1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:14,305 --> 00:00:17,726
‫גבירותיי ורבותיי, ג'ים ג'פריס!‬

4
00:00:31,072 --> 00:00:32,198
‫שלום, בוסטון!‬

5
00:00:36,786 --> 00:00:40,457
‫מה שלומכם? תודה. אתם דופקים את הראש?‬

6
00:00:43,460 --> 00:00:47,297
‫אני לא שותה אלכוהול. יש לי מים.‬
‫אני לא יכול לשתות אלכוהול כמו פעם.‬

7
00:00:47,630 --> 00:00:49,591
‫פעם הייתי שותה אלכוהול כל יום.‬

8
00:00:49,674 --> 00:00:52,844
‫חמישה משקאות, כל יום, שבעה ימים בשבוע,‬

9
00:00:52,927 --> 00:00:55,680
‫כלומר, 35 משקאות בשבוע.‬

10
00:00:56,723 --> 00:00:59,434
‫אני מוגדר כאלכוהוליסט ‬
‫לפי מנהל המזון והתרופות.‬

11
00:00:59,517 --> 00:01:03,021
‫עשרים משקאות ומעלה ‬
‫נחשב מבחינתם אלכוהוליסט.‬

12
00:01:03,772 --> 00:01:04,606
‫שטויות.‬

13
00:01:05,982 --> 00:01:08,651
‫מדובר בפחות משלושה משקאות ליום!‬

14
00:01:08,735 --> 00:01:11,488
‫צריכה סבירה של אלכוהול.‬

15
00:01:12,113 --> 00:01:15,116
‫מותר לשתות שלושה משקאות ביום,‬
‫אין שום בעיה עם זה.‬

16
00:01:15,200 --> 00:01:16,618
‫אתם לא מתמכרים.‬

17
00:01:19,037 --> 00:01:22,415
‫שתי שורות קוק ליום זו לא התמכרות.‬

18
00:01:23,291 --> 00:01:26,669
‫מדובר בפחות מגרם לשבוע.‬

19
00:01:28,880 --> 00:01:32,342
‫הפסקתי לשתות המון אלכוהול משום שפתחתי בירה‬

20
00:01:32,592 --> 00:01:35,428
‫והבן שלי, שהיה בן חמש בזמנו, ‬
‫הסתכל עליי ושאל,‬

21
00:01:35,512 --> 00:01:38,264
‫"אבא, חזרת לשתות אלכוהול?"‬

22
00:01:39,891 --> 00:01:42,852
‫אני כזה, "איפה לעזאזל‬
‫שמעת דבר כזה, חתיכת...?"‬

23
00:01:44,145 --> 00:01:47,690
‫ברור לי שהוא שמע את זה ‬
‫מהאישה שקיבלה ממני בית...‬

24
00:01:51,319 --> 00:01:53,822
‫בקיצור, הפחתי באלכוהול,‬

25
00:01:53,905 --> 00:01:56,157
‫משום שאני אבא טוב.‬

26
00:01:56,241 --> 00:01:59,202
‫עכשיו אני שותה אלכוהול יום אחד בשבוע,‬

27
00:02:00,078 --> 00:02:02,122
‫אבל עדיין 35 משקאות.‬

28
00:02:03,748 --> 00:02:05,708
‫הלחץ החברתי עשה את שלו.‬

29
00:02:08,169 --> 00:02:13,133
‫לכן אם אתם רואים ב-21:00 אישה בת 35‬

30
00:02:13,216 --> 00:02:14,300
‫מתוקתקת,‬

31
00:02:14,384 --> 00:02:17,512
‫מתנדנדת מצד לצד עם הנעליים בידיים‬

32
00:02:17,720 --> 00:02:20,181
‫ומקיאה בסמטאות, אל תרחמו עליה.‬

33
00:02:21,099 --> 00:02:22,475
‫היא בסך הכול אימא טובה.‬

34
00:02:24,561 --> 00:02:26,396
‫מצאה לעצמה זמן פנוי.‬

35
00:02:27,897 --> 00:02:31,651
‫מלכת אנגליה שותה ארבעה קוקטיילים ביום.‬

36
00:02:32,443 --> 00:02:35,196
‫שווה ערך לשמונה משקאות רגילים.‬

37
00:02:35,446 --> 00:02:38,616
‫במילים אחרות, היא אלכוהוליסטית אחושרמוטה.‬

38
00:02:38,992 --> 00:02:39,826
‫לא פחות.‬

39
00:02:40,618 --> 00:02:45,290
‫אותי מעניין לדעת אם כשהיא שיכורה‬
‫היא נחמדה או מניאקית.‬

40
00:02:46,291 --> 00:02:49,878
‫אם אחרי הקוקטייל השלישי,‬
‫היא מתחילה להסתובב בארמון ולקרוא...‬

41
00:02:54,632 --> 00:02:55,466
‫"פיליפ!‬

42
00:02:57,427 --> 00:02:58,261
‫פיליפ!"‬

43
00:02:59,804 --> 00:03:02,390
‫ופיליפ כזה, "זין, ליזי שוב התחילה.‬

44
00:03:04,934 --> 00:03:06,561
‫תכינו את הלנד רובר שלי."‬

45
00:03:09,063 --> 00:03:11,274
‫היא מסתובבת וקוראת, "פיליפ!"‬

46
00:03:12,525 --> 00:03:13,651
‫היא נכנסת לחדר אחד‬

47
00:03:13,735 --> 00:03:16,654
‫חוזרת עם כתר על הראש ואומרת,‬

48
00:03:19,657 --> 00:03:20,992
‫"אני נראית כמו הכסף."‬

49
00:03:24,871 --> 00:03:26,539
‫אני חייב לספר לכם סיפור.‬

50
00:03:26,623 --> 00:03:30,710
‫אבל לפני כן, חשוב לציין‬
‫שאני לוקה באי-סבילות ללקטוז.‬

51
00:03:31,294 --> 00:03:34,047
‫במילים אחרות, אני לא...‬

52
00:03:34,631 --> 00:03:36,049
‫סובל לקטוז.‬

53
00:03:38,718 --> 00:03:40,178
‫אם אני אוכל לקטוז,‬

54
00:03:40,678 --> 00:03:43,848
‫אחרי ארבעים דקות, מדוד על השעון,‬

55
00:03:45,183 --> 00:03:46,768
‫אני מחרבן במכנסיים.‬

56
00:03:49,395 --> 00:03:52,565
‫זה נשמע חמור יותר מאי-סבילות, נכון?‬

57
00:03:53,942 --> 00:03:55,526
‫אני מחרבן במכנסיים.‬

58
00:03:56,861 --> 00:03:59,489
‫תחשבו נגיד שאתם מסתובבים בקבוצות.‬

59
00:03:59,572 --> 00:04:02,659
‫קבוצות של שלושה-ארבעה חברים ‬
‫שאתם מבלים איתם.‬

60
00:04:02,909 --> 00:04:04,577
‫אחר כך יש קבוצות חיצוניות.‬

61
00:04:04,744 --> 00:04:09,040
‫איזה שמוק מהקבוצה שלכם הביא חברים מהעבודה.‬

62
00:04:09,540 --> 00:04:12,502
‫ובכל קבוצה יש את השמוק‬

63
00:04:12,919 --> 00:04:16,673
‫שאתה פונה לחבר טוב ‬
‫ואומר לו, "אני לא סובל אותו."‬

64
00:04:16,881 --> 00:04:21,636
‫אבל לא בקטע שאם הוא יתקרב אליך,‬

65
00:04:23,179 --> 00:04:24,472
‫תחרבן במכנסיים.‬

66
00:04:28,643 --> 00:04:31,562
‫בקיצור, שני האויבים המושבעים שלי...‬

67
00:04:32,188 --> 00:04:33,648
‫ככה אומרים?‬

68
00:04:35,400 --> 00:04:37,402
‫שני הדברים שעושים לי רע...‬

69
00:04:38,569 --> 00:04:41,114
‫הם גלידה וגבינה.‬

70
00:04:41,489 --> 00:04:43,741
‫עכשיו, תקשיבו למה החיים שלי הם טרגדיה.‬

71
00:04:44,701 --> 00:04:49,706
‫גלידה וגבינה הם גם הדברים שאני הכי אוהב.‬

72
00:04:52,125 --> 00:04:54,669
‫לא תמיד לקיתי באי-סבילות לקטוז.‬

73
00:04:54,961 --> 00:04:59,549
‫זה קרה ביום הולדתי ה-35. היום אני בן 42.‬

74
00:04:59,882 --> 00:05:03,553
‫ישבתי לאכול עוגת גלידה,‬

75
00:05:03,636 --> 00:05:08,141
‫ההזמנה הקבועה שלי. טרפתי אותה‬
‫ואז אלוהים הסתכל עליי ואמר,‬

76
00:05:08,558 --> 00:05:10,893
‫"איך הולך עם הבדיחות האתאיסטיות, שמוק?"‬

77
00:05:18,818 --> 00:05:21,321
‫עכשיו אסור לי לאכול גלידה וגבינה.‬

78
00:05:22,113 --> 00:05:22,947
‫אז ככה...‬

79
00:05:25,241 --> 00:05:26,909
‫אני עדיין אוכל גלידה וגבינה.‬

80
00:05:27,952 --> 00:05:30,538
‫על אף שאני יודע בוודאות שאחרבן במכנסיים,‬

81
00:05:30,621 --> 00:05:32,915
‫אני שם זין ואוכל בכל זאת.‬

82
00:05:34,334 --> 00:05:36,377
‫את האמת, אחרי ארוחות כבדות‬

83
00:05:36,586 --> 00:05:38,713
‫אני אוכל מנת גלידה‬

84
00:05:38,963 --> 00:05:41,174
‫כי אני יודע שאחרבן הכול...‬

85
00:05:43,843 --> 00:05:45,636
‫אני גאון.‬

86
00:05:46,054 --> 00:05:49,098
‫זו דיאטת ג'פריס. ‬
‫אתם יכולים לנסות אותה בבית.‬

87
00:05:51,017 --> 00:05:53,144
‫בקיצור, אני עדיין אוכל גלידה וגבינה,‬

88
00:05:53,686 --> 00:05:56,564
‫אבל לא בחיק הטבע.‬

89
00:05:57,774 --> 00:06:01,319
‫בחיים לא תראו אותי בטיילת עם גביע גלידה.‬

90
00:06:01,527 --> 00:06:03,654
‫לא. אני אוכל אותן בבית,‬

91
00:06:04,072 --> 00:06:06,574
‫בקרב אנשים שאוהבים ומכבדים אותי.‬

92
00:06:07,658 --> 00:06:11,037
‫במקום שאני יודע איפה יש בו שירותים,‬
‫כמה נייר טואלט נשאר,‬

93
00:06:11,120 --> 00:06:12,747
‫אני מוכן ומזומן.‬

94
00:06:14,374 --> 00:06:19,253
‫על אף שאני לוקה באי סבילות לקטוז,‬

95
00:06:19,545 --> 00:06:22,882
‫אפשר לומר שאני עדיין סובל אותו.‬

96
00:06:24,217 --> 00:06:26,302
‫בדיוק כמו שאבא שלי...‬

97
00:06:27,220 --> 00:06:29,263
‫לא שונא הומואים...‬

98
00:06:31,891 --> 00:06:34,018
‫הוא פשוט לוקה באי סבילות כלפיהם.‬

99
00:06:35,561 --> 00:06:38,981
‫אבא שלי גבר בן 78 מהאזור הכפרי באוסטרליה‬

100
00:06:39,065 --> 00:06:42,777
‫ובילדות, שמעתי אותו פה ושם ‬
‫זורק הערות הומופוביות. ‬

101
00:06:42,860 --> 00:06:46,239
‫כשהוא היה צעיר, להיות הומו היה מחלת נפש.‬

102
00:06:46,322 --> 00:06:48,074
‫הוא תוצר של הסביבה שלו.‬

103
00:06:48,491 --> 00:06:51,702
‫אבל לפני שנתיים, אוסטרליה ערכה משאל עם‬

104
00:06:52,412 --> 00:06:55,915
‫בנוגע לנישואים חד-מיניים ‬
‫ואבא שלי הצביע בעד.‬

105
00:06:56,249 --> 00:06:58,960
‫משום שישבתי לדבר איתו‬

106
00:06:59,127 --> 00:07:02,004
‫והסברתי לו שזו הבחירה הנכונה. אבא שלי ענה,‬

107
00:07:02,422 --> 00:07:05,925
‫"טוב, גם להם מגיע להיות אומללים כמונו."‬

108
00:07:07,927 --> 00:07:12,140
‫עכשיו, משום שאבא שלי חשב כמו אדם מתקדם‬

109
00:07:12,223 --> 00:07:17,103
‫בפעם הראשונה בחיים שלו, ‬
‫הוא חי בסרט שהוא אדם נאור.‬

110
00:07:19,230 --> 00:07:21,065
‫אבא שלי אומר משפטים כאלה:‬

111
00:07:22,275 --> 00:07:24,277
‫"אין לי בעיות עם ההומואים,‬

112
00:07:24,819 --> 00:07:30,241
‫הם יכולים לעשות מה שהם רוצים,‬
‫בבתים שלהם, בדלתות סגורות,‬

113
00:07:31,534 --> 00:07:34,537
‫כל עוד הם לא מנסים לערב אותי."‬

114
00:07:35,830 --> 00:07:40,001
‫ואני תמיד שואל, "אבא, הם מנסים לערב אותך?"‬

115
00:07:43,004 --> 00:07:44,547
‫יש מצב...‬

116
00:07:45,965 --> 00:07:49,427
‫ששני הומואים בפרברים הפנימיים של סידני,‬

117
00:07:50,261 --> 00:07:54,098
‫אחד קשור למיטה ותקוע לו מחסום פה,‬

118
00:07:55,349 --> 00:07:58,352
‫השני משמן את היד לפני דחיפת אצבעות,‬

119
00:07:59,187 --> 00:08:01,606
‫ורגע לפני החדירה, הבחור שקשור צועק...‬

120
00:08:04,692 --> 00:08:06,486
‫והבחור השני שואל, "מה קרה?"‬

121
00:08:07,445 --> 00:08:10,198
‫"אולי כדאי שננסה לערב את גרי ג'פריס."‬

122
00:08:14,285 --> 00:08:16,829
‫"רעיון מבריק, למה לא חשבתי עליו?"‬

123
00:08:16,913 --> 00:08:18,164
‫הוא משחרר אותו.‬

124
00:08:19,081 --> 00:08:22,043
‫הם נכנסים להונדה סיוויק ודופקים גז.‬

125
00:08:23,961 --> 00:08:26,422
‫יום שישי בערב בסידני, יורד גשם,‬

126
00:08:26,506 --> 00:08:29,300
‫צריך להקיף את הנמל, הפקקים מזעזעים.‬

127
00:08:29,967 --> 00:08:34,222
‫לוקח להם שעה ורבע. ‬
‫הם מגיעים לבית של אבא שלי.‬

