1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:05,422 --> 00:00:09,718
‫אני לא בטוח שידעתי מה לעזאזל אני עושה,‬
‫אם להגיד את האמת.‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:09,801 --> 00:00:12,429
‫ידעתי שאני כותב מחזה על חיי ההומואים.‬

5
00:00:13,388 --> 00:00:15,223
‫כשהתחלתי לכתוב את המחזה הזה,‬

6
00:00:15,306 --> 00:00:16,933
{\an8}‫קיבלתי כל כך הרבה המלצות…‬

7
00:00:17,017 --> 00:00:18,643
{\an8}‫- מארט קראולי‬
‫כותב / מחזאי -‬

8
00:00:18,727 --> 00:00:22,022
{\an8}‫מכל כך הרבה אנשים בעמדות סמכות,‬
‫לא להיכנס לזה.‬

9
00:00:24,232 --> 00:00:28,486
{\an8}‫יש דברים היסטוריים מסוימים‬
‫שמהווים חלק מה-DNA החברתי שלך…‬

10
00:00:28,570 --> 00:00:29,904
{\an8}‫- ג'ים פרסונס‬
‫"מייקל" -‬

11
00:00:29,988 --> 00:00:32,907
{\an8}‫ואתה יכול להיות גרסה משופרת של עצמך,‬
‫בכך שאתה יודע‬

12
00:00:32,991 --> 00:00:34,242
‫מה קרה קודם.‬

13
00:00:34,325 --> 00:00:38,580
‫ועבור צעירים‬
‫שלא מכירים את "הנערים בחבורה",‬

14
00:00:38,663 --> 00:00:40,081
{\an8}‫- זאכרי קווינטו‬
‫"הרולד" -‬

15
00:00:40,165 --> 00:00:42,500
{\an8}‫אני חושב שזו תזכורת‬
‫לכמה קשה וכואב זה היה.‬

16
00:00:43,084 --> 00:00:45,837
‫המחזה עצמו היה ממש חושפני וחסר תקדים.‬

17
00:00:45,920 --> 00:00:48,465
‫אף אחד לא ראה דבר כזה בזמנו.‬

18
00:00:48,548 --> 00:00:51,593
‫זה ב-1968, ממש לפני סטונוול.‬

19
00:00:51,676 --> 00:00:52,927
‫- סטונוול… להילחם בחזרה! -‬

20
00:00:53,011 --> 00:00:53,928
{\an8}‫- זכויות אזרח לכול -‬

21
00:00:54,012 --> 00:00:58,141
{\an8}‫אני זוכר שהידיעה נקברה בניו יורק טיימס.‬

22
00:00:58,224 --> 00:01:01,561
‫באיזה עמוד 18 או 19 או משהו כזה.‬

23
00:01:01,644 --> 00:01:04,773
‫זה התפרסם עם כותרת ממש משונה, משהו כמו‬

24
00:01:04,856 --> 00:01:10,070
‫"אי נעימות בבר בווילג'"‬
‫או משהו כזה, אתה יודע.‬

