1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,280 --> 00:00:11,200
‫- סרט תיעודי מקורי של NETFLIX -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:36,040 --> 00:00:39,520
‫אנשים רבים אומרים שהתמנון דומה חייזר.‬

5
00:00:41,800 --> 00:00:46,040
‫אבל מה שמוזר הוא שככל שמתקרבים אליהם,‬

6
00:00:46,120 --> 00:00:49,880
‫כך מבינים כמה אנחנו דומים במובנים רבים.‬

7
00:00:54,160 --> 00:00:58,480
‫אתה נכנס לעולם שונה לחלוטין.‬

8
00:01:06,240 --> 00:01:08,840
‫זאת הרגשה מדהימה.‬

9
00:01:10,440 --> 00:01:14,080
‫ואתה חש שאתה עומד לפתחו‬
‫של משהו יוצא מן הכלל.‬

10
00:01:21,920 --> 00:01:24,720
‫אבל אתה מבין שיש גבול שאסור לך לחצות.‬

11
00:01:47,120 --> 00:01:50,920
‫זה היה די מזמן, היום בו הכול התחיל.‬

12
00:02:06,760 --> 00:02:10,600
‫- הכף המערבי, דרום אפריקה -‬

13
00:02:25,040 --> 00:02:29,360
‫המקום הזה בקצה אפריקה‬
‫מוכר בשם "כף הסערות".‬

14
00:02:35,280 --> 00:02:38,120
‫אני זוכר מילדותי בעיקר‬

15
00:02:38,200 --> 00:02:41,240
‫את החוף הסלעי, הכרית (אזור הגאות והשפל)‬
‫ויער האצות התת ימי.‬

16
00:02:47,240 --> 00:02:49,240
‫הייתה לנו בקתת עץ קטנה‬

17
00:02:50,080 --> 00:02:52,000
‫שהייתה נמוכה מסימן הגאות.‬

18
00:02:52,560 --> 00:02:55,240
‫אז כשהסערות העצומות הגיעו,‬

19
00:02:55,560 --> 00:02:59,880
‫מי האוקיינוס היו מנפצים את הדלתות‬
‫וממלאים את חלקו התחתון של הבית.‬

20
00:03:05,200 --> 00:03:07,200
‫כילד, זה היה מסעיר ביותר‬

21
00:03:07,280 --> 00:03:11,600
‫לחיות ממש בתוך עוצמתו‬
‫של האוקיינוס האטלנטי הענק.‬

22
00:03:20,200 --> 00:03:23,520
‫רוב ילדותי עברה בבריכות הסלע,‬

23
00:03:23,600 --> 00:03:25,800
‫בצלילות ביער האצות הרדוד.‬

24
00:03:30,560 --> 00:03:32,520
‫זה מה שהכי אהבתי לעשות.‬

25
00:03:35,840 --> 00:03:37,960
‫חיי כמבוגר הרחיקו אותי מזה.‬

26
00:03:40,680 --> 00:03:42,920
‫וזה היה בסדר בהתחלה.‬

27
00:03:44,640 --> 00:03:49,200
‫עד שהגעתי למרכז מדבר הקלהארי,‬
‫לפני כ-20 שנה.‬

28
00:03:59,880 --> 00:04:03,520
‫עשיתי סרט בשם "הריקוד הגדול" יחד עם אחי,‬

29
00:04:04,600 --> 00:04:09,360
‫ואז פגשתי בגברים האלה,‬
‫שהם בטח מהגששים הטובים בעולם.‬

30
00:04:12,920 --> 00:04:14,920
‫הצפייה באותם גברים‬

31
00:04:16,040 --> 00:04:19,960
‫מעמיקים בסימנים המופלאים,‬
‫הנחבאים ביותר של הטבע,‬

32
00:04:20,040 --> 00:04:22,560
‫דברים שעיני לא הצליחה לראות אפילו,‬

33
00:04:22,640 --> 00:04:25,520
‫ואז עוקבים אחריהם, לפעמים במשך שעות,‬

34
00:04:25,600 --> 00:04:27,960
‫ומוצאים חיות נסתרות בנוף...‬

35
00:04:28,040 --> 00:04:30,400
‫זו הייתה חוויה מופלאה.‬

36
00:04:33,240 --> 00:04:37,280
‫כלומר, הם פשוט היו בתוככי העולם הטבעי.‬

37
00:04:39,920 --> 00:04:42,040
‫ויכולתי לחוש שאני נמצא מחוץ לו.‬

38
00:04:45,160 --> 00:04:48,600
‫וחשתי כמיהה עמוקה להיות בתוך העולם הזה.‬

39
00:04:56,960 --> 00:04:58,920
‫- 18 שנה לאחר מכן -‬

40
00:04:59,000 --> 00:05:02,040
‫עברתי שנתיים של גיהינום מוחלט.‬

41
00:05:05,760 --> 00:05:07,520
‫עבדתי קשה זמן רב...‬

42
00:05:07,600 --> 00:05:09,360
‫- קרייג פוסטר -‬

43
00:05:09,440 --> 00:05:10,720
‫פשוט התשתי את עצמי.‬

44
00:05:12,680 --> 00:05:15,000
‫לא ישנתי כראוי במשך חודשים.‬

45
00:05:16,520 --> 00:05:18,320
‫משפחתי סבלה.‬

46
00:05:21,720 --> 00:05:24,560
‫ונהייתי חולה מכל הלחץ.‬

47
00:05:28,440 --> 00:05:31,120
‫הנפש שלי לא הצליחה להתמודד עם הכול.‬

48
00:05:33,440 --> 00:05:37,080
‫ולא רציתי לראות‬
‫מצלמה או אולפן עריכה לעולם.‬

49
00:05:37,160 --> 00:05:39,000
‫לא יכולתי אפילו להתמודד עם זה.‬

50
00:05:43,120 --> 00:05:45,400
‫התכלית הגדולה של חייך עכשיו...‬

51
00:05:47,040 --> 00:05:47,880
‫מפורקת.‬

52
00:05:52,960 --> 00:05:55,640
‫ויש לך ילד צעיר שמתבגר,‬

53
00:05:56,680 --> 00:05:57,520
‫טום.‬

54
00:06:01,400 --> 00:06:04,520
‫במצב הזה לא הייתי מסוגל‬
‫להיות אבא טוב לבני.‬

55
00:06:10,560 --> 00:06:12,640
‫הייתי זקוק לשינוי קיצוני.‬

56
00:06:15,440 --> 00:06:17,600
‫ושאבתי השראה מילדותי,‬

57
00:06:17,680 --> 00:06:21,280
‫ושאבתי השראה מאותם גששים מומחים‬

58
00:06:21,360 --> 00:06:22,680
‫איתם עבדתי בקלהארי.‬

59
00:06:25,720 --> 00:06:29,640
‫והדרך היחידה לעשות זאת שהכרתי הייתה...‬
‫להיות באוקיינוס.‬

60
00:06:36,000 --> 00:06:39,360
‫בהתחלה קשה להיכנס למים.‬

61
00:06:40,880 --> 00:06:45,200
‫זהו אחד המקומות הפראיים,‬
‫המפחידים ביותר לשחייה בעולם.‬

62
00:06:56,120 --> 00:07:00,040
‫טמפרטורת המים יורדת עד לשמונה, תשע מעלות.‬

63
00:07:03,000 --> 00:07:04,880
‫הקור עוצר את נשימתך.‬

64
00:07:10,120 --> 00:07:12,360
‫ואתה פשוט צריך להירגע.‬

65
00:07:15,840 --> 00:07:20,160
‫ואז אתה זוכה בפרק זמן יפהפה,‬
‫של עשר, חמש עשרה דקות.‬

66
00:07:21,440 --> 00:07:22,680
‫פתאום...‬

67
00:07:23,840 --> 00:07:25,480
‫אתה מרגיש שהכול בסדר.‬

68
00:07:33,960 --> 00:07:37,320
‫הקור מחדד את המוח‬

69
00:07:37,400 --> 00:07:41,760
‫בגלל שאתה מקבל שטף של כימיקלים‬
‫בכל פעם שאתה שוקע במים הקרים.‬

70
00:07:45,520 --> 00:07:47,200
‫כל הגוף שלך מתעורר לחיים.‬

71
00:07:50,640 --> 00:07:54,680
‫ואז, כשהגוף שלך מסתגל,‬
‫זה הופך לקל יותר ויותר.‬

72
00:08:02,520 --> 00:08:03,840
‫ובסופו של דבר,‬

73
00:08:05,920 --> 00:08:07,440
‫אחרי שנה בערך,‬

74
00:08:08,680 --> 00:08:10,520
‫אתה מתחיל להשתוקק לקור.‬

75
00:08:25,920 --> 00:08:28,640
‫מה שכל כך מדהים בסביבה הזו‬

76
00:08:28,720 --> 00:08:31,000
‫זה שאתה ביער תלת ממדי‬

77
00:08:31,080 --> 00:08:34,000
‫ואתה יכול לקפוץ מהצמרת ולהגיע לאן שתרצה.‬

78
00:08:35,320 --> 00:08:37,080
‫אתה עף, בעצם.‬

79
00:08:41,760 --> 00:08:43,960
‫באותה המידה יכולת להיות על כוכב אחר.‬

80
00:08:49,520 --> 00:08:53,920
‫באופן טבעי אתה רגוע יותר במים.‬

81
00:08:56,320 --> 00:08:59,440
‫אתה מצליח לעצור את הנשימה לזמן ארוך יותר.‬

82
00:09:03,480 --> 00:09:09,360
‫לא מאוד נוח לי לסחוב מכל חמצן‬
‫ביער אצות סבוך.‬

83
00:09:14,520 --> 00:09:18,400
‫אני רוצה יותר להיות כמו דו-חי.‬

84
00:09:26,480 --> 00:09:30,120
‫אינסטינקט פנימי הנחה אותי‬
‫לא ללבוש חליפת צלילה.‬