128
00:08:34,305 --> 00:08:36,849
‫אבא שלי יושב לצפות ברוגבי.‬

129
00:08:40,686 --> 00:08:42,146
‫הוא שומע דפיקה בדלת.‬

130
00:08:50,905 --> 00:08:52,782
‫"זו הפעם השנייה החודש.‬

131
00:09:05,878 --> 00:09:08,464
‫אמרתי לכם לא לערב אותי."‬

132
00:09:13,094 --> 00:09:18,140
‫הופעתי בסידני מוקדם יותר השנה ‬
‫והרצתי את הקטע הזה.‬

133
00:09:18,349 --> 00:09:19,433
‫אבא שלי היה בקהל,‬

134
00:09:19,517 --> 00:09:21,686
‫הוא הגיע עם כל חבריו מהכדורת.‬

135
00:09:21,894 --> 00:09:24,647
‫אבא שלי משחק כדורת דשא כל יום,‬

136
00:09:24,897 --> 00:09:28,025
‫כמו קרלינג, רק עם כדור... תבינו לבד.‬

137
00:09:28,442 --> 00:09:31,529
‫בקיצור, הוא הגיע עם שמונה חברים‬

138
00:09:31,612 --> 00:09:33,823
‫בגילי 70-90.‬

139
00:09:34,031 --> 00:09:36,284
‫כולם הצטרפו אליו.‬

140
00:09:36,367 --> 00:09:39,620
‫אחר כך אבא שלי הגיע אל מאחורי הקלעים,‬
‫השתכר שם עם חבריו.‬

141
00:09:39,704 --> 00:09:44,417
‫הוא ניגש אליי ואמר,‬
‫"נהניתי מההופעה, היא הייתה טובה.‬

142
00:09:44,500 --> 00:09:46,210
‫החלפת את הבדיחות.‬

143
00:09:47,712 --> 00:09:51,465
‫לא אהבתי את הקטע עליי ועל שני ההומואים."‬

144
00:09:56,053 --> 00:09:57,680
‫ולא הבנתי למה,‬

145
00:09:57,763 --> 00:10:00,391
‫והתברר שהוא לא כעס‬

146
00:10:00,808 --> 00:10:03,894
‫משום שרמזתי שהוא שוכב עם שני גברים,‬

147
00:10:04,312 --> 00:10:08,065
‫אלא משום שחבריו גילו ‬
‫שהוא הצביע בעד נישואים חד-מיניים.‬

148
00:10:11,277 --> 00:10:12,153
‫ועכשיו...‬

149
00:10:13,988 --> 00:10:17,033
‫כל החברים שלו יורדים עליו.‬

150
00:10:17,116 --> 00:10:19,785
‫בכל פעם שהם מתכופפים לקשור שרוכים,‬
‫הם שואלים,‬

151
00:10:19,910 --> 00:10:21,454
‫"התינשא לי, גרי?"‬

152
00:10:26,208 --> 00:10:28,586
‫זה מה שיפה אצל אבא שלי, הוא משתדל.‬

153
00:10:29,045 --> 00:10:31,464
‫בגילו, הוא עדיין משתדל להיות מתקדם.‬

154
00:10:31,547 --> 00:10:34,842
‫אבל מה הבעיה של הצעירים?‬

155
00:10:35,051 --> 00:10:39,513
‫הוא מאחורי הקלעים, שותה כמה בירות,‬
‫הוא הצביע בעד נישואים חד-מיניים.‬

156
00:10:39,597 --> 00:10:41,515
‫כולם מקניטים אותו.‬

157
00:10:41,641 --> 00:10:44,018
‫ואבא שלי, בגיל 78, אומר,‬

158
00:10:44,101 --> 00:10:46,896
‫"כן, אין לי בעיה עם ההומואים, ‬
‫אני מחבב אותם.‬

159
00:10:47,063 --> 00:10:49,857
‫אבל לא יודע מה דעתי על הטרנסים."‬

160
00:10:49,940 --> 00:10:52,318
‫אחר כך מישהו שאני מכיר התחיל להגיד לו,‬

161
00:10:52,401 --> 00:10:54,236
‫"אתה טרנספוב."‬

162
00:10:54,570 --> 00:10:57,698
‫התערבתי ואמרתי, "תרגיעו את עצמכם ומהר.‬

163
00:10:59,283 --> 00:11:06,082
‫רק אתמול הוא התרגל להומואים.‬

164
00:11:08,417 --> 00:11:10,544
‫תן לו רגע ליהנות מההישג שלו.‬

165
00:11:10,711 --> 00:11:12,755
‫אתה תבהיל אותו, שמוק."‬

166
00:11:14,840 --> 00:11:18,219
‫תן לו להיות זקן. הוא אומר‬

167
00:11:18,427 --> 00:11:19,845
‫שהוא מקבל את ההומואים,‬

168
00:11:19,929 --> 00:11:22,640
‫אתה מדבר איתו על קוקסינלים והוא חותך.‬

169
00:11:27,728 --> 00:11:29,980
‫זו הבעיה בחשיבה מתקדמת,‬

170
00:11:30,314 --> 00:11:33,234
‫נאורות וכל בלבול הביצים הזה.‬

171
00:11:34,026 --> 00:11:37,697
‫דור המילניום לא קולט‬

172
00:11:37,905 --> 00:11:43,452
‫שצריך לתת לאנשים להזדקן.‬
‫הרי גם ככה הם ימותו בקרוב.‬

173
00:11:43,869 --> 00:11:48,332
‫תפסיקו כבר להכתיב לאנשים את הקצב.‬

174
00:11:48,416 --> 00:11:50,418
‫אנשים משתדלים.‬

175
00:11:50,501 --> 00:11:52,378
‫אגיד לכם משהו על דור המילניום.‬

176
00:11:55,214 --> 00:11:57,717
‫אתם האנשים הכי איומים שחיו עלי אדמות.‬

177
00:12:00,511 --> 00:12:01,679
‫חד משמעית.‬

178
00:12:02,388 --> 00:12:05,307
‫אתם פשוט זן נורא של בני אדם.‬

179
00:12:05,725 --> 00:12:07,393
‫ואני לא מאשים אתכם בכלל,‬

180
00:12:07,601 --> 00:12:09,478
‫הכול בגלל החברה שאתם חיים בה.‬

181
00:12:09,687 --> 00:12:10,938
‫יש לכם רשתות חברתיות.‬

182
00:12:11,021 --> 00:12:14,692
‫כל מחשבה מטומטמת שעולה לכם בראש,‬

183
00:12:14,900 --> 00:12:16,777
‫ישר אתם רצים להגיב...‬

184
00:12:19,947 --> 00:12:23,617
‫איזה מין שמוקים סוג ז' אתם?‬

185
00:12:25,578 --> 00:12:26,412
‫כאילו...‬

186
00:12:27,288 --> 00:12:30,332
‫אם צילמתם יותר משלושה סלפי בשבוע,‬

187
00:12:30,416 --> 00:12:32,460
‫תעצרו כאן, קיבינימט.‬

188
00:12:38,591 --> 00:12:42,595
‫המחשבה לצלם את עצמכם,‬

189
00:12:42,678 --> 00:12:44,597
‫יש בה משהו דפוק, לא?‬

190
00:12:44,680 --> 00:12:47,850
‫היא גרועה בפני עצמה.‬

191
00:12:48,058 --> 00:12:51,103
‫אבל גם אחרי שאתם כבר מצלמים, ‬
‫אתם חושבים לעצמכם,‬

192
00:12:51,771 --> 00:12:53,731
‫"אולי עוד אנשים ירצו לראות אותה."‬

193
00:13:00,279 --> 00:13:02,323
‫אתם פשוט איומים.‬

194
00:13:03,157 --> 00:13:07,703
‫ניסיתי לצאת עם בנות דורכם,‬
‫איזה סרט רע, באימא שלי.‬

195
00:13:08,162 --> 00:13:10,790
‫מצדי שיהיה לכן העור הכי חלק בעולם,‬

196
00:13:10,998 --> 00:13:14,210
‫אני מעדיף לצאת עם זקנה‬
‫שלא תופסת עליי תחת, זונות.‬

197
00:13:18,631 --> 00:13:21,008
‫יציאות עם בנות זוג מדור המילניום,‬

198
00:13:21,550 --> 00:13:24,595
‫היו פעם למקומות יפים, היינו הולכים לחוף,‬

199
00:13:24,678 --> 00:13:25,971
‫וצופים בשקיעה.‬

200
00:13:26,388 --> 00:13:29,517
‫היום, אין מצב. השקיעות נהרסו‬

201
00:13:29,600 --> 00:13:31,685
‫כי הפוסטמות רוצות לעמוד בתנוחת יוגה‬

202
00:13:31,769 --> 00:13:33,312
‫בזמן שאני מאחור שואל,‬

203
00:13:33,521 --> 00:13:35,189
‫"צילמתי תמונה טובה?"‬

204
00:13:36,899 --> 00:13:38,984
‫אני מתפלל לאלוהים שלא אעבור ליד קיר‬

205
00:13:39,068 --> 00:13:40,861
‫שציירו עליו כנפיים מזוינות,‬

206
00:13:41,278 --> 00:13:43,239
‫אחרת הזדיין לי היום.‬

207
00:13:48,160 --> 00:13:50,538
‫תבינו משהו לגביכם.‬

208
00:13:51,038 --> 00:13:54,250
‫אתם הדור הכי מתקדם בתולדות העולם. זה נכון.‬

209
00:13:54,333 --> 00:13:57,169
‫אתם הדור הכי מתקדם בתולדות העולם.‬

210
00:13:57,253 --> 00:13:58,671
‫אבל יש לי חדשות בשבילכם.‬

211
00:13:59,004 --> 00:14:00,923
‫כל דור שהיה לפניכם‬

212
00:14:01,006 --> 00:14:05,886
‫היה גם הוא הכי מתקדם בתולדות העולם.‬

213
00:14:05,970 --> 00:14:08,180
‫צאו מהסרט שאתם מיוחדים.‬

214
00:14:11,016 --> 00:14:14,687
‫יום אחד, בלי שתרגישו בכלל, בעוד 40 שנה,‬

215
00:14:15,855 --> 00:14:17,857
‫אתם תהיו הזקנים החשוכים.‬

216
00:14:19,733 --> 00:14:22,194
‫פתאום תהיו כאלה בעצמכם.‬

217
00:14:22,278 --> 00:14:24,154
‫תשבו עם החברים שלכם ותגידו להם,‬

218
00:14:24,697 --> 00:14:27,241
‫"אני לא מבין את הילדים של היום.‬

219
00:14:28,158 --> 00:14:32,371
‫כשאני הייתי צעיר,‬
‫לנשים היה פין ולגברים היה פות,‬

220
00:14:33,330 --> 00:14:35,457
‫והמצב נחשב תקין לחלוטין.‬

221
00:14:37,710 --> 00:14:41,213
‫אבל הנכד שלי אומר שהוא מזדהה כאישה אסייתית‬

222
00:14:41,297 --> 00:14:44,216
‫שרוצה להיות גבר שחור ‬
‫ולהתחתן עם רובוט מזוין‬

223
00:14:44,300 --> 00:14:45,634
‫וזה לא מקובל עליי."‬

224
00:14:51,473 --> 00:14:52,766
‫בשורה התחתונה...‬

225
00:14:55,102 --> 00:14:56,520
‫אני לא יכול לאכול גבינה.‬

226
00:14:59,565 --> 00:15:00,482
‫בקיצור...‬

227
00:15:05,905 --> 00:15:07,656
‫לא יכול. לא בריא לי.‬

228
00:15:08,032 --> 00:15:09,033
‫בקיצור...‬

229
00:15:09,116 --> 00:15:11,118
‫יצאתי עם איזו בחורה,‬

230
00:15:11,201 --> 00:15:13,787
‫אולי לשישה או לשבעה דייטים.‬

231
00:15:14,121 --> 00:15:17,374
‫ולקחתי אותה למסעדה כזו עם תפריט טעימות.‬

232
00:15:17,458 --> 00:15:19,793
‫מהמסעדות היוקרתיות, שיש להן כוכב מישלן,‬

233
00:15:19,877 --> 00:15:22,755
‫ומגישים לך 11-12 מנות. זה מהלך טוב.‬

234
00:15:22,922 --> 00:15:25,299
‫אם אתה בחור צעיר שרוצה לצאת עם בחורה,‬

235
00:15:25,591 --> 00:15:27,760
‫קח אותה למסעדה כזו, כי אם אתה כמוני,‬

236
00:15:27,843 --> 00:15:29,386
‫אני אוכל מהר מדי,‬

237
00:15:29,595 --> 00:15:31,805
‫ואז אני יושב ומסתכל עליהן מנסות...‬

238
00:15:33,766 --> 00:15:36,268
‫וחושב לי, "כמה מזה אני אוכל?"‬

239
00:15:36,936 --> 00:15:38,604
‫אם הולכים למסעדה כזו,‬

240
00:15:38,687 --> 00:15:40,522
‫היתרון במסעדה יוקרתית‬

241
00:15:40,606 --> 00:15:43,067
‫הוא שהשיחה לא נפסקת לרגע.‬

242
00:15:43,817 --> 00:15:46,070
‫כי יש כל כך הרבה מנות שאפשר להגיד,‬

243
00:15:46,153 --> 00:15:49,573
‫"אהבתי את המנה הזו. ‬
‫לא אהבתי את מנה מספר שלוש,‬

244
00:15:50,074 --> 00:15:53,077
‫אבל נהניתי ממספר שבע, ‬
‫מעניין מה יגישו עכשיו."‬

245
00:15:53,494 --> 00:15:55,162
‫שיטה טובה לשמור על שיחה ערה.‬

246
00:15:55,955 --> 00:15:56,789
‫עכשיו...‬

247
00:15:58,374 --> 00:16:03,087
‫ניסיתי את הקטע הזה בקנזס.‬

248
00:16:03,754 --> 00:16:05,464
‫קשה מאוד להסביר...‬

249
00:16:07,383 --> 00:16:10,094
‫מה זו ארוחה מצוינת. הם פשוט...‬

250
00:16:10,469 --> 00:16:12,805
‫לא הבינו על מה אני מדבר. שאלתי,‬

251
00:16:12,888 --> 00:16:15,683
‫"מכירים את זה שהולכים למסעדה יוקרתית?‬

252
00:16:18,978 --> 00:16:21,814
‫תחשבו על הארוחה הכי טובה שאכלתם בחיים."‬

253
00:16:21,939 --> 00:16:23,816
‫בחור אחד צעק, "צלעות!"‬

254
00:16:24,441 --> 00:16:27,903
‫ועניתי, "כן, צלעות טעימות.‬

255
00:16:29,905 --> 00:16:32,908
‫אבל תחשוב על ארוחה טובה יותר מצלעות."‬

256
00:16:33,367 --> 00:16:35,285
‫והוא חשב וענה,‬

257
00:16:35,786 --> 00:16:37,788
‫"שתי צלעות!" ואמרתי לו, "כן."‬

258
00:16:39,790 --> 00:16:41,166
‫בקיצור, המסעדות האלה...‬

259
00:16:43,460 --> 00:16:45,629
‫פלצניות אחושילינג, נכון?‬

260
00:16:46,422 --> 00:16:50,718
‫כל מנה כוללת קצף, ציר מצומצם,‬

261
00:16:51,468 --> 00:16:54,972
‫ומוס. תמיד יש ביצת שלו‬

262
00:16:55,681 --> 00:16:56,849
‫ופטריית כמהין.‬

263
00:16:57,641 --> 00:17:00,644
‫כל פעם ביצת שלו. ‬
‫מה הבעיה להשתמש בביצת תרנגולת?‬

