1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,000 --> 00:00:08,960
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX - ‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:16,880 --> 00:00:18,360
‫תראו, תראו.‬

5
00:00:18,440 --> 00:00:19,760
‫- וומבלי כניסת אמנים -‬

6
00:00:19,840 --> 00:00:21,200
‫ג'ק!‬
‫-ג'ק!‬

7
00:00:22,040 --> 00:00:24,240
‫ג'ק, אתה יכול לחתום לי, בבקשה?‬
‫-ג'ק...‬

8
00:00:30,680 --> 00:00:32,600
‫- העישון אסור -‬

9
00:00:42,400 --> 00:00:43,520
‫- איסוף - ‬

10
00:00:46,080 --> 00:00:47,520
‫- אספקת חשמל לאצטדיון -‬

11
00:00:59,520 --> 00:01:01,280
‫גבירותיי ורבותיי,‬

12
00:01:01,360 --> 00:01:04,840
‫בבקשה קבלו לבמה בהתלהבות ובטירוף‬

13
00:01:04,920 --> 00:01:09,000
‫את מר ג'ק וייטהול!‬

14
00:01:15,520 --> 00:01:17,280
‫שלום, וומבלי!‬

15
00:01:20,880 --> 00:01:24,000
‫וואו, אין יותר יוקרתי מזה.‬

16
00:01:24,840 --> 00:01:28,360
‫אני די לחוץ. אני חייב להודות,‬

17
00:01:28,440 --> 00:01:30,680
‫יש לי היסטוריה בלהרוס הופעות יוקרתיות.‬

18
00:01:30,760 --> 00:01:32,880
‫הפעם שבה הכי פיקששתי על הבמה‬

19
00:01:33,400 --> 00:01:36,960
‫הייתה כשהזמינו אותי ‬
‫למסיבת חג המולד של הנסיך צ'ארלס.‬

20
00:01:37,360 --> 00:01:39,920
‫זה היה מוזר בדיוק כמו שזה נשמע.‬

21
00:01:40,640 --> 00:01:43,880
‫הדבר המוזר הראשון היה שכשיצאתי,‬

22
00:01:43,960 --> 00:01:46,440
‫צ'ארלס וקמילה ישבו בשורה הראשונה,‬

23
00:01:46,760 --> 00:01:48,400
‫בכיסאות עם משענת גבוהה.‬

24
00:01:49,040 --> 00:01:53,760
‫חשבתי לעצמי, "אתם מודעים לכך‬
‫שאלה החיים האמיתיים, לא משחקי הכס?"‬

25
00:01:55,040 --> 00:01:57,040
‫וגם, אל תשבו בשורה הראשונה.‬

26
00:01:57,120 --> 00:02:01,080
‫השורה הראשונה, בשביל קומיקאי,‬
‫היא כמו קלף יציאה מהכלא.‬

27
00:02:01,160 --> 00:02:03,880
‫אם הבדיחות לא עובדות,‬
‫מדברים עם השורה הראשונה,‬

28
00:02:03,960 --> 00:02:05,600
‫שואלים אותם במה הם עובדים.‬

29
00:02:05,720 --> 00:02:08,720
‫אני לא יכול לשאול את הנסיך צ'ארלס‬
‫במה הוא עובד.‬

30
00:02:09,000 --> 00:02:12,480
‫הוא המובטל המפורסם ביותר בעולם.‬

31
00:02:13,480 --> 00:02:15,480
‫"מה אתה עושה למחייתך?"‬
‫ -"אני יושב,‬

32
00:02:15,560 --> 00:02:16,920
‫מחכה שהורים שלי ימותו."‬

33
00:02:18,960 --> 00:02:19,800
‫"גם אני."‬

34
00:02:22,960 --> 00:02:25,280
‫אז אי אפשר לשאול את הקהל במה הוא עובד,‬

35
00:02:25,360 --> 00:02:27,440
‫כי בשורה הראשונה חיים על קצבאות.‬

36
00:02:29,560 --> 00:02:31,360
‫אני שמח שצחקתם, למען האמת,‬

37
00:02:31,440 --> 00:02:33,480
‫באותו ערב זה לא כל כך הצליח.‬

38
00:02:35,400 --> 00:02:38,200
‫מייגן הייתה היחידה שצחקה, ‬
‫וזה רק החמיר את המצב.‬

39
00:02:41,160 --> 00:02:45,000
‫עוד דבר מוזר בהופעה היה‬
‫שלא נתנו לי מיקרופון, שהוא‬

40
00:02:45,080 --> 00:02:48,000
‫בעצם הדבר היחיד שאני צריך כקומיקאי.‬

41
00:02:48,360 --> 00:02:51,440
‫זה הדבר היחידי שנותן לי מעמד מולכם.‬

42
00:02:51,640 --> 00:02:56,240
‫בלי זה, אני פשוט המשוגע שצועק ברחוב!‬

43
00:02:57,680 --> 00:03:00,640
‫עם מיקרופון:‬
‫"היי, באתי לדבר אתכם על פוליטיקה."‬

44
00:03:00,720 --> 00:03:03,760
‫בלי מיקרופון: "באתי לדבר אתכם על ישו!"‬

45
00:03:08,600 --> 00:03:10,960
‫אז אני בלי מיקרופון. הם בשורה הראשונה.‬

46
00:03:11,040 --> 00:03:12,640
‫הייתי צריך לתת 45 דקות.‬

47
00:03:12,720 --> 00:03:15,960
‫ארבעים וחמש דקות של‬
‫ריקודים מול משפחת המלוכה,‬

48
00:03:16,040 --> 00:03:18,000
‫כאילו אני ליצן חצר מזורגג.‬

49
00:03:18,960 --> 00:03:22,040
‫אבל הפדיחה הסופית שלי הייתה אחרי המופע.‬

50
00:03:22,360 --> 00:03:26,040
‫כקומיקאי, אתה יודע‬
‫מתי הייתה לך הופעה גרועה.‬

51
00:03:26,280 --> 00:03:28,240
‫לא צריך להגיד לך את זה.‬

52
00:03:28,520 --> 00:03:33,240
‫ובטח שלא צריך שהמלך הבא של אנגליה ‬
‫יקניט אותך לגבי זה.‬

53
00:03:33,640 --> 00:03:35,720
‫הציגו אותי לנסיך צ'ארלס.‬

54
00:03:35,800 --> 00:03:38,440
‫אתם יודעים מה הדבר הראשון שהוא אמר לי?‬

55
00:03:38,760 --> 00:03:41,200
‫"אני חושב שבשנה הבאה ננסה להביא קוסם."‬

56
00:03:44,720 --> 00:03:46,320
‫ממזר חצוף!‬

57
00:03:47,920 --> 00:03:51,640
‫זה בסדר. ‬
‫חיברתי אותו לחברים שלי ב"מג'יק מייק".‬

58
00:03:54,200 --> 00:03:55,760
‫קמילה ממש אהבה אותם.‬

59
00:03:57,080 --> 00:03:59,800
‫תדע מי הקהל שלך. ‬
‫זה הלקח שלמדתי באותו ערב.‬

60
00:03:59,880 --> 00:04:02,680
‫חשוב מאוד לקומיקאי. ‬
‫וזה קשה בסיבוב הופעות.‬

61
00:04:02,760 --> 00:04:05,640
‫גרתי קצת באמריקה. יש כאן מישהו מאמריקה?‬

62
00:04:07,160 --> 00:04:08,160
‫וואו, טוב.‬

63
00:04:09,080 --> 00:04:10,760
‫כן, הם בהחלט אמריקאים.‬

64
00:04:12,520 --> 00:04:13,680
‫בבקשה, אל תירו.‬

65
00:04:19,880 --> 00:04:22,640
‫לא... תמחאו כפיים כמה שאתם רוצים. אדוני...‬

66
00:04:24,640 --> 00:04:27,680
‫אדוני, כמה שהם רוצים.‬
‫אני עדיין מנסה לפרוץ באמריקה.‬

67
00:04:27,760 --> 00:04:30,760
‫אין שום סיכוי שההערה הזאת תגיע לספיישל.‬

68
00:04:32,320 --> 00:04:33,600
‫על גופתי המתה.‬

69
00:04:34,240 --> 00:04:35,200
‫זה ביטוי.‬

70
00:04:38,360 --> 00:04:41,120
‫פניי לשלום. אני אוהב את אמריקה.‬
‫זה מקום מדהים.‬

71
00:04:41,200 --> 00:04:42,880
‫אתם יודעים מה הבנתי?‬

72
00:04:43,200 --> 00:04:46,800
‫אמריקאים, אתם עושים כל מה שאנחנו עושים, ‬

73
00:04:46,960 --> 00:04:48,080
‫אבל בגדול יותר,‬

74
00:04:48,720 --> 00:04:49,720
‫וטוב יותר.‬

75
00:04:51,320 --> 00:04:53,240
‫כאילו, גם כאן יש אנשים טיפשים...‬

76
00:04:55,160 --> 00:04:58,480
‫אבל הטיפשים אצלכם הם ברמה עולמית.‬

77
00:05:00,000 --> 00:05:02,680
‫זה לא שאני אומר,‬
‫"כל האמריקאים טיפשים".‬

78
00:05:02,760 --> 00:05:06,000
‫לא, באמריקה יש ‬
‫גם את האנשים הכי חכמים בעולם.‬

79
00:05:06,080 --> 00:05:09,000
‫אני אומר שכשאמריקה הולכת על טיפשות,‬

80
00:05:09,320 --> 00:05:11,080
‫היא הולכת על זה.‬

81
00:05:11,880 --> 00:05:15,280
‫כאילו, שוטה הכפר שלנו יושב בפארק,‬
‫צועק על העננים.‬

82
00:05:16,000 --> 00:05:17,080
‫אצלכם, הוא הנשיא.‬

83
00:05:27,240 --> 00:05:31,640
‫העולם הולך ונהיה מטופש יותר. ‬
‫אפשר לדעת את זה משלטים, אוקיי?‬

84
00:05:31,880 --> 00:05:35,240
‫אתאר לכם דוגמה אחת שראיתי.‬
‫הייתי בטוסון, אריזונה.‬

85
00:05:35,360 --> 00:05:37,520
‫ירדתי לארוחת הבוקר במלון,‬

86
00:05:37,600 --> 00:05:41,960
‫והיה שלט על הטוסטר במלון הזה שכתוב עליו,‬

87
00:05:42,560 --> 00:05:46,120
‫"בבקשה למרוח חמאה...‬

88
00:05:49,720 --> 00:05:51,320
‫לאחר השימוש."‬

89
00:05:55,560 --> 00:06:00,000
‫אם אתה לא יודע שאתה אמור למרוח את החמאה‬

90
00:06:00,400 --> 00:06:02,400
‫אחרי שהטוסט מוכן,‬

91
00:06:03,040 --> 00:06:06,040
‫אסור לאפשר לך להתקרב לטוסטר.‬

92
00:06:06,480 --> 00:06:09,720
‫אלא אם כן אתה מתכוון ללכת איתו לאמבטיה.‬

93
00:06:15,840 --> 00:06:19,880
‫למען ההגינות, כן? השלט הזה הודבק‬
‫על ההמצאה הגרועה ביותר‬

94
00:06:19,960 --> 00:06:21,880
‫שהאנושות יצרה אי פעם.‬

95
00:06:22,320 --> 00:06:26,280
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫אני רוצה להציג בפניכם את...‬

96
00:06:26,760 --> 00:06:28,880
‫טוסט המסילה של המלון.‬

97
00:06:30,640 --> 00:06:34,200
‫אף לא אחד באצטדיון הזה של עשר אלף מקומות,‬

98
00:06:34,280 --> 00:06:37,520
‫מעולם לא קיבל טוסט סביר‬

99
00:06:37,920 --> 00:06:41,800
‫מטוסטר המסילה של המלון.‬

100
00:06:42,440 --> 00:06:45,000
‫חרא שלא ייאמן.‬

101
00:06:45,800 --> 00:06:49,160
‫והוא מצויד בחלון קטן,‬

102
00:06:49,240 --> 00:06:53,680
‫שדרכו תוכלו לצפות באומללות הזו‬
‫מתגלגלת בהילוך אטי.‬

103
00:06:55,640 --> 00:06:57,040
‫סיבוב ראשון.‬

104
00:07:04,520 --> 00:07:05,560
‫עדיין לחם.‬

105
00:07:08,480 --> 00:07:10,040
‫סיבוב שני.‬

106
00:07:13,080 --> 00:07:14,320
‫בקושי חם.‬

107
00:07:15,880 --> 00:07:17,520
‫סיבוב שלישי.‬

108
00:07:18,600 --> 00:07:20,080
‫שרוף לגמרי!‬

109
00:07:21,280 --> 00:07:24,720
‫פשוט אין דרך לעשות את זה כמו שצריך.‬

110
00:07:24,960 --> 00:07:28,120
‫זה כמו להכניס ג'ינג'י למיטת שיזוף,‬
‫בלתי אפשרי.‬

111
00:07:30,480 --> 00:07:34,880
‫ותמיד יש תור עד הלובי,‬
‫כי נתקעת מאחורי איזה איש זקן‬

112
00:07:34,960 --> 00:07:37,440
‫שחשב שזה רעיון טוב להכניס לשם בייגל.‬

113
00:07:38,160 --> 00:07:42,280
‫בייגל? איבדת את זה, סבאל'ה?‬

114
00:07:42,640 --> 00:07:46,520
‫אם אתה רוצה טוסט בייגל במכשיר הזה‬
‫לארוחת בוקר,‬

115
00:07:46,680 --> 00:07:48,840
‫היית צריך להכניס אותו לפני שבוע.‬

116
00:07:49,520 --> 00:07:52,520
‫כשזה יהיה גמור, ‬
‫סביר להניח שגם אתה תהיה גמור.‬

117
00:07:54,160 --> 00:07:58,000
‫ואז כאילו אמרו, "איך נגרום למכשיר הזה‬
‫להיות אפילו יותר גרוע?‬

118
00:07:58,360 --> 00:08:03,320
‫יש לי רעיון. נעשה שהטוסט העלוב הזה‬
‫ייצא לתוך מגש קטן בתחתית,‬