85
00:09:33,880 --> 00:09:36,800
‫אם אתה באמת רוצה להתקרב ל...‬

86
00:09:37,160 --> 00:09:38,520
‫סביבה כזו,‬

87
00:09:38,600 --> 00:09:43,080
‫יהיה לך קל יותר ללא חוצץ בינך לסביבה.‬

88
00:09:51,760 --> 00:09:56,520
‫ופתאום שמתי לב שיש לי כוחות‬
‫לצלם ולהסריט שוב.‬

89
00:09:57,680 --> 00:09:59,440
‫ואז לקחתי שוב את המצלמה שלי‬

90
00:09:59,520 --> 00:10:02,080
‫והתחלתי לעשות את מה שאני אוהב ויודע.‬

91
00:10:08,200 --> 00:10:10,840
‫החיות הן מאוד אקזוטיות ומוזרות.‬

92
00:10:27,160 --> 00:10:31,440
‫זה הרבה יותר קיצוני‬
‫מהמדע הבדיוני הכי מטורף שלנו.‬

93
00:10:56,040 --> 00:10:59,280
‫אני זוכר את היום שבו הכול התחיל.‬

94
00:11:02,160 --> 00:11:04,720
‫מצאתי אזור מיוחד מאוד‬

95
00:11:05,320 --> 00:11:08,600
‫שמוגן על ידי שטח גדול של יער אצות.‬

96
00:11:08,960 --> 00:11:12,080
‫כי היער עצמו למעשה ממלא את הגאות בטחב.‬

97
00:11:21,640 --> 00:11:23,840
‫וכל היער מסביב‬

98
00:11:24,000 --> 00:11:26,080
‫עכור לגמרי ואי אפשר לראות דבר.‬

99
00:11:26,160 --> 00:11:31,280
‫ויש טלאי קטן של 200 מטר‬
‫בו אפשר לצלול ולהתבונן.‬

100
00:11:31,360 --> 00:11:33,280
‫וזה מקום מדהים.‬

101
00:11:41,920 --> 00:11:45,840
‫ואני זוכר צורה מוזרה משמאלי‬

102
00:11:45,920 --> 00:11:47,600
‫ושירדתי...‬

103
00:11:49,400 --> 00:11:52,480
‫וראיתי משהו מוזר מאוד.‬

104
00:12:11,800 --> 00:12:14,040
‫אפילו הדגים נראו מבולבלים.‬

105
00:12:24,320 --> 00:12:25,400
‫ואז, פתאום...‬

106
00:12:35,160 --> 00:12:37,040
‫באותו רגע לא ידעתי‬

107
00:12:37,120 --> 00:12:39,360
‫שראיתי משהו יוצא מגדר הרגיל.‬

108
00:12:41,760 --> 00:12:44,880
‫הגעתי בסוף כל הדרמה.‬

109
00:12:50,120 --> 00:12:52,800
‫אתה חושב,‬
‫"מה לעזאזל החיה הזאת עושה?"‬

110
00:12:55,520 --> 00:12:57,560
‫ואני חושב שהיא קצת פחדה ממני,‬

111
00:12:57,640 --> 00:13:00,480
‫אז היא הרימה חתיכת...‬

112
00:13:01,080 --> 00:13:04,120
‫אצה כל כך חלקלקה‬
‫שבקושי אפשר לתפוס אותה ביד.‬

113
00:13:04,200 --> 00:13:07,520
‫ופשוט כרכה אותה סביב עצמה כגלימה מדהימה‬

114
00:13:07,600 --> 00:13:10,000
‫ובהתה בי דרך החרך הקטן.‬

115
00:13:19,080 --> 00:13:20,480
‫ואז, בום.‬

116
00:13:20,560 --> 00:13:21,920
‫היא נעלמה.‬

117
00:13:44,880 --> 00:13:46,800
‫קשה להסביר את זה,‬

118
00:13:46,880 --> 00:13:49,760
‫אבל לפעמים יש לך תחושה,‬

119
00:13:49,960 --> 00:13:55,080
‫אתה יודע שיש ביצור הזה‬
‫משהו מאוד יוצא דופן.‬

120
00:13:59,280 --> 00:14:00,800
‫יש כאן משהו ללמוד.‬

121
00:14:04,800 --> 00:14:07,360
‫יש בה משהו מיוחד.‬

122
00:14:17,600 --> 00:14:19,400
‫ואז חשבתי על רעיון מטורף.‬

123
00:14:19,480 --> 00:14:22,560
‫מה יקרה אם אלך כל יום?‬

124
00:14:22,840 --> 00:14:25,720
‫מה יקרה אם לא אחסיר אף יום?‬

125
00:14:29,440 --> 00:14:34,960
‫- יום 1 -‬

126
00:14:35,360 --> 00:14:39,440
‫ובתחילה היה ברור שהנוכחות שלי משפיעה עליה,‬

127
00:14:39,520 --> 00:14:42,160
‫אז חשבתי, "אני פשוט אשאיר את המצלמה שם‬

128
00:14:42,240 --> 00:14:45,000
‫והיא תתעד את שגרת יומה."‬

129
00:14:49,760 --> 00:14:52,800
‫היא רואה את הדבר החדש , הנוצץ הזה ביער.‬

130
00:14:58,520 --> 00:15:00,520
‫מתקרבת אל זה עם מגן,‬

131
00:15:01,280 --> 00:15:03,840
‫ולמקרה שזה יתקוף אותה, היא מרימה את המגן.‬

132
00:15:09,040 --> 00:15:11,880
‫זה משהו אחר. זה מעניין.‬

133
00:15:13,880 --> 00:15:16,880
‫נוגעת בזה, ממששת את זה, טועמת את זה.‬

134
00:15:21,840 --> 00:15:25,640
‫לפעמים, כשהייתה רוצה לשחק,‬
‫לא יכולתי להשאיר את המצלמה שם לזמן רב.‬

135
00:15:25,840 --> 00:15:27,760
‫היא הייתה מושכת אותה אליה.‬

136
00:15:43,520 --> 00:15:49,040
‫הייתי צריך ללכת לשם כל יום‬
‫כדי באמת להכיר את סביבתה טוב יותר.‬

137
00:15:51,880 --> 00:15:56,000
‫בתחילה, הכול נראה כמו עוד מאותו הדבר.‬

138
00:15:57,560 --> 00:16:01,560
‫אבל אחרי זמן מה, אתה מתחיל להבחין‬
‫בין סוגי היער השונים.‬

139
00:16:03,680 --> 00:16:05,400
‫יש את היער עם הצמיחה הוותיקה.‬

140
00:16:08,760 --> 00:16:12,160
‫יש את היער עם הרבה אצות שונות‬
‫שגדלות בתחתיתו.‬

141
00:16:14,280 --> 00:16:15,920
‫יש את היער הערפילי.‬

142
00:16:24,160 --> 00:16:28,240
‫במהלך מיפוי הסביבה הקרובה למאורה שלה,‬

143
00:16:29,640 --> 00:16:32,960
‫נדהמתי לראות מערות קטנות,‬
‫קרובות מאוד אליה,‬

144
00:16:33,040 --> 00:16:34,840
‫מלאות בכרישי גלדן מפוספס.‬

145
00:16:37,000 --> 00:16:40,520
‫ואלה הטורפים הרציניים ביותר שלה.   ‬

146
00:16:42,040 --> 00:16:45,080
‫העור שלהם מפוספס.‬
‫לכן הם נקראים גם כרישי פיג'מה.‬

147
00:16:48,600 --> 00:16:50,680
‫הם לא טורפים חזותיים,‬

148
00:16:51,880 --> 00:16:55,320
‫אבל יש להם חוש ריח מדהים.‬

149
00:16:59,320 --> 00:17:01,560
‫והם תוקפניים ביותר.‬

150
00:17:11,280 --> 00:17:14,520
‫הם יכולים לדחוף את האף שלהם לסדק קטן.‬

151
00:17:16,720 --> 00:17:20,200
‫אז הם טורפי תמנונים קטנים וקטלניים.‬

152
00:17:22,160 --> 00:17:26,440
‫וחשבתי לעצמי, "כמה זמן ייקח‬
‫עד שיקרה משהו עם החיות האלה?"‬

153
00:17:41,120 --> 00:17:42,720
‫- יום 26 -‬

154
00:17:42,800 --> 00:17:45,800
‫אחרי שביקרתי אצלה יותר ויותר,‬

155
00:17:45,880 --> 00:17:49,880
‫היה רגע ברור בו...‬

156
00:17:51,520 --> 00:17:54,280
‫הפחד הזה שכך באופן ניכר.‬

157
00:17:59,240 --> 00:18:02,440
‫היא הייתה רואה תנועה גדולה ונבהלת‬
‫ואז מסתכלת, "זה הוא".‬

158
00:18:04,280 --> 00:18:07,960
‫ואז היא הייתה יוצאת בסקרנות רבה.‬

159
00:18:12,320 --> 00:18:16,960
‫מאוד מתעניינת, מאוד סקרנית,‬
‫אבל לא לוקחת סיכונים מטופשים.‬

160
00:18:17,840 --> 00:18:21,880
‫שומרת את כל שאר הזרועות מחוברות למאורה‬

161
00:18:21,960 --> 00:18:23,680
‫ואת כריות ההצמדה במקומן.‬

162
00:18:35,440 --> 00:18:37,040
‫ואז זה פשוט קורה.‬

163
00:18:38,000 --> 00:18:40,600
‫הושטתי מעט את ידי.‬

164
00:19:13,360 --> 00:19:16,360
‫משהו קורה כשהחיה הזאת יוצרת קשר.‬

165
00:19:29,120 --> 00:19:31,960
‫אבל, בשלב מסוים, אתה צריך לנשום.‬

166
00:19:34,640 --> 00:19:40,320
‫אז צריך, בעדינות רבה,‬
‫להיחלץ מכריות ההדבקה ‬