264
00:17:02,021 --> 00:17:04,982
‫בכל פעם שאני הולך לסופרמרקט,‬
‫אני ניגש למחלקת עופות,‬

265
00:17:05,065 --> 00:17:08,152
‫ואף פעם אני לא מתלבט,‬
‫"שלו או תרנגולת, מה נאכל הערב?"‬

266
00:17:08,569 --> 00:17:11,739
‫איפה לעזאזל הם קונים את כל ביצי השלו?‬

267
00:17:13,407 --> 00:17:15,826
‫וכשאני חושב על זה, אני לא בטוח...‬

268
00:17:17,244 --> 00:17:18,954
‫אם אי פעם ראיתי שלו.‬

269
00:17:22,041 --> 00:17:26,628
‫אף פעם לא יצאתי ואמרתי,‬
‫"איזה זין, השלוים יצאו הערב.‬

270
00:17:28,213 --> 00:17:31,884
‫כדאי שאכניס את המכונית לחנייה המקורה,‬
‫שלא תתלכלך בחרא של שלוים.‬

271
00:17:32,009 --> 00:17:33,177
‫שלוים מזוינים."‬

272
00:17:34,344 --> 00:17:38,891
‫בקיצור, תמיד מגישים ציר מצומצם, מוס וקצף,‬
‫לצד ביצת שלו עם פטריית כמהין מלמעלה.‬

273
00:17:39,892 --> 00:17:43,729
‫והמנה הראשונה נקראת תמיד אמוז-בוש.‬

274
00:17:44,354 --> 00:17:46,356
‫היא אף פעם לא מופיעה בתפריט.‬

275
00:17:46,607 --> 00:17:49,151
‫מדובר במאכל פלצני שכשאוכלים אותו‬

276
00:17:49,485 --> 00:17:53,530
‫אמורים להבין מה יהיה בשאר הארוחה.‬

277
00:17:53,614 --> 00:17:56,450
‫אתה חושב לעצמך, "אוי, אנחנו אוכלים.‬

278
00:17:58,535 --> 00:18:00,537
‫אני מבין מה קורה כאן.‬

279
00:18:01,580 --> 00:18:04,500
‫זה חלק קטן מדברים גדולים יותר."‬

280
00:18:05,209 --> 00:18:07,628
‫תחשבו נגיד שלפני שהגעתם להופעה הערב,‬

281
00:18:08,087 --> 00:18:10,672
‫הלכתם למועדוני קומדיה קטנים יותר‬

282
00:18:10,756 --> 00:18:13,008
‫וצפיתם במישהו עושה קטע באורך חמש דקות.‬

283
00:18:13,092 --> 00:18:16,220
‫יכולתם לחשוב לעצמכם,‬
‫"אני מבין מה ג'ים יעשה."‬

284
00:18:18,680 --> 00:18:21,183
‫תמיד יש איזה מלצר צרפתי מזדיין.‬

285
00:18:23,936 --> 00:18:27,397
‫מותר לי לדבר ככה בנטפליקס,‬
‫כל הצרפתים מזדיינים. לא בטוח...‬

286
00:18:29,233 --> 00:18:30,484
‫אתם צופים בזה בכלל?‬

287
00:18:30,943 --> 00:18:32,402
‫בנטפליקס הצרפתי שלכם?‬

288
00:18:35,614 --> 00:18:37,616
‫בכל אופן, תמיד יש איזה שמוק צרפתי.‬

289
00:18:40,953 --> 00:18:42,955
‫הוא יוצא, והמנה הראשונה תמיד מוגשת‬

290
00:18:43,038 --> 00:18:44,957
‫בכף לבנה מקרמיקה,‬

291
00:18:45,457 --> 00:18:47,584
‫עם הציר המצומצם, המוס, הקצף,‬

292
00:18:47,668 --> 00:18:49,711
‫ביצת השלו והתוספת למעלה.‬

293
00:18:50,087 --> 00:18:53,382
‫הוא ניגש אליך ואומר לך בטון מתנשא,‬

294
00:18:53,632 --> 00:18:56,301
‫"טוב, הגיע הזמן לאמוז-בוש.‬

295
00:18:57,302 --> 00:19:00,222
‫השף הכין אותה עבורך.‬

296
00:19:01,056 --> 00:19:03,976
‫ואתה תמיד מגיב בהנהון, "איזה יופי, השף",‬

297
00:19:04,685 --> 00:19:07,229
‫במקום לענות לו כמו מניאק,‬

298
00:19:07,896 --> 00:19:09,439
‫"השף, אמרת?‬

299
00:19:11,733 --> 00:19:14,820
‫שמעת, מתוקה? השף מבשל היום.‬

300
00:19:16,947 --> 00:19:20,659
‫חשבתי שהפיקולו שדרג את עצמו, יא אללה,‬

301
00:19:21,285 --> 00:19:22,703
‫מצפה לנו פינוק."‬

302
00:19:24,163 --> 00:19:27,124
‫ברוב חוצפתו הוא גם אומר לך איך לאכול,‬

303
00:19:28,250 --> 00:19:33,672
‫"השף ממליץ שתכניס את הכף לפה,‬

304
00:19:33,797 --> 00:19:35,632
‫תאכל הכול בביס אחד,‬

305
00:19:35,799 --> 00:19:39,386
‫תן לביצת השלו להתפוצץ ‬
‫על הקצף, המוס והציר המצומצם,‬

306
00:19:39,720 --> 00:19:40,554
‫ותבלע."‬

307
00:19:42,264 --> 00:19:43,432
‫במקום לענות לו,‬

308
00:19:43,515 --> 00:19:45,767
‫"בוא'נה איזה מזל שבאת, שמוק.‬

309
00:19:47,686 --> 00:19:49,771
‫מה הייתי עושה בלעדיך?‬

310
00:19:51,440 --> 00:19:53,358
‫כף, אמרת?‬

311
00:19:54,026 --> 00:19:55,569
‫עוד הייתי..."‬

312
00:20:06,538 --> 00:20:10,125
‫אחרי שעוברים את זה, מקבלים עוד כמה מנות.‬

313
00:20:10,500 --> 00:20:12,836
‫אחר כך תמיד יש מנה שיש בה משהו...‬

314
00:20:13,295 --> 00:20:15,797
‫הם לא משתמשים ברכיבים...‬

315
00:20:16,298 --> 00:20:17,674
‫שאתם רוצים לדחוף לגוף.‬

316
00:20:18,091 --> 00:20:21,303
‫אילו הייתם קונים מוצרי חזיר בסופרמרקט‬

317
00:20:21,386 --> 00:20:24,348
‫ממיטב כספכם, הייתם לוקחים חלציים‬

318
00:20:24,723 --> 00:20:27,559
‫או צלעות, נכון? במסעדות האלה, זה תמיד כזה,‬

319
00:20:27,726 --> 00:20:29,561
‫"זו הכליה של היצור‬

320
00:20:29,978 --> 00:20:32,022
‫והציפורן של הפרסה.‬

321
00:20:32,606 --> 00:20:36,652
‫ואתה מקבל את הקליפה מעין החזיר,‬

322
00:20:37,069 --> 00:20:39,154
‫את ארובת העין שלו."‬

323
00:20:39,238 --> 00:20:43,158
‫אתה חושב לעצמך, "התזונה שלי‬
‫לא מכילה מספיק ארובות עין."‬

324
00:20:43,992 --> 00:20:45,869
‫ובסוף כזה, "אני אוכל מח עצם,‬

325
00:20:46,036 --> 00:20:48,830
‫לא ידעתי כמה אני אוהב את הזין הזה."‬

326
00:20:49,957 --> 00:20:53,001
‫כל האוכל הזה זבל, הוא ממש לא בריא.‬

327
00:20:55,170 --> 00:20:57,005
‫אני תמיד מרגיש שמן יותר אחרי...‬

328
00:20:57,256 --> 00:20:59,758
‫תשמעו מה הקטע. אני מקליט ספיישל עכשיו,‬

329
00:20:59,841 --> 00:21:02,052
‫אז ירדתי שבעה ק"ג בשבוע,‬

330
00:21:02,427 --> 00:21:05,681
‫כי פשוט לא הכנסתי כלום לפה...‬

331
00:21:07,015 --> 00:21:09,685
‫אני נצר לשושלת ארוכה של שמנים.‬

332
00:21:10,352 --> 00:21:11,979
‫אני נצר לשושלת שמנים.‬

333
00:21:12,604 --> 00:21:16,066
‫אני יורד במשקל רק בגללכם,‬

334
00:21:16,775 --> 00:21:19,778
‫הציבור הרחב, ובגלל ההערות שלכם באינטרנט.‬

335
00:21:22,281 --> 00:21:24,533
‫אלמלא אתם ומילות החוכמה שלכם,‬

336
00:21:24,616 --> 00:21:29,162
‫הייתי שמן מניאק, אבל תודה לאל שהגעתם,‬

337
00:21:29,871 --> 00:21:32,082
‫וירדתם לי לחיים.‬

338
00:21:34,543 --> 00:21:37,170
‫אני נגד ביוש שמנים,‬

339
00:21:37,337 --> 00:21:39,131
‫אבל גם קצת בעד.‬

340
00:21:39,756 --> 00:21:43,218
‫אני נגד כל סוגי הביוש, אבל אני לא מבין‬

341
00:21:43,302 --> 00:21:46,096
‫איך הגענו למצב‬

342
00:21:46,596 --> 00:21:49,725
‫ששמנים חסינים מפני ביוש,‬

343
00:21:49,808 --> 00:21:53,020
‫בעוד ששאר ההתמכרויות בחברה לא.‬

344
00:21:53,562 --> 00:21:56,940
‫ראיתי את אימא שלי ‬
‫אוכלת עד מוות. במו עיניי.‬

345
00:21:57,024 --> 00:22:00,569
‫היא החביאה אוכל, טחנה בלי סוף,‬
‫התכחשה למעשיה,‬

346
00:22:00,652 --> 00:22:03,447
‫ומתה בגלל זה. ראיתי את זה קורה.‬

347
00:22:03,697 --> 00:22:06,575
‫אבל משום מה, אנחנו צריכים לדבר לשמנים ככה,‬

348
00:22:06,658 --> 00:22:09,369
‫"תהיה הגרסה הכי טובה שלך, אתה נראה נהדר."‬

349
00:22:10,037 --> 00:22:13,749
‫את כל שאר ההתמכרויות בחברה אנחנו מביישים.‬

350
00:22:14,166 --> 00:22:17,294
‫מעשנים למשל, ‬
‫אתם חושבים שהם לא מרגישים בושה?‬

351
00:22:17,502 --> 00:22:20,630
‫שהם לא שואפים עשן לריאות וחושבים לעצמם,‬

352
00:22:20,797 --> 00:22:25,927
‫"אני חתיכת חרא. יש לי ילדים,‬
‫מה לעזאזל אני עושה לחיי?"‬

353
00:22:26,053 --> 00:22:29,264
‫אנחנו לא צריכים שתגידו, "אתה מסריח.‬

354
00:22:31,266 --> 00:22:33,643
‫אתה הורג את עצמך, צא החוצה.‬

355
00:22:34,853 --> 00:22:37,230
‫יש פינה לאנשים כמוך."‬

356
00:22:39,649 --> 00:22:41,568
‫מה עם מכורים לקוקאין?‬

357
00:22:41,735 --> 00:22:43,570
‫אתם חושבים שהם לא מרגישים בושה?‬

358
00:22:43,987 --> 00:22:46,073
‫בכל פעם שמכור לקוקאין מסניף שורה,‬

359
00:22:46,156 --> 00:22:49,534
‫הוא ממש צריך להסתכל על עצמו במראה.‬

360
00:22:54,456 --> 00:22:58,293
‫אתם לא מחמיאים למכורים למת'‬
‫שמגרדים גלדים מהפנים ואומרים להם,‬

361
00:22:58,877 --> 00:23:00,003
‫"תהיה מי שאתה.‬

362
00:23:01,630 --> 00:23:03,590
‫תעשה מה שעושה לך טוב בחיים."‬

363
00:23:04,257 --> 00:23:06,885
‫אבל כשאנשים אוכלים ומשמינים כמו חזירים‬

364
00:23:06,968 --> 00:23:08,678
‫צריך להחמיא להם? למה מה קרה?‬

365
00:23:09,679 --> 00:23:13,767
‫צריך להתייחס אליהם כמו למעשנים.‬
‫אם שמוקים שמנים נכנסים לחנות סופגניות,‬

366
00:23:13,934 --> 00:23:15,852
‫צריך לאשר למוכר להגיד להם,‬

367
00:23:16,520 --> 00:23:18,105
‫"תצטרך לאכול בחוץ."‬

368
00:23:20,690 --> 00:23:22,692
‫הם יצאו החוצה עם הסופגניות...‬

369
00:23:24,528 --> 00:23:26,321
‫ותהיה להם פינה סגורה.‬

370
00:23:26,488 --> 00:23:29,116
‫שתהיה קטנה, כדי שיתחילו להזיז את התחת.‬

371
00:23:30,992 --> 00:23:32,911
‫הם יעמדו שם עם השמנים האחרים,‬

372
00:23:32,994 --> 00:23:34,621
‫יביטו זה בזה ויגידו,‬

373
00:23:36,373 --> 00:23:38,917
‫"זוכרים כשהיה מותר לנו לאכול במטוסים?"‬

374
00:23:46,800 --> 00:23:50,178
‫בקיצור, אנחנו ממשיכים ‬
‫בתפריט למנה מספר חמש.‬

375
00:23:50,762 --> 00:23:53,723
‫במסעדות יוקרתיות כאלה ‬
‫תמיד מגישים כבד אווז.‬