119
00:08:03,480 --> 00:08:05,600
‫שיונח בזווית כזו‬

120
00:08:05,800 --> 00:08:09,720
‫שהטוסט העלוב יעוף ישר לרצפה."‬

121
00:08:10,560 --> 00:08:15,120
‫אפשר לראות אנשים מחכים לו שהוא ייצא‬
‫כמו שחקני קריקט על הדשא.‬

122
00:08:16,160 --> 00:08:19,080
‫"הו, זו תהיה תפיסה חלקלקה."‬

123
00:08:19,160 --> 00:08:20,080
‫"למה זה?"‬

124
00:08:20,160 --> 00:08:24,040
‫"ובכן, אני מהפסיכופתיים האלה‬
‫שאוהבים למרוח את החמאה קודם."‬

125
00:08:29,520 --> 00:08:31,480
‫זה אפילו לא השלט הכי גרוע שראיתי.‬

126
00:08:31,840 --> 00:08:35,160
‫השלט הכי גרוע שראיתי היה באותו מלון,‬
‫אבל בבריכה.‬

127
00:08:35,480 --> 00:08:38,400
‫ירדתי לבריכת השחייה של המלון לטבילה מרעננת‬

128
00:08:38,600 --> 00:08:41,000
‫בבריכת השחייה של המלון, וקראתי שלט,‬

129
00:08:41,240 --> 00:08:44,080
‫גבירותיי ורבותיי, שעצר בעדי,‬

130
00:08:44,480 --> 00:08:46,560
‫וזעזע אותי עד עמקי נשמתי.‬

131
00:08:47,280 --> 00:08:48,440
‫נכתב בו:‬

132
00:08:49,760 --> 00:08:54,000
‫"אנא הימנעו מכניסה לבריכת השחייה של המלון,‬

133
00:08:54,320 --> 00:08:55,480
‫אם אתם סובלים‬

134
00:08:55,960 --> 00:08:58,640
‫משלשול פעיל."‬

135
00:09:09,320 --> 00:09:12,080
‫ובכן, תודה רבה שנטלתם ממני את רצוני להיכנס‬

136
00:09:12,280 --> 00:09:15,680
‫לבריכה הזו או לכל בריכה אי פעם.‬

137
00:09:16,240 --> 00:09:19,160
‫כי השלט הזה יכול להתקיים רק‬

138
00:09:19,720 --> 00:09:21,440
‫אם מישהו עשה את זה.‬

139
00:09:23,640 --> 00:09:27,520
‫למה אנחנו צריכים שלט שיזכיר לנו את זה?‬

140
00:09:28,240 --> 00:09:32,840
‫אל תבינו אותי לא נכון. אני אוהב לשחות,‬
‫כמו כולם.‬

141
00:09:33,200 --> 00:09:36,640
‫אבל מובן לי שאם אני נתון תחת מתקפה‬

142
00:09:37,240 --> 00:09:39,520
‫של שלשול פעיל,‬

143
00:09:40,120 --> 00:09:42,080
‫ישנן פעילויות מסוימות‬

144
00:09:42,280 --> 00:09:45,440
‫שאמנע מהן לזמן מה.‬

145
00:09:46,160 --> 00:09:47,160
‫שחייה,‬

146
00:09:48,240 --> 00:09:49,480
‫טרמפולינה,‬

147
00:09:50,520 --> 00:09:55,920
‫רכיבה על סוסים, צניחה חופשית,‬
‫כנראה גם צניחה חופשית בזוג.‬

148
00:09:57,880 --> 00:10:02,040
‫אני מסוג האנשים שחיים את חייהם תחת הפחד‬

149
00:10:02,200 --> 00:10:05,480
‫שאולי יום אחד אחרבן על עצמי בפומבי.‬

150
00:10:05,920 --> 00:10:08,480
‫לדוגמה, בכל פעם שאני במכונית,‬

151
00:10:08,560 --> 00:10:11,160
‫מבלי לשים לב שחימום המושב עובד,‬

152
00:10:11,240 --> 00:10:14,200
‫אני חושב, "פאק. היום זה היום."‬

153
00:10:15,800 --> 00:10:20,040
‫וחשוב מכך,‬
‫מה המשמעות של הביטוי הזה בכלל?‬

154
00:10:20,280 --> 00:10:23,800
‫שלשול פעיל. בניגוד למה?‬

155
00:10:24,040 --> 00:10:25,760
‫שלשול לא פעיל?‬

156
00:10:26,040 --> 00:10:29,000
‫"כן, שלשול עובר אצלנו במשפחה מזה דורות.‬

157
00:10:29,800 --> 00:10:34,000
‫סבא-רבא נסע להודו, חטף את הבטן הרכה,‬

158
00:10:34,080 --> 00:10:36,800
‫אבל למרבה המזל, הוא חטף את הסוג הרדום.‬

159
00:10:36,880 --> 00:10:38,880
‫איש מאיתנו מעולם לא שלשל על עצמו."‬

160
00:10:40,360 --> 00:10:43,120
‫אני יכול רק להניח ששלשול פעיל‬

161
00:10:43,200 --> 00:10:46,920
‫משמעו שהוא ממש יוצא לך מהתחת.‬

162
00:10:47,600 --> 00:10:50,560
‫אם זה המקרה, ומסיבה לא ברורה‬

163
00:10:50,640 --> 00:10:54,560
‫החלטת שהפתרון הכי טוב עבורך‬

164
00:10:55,400 --> 00:10:58,520
‫הוא בריכת השחייה העמוסה של המלון,‬

165
00:10:59,280 --> 00:11:02,840
‫אני לא חושב שאתה הטיפוס שיעצור לקרוא שלט.‬

166
00:11:04,600 --> 00:11:08,280
‫"מה זה? 'לא לרוץ, לא לצלול...'‬
‫כן, לא כתוב שם שום דבר על לחרבן.‬

167
00:11:08,360 --> 00:11:09,520
‫טוב, קדימה."‬

168
00:11:17,320 --> 00:11:18,880
‫אבל זה העולם שאנו חיים בו.‬

169
00:11:19,280 --> 00:11:23,040
‫אנחנו צריכים להתייחס לרגשות של כולם,‬
‫לרגישויות שלהם,‬

170
00:11:23,480 --> 00:11:25,520
‫לאי-רגישויות שלהם,‬

171
00:11:26,160 --> 00:11:30,520
‫לדרישות התזונתיות של כולם.‬

172
00:11:32,120 --> 00:11:36,080
‫אומר לכם איפה זה הפך להיות מוגזם,‬
‫ואני חייב להיות זה שאומר את זה.‬

173
00:11:36,600 --> 00:11:38,720
‫למען השם...‬

174
00:11:40,360 --> 00:11:43,040
‫יש לנו מספיק...‬

175
00:11:43,600 --> 00:11:44,840
‫סוגי חלב.‬

176
00:11:48,520 --> 00:11:52,840
‫אפשר להפסיק לחלוב כל מיני דברים?‬

177
00:11:58,120 --> 00:11:59,720
‫הלכתי לקנות קפה לאחרונה.‬

178
00:12:00,280 --> 00:12:03,200
‫קרוב למקום מגורי, בלונדון,‬
‫חלק קשוח מאוד בלונדון‬

179
00:12:03,400 --> 00:12:04,400
‫שנקרא נוטינג היל.‬

180
00:12:06,720 --> 00:12:10,040
‫נכנסתי לשם. יש לי טעם מאוד פשוט בקפה.‬

181
00:12:10,120 --> 00:12:12,840
‫זו הייתה צריכה להיות עסקה מאוד פשוטה.‬

182
00:12:13,080 --> 00:12:14,560
‫וזה ממש לא היה ככה.‬

183
00:12:15,240 --> 00:12:19,040
‫נכנסתי לשם ואמרתי,‬
‫"שלום, אני רוצה קפה עם חלב בבקשה."‬

184
00:12:19,440 --> 00:12:21,840
‫"בסדר, אדוני.‬
‫איזה חלב תרצה בקפה שלך?‬

185
00:12:21,920 --> 00:12:24,560
‫יש לנו חלב קוקוס, חלב שקדים,‬

186
00:12:24,640 --> 00:12:27,000
‫יש לנו חלב אגוזי לוז, חלב אגוזי קשיו,‬

187
00:12:27,080 --> 00:12:30,920
‫יש לנו חלב אגוזי מקדמיה, חלב שיבולת שועל,‬
‫חלב אורז, חלב קנבוס,‬

188
00:12:31,000 --> 00:12:34,760
‫חלב סויה. מעדשים, קטניות,‬
‫אגוזים, חיטה, שיבולת שועל, פשתן,‬

189
00:12:34,840 --> 00:12:36,520
‫מעלה, מזרע, מעץ."‬

190
00:12:43,920 --> 00:12:45,600
‫"אני רוצה חלב מפטמה, בבקשה.‬

191
00:12:47,280 --> 00:12:51,000
‫לא אכפת לי איזה סוג של פטמה,‬
‫עדיף של פרה, אבל אני לא בררן.‬

192
00:12:51,160 --> 00:12:53,680
‫ארצה חלב מכל פטמה שיש."‬

193
00:12:54,200 --> 00:12:57,400
‫היא הסתכלה עלי‬
‫כאילו ביקשתי חלב מהפטמה שלה.‬

194
00:12:58,200 --> 00:13:01,200
‫כאילו אני המוזר. אני לא המוזר.‬

195
00:13:01,320 --> 00:13:04,120
‫את זו שמאחורי החנות, עם החברים הקטנים שלך,‬

196
00:13:04,200 --> 00:13:07,400
‫חולבת אגוזי קשיו. אתם הזויים, לא אני.‬

197
00:13:07,800 --> 00:13:11,880
‫אני לא מפקפק לרגע אחד בכך שרגישות ללקטוז‬

198
00:13:11,960 --> 00:13:14,920
‫היא נושא מאוד חמור וחשוב לאנושות.‬

199
00:13:15,000 --> 00:13:19,000
‫אבל אזכיר לכם, ‬
‫שנכון לעכשיו אין לנו תרופה לסרטן,‬

200
00:13:19,160 --> 00:13:23,920
‫ויש תריסר תחליפי חלב בשוק.‬

201
00:13:24,000 --> 00:13:28,040
‫וזה, לדעתי, 11 יותר ממה שצריך.‬

202
00:13:35,160 --> 00:13:37,040
‫ותראו, כולנו נהנים.‬

203
00:13:37,120 --> 00:13:39,800
‫אני לא רוצה להפוך את הספיישל שלי ‬
‫להרצאת "טד".‬

204
00:13:41,680 --> 00:13:45,640
‫אבל אני עומד להציג בפניכם‬
‫מדע מאוד מתוחכם עכשיו.‬

205
00:13:46,240 --> 00:13:49,560
‫חלב מגיע מציצי.‬

206
00:13:50,720 --> 00:13:54,280
‫בפעם האחרונה שבדקתי, לשקד יש חזה די שטוח.‬

207
00:13:55,600 --> 00:13:58,920
‫אתם שותים מיץ אגוזים.‬

208
00:14:06,040 --> 00:14:06,960
‫אוי ואבוי.‬

209
00:14:07,800 --> 00:14:10,440
‫אני חושש שזו אולי בעיה לונדונית.‬

210
00:14:12,920 --> 00:14:14,480
‫בסיבוב ההופעות הזה...‬

211
00:14:15,040 --> 00:14:17,880
‫ציינתי את זה כי הייתי בצפון-מזרח אנגליה,‬

212
00:14:18,160 --> 00:14:21,560
‫ועשינו שם את המופע, וישנו במלון קטנטן‬

213
00:14:21,640 --> 00:14:25,960
‫באמצע שום מקום. זה היה מדהים.‬
‫היה שם אדון קצת מבוגר‬

214
00:14:26,040 --> 00:14:28,120
‫שהגיש לנו ארוחת בוקר במלון.‬

215
00:14:28,600 --> 00:14:32,360
‫והמנג'ר שלי, ג'וני,‬
‫שאל אותו לגבי עניין החלב.‬

216
00:14:32,440 --> 00:14:34,680
‫הוא זכה לתגובה הכי טובה שאי פעם שמעתי.‬

217
00:14:35,160 --> 00:14:37,920
‫הוא אמר, "סליחה, אלו סוגי חלב יש?"‬

218
00:14:38,000 --> 00:14:39,600
‫והוא ענה לו, "חם...‬

219
00:14:41,320 --> 00:14:42,280
‫או קר."‬

220
00:14:47,880 --> 00:14:50,880
‫איפה שותי החלב? מי כאן משותי החלב הערב?‬

221
00:14:52,600 --> 00:14:55,360
‫ברור לכם שאנחנו המעשנים של 2020?‬

222
00:14:56,280 --> 00:15:00,120
‫ברצינות. ‬
‫אתם תראו איך לאט לאט החברה תנדה אותנו.‬

223
00:15:00,480 --> 00:15:04,720
‫יקצו לנו אזורים מיוחדים שבהם נוכל ‬
‫לשתות את חלב הציצי המטונף שלנו.‬

224
00:15:06,600 --> 00:15:09,000
‫בקרוב יהיו גם אזהרות, כמו עם הסיגריות.‬

225
00:15:09,120 --> 00:15:11,400
‫תיכנסו לסופרמרקט, תקחו קרטון חלב,‬

226
00:15:11,480 --> 00:15:13,560
‫תהיה עליו מדבקה: "אזהרה,‬

227
00:15:13,640 --> 00:15:15,920
‫עלול לגרום לשיניים ולעצמות בריאות."‬

228
00:15:17,760 --> 00:15:24,360
‫ושלא תעזו, ב-2020, ‬
‫לשתות את חלב הציצי המגעיל שלכם...‬

229
00:15:25,760 --> 00:15:27,480
‫עם קשית מפלסטיק.‬

230
00:15:28,680 --> 00:15:33,400
‫הו, לא. באותה המידה אתם יכולים ‬
‫למצוץ אותו ישירות מהזין של השטן.‬

231
00:15:36,000 --> 00:15:38,240
‫קיבלתי הרצאה לא מזמן מחברה שלי,‬

232
00:15:38,320 --> 00:15:43,280
‫חברה שהיא צבועה סביבתית קלאסית.‬
‫אני לא יודע אם יצא לכם להיתקל במישהי כזו.‬

