1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:57,680 --> 00:00:58,800
‫ביי!‬

4
00:00:58,920 --> 00:01:00,560
‫- אנחנו מחכים לך -‬

5
00:01:03,840 --> 00:01:04,840
‫קר.‬

6
00:02:02,600 --> 00:02:03,760
‫נתראה מחר.‬

7
00:02:12,360 --> 00:02:16,840
‫נקודת מוצא: התחלה, לידה.‬

8
00:02:17,440 --> 00:02:20,800
‫או הסיבה שגרמה לכל השתלשלות העניינים.‬

9
00:02:36,640 --> 00:02:43,560
‫- שכונת סרו -‬

10
00:03:11,720 --> 00:03:14,120
‫נטשה! נטשה!‬

11
00:03:14,240 --> 00:03:16,240
‫- נטליה אוריירו -‬

12
00:03:16,720 --> 00:03:21,960
‫נטשה! נטשה!‬

13
00:03:22,120 --> 00:03:27,920
‫נטשה! נטשה!‬

14
00:03:28,040 --> 00:03:32,720
‫נטשה! נטשה!‬

15
00:03:44,640 --> 00:03:47,040
‫נטליה אוריירו!‬
‫-נטליה אוריירו!‬

16
00:03:47,160 --> 00:03:49,840
‫נטליה אוריירו!‬
‫-נטליה אוריירו!‬

17
00:03:49,960 --> 00:03:51,400
‫נטליה אוריירו!‬
‫-נטליה אוריירו!‬

18
00:03:57,720 --> 00:03:59,280
‫"אני חייבת לרוץ‬

19
00:04:00,440 --> 00:04:03,200
‫חייבת לרוץ ממך‬

20
00:04:03,320 --> 00:04:05,240
‫אני חייבת להסתכל‬

21
00:04:06,040 --> 00:04:08,560
‫רחוק כדי לברוח‬

22
00:04:08,920 --> 00:04:10,760
‫כי האהבה שלך היא המטרה‬

23
00:04:10,880 --> 00:04:14,280
‫האהבה שלך היא האש ששורפת אותי‬

24
00:04:14,600 --> 00:04:19,960
‫כי האהבה שלך, בלי לדעת‬
‫שופכת רעל שהורג אותי‬

25
00:04:20,080 --> 00:04:22,640
‫ועכשיו אני יודעת‬
‫מה יכול היה להיות‬

26
00:04:22,760 --> 00:04:25,520
‫לא רוצה לראות את זה‬
‫לא רוצה את זה‬

27
00:04:25,640 --> 00:04:28,040
‫ועכשיו החלטתי לא לאבד שוב"‬

28
00:04:28,160 --> 00:04:29,000
‫קדימה!‬

29
00:04:29,120 --> 00:04:31,360
‫"אני אומרת לך‬
‫ותהיה חייב להבין‬

30
00:04:31,480 --> 00:04:36,440
‫קיבלתי את הרעל שלך‬
‫את האהבה שלך ואת האש שלך‬

31
00:04:37,200 --> 00:04:40,360
‫טעמתי מהרעל שלך‬
‫טעמתי מהחיים שלך‬

32
00:04:40,440 --> 00:04:42,080
‫ועכשיו אני לא רוצה אותם יותר"‬

33
00:04:44,480 --> 00:04:45,560
‫- תודה -‬

34
00:04:45,680 --> 00:04:48,160
‫חשבתי ששכחתם ממני. ‬
‫אבל נראה שלא שכחתם.‬

35
00:04:52,480 --> 00:04:53,560
‫נטליה, אנחנו כאן!‬

36
00:05:00,760 --> 00:05:03,040
‫"האש שלך שורפת‬
‫התשוקה שלך מרעילה‬

37
00:05:03,160 --> 00:05:06,120
‫אני אומרת לך אני אומרת לך שוב‬

38
00:05:06,240 --> 00:05:08,600
‫זה לא הרעל שלך שאני רוצה לשתות‬

39
00:05:08,720 --> 00:05:11,480
‫אני לא רוצה לטעום אותו ולהרגיש אותו שוב‬

40
00:05:12,000 --> 00:05:17,080
‫קיבלתי את הרעל שלך‬
‫את האהבה שלך ואת האש שלך‬

41
00:05:17,560 --> 00:05:20,800
‫טעמתי מהרעל שלך‬
‫טעמתי מהחיים שלך‬

42
00:05:20,880 --> 00:05:22,200
‫ועכשיו אני לא רוצה אותם יותר"‬

43
00:05:39,160 --> 00:05:41,600
‫אומץ נולד מתוך פחד,‬

44
00:05:43,280 --> 00:05:45,280
‫ומתוך ספקות, בטחון.‬

45
00:05:47,360 --> 00:05:49,920
‫חלומות פותחים מציאות אחרת,‬

46
00:05:50,680 --> 00:05:53,120
‫והאשליה נותנת לה סיבה.‬

47
00:05:54,720 --> 00:05:55,920
‫אחרי הכל,‬

48
00:05:56,680 --> 00:05:58,400
‫המשמעות של הדברים שאנו עושים‬

49
00:05:59,320 --> 00:06:01,920
‫היא לשנות את מי שאנחנו.‬

50
00:06:04,920 --> 00:06:07,400
‫הנוסעים שיעלו הם נוסעים היושבים בשורות...‬

51
00:06:07,560 --> 00:06:09,560
‫- בואנוס איירס‬
‫0.000 ק"מ -‬

52
00:06:14,240 --> 00:06:16,440
‫אנחנו 28 אנשים.‬

53
00:06:17,760 --> 00:06:20,080
‫ויחד אנו נעבור ב-16 ערים.‬

54
00:06:22,720 --> 00:06:25,040
‫ארבעים וחמש שעות טיסה.‬

55
00:06:27,120 --> 00:06:29,000
‫שבעים וחמש שעות ברכבת.‬

56
00:06:30,720 --> 00:06:31,720
‫- דרכון ארגנטינאי -‬

57
00:06:31,800 --> 00:06:34,960
‫כדי לעבור 44,700 קילומטרים...‬

58
00:06:36,680 --> 00:06:40,000
‫קצת יותר מאשר טיול מסביב לעולם‬
‫בשלושים יום.‬

59
00:06:50,360 --> 00:06:52,160
‫- ראסטוב און-דון ‬
‫14.481 ק"מ -‬

60
00:06:53,200 --> 00:06:54,400
‫- שדה תעופה -‬

61
00:07:05,000 --> 00:07:08,080
‫היא תמיד הייתה מאוד נחושה.‬

62
00:07:08,160 --> 00:07:09,960
‫מאז שהייתה ילדה,‬
‫היא הייתה מאוד אנרגטית.‬

63
00:07:10,040 --> 00:07:10,880
‫- אבא של נטליה -‬

64
00:07:10,960 --> 00:07:14,040
‫יש לה אישיות ממגנטת‬

65
00:07:14,160 --> 00:07:17,680
‫שמשכה אליה אנשים מאז שהיא הייתה קטנה.‬

66
00:07:18,080 --> 00:07:21,320
‫היינו הולכים לבית הורי כשהיא הייתה צעירה‬

67
00:07:21,760 --> 00:07:24,720
‫הרחובות היו ריקים כשהיינו מגיעים.‬

68
00:07:24,840 --> 00:07:28,880
‫אבל נטליה הייתה יוצאת החוצה‬
‫וכשחיפשנו אותה,‬

69
00:07:29,000 --> 00:07:32,240
‫היו שם... ואני לא רוצה להגזים,‬

70
00:07:32,320 --> 00:07:34,320
‫לפחות עשר בנות מסביבה.‬

71
00:07:34,400 --> 00:07:35,680
‫- באהבה, נטליה אוריירו -‬

72
00:07:35,760 --> 00:07:37,360
‫אם הורדת ממנה את העיניים לדקה,‬

73
00:07:37,440 --> 00:07:39,040
‫היא מילאה את הבית בילדים.‬

74
00:07:39,160 --> 00:07:42,760
‫לכל מקום שהיא הלכה,‬
‫היו סביבה אנשים.‬

75
00:07:42,880 --> 00:07:44,360
‫זו מתנה מהעיר שלנו.‬

76
00:07:44,440 --> 00:07:47,280
‫אוי, אני מתה על זה!‬

77
00:07:50,080 --> 00:07:51,120
‫זה כל כך יפה...‬

78
00:07:52,880 --> 00:07:56,680
‫היא הייתה חסרת מנוחה ‬
‫מאז שהייתה בבטן שלי.‬

79
00:07:56,800 --> 00:07:59,520
‫היא בעטה הרבה! תמיד אמרתי...‬

80
00:07:59,640 --> 00:08:03,320
‫בגלל שבאותו הזמן אי אפשר היה לדעת‬
‫ את מין התינוק‬

81
00:08:03,440 --> 00:08:06,480
‫אמרתי "זה בן, והוא שחקן כדורגל"‬
‫ כי היא שגעה אותי‬

82
00:08:06,600 --> 00:08:07,520
‫עם הבעיטות.‬

83
00:08:07,600 --> 00:08:08,640
‫- אימא של נטליה -‬

84
00:08:08,760 --> 00:08:09,720
‫כשהיא נולדה...‬

85
00:08:11,480 --> 00:08:14,120
‫בשבילי היא הייתה‬
‫התינוקת הכי יפה בבית החולים.‬

86
00:08:15,080 --> 00:08:16,040
‫וכן,‬

87
00:08:16,160 --> 00:08:18,840
‫היא הייתה חסרת מנוחה בתור ילדה.‬
‫היא נגעה בכל דבר‬

88
00:08:18,920 --> 00:08:20,640
‫וכל הזמן רצה.‬

89
00:08:20,760 --> 00:08:24,040
‫לפני ששמת לב היא הייתה לוקחת משהו אחד,‬

90
00:08:24,120 --> 00:08:25,200
‫מפילה משהו אחר,‬

91
00:08:25,320 --> 00:08:28,880
‫מנסה לשים את האצבעות ‬
‫בשקעים של החשמל, דוחפת את הטלוויזיה...‬

92
00:08:29,240 --> 00:08:31,920
‫היא הייתה בתנועה מתמדת.‬

93
00:08:32,400 --> 00:08:34,160
‫"כי התנועה היא כבר..."‬

94
00:08:34,280 --> 00:08:35,120
‫חכו.‬

95
00:08:36,120 --> 00:08:36,960
‫למה התחלתי מוקדם?‬

96
00:08:37,080 --> 00:08:39,360
‫החלק הראשון נכון ‬
‫אבל אז את ממהרת.‬

97
00:08:39,480 --> 00:08:40,800
‫זה לא קרה לי לפני.‬

98
00:08:41,720 --> 00:08:44,000
‫אנחנו בראסטוב און-דון‬

99
00:08:44,120 --> 00:08:47,600
‫לילה לפני ההופעה הראשונה‬
‫ואנחנו עושים חזרות.‬

100
00:08:53,560 --> 00:08:54,440
‫- מאי 19, 1978 -‬

101
00:08:54,520 --> 00:08:57,120
‫הייתי בת ארבע כשנטליה נולדה‬
‫והייתי כל כך רגועה.‬

102
00:08:57,240 --> 00:08:59,000
‫וחשבתי שזו הנורמה.‬

103
00:08:59,120 --> 00:09:02,520
‫ושמתי לב שהיא הייתה כל כך תוססת, ‬
‫כל כך שובבה.‬

104
00:09:02,640 --> 00:09:03,560
‫- אחות של נטליה -‬

105
00:09:03,640 --> 00:09:06,280
‫ואז ראיתי איך אחותי הייתה.‬

106
00:09:06,400 --> 00:09:07,960
‫והיא בדיוק אותו הדבר היום.‬

107
00:09:08,080 --> 00:09:11,760
‫יש לה עדיין את אותו האופי, ‬
‫כל כך נחמדה ואקטיבית.‬