376
00:23:53,807 --> 00:23:55,684
‫מנה טעימה רצח.‬

377
00:23:55,976 --> 00:23:58,687
‫שנים לא ידעתי במה מדובר בכלל. פשוט נהניתי.‬

378
00:23:58,770 --> 00:24:02,065
‫זו חתיכת בשר בטעם בחמאה, מעדן.‬

379
00:24:02,524 --> 00:24:05,777
‫ואז מישהו הראה לי סרטון.‬
‫אתם יודעים איך מכינים כבד אווז?‬

380
00:24:05,861 --> 00:24:09,197
‫לוקחים אווז, דורכים לו על כפות הרגליים,‬

381
00:24:09,448 --> 00:24:11,950
‫מושכים לו את הצוואר למעלה, ככה,‬

382
00:24:12,075 --> 00:24:14,369
‫מביאים משפך כבד אווז‬

383
00:24:14,661 --> 00:24:16,538
‫עם צינור גדול וארוך,‬

384
00:24:16,621 --> 00:24:18,373
‫ותוחבים אותו לגרון של האווז‬

385
00:24:18,498 --> 00:24:21,001
‫עד שהוא נראה כמו איזה בולע חרבות.‬

386
00:24:22,002 --> 00:24:26,006
‫אחר כך דוחפים לו בכוח גרגירים, בלי הפסקה,‬

387
00:24:26,089 --> 00:24:29,092
‫ואוטמים לו את הפה‬

388
00:24:29,176 --> 00:24:31,178
‫כדי שלא יוכל להקיא.‬

389
00:24:31,678 --> 00:24:35,557
‫כתוצאה מכך, האווז חוטף שחמת,‬

390
00:24:35,932 --> 00:24:38,935
‫הכבד נעשה שמן וצהוב,‬

391
00:24:39,019 --> 00:24:41,438
‫וככה הוא מקבל טעם של חמאה.‬

392
00:24:47,819 --> 00:24:49,362
‫הכי מעניין אותי לדעת...‬

393
00:24:52,282 --> 00:24:54,826
‫מי היה השמוק הראשון שעלה על זה?‬

394
00:24:58,288 --> 00:25:01,833
‫מי היה הבחור הראשון שניגש לחבריו ואמר,‬

395
00:25:02,125 --> 00:25:02,959
‫"חבר'ה...‬

396
00:25:06,254 --> 00:25:08,256
‫עיניתי אווזים,‬

397
00:25:10,592 --> 00:25:12,511
‫כמו תמיד,‬

398
00:25:15,138 --> 00:25:19,351
‫ואתם תהיו בהלם מתופעות הלוואי הטעימות."‬

399
00:25:23,980 --> 00:25:25,982
‫אני לא מאמין בהתעללות בחיות,‬

400
00:25:26,858 --> 00:25:30,362
‫אבל מי כאן חושב שצריך ‬
‫להפסיק את הניסויים בבעלי חיים?‬

401
00:25:31,947 --> 00:25:32,822
‫טוב.‬

402
00:25:33,657 --> 00:25:35,909
‫הם מה שנקרא מטומטמים ברמות.‬

403
00:25:36,743 --> 00:25:40,664
‫מי מכם, מפגרים, שמחא כפיים‬

404
00:25:40,747 --> 00:25:44,543
‫לאיסור על ניסויים בבעלי חיים, ‬
‫פשוט שמוק חסר שכל.‬

405
00:25:47,504 --> 00:25:52,801
‫אני לא בעד לנסות על בעלי חיים‬
‫מוצרים זניחים כמו איפור.‬

406
00:25:53,552 --> 00:25:55,804
‫אבל בתרופות למשל,‬

407
00:25:56,304 --> 00:25:58,223
‫איזו בררה יש לנו בדיוק?‬

408
00:25:58,890 --> 00:26:03,478
‫תחשבו למשל על מוצר פשוט כמו משחה לפצעונים.‬

409
00:26:03,562 --> 00:26:05,689
‫אי אפשר לקחת מלפפון...‬

410
00:26:08,233 --> 00:26:11,194
‫למרוח עליו את המשחה ולומר,‬

411
00:26:11,736 --> 00:26:14,030
‫"לא חל שינוי במלפפון.‬

412
00:26:16,199 --> 00:26:17,534
‫מוכן לשימוש בבני אדם."‬

413
00:26:21,454 --> 00:26:23,623
‫לא, צריך להתחיל בעכבר, נכון?‬

414
00:26:24,040 --> 00:26:26,334
‫מורחים על העכבר, הוא מתמוסס.‬

415
00:26:30,338 --> 00:26:32,257
‫"המשחה הראשונה לא טובה."‬

416
00:26:35,343 --> 00:26:36,720
‫אחר כך בודקים עוד משחה.‬

417
00:26:36,886 --> 00:26:40,098
‫העכבר אשכרה מתרבה ‬
‫כמו מוגוואי ששפכו עליו מים.‬

418
00:26:43,101 --> 00:26:46,479
‫"עדיפה... על המשחה הראשונה.‬

419
00:26:47,772 --> 00:26:50,358
‫עדיין לא טובה."‬

420
00:26:51,985 --> 00:26:54,988
‫אחר כך מוצאים משחה תקינה. ‬
‫אומרים, "זו טובה."‬

421
00:26:55,280 --> 00:26:58,033
‫ומנסים אותה על חולדה, ארנב,‬

422
00:26:58,450 --> 00:27:00,994
‫חתול, כלב, קוף,‬

423
00:27:01,411 --> 00:27:03,955
‫אדם חסר בית, סטודנט ובסוף עלינו.‬

424
00:27:08,293 --> 00:27:10,045
‫ככה נוצרת תרופה.‬

425
00:27:11,129 --> 00:27:14,382
‫בקיצור, מתקדמים למנה מספר שש.‬

426
00:27:15,050 --> 00:27:16,718
‫המלצר מגיע עם עגלה.‬

427
00:27:17,427 --> 00:27:19,137
‫למנה יש מכסה מלמעלה.‬

428
00:27:19,971 --> 00:27:22,265
‫הוא בא עם הזין הזה עם המכסה.‬

429
00:27:22,349 --> 00:27:25,310
‫כל שאר המנות הגיעו בידיים,‬
‫אבל בשביל זו צריך עגלה.‬

430
00:27:27,145 --> 00:27:30,607
‫הוא מרים את המכסה ויש שם כל מיני גבינות.‬

431
00:27:31,358 --> 00:27:34,819
‫והוא אומר, "המנה הבאה נקראת פרומאז'."‬

432
00:27:34,986 --> 00:27:36,780
‫את האמת, לא מוצא חן בעיניי‬

433
00:27:37,697 --> 00:27:39,574
‫שהשמוק קרא למנה פורמאז'.‬

434
00:27:41,242 --> 00:27:43,370
‫אומנם פרט שולי, אבל מציק לי.‬

435
00:27:43,912 --> 00:27:46,873
‫הוא סתם ניסה לדחוף טעם צרפתי לחוויה.‬

436
00:27:48,416 --> 00:27:52,295
‫הוא יכול היה לומר "גבינה",‬
‫הוא מכיר את המילה המזוינת.‬

437
00:27:52,545 --> 00:27:56,424
‫את כל שאר הדברים הוא אמר באנגלית,‬
‫ופתאום הוא תוקע לך פרומאז'.‬

438
00:27:56,591 --> 00:27:57,592
‫לך תזדיין, שמוק.‬

439
00:27:58,510 --> 00:28:04,683
‫אתם באים להגיד לי שהוא ‬
‫למד את כל השפה האנגלית‬

440
00:28:04,766 --> 00:28:06,768
‫חוץ ממילה אחת?‬

441
00:28:08,687 --> 00:28:09,771
‫לא מוצא חן בעיניי.‬

442
00:28:11,731 --> 00:28:14,484
‫אגיד לכם את האמת, מקליטים אותי‬

443
00:28:14,567 --> 00:28:16,861
‫ואני שמח שכל העולם שומע אותי.‬

444
00:28:18,196 --> 00:28:20,573
‫הקבוצה שאני הכי שונא בחברה...‬

445
00:28:21,449 --> 00:28:22,909
‫היא איטלקים אמריקנים.‬

446
00:28:29,249 --> 00:28:31,376
‫אנחנו במופע קומי,‬

447
00:28:31,459 --> 00:28:35,296
‫אם נמצאים איתנו כאן הערב איטלקים אמריקנים,‬

448
00:28:35,380 --> 00:28:37,882
‫תדעו שאתם לא רצויים.‬

449
00:28:41,845 --> 00:28:44,806
‫אתם פשוט אנשים מעצבנים.‬

450
00:28:46,349 --> 00:28:50,562
‫תבחרו כבר מבטא, קיבינימט.‬
‫דברו במבטא איטלקי או אמריקני,‬

451
00:28:50,854 --> 00:28:52,147
‫אבל אל תזגזגו.‬

452
00:28:53,273 --> 00:28:56,401
‫אתם יושבים במסעדה איטלקית, ‬
‫המלצר נראה נורמלי‬

453
00:28:56,484 --> 00:28:58,778
‫ופתאום הוא מתהפך.‬

454
00:28:58,987 --> 00:29:00,905
‫הוא שואל אתכם,‬

455
00:29:00,989 --> 00:29:02,866
‫"אתם נהנים מהארוחה? טעים לכם?‬

456
00:29:02,949 --> 00:29:05,785
‫אימא שלי נהגה להכין אותה עם מוצרל..."‬

457
00:29:05,994 --> 00:29:06,828
‫אתם חושבים...‬

458
00:29:09,122 --> 00:29:12,167
‫"מה לעזאזל קרה למילה הזאת, שמוק?"‬

459
00:29:12,250 --> 00:29:15,211
‫כאילו הוא חטף שבץ באמצע המילה המזוינת.‬

460
00:29:15,712 --> 00:29:16,671
‫מוצרל...‬

461
00:29:17,213 --> 00:29:18,047
‫לך תזדיין.‬

462
00:29:21,801 --> 00:29:23,970
‫לכן אני חייב לפרגן לאסייתים.‬

463
00:29:25,513 --> 00:29:26,890
‫אני אוהב את האסייתים.‬

464
00:29:27,849 --> 00:29:30,727
‫הם בוחרים מבטא ונשארים איתו,‬

465
00:29:32,645 --> 00:29:36,441
‫אסייתי או אמריקני, אבל עד הסוף.‬

466
00:29:36,524 --> 00:29:38,151
‫בלי להחליף כל פעם.‬

467
00:29:39,527 --> 00:29:42,781
‫בחיים לא תשבו במסעדה אסייתית‬
‫והמלצר ייגש אליכם ויגיד,‬

468
00:29:42,906 --> 00:29:45,533
‫"נהניתם מהמנה? ‬
‫מומלץ לנסות אותה עם סוי-סוי."‬

469
00:29:45,617 --> 00:29:46,868
‫אין מצב.‬

470
00:29:51,664 --> 00:29:54,793
‫כל הכבוד, אסייתים.‬

471
00:29:58,588 --> 00:30:03,009
‫בקיצור, הוא מגיע עם עגלת הגבינה המזוינת.‬

472
00:30:06,054 --> 00:30:09,849
‫יש שם גבינות רכות: קממבר,‬

473
00:30:10,600 --> 00:30:11,810
‫ברי ומה לא.‬

474
00:30:14,354 --> 00:30:16,981
‫הגבינות הכי מסוכנות שיש.‬

475
00:30:23,238 --> 00:30:27,408
‫אני מביט בגבינות. והבחורה לא מודעת למצבי.‬

476
00:30:30,161 --> 00:30:32,622
‫אני מביט בהן, מביט בו, ושואל,‬

477
00:30:33,122 --> 00:30:34,207
‫"כמה זמן נשאר...‬

478
00:30:36,459 --> 00:30:37,919
‫עד סוף הארוחה?"‬

479
00:30:41,339 --> 00:30:44,634
‫הוא ענה, "אולי 20 דקות."‬

480
00:30:45,301 --> 00:30:48,012
‫אמרתי, "20 דקות ויש לי נסיעה של רבע שעה.‬

481
00:30:52,475 --> 00:30:53,560
‫תעמיס לי פרומאז'."‬

482
00:30:57,605 --> 00:31:01,192
‫לקחתי לעצמי צלחת גדולה של גבינות‬
‫ופירקתי את האימא הזונה שלה.‬

483
00:31:01,276 --> 00:31:05,822
‫דפקתי הכול. אכלנו עוד שתי מנות,‬
‫הם מציעים שתי מנות קינוחים.‬

484
00:31:06,239 --> 00:31:09,033
‫הייתה מנת קינוחים אחת‬

485
00:31:09,158 --> 00:31:11,494
‫שטוב שלא קראו לה "לקטוז" וזהו.‬

486
00:31:14,831 --> 00:31:17,500
‫היה שם קרמבל לקטוז, לצד קצף לקטוז,‬

487
00:31:17,584 --> 00:31:20,003
‫ציר לקטוז מצומצם וכדור גלידה,‬

488
00:31:20,086 --> 00:31:23,298
‫אחר כך ייבשו בהקפאה ‬
‫פירורי לקטוז בצד השולחן‬

489
00:31:23,381 --> 00:31:24,716
‫ופיזרו אותם מלמעלה.‬

490
00:31:25,758 --> 00:31:27,927
‫הבטתי במנה וחשבתי לעצמי,‬

491
00:31:29,178 --> 00:31:30,847
‫"אם כבר, אז כבר."‬

492
00:31:35,894 --> 00:31:38,646
‫ואכלתי גם את קערת הלקטוז הזאת.‬

493
00:31:38,730 --> 00:31:41,357
‫שכחתי להגיד שהבחורה שיצאתי איתה‬

494
00:31:41,441 --> 00:31:42,942
‫הייתה רזונת כזו.‬

495
00:31:43,401 --> 00:31:45,486
‫היא פרשה במנה השישית בערך.‬

496
00:31:47,655 --> 00:31:50,116
‫אכלתי גם את צלחת הפרומאז'‬

497
00:31:51,743 --> 00:31:53,703
‫וקערת הלקטוז שלה.‬

498
00:31:55,246 --> 00:31:58,166
‫לקטוז זורם לי עכשיו בוורידים.‬

499
00:31:59,542 --> 00:32:00,835
‫אני כבר רואה את הסוף.‬

500
00:32:05,965 --> 00:32:08,217
‫אני יושב שם, מודע למצב. חושב לעצמי,‬

501
00:32:08,301 --> 00:32:10,261
‫"טוב, אנחנו נסתדר."‬

502
00:32:11,054 --> 00:32:13,348
‫אני מקשיב לה ומשחק אותה מתעניין.‬

503
00:32:15,099 --> 00:32:17,060
‫פתאום מגיע המלצר ושואל,‬

504
00:32:17,143 --> 00:32:19,312
‫"תרצו קפה?" ועניתי,‬

505
00:32:19,395 --> 00:32:20,229
‫"לא!‬

506
00:32:24,233 --> 00:32:25,610
‫רק חשבון, בבקשה."‬

507
00:32:27,153 --> 00:32:30,281
‫הוא מביא לי את החשבון.‬
‫אנחנו עומדים ללכת אליי.‬