233
00:15:43,360 --> 00:15:46,360
‫היא עושה את הקטע של,‬
‫"כן, יש לי כוס רב פעמית לקפה‬

234
00:15:46,440 --> 00:15:51,120
‫ובקבוק מים רב פעמי,‬
‫בתוך שקית הקניות האקולוגית שלי."‬

235
00:15:52,080 --> 00:15:54,040
‫נסעת לפה בפאקינג האמר.‬

236
00:15:58,480 --> 00:16:00,360
‫היא יוצאת עלי לגבי הקשית.‬

237
00:16:00,440 --> 00:16:03,760
‫"ג'ק, אתה לא יכול‬
‫להשתמש בקשית פלסטיק יותר.‬

238
00:16:03,960 --> 00:16:06,840
‫מה לגבי הסביבה? מה לגבי חיות הבר?‬

239
00:16:07,120 --> 00:16:10,320
‫אתה צריך קשית רב פעמית."‬
‫והייתי כזה, "בסדר, הבנתי."‬

240
00:16:10,400 --> 00:16:12,520
‫הלכתי וקניתי קשית רב פעמית.‬

241
00:16:12,640 --> 00:16:15,120
‫היא עשויה משנהב. היא עובדת מעולה.‬

242
00:16:17,760 --> 00:16:20,920
‫אני עושה את שלי. לא משתמש בכוסות קפה יותר,‬

243
00:16:21,000 --> 00:16:24,000
‫אני מביא את שריון הצב שלי לסטארבקס.‬
‫"תמלאו לי אותו."‬

244
00:16:24,960 --> 00:16:27,360
‫והתחלתי למחזר קונדומים, אז...‬

245
00:16:28,400 --> 00:16:30,560
‫האיש הגדול יודע על מה אני מדבר.‬

246
00:16:30,920 --> 00:16:34,040
‫שטיפה זריזה, להיפטר ממיץ האגוזים,‬
‫לתלות על חבל הכביסה.‬

247
00:16:34,840 --> 00:16:35,960
‫שקית לכל החיים.‬

248
00:16:38,400 --> 00:16:40,440
‫אנחנו חייבים לעשות את הקטע שלנו.‬

249
00:16:41,360 --> 00:16:43,680
‫אכלתי "אימפוסיבל בורגר" טבעוני.‬

250
00:16:43,760 --> 00:16:45,920
‫וואו, מדהים. הנה הטוויסט.‬

251
00:16:46,320 --> 00:16:50,280
‫הטעם הוא כמו של המבורגר רגיל, אבל...‬

252
00:16:50,880 --> 00:16:53,320
‫המחיר הוא של שני המבורגרים.‬

253
00:16:54,760 --> 00:16:55,720
‫ונטול רגשות אשם.‬

254
00:16:55,800 --> 00:16:58,760
‫אפשר לקבל כל תוספת.‬
‫הלכתי על בייקון עם כבד אווז.‬

255
00:17:01,480 --> 00:17:04,200
‫זו, כמובן, התשובה.‬
‫כולנו צריכים להיות טבעוניים.‬

256
00:17:04,760 --> 00:17:07,320
‫השותף שלי לדירה, הוגו, לאחרונה...‬

257
00:17:07,880 --> 00:17:11,920
‫כמובן, הוגו, "אני סתם בחור רגיל." לא.‬

258
00:17:12,640 --> 00:17:16,320
‫הוגסטר, הוא מדהים. הוא גר באגף המזרחי...‬

259
00:17:18,080 --> 00:17:21,480
‫הוא טבעוני. אבל הנה העניין.‬
‫הוא לא רצה לקרוא לעצמו טבעוני‬

260
00:17:21,560 --> 00:17:24,880
‫כי הוא חשש שחלק מהחברים שלו ירדו עליו.‬
‫אז...‬

261
00:17:26,080 --> 00:17:27,600
‫במקום לקרוא לעצמו טבעוני,‬

262
00:17:27,680 --> 00:17:30,640
‫הוגו החליט לכנות את עצמו...‬

263
00:17:30,920 --> 00:17:33,360
‫תתכוננו לזה, כי זה יעיף אתכם.‬

264
00:17:34,440 --> 00:17:36,440
‫בעד הצומח.‬

265
00:17:39,360 --> 00:17:40,480
‫יפה מאוד, הוגו.‬

266
00:17:41,240 --> 00:17:44,320
‫ממש הצלחת לא לצאת אידיוט, נכון?‬

267
00:17:45,560 --> 00:17:48,640
‫עכשיו זו כל מילה שנייה שיוצאת לו מהפה.‬

268
00:17:48,720 --> 00:17:52,720
‫"ג'ק, אתה יכול לכתוב כמה בדיחות שאתה רוצה‬
‫על זה שאני בעד הצומח.‬

269
00:17:52,920 --> 00:17:55,280
‫אני אחיה עשר שנים יותר ממך."‬

270
00:17:55,720 --> 00:17:59,160
‫"כן, לא אם תמשיך לקרוא לעצמך ‬
‫'בעד הצומח' לידי.‬

271
00:17:59,960 --> 00:18:01,760
‫אני אחנוק אותך בשנתך.‬

272
00:18:02,800 --> 00:18:05,480
‫אפילו לא אצטרך לחנוק אותך. אתה טבעוני.‬

273
00:18:05,640 --> 00:18:08,960
‫פשוט אניח כרית על הפנים שלך,‬
‫ולא יהיה לך כוח להזיז אותה."‬

274
00:18:12,920 --> 00:18:14,760
‫"אתה חונק אותי."‬

275
00:18:14,840 --> 00:18:17,040
‫"לא, אני רק הופך אותך לנגד חמצן."‬

276
00:18:26,280 --> 00:18:28,240
‫לא בוכים על מיץ אגוזים שנשפך.‬

277
00:18:29,520 --> 00:18:31,400
‫איפה הטבעונים? יש כאן טבעונים?‬

278
00:18:32,120 --> 00:18:34,240
‫אוקיי, צבא שלם. אוי, לא.‬

279
00:18:34,680 --> 00:18:37,240
‫יורידו אותי מהבמה בקריאות בוז‬
‫ובמטר של טופו.‬

280
00:18:39,520 --> 00:18:42,600
‫אני מצטער. באמת. פניי לשלום, טוב?‬

281
00:18:43,160 --> 00:18:45,640
‫אני לא רוצה להעליב (גם - בקר), וגם אתם לא.‬

282
00:18:47,720 --> 00:18:49,680
‫בדיחה טבעונית, זה מה שזה היה.‬

283
00:18:50,080 --> 00:18:52,440
‫וסליחה על משחק המילים, זו מטרה קלה.‬

284
00:18:53,520 --> 00:18:56,360
‫כי אי אפשר להכחיש את זה, הבחירה שלכם‬

285
00:18:56,560 --> 00:18:59,680
‫היא במאה אחוז טובה יותר, ‬
‫בשבילכם, בשביל העולם.‬

286
00:19:00,000 --> 00:19:03,880
‫אני גם יודע למה אנשים צוחקים על טבעונים. ‬

287
00:19:03,960 --> 00:19:06,480
‫זה אינסטינקט אנושי פשוט מאוד. כבני אדם,‬

288
00:19:06,560 --> 00:19:11,040
‫אנחנו פשוט לא יכולים לסבול‬
‫את מי שמציג מידה כלשהי‬

289
00:19:11,120 --> 00:19:12,520
‫של שליטה עצמית.‬

290
00:19:13,240 --> 00:19:15,880
‫וכולכם עושים את זה.‬

291
00:19:16,480 --> 00:19:18,840
‫לא משנה על מה השליטה העצמית,‬

292
00:19:19,000 --> 00:19:22,240
‫מישהו שהפך לטבעוני, מישהו שהפסיק לשתות,‬

293
00:19:22,400 --> 00:19:26,880
‫מישהו שרץ מרתון, ‬
‫מישהו שהתחיל לרכב באופניים לעבודה.‬

294
00:19:27,280 --> 00:19:29,840
‫הפה שלך אומר, "יפה לך."‬

295
00:19:30,440 --> 00:19:31,640
‫והראש שלך חושב,‬

296
00:19:32,360 --> 00:19:33,200
‫"בן זונה".‬

297
00:19:41,200 --> 00:19:44,440
‫כי אנחנו לא אוהבים שאנשים,‬
‫האשטאג, חיים-הכי-טוב-שאפשר.‬

298
00:19:44,760 --> 00:19:47,920
‫אנחנו רוצים שהם יחיו, האשטאג, ‬
‫קצת-יותר-גרוע-מאיתנו.‬

299
00:19:48,000 --> 00:19:51,920
‫כדי שנוכל להרגיש טוב יותר‬
‫עם הקיום הפתטי שלנו.‬

300
00:19:53,720 --> 00:19:56,880
‫בגלל זה כל הדבילים מתעצבנים מגרטה תונברג.‬

301
00:19:57,240 --> 00:20:02,680
‫זאת אומרת, אם כבר לחיות הכי טוב שאפשר.‬
‫היא שמה את כל העולם בכיס הקטן.‬

302
00:20:03,040 --> 00:20:07,640
‫הילדה הזאת היא הבוס. היא ילדה... כן!‬

303
00:20:09,920 --> 00:20:15,200
‫היא ילדה והיא עוררה מהפכה גלובלית‬
‫לגבי שינוי אקלים.‬

304
00:20:15,440 --> 00:20:18,360
‫כשאני הייתי ילד, לא הצלחתי לגדל טמגוצ'י.‬

305
00:20:20,160 --> 00:20:21,600
‫היא שם באו"ם, אומרת להם,‬

306
00:20:21,680 --> 00:20:24,240
‫"עלינו להציל את כדור הארץ בפעולה רדיקלית."‬

307
00:20:24,320 --> 00:20:28,240
‫אני אמרתי, "אימא, הוא עושה קול מוזר‬
‫ומבקש שאאכיל אותו,‬

308
00:20:28,320 --> 00:20:29,360
‫מה לעשות?"‬

309
00:20:29,920 --> 00:20:31,840
‫"פשוט שלח אותו לפנימייה."‬

310
00:20:36,080 --> 00:20:38,920
‫אין לנו תירוץ עכשיו. מעולם לא היה קל יותר‬

311
00:20:39,000 --> 00:20:40,800
‫להיות אזרח טוב יותר של העולם.‬

312
00:20:40,880 --> 00:20:42,560
‫הייתי בסופרמרקט לאחרונה.‬

313
00:20:43,360 --> 00:20:48,120
‫לא "וייטרוז" או "הול פודס", ‬
‫לפני שאתם מתחילים לשפוט אותי.‬

314
00:20:48,480 --> 00:20:50,680
‫מצטער לאכזב אתכם, לא אצחק על וייטרוז.‬

315
00:20:50,760 --> 00:20:52,840
‫אמרו לי לוותר על זה. אמיתי.‬

316
00:20:53,040 --> 00:20:55,560
‫אחרי הסיבוב האחרון,‬
‫המנג'ר שלי דיבר איתי ואמר,‬

317
00:20:55,640 --> 00:20:58,560
‫"ג'ק, קצת קשה להתחבר לנושאים שלך.‬

318
00:20:58,840 --> 00:21:01,800
‫אם אתה רוצה להיות קומיקאי שמדבר לכולם,‬

319
00:21:01,960 --> 00:21:04,080
‫תפסיק עם הקטע על וייטרוז." ‬
‫הבנתי.‬

320
00:21:05,120 --> 00:21:06,440
‫כי אני בחור רגיל.‬

321
00:21:07,160 --> 00:21:10,280
‫אז לפני כמה ימים‬
‫הייתי בסופרמרקט האהוב עלי, ‬

322
00:21:10,360 --> 00:21:11,200
‫ה"ליי-דל". ‬

323
00:21:15,600 --> 00:21:17,640
‫או כשאני בארה"ב, "וולמר".‬

324
00:21:19,880 --> 00:21:22,960
‫אבל ראיתי שלט בסופרמרקט ל"ווג-ינואר" ‬
‫(ינואר טבעוני).‬

325
00:21:23,120 --> 00:21:25,880
‫רעיון נהדר, לוותר על בשר למשך חודש.‬

326
00:21:25,960 --> 00:21:27,080
‫אני בעד.‬

327
00:21:27,760 --> 00:21:28,680
‫אבל למה ינואר?‬

328
00:21:29,640 --> 00:21:31,800
‫בשם כולם, אני יכול בבקשה לומר,‬

329
00:21:32,120 --> 00:21:34,680
‫צריך כבר לרדת מינואר.‬

330
00:21:35,320 --> 00:21:39,520
‫יש לנו כבר ינואר ללא אלכוהול. ‬
‫עכשיו יש לנו את ווג-ינואר.‬

331
00:21:39,600 --> 00:21:44,680
‫יש לי חדשות. ינואר הוא גם ככה‬
‫החודש הכי גרוע בשנה.‬

332
00:21:45,200 --> 00:21:47,720
‫זה לא החודש‬
‫להתחיל לוותר בו על הרגלים רעים.‬

333
00:21:47,800 --> 00:21:51,120
‫אם כבר, זה חודש שבו צריך למצוא חדשים.‬

334
00:21:51,760 --> 00:21:54,240
‫"ג'ק, אתה מפסיק עם אלכוהול ובשר בינואר?"‬

335
00:21:54,640 --> 00:21:56,640
‫"לא, אבל אני מתחיל עם הרואין.‬

336
00:21:58,360 --> 00:22:01,640
‫כן, החודש עובר מהר,‬
‫והמשקל שמעלים בחג המולד פשוט נעלם."‬

337
00:22:02,600 --> 00:22:05,400
‫מי זורם איתי? 2021 - ינו-הרואין.‬

338
00:22:13,560 --> 00:22:17,400
‫עלינו להיות יותר מוסריים. ‬
‫גם אוכלי בשר יכולים להיות יותר מוסריים.‬

339
00:22:17,480 --> 00:22:20,320
‫לשאול את השאלות הנכונות. ‬
‫ויש לבחור את הרגע הנכון.‬