108
00:09:11,880 --> 00:09:15,520
‫מצד אחד היא מאוד חמודה וטובת לב,‬

109
00:09:15,640 --> 00:09:16,920
‫אבל היא גם מלאה באנרגיה.‬

110
00:09:17,040 --> 00:09:19,040
‫- פולין‬
‫הגעה -‬

111
00:09:29,880 --> 00:09:32,400
‫כשהיא הייתה קטנה‬
‫היא רצתה להיות קיסרית.‬

112
00:09:32,520 --> 00:09:34,000
‫שגרירה. שגרירה או קיסרית.‬

113
00:09:34,320 --> 00:09:35,720
‫היא רצתה להיות בכל מדינה.‬

114
00:09:37,000 --> 00:09:38,680
‫זה סוג של מה שהיא עושה עכשיו, לא?‬

115
00:09:38,800 --> 00:09:41,360
‫נטי, אני אוהבת אותך!‬

116
00:09:42,040 --> 00:09:43,920
‫- צ׳כיה‬
‫הגעה -‬

117
00:09:45,720 --> 00:09:46,560
‫ביי.‬

118
00:09:47,960 --> 00:09:49,280
‫- רומניה‬
‫הגעה -‬

119
00:09:51,040 --> 00:09:53,240
‫נטליה!‬

120
00:09:53,560 --> 00:09:54,920
‫- צ׳ילה ‬
‫הגעה -‬

121
00:09:55,640 --> 00:09:57,320
‫נטליה!‬

122
00:09:57,440 --> 00:09:58,440
‫- הפיליפינים‬
‫הגעה -‬

123
00:09:58,560 --> 00:10:00,960
‫כשהתחלנו לצלם את "בובה פראית"‬

124
00:10:01,080 --> 00:10:05,000
‫מעולם לא חשבתי שיכירו אותי בפיליפינים.‬

125
00:10:05,320 --> 00:10:06,720
‫שיקעה בישראל.‬

126
00:10:06,840 --> 00:10:08,360
‫אנחנו זזים כל כך מהר.‬

127
00:10:16,360 --> 00:10:20,760
‫היינו באוטו, בעלי נהג‬
‫והבנות היו מאחור.‬

128
00:10:20,880 --> 00:10:25,320
‫ונטליה אמרה,‬
‫"אבא, אני אהיה מישהי חשובה."‬

129
00:10:25,440 --> 00:10:27,480
‫אני אמרתי, "כן, את תהיי בעיתון."‬

130
00:10:27,840 --> 00:10:29,560
‫היא ענתה, "את צוחקת עכשיו..."‬

131
00:10:35,360 --> 00:10:37,800
‫אנחנו עומדים להתחיל את ההופעה הראשונה.‬

132
00:10:38,200 --> 00:10:39,720
‫- טהיטי‬
‫הגעה -‬

133
00:10:40,960 --> 00:10:41,880
‫תודה.‬

134
00:10:47,360 --> 00:10:49,400
‫- יוון‬
‫הגעה -‬

135
00:10:51,160 --> 00:10:52,480
‫הפוני שלי מבולגן.‬

136
00:10:55,600 --> 00:10:56,480
‫- איטליה‬
‫הגעה -‬

137
00:10:56,600 --> 00:10:58,680
‫בוקר טוב, נסיכה.‬
‫-בוקר טוב.‬

138
00:10:58,800 --> 00:11:01,960
‫ברומא, אני אשיר עם רפאלה קארה.‬

139
00:11:02,600 --> 00:11:03,720
‫כבר עשינו חזרה.‬

140
00:11:04,280 --> 00:11:07,480
‫אפס, שלוש, אפס, שלוש,‬
‫ארבע, חמש, שש...‬

141
00:11:07,600 --> 00:11:11,280
‫תמיד חשבתי שהיא מאוד חזקה‬
‫אבל לא מוכשרת במיוחד.‬

142
00:11:11,840 --> 00:11:14,160
‫היא לא הייתה יותר טובה משאר הבנות.‬

143
00:11:14,280 --> 00:11:18,120
‫עבורי היא הייתה נערה מתבגרת כמו כולן.‬

144
00:11:21,280 --> 00:11:22,680
‫לא נפלתי במדרגות!‬

145
00:11:22,800 --> 00:11:25,320
‫קרעתי קצת את החצאית אבל לא נפלתי.‬

146
00:11:25,440 --> 00:11:30,760
‫סיימנו עם העניין הזה של "קאנזונה".‬
‫"קאנזונטה" איך אומרים את זה באיטלקית?‬

147
00:11:30,880 --> 00:11:32,760
‫- רוסיה‬
‫הגעה -‬

148
00:11:38,520 --> 00:11:40,760
‫- סנט פטרסבורג‬
‫רוסיה, 2001 -‬

149
00:11:40,880 --> 00:11:45,400
‫נאמר לנו שהיא מאוד מפורסמת כאן.‬

150
00:11:45,520 --> 00:11:50,000
‫היא שמה פאה כדי שהיא תוכל ‬
‫לבקר באתרים תיירותיים.‬

151
00:11:50,120 --> 00:11:51,280
‫- זמרת ליווי של נטליה -‬

152
00:11:51,400 --> 00:11:55,360
‫לכל מקום שהלכנו, היה קהל שצעק‬
‫"נטשה, נטשה!"‬

153
00:11:56,080 --> 00:11:58,960
‫זה היה מטורף, זה לא הפסיק.‬

154
00:12:10,120 --> 00:12:11,760
‫נטשה!‬

155
00:12:14,920 --> 00:12:17,280
‫זה היה ממש לא יאמן, זה היה...‬

156
00:12:18,480 --> 00:12:21,360
‫שונה מכל דבר, ממש חסר תקדים.‬

157
00:12:21,440 --> 00:12:22,560
‫- הגיטריסט של נטליה -‬

158
00:12:22,680 --> 00:12:27,240
‫הופענו במוסקבה, ‬
‫בזירה ענקית להחלקה על הקרח.‬

159
00:12:28,120 --> 00:12:32,120
‫היו פוסטרים של הופעות קודמות,‬
‫כי זה היה המקום של ההופעות הגדולות.‬

160
00:12:32,240 --> 00:12:34,600
‫דיפ-פרפל, סטינג.‬

161
00:12:35,120 --> 00:12:39,240
‫וחשבתי, "סטינג עשה הופעה אחת.‬
‫נטליה תעשה שתיים. זה מטורף."‬

162
00:12:40,600 --> 00:12:42,640
‫אתה מצלם אותי?‬
‫-כן.‬

163
00:12:42,760 --> 00:12:44,760
‫- מוסקבה‬
‫רוסיה, 2001 -‬

164
00:12:50,560 --> 00:12:51,760
‫- נובמבר 28‬
‫אולם הקרקס -‬

165
00:12:51,880 --> 00:12:53,880
‫- רוסטוב און-דון‬
‫רוסיה, 2014 -‬

166
00:12:54,560 --> 00:12:55,560
‫סיימנו.‬

167
00:12:56,840 --> 00:12:57,920
‫אחת, שתיים...‬

168
00:13:06,120 --> 00:13:07,000
‫מה שלומך?‬

169
00:13:08,240 --> 00:13:10,360
‫אני  בסדר, מעולה. מה שלומך?‬
‫-טוב. ואת?‬

170
00:13:20,880 --> 00:13:24,120
‫שימו את הסרט פה כדי שזה יראה יותר מסודר.‬

171
00:13:24,200 --> 00:13:25,320
‫אחרת, אני חושבת שזה...‬

172
00:13:26,080 --> 00:13:28,880
‫חוץ מהשיר "הוריקן" כשהאורות מתחלפים.‬

173
00:13:29,000 --> 00:13:30,240
‫טוב. זה לא מוכן. ‬

174
00:13:30,360 --> 00:13:33,280
‫בואי נראה... אז בשיר הראשון...‬
‫-לא, לזה התכוונתי...‬

175
00:13:33,400 --> 00:13:35,840
‫אגיד לפבלו על זה.‬
‫-אהיה שם.‬

176
00:13:36,160 --> 00:13:37,760
‫עכשיו נעשה...‬

177
00:13:37,960 --> 00:13:42,760
‫"ועכשיו אני יודעת ‬
‫לאן החיים הולכים‬

178
00:13:44,320 --> 00:13:50,440
‫אף שקר לא יכשיל אותי‬
‫לא אמכור את עצמי עבור דבר‬

179
00:13:50,560 --> 00:13:52,520
‫תגיד מה שתגיד‬

180
00:13:53,880 --> 00:13:54,840
‫מילים..."‬

181
00:13:55,360 --> 00:13:57,960
‫כשהתחלנו לעבוד היא הייתה מאוד צעירה.‬

182
00:13:58,680 --> 00:14:01,120
‫אבל היא הייתה מאוד בוגרת ‬
‫לגבי התנהלות בקריירה שלה.‬

183
00:14:01,800 --> 00:14:04,080
‫היא יודעת איך להציג את עצמה,‬

184
00:14:04,720 --> 00:14:06,480
‫איך לעמוד על במה,‬

185
00:14:06,600 --> 00:14:10,160
‫יש לה המון כריזמה שאין לכל אומן.‬

186
00:14:31,000 --> 00:14:33,760
‫"אני רוצה לאהוב דבר מתוק ומלא בטעם‬

187
00:14:33,880 --> 00:14:36,360
‫שסוף סוף יעורר את ליבי‬

188
00:14:36,440 --> 00:14:39,360
‫מישהו שאומר לי שהוא אוהב אותך‬
‫ומת בלי הרכות שלי..."‬

189
00:14:39,480 --> 00:14:40,880
‫היא עובדת מאוד קשה.‬

190
00:14:41,000 --> 00:14:42,240
‫- שחקנית, חברה של נטליה -‬

191
00:14:42,320 --> 00:14:47,000
‫זו מישהי שאני מכירה... כלומר,‬
‫אני מכירה מעט מאוד אנשים...‬

192
00:14:48,000 --> 00:14:50,920
‫שעובדים קשה כמוה.‬

193
00:14:51,000 --> 00:14:52,880
‫- הכנות לסיבוב ההופעות -‬

194
00:14:57,400 --> 00:14:58,800
‫באם באם בה-דאם!‬

195
00:14:58,920 --> 00:15:01,840
‫שמונה, בום! שבע, שמונה, בום!‬

196
00:15:01,960 --> 00:15:05,960
‫יותר טוב. מההתחלה? אחת, שתיים...‬

197
00:15:06,080 --> 00:15:09,160
‫רוצה שאני אמדוד את שמלת הבובה ונראה?‬

198
00:15:09,320 --> 00:15:11,800
‫אוקי.‬
‫-זה יראה ישר מאחור.‬

199
00:15:11,920 --> 00:15:15,160
‫יהיה נחמד אם יהיה פה כוכב.‬
‫-פה, לחלוטין.‬

200
00:15:15,280 --> 00:15:19,080
‫מישהו יכול לחשוב שיש לה צוות ‬
‫של יועצי סטיילינג,‬

201
00:15:19,200 --> 00:15:23,520
‫מישהו לזה ומישהו לזה. אבל אין לה.‬

202
00:15:23,640 --> 00:15:29,320
‫יש לה שליטה מלאה בהכל.‬
‫זה רק היא והראש שלה.‬

203
00:15:37,960 --> 00:15:41,960
‫היא כמובן עובדת עם אנשים אחרים,‬
‫אבל היא מעצבת הכל בעצמה.‬

204
00:15:42,080 --> 00:15:46,680
‫כל שינוי בגד, הבימוי, הכוראוגרפיה.‬

205
00:15:46,760 --> 00:15:48,760
‫היא דואגת לכל פרט.‬

206
00:15:48,880 --> 00:15:51,760
‫"זו האהבה שאני מחכה לה‬

207
00:15:51,880 --> 00:15:56,520
‫אהבה אמתית שאני רוצה ועליה חולמת"‬

208
00:16:17,640 --> 00:16:18,880
‫- רוסיה, 2003 -‬

209
00:16:19,000 --> 00:16:20,440
‫הייתה איזו גברת...‬

210
00:16:21,120 --> 00:16:22,080
‫הנה היא!‬

211
00:16:22,960 --> 00:16:26,200
‫היה לה אלבום גלויות של נטליה אוריירו‬
‫והיו לה אלפי גלויות!‬

212
00:16:28,080 --> 00:16:31,440
‫היא הייתה נואשת להתקרב אליי‬
‫אבל המאבטחים לא נתנו לה.‬

213
00:16:32,240 --> 00:16:35,360
‫קראתי לה, אבל המאבטחים לא נתנו לה להתקרב.‬

214
00:16:35,480 --> 00:16:38,160
‫לא, תתנו לה!‬
‫-לא, לא, לא!‬

215
00:16:38,280 --> 00:16:41,680
‫בבקשה... היא נישקה לי את הידיים‬
‫ואמרתי לה, "בבקשה, קומי."‬

216
00:16:43,000 --> 00:16:45,400
‫מה אמרת לה?‬
‫-"בבקשה קומי."‬

217
00:16:45,520 --> 00:16:46,360
‫- הבן של נטליה -‬

218
00:16:46,480 --> 00:16:48,400
‫למה?‬
‫-כי היא כרעה ברך.‬

219
00:16:49,120 --> 00:16:52,120
‫ומה עשית?‬
‫-נישקתי אותה.‬

220
00:16:52,240 --> 00:16:54,560
‫למה?‬
‫-כדי שהיא תהיה שמחה.‬

221
00:16:54,680 --> 00:16:56,520
‫אתה לא שמח כשאני מנשקת אותך?‬

222
00:16:57,480 --> 00:16:58,440
‫רוצה נשיקה?‬

223
00:16:59,160 --> 00:17:00,120
‫הנה.‬

224
00:17:00,720 --> 00:17:02,720
‫אני יודעת מה אתה רוצה. קחי אותו.‬

225
00:17:04,520 --> 00:17:07,440
‫אתה לא אוהב את הבז׳?‬

226
00:17:07,560 --> 00:17:11,040
‫זה של אבא. שכחתי.‬

227
00:17:11,160 --> 00:17:13,320
‫תפתח את זה.‬
‫-הנה זה.‬

228
00:17:13,440 --> 00:17:14,440
‫מי זאת?‬

229
00:17:15,000 --> 00:17:17,080
‫מי זאת?‬
‫-מי?‬

230
00:17:17,200 --> 00:17:18,840
‫מי זאת?‬
‫-מי?‬

231
00:17:19,800 --> 00:17:20,960
‫מי זאת?‬
‫-מי?‬

232
00:17:21,080 --> 00:17:22,040
‫היא. מי זאת?‬

233
00:17:22,640 --> 00:17:24,520
‫הסנדקית ואל.‬

234
00:17:24,640 --> 00:17:27,120
‫זה היה בלתי אפשרי עבורו לבוא איתה.‬

235
00:17:27,240 --> 00:17:31,080
‫זה יכול היה להיות מאוד קשה עבורו‬
‫בטמפרטורות הנמוכות האלה.‬