508
00:32:30,365 --> 00:32:34,160
‫יצאתי איתה כבר לכמה דייטים, ‬
‫תמיד הלכנו אליה.‬

509
00:32:34,327 --> 00:32:36,913
‫פעם ראשונה שהיא הייתה אמורה לבוא אליי.‬

510
00:32:36,996 --> 00:32:40,249
‫שמחתי שהולכים אליי ‬
‫כי אני יודע איפה כל בתי השימוש,‬

511
00:32:40,333 --> 00:32:43,795
‫מה המרחק. יש שם כל מיני דברים.‬

512
00:32:44,253 --> 00:32:47,507
‫משום שהיא באה לישון אצלי, היא אומרת לי,‬

513
00:32:47,590 --> 00:32:49,801
‫"צריך לעצור בבית מרקחת...‬

514
00:32:50,885 --> 00:32:54,764
‫אני צריכה איזה קרם, תחליב כזה."‬

515
00:32:55,348 --> 00:32:56,849
‫ושאלתי, "את צריכה?‬

516
00:33:02,605 --> 00:33:06,025
‫את בטוחה שאת לא רוצה אותו?"‬

517
00:33:08,403 --> 00:33:10,738
‫והיא ענתה, "לא, אני צריכה אותו."‬

518
00:33:11,406 --> 00:33:15,284
‫אמרתי לה, "אני לא בטוח שאת ‬
‫יודעת מה ההבדל בין רוצה לצריכה."‬

519
00:33:16,494 --> 00:33:17,787
‫אם את צריכה אותו,‬

520
00:33:18,705 --> 00:33:21,207
‫זאת אומרת שתמותי...‬

521
00:33:23,042 --> 00:33:25,211
‫אם לא תקבלי אותו. אז...‬

522
00:33:26,337 --> 00:33:27,255
‫את צריכה אותו?"‬

523
00:33:30,341 --> 00:33:32,844
‫והיא טענה שהיא צריכה אותו.‬

524
00:33:33,052 --> 00:33:36,597
‫בקיצור, נסענו לבית המרקחת.‬

525
00:33:38,391 --> 00:33:39,475
‫נכנסנו פנימה,‬

526
00:33:39,809 --> 00:33:41,853
‫לסניף של "רייט אייד",‬

527
00:33:41,936 --> 00:33:44,981
‫היה שם קיר שלם ‬
‫של תחליבים מזוינים וכל מיני כאלה,‬

528
00:33:45,106 --> 00:33:48,651
‫וחשבתי שאם היא צריכה אחד ‬
‫היא תדע מה לקחת.‬

529
00:33:50,486 --> 00:33:53,281
‫אבל היא הביטה בהם ככה.‬

530
00:33:53,448 --> 00:33:56,784
‫אני בינתיים רקדתי ‬
‫את ריקוד ה"אני מת לחרבן."‬

531
00:34:11,340 --> 00:34:12,717
‫והיא לא מצליחה לבחור.‬

532
00:34:13,801 --> 00:34:16,804
‫עכשיו, מה הבעיה? היא צריכה לקנות תחליב‬

533
00:34:17,180 --> 00:34:19,599
‫ואני לא מבין‬

534
00:34:19,766 --> 00:34:23,728
‫את הקטע של נשים עם תחליבים.‬

535
00:34:24,771 --> 00:34:28,399
‫גרתי בחיי עם שש בנות זוג.‬

536
00:34:29,734 --> 00:34:32,070
‫בכל חיי, גרתי עם שש נשים,‬

537
00:34:32,653 --> 00:34:34,697
‫וכולן עזבו אותי.‬

538
00:34:37,283 --> 00:34:40,620
‫ובמוקדם או במאוחר, אאשים את עצמי.‬

539
00:34:42,830 --> 00:34:43,831
‫אבל לא היום.‬

540
00:34:48,294 --> 00:34:49,128
‫עכשיו...‬

541
00:34:51,798 --> 00:34:54,967
‫לכל אישה שגרתי איתה‬

542
00:34:55,051 --> 00:34:57,178
‫היה טקס לילי, שבו...‬

543
00:34:57,261 --> 00:35:02,642
‫לי יש טקס לפני השינה. אני הולך לחדר הרחצה,‬
‫משתין, מצחצח שיניים והולך לישון.‬

544
00:35:03,976 --> 00:35:07,063
‫לא מזמן גיליתי שאני יכול בו זמנית‬

545
00:35:08,147 --> 00:35:11,275
‫להשתין ולצחצח שיניים, ובין לבין לירוק.‬

546
00:35:12,985 --> 00:35:15,863
‫לכן הנשים יש קטע שאתן נועלות את עצמכן‬

547
00:35:16,072 --> 00:35:19,283
‫איזה 20 דקות בחדר הרחצה,‬

548
00:35:20,701 --> 00:35:21,786
‫אחר כך יוצאות,‬

549
00:35:21,869 --> 00:35:25,081
‫ובסוף מורחות איזה משהו כאן,‬

550
00:35:26,332 --> 00:35:27,708
‫עושות ככה‬

551
00:35:28,584 --> 00:35:31,796
‫ואז נכנסות למיטה ומספרות לי‬
‫מה עשיתי לא בסדר באותו יום.‬

552
00:35:39,178 --> 00:35:41,597
‫זו שגרת הלילה שלכן.‬

553
00:35:43,599 --> 00:35:47,770
‫אין לי מושג מה קורה שם בחדר,‬

554
00:35:48,729 --> 00:35:50,940
‫אבל אני מניח, לא בטוח,‬

555
00:35:51,023 --> 00:35:54,193
‫שאתן מכסות את הגוף מכף רגל ועד ראש‬

556
00:35:54,277 --> 00:35:59,365
‫בתחליב שאתן חושבות ‬
‫שלא תוכלו להתקיים בלעדיו.‬

557
00:36:01,159 --> 00:36:03,327
‫אני בן 42.‬

558
00:36:05,746 --> 00:36:07,999
‫אני מתאפר לעבודה.‬

559
00:36:08,082 --> 00:36:10,293
‫כשאני מופיע בטלוויזיה, מאפרים אותי.‬

560
00:36:10,376 --> 00:36:13,421
‫אני בכלל לא מסיר אותו, נותנים לי מגבון‬

561
00:36:13,504 --> 00:36:15,256
‫ואני אומר, "עזבו, אין צורך."‬

562
00:36:16,465 --> 00:36:18,968
‫הוא נעלם אחרי שבוע, ומאפרים אותי שוב.‬

563
00:36:20,344 --> 00:36:22,805
‫חוץ מזה, מרחתי מקדם הגנה,‬

564
00:36:23,556 --> 00:36:27,476
‫אבל בחיים לא מרחתי שום דבר אחר על הפנים.‬

565
00:36:28,811 --> 00:36:30,521
‫יש מצב שאני אלכוהוליסט.‬

566
00:36:32,899 --> 00:36:34,734
‫הייתי מעשן כבד.‬

567
00:36:35,860 --> 00:36:38,196
‫הייתי מכור לקוקאין.‬

568
00:36:44,327 --> 00:36:47,413
‫והעור שלי פשוט מושלם.‬

569
00:36:57,006 --> 00:36:58,382
‫אתם יודעים למה?‬

570
00:36:59,508 --> 00:37:03,930
‫כי העור שלי למד בגיל צעיר מאוד...‬

571
00:37:05,223 --> 00:37:07,099
‫שהוא לא יכול לסמוך עליי.‬

572
00:37:09,894 --> 00:37:12,563
‫העור שלי ידע שלא אעזור לו,‬

573
00:37:12,855 --> 00:37:14,398
‫אז הוא אמר לעצמו, "טוב...‬

574
00:37:16,067 --> 00:37:18,319
‫אצטרך לייצר שמנים משלי‬

575
00:37:18,402 --> 00:37:20,112
‫כדי לתחזק את העסק הזה."‬

576
00:37:22,782 --> 00:37:24,533
‫עור של נשים לעומת זאת...‬

577
00:37:25,201 --> 00:37:26,035
‫עור של נשים...‬

578
00:37:26,202 --> 00:37:28,246
‫כל יום, הוא כזה,‬

579
00:37:28,746 --> 00:37:32,124
‫"לא קיבלתי את הקרם המיוחד שלי."‬

580
00:37:38,339 --> 00:37:41,300
‫ולכן אתן נראות זוועה כשאתן מזדקנות.‬

581
00:37:49,809 --> 00:37:51,727
‫אני כבר לא...‬

582
00:37:52,561 --> 00:37:54,814
‫מספר בדיחות נגד נשים כמו פעם,‬

583
00:37:54,897 --> 00:37:56,983
‫אבל אני אוהב להשחיל אחת מדי פעם.‬

584
00:37:59,652 --> 00:38:02,571
‫זה מצחיק, כי בזמנו הייתי מספר יותר.‬

585
00:38:02,822 --> 00:38:05,950
‫אבל קרה משהו בחברה שלנו,‬

586
00:38:06,367 --> 00:38:10,204
‫אנשים התחילו לכעוס עליי‬
‫כי הם לא ידעו שאני צוחק.‬

587
00:38:10,621 --> 00:38:13,499
‫על אף שאפשר להבין מתיאור התפקיד שלי...‬

588
00:38:16,419 --> 00:38:18,379
‫שכנראה צחקתי.‬

589
00:38:20,464 --> 00:38:24,468
‫זה מה שקורה לקומיקאים בימינו.‬
‫משום מה, עושים מאיתנו אויבי הציבור.‬

590
00:38:24,885 --> 00:38:26,429
‫בכל פעם שאנו מספרים בדיחה‬

591
00:38:26,512 --> 00:38:29,473
‫שלא מוצאת חן בעיניכם, אתם שואלים,‬
‫"למה סיפרת אותה?"‬

592
00:38:30,308 --> 00:38:32,977
‫שואלים אותי בראיונות, ‬
‫"למה לספר בדיחה כזו?"‬

593
00:38:33,060 --> 00:38:35,730
‫ואני עונה, "חשבתי שהיא תהיה מצחיקה."‬

594
00:38:39,108 --> 00:38:40,693
‫איזה שטויות.‬

595
00:38:41,360 --> 00:38:45,489
‫עכשיו אני בצרות בגלל בדיחה‬
‫שסיפרתי לפני איזה עשר שנים.‬

596
00:38:46,073 --> 00:38:48,200
‫מצלצלים אליי לגבי בדיחה מלפני עשור.‬

597
00:38:48,284 --> 00:38:52,121
‫אם הגבול עובר כאן, בתור קומיקאים,‬

598
00:38:52,330 --> 00:38:55,750
‫תפקידנו להגיע עד אליו.‬

599
00:38:56,250 --> 00:38:57,960
‫ליטול סיכונים. להמר, אם תרצו.‬

600
00:38:58,461 --> 00:39:00,129
‫עכשיו, מה קורה כשמהמרים?‬

601
00:39:00,796 --> 00:39:02,048
‫לא תמיד זוכים.‬

602
00:39:03,716 --> 00:39:06,218
‫אחרת לא היו קוראים להם "הימורים."‬

603
00:39:07,136 --> 00:39:09,555
‫בקיצור, אנחנו מגיעים עד הגבול,‬

604
00:39:09,680 --> 00:39:13,225
‫והכול בסדר. בספיישלים שלי יש בדיחות‬

605
00:39:13,309 --> 00:39:15,478
‫שעברו תקנים, נהלים ועורכי דין,‬

606
00:39:15,561 --> 00:39:19,148
‫ובכל זאת שודרו בנטפליקס,‬
‫ואחרי כמה שנים אתם צופים בהם‬

607
00:39:19,273 --> 00:39:22,318
‫וחוטפים עצבים. לכו תזדיינו.‬

608
00:39:22,735 --> 00:39:23,569
‫כי...‬

609
00:39:27,365 --> 00:39:31,452
‫כשסיפרתי את הבדיחה,‬

610
00:39:32,119 --> 00:39:36,290
‫הגבול עבר כאן, ‬
‫והיא הייתה מקובלת מבחינה חברתית.‬

611
00:39:36,499 --> 00:39:40,044
‫עכשיו הזזתם את הגבול הנה, ‬
‫אז לא אתקרב לשם יותר,‬

612
00:39:40,211 --> 00:39:41,128
‫אבל הגבול כאן.‬

613
00:39:41,212 --> 00:39:43,631
‫אתם לא יכולים לכעוס כי הזזתם את הגבול‬

614
00:39:43,798 --> 00:39:45,716
‫והבדיחה המחורבנת הייתה כאן.‬

615
00:39:50,554 --> 00:39:55,726
‫אחר כך ברוב חוצפתכם ‬
‫אתם מבקשים ממני להתנצל‬

616
00:39:55,893 --> 00:39:58,104
‫על בדיחה מחורבנת. אז ככה,‬

617
00:39:58,521 --> 00:40:02,233
‫רציתי שהבדיחה תהיה מוצלחת.‬
‫לפעמים מספרים בדיחה‬

618
00:40:02,316 --> 00:40:03,943
‫והיא פשוט לא מוצלחת.‬

619
00:40:04,151 --> 00:40:06,070
‫אחר כך שואלים, "למה סיפרת אותה?"‬

620
00:40:06,320 --> 00:40:09,573
‫אני עונה, "ניסיתי לספר בדיחה מוצלחת, ‬
‫לא הלך לי,‬

621
00:40:09,657 --> 00:40:11,534
‫ועכשיו אתם כועסים עליי."‬

622
00:40:12,493 --> 00:40:17,581
‫תחשבו נגיד שטייס מרסק מטוס לתוך צלע הר.‬

623
00:40:18,249 --> 00:40:20,334
‫אתם לא שואלים, "למה עשית את זה?"‬

624
00:40:21,961 --> 00:40:25,673
‫הוא היה עונה, "התכוונתי להנחית ‬
‫את המטוס בבטחה‬

625
00:40:27,425 --> 00:40:29,802
‫ומתברר שנכשלתי במילוי תפקידי.‬

626
00:40:29,885 --> 00:40:33,806
‫אבל לא התעוררתי בבוקר במחשבה לרסק אותו."‬

627
00:40:35,683 --> 00:40:38,978
‫צפיתי למשל בספיישל של דייב שאפל.‬

628
00:40:39,061 --> 00:40:41,689
‫הוא היה פשוט אדיר בעיניי.‬

629
00:40:43,899 --> 00:40:45,443
‫קורע מצחוק.‬

630
00:40:46,444 --> 00:40:50,406
‫ואנשים כעסו על כל מיני בדיחות שם.‬

631
00:40:50,823 --> 00:40:52,241
‫אגיד לכם משהו.‬

632
00:40:52,867 --> 00:40:55,411
‫לא אהבתי את כל הבדיחות בספיישל.‬

633
00:40:55,494 --> 00:40:59,248
‫גם לא הסכמתי עם חלק מהדברים שהוא אמר.‬

634
00:40:59,790 --> 00:41:03,752
‫אבל אתם יודעים מה קרה?‬
‫כשצפיתי בבדיחות שלא אהבתי,‬