340
00:22:20,400 --> 00:22:22,800
‫אני בחור רגיל, אז יצאתי עם מישהי לדייט‬

341
00:22:23,000 --> 00:22:23,920
‫ב"ננדוס".‬

342
00:22:25,640 --> 00:22:27,800
‫היא התחילה לשאול שאלות לגבי העוף.‬

343
00:22:27,920 --> 00:22:31,200
‫יש זמן ומקום לשאול שאלות על העוף.‬

344
00:22:31,520 --> 00:22:33,200
‫ננדוס זה לא המקום והזמן.‬

345
00:22:33,640 --> 00:22:36,080
‫למסכן שם לא היה מושג.‬

346
00:22:36,480 --> 00:22:39,560
‫היא שאלה אותו מאיפה העוף.‬
‫הוא אמר, "המקרר".‬

347
00:22:41,320 --> 00:22:44,040
‫זה העניין. עלינו להיות מודעים לאוכל שנאכל‬

348
00:22:44,120 --> 00:22:45,760
‫על ידי האוכל שאנחנו אוכלים.‬

349
00:22:45,920 --> 00:22:47,400
‫ראיתי כתבה לפני כמה ימים,‬

350
00:22:47,480 --> 00:22:50,920
‫שלפיה אסור לתת לחם לברווזים בפארק.‬

351
00:22:51,320 --> 00:22:52,480
‫יודעים למה?‬

352
00:22:52,960 --> 00:22:56,120
‫כי זה גורם להם להתנפח.‬

353
00:22:58,440 --> 00:22:59,960
‫הם ברווזים.‬

354
00:23:01,680 --> 00:23:02,800
‫התפקיד שלהם‬

355
00:23:04,040 --> 00:23:05,280
‫הוא לצוף.‬

356
00:23:06,920 --> 00:23:11,440
‫מה זה משנה אם הם נפוחים?‬
‫זה יתרון!‬

357
00:23:12,480 --> 00:23:15,440
‫התחלתי לרשום חלופות.‬
‫במקום לתת להם לחם,‬

358
00:23:15,520 --> 00:23:18,200
‫אפשר לתת להם תירס, אפשר לתת להם אפונה,‬

359
00:23:18,280 --> 00:23:19,840
‫אפשר לתת להם ענבים.‬

360
00:23:19,920 --> 00:23:20,800
‫ענבים?‬

361
00:23:21,200 --> 00:23:23,640
‫אני מבקר את הברווז בבית חולים?‬

362
00:23:24,720 --> 00:23:27,360
‫אתם יכולים לדמיין איזה אידיוט‬

363
00:23:27,440 --> 00:23:30,360
‫אני אראה אם אגיע לפארק ליד הבית,‬

364
00:23:30,440 --> 00:23:33,560
‫ובזמן שכולם זורקים חתיכות ישנות של לחם,‬

365
00:23:33,640 --> 00:23:35,800
‫אני אופיע עם סלסלת ענבים?‬

366
00:23:36,000 --> 00:23:39,440
‫"אתם אולי ברווזים,‬
‫אבל היום תסעדו כמו ברבורים!‬

367
00:23:40,480 --> 00:23:43,800
‫אל תתמלאו יותר מדי, ‬
‫לא יישאר לכם מקום לפלטת הגבינה.‬

368
00:23:43,880 --> 00:23:44,720
‫בבקשה.‬

369
00:23:46,480 --> 00:23:50,280
‫הקממבר הלטבי הטוב ביותר של "ליי-דל".‬
‫בואו, תיהנו."‬

370
00:23:52,440 --> 00:23:54,160
‫ברווזים נטולי גלוטן.‬

371
00:23:54,560 --> 00:23:55,440
‫מה הלאה?‬

372
00:23:56,120 --> 00:23:58,160
‫הם יתחילו דיאטת קיטו, זה מה שיקרה.‬

373
00:23:59,240 --> 00:24:03,240
‫אני לא עומד בקצב של הדיאטות החולפות האלה.‬
‫בכל שבוע מופיעה אחת חדשה.‬

374
00:24:03,760 --> 00:24:06,600
‫יש את אלה ששותים מיצים, אלה שצמים.‬

375
00:24:07,040 --> 00:24:09,720
‫אלה שצמים, זה הכי מוזר. זה כמו כת.‬

376
00:24:10,120 --> 00:24:12,040
‫דיאטת הצום של חמש לשתיים.‬

377
00:24:12,120 --> 00:24:15,880
‫"כן, אני בדיאטת החמש לשתיים. ‬
‫חמישה ימים אני אוכל מה שאני רוצה.‬

378
00:24:15,960 --> 00:24:17,400
‫במשך יומיים, אני צם.‬

379
00:24:17,560 --> 00:24:20,680
‫ובמשך שבעה ימים,‬
‫אני מספר על זה לכולם."‬

380
00:24:22,440 --> 00:24:25,880
‫הם תמיד כל כך נלהבים לספר לך‬
‫כמה הצום הוא טוב.‬

381
00:24:25,960 --> 00:24:29,480
‫כאילו, יש לי עיניים, ‬
‫אני רואה מה עומד מולי.‬

382
00:24:29,560 --> 00:24:32,880
‫הם נראים מורעבים, חלשים,‬

383
00:24:32,960 --> 00:24:34,960
‫כמו שבויי מלחמה.‬

384
00:24:35,600 --> 00:24:38,400
‫"אני מצטער,‬
‫אני לא יכול לאכול את העוגייה הזאת.‬

385
00:24:38,480 --> 00:24:40,360
‫אני צם כרגע.‬

386
00:24:40,560 --> 00:24:43,840
‫זה פשוט מדהים. אתה מוכרח לנסות.‬

387
00:24:43,920 --> 00:24:47,120
‫לא ייצרתי רוק כבר שלושה ימים."‬

388
00:24:47,520 --> 00:24:50,040
‫"כמה הורדת?"‬
‫-"עשר קילו ואיבדתי את הראייה.‬

389
00:25:00,080 --> 00:25:02,640
‫אבל באמת מעולם לא הרגשתי טוב יותר."‬

390
00:25:04,640 --> 00:25:05,480
‫אלוהים.‬

391
00:25:06,040 --> 00:25:08,880
‫נראה לי שהרבה מהאמירות האלה ירדפו אותי.‬

392
00:25:09,280 --> 00:25:12,760
‫כלומר, בעוד חצי שנה, ‬
‫מאה אחוז שאהיה טבעוני,‬

393
00:25:12,840 --> 00:25:15,400
‫ואשתה חלב פלאפל.‬

394
00:25:16,600 --> 00:25:19,880
‫אני פשוט מקנא באנשים‬
‫שחיים את החיים שאני רוצה לחיות.‬

395
00:25:19,960 --> 00:25:21,920
‫ככה זה עם הכול. למשל, חיי אהבה.‬

396
00:25:22,000 --> 00:25:23,720
‫עכשיו כשחיי האהבה שלי בקרשים,‬

397
00:25:23,800 --> 00:25:26,120
‫אני לא מסוגל להיות ליד זוגות מאושרים.‬

398
00:25:27,160 --> 00:25:29,400
‫תשמיעו קול אם אתם במערכת יחסים מאושרת.‬

399
00:25:31,240 --> 00:25:34,320
‫חבר, זה לא נחשב אם אתה‬
‫מושך את היד של החברה שלך למעלה‬

400
00:25:34,400 --> 00:25:37,600
‫כשאני שואל את השאלה הזאת. יש פה איש מערות.‬

401
00:25:37,680 --> 00:25:38,800
‫"היא שמחה."‬

402
00:25:42,160 --> 00:25:44,800
‫תשמיעו קול אם אתם במערכת יחסים‬
‫לא מאושרת.‬

403
00:25:45,840 --> 00:25:47,520
‫טוב, אנחנו יכולים לבלות יחד.‬

404
00:25:48,360 --> 00:25:52,600
‫אני אוהב לאתר את הזוגות האומללים האלה.‬
‫ראיתי זוג כזה לפני כמה זמן, במטוס.‬

405
00:25:52,680 --> 00:25:53,960
‫בעל ואישה עלו.‬

406
00:25:54,480 --> 00:25:56,720
‫אני לא יודע אם הם היו בעל ואישה או לא,‬

407
00:25:56,800 --> 00:25:59,360
‫אבל הם היו מעל גיל 60. אם אתם מעל גיל 60,‬

408
00:25:59,440 --> 00:26:01,800
‫לא משנה אם אתם נשואים או לא,‬
‫אתם בעל ואישה.‬

409
00:26:02,200 --> 00:26:05,200
‫אין דבר יותר מביך בעולם מאנשים מעל גיל 60‬

410
00:26:05,280 --> 00:26:08,400
‫שקוראים זה לזה "חבר וחברה."‬

411
00:26:09,320 --> 00:26:10,680
‫אתם לא בבית ספר יסודי. ‬

412
00:26:11,400 --> 00:26:14,200
‫אני יודע שזו גילנות, אבל לצערי זה נכון.‬

413
00:26:14,280 --> 00:26:16,920
‫פגשתי מישהו לא מזמן. הוא היה זקן. כאילו...‬

414
00:26:17,000 --> 00:26:18,080
‫ממש זקן.‬

415
00:26:18,360 --> 00:26:20,560
‫אפשר להיכנס לטלפון שלו דרך זיהוי פנים‬

416
00:26:20,640 --> 00:26:22,680
‫עם צילום של אשך. ככה.‬

417
00:26:24,720 --> 00:26:26,080
‫הוא בטח היה בן 80.‬

418
00:26:26,320 --> 00:26:31,400
‫והוא הציג אותי לאישה שהייתה איתו:‬
‫"זו החברה שלי."‬

419
00:26:32,120 --> 00:26:33,760
‫זו קרובת משפחה שלך.‬

420
00:26:36,760 --> 00:26:40,080
‫הזוג התקרב. הבעל יושב, הוא נרדם מיד,‬

421
00:26:40,160 --> 00:26:41,480
‫מתחיל לנחור בקול.‬

422
00:26:42,880 --> 00:26:44,920
‫האישה מתסכלת עליו,‬

423
00:26:45,000 --> 00:26:47,800
‫ומתעבת אותו בכל רמ"ח אבריה.‬

424
00:26:48,440 --> 00:26:51,480
‫הוא עשה את הקטע הזה שנראה‬
‫כאילו הוא נחנק מתוך שינה.‬

425
00:26:51,560 --> 00:26:52,400
‫הוא היה כזה...‬

426
00:26:54,120 --> 00:26:56,960
‫בלי כוונה תפסתי את מבטה.‬
‫היא הסתכלה עלי במבט כזה,‬

427
00:26:59,040 --> 00:27:00,920
‫"אם הוא מת, שימות."‬

428
00:27:02,040 --> 00:27:05,120
‫המגש שלו היה למטה. היא כתבה עליו:‬
‫"לא לעשות החייאה."‬

429
00:27:06,720 --> 00:27:10,800
‫כל הטיסה הוא נוחר בקול. עד הנחיתה,‬

430
00:27:11,040 --> 00:27:14,320
‫אפילו התינוק הצורח היה כזה, "איזה מניאק."‬

431
00:27:15,720 --> 00:27:18,640
‫אבל משום שהמושב שלו נטה מעט,‬

432
00:27:18,720 --> 00:27:20,760
‫הדיילת הייתה צריכה לבוא‬

433
00:27:20,840 --> 00:27:24,200
‫וליישר אותו לקראת הנחיתה,‬
‫כי אחרת, כפי שאנחנו יודעים,‬

434
00:27:24,280 --> 00:27:26,760
‫המטוס יעלה באש.‬

435
00:27:30,560 --> 00:27:34,720
‫כשהיא עשתה את זה, היא העירה אותו בטעות,‬
‫והוא לא היה מרוצה.‬

436
00:27:34,800 --> 00:27:37,600
‫הוא יצא עליה. הוא אמר, "אלוהים,‬

437
00:27:37,680 --> 00:27:41,960
‫באמת שווה להתכופף ולהעיר אותי‬

438
00:27:42,040 --> 00:27:44,240
‫בשביל חמישה סנטימטרים?"‬

439
00:27:44,560 --> 00:27:47,800
‫ואשתו אמרה, "מניסיוני, לא."‬

440
00:27:50,680 --> 00:27:54,760
‫חילקו שם כיפים. ‬
‫הטייס היה צריך לעלות בכריזה.‬

441
00:27:55,320 --> 00:27:58,760
‫"לגברת בשורה 33, כל הכבוד לך!"‬

442
00:28:00,120 --> 00:28:01,440
‫כולם אהבו את זה.‬

443
00:28:01,840 --> 00:28:03,600
‫חוץ ממני. ישבתי שם וחשבתי,‬

444
00:28:03,680 --> 00:28:08,960
‫"זו הפעם האחרונה שאני יושב מאחורי‬
‫ההורים שלי על מטוס."‬

445
00:28:15,120 --> 00:28:16,720
‫אני שמח שאהבתם את הקטע הזה.‬

446
00:28:17,000 --> 00:28:19,960
‫יודעים מי לא נהנה ממנו‬
‫בפעם הראשונה שהוא שמע אותו?‬

447
00:28:20,400 --> 00:28:21,640
‫מייקל וייטהול.‬

448
00:28:23,960 --> 00:28:26,240
‫וואו. בפעם הראשונה שהוא שמע זה,‬

449
00:28:26,320 --> 00:28:29,600
‫הוא הגיב בצורה הכי מייקל-וייטהולית שיש.‬

450
00:28:30,040 --> 00:28:34,040
‫ירדתי מהבמה. הוא חיכה לי, אורב בקצה הבר,‬

451
00:28:34,120 --> 00:28:35,560
‫כמו ערפד שיכור.‬

452
00:28:36,960 --> 00:28:40,560
‫הוא אמר,‬
‫"לא אהבתי את הקטע החדש שלך עם המטוס."‬

453
00:28:41,320 --> 00:28:45,240
‫אמרתי, ‬
‫"אבא, ברור שזה לא באמת אתם, זו רק בדיחה."‬

454
00:28:45,720 --> 00:28:50,800
‫הוא אמר, "שורה 33, אני לא רוצה‬
‫שאנשים יחשבו שאנחנו טסים במחלקת תיירים."‬

455
00:28:57,000 --> 00:29:01,120
‫הוא גם נהיה יותר גרוע עכשיו,‬
‫מאז שהוא מיני-סלב.‬

456
00:29:01,520 --> 00:29:04,440
‫אני לא אומר שהתהילה עלתה לו לראש,‬
‫אבל לא מזמן,‬