236
00:17:31,200 --> 00:17:33,200
‫- ריקדרו מולו‬
‫ מוזיקאי, בעלה של נטליה -‬

237
00:17:33,320 --> 00:17:34,800
‫זה לא היה הגיוני.‬

238
00:17:34,920 --> 00:17:40,040
‫הוא היה מבלה רוב הזמן בחדר במלון.‬

239
00:17:40,160 --> 00:17:43,480
‫היה קשה להסביר לו‬
‫"אימא תחזור עוד 20 ימים."‬

240
00:17:44,320 --> 00:17:49,720
‫עבורו זה עולם לא ידוע.‬
‫הוא בקושי מבין מה המשמעות של "מחר".‬

241
00:17:50,320 --> 00:17:52,920
‫יום אחד אימו שלו עזבה. יום אחר היא חזרה.‬

242
00:17:53,640 --> 00:17:55,320
‫כל השאר לא משנה לו.‬

243
00:17:55,840 --> 00:17:59,200
‫בגלל זה הוא לא רצה לראות אותה‬
‫כשהראיתי לו תמונה,‬

244
00:17:59,320 --> 00:18:03,240
‫או כשהיא הייתה בטלפון או בסקייפ.‬

245
00:18:03,960 --> 00:18:06,440
‫הוא פשוט הלך, הוא ידע שאימא שלו לא שם.‬

246
00:18:06,560 --> 00:18:08,560
‫הוא יודע שזו רק תמונה, לא אימא שלו.‬

247
00:18:22,560 --> 00:18:25,280
‫הפיג׳מה של אטיטה. אני מתגעגעת אליו כל כך.‬

248
00:18:50,960 --> 00:18:53,360
‫- ההטבלה של נטליה -‬

249
00:18:53,720 --> 00:18:55,720
‫הפחד תופס אותנו בגרון,‬

250
00:18:56,760 --> 00:18:58,680
‫הופך את הידיים לדביקות‬

251
00:18:59,920 --> 00:19:01,080
‫ומשחית אותנו.‬

252
00:19:02,240 --> 00:19:05,400
‫הפחד מהידיעה דן אותנו לבורות,‬

253
00:19:07,120 --> 00:19:10,040
‫הפחד שלפני המעשה‬
‫מוביל אותנו לחוסר יכולת.‬

254
00:19:10,120 --> 00:19:12,320
‫- אחדות -אחווה - מלחמה על זכויות האדם -‬

255
00:19:12,760 --> 00:19:14,400
‫הדיקטטורה הצבאית...‬

256
00:19:15,680 --> 00:19:16,800
‫הפחד מלשמוע...‬

257
00:19:18,280 --> 00:19:19,360
‫הפחד מלדבר...‬

258
00:19:20,760 --> 00:19:22,680
‫הפכו אותנו לאילמים-חירשים.‬

259
00:19:22,800 --> 00:19:24,120
‫- שביתה חברתית -‬

260
00:19:24,280 --> 00:19:25,760
‫- הלשכה הלאומית לזיהוי אזרחי -‬

261
00:19:25,840 --> 00:19:27,400
‫- תעודה מזהה‬
‫שם - חתימה -‬

262
00:19:28,440 --> 00:19:30,440
‫הדולר נפל.‬

263
00:19:30,560 --> 00:19:35,040
‫מה שהגיע לאחר מכן הייתה קטסטרופה‬
‫כלכלית, פיננסית ורוחנית‬

264
00:19:35,160 --> 00:19:36,160
‫עבור אנשים רבים.‬

265
00:19:36,280 --> 00:19:39,080
‫לאט, ההגירה הפכה למשהו קבוע.‬

266
00:19:39,160 --> 00:19:40,040
‫- דיקטטורה צבאית -‬

267
00:19:40,160 --> 00:19:44,480
‫התורים לקבלת דרכונים וויזות  למדינות שונות‬

268
00:19:44,600 --> 00:19:47,320
‫הפכו לנוף המקומי בעיר.‬

269
00:19:48,040 --> 00:19:49,560
‫משפחות שלמות עזבו...‬

270
00:19:49,680 --> 00:19:51,520
‫- הדולר זינק:‬
‫מכירה: 30% - קנייה: 59% -‬

271
00:19:51,600 --> 00:19:54,120
‫המשבר הכלכלי של שנות ה-80‬
‫הכה בנו חזק.‬

272
00:19:54,200 --> 00:19:55,880
‫- מחיר הבשר עלה מ-3 דולר ל-5 לקילו -‬

273
00:19:55,960 --> 00:19:58,080
‫הייתי צעיר והיו לי חובות.‬

274
00:19:58,920 --> 00:20:00,680
‫אז עזבנו כדי לחפש...‬

275
00:20:01,440 --> 00:20:05,440
‫לא בהכרח מקום יותר טוב...‬

276
00:20:06,280 --> 00:20:08,200
‫אלא כדי להרחיק את עצמינו מהבעיה.‬

277
00:20:23,360 --> 00:20:25,200
‫- אומנות ספונטנית -‬

278
00:20:27,280 --> 00:20:28,920
‫- טביעות הידיים שלי -‬

279
00:20:29,040 --> 00:20:30,720
‫מכרנו את כל מה שהיה לנו בהפסד.‬

280
00:20:30,800 --> 00:20:35,920
‫לא יכולנו לקבל על זה יותר כסף‬
‫בגלל המצב הכלכלי.‬

281
00:20:36,720 --> 00:20:40,080
‫ואז בין הפירוק של הבית שלנו‬

282
00:20:40,200 --> 00:20:42,320
‫וההרכבה מחדש שלו בספרד,‬
‫הוצאנו הרבה כסף.‬

283
00:20:42,440 --> 00:20:46,240
‫התוכנית שלנו הייתה למצוא עבודות,‬
‫לעבוד ומשם להתקדם.‬

284
00:20:46,360 --> 00:20:47,800
‫- מלגה, ספרד‬
‫1983 -‬

285
00:20:47,880 --> 00:20:48,800
‫התגעגענו הביתה,‬

286
00:20:48,880 --> 00:20:52,680
‫לא רק מייבל ואני כי היינו מבוגרים יותר,‬
‫גם הבנות התגעגעו.‬

287
00:20:53,040 --> 00:20:56,840
‫בשלב מסוים הבנו שהבית הוא כאן, באורוגוואי,‬

288
00:20:57,320 --> 00:20:58,720
‫אז אמרתי למייבל,‬

289
00:20:59,680 --> 00:21:01,360
‫"אנחנו חייבים להתחיל מחדש."‬

290
00:21:02,640 --> 00:21:04,160
‫זה היה כמעט כמו להתחיל מחדש.‬

291
00:21:05,920 --> 00:21:08,800
‫ביום למחרת ארזנו את הדברים שלנו‬
‫וטסנו בחזרה לכאן.‬

292
00:21:08,920 --> 00:21:10,800
‫מייבל, לאט לאט‬

293
00:21:11,440 --> 00:21:13,640
‫ובאופן מאוד צנוע פתחה מספרה.‬

294
00:21:13,760 --> 00:21:15,720
‫אני גם מצאתי עבודה, והתחלנו מחדש.‬

295
00:21:16,720 --> 00:21:18,440
‫גם הבנות הקריבו.‬

296
00:21:19,560 --> 00:21:22,080
‫ללא... הלימודים שלהן...‬

297
00:21:24,200 --> 00:21:25,720
‫הוציאנו מעט כסף...‬

298
00:21:26,760 --> 00:21:30,240
‫הן מעולם לא ביקשו כלום. אז...‬

299
00:21:33,880 --> 00:21:36,000
‫אני חושב שיש לי משפחה נהדרת, באמת...‬

300
00:21:38,600 --> 00:21:39,760
‫אני מאוד גאה בהן.‬

301
00:21:58,840 --> 00:22:00,240
‫הפיכה:‬

302
00:22:00,360 --> 00:22:05,080
‫שינוי של אלמנט אחד לאלמנט אחר‬
‫על ידי שינוי המבנה שלו.‬

303
00:22:23,360 --> 00:22:27,920
‫בבוקר יום ראשון אחד, כשנטליה הייתה בת 11‬
‫הכנתי צהריים‬

304
00:22:28,520 --> 00:22:31,400
‫היא הגיעה עם עיתון ופרשה אותו על הרצפה.‬

305
00:22:31,520 --> 00:22:33,160
‫ושאלתי אותה: "מה את עושה?"‬

306
00:22:33,680 --> 00:22:35,160
‫"מחפשת משהו", היא ענתה.‬

307
00:22:35,240 --> 00:22:40,520
‫הנה: "דרושות דוגמניות, בכל הגיליים‬
‫לליהוק עבור..."‬

308
00:22:41,600 --> 00:22:43,440
‫אני לא יודעת. איזה משרד פרסום.‬

309
00:22:44,480 --> 00:22:47,640
‫הסתכלתי על המודעה ולא התייחסתי אליה.‬

310
00:22:47,760 --> 00:22:50,840
‫אבל אבא שלה, מחדר השינה שאל:‬
‫"מה יש, נטליה?"‬

311
00:22:50,960 --> 00:22:54,400
‫היא סיפרה לו על זה והוא אמר:‬
‫"טוב. אקח אותך לשם ביום שני."‬

312
00:22:55,200 --> 00:22:59,240
‫- פרסומת לטמפוני או-בה -‬

313
00:23:02,040 --> 00:23:05,080
‫בפרסומת הזאת הראו אותה‬

314
00:23:05,600 --> 00:23:06,560
‫במראה מאוד...‬

315
00:23:07,760 --> 00:23:09,560
‫סקסי.‬

316
00:23:09,680 --> 00:23:12,440
‫וזה גרם לכולם לדבר אליה‬

317
00:23:13,080 --> 00:23:16,400
‫בצורה שהיא לא הייתה רגילה אליה.‬

318
00:23:16,960 --> 00:23:18,920
‫זה היה קשה עבורה.‬

319
00:23:19,040 --> 00:23:21,800
‫זה היה שינוי עצום.‬

320
00:23:22,400 --> 00:23:27,360
‫היא נאלצה להשתנות מילדה לנערה מאוד מהר.‬

321
00:23:30,800 --> 00:23:33,160
‫צחקו עליה כל פעם שהיא עברה ברחוב,‬

322
00:23:33,280 --> 00:23:36,240
‫כולם לעגו לה עם הססמה:‬
‫"תרגעי, תקוע לך טמפון!"‬

323
00:23:36,360 --> 00:23:37,360
‫- חברה של נטליה -‬

324
00:23:37,480 --> 00:23:43,080
‫היא לא יכולה אפילו ללכת בשקט,‬
‫כולם הסתכלו עליה ודיברו עליה מאחורי הגב.‬

325
00:23:43,520 --> 00:23:47,400
‫היא הייתה הילדה היחידה בבית הספר‬
‫שהופיעה בפרסומת.‬

326
00:23:47,480 --> 00:23:48,680
‫- תיכון ליבר-פאלקו -‬

327
00:23:48,760 --> 00:23:53,400
‫בזמנו, באורוגוואי, לא הכרת אף אחד‬
‫שהיה בפרסומת.‬

328
00:23:53,800 --> 00:23:56,760
‫והיא הייתה בפרסומת לטמפונים אז זה היה...‬

329
00:23:56,880 --> 00:23:58,960
‫נושא די לוהט למתבגרים.‬

330
00:24:00,040 --> 00:24:03,480
‫תמיד התייחסו אלינו לא יפה...‬

331
00:24:03,600 --> 00:24:05,480
‫דחפו אותנו או שהיו גסי רוח כלפינו,‬

332
00:24:05,600 --> 00:24:09,400
‫אפילו היו כותבים דברים מגעילים‬
‫על החלונות או הלוח.‬

333
00:24:09,520 --> 00:24:13,240
‫לא הייתי אומרת שניסו לריב איתנו‬
‫בצורה ישירה, אבל זה היה קרוב.‬