25
00:01:10,153 --> 00:01:14,949
‫זה לא היה כמו אירוע שיגדיר עידן של שחרור.‬

26
00:01:15,033 --> 00:01:17,118
‫הייתה התלקחות כזו‬

27
00:01:17,202 --> 00:01:18,328
‫שהתרחשה.‬

28
00:01:18,411 --> 00:01:20,080
{\an8}‫כל התסכולים ו…‬

29
00:01:20,163 --> 00:01:21,289
{\an8}‫- מאט בומר‬
‫"דונלד" -‬

30
00:01:21,372 --> 00:01:22,874
{\an8}‫הייאוש שהם חווים‬

31
00:01:22,957 --> 00:01:24,626
‫מתחילים לבעבע לפני השטח.‬

32
00:01:24,709 --> 00:01:26,753
{\an8}‫להיות הומו לא היה חוקי, בסדר או מקובל.‬

33
00:01:26,836 --> 00:01:28,004
{\an8}‫- בריאן האצ'יסון‬
‫"אלן" -‬

34
00:01:28,088 --> 00:01:29,714
{\an8}‫זה לא היה חוקי לגברים לרקוד יחד,‬

35
00:01:29,798 --> 00:01:30,882
{\an8}‫- אנדרו ראנלס‬
‫"לארי" -‬

36
00:01:30,965 --> 00:01:33,343
{\an8}‫זה לא היה חוקי להומואים להתאסף בקבוצות.‬

37
00:01:33,426 --> 00:01:36,971
‫אז בילוי חברתי היה הסתכנות במעצר.‬

38
00:01:37,055 --> 00:01:39,808
‫הייתי כל כך טיפש או כל כך צעיר,‬

39
00:01:39,891 --> 00:01:43,770
‫אפילו לא הרגשתי שאני מסתכן.‬

40
00:01:43,853 --> 00:01:46,689
‫פשוט עלה לי רעיון למחזה.‬

41
00:01:46,773 --> 00:01:50,360
‫תשעה הומואים במסיבת יום הולדת.‬

42
00:01:50,443 --> 00:01:53,029
{\an8}‫הוא האדם הראשון שלקח על עצמו את האתגר…‬

43
00:01:53,113 --> 00:01:54,114
{\an8}‫- ג'ו מנטלו‬
‫במאי -‬

44
00:01:54,197 --> 00:01:59,661
{\an8}‫לכתוב על חייהם של הומואים‬
‫באופן מסחרי לחלוטין.‬

45
00:01:59,744 --> 00:02:01,037
{\an8}‫- נד מרטל‬
‫כותב / מפיק -‬

46
00:02:01,121 --> 00:02:03,998
‫זה עצום. המחזה של מארט‬
‫הראה לקהל הגאה שאפשר שייראו.‬

47
00:02:04,082 --> 00:02:07,752
‫ואז הגיעו שיחות קשות‬
‫לגבי איך הם צריכים להיראות.‬

48
00:02:07,836 --> 00:02:09,754
‫לדעתי, מה שנפלא ביצירה הזו,‬

49
00:02:09,838 --> 00:02:14,259
‫זה שיש כל כך הרבה‬
‫דמויות מצוירות היטב של הומואים.‬

50
00:02:14,342 --> 00:02:15,677
‫הם לא קלישאות.‬

51
00:02:15,760 --> 00:02:19,430
{\an8}‫נראה לי שהם אנשים אמיתיים‬
‫כי מארט כתב אותם ככאלה. והם לא מושלמים…‬

52
00:02:19,514 --> 00:02:20,890
{\an8}‫- מייקל ב. וושינגטון‬
‫"ברנרד" -‬

53
00:02:20,974 --> 00:02:22,600
{\an8}‫ככל הדמויות ובני האדם הטובים.‬

54
00:02:22,684 --> 00:02:27,313
‫כל השחקנים הם הומואים, מאוד מחוץ לארון,‬
‫גאים, שמגלמים דמויות של הומואים.‬

55
00:02:27,397 --> 00:02:28,606
{\an8}‫יש סוג אחר של אחווה…‬

56
00:02:28,690 --> 00:02:30,108
{\an8}‫- רובין דה חסוס‬
‫"אמורי" -‬

57
00:02:30,191 --> 00:02:34,028
{\an8}‫ויש זרימה שונה של אנרגיה שקיימת‬
‫כשמקבצים יחד תשעה הומואים,‬

58
00:02:34,112 --> 00:02:36,531
‫וזה ממש יפה לצפייה.‬

59
00:02:36,614 --> 00:02:39,993
{\an8}‫כשיש שחקנים ראשיים שאומרים,‬
‫"זה מי שאני, ואני עדיין עובד".‬