457
00:29:04,520 --> 00:29:09,040
‫אבא שלי מילא שאלון רפואי,‬
‫ותחת סעיף ה"מקצוע",‬

458
00:29:09,280 --> 00:29:11,160
‫הוא רשם: "אוצר לאומי".‬

459
00:29:14,920 --> 00:29:16,680
‫ברור לכולנו שהוא על זמן שאול.‬

460
00:29:16,760 --> 00:29:20,680
‫בסופו של דבר הוא יגיד‬
‫או יצייץ משהו שיוריד אותו.‬

461
00:29:21,680 --> 00:29:25,680
‫עשינו את תכנית השורשים ב-BBC, ‬
‫"מי אתה חושב שאתה?"‬

462
00:29:26,120 --> 00:29:28,920
‫התשובה, מסתבר, הייתה "מניאק".‬

463
00:29:30,000 --> 00:29:33,560
‫כן, אבא שלי מגיע משושלת ארוכה של מניאקים,‬
‫מסתבר.‬

464
00:29:34,040 --> 00:29:37,280
‫בצד אחד של המשפחה, הגענו לברמינגהם. אמרתי,‬

465
00:29:37,360 --> 00:29:41,360
‫"יופי, אהיה קרוב משפחה ‬
‫של כנופיית ברמינגהם." לא, מטריד מינית.‬

466
00:29:43,320 --> 00:29:46,720
‫אחד מאבותיי היה רמאי חרמן עם עגבת,‬

467
00:29:46,800 --> 00:29:49,760
‫שאותה הוא העביר לאשתו,‬
‫ושניהם מתו במוסד לחולי נפש.‬

468
00:29:50,080 --> 00:29:52,320
‫ומסתבר שהוא עוד היה מהצד הטוב.‬

469
00:29:53,560 --> 00:29:57,320
‫כן. עוד אחד מאבותיי גרם לאותו מר עגבת‬

470
00:29:57,400 --> 00:29:58,800
‫להיראות כמו אימא תרזה.‬

471
00:29:59,800 --> 00:30:03,160
‫בצד השני של המשפחה, ביקרנו בויילס,‬
‫וגילינו שאני קרוב משפחה‬

472
00:30:03,240 --> 00:30:07,680
‫של חבר פרלמנט טורי ידוע,‬
‫שהכניס את ספורט הדמים למדינה,‬

473
00:30:07,760 --> 00:30:11,480
‫ואז דיכא מרד של עובדים וולשים‬
‫שנלחמו על הזכות להצביע,‬

474
00:30:11,560 --> 00:30:14,080
‫וגרם למעצרו של וויליאם וואלס הוולשי,‬

475
00:30:14,160 --> 00:30:16,320
‫שנתלה, נגרר ושוסע לשניים באשמת בגידה.‬

476
00:30:17,000 --> 00:30:20,000
‫אז אני מגלה על כל הדברים האלה. ‬
‫זה העציב אותי,‬

477
00:30:20,080 --> 00:30:22,120
‫זה נגע בי, זה הטריד אותי.‬

478
00:30:22,200 --> 00:30:24,760
‫הסתכלתי על אבא שלי. כלום. ‬

479
00:30:26,160 --> 00:30:27,960
‫אמרתי, "אבא, תיראה יותר מוטרד.‬

480
00:30:28,040 --> 00:30:31,200
‫מצלמים אותנו. ‬
‫אתה יכול לפחות להעמיד פנים שאתה עצוב?"‬

481
00:30:31,280 --> 00:30:34,640
‫הוא אמר, "אני עצוב. זה מדכא ביותר.‬

482
00:30:34,800 --> 00:30:38,080
‫לא היה לי מושג שאנחנו וולשים."‬

483
00:30:42,880 --> 00:30:46,800
‫אני מבין שהצורה שבה אנחנו תופסים ‬
‫את ההורים שלנו משתנה עם הזמן.‬

484
00:30:46,880 --> 00:30:49,360
‫כילד, אתה מסתכל עליהם ואתה כזה,‬

485
00:30:49,640 --> 00:30:54,000
‫"אתם האנשים הכי מביכים שראיתי בחיי."‬

486
00:30:54,560 --> 00:30:58,280
‫ואז אתה מתבגר קצת, מחכים קצת,‬
‫אתה הופך למבוגר בעצמך,‬

487
00:30:58,760 --> 00:31:00,840
‫ובסופו של דבר אתה אומר, "יודעים מה?‬

488
00:31:01,080 --> 00:31:04,240
‫נראה לי שהם דווקא בסדר."‬

489
00:31:05,000 --> 00:31:07,720
‫אז הם יוצאים לפנסיה,‬
‫אתה מבלה אתם עוד זמן וחושב,‬

490
00:31:07,800 --> 00:31:09,400
‫"לא. צדקתי בפעם הראשונה.‬

491
00:31:10,520 --> 00:31:11,720
‫אתם דפוקים לגמרי."‬

492
00:31:12,760 --> 00:31:15,600
‫במשפחה שלי, לאחותי בהחלט יותר קשה.‬

493
00:31:16,360 --> 00:31:18,240
‫בשנה שעברה אחותי התארסה.‬

494
00:31:18,320 --> 00:31:21,120
‫זה היה אמור להיות רגע נהדר במשפחה שלנו.‬

495
00:31:21,240 --> 00:31:24,040
‫וזה היה ככה, למשך חצי שנייה.‬

496
00:31:24,240 --> 00:31:28,080
‫עד שהיא הכריזה‬
‫שהיא לא רוצה להתחתן בכנסייה.‬

497
00:31:28,600 --> 00:31:30,120
‫אוי ואבוי.‬

498
00:31:30,680 --> 00:31:33,840
‫אפשר היה לחשוב שהיא אמרה לו‬
‫שהיא הצביעה לירוקים.‬

499
00:31:35,280 --> 00:31:36,440
‫זה לא התקבל טוב.‬

500
00:31:36,520 --> 00:31:40,640
‫הוא אמר, "מה זאת אומרת, ‬
‫שאת לא רוצה להתחתן בכנסייה, מולי?‬

501
00:31:40,920 --> 00:31:46,400
‫אם אני משלם על החתונה הזאת,‬
‫את לא עושה אותה בחווה.‬

502
00:31:47,200 --> 00:31:51,920
‫אם אני משלם על החתונה הזאת,‬
‫היא תהיה בבית תפילה."‬

503
00:31:52,400 --> 00:31:55,440
‫הפרצוף שלו כשהוא מגלה שהזמנו מקום במסגד.‬

504
00:32:00,480 --> 00:32:02,120
‫עכשיו הלחץ עלי, כמובן.‬

505
00:32:02,240 --> 00:32:04,320
‫להתחתן. הלחץ להביא ילד.‬

506
00:32:04,480 --> 00:32:07,040
‫הם כל הזמן שואלים אותי,‬
‫"מתי תעניק לנו נכד?"‬

507
00:32:07,560 --> 00:32:11,200
‫אני כזה, "אני מנסה לשים סוף‬
‫לשושלת הזאת של רוצחים מוכי עגבת."‬

508
00:32:12,480 --> 00:32:15,200
‫כי עברתי את הפרידה הרצינית הראשונה שלי‬
‫לא מזמן.‬

509
00:32:15,280 --> 00:32:18,720
‫זו הייתה פרידה ידידותית,‬
‫שאומרים שזה דבר טוב.‬

510
00:32:18,880 --> 00:32:21,360
‫אני אומר לכם שלא זה.‬

511
00:32:22,440 --> 00:32:25,400
‫עדיף לשנוא את מי שנפרדת ממנו.‬

512
00:32:25,800 --> 00:32:28,680
‫אני אומר את זה כאדם.‬
‫אני גם אומר את זה בתור אמן.‬

513
00:32:29,000 --> 00:32:32,000
‫היתרון היחיד של טרגדיה בחיים שלך כאמן,‬

514
00:32:32,080 --> 00:32:33,800
‫הוא שהיא יכולה להוות השראה. ‬

515
00:32:34,080 --> 00:32:37,320
‫מעולם לא נכתב אלבום גאוני על פרידה נחמדה,‬

516
00:32:37,400 --> 00:32:39,280
‫שבה כולם התנהגו כמו שצריך.‬

517
00:32:39,680 --> 00:32:41,920
‫רציתי שהיא תרסק לי את הלב על הרצפה,‬

518
00:32:42,000 --> 00:32:45,840
‫תשליך את הבגדים שלי מהחלון. ‬
‫רציתי שהיא תהפוך אותי לאדל, כן?‬

519
00:32:46,920 --> 00:32:49,760
‫במקום זה, ‬
‫האקסית שלי הזמינה את אימא שלי לתה,‬

520
00:32:49,840 --> 00:32:52,520
‫כדי לעזור לה בתהליך הפרידה.‬

521
00:32:53,320 --> 00:32:56,720
‫כן, לכי לעזאזל עם טוב הלב והנדיבות שלך.‬

522
00:32:57,080 --> 00:32:58,920
‫אני רוצה להגיע לתחתית.‬

523
00:32:59,000 --> 00:33:02,160
‫במקום זה, אני במים הרדודים,‬
‫מספר בדיחות על שלשול.‬

524
00:33:05,640 --> 00:33:08,960
‫ואז היינו במצב מוזר,‬
‫שבו אני והאקסית היינו ידידים.‬

525
00:33:09,040 --> 00:33:12,680
‫גרנו יחד באותה דירה במשך כמה חודשים.‬
‫זה היה מאוד מוזר.‬

526
00:33:13,080 --> 00:33:16,200
‫מנסים לעזור זה לזה להתאקלם‬
‫לחיים החדשים שלנו כידידים.‬

527
00:33:16,760 --> 00:33:18,680
‫לספר לכם את הרגע הכי טרגי?‬

528
00:33:19,120 --> 00:33:22,920
‫היינו יחד במטבח,‬
‫ובפעם הראשונה מזה שש שנים,‬

529
00:33:23,200 --> 00:33:25,040
‫היא הפליצה לידי.‬

530
00:33:26,160 --> 00:33:28,400
‫ולא אמרנו מילה.‬

531
00:33:28,480 --> 00:33:31,760
‫פשוט יצאתי מהחדר, עליתי למעלה,‬

532
00:33:31,960 --> 00:33:33,800
‫נעלתי את עצמי בשירותים,‬

533
00:33:33,880 --> 00:33:36,840
‫ובכיתי קצת כי ידעתי שזה נגמר.‬

534
00:33:38,600 --> 00:33:42,880
‫במשב אחד היא שחררה, גם את לבי. ‬

535
00:33:46,640 --> 00:33:48,800
‫חלק מהחומר החדש הזה עגום למדי.‬

536
00:33:49,720 --> 00:33:50,800
‫אבל ברצינות.‬

537
00:33:51,280 --> 00:33:52,880
‫היא הפליצה לידי,‬

538
00:33:52,960 --> 00:33:55,600
‫היא ניסתה להיות פחות מושכת בעיני.‬

539
00:33:55,680 --> 00:33:59,080
‫היא ניסתה להפליץ את עצמה הלאה ממני.‬

540
00:33:59,640 --> 00:34:05,160
‫אבל זה לא עבד. אני גבר.‬
‫זה רק גרם לי לאהוב אותה יותר.‬

541
00:34:07,200 --> 00:34:09,080
‫ואז ניסיתי גם אני להיכנס למשחק.‬

542
00:34:09,280 --> 00:34:11,400
‫אמרתי, "יש משהו שאני יכול לעשות‬

543
00:34:11,480 --> 00:34:13,600
‫כדי להיות פחות מושך בעינייך?"‬

544
00:34:13,680 --> 00:34:15,840
‫היא אמרה, "לא, אני כבר מסודרת."‬

545
00:34:18,800 --> 00:34:20,600
‫אז עכשיו אני צריך להתאמץ שוב.‬

546
00:34:20,880 --> 00:34:24,200
‫אני צריך להכניס שינויים במיטה שוב,‬
‫אני לא אוהב את זה, לא.‬

547
00:34:24,280 --> 00:34:25,640
‫אני מאוד שמרן במיטה.‬

548
00:34:26,200 --> 00:34:28,120
‫אין ריגושים איתי מתחת לשמיכה.‬

549
00:34:28,880 --> 00:34:31,800
‫אני תמיד אומר, לשכב איתי‬
‫זה כמו להגיע באיחור להצגה‬

550
00:34:31,880 --> 00:34:33,440
‫ולנסות למצוא את המושב שלך.‬

551
00:34:34,280 --> 00:34:36,440
‫הרבה דשדוש, קצת "ששש", הפסקה,‬

552
00:34:36,520 --> 00:34:39,080
‫ואז ממקום כלשהו בחשכה, נשמעת לחישה,‬

553
00:34:39,160 --> 00:34:40,280
‫"אני מצטער."‬

554
00:34:47,160 --> 00:34:48,720
‫לצערי, אף פעם לא הקול הזה.‬

555
00:34:52,800 --> 00:34:55,200
‫אני פשוט לא מוכן לכל זה.‬

556
00:34:55,360 --> 00:34:58,040
‫אני לא מוכן רגשית לפרידה,‬

557
00:34:58,120 --> 00:35:00,760
‫כי אני תוצר של מערכת החינוך הבריטית.‬

558
00:35:01,280 --> 00:35:03,520
‫אם מערכת יחסים התפרקה בפנימייה,‬

559
00:35:03,600 --> 00:35:05,080
‫לא עודדו אותך לדבר על זה.‬

560
00:35:05,800 --> 00:35:08,520
‫בעיקר כי הרבה מהמורים האלה‬
‫יכלו לאבד את עבודתם.‬

561
00:35:12,120 --> 00:35:15,560
‫הכי קרוב שהגעתי למערכת יחסים מאז‬
‫היה עם אלכסה.‬

562
00:35:17,280 --> 00:35:20,560
‫אלכסה הנפלאה.‬
‫היא שומרת ומקליטה כל מה שאתה אומר,‬

563
00:35:20,640 --> 00:35:22,720
‫כדי שהיא תוכל להשתמש בזה בעתיד.‬

564
00:35:23,120 --> 00:35:24,800
‫ממש כמו חברה אמיתית.‬

565
00:35:27,760 --> 00:35:32,320
‫יש לי חיים של רווק עכשיו.‬
‫וו-הו! חיים של רווק!‬