334
00:24:29,760 --> 00:24:32,080
‫- מסיבת יום הולדת 15 -‬

335
00:24:38,040 --> 00:24:40,360
‫"אני לא יותר טובה ממך‬

336
00:24:41,280 --> 00:24:43,880
‫אני לא מושלמת‬

337
00:24:44,760 --> 00:24:48,040
‫אני עדיין בחצי הדרך ‬

338
00:24:48,160 --> 00:24:51,080
‫אני נופלת אבל שוב קמה‬

339
00:24:51,160 --> 00:24:52,960
‫אני לומדת מהטעויות שלי‬

340
00:24:54,200 --> 00:24:56,840
‫ואני חושבת שזה גורל..."‬

341
00:24:57,880 --> 00:25:01,920
‫השלמנו זו את זו.‬
‫הייתי די ביישנית ושקטה,‬

342
00:25:02,040 --> 00:25:06,680
‫ונטליה הייתה מאוד דברנית ופתוחה.‬

343
00:25:06,800 --> 00:25:09,800
‫ויחד היינו האיזון המושלם.‬

344
00:25:11,320 --> 00:25:14,200
‫"ואף שקר לא יעבוד עליי‬

345
00:25:14,320 --> 00:25:17,640
‫לא אמכור את עצמי עבור שום דבר‬

346
00:25:17,760 --> 00:25:19,720
‫תגיד מה שתגיד‬

347
00:25:20,800 --> 00:25:24,040
‫מילים באות והולכות‬

348
00:25:24,160 --> 00:25:26,920
‫אני מראה את עצמי כמו שאני‬

349
00:25:27,040 --> 00:25:29,360
‫אני רוצה לחיות בדרך שלי‬

350
00:25:30,600 --> 00:25:31,880
‫תגיד מה שתגיד..."‬

351
00:25:32,000 --> 00:25:34,440
‫היא התחילה לקבל הרבה טלפונים לאודישנים,‬

352
00:25:34,560 --> 00:25:38,560
‫ונבחרה בהרבה מהם, וגילו אותה די מהר.‬

353
00:25:38,680 --> 00:25:41,760
‫לא רציתי לעשות את האודישן‬
‫כי לא האמנתי בעצמי.‬

354
00:25:41,880 --> 00:25:44,760
‫ובין אם אנצח בתחרות הזאת או לא,‬

355
00:25:44,880 --> 00:25:46,720
‫זה עוזר לי להיות יותר בטוחה בעצמי.‬

356
00:25:46,840 --> 00:25:51,000
‫כל מה שאני עושה בחיים, אני יודעת שאתן‬
‫את כל כולי, ואני עושה זאת עכשיו‬

357
00:25:51,120 --> 00:25:53,840
‫"אני יודעת לאן פניי מועדות‬

358
00:25:53,960 --> 00:25:55,720
‫תגיד מה שתגיד‬

359
00:26:04,480 --> 00:26:08,520
‫הזיכרון האחרון שיש לי ממנה הוא מפה,‬
‫יוצאת מבית הספר.‬

360
00:26:09,400 --> 00:26:14,400
‫היא אמרה לי שהיא הולכת לקנות את הכרטיסים.‬

361
00:26:14,520 --> 00:26:18,120
‫היא החליטה לעזוב את בית הספר‬

362
00:26:18,240 --> 00:26:21,000
‫ולהתחיל חיים חדשים בארגנטינה.‬

363
00:26:21,120 --> 00:26:25,240
‫היא רצתה להצליח... לעשות שם קריירה.‬

364
00:26:25,960 --> 00:26:26,880
‫הגורל שלה.‬

365
00:26:26,960 --> 00:26:28,760
‫- קרסנודר ‬
‫14.724 ק"מ -‬

366
00:26:34,560 --> 00:26:37,280
‫נטשה שלנו. באהבה מקרסנודר.‬

367
00:26:37,720 --> 00:26:38,680
‫מה את חושבת?‬

368
00:26:39,800 --> 00:26:41,840
‫עצוב לשמוע את זה.‬
‫שאני אעשה את זה?‬

369
00:26:48,200 --> 00:26:49,240
‫יפה.‬

370
00:26:50,000 --> 00:26:51,000
‫תודה רבה.‬

371
00:26:51,520 --> 00:26:53,280
‫קחו את הדברים שלה.‬

372
00:26:53,400 --> 00:26:55,400
‫אנחנו עוזבים. ביי.‬

373
00:26:55,520 --> 00:26:57,720
‫זה מורכב יותר.‬
‫-אקח את הוורוד.‬

374
00:27:07,320 --> 00:27:09,200
‫ביי. תודה.‬
‫-ביי‬

375
00:27:14,840 --> 00:27:19,400
‫יש אנשים שאומרים שהגורל‬
‫נח על הברכיים שלאלוהים.‬

376
00:27:19,520 --> 00:27:21,520
‫ובעצם, הגורל הוא כמו‬

377
00:27:21,640 --> 00:27:26,560
‫אתגר בוער אשר מעמיד ‬
‫את מצפונם של אנשים למבחן.‬

378
00:27:31,000 --> 00:27:32,680
‫הגענו לסיביר!‬

379
00:27:35,000 --> 00:27:37,720
‫מינוס שלושים מעלות. ואו.‬

380
00:27:38,000 --> 00:27:40,000
‫- קרסנויארסק‬
‫18.624 ק"מ -‬

381
00:27:41,040 --> 00:27:42,800
‫באמצע הקיץ...‬

382
00:27:45,280 --> 00:27:46,960
‫איך היה?‬
‫-מעולה. יש לי הכל.‬

383
00:27:47,040 --> 00:27:48,400
‫אני אוהבת אותך.‬
‫-צילמתי.‬

384
00:27:48,520 --> 00:27:51,520
‫עכשיו... זה נראה יותר טוב.‬
‫אראה לך יותר מאוחר.‬

385
00:27:51,640 --> 00:27:54,680
‫"קשה בעלייה, קשה בירידה‬

386
00:27:55,440 --> 00:27:59,440
‫קשה לחשוב שלא יכול להיות שינוי‬
‫קשה לראות אגם בים..."‬

387
00:28:19,760 --> 00:28:22,320
‫- מעליות -‬

388
00:28:46,800 --> 00:28:48,880
‫- נטשה שלנו סיבוב הופעות 2014 -‬

389
00:28:53,240 --> 00:28:54,200
‫היכנסי.‬

390
00:28:55,240 --> 00:28:56,160
‫זה הכל.‬

391
00:29:20,240 --> 00:29:21,880
‫אני קצת מרוגשת היום.‬

392
00:29:23,120 --> 00:29:25,400
‫תודה רבה, קרסנויארסק.‬

393
00:29:25,520 --> 00:29:27,360
‫תמיד תהיו בליבי.‬

394
00:30:10,200 --> 00:30:12,760
‫סיימנו רבע מסיבוב ההופעות.‬

395
00:30:21,760 --> 00:30:23,120
‫אנחנו עשויים מהזמן.‬

396
00:30:23,680 --> 00:30:25,880
‫אנחנו הצעדים שלו והמילים שלו‬

397
00:30:26,640 --> 00:30:29,000
‫צעדי הזמן צועדים איתנו‬

398
00:30:29,600 --> 00:30:30,760
‫בקרוב או עוד הרבה זמן‬

399
00:30:30,920 --> 00:30:33,960
‫כולנו יודעים שרוחות הזמן ‬
‫ימחקו את כל העקבות.‬

400
00:30:34,720 --> 00:30:36,960
‫דרך לשום מקום וצעדים של אף אחד?‬

401
00:30:38,040 --> 00:30:40,440
‫המילים של הזמן לוחשות על המסע.‬

402
00:30:42,160 --> 00:30:43,160
‫סיימתי.‬

403
00:30:53,640 --> 00:30:56,640
‫אני כל כך עייפה. לא ישנתי בכלל.‬

404
00:30:57,400 --> 00:31:00,560
‫שלום!‬
‫-היי!‬

405
00:31:01,960 --> 00:31:03,080
‫למה הטיסה מתעכבת?‬

406
00:31:03,200 --> 00:31:05,080
‫מישהו יודע?‬
‫-אני לא רוצה לדעת.‬

407
00:31:17,440 --> 00:31:19,560
‫נובוסיבירסק, סיביר.‬

408
00:31:20,200 --> 00:31:22,000
‫אנחנו פה להופעה הרביעית שלנו.‬

409
00:31:23,800 --> 00:31:25,600
‫- נובוסיבירסק‬
‫19.042 ק"מ -‬

410
00:31:28,360 --> 00:31:29,560
‫תיזהרו עם העשן.‬

411
00:31:29,680 --> 00:31:31,960
‫בפעם האחרונה הוא היה מאוד סמיך.‬
‫זה נורמלי?‬

412
00:31:41,760 --> 00:31:43,920
‫זה לא שורף?‬
‫-זה כבר נשרף.‬

413
00:32:04,320 --> 00:32:07,600
‫נטשה, נטשה!‬

414
00:32:07,720 --> 00:32:11,520
‫נטשה, נטשה!‬

415
00:32:11,640 --> 00:32:15,040
‫נטשה, נטשה!‬

416
00:32:15,160 --> 00:32:18,880
‫נטשה, נטשה!‬
‫-בואו לפה.‬

417
00:32:19,000 --> 00:32:22,600
‫נטשה, נטשה!‬

418
00:32:22,720 --> 00:32:25,720
‫נטשה, נטשה!‬
‫-בואו. תנו את הכל!‬

419
00:32:36,480 --> 00:32:37,880
‫- טמפרטורה: מינוס 25 -‬

420
00:32:43,120 --> 00:32:44,600
‫לחיים!‬

421
00:32:45,200 --> 00:32:47,080
‫טוב... בואו נשיר "Me muero de amor"‬

422
00:32:47,200 --> 00:32:48,600
‫מכירים את "Me muero de amor"?‬

423
00:32:48,720 --> 00:32:51,200
‫כן, כמובן!‬
‫-תנסו.‬

424
00:32:51,320 --> 00:32:53,760
‫למישהו יש את המילים?‬
‫-לי.‬

425
00:32:53,880 --> 00:32:58,040
‫"עזבת מבלי להגיד שלום‬

426
00:32:58,760 --> 00:33:01,920
‫למרות מה שרציתי‬

427
00:33:02,240 --> 00:33:08,480
‫ללא רגש, בשקט‬
‫הדלת נסגרה מאחוריך‬

428
00:33:08,600 --> 00:33:09,600
‫דלת.‬

429
00:33:10,640 --> 00:33:13,040
‫לא רציתי לחפש תשובות..."‬

430
00:33:18,480 --> 00:33:23,520
‫ברית המועצות! ברית המועצות!‬

431
00:33:33,040 --> 00:33:36,080
‫"טעמתי מהרעל שלך‬
‫טעמתי מחייך‬

432
00:33:36,200 --> 00:33:37,640
‫ואני לא רוצה את זה יותר"‬

433
00:34:06,840 --> 00:34:08,120
‫שלום, אומסק.‬

434
00:34:13,320 --> 00:34:15,320
‫- אומסק‬
‫19.874 ק"מ -‬

435
00:34:18,600 --> 00:34:19,800
‫מכאן.‬

436
00:34:32,800 --> 00:34:34,240
‫מאוד התגעגעתי אליה.‬

437
00:34:34,360 --> 00:34:37,520
‫היא הייתה בת 17 ‬
‫ואני הייתי בת 20 או 21.‬

438
00:34:37,640 --> 00:34:41,840
‫אני זוכרת שהיא באה לבקר אותנו,‬

439
00:34:41,960 --> 00:34:46,160
‫והיא הייתה לוקחת אוטובוס‬
‫שני רחובות מהבית.‬

440
00:34:46,280 --> 00:34:48,800
‫כדי לבוא לפה לבואנוס איירס‬
‫וזה היה כל כך...‬

441
00:34:49,640 --> 00:34:52,320
‫זה היה החלק הכי גרוע בביקור שלה.‬
‫בכל מקרה...‬

442
00:34:52,400 --> 00:34:54,280
‫מאוחר יותר... סליחה.‬

443
00:34:55,520 --> 00:34:58,840
‫היא המשיכה בקריירה שלה ‬
‫ונהייתה מאוד מצליחה פה.‬

444
00:34:59,360 --> 00:35:02,880
‫פגשתי את נטליה ב-1994,‬

445
00:35:03,000 --> 00:35:07,080
‫בתקופה שניגנתי על סקסופון ברכבת התחתית.‬

446
00:35:07,200 --> 00:35:09,920
‫פגשתי אותה בבר קריוקי קטן בבואנוס איירס...‬

447
00:35:10,000 --> 00:35:11,920
‫- פאקונדו אראנה, שחקן‬
‫חבר של נטליה -‬

448
00:35:12,040 --> 00:35:14,320
‫זה היה רחוק מהמקומות ‬
‫שכולם בילו בהם.‬

449
00:35:14,440 --> 00:35:17,200
‫ערב אחד כשניגנתי בבר,‬

450
00:35:17,320 --> 00:35:21,280
‫ראיתי אותה ושאלתי אותה מאיפה היא‬
‫והיא אמרה "אני מאורוגוואי".‬

451
00:35:21,400 --> 00:35:23,840
‫היא אמרה שהיא גרה לבד באכסניה.‬

452
00:35:23,960 --> 00:35:26,640
‫היא אמרה שהיא רוצה להיות שחקנית.‬

453
00:35:26,760 --> 00:35:29,480
‫ושהיא באה מאורוגוואי כדי לרדוף אחרי החלום.‬

454
00:35:37,920 --> 00:35:42,400
‫היא הייתה יהלום לא מלוטש ‬
‫שמחכה שיגלו אותו.‬

455
00:35:42,520 --> 00:35:47,040
‫וזה היה נפלא להיות עד לאיך שגילו אותה‬
‫ולכל מה שהגיע אחרי זה.‬