635
00:41:03,836 --> 00:41:06,672
‫המשכתי הלאה כי אני לא כוסית.‬

636
00:41:11,677 --> 00:41:14,805
‫והקשבתי לבדיחות שאהבתי.‬

637
00:41:16,932 --> 00:41:20,227
‫הוא טען שמייקל ג'קסון לא זיין ילדים.‬

638
00:41:22,354 --> 00:41:24,523
‫אני טוען שהוא כן זיין ילדים.‬

639
00:41:26,150 --> 00:41:28,235
‫זה ההבדל ביני לבין דייב.‬

640
00:41:34,241 --> 00:41:36,911
‫הרבה הפסיקו להאזין ‬
‫למוזיקה של מייקל ג'קסון.‬

641
00:41:36,994 --> 00:41:39,955
‫הם לא מוכנים להאזין לה יותר.‬

642
00:41:40,206 --> 00:41:41,415
‫אני עדיין מאזין.‬

643
00:41:43,250 --> 00:41:45,169
‫אבל רק ל"חמישיית הג'קסונים".‬

644
00:41:46,670 --> 00:41:48,422
‫כי אם הוא זיין ילדים בזמנו,‬

645
00:41:48,506 --> 00:41:51,217
‫זו הייתה התנסות והכול בסדר.‬

646
00:41:53,511 --> 00:41:55,679
‫אני מאזין עד "להאשים את הבוגי"‬

647
00:41:55,763 --> 00:41:57,056
‫ופורש.‬

648
00:42:01,185 --> 00:42:02,019
‫בקיצור...‬

649
00:42:06,607 --> 00:42:08,359
‫אני מנסה להגיד לכם...‬

650
00:42:09,568 --> 00:42:11,695
‫שהיא לא הצליחה לבחור קרם.‬

651
00:42:17,076 --> 00:42:18,619
‫היא הביטה בכל סוגי הקרמים.‬

652
00:42:18,702 --> 00:42:21,247
‫אני בינתיים רקדתי ‬
‫את ריקוד ה"אני מת לחרבן."‬

653
00:42:22,498 --> 00:42:24,875
‫וחשבתי לעצמי, "על הזין, אני חייב לחרבן."‬

654
00:42:25,042 --> 00:42:27,461
‫היה שירותים בעורף בית המרקחת‬

655
00:42:27,920 --> 00:42:30,130
‫אז התחפפתי. בשלב הזה של הסיפור,‬

656
00:42:30,214 --> 00:42:31,423
‫אני צריך לספר לכם...‬

657
00:42:31,924 --> 00:42:36,011
‫שהיא מפחדת מחיידקים. פרט חיוני לסיפור.‬

658
00:42:36,220 --> 00:42:39,807
‫יכול להיות שגם כאן יש אנשים‬
‫שמפחדים מחיידקים‬

659
00:42:39,890 --> 00:42:44,603
‫ולהם אני אומר, לכו תזדיינו.‬

660
00:42:47,189 --> 00:42:51,777
‫בחיים שלי לא פגשתי מישהו מעניין‬

661
00:42:51,860 --> 00:42:53,737
‫שמפחד מחיידקים.‬

662
00:42:54,572 --> 00:42:57,866
‫כולם שמוקים משעממים‬
‫שכל הזמן טורחים להזכיר לנו‬

663
00:42:57,950 --> 00:42:59,827
‫שהם מפחדים מחיידקים.‬

664
00:43:00,578 --> 00:43:03,455
‫הפחד מפני חיידקים עובד שעות נוספות‬

665
00:43:03,539 --> 00:43:06,125
‫כדי שלא יגלו איזו אישיות מחורבנת יש לכם.‬

666
00:43:08,335 --> 00:43:10,838
‫איך אתם מעזים להתנהג כאילו כולנו חולים?‬

667
00:43:10,921 --> 00:43:14,675
‫בכל פעם שאנו באים ללחוץ לכם יד,‬
‫אתם אומרים, "אני לא יכול, כי..."‬

668
00:43:15,301 --> 00:43:18,971
‫בכל פעם שמבשלים עם מישהו‬
‫שמפחד מחיידקים וזורקים את השאריות לפח,‬

669
00:43:19,054 --> 00:43:21,348
‫כשמבקשים ממנו לפנות את האשפה,‬

670
00:43:21,432 --> 00:43:25,311
‫הוא עונה, "הייתי מפנה בשמחה, ‬
‫אבל אני לא יכול‬

671
00:43:26,437 --> 00:43:28,022
‫כי אני מפחד מחיידקים."‬

672
00:43:28,772 --> 00:43:31,775
‫ואתה כזה, "כולנו מתים עליהם."‬
‫מתחיל ללקק את הפח...‬

673
00:43:34,069 --> 00:43:35,112
‫אתם לא מיוחדים.‬

674
00:43:37,364 --> 00:43:38,198
‫באותה הזדמנות,‬

675
00:43:38,782 --> 00:43:41,201
‫שיזדיינו גם האלרגיים לבוטנים.‬

676
00:43:45,331 --> 00:43:49,126
‫אני לא טוען שאין אנשים שסובלים‬
‫מאלרגיות חמורות לבוטנים.‬

677
00:43:49,209 --> 00:43:53,047
‫יש בהחלט. יש אנשים ‬
‫שימותו אם יאכלו בוטן מזוין.‬

678
00:43:53,839 --> 00:43:57,760
‫אני טוען שזו בעיה שלכם.‬

679
00:43:59,219 --> 00:44:02,014
‫לא צריך לערב את כולנו.‬

680
00:44:03,682 --> 00:44:07,186
‫יצא לכם לטוס בזמן האחרון ולשמוע כזה,‬

681
00:44:08,103 --> 00:44:10,731
‫"בטיסה של היום, לא נגיש בוטנים,‬

682
00:44:11,106 --> 00:44:14,902
‫משום שאחד הנוסעים ‬
‫לוקה באלרגיה חמורה לבוטנים."‬

683
00:44:15,861 --> 00:44:19,073
‫אתה חושב לך, "טוב, אז אל תגישו להם."‬

684
00:44:20,949 --> 00:44:23,035
‫השמוקים האלה חלשי אופי עד כדי כך?‬

685
00:44:23,786 --> 00:44:26,747
‫"אני יודע שהם יהרגו אותי,‬
‫אבל כל הטוב המלוח הזה..."‬

686
00:44:28,290 --> 00:44:31,001
‫מה הם כבר חושבים שנעשה?‬

687
00:44:31,669 --> 00:44:35,130
‫נפנה לדיילת ונשאל, "סליחה, ‬
‫מי פה אלרגי לבוטנים?"‬

688
00:44:46,684 --> 00:44:47,893
‫מה נראה לכם שיקרה‬

689
00:44:47,976 --> 00:44:49,687
‫אם מישהו לידכם יאכל בוטן?‬

690
00:44:49,770 --> 00:44:52,981
‫חלקיקי בוטנים יתעופפו להם באוויר?‬

691
00:44:53,565 --> 00:44:58,612
‫נחשו מה? הטיסות האלה ‬
‫טסות הלוך ושוב כל היום.‬

692
00:44:59,029 --> 00:45:00,823
‫בתווך, בקושי מנקים את המטוסים.‬

693
00:45:00,906 --> 00:45:04,868
‫נראה לכם שיעברו ‬
‫עם מכונה מיוחדת לסילוק חלקיקי בוטנים‬

694
00:45:04,952 --> 00:45:06,495
‫ואשכרה יטהרו את האוויר?‬

695
00:45:08,956 --> 00:45:10,332
‫אתם יודעים מה אני עושה?‬

696
00:45:10,999 --> 00:45:14,294
‫בכל פעם שאני בטיסה שמגישים בה בוטנים,‬

697
00:45:15,045 --> 00:45:17,131
‫אני לוקח שישה-שבעה בוטנים,‬

698
00:45:17,715 --> 00:45:20,217
‫ודוחף אותם לחלק האחורי של המושב.‬

699
00:45:27,307 --> 00:45:31,478
‫ואם מישהו ימות פעם, אהיה הראשון שיאמר,‬

700
00:45:31,812 --> 00:45:32,938
‫"טעיתי."‬

701
00:45:42,531 --> 00:45:45,033
‫דיברתי מקודם על הבדיחה נגד נשים שסיפרתי,‬

702
00:45:45,117 --> 00:45:47,536
‫ושעכשיו,‬

703
00:45:47,619 --> 00:45:50,330
‫אני כבר לא יודע אם אנשים יודעים שאני צוחק.‬

704
00:45:50,748 --> 00:45:54,668
‫מוזר מה שקורה עכשיו, המתיחות הזאת‬

705
00:45:55,294 --> 00:45:56,962
‫שלא יודעים מה מותר ומה אסור.‬

706
00:45:57,504 --> 00:46:02,676
‫הייתי במטוס ואישה אחת ניסתה להכניס תיק‬

707
00:46:02,760 --> 00:46:05,929
‫לתא העילי, ולא הצליחה משום שרעדה.‬

708
00:46:06,013 --> 00:46:10,976
‫ניגשתי לעזור לה והיא הביטה בי‬
‫ועשתה לי ככה "לא" עם הראש.‬

709
00:46:12,519 --> 00:46:16,940
‫הסתבכתי כי ניסיתי לעשות מעשה טוב.‬
‫זה הדבר היחיד שהייתי עושה למען הזולת.‬

710
00:46:18,400 --> 00:46:21,236
‫הייתי פותח דלתות, מרים תיקים,‬

711
00:46:21,320 --> 00:46:23,655
‫מפנה מקום לנשים בהיריון באוטובוסים.‬

712
00:46:23,739 --> 00:46:26,492
‫זו אשכרה הייתה התרומה שלי לחברה.‬

713
00:46:27,326 --> 00:46:29,953
‫ועכשיו, משום שניסיתי לעזור לה,‬

714
00:46:30,370 --> 00:46:34,333
‫היא כועסת עליי? ‬
‫כאילו אני מנסה להפגין כוחניות גברית,‬

715
00:46:34,416 --> 00:46:38,170
‫ולהוכיח לה שאני מרים טוב יותר?‬
‫אז אמרתי לה שתלך להזדיין.‬

716
00:46:43,091 --> 00:46:46,804
‫בסוף התברר שהיא סתם חולת פרקינסון‬
‫והיא באמת נזקקה לעזרתי.‬

717
00:46:50,098 --> 00:46:53,352
‫אבל אני בסך הכול אומר‬
‫שהתרחיש הזה יכול היה להיות שונה.‬

718
00:46:55,979 --> 00:47:00,234
‫הייתי בסרט עם הבן שלי,‬

719
00:47:00,609 --> 00:47:04,279
‫לפני שנתיים, צפינו ב"מכסחות השדים",‬
‫הגרסה החדשה עם הליהוק הנשי.‬

720
00:47:04,863 --> 00:47:07,491
‫והבן שלי, שהיה בן ארבע בזמנו,‬

721
00:47:07,741 --> 00:47:10,035
‫פונה אליי באמצע הסרט ואומר,‬

722
00:47:10,244 --> 00:47:12,996
‫"הסרט הזה לא טוב כמו 'מכסחי השדים'."‬

723
00:47:13,413 --> 00:47:15,457
‫אמרתי לו, "שתוק.‬

724
00:47:17,167 --> 00:47:21,797
‫אסור לדבר ככה, הסרט הזה טוב‬
‫בדיוק כמו 'מכסחי השדים'.‬

725
00:47:23,090 --> 00:47:24,675
‫נדבר על זה במכונית."‬

726
00:47:26,426 --> 00:47:27,928
‫בדיעבד,‬

727
00:47:29,096 --> 00:47:30,639
‫הסרט לא היה טוב כמו הקודם.‬

728
00:47:32,182 --> 00:47:33,934
‫הוא היה חרא של סרט.‬

729
00:47:34,935 --> 00:47:37,771
‫לא מצחיק, סצנות אקשן לא טובות,‬

730
00:47:37,896 --> 00:47:39,481
‫חרא של סרט.‬

731
00:47:39,940 --> 00:47:44,069
‫הוא לא היה מחורבן משום ששיחקו בו נשים,‬
‫אלא פשוט מחורבן נקודה.‬

732
00:47:45,487 --> 00:47:48,740
‫פול פייג ביים את הסרט.‬

733
00:47:48,824 --> 00:47:51,451
‫גם את "מסיבת רווקות",‬
‫מהקומדיות האהובות עליי.‬

734
00:47:51,869 --> 00:47:55,122
‫שאר השחקנים היו מהסרט הזה,‬
‫הם עשו סרטים טובים יחד.‬

735
00:47:55,330 --> 00:47:58,250
‫הסרט הזה פשוט התפספס. אבל קרה משהו מוזר,‬

736
00:47:58,333 --> 00:48:01,378
‫אף אחד לא הלך לצפות בסרט ופתאום,‬

737
00:48:01,670 --> 00:48:05,132
‫גברים הם חזירים ומניאקים ששונאים נשים‬

738
00:48:05,215 --> 00:48:07,134
‫משום שהסרט לא הצליח. לא.‬

739
00:48:07,217 --> 00:48:10,220
‫הוא לא הצליח משום שגם אתן הנשים‬
‫לא טרחתן לראות אותו.‬

740
00:48:10,304 --> 00:48:15,225
‫אילו הייתן רואות אותו, ‬
‫הוא היה סיפור הצלחה.‬

741
00:48:15,434 --> 00:48:16,768
‫אבל לא ראיתן אותו,‬

742
00:48:16,852 --> 00:48:19,396
‫ואחר כך כעסתן עלינו משום שלא ראינו אותו.‬

743
00:48:20,981 --> 00:48:23,567
‫הוא לא הצליח משום שזו קומדיית אקשן,‬

744
00:48:23,650 --> 00:48:27,738
‫ואם תשאלו כל חברת שיווק ‬
‫שמספרת איך למכור דברים,‬

745
00:48:27,905 --> 00:48:30,741
‫יגידו לכם שבעיקר גברים ‬
‫נהנים מקומדיות אקשן.‬

746
00:48:31,158 --> 00:48:34,620
‫אולי יש יוצאים מן הכלל,‬
‫אבל חובבי הז'אנר הם בעיקר גברים.‬

747
00:48:34,703 --> 00:48:38,957
‫אתם יודעים למה?‬
‫כי אנחנו מצחיקים ועושים דברים...‬