566
00:35:32,400 --> 00:35:34,760
‫ארוחת בוקר לארוחת ערב. כן!‬

567
00:35:35,200 --> 00:35:39,840
‫אותם תחתונים במשך שבוע.‬
‫מישהו הזמין אגדה?‬

568
00:35:40,280 --> 00:35:44,560
‫זה רק כיור המטבח,‬
‫או שזה עכשיו גם השירותים למטה?‬

569
00:35:46,560 --> 00:35:49,840
‫יותר מדי?‬
‫אני אוהב לומר את זה על הבמה כל ערב,‬

570
00:35:50,080 --> 00:35:52,640
‫ואז להסתכל על הקהל, בכל פעם‬

571
00:35:52,720 --> 00:35:55,320
‫אני רואה לפחות ‬
‫ארבעה או חמישה בחורים צוחקים,‬

572
00:35:55,800 --> 00:35:59,280
‫ואז פונים לאישה שלהם ואומרים, ‬
‫"אין לי מושג על מה הוא מדבר."‬

573
00:36:01,400 --> 00:36:04,920
‫זו הייתה התחתית? או כשהלכתי למטבח והבנתי‬

574
00:36:05,000 --> 00:36:09,480
‫שהאוכל היחיד שנשאר בבית ‬
‫הוא האינסטנט נודלס למקרה חירום.‬

575
00:36:09,680 --> 00:36:12,960
‫ואז גיליתי שהיא לקחה את הקומקום. ‬

576
00:36:14,000 --> 00:36:17,000
‫"אני מניח שאמלא אותך ישירות מהברז החם."‬

577
00:36:17,800 --> 00:36:20,000
‫אני לא גאה בעצמי.‬

578
00:36:20,280 --> 00:36:23,320
‫ישבתי על הספה עם כרבולית,‬

579
00:36:23,440 --> 00:36:26,800
‫אוכל נודלס חצי קשים בטעם בומביי באד בוי,‬

580
00:36:27,080 --> 00:36:31,200
‫מקווה שזה יזין אותי כדי להמשיך למטלה הבאה,‬

581
00:36:31,360 --> 00:36:35,080
‫כלומר לבדוק אם זה אפשרי‬
‫להיכנס לקומה מלעשות ביד.‬

582
00:36:36,840 --> 00:36:38,760
‫"תגידי את שמי, אלכסה."‬

583
00:36:40,080 --> 00:36:41,160
‫"ג'ק וייטהול".‬

584
00:36:41,240 --> 00:36:42,160
‫"כן!‬

585
00:36:43,560 --> 00:36:44,960
‫מי הדדי שלך?"‬

586
00:36:46,080 --> 00:36:48,400
‫"מחפשת את מייקל וייטהול."‬
‫-"לא! לא!"‬

587
00:36:55,680 --> 00:36:58,480
‫אני חושב שאפשר לומר שקצת ירדתי מהפסים.‬

588
00:36:59,160 --> 00:37:02,440
‫הכול התפוצץ כשנסעתי לגרמניה לסוף שבוע.‬

589
00:37:03,240 --> 00:37:04,120
‫זה די עצוב.‬

590
00:37:04,480 --> 00:37:07,320
‫בשנה שעברה נסענו לברלין להיפרד מחבר שלי,‬

591
00:37:08,160 --> 00:37:10,640
‫שאותו איבדנו ביוני... יוני, יולי?‬

592
00:37:11,360 --> 00:37:13,280
‫זו הייתה חתונת קיץ, לא זוכר מתי.‬

593
00:37:18,840 --> 00:37:21,880
‫נכון.‬
‫אחרי שלב הרחמים העצמיים של צער הפרידה,‬

594
00:37:21,960 --> 00:37:24,240
‫מגיע שלב ההשמדה.‬

595
00:37:24,440 --> 00:37:28,800
‫ואין מקום טוב יותר מחברתם‬
‫של כל החברים שלך שנשואים באושר.‬

596
00:37:29,200 --> 00:37:31,280
‫האשטאג חיים-גרועים-יותר.‬

597
00:37:32,480 --> 00:37:34,600
‫לא ישנתי שלושה ימים בחגיגה זאת,‬

598
00:37:34,680 --> 00:37:36,720
‫ואני בשדה תעופה בברלין, בדרך חזרה.‬

599
00:37:36,800 --> 00:37:39,000
‫עמדתי בתור לבידוק ביטחוני,‬

600
00:37:39,120 --> 00:37:42,240
‫והכנסתי את היד לכיס, להוציא את הדרכון,‬

601
00:37:42,320 --> 00:37:47,560
‫ובמקומו הוצאתי סוכריית קנאביס.‬

602
00:37:48,040 --> 00:37:51,320
‫אוי, לא. הסתכלתי סביבי לראות ‬
‫איפה אני יכול לזרוק אותה,‬

603
00:37:51,400 --> 00:37:53,040
‫לא היה איפה.‬

604
00:37:53,120 --> 00:37:55,880
‫למשך רגע קצר, חשבתי על זה לשנייה,‬

605
00:37:55,960 --> 00:37:59,040
‫הסתכלתי קדימה‬
‫והיה לפני ילד עם תיק גב פתוח.‬

606
00:38:01,440 --> 00:38:03,440
‫לא עשיתי את זה. אני לא מפלצת.‬

607
00:38:03,880 --> 00:38:05,680
‫ולא יכולתי להסיח את דעת האימא.‬

608
00:38:07,240 --> 00:38:10,440
‫חשבתי, בלית ברירה, "אני צריך לבלוע אותה."‬

609
00:38:10,840 --> 00:38:12,120
‫אז בלעתי אותה.‬

610
00:38:12,240 --> 00:38:16,520
‫עכשיו, אני די טירון ‬
‫כשמדובר במריחואנה אכילה.‬

611
00:38:16,840 --> 00:38:20,200
‫הדברים האלה חזקים בטירוף.‬

612
00:38:20,640 --> 00:38:23,520
‫זה הכה בי כמו רכבת.‬

613
00:38:24,080 --> 00:38:26,680
‫כשהגעתי לסוף התור,‬

614
00:38:26,760 --> 00:38:31,960
‫הייתי כל כך מסטול,‬
‫שיכולתי לעוף הביתה גם בלי מטוס.‬

615
00:38:33,920 --> 00:38:38,080
‫ידעתי שאני בצרות כשעמדתי במכונת השיקוף,‬

616
00:38:38,160 --> 00:38:40,680
‫רגליים פשוקות, זרועות למעלה.‬

617
00:38:41,000 --> 00:38:43,400
‫חשבתי, "למה זה לא סורק?‬

618
00:38:44,000 --> 00:38:47,520
‫זה לא סורק כי זה יודע שיש לך סמים‬

619
00:38:47,600 --> 00:38:50,080
‫בבטן, ילד רע."‬

620
00:38:51,400 --> 00:38:54,040
‫אז הבנתי שהסיבה האמיתית‬
‫שזה לא סורק אותי‬

621
00:38:54,120 --> 00:38:57,320
‫היא כי עמדתי עם רגליים פשוקות‬
‫וזרועות למעלה,‬

622
00:38:57,520 --> 00:39:00,240
‫בגלאי מתכות רגיל.‬

623
00:39:04,800 --> 00:39:08,480
‫ברגע הזה שמעתי קול קורא לי בגרמנית מאחורה,‬

624
00:39:08,680 --> 00:39:10,240
‫"זה אסור."‬

625
00:39:10,400 --> 00:39:13,040
‫אני לא בלשן, אבל הייתי די בטוח‬
‫שהוא לא צעק:‬

626
00:39:13,120 --> 00:39:15,280
‫"יום טוב לך, הטרקלין נמצא שם."‬

627
00:39:15,960 --> 00:39:18,720
‫אני מסתובב. איש הביטחון מצביע בתוקפנות רבה‬

628
00:39:18,800 --> 00:39:21,520
‫על פלג גופי האמצעי וצועק משהו בגרמנית.‬

629
00:39:21,800 --> 00:39:24,640
‫אני מבין, במבט לאחור,‬
‫שהוא הצביע על החגורה שלי.‬

630
00:39:24,720 --> 00:39:28,280
‫הוא רצה שאוריד את החגורה.‬
‫לצערי הייתי כל כך מסטול,‬

631
00:39:28,360 --> 00:39:30,800
‫שאפילו לא קלטתי שאני עם חגורה.‬

632
00:39:31,040 --> 00:39:35,760
‫מסיבה כלשהי, באותו רגע חשבתי שהוא מצביע‬

633
00:39:36,760 --> 00:39:40,520
‫על המכנסיים שלי,‬
‫וחשבתי שהוא רוצה שאוריד אותם.‬

634
00:39:41,880 --> 00:39:46,440
‫חשבתי, "וואו, אנשי הביטחון הגרמנים‬
‫הם ממש קפדניים."‬

635
00:39:46,680 --> 00:39:49,760
‫אבל למדתי בפנימייה קתולית.‬

636
00:39:50,000 --> 00:39:52,880
‫אם דמות סמכות אומרת לך להוריד מכנסיים,‬

637
00:39:52,960 --> 00:39:54,440
‫אתה מוריד מכנסיים.‬

638
00:39:55,680 --> 00:39:57,640
‫אז באמצע שדה התעופה של ברלין,‬

639
00:39:57,720 --> 00:40:01,760
‫התחלתי לאיטי להוריד את המכנסיים שלי.‬

640
00:40:02,160 --> 00:40:04,280
‫זה לא מצא חן בעיניו בכלל.‬

641
00:40:04,720 --> 00:40:07,000
‫אם כבר, זה הכעיס אותו עוד יותר.‬

642
00:40:07,120 --> 00:40:10,120
‫הוא המשיך לצעוק, הוא צעק: "אובן!"‬
‫(נשמע כמו "לפתוח")‬

643
00:40:10,200 --> 00:40:13,440
‫"אובן", בדקתי בגוגל, ‬
‫זה "למעלה" בגרמנית, כלומר,‬

644
00:40:13,520 --> 00:40:17,000
‫"תרים את המכנסיים למעלה".‬
‫אני לא דובר גרמנית.‬

645
00:40:17,080 --> 00:40:19,040
‫חשבתי שהוא צעק "לפתוח".‬

646
00:40:19,120 --> 00:40:21,320
‫והייתי כזה, "זה הידרדר."‬

647
00:40:22,680 --> 00:40:27,760
‫הדבר המדאיג ביותר בסיפור הזה,‬
‫הוא עד כמה שיתפתי פעולה.‬

648
00:40:27,840 --> 00:40:31,320
‫חשבתי, באותו רגע, שאיש ביטחון‬

649
00:40:31,400 --> 00:40:36,360
‫רוצה לעשות לי חיפוש אנאלי‬
‫לפני כל שדה התעופה,‬

650
00:40:36,440 --> 00:40:39,520
‫ולא הבעתי שום מחאה.‬

651
00:40:39,800 --> 00:40:42,400
‫הוא רק היה צריך לצעוק "לפתוח" פעם אחת,‬

652
00:40:42,480 --> 00:40:46,080
‫ואני כבר נכנסתי לתנוחה, מוכן לבדיקה.‬

653
00:40:46,160 --> 00:40:50,280
‫"אם זה מה שצריך, פריץ, זה מה שצריך.‬

654
00:40:50,560 --> 00:40:52,760
‫תדחוף לשם את הזרת קודם, בבקשה.‬

655
00:40:52,840 --> 00:40:55,520
‫תקרא לי מיושן, אבל אני צריך קצת חיזור."‬

656
00:41:08,680 --> 00:41:10,480
‫בגלל זה אני צריך חברה.‬

657
00:41:11,520 --> 00:41:13,040
‫שתשאיר אותי על המסלול.‬

658
00:41:13,680 --> 00:41:15,400
‫אני לא טוב בלהיות רווק.‬

659
00:41:15,880 --> 00:41:18,720
‫אני אמור להיות בסטוצים, ‬
‫זה מה שאמורים לעשות.‬

660
00:41:18,800 --> 00:41:20,680
‫אני פוחד מסטוצים. יודעים למה?‬

661
00:41:20,760 --> 00:41:22,520
‫אני פוחד לחטוף משהו, כן.‬

662
00:41:23,360 --> 00:41:25,040
‫לחבר שלי היה פעם סטוץ.‬

663
00:41:25,200 --> 00:41:27,360
‫הוא חטף את מה שאי אפשר להיפטר ממנו.‬

664
00:41:28,600 --> 00:41:29,440
‫ילדים.‬

665
00:41:32,720 --> 00:41:37,360
‫הסתכלת עכשיו על הבת שלך,‬
‫בפאנצ'ליין של הבדיחה?‬

666
00:41:37,560 --> 00:41:40,760
‫זה היה אכזרי. ‬
‫"זאת את. מחלת המין הקטנה שלי."‬

667
00:41:44,960 --> 00:41:47,400
‫מה? היא אשתך? אלוהים.‬

668
00:41:53,040 --> 00:41:54,560
‫אלוהים, אני ממש מצטער.‬

669
00:42:01,680 --> 00:42:02,520
‫זה בסדר.‬

670
00:42:03,360 --> 00:42:05,960
‫זה לא מצולם.‬
‫זה לא הולך לשום מקום, זה בסדר.‬

671
00:42:07,920 --> 00:42:09,720
‫ממש שק חבטות. אני...‬

672
00:42:10,920 --> 00:42:12,640
‫מייקל וייטהול היה גאה.‬

673
00:42:14,960 --> 00:42:18,400
‫שאר המופע יהיה לצד הזה.‬
‫אני אפילו לא יכול להסתכל לשם.‬

674
00:42:18,640 --> 00:42:21,160
‫הבחור הזה יעלה... תפסיק לנופף לי.‬

675
00:42:21,240 --> 00:42:25,560
‫זה לא משפר את המצב.‬
‫אני כבר מרגיש נורא.‬

676
00:42:29,240 --> 00:42:30,680
‫תודה לכם, אלוהי הקומדיה.‬

677
00:42:32,960 --> 00:42:34,040
‫אבל חייבים להמשיך.‬

678
00:42:35,720 --> 00:42:39,160
‫הנקודה היא שאני בהחלט לא מוכן לילד.‬
‫אהיה הורה נוראי.‬