456
00:35:52,200 --> 00:35:54,360
‫"תרדפו אחרי חלומות חדשים..."‬

457
00:35:54,480 --> 00:35:56,880
‫זה היה משהו...‬
‫הכל קרה כל כך מהר.‬

458
00:35:57,360 --> 00:35:59,680
‫כל פעם שהיא חזרה לאורוגוואי,‬

459
00:35:59,800 --> 00:36:03,840
‫אי אפשר היה להסתובב בשכונה‬
‫בגלל האנשים שבאו לראות אותה.‬

460
00:36:03,960 --> 00:36:07,400
‫מהרגע שבו ליווינו אותה לאוטובוס‬
‫כדי להיפרד, רק אנחנו‬

461
00:36:07,520 --> 00:36:11,280
‫בשנה וחצי, שנתיים גג‬
‫היינו מוקפים באנשים.‬

462
00:36:12,400 --> 00:36:13,280
‫לכאן?‬

463
00:36:13,480 --> 00:36:15,040
‫לכאן או לכאן?‬
‫-כן.‬

464
00:36:31,800 --> 00:36:32,720
‫אוי!‬

465
00:36:39,720 --> 00:36:41,920
‫אני הולכת לפספס את הרכבת ליקטרינבורג!‬

466
00:37:00,320 --> 00:37:03,760
‫כוכבים נופלים בדרך כלל עוברים על פנינו‬
‫ומעולם לא נראים שוב.‬

467
00:37:03,920 --> 00:37:06,920
‫אבל היא כמו כוכב נופל‬
‫שהגיע לפה כדי להישאר,‬

468
00:37:07,000 --> 00:37:08,800
‫משנה את צבעיה,‬
‫מחפשת משהו חדש,‬

469
00:37:08,920 --> 00:37:10,640
‫תמיד ממציאה את עצמה מחדש.‬

470
00:37:10,760 --> 00:37:12,120
‫זה מה שהיא.‬

471
00:37:12,240 --> 00:37:16,520
‫לפעמים להיות אמן זה לא מספיק. ‬
‫לפעמים צריך להיות יותר מזה.‬

472
00:37:16,960 --> 00:37:19,040
‫וכשיש יותר, מקבלים מישהי כמו נטליה.‬

473
00:37:20,280 --> 00:37:21,360
‫פנומן:‬

474
00:37:22,360 --> 00:37:24,320
‫אירוע יוצא דופן‬

475
00:37:24,760 --> 00:37:28,320
‫שאנו צופים בו ‬
‫אך אין בנו את היכולת להסביר אותו.‬

476
00:38:00,640 --> 00:38:03,400
‫מבחינה היסטורית, הרוסים‬

477
00:38:03,520 --> 00:38:07,960
‫תמיד התעניינו בעניינים של הלב.‬

478
00:38:08,080 --> 00:38:09,920
‫- עיתונאית רוסית‬
‫חיה בבואנוס איירס -‬

479
00:38:10,000 --> 00:38:12,920
‫מאוד רומנטיים, מאוד סנטימנטליים.‬

480
00:38:20,240 --> 00:38:23,440
‫אבל מאוד קשה להודות בזה, נכון?‬

481
00:38:23,560 --> 00:38:28,840
‫קשה להגיד, "כן, אני אדם סנטימנטלי.‬

482
00:38:28,960 --> 00:38:31,840
‫יש לי רגשות. אני סובל."‬

483
00:38:31,960 --> 00:38:36,080
‫ומעבר לזה, נאמר לנו במשך הרבה שנים‬
‫"לא, אנחנו חזקים,‬

484
00:38:36,200 --> 00:38:37,880
‫חזקים כמו ברית המועצות."‬

485
00:38:38,480 --> 00:38:39,560
‫שימו לב!‬

486
00:38:40,200 --> 00:38:44,680
‫אגף ימין! היכונו למצעד החגיגי.‬

487
00:38:44,800 --> 00:38:49,520
‫מעולם לא היו לנו סרטים או סדרות על נשים,‬

488
00:38:49,640 --> 00:38:51,200
‫או על רגשות כאלה.‬

489
00:38:51,760 --> 00:38:56,120
‫היו לנו סיפורים על איך היינו צריכים לעבוד‬
‫עבור המדינה שלנו,‬

490
00:38:56,240 --> 00:38:58,640
‫כדי לבנות סוציאליזם.‬

491
00:38:59,200 --> 00:39:02,080
‫אז היה לנו מחסור בדברים כאלה.‬

492
00:39:02,200 --> 00:39:04,440
‫איפה היה הצד הנשי הזה?‬

493
00:39:05,040 --> 00:39:06,920
‫נכון? הוא לא היה קיים.‬

494
00:39:10,960 --> 00:39:12,480
‫בתפקיד הראשי...‬

495
00:39:12,560 --> 00:39:13,520
‫נטליה אוריירו‬

496
00:39:16,520 --> 00:39:18,520
‫ופקונדה אראנה.‬

497
00:39:20,880 --> 00:39:23,320
‫"אקח את הכאב..."‬
‫-בובה פראית.‬

498
00:39:23,400 --> 00:39:24,320
‫- בובה פראית -‬

499
00:39:24,480 --> 00:39:28,200
‫הייתי בת 12 כשבובה פראית שודר לראשונה‬

500
00:39:28,320 --> 00:39:31,920
‫וחשבנו, "תראו, היא ילדה ממש כמונו, נכון?"‬

501
00:39:32,040 --> 00:39:35,520
‫היא הייתה כמו כל ילדה בשכונה שלנו.‬

502
00:39:35,640 --> 00:39:37,560
‫היא אפילו יכלה להיות חברה שלי.‬

503
00:39:37,640 --> 00:39:43,320
‫כמובן שמצד אחד היא הייתה מאוד יפה,‬
‫חמודה, מצחיקה‬

504
00:39:43,400 --> 00:39:46,440
‫אבל מצד שני היה לה גם אופי חזק.‬

505
00:39:46,560 --> 00:39:48,720
‫ידעתי שאפשר לסמוך עליך, קארליטוס.‬

506
00:39:48,840 --> 00:39:50,520
‫אתה לא רואה שאני בחורה, אחי?‬

507
00:39:59,520 --> 00:40:01,320
‫רציתי לוודא שאת אישה.‬

508
00:40:10,000 --> 00:40:11,640
‫ואני רציתי לוודא שאתה גבר.‬

509
00:40:12,920 --> 00:40:15,160
‫באותו הזמן ברוסיה,‬

510
00:40:15,280 --> 00:40:16,840
‫היינו יותר סגורים מחשבתית.‬

511
00:40:17,360 --> 00:40:21,960
‫כל דמות נשית באופרות סבון‬
‫היו בנות שתמיד בכו.‬

512
00:40:22,040 --> 00:40:23,840
‫אבל הסדרה הזאת הייתה שונה.‬

513
00:40:23,960 --> 00:40:25,200
‫אל תיגע בי או שאנשך אותך!‬

514
00:40:25,320 --> 00:40:27,240
‫טוב. לא אגע. פשוט אעשה את זה.‬

515
00:40:27,360 --> 00:40:28,600
‫תעשה מה?‬

516
00:40:28,720 --> 00:40:32,360
‫היא ענתה, היא הייתה מאוד בטוחה בעצמה.‬

517
00:40:32,440 --> 00:40:33,640
‫רציתי להיות כמוה.‬

518
00:40:34,280 --> 00:40:36,360
‫צא מהחדר שלי עכשיו!‬
‫-לא סיימתי איתך!‬

519
00:40:36,440 --> 00:40:37,960
‫לא? ממש סיימת!‬

520
00:40:38,080 --> 00:40:40,160
‫תסתלק מפה או שאפרק אותך!‬

521
00:40:40,280 --> 00:40:42,080
‫למה את כל כך כועסת?‬
‫-למה?‬

522
00:40:42,200 --> 00:40:43,120
‫"למה?"‬

523
00:40:43,200 --> 00:40:44,760
‫אמרתי שלא אגע בך ולא נגעתי.‬

524
00:40:44,880 --> 00:40:46,440
‫אבל נישקת אותי.‬
‫-ואהבת את זה.‬

525
00:40:46,560 --> 00:40:47,800
‫לא אהבתי!‬
‫-כן אהבת!‬

526
00:40:47,920 --> 00:40:49,640
‫לא אהבתי!‬
‫-תודי. אהבת את זה.‬

527
00:40:49,760 --> 00:40:51,680
‫מה שתרצי, אהבת את זה.‬
‫-לא אהבתי!‬

528
00:40:52,760 --> 00:40:53,800
‫אהבת.‬
‫-החוצה!‬

529
00:40:56,320 --> 00:40:57,400
‫אהבתי את זה.‬

530
00:40:57,800 --> 00:41:02,680
‫- נטליה אוריירו חזרה - היא רווקה?‬
‫הכל על נטליה אוריירו -‬

531
00:41:10,960 --> 00:41:12,280
‫"אני חייבת לרוץ...‬‫"‬

532
00:41:12,400 --> 00:41:18,160
‫כמעט לכל נערה היו פוסטרים ‬
‫של נטליה אוריירו בחדר.‬

533
00:41:18,280 --> 00:41:23,080
‫היו לנו סימניות, מחברות, מדבקות‬

534
00:41:23,200 --> 00:41:28,200
‫שנמכרו בכל מקום.‬
‫היו תליונים של נטליה אוריירו.‬

535
00:41:28,320 --> 00:41:32,240
‫"כי האהבה שלך, ללא ידיעתך‬
‫שופכת את הרעל שהורג אותי..."‬

536
00:41:32,360 --> 00:41:35,640
‫היא ייצגה את מה שאישה הייתה עבורנו.‬

537
00:41:35,720 --> 00:41:37,120
‫- מועדון ספרדי בקרסנובר -‬

538
00:41:37,240 --> 00:41:38,720
‫סידרנו את השיער כמוה.‬

539
00:41:38,840 --> 00:41:41,960
‫אפילו העתקנו את הפוני שלה.‬
‫-כן, הפוני!‬

540
00:41:42,080 --> 00:41:44,360
‫"אני אומרת לך ואתה חייב להבין‬

541
00:41:44,480 --> 00:41:49,280
‫טעמתי מהרעל שלך‬
‫טעמתי מהאהבה שלך והאש שלך..."‬

542
00:41:49,400 --> 00:41:53,000
‫עשיתי שעווה לחצי מהגבה שלי‬
‫וציירתי אותה בזוית‬

543
00:41:53,080 --> 00:41:55,080
‫כדי להיראות כמוה.‬

544
00:41:55,200 --> 00:41:59,160
‫ומאז ככה אני מעצבת את הגבות שלי.‬

545
00:42:00,480 --> 00:42:04,720
‫בדיוק. היא הביעה נשיות. רצינו להיות כמוה. ‬

546
00:42:05,320 --> 00:42:08,320
‫ולדבר כמוה, בגלל זה למדנו ספרדית.‬

547
00:42:08,440 --> 00:42:11,400
‫במוסקבה, ברוב המקומות‬
‫מלמדים ספרדית קסטליאנית‬

548
00:42:11,520 --> 00:42:12,720
‫וקיבלתי ציונים נמוכים‬

549
00:42:13,400 --> 00:42:15,400
‫בגלל שדיברתי במבטא ארגנטינאי.‬

550
00:42:16,840 --> 00:42:18,960
‫עבורי ועבור הרבה אחרים,‬

551
00:42:19,520 --> 00:42:21,360
‫ארגנטינה ובואנוס איירס,‬

552
00:42:21,480 --> 00:42:26,040
‫לא היו המקום של מרדונה, אוויטה או פרון.‬

553
00:42:26,160 --> 00:42:29,440
‫העיר הייתה המקום של נטליה אוריירו ‬
‫ושל בובה פראית.‬

554
00:42:48,720 --> 00:42:49,840
‫איזה יופי!‬

555
00:43:08,200 --> 00:43:10,560
‫עבור הרבה רוסים,‬
‫נטליה רוסיה בדיוק כמוהם.‬

556
00:43:10,680 --> 00:43:13,680
‫יכול להיות שאחת הסיבות לכך היא השם שלה.‬

557
00:43:13,800 --> 00:43:17,120
‫נטליה, נטשה,‬
‫זה שם מאוד נפוץ ברוסיה.‬

558
00:43:19,280 --> 00:43:21,560
‫אני אישה סיבירית.‬

559
00:43:55,800 --> 00:43:59,440
‫עבור הרבה רוסים,‬
‫לטייל, אפילו בתוך המדינה,‬

560
00:43:59,560 --> 00:44:04,240
‫כמו לבקר במוסקבה,‬
‫הוא חלום שמאוד קשה להגשים.‬

561
00:44:04,760 --> 00:44:07,080
‫כי רוסיה היא מדינה ענקית.‬

562
00:44:07,200 --> 00:44:08,840
‫היי!‬

563
00:44:10,440 --> 00:44:15,080
‫אז כשהם רואים משהו שבא לעיר שלהם,‬

564
00:44:15,880 --> 00:44:20,320
‫הם מרגישים חיבור הרבה יותר עמוק.‬‫..‬

565
00:44:20,440 --> 00:44:22,800
‫משל סלבריטאי ומעריץ.‬

566
00:44:23,720 --> 00:44:25,160
‫תודה רבה לכם!‬

567
00:44:25,280 --> 00:44:26,680
‫המעריצים שלה שונים.‬

568
00:44:26,800 --> 00:44:30,000
‫הם ממש מתפעלים ממנה.‬
‫הם לא משוגעים כמו מעריצים אחרים.‬