748
00:48:43,211 --> 00:48:48,634
‫ונשים אוהבות דרמות כי הן מייצרות דרמות.‬

749
00:48:54,765 --> 00:48:56,683
‫בקיצור, מה שאני בא להגיד...‬

750
00:48:57,726 --> 00:49:02,606
‫תפסיקו כבר לחדש את הסרטים שלנו,‬
‫עזבו אותם בשקט.‬

751
00:49:02,689 --> 00:49:04,983
‫אנחנו לא מחדשים את הסרטים שלכן.‬

752
00:49:05,525 --> 00:49:08,820
‫לא תראו את בראד פיט וג'ורג' קלוני ‬
‫מאחדים כוחות כדי להפיק‬

753
00:49:08,904 --> 00:49:14,785
‫את "מיסטיק כושילי-פיצה ‬
‫של אחוות הג'ינס של הזיבי של יה-יה."‬

754
00:49:17,371 --> 00:49:19,081
‫אנחנו לא נוגעים בשטויות שלכן.‬

755
00:49:21,166 --> 00:49:22,834
‫אבל יש סרטים‬

756
00:49:22,918 --> 00:49:25,587
‫שצריך לחדש עם ליהוק אחר.‬

757
00:49:25,671 --> 00:49:30,258
‫אחד הסרטים שהכי אהבתי‬
‫בתור ילד היה "9 עד 5".‬

758
00:49:30,342 --> 00:49:35,347
‫דולי פרטון, לילי טומלין, ג'יין פונדה.‬
‫סרט נפלא. רלוונטי גם להיום.‬

759
00:49:35,514 --> 00:49:38,517
‫מסופר על שלוש נשים שיש להן בוס מניאק.‬

760
00:49:38,600 --> 00:49:41,353
‫רלוונטי גם עכשיו שיש להן בוס מניאק.‬

761
00:49:41,436 --> 00:49:46,233
‫בקיצור, הן מסממות אותו,‬
‫קושרות אותו באביזרים של סאזו מאזו‬

762
00:49:46,400 --> 00:49:49,111
‫ומחברות אותו לגג של חנייה מכורה‬
‫למשך 3 שבועות.‬

763
00:49:49,403 --> 00:49:50,278
‫סרט כיפי.‬

764
00:49:52,698 --> 00:49:55,158
‫צריך להפיק אותו בליהוק גברי, נכון?‬

765
00:49:55,242 --> 00:49:58,120
‫לוקחים אישה ומציבים אותה בעמדת כוח.‬

766
00:49:59,788 --> 00:50:02,040
‫עובדיה שונאים אותה, אז הם מסממים אותה,‬

767
00:50:02,457 --> 00:50:04,418
‫קושרים אותה באביזרים של סאזו מאזו‬

768
00:50:04,501 --> 00:50:06,795
‫ומחברים אותה לגג של חנייה מכורה.‬

769
00:50:06,878 --> 00:50:08,338
‫סרט פשוט כיפי.‬

770
00:50:13,135 --> 00:50:15,595
‫עוד סרט שצריך לחדש בליהוק בני המין השני:‬

771
00:50:16,596 --> 00:50:17,514
‫"הר ברוקבק".‬

772
00:50:21,059 --> 00:50:23,228
‫הסרט הזה... דורש!‬

773
00:50:24,646 --> 00:50:28,066
‫הסרט המקורי מספר על זוג בחורים‬
‫שעוסקים בעבודת אדמה‬

774
00:50:28,150 --> 00:50:29,693
‫ונגמרים להם נושאי השיחה.‬

775
00:50:30,235 --> 00:50:33,071
‫אז הם נכנסים לאוהל ומזדיינים בתחת.‬

776
00:50:35,240 --> 00:50:37,367
‫בסרט שלי יהיו שתי בחורות צעירות‬

777
00:50:37,534 --> 00:50:41,038
‫שיעסקו בעבודת אדמה, בתפקיד של גברים.‬
‫יום אחד הן ישתעממו,‬

778
00:50:41,246 --> 00:50:44,249
‫אז הן ייכנסו לאוהל וידחפו אצבעות זו לזו.‬

779
00:50:52,132 --> 00:50:54,259
‫בגרסה שלי לא צריך אפילו אוהל.‬

780
00:50:59,598 --> 00:51:02,476
‫אחת התופעות שקורות כרגע בקולנוע,‬

781
00:51:02,601 --> 00:51:07,022
‫ונראה לי שכולכם תסכימו איתי...‬
‫מיצינו אנשים שעושים להם השחרת פנים.‬

782
00:51:07,856 --> 00:51:08,899
‫תפסיקו כבר.‬

783
00:51:09,858 --> 00:51:11,193
‫אנשים לא אוהבים את זה.‬

784
00:51:12,778 --> 00:51:15,113
‫אם אתם מתכוננים לליל כל הקדושים ושוקלים‬

785
00:51:15,363 --> 00:51:16,656
‫להשחיר את הפנים,‬

786
00:51:17,616 --> 00:51:18,575
‫תוותרו.‬

787
00:51:20,202 --> 00:51:24,164
‫קל הרבה יותר לא להשחיר את הפנים.‬

788
00:51:25,332 --> 00:51:26,750
‫אתם לא צריכים לעשות דבר.‬

789
00:51:27,918 --> 00:51:29,836
‫תחסכו לעצמכם זמן.‬

790
00:51:30,796 --> 00:51:33,507
‫זו הבעיה של שחקני קולנוע בימינו,‬

791
00:51:33,840 --> 00:51:37,094
‫נראה לי שכולנו הסכמנו‬
‫שאי אפשר לגלם דמות מגזע אחר.‬

792
00:51:37,177 --> 00:51:40,222
‫הבעיה התחילה עוד כשמיקי רוני ‬
‫גילם דמות אסייתית‬

793
00:51:40,305 --> 00:51:41,723
‫ב"ארוחת בוקר בטיפאני".‬

794
00:51:41,807 --> 00:51:45,477
‫לא לגלם דמות מגזע אחר,‬
‫אפשר לגלם רק דמות מאותו גזע.‬

795
00:51:45,560 --> 00:51:46,978
‫נראה לי שהסכמנו על כך.‬

796
00:51:47,771 --> 00:51:51,191
‫עוד תופעה שקורית עכשיו היא שהומואים כועסים‬

797
00:51:51,483 --> 00:51:53,860
‫אם הטרוסקסואלים מגלמים הומואים בסרטים.‬

798
00:51:54,319 --> 00:51:57,572
‫לא בטוח שאני מסכים איתם,‬
‫אבל מוכן לשמוע מה יש להם להגיד.‬

799
00:51:57,989 --> 00:52:01,034
‫אבל תקשיבו מה באמת מעצבן אותי.‬

800
00:52:03,286 --> 00:52:05,789
‫טארון אדג'רטון, אגרטון, איך שלא קוראים לו,‬

801
00:52:06,164 --> 00:52:10,127
‫גילם את אלטון ג'ון ואת "אדי העיט".‬

802
00:52:11,211 --> 00:52:13,630
‫שניים מהשמוקים הכי מכוערים עלי אדמות.‬

803
00:52:17,843 --> 00:52:20,846
‫הוא ממש חתיך, לא בא לי טוב החרא הזה.‬

804
00:52:22,848 --> 00:52:24,599
‫הוא מגלם דמות מכוערת.‬

805
00:52:25,392 --> 00:52:28,895
‫כמה שחקנים מכוערים היו שמחים להזדמנות כזו?‬

806
00:52:29,354 --> 00:52:32,816
‫החתיכים חייבים לקבל הכול?‬

807
00:52:36,027 --> 00:52:39,739
‫כמו למשל שרליז ת'רון, היא עלתה 14 ק"ג‬

808
00:52:39,823 --> 00:52:42,409
‫ולא הפסיקו להגיד כמה היא אמיצה.‬

809
00:52:44,828 --> 00:52:46,329
‫אתם יודעים מה אמיץ?‬

810
00:52:46,413 --> 00:52:50,250
‫להיות מכוער כל יום מזוין.‬

811
00:52:59,634 --> 00:53:03,638
‫בקיצור, החלטתי ללכת לשירותים. אני הולך...‬

812
00:53:07,434 --> 00:53:10,478
‫והיא שואלת, "לאן אתה הולך?"‬
‫וכבר אין טעם לשקר יותר,‬

813
00:53:10,812 --> 00:53:11,980
‫אז אמרתי לה ככה,‬

814
00:53:14,232 --> 00:53:15,317
‫"אני מת לחרבן."‬

815
00:53:17,444 --> 00:53:20,864
‫היא אומרת לי, "אם תחרבן בשירותים ציבוריים,‬

816
00:53:21,489 --> 00:53:23,200
‫לא אזדיין איתך יותר בחיים."‬

817
00:53:23,617 --> 00:53:24,451
‫חשבתי לעצמי,‬

818
00:53:28,663 --> 00:53:32,792
‫"טיעון מצוין, זו כבר ממש דילמה."‬

819
00:53:37,297 --> 00:53:39,382
‫אז אמרתי לה, "טוב, אבל תזדרזי כבר."‬

820
00:53:39,466 --> 00:53:42,510
‫התחלתי לצעוד את צעדת ה"אני מת לחרבן".‬

821
00:53:42,594 --> 00:53:43,637
‫אמרתי לה, "קדימה.‬

822
00:53:46,806 --> 00:53:50,518
‫תבחרי כבר קרם, לא משנה איזה, כולם טובים."‬

823
00:53:52,062 --> 00:53:55,982
‫היא לא מיהרה, אז עשיתי ‬
‫מה שכל גבר עשה בזוגיות.‬

824
00:53:56,066 --> 00:53:57,234
‫יש כאן כמה גברים‬

825
00:53:57,317 --> 00:53:59,694
‫שבטח עשו את זה הערב כדי להגיע בזמן.‬

826
00:53:59,945 --> 00:54:02,697
‫ככה מזרזים את האישה או את בת הזוג.‬

827
00:54:02,781 --> 00:54:04,866
‫לכולנו הגברים יש אותו תרגיל מיוחד.‬

828
00:54:05,283 --> 00:54:08,453
‫אנחנו יוצאים החוצה... ויושבים במכונית.‬

829
00:54:12,415 --> 00:54:16,086
‫חושבים לעצמנו, "ככה היא תבין שאני רציני."‬

830
00:54:21,258 --> 00:54:25,220
‫אני מניח שנשים חושבות לעצמן,‬
‫"איזה כיף שהוא הלך לשבת במכונית."‬

831
00:54:27,639 --> 00:54:28,807
‫אני יושב במכונית‬

832
00:54:28,890 --> 00:54:30,934
‫ומבצע תרגיל כזה, אני נשען ככה,‬

833
00:54:31,017 --> 00:54:32,269
‫יורד עד הסוף,‬

834
00:54:33,520 --> 00:54:37,107
‫ומנסה לנשום עמוק ולהירגע,‬
‫כאילו אני בקורס הכנה ללידה...‬

835
00:54:41,111 --> 00:54:42,570
‫אני יושב ככה‬

836
00:54:42,654 --> 00:54:45,991
‫כי יש לי תיאוריה שאם אשכב ככה,‬

837
00:54:46,366 --> 00:54:48,576
‫החרא לא יצא באותה מהירות‬

838
00:54:49,202 --> 00:54:50,870
‫בגלל כוח המשיכה.‬

839
00:54:51,746 --> 00:54:55,083
‫אם אני יושב זקוף, קל יותר לחרא ליפול.‬

840
00:54:56,501 --> 00:55:00,088
‫מה גם שבישיבה כזו, אני מכווץ את התחת.‬

841
00:55:01,298 --> 00:55:03,633
‫כי אם החרא יחצה את שריר הסוגר,‬

842
00:55:03,717 --> 00:55:06,428
‫הוא לא יחצה את המחסום האטום‬

843
00:55:06,511 --> 00:55:09,097
‫שהוא אני מכווץ את התחת.‬

844
00:55:09,848 --> 00:55:11,891
‫כי אני חתיכת גאון.‬

845
00:55:14,019 --> 00:55:17,897
‫אני יושב לי שם ומביט בה‬
‫מבעד לחלון של בית המרקחת.‬

846
00:55:24,612 --> 00:55:28,116
‫היא בוחרת קרם, אבל אז נעצרת לרגע.‬

847
00:55:28,199 --> 00:55:31,119
‫אחר כך היא חוזרת לקחת עוד קרם.‬
‫כדי לזרז אותה,‬

848
00:55:31,202 --> 00:55:32,037
‫אני צופר...‬

849
00:55:35,915 --> 00:55:38,418
‫היא מסתכלת עליי במבט עצבני,‬

850
00:55:38,501 --> 00:55:41,129
‫ניגשת לדלפק ‬
‫ואני חושב לי, "יופי, היא מגיעה."‬

851
00:55:41,212 --> 00:55:43,798
‫אחר כך היא נתקלת בחברה.‬

852
00:55:45,175 --> 00:55:49,095
‫מתחילה לדבר עם מישהי.‬
‫הגעתי למסקנה שצריך לנקוט בצעד קיצוני יותר.‬

853
00:55:50,221 --> 00:55:53,892
‫פתחתי את החלון, הוצאתי את הראש החוצה‬

854
00:55:54,934 --> 00:55:57,937
‫ובכל פעם שדלתות ההזזה נפתחו ככה,‬

855
00:55:59,147 --> 00:55:59,981
‫אמרתי,‬

856
00:56:00,857 --> 00:56:02,817
‫"אני מת לחרבן.‬

857
00:56:08,114 --> 00:56:10,367
‫אני מת לחרבן."‬

858
00:56:16,247 --> 00:56:19,667
‫אני שוכח לפעמים שאני לא בטלוויזיה.‬

859
00:56:20,835 --> 00:56:23,296
‫אני לא חושב על זה באופן קבוע.‬

860
00:56:23,463 --> 00:56:26,424
‫בקיצור, אני מוציא ראש מהחלון‬
‫וצועק, "אני מת לחרבן",‬

861
00:56:26,674 --> 00:56:29,844
‫ואיזה ילד בן 14 עובר עם הסקייטבורד ואומר,‬

862
00:56:30,095 --> 00:56:31,346
‫"בהצלחה, ג'ים."‬

863
00:56:39,312 --> 00:56:41,523
‫אני יושב לי שם וצועק, "אני מת לחרבן."‬

864
00:56:41,606 --> 00:56:43,400
‫בסופו של דבר היא יוצאת,‬

865
00:56:43,483 --> 00:56:46,903
‫נכנסת למכונית, כועסת, מן הסתם.‬

866
00:56:46,986 --> 00:56:51,324
‫ובצדק. בכל זאת, צעקתי, "אני מת לחרבן",‬

867
00:56:52,117 --> 00:56:53,451
‫וצפרתי בצופר.‬

868
00:56:55,537 --> 00:56:58,123
‫היא מתיישבת לידי ואומרת, ‬
‫"אני לא מאמינה..."‬