679
00:42:39,240 --> 00:42:42,160
‫וואו. זה היה שלט שראיתי לא מזמן.‬

680
00:42:42,240 --> 00:42:45,680
‫נהגתי בכביש, והיה בצד שלט,‬

681
00:42:45,760 --> 00:42:48,400
‫"תנהגו כאילו הילדים שלכם גרים כאן."‬

682
00:42:49,320 --> 00:42:51,360
‫הייתי על 130 כשנכנסתי בעץ הזה.‬

683
00:42:54,560 --> 00:42:56,840
‫זה היה לא מזמן. מישהו עשה את זה?‬

684
00:42:56,920 --> 00:42:59,320
‫פגעתי בטעות בילד בחופשת סקי.‬

685
00:43:00,800 --> 00:43:03,720
‫מישהו צוחק שם, כאילו זה קרה לו. זה לא טוב.‬

686
00:43:03,800 --> 00:43:06,720
‫זו כנראה גם לא הייתה אשמתך. ‬
‫זה היה כל כך לא פייר.‬

687
00:43:07,080 --> 00:43:10,600
‫למען האמת, המניאק הקטן ההוא חתך אותי,‬

688
00:43:10,920 --> 00:43:13,240
‫בתור לבופה, ואני פשוט התפוצצתי.‬

689
00:43:19,280 --> 00:43:22,920
‫האמת היא, נראה לי, שיש הורים‬
‫שפשוט לא עוזרים לילדים שלהם.‬

690
00:43:23,520 --> 00:43:27,040
‫פגשתי אישה שלילדה שלה קוראים‬

691
00:43:27,840 --> 00:43:29,120
‫אייסיס (דאעש). ‬

692
00:43:31,000 --> 00:43:32,280
‫אני יודע.‬

693
00:43:32,840 --> 00:43:34,440
‫אני יודע.‬

694
00:43:34,840 --> 00:43:37,680
‫היא אמרה, "זה 'אלת הטבע' ביוונית."‬

695
00:43:38,000 --> 00:43:41,440
‫אמרתי, "בשאר העולם, זה יריות ופצצות."‬

696
00:43:43,880 --> 00:43:47,240
‫את צריכה לחשוב על שם אחר, יקירה,‬
‫כי השם הזה נחטף.‬

697
00:43:48,520 --> 00:43:50,360
‫מילה לא טובה.‬

698
00:43:52,800 --> 00:43:55,400
‫זה לא היה מידע שהיא שיתפה עם הקבוצה.‬

699
00:43:55,720 --> 00:43:58,720
‫היא פשוט הכניסה את זה באלגנטיות לשיחה,‬

700
00:43:58,800 --> 00:44:00,240
‫כאילו זה נורמלי.‬

701
00:44:00,320 --> 00:44:02,920
‫מעולם לא פגשתי אותה קודם.‬

702
00:44:03,120 --> 00:44:06,280
‫אתם יכולים להבין כמה זה הדאיג אותי.‬

703
00:44:06,640 --> 00:44:09,200
‫ישבנו שם בפאב, שתינו להנאתנו, ‬

704
00:44:09,280 --> 00:44:12,760
‫ופתאום, הזרה המוחלטת הזאת מופיעה ואומרת,‬

705
00:44:12,880 --> 00:44:15,800
‫"נראה לי שאלך הביתה, אני צריכה לקום מוקדם‬

706
00:44:15,880 --> 00:44:17,480
‫לעזור לאייסיס בפרויקט."‬

707
00:44:19,520 --> 00:44:22,320
‫"סליחה, מה אמרת לעזאזל?"‬

708
00:44:22,960 --> 00:44:25,480
‫"מתאים לאייסיס להודיע על זה בשעה חמש‬

709
00:44:25,560 --> 00:44:28,840
‫ואז אני צריכה ללכת לקנות את כל החומרים.‬

710
00:44:29,280 --> 00:44:32,080
‫אני צריכה להכין תיק גב,‬
‫לנהוג לתחנת האוטובוס.‬

711
00:44:32,160 --> 00:44:34,320
‫אולי כבר אקח את זה לבית הספר בעצמי."‬

712
00:44:34,400 --> 00:44:36,720
‫"תורידו את הכלבה הזאת עכשיו."‬

713
00:44:38,560 --> 00:44:40,560
‫בסוף הבנתי שהיא מדברת על הבת שלה.‬

714
00:44:40,640 --> 00:44:43,160
‫אמרתי, "את לא יכולה לקרוא לבת שלך אייסיס."‬

715
00:44:43,240 --> 00:44:47,640
‫היא אמרה, ‬
‫"קראתי לה אייסיס לפני ארגון הטרור."‬

716
00:44:48,000 --> 00:44:51,080
‫אמרתי, "אני ממש מקווה."‬

717
00:44:52,280 --> 00:44:57,240
‫אבל למרבה הצער, יש שמות שיוצאים משימוש.‬

718
00:44:57,880 --> 00:45:00,920
‫בגלל זה לא רואים הרבה אדולף בטינדר.‬

719
00:45:03,000 --> 00:45:06,400
‫אם להיות הוגנים כלפי היטלר,‬
‫שזה משפט נוראי...‬

720
00:45:07,640 --> 00:45:09,320
‫להתחיל איתו קטע.‬

721
00:45:10,480 --> 00:45:13,320
‫אם להיות הוגנים כלפי היטלר...‬
‫תפסיק להגיד את זה.‬

722
00:45:13,880 --> 00:45:16,800
‫תמיד רציתי קאצ'פרייז,‬
‫אבל לא נראה לי שזה הכיוון.‬

723
00:45:18,600 --> 00:45:21,760
‫להגנתו של היטלר... לא, יותר גרוע!‬

724
00:45:22,000 --> 00:45:22,840
‫יותר גרוע.‬

725
00:45:23,160 --> 00:45:25,520
‫צלבי קרס, על זה אני רוצה לדבר.‬

726
00:45:25,640 --> 00:45:27,440
‫בסדר? צלבי קרס, טוב?‬

727
00:45:27,600 --> 00:45:29,240
‫דוגמה מושלמת לניכוס.‬

728
00:45:29,400 --> 00:45:32,480
‫פגשתם פעם את האידיוט הזה, ‬
‫שמנסה להגיד לכם, "אה, כן,‬

729
00:45:32,560 --> 00:45:35,800
‫לא בטוח אם אתה יודע את זה,‬
‫אבל צלב הקרס הוא למעשה‬

730
00:45:36,000 --> 00:45:37,280
‫סמל בודהיסטי."‬

731
00:45:37,800 --> 00:45:39,960
‫"כן, כבר לא."‬

732
00:45:41,200 --> 00:45:44,360
‫"לא, הוא מסמל את עקבות הבודהה."‬

733
00:45:44,560 --> 00:45:48,200
‫"יודע מה? בפעם הבאה שתיכנס לבר,‬
‫ותראה גבר‬

734
00:45:48,280 --> 00:45:51,800
‫עם ראש מגולח וקעקוע של צלב קרס על הצוואר,‬

735
00:45:52,040 --> 00:45:56,280
‫תיגש אליו ותגיד לו בחברותיות, 'נמסטה'.‬

736
00:45:58,400 --> 00:46:01,920
‫ונקווה שבגלגול הבא שלך‬
‫תהיה מישהו שהוא לא בן זונה."‬

737
00:46:04,360 --> 00:46:06,600
‫אולי אני נוקשה.‬

738
00:46:06,680 --> 00:46:10,120
‫ברור שהאימא הזאת לא קראה‬
‫לבתה אייסיס כדי לעורר פרובוקציה.‬

739
00:46:10,200 --> 00:46:12,400
‫מסתבר שאייסיס הייתה ילדה מקסימה.‬

740
00:46:12,960 --> 00:46:16,720
‫וגם אחות נפלאה לאחיה, חמאס וחיזבאללה.‬

741
00:46:23,280 --> 00:46:25,840
‫לקטע הזה יש הרגשה שהוא על זמן שאול.‬

742
00:46:28,480 --> 00:46:31,480
‫הדבר הכי טוב בקטע הזה הוא‬
‫שאני עושה אותו כבר חודשים,‬

743
00:46:31,840 --> 00:46:33,760
‫ואחרי שעשיתי אותו בסיבוב הופעות,‬

744
00:46:33,920 --> 00:46:35,600
‫יש כל מיני אנשים שבאים אלי‬

745
00:46:35,680 --> 00:46:38,320
‫ואומרים שגם לבת שלהם קוראים אייסיס.‬

746
00:46:38,600 --> 00:46:42,000
‫ואני אומר לכם, זה מושך טיפוס מסוים.‬

747
00:46:42,520 --> 00:46:45,480
‫הייתי בלובי הומה של מלון לפני כמה זמן,‬

748
00:46:45,640 --> 00:46:49,520
‫היה שם מישהו עם ז'קט טוויד שפסע לעברי.‬

749
00:46:49,600 --> 00:46:52,240
‫"ג'ק, גם הבת שלי היא אייסיס."‬

750
00:46:53,160 --> 00:46:54,920
‫"אנחנו במקום ציבורי, חבר."‬

751
00:46:55,400 --> 00:46:59,640
‫"בוא הנה. תוכל לצלם לה סרטון בטלפון?‬
‫קדימה.‬

752
00:46:59,720 --> 00:47:02,080
‫הוא מצלם סרטון לאייסיס."‬

753
00:47:02,160 --> 00:47:03,560
‫"שתוק!"‬

754
00:47:10,560 --> 00:47:11,640
‫אספר לכם עוד אחד.‬

755
00:47:11,720 --> 00:47:15,160
‫מצב חברתי מביך שאני מפשל בו על בסיס יומי.‬

756
00:47:15,240 --> 00:47:19,280
‫אני לא קולט ‬
‫שהאזניות שלי לא מסונכרנות עם הטלפון,‬

757
00:47:19,400 --> 00:47:22,840
‫ושכולם שומעים את המוזיקה שלי.‬

758
00:47:24,840 --> 00:47:27,080
‫היה את המקרה הכי גרוע, בחדר הכושר.‬

759
00:47:27,160 --> 00:47:29,600
‫כשאני הולך לחדר כושר, אני כמו "הרוק".‬

760
00:47:29,920 --> 00:47:32,080
‫אין כאב, אין רווח.‬

761
00:47:32,600 --> 00:47:36,720
‫אני לא משאיר שם כלום.‬
‫ אני מוצא אופני כושר בפינה,‬

762
00:47:37,000 --> 00:47:41,000
‫ועולה עליהם. מרים את הקפוצ'ון,‬
‫מכניס את האזניות,‬

763
00:47:41,200 --> 00:47:44,120
‫ומנגן משהו רגוע. אני מדבר על ספר מוקלט,‬

764
00:47:44,200 --> 00:47:47,240
‫על מוזיקה קלאסית, על מוזיקה מסרטים.‬

765
00:47:47,480 --> 00:47:51,680
‫אני מכוון את השיפוע ל-0.5, ‬
‫ומדווש לי בשקט וברוגע,‬

766
00:47:51,760 --> 00:47:54,840
‫כאילו אני דמות ב"מיילדת!"‬

767
00:47:57,840 --> 00:48:01,120
‫רק שבמקרה הזה, כולם במכון מסתכלים עלי.‬

768
00:48:01,600 --> 00:48:03,840
‫מסיבה כלשהי, המחשבה הראשונה שלי הייתה,‬

769
00:48:04,160 --> 00:48:06,120
‫"הם בטח מסתכלים לכאן‬

770
00:48:06,200 --> 00:48:09,920
‫כי קוודזילה הולך על זה בכל הכוח."‬

771
00:48:10,360 --> 00:48:12,960
‫אז היה לי רגע נורא, שבו התחוור לי‬

772
00:48:13,040 --> 00:48:15,880
‫שהסיבה האמיתית שכולם בחדר הכושר הסתכלו עלי‬

773
00:48:16,040 --> 00:48:18,760
‫היא שהייתי בפינה, על אופני כושר,‬

774
00:48:18,840 --> 00:48:22,760
‫עם הקפוצ'ון למעלה, אזניות באוזניים,‬
‫משמיע לכל המכון,‬

775
00:48:22,840 --> 00:48:24,960
‫את נעימת הנושא של אי.טי.‬

776
00:48:35,280 --> 00:48:36,760
‫אני עוד נראה רגיל ונחמד?‬

777
00:48:37,960 --> 00:48:39,880
‫כן, מישהי אחת. תודה רבה לך.‬

778
00:48:42,480 --> 00:48:44,120
‫השריקה הגיעה קצת באיחור.‬

779
00:48:45,000 --> 00:48:45,840
‫אבל תודה.‬

780
00:48:47,120 --> 00:48:48,680
‫אספר לכם עוד סיפור אחד.‬

781
00:48:49,440 --> 00:48:50,600
‫על אבא שלי.‬

782
00:48:53,640 --> 00:48:56,360
‫תראו, אני יודע שהתבדחתי עליו,‬

783
00:48:56,680 --> 00:49:01,920
‫אבל האמת היא שאני אוהב אותו מאוד,‬
‫ואף פעם לא לוקח כמובן מאליו‬

784
00:49:02,000 --> 00:49:05,320
‫כמה מזל יש לי שאני מטייל איתו ברחבי העולם.‬

785
00:49:05,600 --> 00:49:06,920
‫אני גם כל כך גאה בו,‬

786
00:49:07,000 --> 00:49:10,720
‫על כמה שהוא יוצא מאזור הנוחות שלו,‬
‫כדי לעשות את מה שאנחנו עושים.‬

787
00:49:11,000 --> 00:49:14,800
‫אני רואה צדדים חדשים באבא שלי,‬
‫שמעולם לא חשבתי שאראה.‬

788
00:49:15,480 --> 00:49:19,040
‫זה לא אומר שלפעמים‬
‫לא דחפתי אותו יותר מדי.‬

789
00:49:19,560 --> 00:49:23,640
‫אז אני רוצה להשאיר אתכם עם הסיפור הזה,‬
‫על פעם אחת כזו.‬

790
00:49:24,120 --> 00:49:26,760
‫זה היה טראומטי מאוד בזמנו.‬

791
00:49:26,840 --> 00:49:29,560
‫זה היה משהו שהרגשנו שלא נוכל להכניס למופע,‬

792
00:49:29,800 --> 00:49:33,120
‫כי זה הסתיים כשהוא התמוטט‬
‫והובהל לבית החולים.‬