569
00:44:30,680 --> 00:44:35,000
‫הם גם דואגים לה וזה אומר הרבה גם עליה.‬

570
00:44:53,080 --> 00:44:54,400
‫היי!‬

571
00:44:54,520 --> 00:44:56,880
‫כן, רוסיה, באופן כללי,‬

572
00:44:57,000 --> 00:45:01,440
‫מעניקה משהו עם הרבה משמעות.‬

573
00:45:01,560 --> 00:45:03,800
‫מתנה היא דרך להגיד,‬

574
00:45:03,920 --> 00:45:07,920
‫"עכשיו אנחנו קשורים,‬
‫עכשיו יש לך משהו ממני."‬

575
00:45:08,720 --> 00:45:09,680
‫כן!‬

576
00:45:11,880 --> 00:45:12,960
‫תודה!‬
‫-תודה.‬

577
00:45:13,080 --> 00:45:16,240
‫זו אפילו דרך להביע רגשות.‬

578
00:45:16,360 --> 00:45:21,200
‫כי אולי אנחנו לא כל כך טובים ‬
‫בלהביע אותן במילים.‬

579
00:45:23,400 --> 00:45:24,360
‫כן!‬

580
00:45:27,720 --> 00:45:29,280
‫צ׳וליטו.‬
‫-צ׳וליטו!‬

581
00:45:45,280 --> 00:45:47,280
‫- נטליה אוריירו -‬

582
00:45:48,240 --> 00:45:50,480
‫היינו בארגנטינה,‬

583
00:45:50,600 --> 00:45:54,320
‫והיא קנתה את הפרחים האלה‬
‫בבואנוס איירס‬

584
00:45:54,440 --> 00:45:57,200
‫כדי להביא אותם לנטליה.‬

585
00:45:57,320 --> 00:46:00,080
‫אין יסמין בסיביר.‬

586
00:46:00,720 --> 00:46:04,920
‫"אוי, כן, תגיד כן‬

587
00:46:05,040 --> 00:46:09,480
‫אוי כן, תגיד כן‬
‫אוי בבקשה כן, תגיד כן‬

588
00:46:11,400 --> 00:46:13,680
‫לרוסים יש הרבה מפגשים,‬

589
00:46:13,760 --> 00:46:17,080
‫או שהם הולכים למסיבות לטיניות,‬
‫במיוחד מסיבות ארגנטינאיות.‬

590
00:46:17,160 --> 00:46:19,680
‫הם מביאים לבבות עם השם שלה‬
‫ומצלמים סרטונים.‬

591
00:46:20,080 --> 00:46:22,840
‫לנטליה אוריירו תמיד היה את הסטייל שלה‬

592
00:46:22,920 --> 00:46:26,000
‫כי בסדרה, הזמרת האהובה עליה הייתה ג׳ילדה.‬

593
00:46:26,120 --> 00:46:29,000
‫אז רק בזכות נטליה אוריירו והסדרה שלה ‬

594
00:46:29,120 --> 00:46:32,480
‫הכרנו את התרבות הזאת.‬

595
00:46:33,240 --> 00:46:35,320
‫מי יודע את הצעדים? מי רוצה לרקוד?‬

596
00:46:36,800 --> 00:46:38,160
‫בואו נרקוד!‬

597
00:46:39,840 --> 00:46:41,880
‫טוב? קדימה!‬

598
00:46:43,480 --> 00:46:44,400
‫היא.‬

599
00:46:44,720 --> 00:46:45,640
‫שתי אלה.‬

600
00:46:47,400 --> 00:46:50,560
‫הבחורה הזאת, זאת, כן, את.‬

601
00:46:54,880 --> 00:46:56,760
‫נטשה!‬

602
00:46:56,880 --> 00:46:58,640
‫היי, מה שלומך?‬

603
00:47:00,200 --> 00:47:01,960
‫איך קוראים לך?‬
‫-ורה.‬

604
00:47:02,080 --> 00:47:04,880
‫נעים להכיר, ורה.‬
‫-היי.‬

605
00:47:05,960 --> 00:47:06,920
‫נסטיה.‬

606
00:47:08,440 --> 00:47:11,360
‫מה שלומך? "נסטיה"‬
‫איך קוראים לך? "בסדר"?‬

607
00:47:13,240 --> 00:47:14,960
‫איך קוראים לך? נסטיה.‬
‫-נסטיה.‬

608
00:47:15,080 --> 00:47:16,200
‫מה שלומך?‬
‫-מעולה!‬

609
00:47:16,320 --> 00:47:17,200
‫מעולה!‬

610
00:47:18,080 --> 00:47:21,440
‫היי, מה שלומך? כל כך הרבה נשיקות.‬

611
00:47:21,680 --> 00:47:24,200
‫אוקי, קצת...‬

612
00:47:25,680 --> 00:47:26,840
‫קצת...‬

613
00:47:28,000 --> 00:47:28,960
‫טוב.‬

614
00:47:29,440 --> 00:47:30,560
‫כולם ביחד.‬

615
00:47:32,520 --> 00:47:35,280
‫אחת, שתיים, שלוש!‬

616
00:47:50,000 --> 00:47:51,760
‫- מוסקבה -‬

617
00:47:51,880 --> 00:47:54,200
‫- יקטרינבורג -‬

618
00:47:56,880 --> 00:47:59,000
‫"אני לא מתחרטת על האהבה הזאת  ‬

619
00:47:59,360 --> 00:48:00,600
‫גם אם אאבד את ליבי‬

620
00:48:00,680 --> 00:48:01,560
‫- סנט פטרסבורג -‬

621
00:48:01,680 --> 00:48:02,560
‫- אומסק -‬

622
00:48:02,640 --> 00:48:04,400
‫אהבה היא נס ואני אוהבת אותך‬

623
00:48:04,520 --> 00:48:06,880
‫מעולם לא האמנתי שאוכל‬

624
00:48:07,000 --> 00:48:09,240
‫מי יתלוש אותי מהעור שלך?‬

625
00:48:09,320 --> 00:48:10,480
‫- ניז׳ני נובגורוד -‬

626
00:48:10,600 --> 00:48:12,120
‫מהזיכרון שלך, העבר שלך‬

627
00:48:12,200 --> 00:48:16,600
‫אני מרגישה שהחיים חולפים על פנינו‬
‫והיום לעולם לא יחזור"‬

628
00:48:19,560 --> 00:48:21,880
‫- קזאן -‬

629
00:48:23,960 --> 00:48:25,000
‫- מינסק -‬

630
00:48:48,120 --> 00:48:52,280
‫אומרים על רוסים שהם קרים ומרוחקים‬

631
00:48:52,400 --> 00:48:56,080
‫אבל האמת היא שאנו מאוד חמים,‬

632
00:48:56,200 --> 00:49:01,960
‫וכשאנחנו פותחים את הדלת למישהו‬
‫ומברכים אותו,‬

633
00:49:02,720 --> 00:49:07,040
‫זהו זה, אתה חלק מאיתנו עכשיו,‬
‫אין דרך חזרה.‬

634
00:49:08,120 --> 00:49:10,800
‫אתה תהיה רוסי מכובד לנצח.‬

635
00:49:10,920 --> 00:49:12,320
‫זה נראה עלייך טוב.‬

636
00:49:13,040 --> 00:49:13,880
‫טוב!‬

637
00:49:14,560 --> 00:49:19,520
‫חלק גדול מאיתנו עדיין חושבים‬
‫שהיא מארגנטינה.‬

638
00:49:19,640 --> 00:49:22,760
‫ואז תיקנו אותנו "לא, היא מאורוגוואי."‬

639
00:49:22,880 --> 00:49:26,040
‫נו באמת, למי אכפת היא הנטשה שלנו, זהו זה.‬

640
00:49:27,360 --> 00:49:28,440
‫כל כך קר!‬

641
00:49:29,760 --> 00:49:32,280
‫כל כך קר!‬

642
00:49:32,400 --> 00:49:35,960
‫בבקשה אל תיכנסי!‬
‫-ממש קר!‬

643
00:49:39,400 --> 00:49:41,240
‫זה קשור לכריזמה שלה‬

644
00:49:41,360 --> 00:49:46,720
‫והדרך שבה היא מתחברת לאנשים.‬

645
00:49:46,840 --> 00:49:49,040
‫"והרוח שוברת אותך..."‬

646
00:49:49,160 --> 00:49:52,880
‫היא דיברה איתנו כאילו שהיא הייתה‬
‫ אחת מאיתנו. זה הכל.‬

647
00:49:53,000 --> 00:49:57,760
‫זה היה מאוד חשוב,‬
‫היא לא שמה את עצמה במעמד ‬

648
00:49:57,880 --> 00:50:00,920
‫של אלה... מישהי שאי אפשר להגיע אליה.‬

649
00:50:01,440 --> 00:50:03,600
‫היא התייחסה עלינו כאל שוות,‬

650
00:50:03,720 --> 00:50:07,640
‫כאילו שהיא יכולה לשבת איתנו ‬
‫ולדבר על כל דבר.‬

651
00:50:10,040 --> 00:50:14,360
‫הן רואות את נטליה בתור...‬

652
00:50:14,480 --> 00:50:17,560
‫אחות שלהן, חברה שלהן.‬

653
00:50:20,680 --> 00:50:21,880
‫אני אבכה היום.‬

654
00:50:32,360 --> 00:50:35,160
‫היא לוקחת זמן בכל עיר,‬
‫לפחות 15 דקות,‬

655
00:50:35,280 --> 00:50:38,000
‫היא עוזבת הכל בצד‬
‫והולכת לראות את המעריצים שלה.‬

656
00:50:38,120 --> 00:50:40,360
‫ומאוד אכפת לה מהם.‬

657
00:50:54,360 --> 00:50:57,760
‫- סמארה, רוסיה -‬

658
00:51:12,880 --> 00:51:16,040
‫קשה להסביר, אבל אני מרגישה...‬

659
00:51:19,480 --> 00:51:22,200
‫כאילו חלק מהגוף שלי תמיד היה...‬

660
00:51:22,800 --> 00:51:23,760
‫עם הבן שלי.‬

661
00:51:25,800 --> 00:51:26,760
‫אני...‬

662
00:51:29,000 --> 00:51:31,160
‫אני מאוד נהנית כשאני על הבמה,‬

663
00:51:31,280 --> 00:51:32,640
‫וכשאני מחייכת...‬

664
00:51:33,280 --> 00:51:36,040
‫החיוך הזה משקף את מה שקהל נותן לי.‬

665
00:51:37,920 --> 00:51:39,440
‫כל כך הרבה אהבה...‬

666
00:51:41,480 --> 00:51:44,200
‫כל כך הרבה חיבה ושמחה‬
‫והמתנה כה ארוכה.‬

667
00:51:46,680 --> 00:51:49,080
‫אני בדרך כלל רואה סרטונים של מעריצים...‬

668
00:51:49,280 --> 00:51:51,840
‫שאומרים לי שהם עוקבים אחרי כבר 15 שנה.‬

669
00:51:52,800 --> 00:51:54,440
‫ואני רואה שהם היו קטנים אז.‬

670
00:51:55,960 --> 00:51:57,960
‫וזה נותן לי כל כך הרבה אנרגיה.‬

671
00:51:59,920 --> 00:52:01,640
‫אבל כשההופעה נגמרת...‬

672
00:52:03,240 --> 00:52:04,520
‫זה די קשה.‬

673
00:52:13,040 --> 00:52:14,840
‫חלום צלול:‬

674
00:52:15,360 --> 00:52:17,480
‫מצב התודעה שונה‬

675
00:52:17,600 --> 00:52:20,920
‫בו אדם חולם ותופס שליטה בחלום.‬

676
00:52:25,960 --> 00:52:27,360
‫- צליאבינסק‬
‫20.885 ק"מ -‬

677
00:52:27,440 --> 00:52:28,960
‫"קשה ללכת ברחוב‬

678
00:52:29,160 --> 00:52:32,800
‫האכזבה מהציור העירוני היא קשה‬

679
00:52:34,360 --> 00:52:35,480
‫- בבקשה תבלי איתנו -‬

680
00:52:35,600 --> 00:52:39,160
‫כל הזמן קופצת ראש מהמקפצה‬

681
00:52:39,280 --> 00:52:41,360
‫אבל העצבות נשארת‬

682
00:52:43,760 --> 00:52:45,000
‫- יקטירנבורג‬
‫21.079 ק"מ -‬

683
00:52:45,120 --> 00:52:47,400
‫הנהר היה פעם כסוף‬
‫יש כל כך הרבה צרכים‬

684
00:52:47,520 --> 00:52:49,560
‫היאוש הוא קשה‬

685
00:52:50,520 --> 00:52:51,440
‫קשה לעלות מעלה"‬

686
00:52:51,560 --> 00:52:52,560
‫שלג!‬

687
00:52:52,680 --> 00:52:54,440
‫"קשה לרדת למטה"‬
‫-אבל למה?‬

688
00:52:54,560 --> 00:52:58,640
‫"קשה לחשוב שלא יכול להיות שינוי‬
‫קשה לראות אגם בים‬