60
00:02:40,076 --> 00:02:41,327
{\an8}‫- טאק ווטקינס‬
‫"האנק" -‬

61
00:02:41,411 --> 00:02:45,415
{\an8}‫או "אני זוכה לעבוד לא למרות אלא בגלל זה",‬
‫זו תפנית.‬

62
00:02:45,498 --> 00:02:47,917
‫זה משנה את הצייטגייסט.‬

63
00:02:48,001 --> 00:02:51,337
‫יש בזה משהו שכל כך מוכר לדור שלי,‬

64
00:02:51,421 --> 00:02:53,423
{\an8}‫וזה מדבר על להיות חלק מההיסטוריה…‬

65
00:02:53,506 --> 00:02:54,924
{\an8}‫- צ'ארלי קארבר‬
‫"קאובוי" -‬

66
00:02:55,008 --> 00:02:57,427
{\an8}‫ואיזו רוח בעולם, שלא תשתנה לעולם.‬

67
00:02:57,510 --> 00:03:00,680
{\an8}‫להרולד יש שיער מקורזל ביותר ושחור.‬

68
00:03:00,763 --> 00:03:02,432
‫הבחור הזה כמעט קירח.‬

69
00:03:02,515 --> 00:03:04,434
‫תודה לך ולך תזדיין!‬

70
00:03:04,517 --> 00:03:07,353
‫מכרתי את המחזה‬

71
00:03:07,437 --> 00:03:11,900
‫בכך שפרסמתי אותו כמצב של דרמה-קומית.‬

72
00:03:12,859 --> 00:03:14,694
‫והצחוקים מכרו אותו.‬

73
00:03:14,777 --> 00:03:16,070
‫ו…‬

74
00:03:16,154 --> 00:03:17,655
‫הצחוקים…‬

75
00:03:17,739 --> 00:03:19,490
‫הפכו את זה לקליל.‬

76
00:03:19,574 --> 00:03:21,409
‫ולמרות שלא ראיתי את הנשמה שלי,‬

77
00:03:21,492 --> 00:03:24,078
‫אני מבין מהרב של אימא שלי שהיא מהממת.‬

78
00:03:25,663 --> 00:03:32,253
‫אני מקווה שהם לוקחים ללב‬
‫את התוכן הרציני שקבור מתחת.‬

79
00:03:33,796 --> 00:03:36,799
‫עבר כל כך הרבה זמן והגענו כל כך רחוק.‬

80
00:03:36,883 --> 00:03:41,304
‫אם המצב היום טוב יותר,‬
‫ואני מקווה שזה נכון בעולם כולו,‬

81
00:03:41,387 --> 00:03:44,849
‫זה בגלל דברים כאלה ורגעים כאלה בזמן.‬

82
00:03:44,933 --> 00:03:48,937
‫כעבור 50 שנה, העובדה שעכשיו‬
‫כולם יכולים להיות פתוחים עם עצמם‬

83
00:03:49,020 --> 00:03:52,774
‫ואפשר להסתכל על זה בדיעבד ולומר,‬
‫"וואו היינו שם, עכשיו אנחנו פה,‬

84
00:03:52,857 --> 00:03:55,235
‫ובואו נודה לאלו שהביאו אותנו למקום הזה."‬

85
00:03:59,530 --> 00:04:01,407
{\an8}‫- ניו יורק, הדירה של מארט קראולי -‬

86
00:04:01,491 --> 00:04:03,326
{\an8}‫תיכנסו. ברוכים הבאים לדירה שלי.‬

87
00:04:03,409 --> 00:04:06,746
‫מארט קראולי עזר מאוד‬
‫בלחלוק זיכרונות שהיו לו‬

88
00:04:06,829 --> 00:04:08,289
‫בנוגע לתהליך כתיבת המחזה‬

89
00:04:08,373 --> 00:04:11,751
‫והרבה סיפורים אישיים‬
‫על אלו שהדמויות בוססו עליהם באופן רופף.‬