793
00:49:34,680 --> 00:49:35,720
‫אבל...‬

794
00:49:37,680 --> 00:49:40,840
‫טרגדיה פלוס זמן, שווה קומדיה.‬

795
00:49:41,920 --> 00:49:43,120
‫אז הנה.‬

796
00:49:43,800 --> 00:49:47,200
‫זה קרה כשנסענו לאוקראינה,‬
‫וביקרנו בצ'רנוביל.‬

797
00:49:47,720 --> 00:49:50,040
‫מישהו כאן היה פעם בצ'רנוביל, דרך אגב?‬

798
00:49:50,640 --> 00:49:52,240
‫רק האישה שם.‬

799
00:49:52,720 --> 00:49:54,080
‫שמרימה את ידה השלישית.‬

800
00:49:58,520 --> 00:50:00,760
‫זה מקום מפחיד,‬

801
00:50:01,040 --> 00:50:04,200
‫אתר האסון הגרעיני החמור ביותר בהיסטוריה.‬

802
00:50:04,440 --> 00:50:08,680
‫כיום הוא בלתי מיושב,‬
‫למעט להקות של כלבי פרא משוטטים. ‬

803
00:50:08,920 --> 00:50:12,200
‫אבל, וזה מוזר, הוא עכשיו גם יעד תיירותי. ‬

804
00:50:12,480 --> 00:50:14,320
‫הנאה לכל המשפחה.‬

805
00:50:14,960 --> 00:50:18,720
‫יש חנות מתנות בצ'רנוביל,‬
‫יש קנטינה בצ'רנוביל.‬

806
00:50:18,800 --> 00:50:23,720
‫קנטינה בצ'רנוביל, ‬
‫מקום שאף אדם סביר לא יאכל בו.‬

807
00:50:24,000 --> 00:50:28,560
‫לצערי, אבא שלי הוא לא אדם סביר.‬

808
00:50:29,720 --> 00:50:31,960
‫נכנסנו לשם, היו שם המון תיירים מיפן. ‬

809
00:50:32,120 --> 00:50:33,920
‫בסוף הגעתי לראש התור.‬

810
00:50:34,000 --> 00:50:36,040
‫אמרתי, "אז מה בתפריט היום?"‬

811
00:50:36,520 --> 00:50:38,800
‫"בשר בלחמנייה."‬

812
00:50:40,040 --> 00:50:40,880
‫"תודה, גברתי.‬

813
00:50:43,080 --> 00:50:44,520
‫מה המנה הצמחונית?"‬

814
00:50:44,960 --> 00:50:46,440
‫"להוציא את הבשר‬

815
00:50:48,120 --> 00:50:49,600
‫מהלחמנייה."‬

816
00:50:50,400 --> 00:50:52,240
‫מאה פעמים אמרתי לאבא,‬

817
00:50:52,400 --> 00:50:56,760
‫"אל תאכל את הבשר בלחמנייה."‬
‫הוא הקשיב? ממש לא. הוא אמר,‬

818
00:50:56,840 --> 00:50:59,640
‫"כל החיים שלי אכלתי ארוחת צהריים‬
‫בשעה אחת,‬

819
00:50:59,720 --> 00:51:02,560
‫היום לא יהיה שונה.‬
‫לך תמצא לי תפריט יינות."‬

820
00:51:03,520 --> 00:51:07,160
‫"תפריט יינות? אנחנו בקנטינה בצ'רנוביל,‬
‫אין תפריט יינות.‬

821
00:51:07,360 --> 00:51:10,120
‫גם אם היה, ‬
‫לא נראה לי שהיית רוצה להתקרב אליו."‬

822
00:51:10,520 --> 00:51:13,160
‫"אדוני ירצה יין אדום, לבן, או זוהר בחושך?"‬

823
00:51:14,680 --> 00:51:17,120
‫"אדום בבקשה. תוכל להמליץ על בציר טוב?"‬

824
00:51:17,200 --> 00:51:18,840
‫"כל מה שמלפני 1986."‬

825
00:51:21,920 --> 00:51:25,880
‫אמרתי, "אבא, אתה לא שותה יין.‬
‫פשוט תשתה כוס מים."‬

826
00:51:26,040 --> 00:51:28,240
‫הוא אמר, "אני לא שותה מים." ‬
‫-"למה?"‬

827
00:51:28,360 --> 00:51:29,800
‫"כי דגים מזדיינים במים."‬

828
00:51:34,680 --> 00:51:38,360
‫הוא לא שותה מים.‬
‫הוא אוכל את "הבשר" המסתורי בלחמנייה.‬

829
00:51:38,760 --> 00:51:43,040
‫כעבור 45 דקות, אנחנו בוואן.‬
‫אנחנו עם צוות הצילום,‬

830
00:51:43,200 --> 00:51:46,040
‫עוברים את האזור הסגור לעבר פריפיאט,‬

831
00:51:46,120 --> 00:51:47,640
‫לתוך היערות הנטושים,‬

832
00:51:47,720 --> 00:51:50,120
‫המקום הרעיל והרדיואקטיבי ביותר בעולם.‬

833
00:51:50,200 --> 00:51:51,280
‫ופתאום,‬

834
00:51:51,360 --> 00:51:54,160
‫אבא שלי פונה אלי ולוחש לי באוזן.‬

835
00:51:54,480 --> 00:51:57,240
‫"ג'ק, אני צריך שירותים."‬

836
00:51:58,320 --> 00:52:01,080
‫אני פונה אליו, והוא לא נראה טוב.‬

837
00:52:01,760 --> 00:52:04,400
‫באמת, לא ראיתי את הפנים שלו אדומים ככה‬

838
00:52:04,480 --> 00:52:06,880
‫מאז שסיפרתי לו שיש מונדיאל נשים.‬

839
00:52:09,080 --> 00:52:12,400
‫אמרתי, "אבא, אין שירותים,‬
‫פספסת את ההזדמנות,‬

840
00:52:12,480 --> 00:52:15,040
‫עכשיו אנחנו באמצע פאקינג שום מקום."‬

841
00:52:15,560 --> 00:52:18,160
‫הוא תפס לי את היד, ובקול שנשמע כאילו‬

842
00:52:18,240 --> 00:52:22,680
‫נכנס בו שד, הוא אומר, "עצרו את הרכב!"‬

843
00:52:24,000 --> 00:52:27,320
‫מעולם לא ראיתי את אבי בפעילות גופנית.‬

844
00:52:27,880 --> 00:52:30,120
‫הוא כמעט תלש את הדלת של הוואן,‬

845
00:52:30,200 --> 00:52:33,680
‫ורץ לתוך היער כמו פאקינג יוסיין בולט.‬

846
00:52:34,400 --> 00:52:37,360
‫פניתי לצוות הצילום ואמרתי,‬
‫"תתחבאו מאחורי הוואן,‬

847
00:52:37,440 --> 00:52:39,200
‫אני אלך לטפל בזה."‬

848
00:52:39,360 --> 00:52:41,840
‫הלכתי אחרי אבא שלי ביער, ‬
‫עברתי שלטים:‬

849
00:52:41,920 --> 00:52:44,280
‫"סכנה, אין מעבר", "קרינה".‬

850
00:52:44,760 --> 00:52:47,680
‫בצ'רנוביל אומרים לך כל הזמן שאסור לגעת‬

851
00:52:47,840 --> 00:52:51,800
‫או להישען על שום משטח שהוא,‬
‫בשל חשש מהרעלת קרינה. ‬

852
00:52:52,440 --> 00:52:56,160
‫לכן, כשאני נכנס ליער, מתברר לי מאוד מהר,‬

853
00:52:56,240 --> 00:52:59,560
‫שהדרך היחידה שבה אבי בן ה-79‬

854
00:52:59,920 --> 00:53:04,160
‫יהיה מסוגל להתפנות ביער,‬

855
00:53:04,680 --> 00:53:07,680
‫היא בעזרתי.‬

856
00:53:09,080 --> 00:53:13,280
‫אולי קשה לכם לשמוע,‬
‫אני הייתי צריך לחוות את זה.‬

857
00:53:13,800 --> 00:53:17,880
‫אבא שלי מוריד את המכנסיים‬
‫של חליפת שלושת החלקים שלו,‬

858
00:53:18,920 --> 00:53:21,040
‫אני מחזיק אותו בשתי הידיים...‬

859
00:53:21,960 --> 00:53:24,480
‫דורך על קצות כפות הרגליים שלו,‬

860
00:53:24,920 --> 00:53:28,560
‫ובו זמנית,‬
‫שנינו מתחילים לאט לאט להישען אחורה...‬

861
00:53:29,200 --> 00:53:32,000
‫כאילו אנחנו עושים איזו‬
‫תנוחת יוגה טנטרית איומה.‬

862
00:53:32,080 --> 00:53:34,840
‫אני לא יכול להסתכל,‬
‫אני צריך לחשוב על מקום שמח.‬

863
00:53:34,920 --> 00:53:38,040
‫התחלתי לזמזם משהו. ‬
‫נקרעתי מהמקום השמח שלי‬

864
00:53:38,120 --> 00:53:43,240
‫על ידי קול נביחה. פקחתי עיניים.‬
‫אחד מהכלבי הפרא הרדיואקטיביים ‬

865
00:53:43,440 --> 00:53:47,400
‫מתקרב לעבר התחת של אבא שלי,‬
‫חושב לעצמו: "ארוחת צהריים!"‬

866
00:53:47,600 --> 00:53:52,080
‫אני מנסה להבריח אותו.‬
‫אני כזה, "קישטה, בבקשה תניח לנו."‬

867
00:53:52,160 --> 00:53:56,920
‫גם אבא שלי צועק, "זה מאוד לא מכובד."‬

868
00:53:58,160 --> 00:54:01,880
‫אני חושב שזה היה הרגע שבו‬
‫אוטובוס מלא תיירים יפנים עבר שם,‬

869
00:54:03,040 --> 00:54:05,840
‫והייתי מוכרח להיכנס למצב של ניתוק.‬

870
00:54:05,920 --> 00:54:09,960
‫זה לא צד של אבא שלי שאני רוצה לראות.‬

871
00:54:10,680 --> 00:54:14,760
‫הדבר הבא שאני זוכר הוא שחזרתי לעצמי,‬
‫הלכנו לעבר הוואן,‬

872
00:54:14,840 --> 00:54:18,360
‫וחשבתי, ‬
‫"לעולם לא אוכל עוד להסתכל לאבא בעיניים."‬

873
00:54:18,800 --> 00:54:21,200
‫קראתי לצוות הצילום לצאת מהמחבוא.‬

874
00:54:21,520 --> 00:54:24,120
‫ראשון יצא הבמאי, אחריו הצלם.‬

875
00:54:24,360 --> 00:54:28,880
‫השלישי שיצא היה מארק, טכנאי הסאונד.‬

876
00:54:29,280 --> 00:54:32,080
‫גם לו היה מבט רדוף על פניו.‬

877
00:54:32,880 --> 00:54:37,080
‫ברגע הזה הבנתי שבמהלך כל אותו אירוע ביער,‬

878
00:54:37,640 --> 00:54:39,800
‫היינו עם המיקרופונים עלינו.‬

879
00:54:42,880 --> 00:54:45,240
‫ואז, כאילו לא יכול להיות גרוע יותר,‬

880
00:54:45,320 --> 00:54:49,480
‫נשמעים גלגלים על דרך החצץ,‬
‫ומופיע רכב משוריין.‬

881
00:54:49,920 --> 00:54:53,440
‫ומתוכו יוצאים שלושה חיילים חמושים‬

882
00:54:53,520 --> 00:54:56,080
‫של המשטרה הצבאית האוקראינית.‬

883
00:54:56,560 --> 00:55:00,360
‫הם העריכו את המצב, ‬
‫הם ראו את פניו האפורות של אבי,‬

884
00:55:00,640 --> 00:55:03,520
‫הם ראו את השלטים שהתעלמנו מהם,‬

885
00:55:03,720 --> 00:55:08,840
‫והם ראו את אתר ‬
‫הפסולת הגרעינית של צ'רנוביל.‬

886
00:55:09,600 --> 00:55:11,600
‫הם לא נראים מרוצים.‬

887
00:55:11,960 --> 00:55:15,920
‫בשלב הזה אני חושב מהר ומתערב, אני כזה,‬

888
00:55:16,000 --> 00:55:20,080
‫"רבותיי, לפני שתגידו משהו,‬
‫האם אוכל רק לציין‬

889
00:55:20,280 --> 00:55:25,680
‫שקראתי את כל השלטים כאן,‬
‫ובאף אחד מהם לא כתוב‬

890
00:55:26,080 --> 00:55:31,400
‫"אנא הימנעו מכניסה ליער עם שלשול פעיל."‬

891
00:55:38,120 --> 00:55:40,840
‫וומבלי, הייתם פשוט מדהימים.‬

892
00:55:41,480 --> 00:55:44,520
‫תודה רבה לכם.‬
‫אני ג'ק וייטהול, לילה טוב.‬

893
00:55:58,520 --> 00:56:00,600
‫- צ'רנוביל 2018 -‬

894
00:56:01,080 --> 00:56:03,560
‫אין לי מושג למה אתה מחייך.‬

895
00:56:03,880 --> 00:56:07,760
‫הגענו לבית חולים בצ'רנוביל.‬

896
00:56:19,520 --> 00:56:22,200
‫כאילו משקים אותי לחג המולד.‬

897
00:56:23,400 --> 00:56:24,600
‫- כעבור שעתיים -‬

898
00:56:24,680 --> 00:56:26,720
‫למה הם בשורה? אתה לא הנסיך צ'ארלס.‬

899
00:56:28,200 --> 00:56:33,160
‫אני רוצה להודות לכולכם‬
‫על שטיפלתם בי כל כך טוב.‬

900
00:56:39,320 --> 00:56:43,560
‫ותמיד יהיו לי זיכרונות טובים‬
‫מבית החולים הזה,‬

901
00:56:43,920 --> 00:56:46,840
‫ומשלושתכם, שטיפלתם בי.‬

902
00:57:17,120 --> 00:57:20,000
‫- תרגום כתוביות: מיכל קאופמן -‬