167
00:19:40,400 --> 00:19:42,560
‫מבלי להפריע לה,‬

168
00:19:43,480 --> 00:19:46,320
‫כך שתוכל לעלות לפני המים ולנשום.‬

169
00:20:02,920 --> 00:20:04,800
‫אין ספק שהרגע הכי עוצמתי‬

170
00:20:05,640 --> 00:20:07,480
‫הוא כשהיא יוצאת מהמאורה,‬

171
00:20:08,040 --> 00:20:10,760
‫כי אז אתה יודע שיש אמון מלא.‬

172
00:20:10,840 --> 00:20:14,760
‫היא לא משאירה את הזרועות מאחור,‬
‫למקרה שתצטרך לסגת.‬

173
00:20:14,840 --> 00:20:18,160
‫זה כאילו, "אני סומכת לגמרי על בן האדם הזה‬

174
00:20:18,640 --> 00:20:20,440
‫ואני יוצאת מהמאורה‬

175
00:20:21,240 --> 00:20:23,320
‫ואני אמשיך בעיסוקיי."‬

176
00:20:35,480 --> 00:20:38,720
‫התחלתי לראות דברים די מדהימים.‬

177
00:20:40,600 --> 00:20:43,560
‫הם יכולים להיראות קוצניים,‬
‫הם יכולים להיראות חלקים.‬

178
00:20:46,720 --> 00:20:49,000
‫להצמיח קרניים על ראשם.‬

179
00:20:53,400 --> 00:20:56,680
‫הם יכולים להתאים צבע, מרקם, דפוס, עור.‬

180
00:20:57,000 --> 00:20:58,240
‫זה יפהפה.‬

181
00:21:12,960 --> 00:21:16,440
‫רוב הזמן היא מרחפת בעזרת זרם הסילון‬
‫או זוחלת או שוחה.‬

182
00:21:19,280 --> 00:21:22,360
‫אבל מדי פעם יוצאות שתי רגליים.‬

183
00:21:26,440 --> 00:21:27,520
‫היא צועדת.‬

184
00:21:30,360 --> 00:21:32,960
‫והיא יוצאת לדרך, מתרחקת,‬

185
00:21:33,120 --> 00:21:34,800
‫הולכת על שתי רגליים.‬

186
00:21:38,880 --> 00:21:42,680
‫היא מעמידה את גופה בתנוחה מוזרה‬
‫שנראית קצת כמו אבן.‬

187
00:21:47,000 --> 00:21:51,840
‫ואז שתיים מהזרועות למטה נעות באיטיות,‬

188
00:21:51,920 --> 00:21:54,960
‫כך שהאבן מתרחקת לאיטה.‬

189
00:22:00,000 --> 00:22:01,480
‫ואז היא הופכת‬

190
00:22:01,560 --> 00:22:05,520
‫לגברת זקנה מדהימה, מתנודדת וזורמת בשמלה.‬

191
00:22:08,960 --> 00:22:11,240
‫אולי היא מנסה לחקות‬

192
00:22:11,800 --> 00:22:14,440
‫אצות שנעות בגאות.‬

193
00:22:15,720 --> 00:22:18,320
‫ובו זמנית היא מתרחקת לאיטה.‬

194
00:22:20,840 --> 00:22:22,760
‫וכך היא פועלת,‬

195
00:22:22,840 --> 00:22:26,280
‫מתעתעת באופן יצירתי להדהים.‬

196
00:22:29,560 --> 00:22:34,720
‫תמנון הוא בעצם חילזון‬
‫שאיבד את הקונכייה במהלך האבולוציה.‬

197
00:22:34,800 --> 00:22:37,120
‫חיה מאוד שברירית, נוזלית ורכה,‬

198
00:22:37,200 --> 00:22:39,640
‫שנסמכת על אינטליגנציה אדירה.‬

199
00:22:42,600 --> 00:22:46,560
‫אין לה אימא או אבא ללמוד מהם. היא לבד.‬

200
00:22:47,280 --> 00:22:50,880
‫כי יש סוגים רבים של טורפים הצדים אותה.‬

201
00:22:54,440 --> 00:22:57,480
‫אז במהלך מיליוני שנים היה עליה...‬

202
00:22:57,720 --> 00:23:01,760
‫להמציא שיטות מדהימות כדי להטעות אותם.‬

203
00:23:06,960 --> 00:23:12,040
‫והיא צריכה ללמוד מהר,‬
‫כי יש לה רק מעט יותר משנה לחיות.‬

204
00:23:18,080 --> 00:23:21,520
‫- יום 52 -‬

205
00:23:25,800 --> 00:23:30,400
‫כשצוללים לבד,‬
‫כל דבר בערכה חייב להיות מושלם.‬

206
00:23:33,760 --> 00:23:36,240
‫ועליי להיות מוכן לכל דבר שיכול לקרות.‬

207
00:23:36,320 --> 00:23:39,160
‫אי אפשר להתעסק בזוטות, ‬
‫זה צריך להיות אינסטינקטיבי לגמרי.‬

208
00:23:45,240 --> 00:23:49,840
‫אבל בשלב הזה עשיתי הרבה טעויות.‬

209
00:23:53,120 --> 00:23:55,120
‫יום אחד היא עקבה אחריי.‬

210
00:23:55,200 --> 00:23:58,800
‫וזה דבר מדהים ביותר, שתמנון עוקב אחריך.‬

211
00:23:58,880 --> 00:24:02,040
‫אתה מתרחק, זז אחורה,‬

212
00:24:02,120 --> 00:24:04,520
‫והחיה המדהימה הזאת מתקרבת אליך,‬

213
00:24:04,600 --> 00:24:07,040
‫ואתה יודע שאין בה הרבה פחד.‬

214
00:24:07,120 --> 00:24:10,800
‫היא סקרנית ויש אמון וזוהי הרגשה נפלאה.‬

215
00:24:21,080 --> 00:24:22,360
‫ואז, בום!‬

216
00:24:23,200 --> 00:24:25,080
‫הפלתי את אחת העדשות.‬

217
00:24:25,360 --> 00:24:28,080
‫והדבר הזה שנופל במהירות מבהיל אותה.‬

218
00:24:29,120 --> 00:24:32,440
‫ואז היא מסתובבת במהירות‬
‫ונכנסת לבהלה גדולה.‬

219
00:24:39,640 --> 00:24:44,080
‫ואתה כועס על עצמך כי, אתה יודע...‬

220
00:24:44,480 --> 00:24:48,480
‫זה היה יכול להסתיים‬
‫באינטראקציה מדהימה ואמון עמוק‬

221
00:24:48,560 --> 00:24:49,880
‫והרסת את זה.‬

222
00:24:49,960 --> 00:24:52,920
‫עכשיו, אתה יודע, האם הרסת את זה לנצח?‬

223
00:24:53,600 --> 00:24:55,320
‫האם החיה תסמוך עליך אי פעם?‬

224
00:24:55,400 --> 00:24:58,120
‫האם החוויה הזו הבהילה אותה יותר מדי?‬

225
00:25:01,920 --> 00:25:04,240
‫ואז התקרבתי אליה מהר מדי.‬

226
00:25:04,840 --> 00:25:08,520
‫ואז היא עזבה את המאורה ונבהלה מאוד.‬

227
00:25:11,440 --> 00:25:13,400
‫ולא חזרה למאורה הזאת יותר.‬

228
00:25:16,640 --> 00:25:18,560
‫וחשבתי שזה נגמר.‬

229
00:25:19,440 --> 00:25:20,400
‫היא עזבה.‬

230
00:25:35,120 --> 00:25:39,960
‫הייתה לי את החוויה‬
‫עם הבושמנים המדהימים  בדרום אפריקה.‬

231
00:25:40,920 --> 00:25:42,480
‫וחשבתי, "מעניין אם...‬

232
00:25:42,560 --> 00:25:45,200
‫אפשר לאתר משהו מתחת למים."‬

233
00:25:50,920 --> 00:25:56,960
‫החיה הזו למדה במשך מיליוני שנים‬
‫איך להיות נסתרת מהעין.‬

234
00:26:06,000 --> 00:26:08,960
‫הייתי צריך ללמוד איך נראות עקבות תמנון.‬

235
00:26:11,280 --> 00:26:12,920
‫וזה היה מאוד מתסכל בהתחלה,‬

236
00:26:13,000 --> 00:26:15,400
‫כל כך קשה להבחנה.‬

237
00:26:15,480 --> 00:26:17,800
‫מה ההבדל בין עקבות תמנון‬

238
00:26:17,880 --> 00:26:19,440
‫ועקבות קיפוד ים‬

239
00:26:19,920 --> 00:26:21,360
‫ועקבות דג...‬

240
00:26:22,720 --> 00:26:24,480
‫ועקבות תולעים?‬

241
00:26:26,280 --> 00:26:27,720
‫וסימני הטרף,‬

242
00:26:30,120 --> 00:26:31,920
‫ומחסניות הביצים.‬

243
00:26:34,640 --> 00:26:36,400
‫הייתי צריך ללמוד הכול.‬

244
00:26:49,240 --> 00:26:51,400
‫ואז אתה צריך להתחיל לחשוב‬

245
00:26:51,760 --> 00:26:52,880
‫כמו תמנון.‬

246
00:27:00,320 --> 00:27:01,840
‫זה כמו להיות בלש.‬

247
00:27:02,600 --> 00:27:05,200
‫אתה אוסף לאט את כל הרמזים יחד.‬

248
00:27:36,720 --> 00:27:38,240
‫ואז התחלתי...‬

249
00:27:38,920 --> 00:27:40,120
‫להגיע לפריצות דרך.‬

250
00:27:46,120 --> 00:27:48,280
‫"טוב, אלה החיות שהיא הורגת."‬

251
00:27:57,000 --> 00:28:01,120
‫אז אני בוחן טרף, אני בוחן סימנים קטנים,‬
‫חפירות בחול,‬