689
00:53:02,800 --> 00:53:05,520
‫הנהר מתרחב‬
‫נראה מה יקרה‬

690
00:53:05,640 --> 00:53:07,560
‫הנהר מתרחב"‬

691
00:53:09,480 --> 00:53:10,480
‫שש בבוקר.‬

692
00:53:11,640 --> 00:53:12,840
‫אנחנו מופיעים היום.‬

693
00:53:13,440 --> 00:53:14,640
‫ובכן, אנחנו ננסה.‬

694
00:53:14,760 --> 00:53:15,800
‫"הנהר מתרחב‬

695
00:53:15,920 --> 00:53:18,520
‫כל כך קשה לעלות‬

696
00:53:18,640 --> 00:53:20,720
‫"צריך רצון עז ללכת בשדרה האינסופית‬

697
00:53:20,800 --> 00:53:22,800
‫- וורונז׳‬
‫22.576 ק"מ -‬

698
00:53:24,720 --> 00:53:28,640
‫לגרום לירח לצאת שוב‬
‫בין כל המתנות‬

699
00:53:28,720 --> 00:53:29,600
‫- אופה ‬
‫23.742 ק"מ -‬

700
00:53:29,680 --> 00:53:31,520
‫בין כל הרוחות‬

701
00:53:32,040 --> 00:53:33,080
‫קשה לעלות מעלה ‬

702
00:53:33,880 --> 00:53:34,960
‫קשה לרדת מטה‬

703
00:53:35,120 --> 00:53:36,000
‫- סמארה‬
‫24.153 ק"מ -‬

704
00:53:36,120 --> 00:53:40,080
‫קשה לחשוב שלא יכול להיות שינוי‬
‫קשה לראות אגם בים"‬

705
00:53:45,160 --> 00:53:46,840
‫שימו לב בבקשה...‬

706
00:53:46,960 --> 00:53:49,800
‫זה פשוט: אם אני לא ישנה, ‬
‫אני לא יכולה לשיר.‬

707
00:53:49,920 --> 00:53:51,880
‫הקול שלי נעלם. זה דבר בסיסי.‬

708
00:53:52,000 --> 00:53:55,320
‫אני לא יכולה להופיעה שלושה לילות ברציפות‬
‫מבלי לישון. זה בלתי אפשרי.‬

709
00:53:57,360 --> 00:53:58,320
‫מה השעה?‬

710
00:53:59,400 --> 00:54:00,520
‫שבע עשרים ושתיים.‬

711
00:54:00,640 --> 00:54:04,280
‫אז... אוקי, נשארו שמונה דקות עד 19:30.‬

712
00:54:12,240 --> 00:54:16,760
‫סליחה אדוני, מה הבעיה?‬

713
00:54:17,320 --> 00:54:19,200
‫יהיה כתוב בעיתון שביטלתי את ההופעה.‬

714
00:54:19,320 --> 00:54:21,120
‫זו בעיה בינו לבין המנהל.‬

715
00:54:21,240 --> 00:54:23,840
‫הוא מעולם לא שילם לי‬
‫והופעתי כל ערב.‬

716
00:54:23,960 --> 00:54:27,520
‫ובכן, יש לנו בעיה.‬
‫מנהל ההצגה שהביא אותנו לפה‬

717
00:54:27,640 --> 00:54:31,200
‫לא רוצה שנעשה את ההופעה האחרונה שלנו‬
‫אחרי שהדלתות כבר נפתחו,‬

718
00:54:31,320 --> 00:54:34,040
‫עם הקהל, שלא יודע דבר, והם כבר כאן,‬

719
00:54:34,160 --> 00:54:35,720
‫כי המנהל המקומי לא שילם לו.‬

720
00:54:35,840 --> 00:54:38,000
‫ובכן, המנהל שהביא אותנו לפה‬

721
00:54:38,120 --> 00:54:40,400
‫לא שילם לנו על אף הופעה‬
‫אבל הופענו בכל מקרה.‬

722
00:54:40,520 --> 00:54:41,480
‫מה אפשר לעשות?‬

723
00:54:45,480 --> 00:54:47,080
‫- ניז׳ניי נובגורוד‬
‫24.680 ק"מ -‬

724
00:54:47,160 --> 00:54:48,720
‫"הנהר מתרחב, נראה מה יקרה ‬

725
00:54:48,800 --> 00:54:52,160
‫הנהר מתרחב, נראה מה יקרה ‬

726
00:54:55,480 --> 00:54:56,960
‫- קזאן‬
‫25.003 ק"מ -‬

727
00:54:57,040 --> 00:55:00,960
‫נראה מה יקרה, הנהר מתרחב‬‫..."‬

728
00:55:02,840 --> 00:55:03,680
‫- באהבה מחברה -‬

729
00:55:03,800 --> 00:55:06,800
‫"הנהר מתרחב, נראה מה יקרה‬

730
00:55:06,920 --> 00:55:08,080
‫הנהר מתרחב"‬

731
00:55:18,000 --> 00:55:19,360
‫- מוסקבה ‬
‫25.719 ק"מ -‬

732
00:55:32,000 --> 00:55:36,000
‫- מוסקבה, ערב לפני ההופעה 3:00 בבוקר -‬

733
00:55:41,800 --> 00:55:43,280
‫אני מאמינה בחלומות.‬

734
00:55:43,800 --> 00:55:45,280
‫וגם במזל.‬

735
00:55:45,920 --> 00:55:47,360
‫וגם בגורל.‬

736
00:55:47,920 --> 00:55:50,120
‫אבל יותר מהכל אני מאמינה בהזדמנויות.‬

737
00:55:51,440 --> 00:55:53,600
‫וכשהזדמנות מגיעה,‬

738
00:55:54,240 --> 00:55:56,120
‫ואם אתה חושב שיש לה...‬

739
00:55:58,280 --> 00:55:59,280
‫מקום...‬

740
00:55:59,880 --> 00:56:03,200
‫או חלק בהגשמת החלום שלך,‬
‫צריך לתפוס אותה.‬

741
00:56:05,600 --> 00:56:06,920
‫אבל אין...‬

742
00:56:08,000 --> 00:56:09,640
‫הצלחה ללא עבודה קשה.‬

743
00:56:14,280 --> 00:56:17,440
‫אני חושב שהמציאות הכי אמיתית‬
‫נמצאת בחלומות שלך‬

744
00:56:17,560 --> 00:56:19,080
‫מאשר בחיים עצמם.‬

745
00:56:19,200 --> 00:56:21,960
‫אתה צובע את החיים שלך בצבעים‬

746
00:56:22,480 --> 00:56:24,960
‫כדי להפוך אותם ליותר נסבלים.‬

747
00:56:25,080 --> 00:56:28,960
‫אתה מכוון את הסרט שלך‬
‫למקום שבו הכל אפשרי.‬

748
00:56:29,880 --> 00:56:32,720
‫אז העיצוב של החלום הזה הוא חלק...‬

749
00:56:32,840 --> 00:56:34,040
‫- דצמבר 31, 2001‬
‫ברזיל -‬

750
00:56:34,160 --> 00:56:35,120
‫של מה שהיית רוצה...‬

751
00:56:35,480 --> 00:56:36,560
‫שיקרה לך.‬

752
00:56:37,880 --> 00:56:41,520
‫- R & N -‬

753
00:56:46,840 --> 00:56:49,680
‫אחרי כל כך הרבה חלומות‬

754
00:56:50,440 --> 00:56:52,280
‫אחרי המתנה כה ארוכה...‬

755
00:56:55,000 --> 00:56:58,360
‫בפעם הראשונה שפגשתי אותו‬
‫הוא ירד במדרגות.‬

756
00:56:58,480 --> 00:57:02,040
‫הוא היה עם מישהו שהציג אותו:‬
‫"זה חבר שלי ריקרדו".‬

757
00:57:02,160 --> 00:57:05,120
‫כשהוא סוף סוף הגיע, ראיתי רק את החיוך שלו.‬

758
00:57:06,640 --> 00:57:08,520
‫השחקנית והזמרת נטליה אוריירו‬

759
00:57:08,640 --> 00:57:12,520
‫התחתנה בחשאי עם מוזיקאי רוק ארגנטינאי‬
‫ריקרדו מוליו.‬

760
00:57:12,640 --> 00:57:17,360
‫היא נתנה לי הזדמנות להרגיש‬
‫שיכולתי להתאהב.‬

761
00:57:17,480 --> 00:57:22,520
‫הרגשתי ככה רק איתה. זה משהו גדול.‬

762
00:57:22,640 --> 00:57:26,440
‫"את מלאה באור‬

763
00:57:29,520 --> 00:57:32,880
‫עינייך הן נהר‬

764
00:57:33,400 --> 00:57:39,600
‫אני מפליג אל ליבך"‬

765
00:57:40,360 --> 00:57:43,560
‫על ידי הסמכות שניתנה לי‬
‫בתור הקפטן של הסירה הזאת,‬

766
00:57:43,680 --> 00:57:49,120
‫אני מכריז על נטליה אוריירו‬
‫וריקרדו מולו כבעל ואישה.‬

767
00:57:49,240 --> 00:57:54,600
‫"סופות האהבה שגופך מעניק לי‬

768
00:57:54,720 --> 00:57:59,440
‫חיוכך הביא לי את השמש..."‬

769
00:58:05,640 --> 00:58:09,440
‫כבוד זה לזו, תמיכה, דאגה.‬

770
00:58:10,480 --> 00:58:11,560
‫זו אהבה.‬

771
00:58:12,440 --> 00:58:15,800
‫"עינייך הן נהר‬

772
00:58:16,320 --> 00:58:22,240
‫אני מפליג אל ליבך"‬

773
00:58:23,240 --> 00:58:26,200
‫- שדה תעופה במוסקבה, 2014 -‬

774
00:59:13,960 --> 00:59:16,680
‫"יומולדת שמח"‬

775
00:59:16,800 --> 00:59:17,760
‫עוד פעם!‬

776
00:59:17,880 --> 00:59:20,920
‫"יומולת שמח"‬

777
00:59:30,960 --> 00:59:34,880
‫מה אתה עושה?‬
‫-מנגן ואה-ואה בגיטרה.‬

778
00:59:47,360 --> 00:59:49,400
‫שימו לב בבקשה...‬

779
00:59:49,840 --> 00:59:50,880
‫היי!‬

780
00:59:58,000 --> 01:00:00,160
‫היי, חזיר קטן!‬

781
01:00:01,960 --> 01:00:04,880
‫היי! התגעגעתי אליך כל כך!‬

782
01:00:08,520 --> 01:00:09,640
‫אני אוהבת אותך.‬

783
01:00:12,720 --> 01:00:14,080
‫אני אוהבת אותך כל כך.‬

784
01:00:14,400 --> 01:00:16,240
‫שנלך למלון? קדימה!‬

785
01:00:16,920 --> 01:00:20,520
‫יש, קדימה! היי, רוסיה!‬

786
01:00:20,640 --> 01:00:23,480
‫ביי, תודה!‬
‫-תודה!‬

787
01:00:26,600 --> 01:00:28,400
‫להתראות, תודה רבה!‬

788
01:00:28,680 --> 01:00:29,520
‫תודה.‬

789
01:00:46,760 --> 01:00:50,840
‫"עזבת מבלי לומר מילה‬

790
01:00:50,960 --> 01:00:53,120
‫סגרת את הדלת‬

791
01:00:54,640 --> 01:01:00,720
‫בדיוק כשביקשתי קצת יותר‬

792
01:01:02,160 --> 01:01:06,040
‫הפחד דחף אותך החוצה מהקן‬

793
01:01:06,880 --> 01:01:09,200
‫מבלי תשובה‬

794
01:01:10,080 --> 01:01:13,920
‫השארת לב כואב‬

795
01:01:14,040 --> 01:01:18,360
‫השארת אותי מאחור‬

796
01:01:18,480 --> 01:01:22,760
‫ועכשיו אני מתה מאהבה אם אתה לא פה‬

797
01:01:22,880 --> 01:01:26,480
‫אני מתה ולא יכולה לחכות‬

798
01:01:26,600 --> 01:01:29,840
‫שתחזור לפה שוב‬

799
01:01:29,960 --> 01:01:33,960
‫תהיה לידי, עם הנשיקות שלך‬

800
01:01:34,080 --> 01:01:38,280
‫אני מתה מאהבה כשאתה לא פה‬

801
01:01:38,400 --> 01:01:42,040
‫אני מתה ואני לא יכולה לחכות‬

802
01:01:42,160 --> 01:01:46,760
‫צריכה שתהיה פה, קרוב אליי‬

803
01:01:47,640 --> 01:01:52,920
‫בלי האהבה שלך, אני לא יכולה להמשיך"‬

804
01:02:02,200 --> 01:02:04,760
‫היי, מה שלומך? טוב?‬

805
01:02:11,280 --> 01:02:12,880
‫- סנט פטרסבורג ‬
‫26.353 ק"מ -‬

806
01:02:15,680 --> 01:02:17,080
‫נטליה היא חיוך.‬

807
01:02:17,200 --> 01:02:18,520
‫נטליה היא אומץ.‬

808
01:02:18,640 --> 01:02:20,000
‫נטליה היא לב טהור.‬

809
01:02:20,120 --> 01:02:21,440
‫נטליה היא רגש.‬

810
01:02:21,560 --> 01:02:24,760
‫היא הנטשה שלנו.‬
‫-היא הכוכבת שלנו.‬

811
01:02:24,880 --> 01:02:29,040
‫היא הילדות שלנו.‬
‫-יש לה נשמה רוסית.‬

812
01:02:29,160 --> 01:02:35,000
‫נטליה היא הגשר בין רוסיה ודרום אמריקה.‬

813
01:02:44,040 --> 01:02:48,680
‫"אחליף את הכאב בחופש‬

814
01:02:49,760 --> 01:02:52,560
‫אחליף את הפצעים בחלומות..."‬

815
01:03:10,840 --> 01:03:14,640
‫ביקרנו במוזאון ההרמיטאז׳‬
‫ונטליה נכנסה, הייתי מאחוריה.‬