90
00:04:11,834 --> 00:04:13,962
‫הם מבוססים על אנשים שהוא הכיר.‬

91
00:04:14,045 --> 00:04:16,631
‫והם באמת קבוצת החברים שלו,‬

92
00:04:16,714 --> 00:04:20,218
‫והם התעוררו לחיים‬
‫במפגן המרשים הזה של דמיון,‬

93
00:04:20,301 --> 00:04:22,804
‫הסיכון היצירתי האדיר הזה.‬

94
00:04:22,887 --> 00:04:26,641
‫זו סוג של גלריה ניו יורקית,‬
‫כפי שאפשר לראות, היא…‬

95
00:04:27,183 --> 00:04:31,396
‫רחבה מספיק בשביל לאפשר‬
‫רק לאדם אחד להסתכל בתמונות בכל רגע.‬

96
00:04:31,479 --> 00:04:33,648
‫כל אלה הם החברים שלי.‬

97
00:04:33,731 --> 00:04:38,111
‫"הנערים בחבורה"‬
‫הועלה לראשונה אוף-ברודוויי.‬

98
00:04:38,194 --> 00:04:39,904
‫ב-14 באפריל.‬

99
00:04:39,988 --> 00:04:42,532
‫זה היה יום ראשון של חג הפסחא, למעשה,‬

100
00:04:42,615 --> 00:04:46,035
‫והבדיחה הייתה,‬
‫"אני מקווה שזה לא מטיל ביצה."‬

101
00:04:46,661 --> 00:04:51,958
{\an8}‫תחיית המחזה הייתה ב-30 באפריל, 2018.‬

102
00:04:52,041 --> 00:04:53,376
‫חמישים שנה מאוחר יותר.‬

103
00:04:54,669 --> 00:04:59,090
‫זו התמונה ששימשה לפרסום‬

104
00:04:59,882 --> 00:05:02,760
‫המחזה בברודוויי,‬

105
00:05:02,844 --> 00:05:08,474
‫וברור שזה מחקה את המקור.‬

106
00:05:08,558 --> 00:05:12,061
‫הינה אנחנו, השחקנים ואני.‬

107
00:05:12,729 --> 00:05:15,815
‫רציתי להכיר באומץ ליבם‬

108
00:05:15,898 --> 00:05:19,193
‫של הגברים שלקחו על עצמם את התפקידים האלה,‬

109
00:05:19,944 --> 00:05:23,281
‫אפילו בניגוד לעצת הסוכנים שלהם.‬

110
00:05:23,865 --> 00:05:27,327
‫היה זרם עצום של פחד‬

111
00:05:27,410 --> 00:05:30,621
‫לגבי מה זה היה עלול לעשות להם‬
‫ולקריירות שלהם.‬

112
00:05:31,664 --> 00:05:34,417
‫ואני חושב שהם כולם היו, בדרכיהם שלהם,‬

113
00:05:34,500 --> 00:05:38,421
‫אמיצים מאוד להפיח בזה רוח חיים.‬

114
00:05:38,504 --> 00:05:41,507
‫זו הייתה התאבדות לקריירה‬

115
00:05:41,591 --> 00:05:44,677
‫לצאת מהארון,‬

116
00:05:44,761 --> 00:05:48,264
‫אפילו לא להכיר באופן אישי בכך שהם הומואים,‬
‫אבל…‬

117
00:05:48,348 --> 00:05:49,515
‫כי חלק מהם לא היו.‬

118
00:05:49,599 --> 00:05:54,979
‫בגרסה הזאת כל השחקנים מחוץ לארון וגלויים‬
‫ומצליחים,‬

119
00:05:55,063 --> 00:05:59,901
{\an8}‫אבל בגרסה המקורית, שישה היו הומואים,‬
‫השחקנים היו הומואים,‬