252
00:28:01,200 --> 00:28:05,000
‫שינויים קטנים בדפוסים של האצות‬
‫בהן היא נעה.‬

253
00:28:05,160 --> 00:28:08,920
‫ואז לדעת,‬
‫"טוב, החיה הזאת קרובה מאוד עכשיו.‬

254
00:28:09,000 --> 00:28:11,800
‫היא קרובה. היא בטווח של מטר או שניים."‬

255
00:28:11,880 --> 00:28:15,040
‫ואז להתמקד בחלל הקטן הזה.‬

256
00:28:20,640 --> 00:28:21,800
‫ואז, באנג!‬

257
00:28:22,920 --> 00:28:23,960
‫היא שם.‬

258
00:28:30,400 --> 00:28:35,200
‫סוף סוף, אחרי חיפושים של שבוע,‬
‫יום אחרי יום,‬

259
00:28:35,880 --> 00:28:37,160
‫הנה היא.‬

260
00:28:42,840 --> 00:28:44,040
‫זה כמו...‬

261
00:28:44,440 --> 00:28:48,600
‫חבר אנושי שמנופף ואומר שלום,‬
‫נרגש לראות אותך.‬

262
00:28:53,680 --> 00:28:57,160
‫ויכולתי להרגיש בזה, מרגע אחד לשני,‬

263
00:28:57,240 --> 00:29:00,760
‫"בסדר, אני בוטחת בך, אני בוטחת בך, בן אדם.‬

264
00:29:01,320 --> 00:29:04,040
‫ועכשיו אתה יכול להיכנס‬
‫לעולם התמנון שלי."‬

265
00:29:13,920 --> 00:29:15,760
‫והיא נעה לכיווני.‬

266
00:29:16,320 --> 00:29:18,280
‫והאינסטנקט הטבעי שלי הוא...‬

267
00:29:19,560 --> 00:29:21,120
‫לסגת בעדינות לאחור.‬

268
00:29:25,120 --> 00:29:29,120
‫ואז רציתי רק לעמוד ללא תזוזה,‬
‫אז נאחזתי באבן.‬

269
00:29:34,440 --> 00:29:35,840
‫והיא המשיכה להתקרב.‬

270
00:29:37,200 --> 00:29:39,000
‫וכיסתה את כל היד שלי.‬

271
00:29:39,600 --> 00:29:42,040
‫הייתי מתחת למים די הרבה זמן,‬

272
00:29:42,240 --> 00:29:47,240
‫אז דחפתי לכיוון פני המים בעדינות,‬
‫במחשבה שהיא תזוז מהיד שלי.‬

273
00:29:49,480 --> 00:29:53,600
‫אבל היא לא. היא פשוט רכבה על ידי‬
‫ישר לפני המים.‬

274
00:30:10,480 --> 00:30:15,240
‫ושם הייתי,‬
‫פשוט בהיתי לתוך עיני היצור המדהים הזה.‬

275
00:30:40,880 --> 00:30:42,720
‫בתחילה היה קשה מאוד להניח‬

276
00:30:42,800 --> 00:30:45,680
‫שהיא מרוויחה משהו ממערכת היחסים.‬

277
00:30:45,760 --> 00:30:48,400
‫למה שחיה פראית החיה את חייה‬

278
00:30:48,640 --> 00:30:52,800
‫תקבל משהו מהיצור האנושי המוזר שמבקר אותה?‬

279
00:30:56,960 --> 00:30:59,200
‫וכאן זה נעשה מעניין.‬

280
00:31:04,280 --> 00:31:08,160
‫לדעתי זה יוצר גירוי‬
‫לאינטליגנציה העצומה הזאת.‬

281
00:31:15,640 --> 00:31:19,240
‫איכשהו, היא מבינה שהדבר הזה לא מסוכן,‬

282
00:31:19,560 --> 00:31:22,960
‫אז את ניגשת ויוצרת קשר עם בן האדם הזה.‬

283
00:31:26,040 --> 00:31:30,480
‫ואולי את באמת שואבת מזה הנאה‬
‫באיזו רמה תמנונית מוזרה.‬

284
00:32:01,240 --> 00:32:03,720
‫כשיש לך חיבור כזה עם חיה‬

285
00:32:03,800 --> 00:32:08,400
‫וחוויות כאלה, זה ממש מרומם נפש.‬

286
00:32:14,000 --> 00:32:16,400
‫אין תחושה טובה יותר בעולם.‬

287
00:32:24,480 --> 00:32:28,600
‫נראה שהגבולות בינה לביני התפוגגו.‬

288
00:32:30,920 --> 00:32:33,200
‫רק המופלאות הטהורה שלה.‬

289
00:33:05,320 --> 00:33:08,440
‫כל מה שיכולתי לעשות בזמנו היה לחשוב עליה.‬

290
00:33:09,720 --> 00:33:11,320
‫במים וביבשה.‬

291
00:33:14,600 --> 00:33:17,640
‫כלומר, זה הפך קצת לאובססיה.‬

292
00:33:17,720 --> 00:33:20,880
‫אתה רק רוצה לבקר אותה כל יום‬
‫ולראות מה קורה.‬

293
00:33:20,960 --> 00:33:22,680
‫אתה לא יכול לחכות לחזור למים.‬

294
00:33:39,960 --> 00:33:42,400
‫מה עובר לה בראש? על מה היא חושבת?‬

295
00:33:44,120 --> 00:33:47,720
‫האם היא חולמת?‬
‫אם היא חולמת, על מה היא חולמת?‬

296
00:33:59,880 --> 00:34:05,440
‫היא פשוט הציתה את סקרנותי‬
‫באופן שלא חוויתי בעבר.‬

297
00:34:15,120 --> 00:34:17,600
‫זה עוזר מאוד לחזור הביתה‬

298
00:34:17,680 --> 00:34:21,040
‫ולנסות לקרוא מאמרים מדעיים ככל שאפשר.‬

299
00:34:23,640 --> 00:34:25,320
‫היא תמנון מצוי.‬

300
00:34:25,400 --> 00:34:28,760
‫"אוקטופוס וולגריס" הוא השם המדעי.‬

301
00:34:30,480 --> 00:34:32,800
‫שני שלישים מהקוגניציה שלה‬

302
00:34:33,600 --> 00:34:36,520
‫נמצאים למעשה מחוץ למוח, בזרועות שלה.‬

303
00:34:38,240 --> 00:34:42,440
‫כל ישותה היא לחשוב, לחוש, לחוות.‬

304
00:34:44,320 --> 00:34:48,560
‫יש לה 2000 כריות היצמדות‬
‫והיא משתמשת בכל אחת באופן עצמאי.‬

305
00:34:49,640 --> 00:34:50,640
‫איך עושים את זה?‬

306
00:34:50,720 --> 00:34:52,760
‫תארו לעצמכם שיש לכם 2000 אצבעות.‬

307
00:34:55,520 --> 00:34:58,760
‫אפשר להשוות את האינטליגנציה שלה‬
‫לזו של חתול או כלב‬

308
00:34:58,840 --> 00:35:01,680
‫או אפילו לשל אחד הפרימטים בתחתית הרשימה.‬

309
00:35:02,640 --> 00:35:06,120
‫ורכיכות לא אמורות להיות כל כך חכמות.‬

310
00:35:08,280 --> 00:35:12,200
‫כל כך הרבה פעמים עיינתי במאמרים המדעיים‬

311
00:35:12,280 --> 00:35:14,840
‫וחיפשתי את הדבר המוזר שראיתי.‬

312
00:35:15,400 --> 00:35:18,480
‫ואתה מעלה חרס בידך. אין כלום.‬

313
00:35:21,400 --> 00:35:24,040
‫אתה נכנס לתחום שלא נחקר מספיק,‬

314
00:35:24,160 --> 00:35:29,680
‫ועל בסיס כמעט שבועי‬
‫אתה יכול לגלות משהו שחדש למדע.‬

315
00:35:35,160 --> 00:35:39,800
‫- יום 104 -‬

316
00:35:46,280 --> 00:35:50,680
‫על פי הספרות,‬
‫תמנונים אמורים להיות מין לילי.‬

317
00:36:00,920 --> 00:36:03,280
‫האם היא הייתה פעילה יותר בלילה?‬

318
00:36:13,520 --> 00:36:15,640
‫בחושך היה קצת מפחיד.‬

319
00:36:19,240 --> 00:36:24,160
‫הצלילים המדהימים‬
‫של הלווייתנים גדולי הסנפיר שעוברים במים.‬

320
00:36:29,800 --> 00:36:31,560
‫אתה בכוננות יתר.‬

321
00:36:49,240 --> 00:36:51,840
‫לא מצאתי אותה.‬
‫היא לא הייתה במאורה שלה.‬

322
00:36:53,920 --> 00:36:57,120
‫די ויתרתי וחזרתי לחוף.‬

323
00:37:01,880 --> 00:37:05,720
‫משהו גרם לי לסטות מעט שמאלה.‬

324
00:37:10,240 --> 00:37:11,600
‫והנה היא.‬

325
00:37:12,720 --> 00:37:15,280
‫במים רדודים ביותר.‬

326
00:37:17,800 --> 00:37:18,880
‫איני רואה מה מעשיה.‬

327
00:37:27,800 --> 00:37:30,280
‫ההצלפות המהירות כברק האלו.‬

328
00:37:35,120 --> 00:37:37,880
‫משתמשת בזרוע שלה כנשק מוזר.‬

329
00:37:40,320 --> 00:37:43,960
‫מגלגלת אותה בשבריר שניה.‬

330
00:37:50,520 --> 00:37:53,440
‫וראיתי אותה תופסת שלושה דגים כך.‬

331
00:37:54,080 --> 00:37:56,480
‫מעולם לא ראיתי אותה תופסת דג במהלך היום.‬

332
00:38:00,240 --> 00:38:04,240
‫מסוכן ביותר ביער העמוק בלילה,‬

333
00:38:04,520 --> 00:38:07,520
‫אז החיה הכה חכמה הזו נסוגה למים הרדודים, ‬

334
00:38:07,600 --> 00:38:09,960
‫לשם קשה לכרישים להגיע,‬

335
00:38:10,040 --> 00:38:13,800
‫ומנצלת את כל האוכל הנפלא שיש שם.‬

336
00:38:29,160 --> 00:38:33,600
‫- יום 125 -‬

337
00:38:43,400 --> 00:38:47,640
‫האינסטינקט הראשון הוא‬
‫לנסות להבריח את הכרישים,‬