816
01:03:14,760 --> 01:03:18,520
‫ואחד מהשומרות במוזאון,‬

817
01:03:19,080 --> 01:03:22,640
‫היא ראתה את נטליה עוברת ‬
‫והיא אמרה ברוסית:‬

818
01:03:22,720 --> 01:03:24,040
‫"אנסטסיה חזרה".‬

819
01:03:24,160 --> 01:03:26,360
‫זה היה ממש מצחיק, היא בהתה בנטליה‬

820
01:03:26,480 --> 01:03:28,560
‫עקבה אחריה עם העיניים ואמרה,‬

821
01:03:29,320 --> 01:03:30,800
‫"אנסטסיה חזרה."‬

822
01:03:40,480 --> 01:03:45,840
‫זה ממש מדהים עד כמה היא מתכוננת.‬

823
01:03:46,560 --> 01:03:50,920
‫מוזיקה, קולנוע, צילומים... ציורים.‬

824
01:03:52,160 --> 01:03:54,960
‫זה נראה כמו עלים.‬

825
01:03:55,080 --> 01:03:57,040
‫אלה עלים. הם חרוטים.‬

826
01:03:58,120 --> 01:04:03,000
‫הקהל שלה יכול לראות מעבר לתמונות,‬
‫לשירים, לאופרות הסבון.‬

827
01:04:03,120 --> 01:04:06,680
‫יש להם הזדמנות לראות בן אדם.‬

828
01:04:06,800 --> 01:04:09,080
‫אדם כה פתוח שגורם להם להתרגש.‬

829
01:04:12,120 --> 01:04:14,560
‫טיילתי לארגנטיה, למונטווידאו.‬

830
01:04:14,680 --> 01:04:16,920
‫זה משהו שאני לא יכולה להסביר.‬

831
01:04:17,480 --> 01:04:19,600
‫זו תחושה מאוד חזקה.‬

832
01:04:27,720 --> 01:04:31,960
‫אם מילגרוס מצאה את אבא שלה,‬
‫אז גם אני אוכל למצוא את אבא שלה.‬

833
01:04:32,440 --> 01:04:36,320
‫זו הייתה המוטיבציה הראשונה שלי ‬
‫לעשות את זה.‬

834
01:04:36,440 --> 01:04:38,000
‫בסופו של דבר, מצאתי אותו.‬

835
01:04:43,120 --> 01:04:46,520
‫- הבולשוי‬
‫מוסקבה, 2014 -‬

836
01:04:55,760 --> 01:04:57,760
‫- מינסק‬
‫27.045 ק"מ -‬

837
01:04:59,120 --> 01:05:01,120
‫- סראטוב‬
‫29.200 ק"מ -‬

838
01:05:10,960 --> 01:05:12,960
‫- 44.700 ק"מ -‬

839
01:05:25,840 --> 01:05:28,840
‫- חזרה למקורות:‬
‫תפיסה מחזורית של הזמן -‬

840
01:05:28,960 --> 01:05:33,000
‫- כשהסוף הוא חזרה אינסופית להתחלה -‬

841
01:05:49,000 --> 01:05:51,240
‫הרבה פעמים תהיתי‬

842
01:05:51,800 --> 01:05:53,480
‫לגבי הדבר הזה ביני לבין רוסיה.‬

843
01:05:53,600 --> 01:05:56,160
‫או מדינות אחרות שכל כך רחוקות מאורוגוואי.‬

844
01:05:57,760 --> 01:05:58,760
‫ואני...‬

845
01:05:59,640 --> 01:06:01,040
‫לא הצלחתי להבין את זה.‬

846
01:06:01,880 --> 01:06:04,200
‫זו הייתה תרבות כל כך אחרת,‬

847
01:06:04,320 --> 01:06:05,720
‫עם שפה כל כך שונה,‬

848
01:06:05,800 --> 01:06:09,520
‫ולמרות שהסרטים והסדרות שלי ‬
‫בדרך כלל מדובבים,‬

849
01:06:09,640 --> 01:06:11,880
‫לפעמים יש רק כתוביות.‬

850
01:06:12,000 --> 01:06:13,560
‫והשירים שלי בספרדית,‬

851
01:06:13,680 --> 01:06:17,440
‫ואנשים בהופעות שלי מקשיבים להם‬
‫ושרים אותם בספרדית.‬

852
01:06:20,120 --> 01:06:24,760
‫ובכל פעם שנסעתי לשם,‬
‫זה הפתיע אותי ומילא אותי באהבה.‬

853
01:06:24,880 --> 01:06:27,040
‫זה היה מאוד מרגש,‬

854
01:06:27,160 --> 01:06:30,240
‫אבל לא הצלחתי להבין למה זה קורה לי.‬

855
01:06:30,360 --> 01:06:32,000
‫חשבתי שזה יעבור מהר,‬

856
01:06:32,120 --> 01:06:34,640
‫שזה לא יקרה בשנה שאחרי.‬

857
01:06:35,440 --> 01:06:36,960
‫אבל בכל פעם שנסעתי לשם...‬

858
01:06:37,480 --> 01:06:38,880
‫יותר אנשים אהבו אותי.‬

859
01:06:40,360 --> 01:06:42,920
‫וחשבתי שוב "הם לא יזכרו אותי שנה הבאה",‬

860
01:06:43,040 --> 01:06:44,120
‫כאילו שאני טרנד.‬

861
01:06:48,120 --> 01:06:49,880
‫אבל הם אף פעם לא שכחו אותי.‬

862
01:06:50,480 --> 01:06:54,000
‫ובמהלך סיבוב ההופעות האחרון ‬
‫סוף סוף הבנתי את זה.‬

863
01:06:55,480 --> 01:06:57,680
‫ואני חושבת שזה קורה...‬

864
01:06:58,960 --> 01:07:00,080
‫בגלל...‬

865
01:07:02,360 --> 01:07:05,400
‫שהדבר שאתה אוהב בילדות נשאר איתך לנצח.‬

866
01:07:07,640 --> 01:07:10,960
‫רוב האנשים שבאים להופעות שלי גדלו איתי.‬

867
01:07:23,280 --> 01:07:24,280
‫היה פה בר.‬

868
01:07:27,320 --> 01:07:29,840
‫כשהייתי חוזרת מהלימודים‬
‫סבא שלי היה יושב פה.‬

869
01:07:29,960 --> 01:07:31,120
‫היה פה פעם...‬

870
01:07:31,800 --> 01:07:33,240
‫רואה? יש מתחת סלעים.‬

871
01:07:33,920 --> 01:07:35,600
‫הם כיסו את זה עם דשא.‬

872
01:07:51,960 --> 01:07:55,200
‫סבתא שלי גרה מעבר לכביש בזמנו.‬
‫הייתי משחקת פה עם חברות.‬

873
01:07:58,440 --> 01:07:59,720
‫זה הבית של סבתא שלי.‬

874
01:08:05,280 --> 01:08:06,640
‫היה לה פה שיח ורדים.‬

875
01:08:39,440 --> 01:08:41,600
‫זה המחסן שבו הייתי מתחפשת.‬

876
01:08:48,440 --> 01:08:53,040
‫איזה משחקים שיחקת פה, נטליה?‬
‫-כל דבר, התחפשתי...‬

877
01:08:54,120 --> 01:08:57,440
‫משחקי תפקידים, שיחקנו בבית ספר, בישלנו.‬

878
01:08:58,800 --> 01:09:00,600
‫ביליתי פה ימים שלמים.‬

879
01:09:02,480 --> 01:09:03,800
‫ופה...‬

880
01:09:07,360 --> 01:09:08,320
‫ופה...‬

881
01:09:09,200 --> 01:09:10,720
‫לסבתא שלי היו הרבה צמחים.‬

882
01:09:10,840 --> 01:09:15,520
‫אני זוכרת שהכנתי בתי ציפורים‬
‫ושמתי בהם אוכל.‬

883
01:09:19,120 --> 01:09:21,360
‫יש לי תמונה מפה עם אפרוח.‬

884
01:09:22,400 --> 01:09:23,640
‫החזקתי אותו ככה.‬

885
01:09:26,720 --> 01:09:28,960
‫כל אחד מאיתנו מאיר את האור המיוחד שלו‬

886
01:09:29,360 --> 01:09:31,480
‫שאין לאף אחד אחר.‬

887
01:09:32,400 --> 01:09:34,680
‫לכל אחד אור משלו.‬

888
01:09:35,720 --> 01:09:38,560
‫יש אורות גדולים ויש אורות קטנים,‬

889
01:09:39,320 --> 01:09:42,920
‫ואורות צבעוניים בכל הצבעים האפשריים.‬

890
01:09:44,240 --> 01:09:46,120
‫יש אנשים עם אש רגועה,‬

891
01:09:46,680 --> 01:09:48,680
‫והם אפילו לא שמים לב לרוח,‬

892
01:09:49,400 --> 01:09:51,360
‫ויש אנשים עם להבה עצומה‬

893
01:09:51,480 --> 01:09:53,560
‫שממלאת את האוויר בניצוצות.‬

894
01:09:54,800 --> 01:09:56,720
‫יש להבות מטופשות‬

895
01:09:56,840 --> 01:09:59,400
‫שלא מאירות או שורפות‬

896
01:10:00,520 --> 01:10:04,000
‫אבל יש כאלה המאירות את החיים‬
‫ עם תשוקה כה גדולה‬

897
01:10:04,760 --> 01:10:06,800
‫שאי אפשר להביט עליהן מבלי למצמץ,‬

898
01:10:07,760 --> 01:10:09,760
‫ומי שמתקרב אליהן...‬

899
01:10:10,560 --> 01:10:12,000
‫מואר בעצמו.‬

900
01:10:20,920 --> 01:10:25,320
‫"עם דמעות בעיניי התרחקתי‬

901
01:10:25,840 --> 01:10:30,120
‫חוויתי כמה זה קשה להשאיר את הכל מאחור‬

902
01:10:30,240 --> 01:10:32,320
‫האנשים שלי, השכונה שלי‬

903
01:10:33,160 --> 01:10:39,560
‫לעזוב את אדמתי כשהייתי עדיין ילדה‬

904
01:10:40,080 --> 01:10:45,720
‫לעזוב את הכל ולרדוף אחרי החלומות שלי‬

905
01:10:45,840 --> 01:10:52,320
‫אני מריו דה לה פלטה‬
‫יש לי לב לטיני ונשמת קנדומבה‬

906
01:10:53,560 --> 01:10:57,600
‫אני תמיד מחייכת‬
‫וסוחבת את החלומות שלי על גבי‬

907
01:10:57,720 --> 01:10:59,720
‫אין לי גבולות‬

908
01:11:01,000 --> 01:11:07,320
‫אני מריו דה לה פלטה‬
‫יחי הקנדומבה והלב החם שלו‬

909
01:11:08,480 --> 01:11:14,800
‫הקצב שמאיר את הנשמה שלי‬
‫ומאיר את עיניהם של האנשים שלי‬

910
01:11:16,080 --> 01:11:22,200
‫אני מריו דה לה פלטה‬
‫יש לי לב לטיני ונשמת קנדומבה‬

911
01:11:23,560 --> 01:11:27,680
‫אני תמיד מחייכת‬
‫וסוחבת את החלומות שלי על גבי‬

912
01:11:27,800 --> 01:11:29,920
‫אין לי גבולות‬

913
01:11:31,000 --> 01:11:37,320
‫אני מריו דה לה פלטה‬
‫יחי הקנדומבה והלב החם שלו‬

914
01:11:38,600 --> 01:11:43,840
‫הקצב שמאיר את הנשמה שלי‬
‫ומאיר את עיניהם של האנשים שלי‬

915
01:11:44,000 --> 01:11:45,920
‫- את מהממת כמו תמיד -‬

916
01:12:17,480 --> 01:12:18,960
‫תודה!‬

917
01:12:19,160 --> 01:12:20,840
‫כתוביות: סשה דניאל‬