120
00:05:59,984 --> 00:06:02,195
{\an8}‫ושלושה מהשחקנים היו סטרייטים.‬

121
00:06:02,278 --> 00:06:06,991
‫אבל לכולם היה מה לאבד.‬

122
00:06:07,075 --> 00:06:13,706
‫הקהילה הגאה הייתה אסורה,‬
‫אז אף אחד לא באמת דיבר עליה‬

123
00:06:13,790 --> 00:06:18,211
‫אלא אם היית הומו‬
‫והכרת מישהו אחר שהוא הומו,‬

124
00:06:18,294 --> 00:06:21,672
‫ואז דיברת על זה בגבולות של…‬

125
00:06:22,632 --> 00:06:28,096
‫הסביבה הפרטית שלך,‬
‫אבל לא היו יותר מדי הודעות פומביות על זה.‬

126
00:06:28,179 --> 00:06:30,932
‫והינה בילי פרידקין ואני על הסט‬

127
00:06:31,015 --> 00:06:32,767
‫של "הנערים בחבורה", שם למעלה.‬

128
00:06:33,601 --> 00:06:37,105
‫הינה התפאורה המקורית שפיטר הארווי עיצב.‬

129
00:06:37,188 --> 00:06:41,109
‫כתבתי למארט‬
‫ועכשיו יש לי אוסף יקר ערך של מיילים ממנו,‬

130
00:06:41,192 --> 00:06:43,861
‫שכתובים כל כך היטב ומהווים כזו קריאה טובה‬

131
00:06:43,945 --> 00:06:46,948
‫על כל הסרטים שהשפיעו עליו, ו…‬

132
00:06:47,031 --> 00:06:49,367
‫"ראיתי את זה במדינה הזאת".‬

133
00:06:49,450 --> 00:06:51,119
‫כי הוא עוד אחד, כמו מייקל,‬

134
00:06:51,202 --> 00:06:53,121
‫הוא תמיד טייל עם מטוסים או משהו.‬

135
00:06:53,204 --> 00:06:54,247
‫- מארט -‬

136
00:06:54,330 --> 00:06:58,376
‫קופסת הסיגריות הזאת‬
‫הייתה מתנה מהשחקנים והצוות.‬

137
00:06:58,459 --> 00:07:00,837
‫הם קנו אותה ב"טיפאני".‬

138
00:07:00,920 --> 00:07:04,757
‫אבל ב"טיפאני" לא הסכימו לחרוט עליה,‬
‫כי זו הייתה שורה מהמחזה,‬

139
00:07:04,841 --> 00:07:07,635
‫והשורה היא, "תודה ולך תזדיין".‬

140
00:07:09,345 --> 00:07:11,764
‫אתה יודע מה אתה, מייקל? אתה אדם אמיתי.‬

141
00:07:11,848 --> 00:07:13,558
‫תודה. ולך תזדיין.‬

142
00:07:14,350 --> 00:07:17,228
‫זה מי ש"דונלד" מבוסס עליו,‬

143
00:07:17,311 --> 00:07:19,063
‫חבר שלי דאגלס מוריי,‬

144
00:07:19,147 --> 00:07:23,151
‫והמחזה מוקדש לדאג,‬

145
00:07:23,234 --> 00:07:25,403
‫ולהאוורד.‬

146
00:07:25,486 --> 00:07:27,238
‫הם לא סבלו אחד את השני.‬

147
00:07:27,321 --> 00:07:30,491
‫זאת בת הסנדקות שלי, והיא מחזיקה את…‬

148
00:07:30,575 --> 00:07:32,410
‫התמונה.‬

149
00:07:32,493 --> 00:07:34,704
‫שהייתה מתנה במחזה.‬

150
00:07:34,787 --> 00:07:38,124
‫המחזה הזה עבר כל כך הרבה איטרציות שונות‬

151
00:07:38,207 --> 00:07:40,543
‫מבחינת האופן שבו הוא נתפס בחברה.‬

152
00:07:40,626 --> 00:07:43,671
‫הוא נאהב ונערץ כי זו הייתה הפעם הראשונה‬

153
00:07:43,754 --> 00:07:45,756
‫שהומואים הוצגו ככה על הבמה,‬

154
00:07:45,840 --> 00:07:49,802
‫ואז הוא די הושמץ‬
‫כי אנשים חשבו שזה רגרסיבי,‬