338
00:38:48,960 --> 00:38:51,040
‫אבל אז אתה מבין‬

339
00:38:51,120 --> 00:38:55,560
‫שזו התערבות בכל התהליך של היער.‬

340
00:39:04,120 --> 00:39:09,200
‫היא יצאה מהמאורה, הסתובבה ליד שולי היער.‬

341
00:39:16,480 --> 00:39:17,600
‫שמתי לב...‬

342
00:39:18,240 --> 00:39:19,120
‫לכריש.‬

343
00:39:26,480 --> 00:39:30,920
‫גופו היה כפוף מעט קדימה‬
‫והוא עקב אחרי שובל הריח.‬

344
00:39:32,600 --> 00:39:33,680
‫זה לא טוב.‬

345
00:39:55,400 --> 00:39:58,280
‫אני חושב, "תודה לאל היא בטוחה.‬
‫היא מתחת לאבן".‬

346
00:40:03,040 --> 00:40:05,960
‫היצורים האלה נכנסים ישר לתוך הסדק הזה.‬

347
00:40:12,480 --> 00:40:17,080
‫וברגע הבא הכריש נצמד אל אחת מזרועותיה,‬

348
00:40:17,160 --> 00:40:19,000
‫מבצע גלגול מוות מעורר אימה.‬

349
00:40:31,520 --> 00:40:33,320
‫ואני רואה בבירור...‬

350
00:40:34,200 --> 00:40:35,560
‫את הזרוע הקטועה בפיו.‬

351
00:40:43,120 --> 00:40:45,520
‫כן, ההרגשה האיומה הזאת בבטן שלך.‬

352
00:41:04,720 --> 00:41:08,120
‫ותודה לאל,‬
‫היא הצליחה להיכנס עמוק לתוך הסדק הזה.‬

353
00:41:27,320 --> 00:41:32,800
‫היא זזה בצורה לא טובה, לאט, חלשה מאוד.‬

354
00:41:40,760 --> 00:41:44,280
‫היא מדממת. הריח הזה נמצא במים.   ‬

355
00:41:49,960 --> 00:41:52,480
‫יש מרחק לא קטן למאורה.‬

356
00:41:59,640 --> 00:42:01,800
‫האם הכרישים האלה יופיעו שוב?‬

357
00:42:15,920 --> 00:42:19,760
‫חשבתי לעזור לה, פיזית, לחזור למאורה.‬

358
00:42:28,600 --> 00:42:30,360
‫אבל למרבה המזל לא הייתי צריך.‬

359
00:42:49,760 --> 00:42:51,240
‫לא ידעתי...‬

360
00:42:52,200 --> 00:42:53,320
‫מה יקרה לה‬

361
00:42:53,400 --> 00:42:55,960
‫או אם זה יעשה אותה חלשה ופגיעה‬

362
00:42:56,040 --> 00:42:58,880
‫והם יגמרו אותה באותו הלילה.‬

363
00:43:05,720 --> 00:43:07,640
‫ולא יכולתי שלא להרגיש...‬

364
00:43:07,920 --> 00:43:10,360
‫האם הייתי אחראי לזה?‬

365
00:43:11,920 --> 00:43:14,200
‫האם היא הייתה בחוץ בגלל שאני הייתי שם?‬

366
00:43:15,680 --> 00:43:17,360
‫הרגשתי מאוד פגיע.‬

367
00:43:17,600 --> 00:43:22,760
‫כאילו שמה שקרה לה, קרה לי באופן מוזר.‬

368
00:43:30,000 --> 00:43:35,000
‫וכמעט הרגשתי, פסיכולוגית, כאילו...‬

369
00:43:35,800 --> 00:43:37,920
‫בעצמי עברתי ביתור.‬

370
00:43:38,240 --> 00:43:42,200
‫אתה מתחיל לחשוב על המוות שלך‬
‫ועל הפגיעות שלך,‬

371
00:43:42,280 --> 00:43:44,960
‫דואג למשפחתך, לילדך.‬

372
00:43:47,080 --> 00:43:52,000
‫לא הייתי מאוד רגשני כלפי חיות לפני כן.‬

373
00:43:52,800 --> 00:43:54,440
‫הבנתי שאני משתנה.‬

374
00:43:57,000 --> 00:44:00,360
‫היא לימדה אותי איך להיות רגיש לאחר.‬

375
00:44:02,400 --> 00:44:04,760
‫בעיקר כלפי יצורים פראיים.‬

376
00:44:28,960 --> 00:44:33,120
‫הייתה תחושה מפחידה‬
‫כשחזרתי למים ביום שאחרי.‬

377
00:44:47,240 --> 00:44:50,960
‫הוקל לי מאוד שהיא הייתה בחיים, נושמת.‬

378
00:44:54,440 --> 00:44:58,520
‫היא כה חלשה עד שאינה מצליחה ליצור‬
‫את הצבעים מלאי החיים של תמנון בריא,‬

379
00:44:58,600 --> 00:45:00,560
‫היא פשוט דהויה ולבנה.‬

380
00:45:10,720 --> 00:45:14,000
‫ועכשיו אני דואג, "איך היא משיגה אוכל?"‬

381
00:45:20,520 --> 00:45:24,160
‫אתה חוצה קו כשאתה מתערב בחיי החיות.‬

382
00:45:24,800 --> 00:45:30,880
‫אבל הייתי פשוט מוצף מרגשותיי כלפיה.‬

383
00:45:38,160 --> 00:45:39,720
‫אני לא חושב שזה באמת עזר.‬

384
00:45:42,280 --> 00:45:48,240
‫היא ממש באחורי המאורה,‬
‫אתה יודע, לא זזה הרבה.‬

385
00:45:51,240 --> 00:45:54,800
‫רק בדקתי כל יום אם היא בסדר,‬

386
00:45:55,000 --> 00:45:58,000
‫תהיתי, "האם זה היום האחרון?‬
‫האם לא אראה אותה יותר?"‬

387
00:46:13,360 --> 00:46:14,720
‫- יום 134 -‬

388
00:46:14,800 --> 00:46:17,520
‫ההקלה הגדולה הגיעה כעבור שבוע בערך,‬

389
00:46:18,560 --> 00:46:22,440
‫וראיתי שהפציעה החלימה די מהר. ‬

390
00:46:27,160 --> 00:46:31,680
‫ואז, הדבר הכי מדהים, לראות...‬

391
00:46:32,120 --> 00:46:36,160
‫זרוע קטנטנה, זעירה, מיניאטורית, מושלמת‬

392
00:46:36,720 --> 00:46:37,840
‫מתחילה לצמוח.‬

393
00:46:46,720 --> 00:46:49,600
‫וזה נתן לי ביטחון מוזר‬

394
00:46:49,840 --> 00:46:54,360
‫שהיא מסוגלת להתגבר על קושי לא יאמן שכזה‬

395
00:46:54,920 --> 00:46:59,440
‫והרגשתי בחיים שלי‬
‫שאני מתגבר על הקשיים שהיו לי.‬

396
00:47:01,840 --> 00:47:05,680
‫באופן מוזר, חיי היו השתקפות מראה לשלה.‬

397
00:47:13,280 --> 00:47:16,240
‫היחסים שלי עם אנשים, בני אדם, עברו שינוי.‬

398
00:47:21,120 --> 00:47:25,880
‫בשלב זה בני התעניין מאוד‬
‫בכל מה שמתחת למים.‬

399
00:47:44,800 --> 00:47:47,520
‫ובכל יום סיפרתי לו את הסיפורים.‬

400
00:47:55,120 --> 00:47:56,760
‫הוא ראה אותה, הוא פגש אותה.‬

401
00:47:56,840 --> 00:47:58,920
‫לקחתי אותו כל כך הרבה פעמים.‬

402
00:48:04,120 --> 00:48:06,360
‫הזרוע הופכת לתפקודית למדי,‬

403
00:48:06,520 --> 00:48:08,160
‫גם אם צמחה רק למחצה.‬

404
00:48:18,880 --> 00:48:22,680
‫- יום 250 -‬

405
00:48:25,160 --> 00:48:28,680
‫ובמקביל לצמיחה של הזרוע,‬
‫לאט לאט הביטחון שלה חזר.‬

406
00:48:33,240 --> 00:48:37,520
‫בסופו של דבר, כ -100 ימים לאחר מכן,‬
‫הזרוע סיימה לצמוח מחדש.‬

407
00:48:46,000 --> 00:48:49,480
‫זו תחושה מדהימה,‬
‫המחשבה שהחיה הזו מסוגלת לזה‬

408
00:48:49,560 --> 00:48:53,120
‫ויכולה לעמוד בהתקפה שכזו‬
‫ולהחלים באופן מלא. ‬

