,333 --> 02:06:39,291
‫כמו קורי עכביש על מדף‬

1826
02:06:39,958 --> 02:06:41,750
‫לבדי‬

1827
02:06:42,125 --> 02:06:48,250
‫בחדר בודד‬

1828
02:06:49,458 --> 02:06:54,291
‫אך כשיש ירח בחלוני‬

1829
02:06:55,000 --> 02:06:58,583
‫והוא יורה מטה קרן על מיטתי‬

1830
02:06:59,958 --> 02:07:01,708
‫וצילו של העץ‬

1831
02:07:02,166 --> 02:07:04,291
‫מתחיל לרקד על הקיר‬

1832
02:07:04,708 --> 02:07:08,708
‫וחלום מתחיל לרקד בראשי‬

1833
02:07:09,375 --> 02:07:13,000
‫וכל הדברים שאני מייחל להם‬

1834
02:07:14,000 --> 02:07:17,833
‫מסתדרים כמו שרציתי‬

1835
02:07:17,916 --> 02:07:22,458
‫ואני יותר טוב ‬
‫מהבוקר החכמולוג הזה‬

1836
02:07:23,041 --> 02:07:27,375
‫שחושב שהוא יותר טוב ממני‬

1837
02:07:27,458 --> 02:07:32,416
‫והבחורה שאני רוצה‬
‫לא מפחדת מזרועותיי‬

1838
02:07:32,500 --> 02:07:36,666
‫וזרועותיה הרכות מחממות אותי‬

1839
02:07:37,083 --> 02:07:39,791
‫ושיערה הארוך והסבוך‬

1840
02:07:40,541 --> 02:07:42,791
‫נופל על פניי‬

1841
02:07:43,833 --> 02:07:46,375
‫בדיוק כמו הגשם‬

1842
02:07:46,500 --> 02:07:51,583
‫בסערה!‬

1843
02:07:57,375 --> 02:08:00,458
‫הרצפה חורקת‬

1844
02:08:01,250 --> 02:08:04,333
‫הדלת מצייצת‬

1845
02:08:04,958 --> 02:08:10,875
‫ועכבר מתחיל לכרסם מטאטא‬

1846
02:08:12,041 --> 02:08:15,125
‫והשמש מרפרפת בעיניי‬

1847
02:08:15,666 --> 02:08:18,875
‫הכול היה שקר!‬

1848
02:08:19,250 --> 02:08:20,625
‫אני ער‬

1849
02:08:21,250 --> 02:08:27,458
‫בחדר בודד‬

1850
02:08:27,833 --> 02:08:32,916
‫אני לא אחלום על זרועותיה יותר‬

1851
02:08:33,416 --> 02:08:36,750
‫אני לא אשאיר אותה לבד‬

1852
02:08:38,125 --> 02:08:40,458
‫אצא החוצה‬

1853
02:08:41,458 --> 02:08:44,041
‫אמצא לי כלה‬

1854
02:08:44,541 --> 02:08:49,833
‫אמצא לי אישה‬

1855
02:08:50,041 --> 02:08:57,041
‫משלי"‬

1856
02:13:48,500 --> 02:13:50,000
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