869
00:56:58,206 --> 00:56:59,791
‫אמרתי לה, "אין זמן לריב!‬

870
00:57:03,420 --> 00:57:04,671
‫מדובר במצב חירום."‬

871
00:57:06,673 --> 00:57:09,926
‫וזגזגתי החוצה מהחניון המזוין.‬

872
00:57:10,176 --> 00:57:13,972
‫עכשיו אני בוונטורה, ‬
‫חותך מכוניות במהירות, היא מחזיקה חזק,‬

873
00:57:14,055 --> 00:57:16,266
‫הקרם קופץ מצד לצד.‬

874
00:57:18,268 --> 00:57:21,479
‫אני רואה את הקשתות המוזהבות ‬
‫של מקדונלדס ושואל אותה,‬

875
00:57:21,938 --> 00:57:24,941
‫"אפשר בבקשה לחרבן במקדונלדס?‬

876
00:57:26,025 --> 00:57:29,863
‫הם ידועים בזכות רמת הניקיון‬
‫הגבוהה בחדרי השירותים שלהם.‬

877
00:57:30,530 --> 00:57:32,699
‫אפילו לא אשב על האסלה.‬

878
00:57:32,949 --> 00:57:34,826
‫פשוט ארסס מלמעלה."‬

879
00:57:39,873 --> 00:57:42,000
‫על כך היא ענתה לי בתקיפות, "לא."‬

880
00:57:44,502 --> 00:57:45,753
‫אני צריך לקבל החלטה.‬

881
00:57:46,254 --> 00:57:50,049
‫הבית שלי במרחק חמש דקות.‬
‫הבית שלה במרחק שלוש דקות.‬

882
00:57:50,175 --> 00:57:52,427
‫החלטתי לנסוע אליה הביתה‬

883
00:57:52,594 --> 00:57:54,429
‫כי רק ככה אצליח להתאפק.‬

884
00:57:54,846 --> 00:57:59,893
‫יש משהו שהורג אותי ולא יוצא לי מהראש,‬

885
00:58:00,935 --> 00:58:04,063
‫אילו הייתי נוסע אליה הביתה מלכתחילה,‬

886
00:58:04,272 --> 00:58:06,941
‫לא הייתי צריך לעצור לקנות קרם.‬

887
00:58:15,992 --> 00:58:17,702
‫בקיצור, הגענו אליה הביתה,‬

888
00:58:18,786 --> 00:58:20,997
‫נכנסנו לשביל הגישה הארוך שלה.‬

889
00:58:21,164 --> 00:58:23,875
‫החניתי את המכונית, יצאתי והתחלתי לצעוק,‬

890
00:58:24,292 --> 00:58:27,879
‫"נו כבר!"‬

891
00:58:28,838 --> 00:58:31,508
‫המפתחות היו אצלה, ‬
‫אז הריצה לא נתנה לי כלום.‬

892
00:58:31,674 --> 00:58:35,386
‫היא בקושי זזה בגלל העקבים ‬
‫וחיפשה תוך כדי בתיק.‬

893
00:58:35,470 --> 00:58:37,430
‫צעקתי לה, "נו כבר!"‬

894
00:58:38,181 --> 00:58:41,351
‫בשלב הזה היא כבר הפסיקה לכעוס‬
‫והתחילה להיקרע מצחוק.‬

895
00:58:43,353 --> 00:58:45,855
‫היא פשוט צחקה. הגענו לדלת.‬

896
00:58:46,064 --> 00:58:50,401
‫קרה לכם פעם שהייתם ממש חייבים לחרבן?‬

897
00:58:50,485 --> 00:58:53,863
‫לא משנה אם במשך חמש דקות או חמש שעות,‬

898
00:58:53,947 --> 00:58:58,117
‫פרק זמן כלשהו שבו הייתם נואשים לחרבן.‬

899
00:58:59,494 --> 00:59:02,497
‫ואז הייתם משהו כמו ארבעה מטר מהשירותים.‬

900
00:59:05,792 --> 00:59:08,545
‫וחור התחת שלכם התחיל לפרגן לעצמו...‬

901
00:59:10,797 --> 00:59:12,882
‫על העבודה הטובה שעשיתם.‬

902
00:59:16,553 --> 00:59:18,888
‫חור התחת שלכם אמר, "כן, הצלחנו!‬

903
00:59:21,641 --> 00:59:23,101
‫הצלחנו כצוות.‬

904
00:59:23,184 --> 00:59:25,603
‫הכי משמח אותי שהצלחנו יחד."‬

905
00:59:27,146 --> 00:59:29,274
‫תמיד כשמגיעים לשירותים, עושים כזה...‬

906
00:59:36,864 --> 00:59:38,324
‫אף פעם לא יושבים ואז...‬

907
00:59:39,742 --> 00:59:43,705
‫לא. איך יכול להיות ‬
‫שתמיד מצליחים להגיע בדיוק זמן?‬

908
00:59:45,248 --> 00:59:50,670
‫לאף אחד אין מזל כזה. ‬
‫אין כל כך הרבה צירופי מקרים בעולם...‬

909
00:59:52,005 --> 00:59:54,090
‫כך שתמיד מצליחים להגיע בדיוק בזמן.‬

910
00:59:55,258 --> 01:00:00,138
‫פשוט לחור התחת שלכם ‬
‫יש מוח משלו ותגובה מותנית.‬

911
01:00:01,598 --> 01:00:05,226
‫בקיצור... הגעתי לדלת‬

912
01:00:05,393 --> 01:00:08,021
‫והתחלתי לצעוק, "נו כבר!"‬

913
01:00:08,521 --> 01:00:10,732
‫ממש צרחתי. היא התקרבה,‬

914
01:00:10,815 --> 01:00:12,859
‫הוציאה את המפתחות תוך כדי שצחקה.‬

915
01:00:14,235 --> 01:00:16,154
‫באה להכניס את המפתחות לדלת,‬

916
01:00:16,904 --> 01:00:18,072
‫והם נפלו לה.‬

917
01:00:20,241 --> 01:00:21,951
‫המפתחות פגעו בקרקע,‬

918
01:00:24,037 --> 01:00:25,288
‫וחרבנתי במכנסיים.‬

919
01:00:31,836 --> 01:00:35,423
‫וזה לא היה שפריץ שהזהיר אותי‬

920
01:00:35,506 --> 01:00:38,343
‫שזו רק ההתחלה.‬

921
01:00:39,344 --> 01:00:41,679
‫וגם לא פינוי מלא.‬

922
01:00:41,763 --> 01:00:43,806
‫זה לא היה... משהו כזה.‬

923
01:00:43,890 --> 01:00:47,143
‫זה היה מוזר ביותר, חרא פשוט יצא ממני‬

924
01:00:47,393 --> 01:00:49,062
‫בקצב קבוע...‬

925
01:00:54,275 --> 01:00:57,445
‫בלי לדחוף.‬

926
01:00:57,862 --> 01:01:02,116
‫החל מנוזלים וכלה במוצקים ובכל מה שביניהם.‬

927
01:01:04,160 --> 01:01:07,372
‫ההיסטריה שהייתי בה התחלפה ברוגע.‬

928
01:01:10,625 --> 01:01:12,001
‫הייתי במצב כזה...‬

929
01:01:18,675 --> 01:01:20,802
‫הג'ינס שלי התחיל להתמלא.‬

930
01:01:22,929 --> 01:01:23,763
‫ובאותו רגע,‬

931
01:01:23,846 --> 01:01:28,643
‫ריח של צואת אדם מילא את חלל האוויר.‬

932
01:01:29,602 --> 01:01:32,480
‫ובפעם הראשונה,‬
‫היא התחילה להזיז את התחת ולצעוק,‬

933
01:01:33,147 --> 01:01:35,650
‫"זין!". היא הרימה את המפתחות,‬

934
01:01:38,653 --> 01:01:42,657
‫ואמרתי לה, "לא.‬

935
01:01:44,409 --> 01:01:47,078
‫כבר אין טעם למהר יותר.‬

936
01:01:49,872 --> 01:01:52,333
‫קחי את הזמן."‬

937
01:02:04,011 --> 01:02:08,099
‫לפני סיום, אספר לכם סיפור קצר.‬

938
01:02:09,892 --> 01:02:12,687
‫אימא שלי הלכה לעולמה לפני כמה חודשים,‬

939
01:02:13,146 --> 01:02:17,442
‫וכשהיא מתה... היא אף פעם לא הייתה...‬

940
01:02:17,525 --> 01:02:21,362
‫אז ככה, אימא שלי לא הייתה אישה מצחיקה.‬

941
01:02:21,446 --> 01:02:25,575
‫לא היה לה חוש הומור ‬
‫ולא הייתי מצחיק בעיניה.‬

942
01:02:25,658 --> 01:02:28,327
‫לא קרה שהיא צפתה במשהו שלי ‬
‫ואמרה שהוא מצחיק.‬

943
01:02:28,411 --> 01:02:32,707
‫אבל היא תמיד תמכה בי.‬

944
01:02:32,790 --> 01:02:36,252
‫היא הייתה האדם היחיד בחיי,‬

945
01:02:36,335 --> 01:02:39,589
‫שצחקתי עליו כל כך הרבה,‬

946
01:02:39,672 --> 01:02:43,426
‫קראתי לה גונטה, ירדתי עליה בהמון בדיחות.‬

947
01:02:43,634 --> 01:02:47,972
‫וייאמר לזכותה שהיא ‬
‫אף פעם לא התלוננה, אפילו לא פעם אחת.‬

948
01:02:48,598 --> 01:02:49,640
‫אפילו לא פעם אחת.‬

949
01:02:51,392 --> 01:02:52,226
‫בקיצור...‬

950
01:02:54,395 --> 01:02:56,439
‫אני רוצה לספר סיפור אחד‬

951
01:02:56,689 --> 01:02:58,941
‫שהיא יוצאת בו מגניבה יותר.‬

952
01:02:59,192 --> 01:03:00,026
‫טוב?‬

953
01:03:00,443 --> 01:03:03,529
‫כשהייתי בן 13 ואחי היה בן 17 בערך,‬

954
01:03:03,613 --> 01:03:07,492
‫צפינו בבית ב"מלחמת הכוכבים".‬

955
01:03:07,575 --> 01:03:10,203
‫אני ישבתי על "כס הייסורים", ‬
‫אחי ישב על הספה,‬

956
01:03:10,286 --> 01:03:13,623
‫צפינו ב"מלחמת הכוכבים". ‬
‫אחי סקוט, חתיכת פסיכופת,‬

957
01:03:14,373 --> 01:03:17,960
‫פנה אליי ואמר, "ג'ים, תביא לי קולה."‬

958
01:03:18,711 --> 01:03:21,464
‫עניתי לו, "לך תביא בעצמך. אני לא מביא לך."‬

959
01:03:21,714 --> 01:03:24,634
‫הוא אמר, "תביא לי קולה ‬
‫או שאשתין על השטיח."‬

960
01:03:31,557 --> 01:03:32,433
‫"מה?"‬

961
01:03:34,060 --> 01:03:36,437
‫"תביא לי קולה או שאשתין על השטיח."‬

962
01:03:37,063 --> 01:03:39,023
‫עניתי, "אני לא מביא לך שום קולה."‬

963
01:03:39,106 --> 01:03:42,026
‫והוא שאל, "אז אתה מעדיף שאשתין על השטיח?"‬

964
01:03:43,069 --> 01:03:45,404
‫עניתי, "זה בדיוק מה שאני אומר לך."‬

965
01:03:46,697 --> 01:03:49,367
‫אחי ניגש לאמצע הסלון,‬

966
01:03:49,992 --> 01:03:51,244
‫עמד מולי,‬

967
01:03:52,161 --> 01:03:55,331
‫שלף את הזין, התחיל להשתין על השטיח,‬

968
01:03:55,998 --> 01:03:57,166
‫הביט בי ואמר,‬

969
01:03:57,583 --> 01:04:01,963
‫"לא יודע למה אתה תמיד חייב לעשות צרות.‬

970
01:04:05,633 --> 01:04:08,302
‫יכולת פשוט להביא קולה וזהו,‬

971
01:04:08,386 --> 01:04:11,389
‫אבל לא, ג'ים חייב להיות קשה."‬

972
01:04:11,973 --> 01:04:14,308
‫אחר כך הוא ניער את הזין, הכניס אותו,‬

973
01:04:14,809 --> 01:04:19,021
‫וחזר לשכב. ‬
‫תשמעו מה הכי מטריף אותי בסיפור הזה.‬

974
01:04:20,815 --> 01:04:22,149
‫הוא לא הביא קולה.‬

975
01:04:25,862 --> 01:04:29,657
‫ישבתי לי ב-40 מעלות חום, בלי מיזוג אוויר,‬

976
01:04:29,782 --> 01:04:32,326
‫עם שלולית שתן באמצע הסלון,‬

977
01:04:32,410 --> 01:04:36,873
‫שהתחילה להעלות אדים. ‬
‫בשלב הזה כנראה צפינו ב"שובו של הג'דיי".‬

978
01:04:36,956 --> 01:04:38,207
‫אימא שלי נכנסה,‬

979
01:04:38,916 --> 01:04:42,044
‫ועשתה מה שהורים עושים כשאין להם מה לומר.‬

980
01:04:42,336 --> 01:04:45,673
‫היא נכנסה, ראתה את השתן באמצע,‬

981
01:04:45,840 --> 01:04:47,758
‫והתחילה לשאול, "למה?‬

982
01:04:49,802 --> 01:04:52,597
‫מי... למה?"‬

983
01:04:54,098 --> 01:04:58,477
‫ואז היא אמרה, "כל יום מחורבן יש משהו חדש."‬

984
01:04:58,895 --> 01:04:59,979
‫כל יום."‬

985
01:05:01,981 --> 01:05:03,274
‫ושאלה, "מי עשה זאת?"‬

986
01:05:03,357 --> 01:05:06,319
‫ולא רציתי להסתבך, אז עניתי, "סקוט."‬

987
01:05:06,444 --> 01:05:09,614
‫היא פנתה לסקוט ושאלה,‬
‫"בשביל מה עשית את זה?"‬

988
01:05:10,072 --> 01:05:12,992
‫והוא ענה, "אמרתי לג'ים להביא לי קולה,‬

989
01:05:14,035 --> 01:05:15,661
‫או שאשתין על השטיח."‬

990
01:05:17,496 --> 01:05:19,332
‫אימא שלי הסתובבה אליי ועשתה...‬

991
01:05:22,919 --> 01:05:26,088
‫"למה לא הבאת לו קולה?‬
‫אתה יודע שהוא דפוק בראש."‬

992
01:05:27,256 --> 01:05:29,216
‫גבירותיי ורבותיי, תודה רבה לכם.‬

993
01:05:29,842 --> 01:05:32,511
‫לילה טוב. מודה לכם, מקרב לב.‬

994
01:06:16,597 --> 01:06:19,517
‫תרגום כתוביות: שקד הרטמן‬