409
00:49:16,520 --> 00:49:17,880
‫- יום 271 -‬

410
00:49:17,960 --> 00:49:22,480
‫אחרי זמן מה היא פשוט המשיכה בחייה הרגילים.‬

411
00:49:22,560 --> 00:49:26,680
‫ואז החל תהליך חדש לגמרי‬

412
00:49:27,160 --> 00:49:30,320
‫של הסתכלות עמוקה יותר לתוך עולמה.‬

413
00:49:37,000 --> 00:49:40,200
‫זה היה יום נעים, רגוע ובהיר.‬

414
00:49:41,440 --> 00:49:45,080
‫היא מגיעה מעבר לפינה ומבחינה בסרטן.‬

415
00:49:49,160 --> 00:49:50,720
‫הבעיה בלהיות סרטן...‬

416
00:49:51,560 --> 00:49:54,080
‫אתה ניצוד כעת על ידי חיה נוזלית.‬

417
00:49:56,040 --> 00:49:59,560
‫היא יכולה "לשפוך" עצמה דרך סדק קטנטן.‬

418
00:50:08,320 --> 00:50:10,840
‫ונראה שהסרטן חש בנוכחותה‬

419
00:50:10,920 --> 00:50:17,000
‫ומתחבא מתחת לשושנת מים גדולה ורעילה.‬

420
00:50:20,400 --> 00:50:22,800
‫ואז היא מחכה ומתחבאת.‬

421
00:50:46,960 --> 00:50:50,600
‫ואז הסרטן חושב, "טוב, הכול בסדר",‬

422
00:50:50,680 --> 00:50:54,240
‫ועושה את הטעות ועוזב את השושנה.‬

423
00:52:35,640 --> 00:52:39,600
‫היא אוכלת באופן מלוכלך למדי.‬
‫חלקים מתפזרים לכל עבר, הריחות יוצאים.‬

424
00:52:41,000 --> 00:52:42,400
‫ואז אתה מביט סביב‬

425
00:52:42,480 --> 00:52:47,200
‫ורואה את נחשוני הים, במהירות מפתיעה,‬

426
00:52:47,280 --> 00:52:49,280
‫פשוט נמשכים אליה.‬

427
00:52:55,800 --> 00:52:58,880
‫כמות כזאת שמהמהמת אותה,‬

428
00:52:58,960 --> 00:53:02,240
‫ונראה שהיא לא יודעת מה לעשות‬
‫ואיך להתמודד איתם.‬

429
00:53:04,240 --> 00:53:06,360
‫אז חשבתי, "זאת בעיה אמיתית עכשיו.‬

430
00:53:07,200 --> 00:53:11,480
‫תמיד תהיה לה הבעיה הזאת‬
‫של נחשוני ים שלוקחים את כל האוכל שלה."‬

431
00:53:16,480 --> 00:53:19,160
‫אחרי לא הרבה זמן בהמשך,‬

432
00:53:19,240 --> 00:53:23,080
‫היא חשבה, "טוב, נחשוני ים‬
‫גונבים את האוכל שלי",‬

433
00:53:23,160 --> 00:53:26,760
‫ומצאה שיטה מדהימה‬
‫להרים אותם עם כריות ההצמדה‬

434
00:53:26,840 --> 00:53:29,160
‫ואז בזהירות להשליך אותם מחוץ למאורה.‬

435
00:53:32,440 --> 00:53:34,320
‫עכשיו היא הבוסית.‬

436
00:53:43,960 --> 00:53:48,560
‫בתחילה היא העתיקה‬
‫את שיטת הציד של הסרטנים ללובסטרים.‬

437
00:53:52,320 --> 00:53:53,800
‫אתה רואה פתאום...‬

438
00:53:55,120 --> 00:53:56,800
‫לובסטרים נורים מהשונית.‬

439
00:54:16,520 --> 00:54:19,560
‫אני חושב ברגע הזה, "היא בטוח תתפוס אותו".‬

440
00:54:30,680 --> 00:54:32,080
‫בכל פעם הם חומקים ממנה.‬

441
00:54:40,560 --> 00:54:43,120
‫ואז, אחרי כמה שבועות,‬

442
00:54:43,360 --> 00:54:46,760
‫צפיתי בה מגיעה מהצד,‬

443
00:54:47,640 --> 00:54:53,360
‫מכנסת אותי כך שתוכל להיות‬
‫ בין הלובסטר לביני.‬

444
00:54:53,440 --> 00:54:56,960
‫היא משתמשת בי כחלק מאסטרטגיית הציד שלה.‬

445
00:55:00,720 --> 00:55:02,520
‫ובמקום הדחיפה המבולגנת ההיא,‬

446
00:55:04,800 --> 00:55:07,160
‫היא משליכה את הרשת שלה מעל הלובסטר.‬

447
00:55:10,320 --> 00:55:12,240
‫ואז אין לו לאן לברוח.‬

448
00:55:20,600 --> 00:55:23,320
‫זוהי חיה שבונה אסטרטגיה‬

449
00:55:23,520 --> 00:55:29,800
‫ומחשבת במהירות רבה‬
‫מהי הדרך הכי טובה לצוד טרף ערמומי ביותר.‬

450
00:55:36,920 --> 00:55:39,800
‫חלק גדול מהאינטליגנציה שלה נבנה‬

451
00:55:39,960 --> 00:55:42,920
‫מכמות הטרף שהיא צריכה לתפוס.‬

452
00:55:43,640 --> 00:55:45,360
‫כל מיני חיות.‬

453
00:55:46,520 --> 00:55:50,640
‫הרכיכות שהיא לוכדת הן קלות לתפיסה,‬

454
00:55:50,880 --> 00:55:53,280
‫אבל יש להן קונכיות קשות ביותר.‬

455
00:55:57,520 --> 00:56:02,480
‫עכשיו, איך לעזאזל היא הורגת ואוכלת אותן?‬

456
00:56:06,200 --> 00:56:07,960
‫בבסיס כל הזרועות האלה,‬

457
00:56:08,040 --> 00:56:11,200
‫יש מקדחה שיכולה לקדוח בקונכייה הקשה‬

458
00:56:13,440 --> 00:56:17,160
‫ואז להכניס לשם ארס, כמו נחש.‬

459
00:56:17,440 --> 00:56:20,040
‫ראו איך הרכיכה מגיבה.‬

460
00:56:23,560 --> 00:56:26,720
‫אבל חלק מהרכיכות האלה יירגעו‬

461
00:56:26,800 --> 00:56:29,960
‫רק אם המקדחה תהיה בדיוק בקצה הקונכייה,‬

462
00:56:31,400 --> 00:56:32,840
‫על השריר המרחיק.‬

463
00:56:36,160 --> 00:56:38,200
‫היא בעצם צריכה לבצע חישוב גיאומטרי‬

464
00:56:38,280 --> 00:56:43,320
‫כדי לחשב איפה בדיוק עליה לקדוח בקונכייה‬

465
00:56:43,400 --> 00:56:45,000
‫על מנת להשיג אוכל.‬

466
00:56:48,760 --> 00:56:52,440
‫זוהי רמה גבוהה של אינטליגנציה בחסר חוליות‬‫.‬

467
00:56:53,080 --> 00:56:58,480
‫היכולת שלה ללמוד ולזכור פרטים.‬

468
00:57:01,360 --> 00:57:05,360
‫והבנתי פתאום כמה היא לימדה אותי.‬

469
00:57:11,240 --> 00:57:15,680
‫אתה פשוט לא יכול לחכות לבוקר,‬
‫כי יש כל כך הרבה מה לעשות‬

470
00:57:15,960 --> 00:57:21,240
‫כדי להבין כל סימן קטן, כל התנהגות קטנה,‬

471
00:57:21,320 --> 00:57:24,880
‫כל מין ומה שהוא עושה, איך הוא מתקשר.‬

472
00:57:33,400 --> 00:57:36,560
‫אנשים שואלים,‬
‫"למה אתה הולך לאותו מקום בכל יום?"‬

473
00:57:37,240 --> 00:57:40,240
‫אבל כך אתה רואה את השינויים הקטנים,‬

474
00:57:40,960 --> 00:57:43,280
‫ואז אתה מכיר את הטבע.‬

475
00:57:46,240 --> 00:57:49,920
‫אז היו אלפי חוטים שיצאו מהתמנונית‬

476
00:57:50,000 --> 00:57:52,520
‫לכל שאר החיות, טורפים ונטרפים,‬

477
00:57:52,600 --> 00:57:55,040
‫ואז היער המדהים הזה‬

478
00:57:55,920 --> 00:57:57,200
‫שמזין את כל זה.‬

479
00:58:01,840 --> 00:58:05,360
‫ועכשיו אני יודע‬
‫איך חלזונות קשורים לקיפודי הים,‬

480
00:58:05,440 --> 00:58:08,040
‫ואיך התמנון קשור לחילזון.‬

481
00:58:08,120 --> 00:58:10,760
‫ובזמן שאני מותח את כל הקווים האלה,‬

482
00:58:10,840 --> 00:58:13,680
‫כל הסיפורים האלה מתווספים.‬

483
00:58:28,600 --> 00:58:30,360
‫זה כמעט כמו מוח של יער.‬

484
00:58:32,080 --> 00:58:36,360
‫יכולתי באמת להרגיש את זה. היצור הגדול הזה.‬

485
00:58:37,000 --> 00:58:41,040
‫הוא היה ערני וחכם ממני אלפי מונים.‬

486
00:58:42,920 --> 00:58:48,120
‫זה כמו מוח תת ימי ענק‬
‫שפועל במשך מיליוני שנים. ‬

487
00:58:51,040 --> 00:58:53,560
‫והוא פשוט שומר את הכול באיזון.‬

488
00:59:03,880 --> 00:59:04,720
‫- יום 304 -‬

489
00:59:04,800 --> 00:59:07,720
‫בשלב הזה הכול נראה...‬

490
00:59:08,560 --> 00:59:10,600
‫די מושלם ביער.‬

491
00:59:16,160 --> 00:59:18,480
‫וכמובן, אתה יודע,‬

492
00:59:19,240 --> 00:59:20,840
‫שכחת...‬

493
00:59:21,280 --> 00:59:23,840
‫הטורפים נמצאים תמיד.‬

494
01:00:06,120 --> 01:00:07,480
‫זה פשוט...‬

495
01:00:08,800 --> 01:00:13,240
‫צרוב בזיכרוני, הכריש הענק הזה‬
‫פתאום מתקרב אליה.‬