155
00:07:49,886 --> 00:07:52,638
‫ואז, אני חושב, שמה שנחמד בכך שעברו 50 שנה‬

156
00:07:52,722 --> 00:07:55,308
‫זה שאפשר לחזור לזה באופן שבו אפשר לומר,‬

157
00:07:55,391 --> 00:07:57,477
‫"זה חלק מההיסטוריה שלנו."‬

158
00:07:58,227 --> 00:08:00,396
‫אני ממש אוהב את התמונה הזאת.‬

159
00:08:00,480 --> 00:08:03,065
‫הינה ג'ו בצד אחד…‬

160
00:08:03,858 --> 00:08:05,693
‫וראיין בצד השני,‬

161
00:08:05,776 --> 00:08:07,236
‫ואני כאן.‬

162
00:08:07,904 --> 00:08:11,157
‫העובדה שכל השחקנים שמעורבים בזה‬
‫הם הומואים מחוץ לארון,‬

163
00:08:11,240 --> 00:08:13,576
‫זו הייתה דרך נהדרת להראות כמה התקדמנו,‬

164
00:08:13,659 --> 00:08:16,537
‫העובדה שעכשיו כולם יכולים‬
‫להיות פתוחים עם עצמם.‬

165
00:08:16,621 --> 00:08:17,788
‫היו אנשים שאמרו,‬

166
00:08:17,872 --> 00:08:20,249
‫"אני זוכר את זה.‬
‫תודה שסיפרת את סיפורנו."‬

167
00:08:20,333 --> 00:08:23,878
‫והיו צעירים שאמרו,‬
‫"אתה מספר את הסיפור שלי."‬

168
00:08:23,961 --> 00:08:28,090
‫אדם אחד שמתייפח, בוכה, והוא אמר,‬

169
00:08:28,174 --> 00:08:29,842
‫"אני פשוט כל כך גאה.‬

170
00:08:29,926 --> 00:08:32,136
‫אני כל כך גאה להיות הומו מחוץ לארון."‬

171
00:08:32,220 --> 00:08:34,388
‫אנשים בגילי שאמרו,‬

172
00:08:34,472 --> 00:08:36,516
‫"אנחנו כבר לא כאלה."‬

173
00:08:36,599 --> 00:08:42,939
‫והצעירים ביותר אמרו,‬
‫"טוב, אנחנו עדיין כאלה."‬

174
00:08:43,814 --> 00:08:48,486
‫יש תופעה, בתור הומו בן 52, שאתה‬

175
00:08:48,569 --> 00:08:52,573
‫לא ממש יודע איך להזדקן בחן.‬

176
00:08:52,657 --> 00:08:56,494
‫מארט הוא, מבחינתי, דוגמה למה שאפשרי.‬

177
00:08:57,078 --> 00:09:00,498
‫הינה פרס הטוני שכולנו זכינו בו,‬

178
00:09:00,581 --> 00:09:02,416
‫הופתעתי לגמרי.‬

179
00:09:02,500 --> 00:09:05,211
‫אף אחד לא מאמין לי, אבל זה נכון.‬

180
00:09:05,294 --> 00:09:07,964
‫למעשה, אפילו לא הכנתי נאום.‬

181
00:09:08,047 --> 00:09:09,966
‫כלומר, ידעתי למי עליי להודות,‬

182
00:09:10,049 --> 00:09:14,554
‫הוצאתי נייר עם רשימה של אנשים‬
‫שעליי להודות להם,‬