496
01:00:21,440 --> 01:00:24,280
‫היא הייתה שקטה וניסתה להתחבא.‬

497
01:00:29,840 --> 01:00:34,720
‫ואז ראית את הכריש שוחה מסביבה,‬
‫מזהה את הריח שלה.‬

498
01:00:41,960 --> 01:00:45,160
‫וחשבתי, "אוי לא, כל ה...‬

499
01:00:46,360 --> 01:00:47,840
‫סיוט הזה חוזר על עצמו."‬

500
01:01:46,000 --> 01:01:47,960
‫היא ממהרת אל חיק האצות‬

501
01:01:48,040 --> 01:01:53,720
‫וכורכת עלי אצות רבים צמוד לגופה.‬

502
01:01:54,520 --> 01:01:55,960
‫ואז פשוט מציצה החוצה.‬

503
01:02:21,520 --> 01:02:23,320
‫כל הריח נדבק לאצות,‬

504
01:02:23,400 --> 01:02:26,200
‫אז עכשיו הכריש נוגס וקורע את האצות.‬

505
01:02:44,720 --> 01:02:46,160
‫היא נמלטת במהירות מאחור.‬

506
01:03:00,720 --> 01:03:04,520
‫היא פשוט מטפסת החוצה מעל הסלע,‬
‫יוצאת מהמים ואני הייתי...‬

507
01:03:09,080 --> 01:03:12,680
‫פשוט, אתה יודע...‬
‫כמעט לא האמנתי למראה עיניי.‬

508
01:03:17,120 --> 01:03:20,640
‫אבל הבעיה היא שהיא חייבת לחזור כמובן.‬

509
01:03:29,240 --> 01:03:32,440
‫בצד השני הכריש שוב חש בריח שלה.‬

510
01:03:33,320 --> 01:03:35,640
‫והמרדף המטורף ממשיך.‬

511
01:04:07,840 --> 01:04:09,840
‫ואז אני רואה אותה,‬

512
01:04:10,880 --> 01:04:13,040
‫בתנועה מהירה מאוד,‬

513
01:04:14,080 --> 01:04:18,120
‫אוספת אולי קרוב ל-100 קונכיות ואבנים...‬

514
01:04:20,920 --> 01:04:25,320
‫ואז מקפלת את זרועותיה מעל ראשה הפגיע.‬

515
01:04:26,800 --> 01:04:28,320
‫ובאותו רגע‬

516
01:04:28,600 --> 01:04:31,720
‫הבנתי, "זה הדבר המוטרף שראיתי...‬

517
01:04:32,440 --> 01:04:33,320
‫לפני זמן רב."‬

518
01:04:59,840 --> 01:05:01,960
‫ברגע הבא הכריש תופס אותה.‬

519
01:05:24,520 --> 01:05:26,280
‫אבל הייתי צריך לנשום.‬

520
01:05:26,880 --> 01:05:29,320
‫עולה לפני המים הכי מהר שאפשר.‬

521
01:05:31,760 --> 01:05:33,480
‫יורד מיד בחזרה.‬

522
01:05:38,840 --> 01:05:42,000
‫וזה כאילו, "טוב, זה מטורף מדי."‬

523
01:05:42,480 --> 01:05:47,720
‫היא הצליחה איכשהו‬
‫לתמרן את עצמה למקום הכי פחות מסוכן,‬

524
01:05:47,800 --> 01:05:49,560
‫גב הכריש.‬

525
01:06:01,240 --> 01:06:04,520
‫הכריש מנסה לנער אותה ומתרחק בשחייה.‬

526
01:06:06,840 --> 01:06:09,000
‫לוקח כמה שניות להבין‬

527
01:06:09,120 --> 01:06:10,760
‫מה לעזאזל קורה כאן.‬

528
01:06:10,840 --> 01:06:13,040
‫אבל אתה מבין מיד‬

529
01:06:13,120 --> 01:06:14,840
‫שידה על העליונה.‬

530
01:06:27,920 --> 01:06:31,080
‫כשהכריש מתקרב לאצות הסבוכות‬

531
01:06:32,920 --> 01:06:34,640
‫היא דוחפת את עצמה מהגב...‬

532
01:06:46,400 --> 01:06:48,640
‫מפילה את הקונכיות שנשארו‬

533
01:06:49,200 --> 01:06:50,400
‫ומתרחקת עם הסילון.‬

534
01:06:56,600 --> 01:06:59,600
‫הכריש הובס באופן ערמומי ביותר.‬

535
01:07:32,800 --> 01:07:38,760
‫הכריש מגיע, עובר פעם אחת, אבל היא‬
‫בטוחה לחלוטין. הוא לא יכול לעשות דבר.‬

536
01:07:39,440 --> 01:07:40,760
‫והוא עוזב.‬

537
01:07:45,720 --> 01:07:51,000
‫היכולת שלה לחשוב כל כך מהר‬
‫ולקבל החלטות של חיים ומוות...‬

538
01:07:52,240 --> 01:07:55,360
‫היא די מדהימה.‬

539
01:08:18,360 --> 01:08:22,960
‫הייתי בסביבה במשך 80 אחוז מחייה בערך.‬

540
01:08:24,440 --> 01:08:27,440
‫כל רגע הוא כה יקר כי הוא כל כך קצר.‬

541
01:08:31,280 --> 01:08:33,440
‫היה יום מדהים אחד,‬

542
01:08:34,080 --> 01:08:36,240
‫להקה גדולה של סלפית צהובת פסים,‬

543
01:08:37,800 --> 01:08:39,560
‫מים רדודים למדי.‬

544
01:08:41,560 --> 01:08:43,480
‫פתאום היא...‬

545
01:08:43,840 --> 01:08:46,080
‫נעה לעבר פני המים ככה.‬

546
01:08:51,920 --> 01:08:53,360
‫בתחילה חשבתי...‬

547
01:08:54,120 --> 01:08:55,600
‫"היא צדה את הדגים."‬

548
01:09:02,240 --> 01:09:04,240
‫ואז אמרתי, "רגע.‬

549
01:09:04,360 --> 01:09:07,520
‫כשהיא צדה היא חושבת אסטרטגית וכאילו...‬

550
01:09:07,840 --> 01:09:09,320
‫ממוקדת.‬

551
01:09:14,920 --> 01:09:17,800
‫זו לא נראית לי התנהגות של ציד."‬

552
01:09:21,640 --> 01:09:24,800
‫לקח הרבה זמן לעבד את זה.‬

553
01:09:26,520 --> 01:09:30,080
‫אבל לא יכולתי שלא לחשוב,‬
‫"היא משחקת עם הדגים."‬

554
01:09:45,040 --> 01:09:47,960
‫אצל בעלי חיים חברתיים‬
‫רואים משחק לעיתים קרובות.‬

555
01:09:48,040 --> 01:09:53,160
‫כאן יש חיה מאוד לא חברתית שמשחקת עם דגים.‬

556
01:09:56,480 --> 01:09:58,720
‫זה מעלה את החיה הזו לרמה אחרת.‬

557
01:10:10,400 --> 01:10:13,120
‫ואז היא איבדה כל עניין בדגים,‬

558
01:10:13,960 --> 01:10:15,320
‫באה במהירות‬

559
01:10:18,000 --> 01:10:19,440
‫ותפסה בי.‬

560
01:10:30,920 --> 01:10:34,680
‫וזו הייתה הפעם האחרונה‬
‫שהיה לנו מגע פיזי.‬

561
01:10:55,560 --> 01:11:01,760
‫- יום 324 -‬

562
01:11:05,000 --> 01:11:06,360
‫במחשבה לאחור,‬

563
01:11:07,440 --> 01:11:10,880
‫אני זוכר שזה היה יום קשה מאוד,‬
‫סוער מאוד.‬

564
01:11:17,720 --> 01:11:19,240
‫סחף בכל מקום.‬

565
01:11:22,440 --> 01:11:23,760
‫יורד למטה ו...‬

566
01:11:24,560 --> 01:11:27,360
‫יש עוד תמנון גדול לידה.‬

567
01:11:34,520 --> 01:11:38,320
‫זה נדיר מאוד‬
‫לראות שני תמנונים קרובים זה לזה.‬

568
01:11:40,560 --> 01:11:42,440
‫"אלוהים אדירים, מה קורה?"‬

569
01:11:48,360 --> 01:11:51,800
‫ואז לראות ששתי החיות די רגועות‬

570
01:11:51,880 --> 01:11:55,320
‫ולהבין, "בסדר, עכשיו מתחילה ההזדווגות".‬

571
01:12:07,120 --> 01:12:12,280
‫באותו זמן כבר הכרתי די טוב‬
‫את שלבי החיים של התמנון.‬

572
01:12:12,840 --> 01:12:16,800
‫אז בעוד אני מתלהב מההזדווגות שמתחילה,‬

573
01:12:17,400 --> 01:12:18,800
‫הייתה גם מן...‬

574
01:12:19,360 --> 01:12:20,440
‫תחושת אימה...‬

575
01:12:20,840 --> 01:12:22,200
‫בתחתית הבטן שלי.‬

576
01:12:31,520 --> 01:12:33,400
‫היא לא יצאה מהמאורה.‬

577
01:12:33,600 --> 01:12:37,480
‫לא היו עוד אכילה וציד.‬

578
01:12:39,120 --> 01:12:43,280
‫חלק ענק מגופה למעשה ניתן לביצים.‬

579
01:12:43,360 --> 01:12:48,320
‫אז היא יורדת במשקל ומאבדת הרבה מאוד מכוחה.‬

580
01:12:53,040 --> 01:12:56,000
‫הביצים מוטלות מאחור, בחושך.‬

581
01:12:56,280 --> 01:12:57,920
‫אי אפשר לראות אותן.‬

582
01:13:04,600 --> 01:13:07,240
‫אני ממשיך ללכת כל יום לבדוק.‬

583
01:13:09,120 --> 01:13:13,200
‫היא מחמצנת את הביצים‬
‫בעזרת צינור הסיפון שלה, מטפלת בהן.‬

584
01:13:14,440 --> 01:13:16,320
‫היא גוססת באיטיות‬

585
01:13:16,400 --> 01:13:21,000
‫ומתזמנת את מותה בדיוק עם בקיעת הביצים.‬

586
01:13:27,120 --> 01:13:29,920
‫זה הכה בי כל כך חזק.‬

587
01:13:32,000 --> 01:13:35,920
‫יש כאן חסרת חוליות, למעשה רכיכה,‬

588
01:13:36,000 --> 01:13:38,080
‫שמקריבה את חייה‬

589
01:13:38,720 --> 01:13:40,000
‫למען צאצאיה.‬

590
01:13:52,400 --> 01:13:54,720
‫כל הביצים בקעו.‬

591
01:13:55,240 --> 01:13:59,360
‫הן זעירות והן נכנסות לתוך עמוד המים.‬

592
01:13:59,760 --> 01:14:01,360
‫מאות אלפים מהן.‬

593
01:14:07,720 --> 01:14:12,720
‫והדבר הבא שראיתי, היא נשטפת מהמערה,‬
‫בקושי חיה,‬

594
01:14:19,040 --> 01:14:21,240
‫והדגים, אתה יודע, אוכלים אותה.‬

595
01:14:21,320 --> 01:14:24,040
‫הרבה אוכלי נבלות באים לאכול אותה.‬

596
01:14:27,080 --> 01:14:28,800
‫זה היה שובר לב.‬

597
01:14:35,520 --> 01:14:38,520
‫היה בי חלק שרצה להחזיק אותה ולהבריח אותם.‬

598
01:14:40,280 --> 01:14:41,760
‫אבל לא עשיתי את זה.‬

599
01:14:55,320 --> 01:14:56,720
‫למחרת...‬

600
01:14:58,200 --> 01:14:59,400
‫הגיע כריש גדול...‬

601
01:15:12,040 --> 01:15:17,240
‫ופשוט לקח אותה אל תוך היער הערפילי.‬

602
01:15:30,600 --> 01:15:34,520
‫לעיתים קרובות אני מגיע למאורה הראשית שלה‬

603
01:15:39,680 --> 01:15:42,680
‫ואני פשוט צף מעליה וחש בנוכחות שלה שם.‬

604
01:15:44,640 --> 01:15:46,080
‫ברור שאני מתגעגע אליה,‬

605
01:15:59,040 --> 01:16:00,240
‫אבל...‬

606
01:16:05,120 --> 01:16:07,680
‫באופן מטורף כלשהו, זו הייתה הקלה.‬

607
01:16:10,920 --> 01:16:16,280
‫זו הייתה הקלה כי האינטנסיביות‬
‫של להגיע לשם כל יום ולמצוא אותה...‬

608
01:16:18,480 --> 01:16:21,000
‫ולנסות לצלם, זה היה...‬

609
01:16:22,440 --> 01:16:26,040
‫זה היה קשה במובן מסוים.‬
‫אפשר לומר שהיא הייתה כל עולמי...‬

610
01:16:27,640 --> 01:16:28,520
‫החיה הזאת.‬

611
01:16:28,600 --> 01:16:30,760
‫הייתי, אתה יודע, הייתי...‬

612
01:16:32,840 --> 01:16:35,080
‫בראש, חשבתי כמו תמנון.‬

613
01:16:35,160 --> 01:16:38,600
‫וזה דרש מאמץ רב, באופן מסוים.‬

614
01:16:51,800 --> 01:16:53,200
‫אבל מתחת לזה,‬

615
01:16:53,760 --> 01:16:56,560
‫הגאווה המופלאה בחיה בזו‬

616
01:16:56,640 --> 01:17:00,560
‫שעברה סכנות בלתי אפשריות‬
‫כדי להגיע למקום הזה.‬

617
01:17:04,280 --> 01:17:06,320
‫חיים בלתי נתפסים.‬

618
01:17:31,160 --> 01:17:36,320
‫אחד הדברים המסעירים ביותר בחיי‬
‫היה לקחת את בני‬

619
01:17:37,160 --> 01:17:38,960
‫לטיול לאורך החוף‬

620
01:17:39,040 --> 01:17:42,200
‫ולהראות לו את נפלאות הטבע‬

621
01:17:42,280 --> 01:17:45,400
‫ואת הפרטים ואת המורכבות.‬

622
01:17:50,640 --> 01:17:54,440
‫קיבלתי כל כך הרבה מהטבע‬
‫ועכשיו יכולתי לתת.‬

623
01:17:56,920 --> 01:17:59,320
‫הייתה לי כל כך הרבה אנרגיה לתת בחזרה.‬

624
01:18:06,400 --> 01:18:10,560
‫הוא כמו ביולוג ימי קטן עכשיו.‬
‫הוא יודע המון.‬

625
01:18:16,240 --> 01:18:18,040
‫שחיין חזק מאוד.‬

626
01:18:21,680 --> 01:18:25,640
‫וככל שהוא מתבגר,‬
‫נראה שהוא רוצה לעשות זאת יותר ויותר.‬

627
01:18:35,600 --> 01:18:37,160
‫לראות את כל זה מתפתח,‬

628
01:18:37,600 --> 01:18:42,680
‫תחושת עצמיות חזקה,‬

629
01:18:45,920 --> 01:18:47,960
‫ביטחון מדהים,‬

630
01:18:49,280 --> 01:18:51,040
‫אבל הדבר החשוב מכל,‬

631
01:18:51,600 --> 01:18:53,200
‫עדינות.‬

632
01:18:53,920 --> 01:18:55,400
‫ואני חושב שזה מה‬

633
01:18:55,480 --> 01:18:59,520
‫שאלפי שעות בטבע יכולות ללמד ילד.‬

634
01:19:08,040 --> 01:19:10,320
‫כמה חודשים אחר כך, אחרי שהיא מתה,‬

635
01:19:10,400 --> 01:19:15,200
‫הוא מצא תמנון קטנטן.‬

636
01:19:20,520 --> 01:19:23,480
‫נדיר מאוד לראות חיה כל כך קטנה.‬

637
01:19:27,640 --> 01:19:32,000
‫יש להם עד חצי מיליון צאצאים,‬
‫רק קומץ שורדים.‬

638
01:19:32,560 --> 01:19:36,800
‫אז יש להם דרך קשה לעבור.‬

639
01:19:36,880 --> 01:19:39,680
‫אבל זו האסטרטגיה שלהם.‬
‫לחיות מהר, למות צעיר.‬

640
01:19:45,480 --> 01:19:49,200
‫דמיינו שזה אחד מצאצאיה.‬

641
01:19:50,200 --> 01:19:52,640
‫הוא היה בגודל הנכון, בזמן הנכון.‬

642
01:19:56,920 --> 01:20:00,400
‫וזה היה משמח, זה היה כאילו, "הנה היא".‬

643
01:20:25,320 --> 01:20:27,280
‫היא גרמה לי להבין‬

644
01:20:27,880 --> 01:20:30,840
‫את חשיבותם של המקומות הפראיים.‬

645
01:20:40,440 --> 01:20:42,400
‫אתה נכנס למים‬

646
01:20:44,560 --> 01:20:46,760
‫וזה משחרר ביותר.‬

647
01:20:46,840 --> 01:20:48,200
‫כל ה...‬

648
01:20:48,320 --> 01:20:52,600
‫דאגות והבעיות והדרמות בחיים שלך‬
‫פשוט נמוגות.‬

649
01:21:02,680 --> 01:21:06,120
‫לאט לאט מתחיל להיות לך אכפת‬
‫מכל בעלי החיים.‬

650
01:21:06,200 --> 01:21:08,760
‫אפילו הקטנים ביותר.‬

651
01:21:13,560 --> 01:21:17,040
‫אתה מבין שכל אחד חשוב מאוד.‬

652
01:21:21,800 --> 01:21:25,600
‫ההבנה של כמה פגיעים חיי חיות הפרא האלו.‬

653
01:21:26,840 --> 01:21:30,600
‫ולמען האמת, כמה פגיעים כל חיינו בעולם הזה.‬

654
01:21:36,640 --> 01:21:42,280
‫מערכת היחסים שלי עם היער הימי‬
‫והיצורים בו מעמיקה...‬

655
01:21:44,880 --> 01:21:47,520
‫מדי שבוע, חודש ושנה.‬

656
01:21:52,400 --> 01:21:56,080
‫אתה בקשר עם המקום הפראי הזה‬
‫והוא מדבר אליך.‬

657
01:21:57,600 --> 01:21:59,320
‫השפה שלו נראית לעין.‬

658
01:22:14,160 --> 01:22:16,360
‫התאהבתי בה,‬

659
01:22:16,440 --> 01:22:21,200
‫אבל גם בפראות המדהימה שהיא ייצגה‬

660
01:22:21,280 --> 01:22:23,160
‫ובאיך שזה שינה אותי.‬

661
01:22:37,840 --> 01:22:41,080
‫היא לימדה אותי להרגיש‬

662
01:22:41,320 --> 01:22:44,840
‫שאתה חלק מהמקום הזה, לא אורח.‬

663
01:22:45,360 --> 01:22:47,120
‫זה הבדל עצום.‬

664
01:23:01,200 --> 01:23:05,240
‫- קרייג עדיין צולל כל יום,‬
‫אך הוא לא צולל לבד. -‬

665
01:23:05,320 --> 01:23:07,480
‫- הוא ייסד את פרויקט שינוי הים, -‬

666
01:23:07,560 --> 01:23:09,920
‫- קהילה צומחת של צוללנים -‬

667
01:23:10,000 --> 01:23:12,600
‫- המסורה לשימור המתמשך של יער האצות. -‬

668
01:24:50,080 --> 01:24:52,080
‫תרגום כתוביות: נעה לוין‬