183
00:09:14,637 --> 00:09:17,932
‫אבל אז עיניי התמלאו דמעות‬
‫ולא יכולתי אפילו לקרוא אותה.‬

184
00:09:19,225 --> 00:09:22,853
‫זה מברק מהפסיכיאטר שלי.‬

185
00:09:22,937 --> 00:09:25,022
‫הוא שלח לי אותו בערב הפתיחה.‬

186
00:09:25,106 --> 00:09:29,235
‫"מארט היקר, אף אחד‬
‫לא יכול להיות מרוצה או גאה בך יותר ממני."‬

187
00:09:29,902 --> 00:09:32,029
‫אז, עברנו הרבה ביחד,‬

188
00:09:32,113 --> 00:09:35,700
‫ואני מניח שהוא התלהב מהעבודה שלו.‬

189
00:09:38,578 --> 00:09:39,829
‫היכון.‬
‫-אקשן.‬

190
00:09:45,418 --> 00:09:46,669
‫הדמות שלי היא הרולד.‬

191
00:09:47,545 --> 00:09:49,213
‫הוא טיפוס מורכב.‬

192
00:09:50,840 --> 00:09:53,926
‫אני יודע שהוא מבוסס‬
‫על מישהו בחייו של מארט,‬

193
00:09:54,010 --> 00:09:55,303
‫איש בשם הווארד ג'פרי.‬

194
00:09:56,554 --> 00:10:00,016
‫תמיד מעניין לשמוע סיפורים על אנשים‬

195
00:10:00,099 --> 00:10:02,184
‫שהשפיעו על דמויות.‬

196
00:10:02,977 --> 00:10:04,186
‫אז, זה היה מגניב.‬

197
00:10:06,230 --> 00:10:09,817
‫הווארד ג'פרי היה החבר הכי טוב שלי.‬

198
00:10:09,900 --> 00:10:13,112
‫הייתי אומר ש… פחות או יותר,‬

199
00:10:13,195 --> 00:10:16,741
‫מייקל, השחקן הראשי במחזה, מבוסס עליי.‬

200
00:10:16,824 --> 00:10:22,121
‫והרולד, שהוא האויב המושבע שלו במחזה,‬

201
00:10:22,204 --> 00:10:23,456
‫התבסס על הווארד.‬

202
00:10:23,539 --> 00:10:27,168
‫ומה שלומך הערב?‬
‫-אתה מסטול ואיחרת.‬

203
00:10:27,251 --> 00:10:29,128
‫היית אמור להגיע לאתר הזה‬

204
00:10:29,211 --> 00:10:31,589
‫בערך בין 20:30 ל-21:00.‬

205
00:10:32,923 --> 00:10:34,550
‫זה הווארד ג'פרי.‬

206
00:10:35,259 --> 00:10:38,346
‫את התמונה הזאת צילם ג'רום רובינס.‬

207
00:10:39,096 --> 00:10:44,560
‫וכפי שאפשר לראות,‬
‫הווארד היה בחור מושך מאוד.‬

208
00:10:44,644 --> 00:10:46,646
‫הוא היה רקדן.‬

209
00:10:46,729 --> 00:10:51,609
‫הצמרת של הכוריאוגרפים, כולם רצו אותו.‬

210
00:10:51,692 --> 00:10:55,279
‫הוא נולד בלוס אנג'לס, עבד בכל רחבי המדינה,‬

211
00:10:55,363 --> 00:10:58,866
‫הוא השתתף ברבים מהסרטים הגדולים של תקופתם.‬

212
00:10:58,949 --> 00:11:02,703
‫נטלי ווד, הווארד לימד אותה את כל הריקודים‬

213
00:11:02,787 --> 00:11:04,997
‫בסרט "סיפור הפרברים".‬

214
00:11:05,081 --> 00:11:06,290
‫שם אני פגשתי אותו.‬

215
00:11:06,374 --> 00:11:11,462
‫ומאז שלושתנו נהיינו חברים לכל החיים.‬

216
00:11:11,545 --> 00:11:14,340
{\an8}‫כוכבי קולנוע גדולים סגדו לו,‬

217
00:11:14,423 --> 00:11:17,343
{\an8}‫במיוחד אם הם לא היו רקדנים בעצמם.‬

218
00:11:17,426 --> 00:11:21,806
‫ברברה סטרייסנד, כשהיא צילמה את "מצחיקונת",‬
‫שהיה הסרט הראשון שלה,‬

219
00:11:21,889 --> 00:11:26,060
‫הסתמכה על האוורד כל כך,‬
‫שהיא דרשה שבכל פעם שהיא תצטרך ‬

220
00:11:26,143 --> 00:11:28,562
‫לרקוד עם בן זוג, זה יהיה עם הווארד.‬

221
00:11:28,646 --> 00:11:32,233
‫ולכן הוא מככב ברצף של "שיגיונות זיגפלד"‬

222
00:11:32,316 --> 00:11:33,526
‫עם הכלה ההרה.‬

223
00:11:34,151 --> 00:11:34,985
{\an8}‫- הלו, דולי! -‬

224
00:11:35,069 --> 00:11:39,699
{\an8}‫היא דרשה שהוא יהיה אחד‬
‫המלצרים ב"ריקוד המלצרים" האדיר.‬

225
00:11:39,782 --> 00:11:41,075
‫והינה שוב הווארד.‬

226
00:11:41,158 --> 00:11:45,121
‫זו אחת התמונות האחרונות שלו שצולמו,‬

227
00:11:45,204 --> 00:11:47,206
‫כי הוא היה חולה מאוד כאן.‬

228
00:11:47,289 --> 00:11:48,833
‫זה באיטליה.‬

229
00:11:48,916 --> 00:11:52,461
‫בסופו של דבר,‬
‫האוורד ג'פרי אכן מת במגפת האיידס.‬

230
00:11:53,045 --> 00:11:54,755
‫הוא היה בגילי, הוא היה בן 52.‬

231
00:11:55,381 --> 00:11:59,218
‫וניתן לשמוע, כשמארט מתאר אותו,‬

232
00:11:59,301 --> 00:12:02,138
‫את התחושה שהוא דיבר איתו אתמול.‬

233
00:12:02,221 --> 00:12:07,059
‫הוא מאוד נוכח בדמיונו של מארט,‬
‫והוא מאוד נוכח על הנייר.‬

234
00:12:07,143 --> 00:12:09,729
‫המחזה מוקדש לו.‬

235
00:12:09,812 --> 00:12:11,897
‫הוא לא ידע על זה, כשכתבתי אותו.‬

236
00:12:11,981 --> 00:12:14,400
‫פחדתי אפילו להודיע לו‬

237
00:12:14,483 --> 00:12:16,610
‫כי לא ידעתי מה לעזאזל הוא…‬

238
00:12:17,445 --> 00:12:18,696
‫איך הוא יגיב.‬

239
00:12:21,991 --> 00:12:23,576
‫מה מצחיק כל כך?‬

240
00:12:24,201 --> 00:12:26,620
‫מה שלמדתי על הווארד‬

241
00:12:26,704 --> 00:12:31,208
‫והמורכבות שלו ומי שהוא היה,‬
‫מיידע את הרולד במידה מסוימת.‬

242
00:12:31,292 --> 00:12:34,795
‫החיים קורעים. אתה זוכר את החיים?‬

243
00:12:34,879 --> 00:12:38,758
‫אתה מקבל תחושה ברורה מאוד של מי האיש הזה‬

244
00:12:38,841 --> 00:12:41,218
‫רק מלקרוא את הדיאלוג של מארט.‬

245
00:12:41,302 --> 00:12:44,388
‫אני אוכל מנה שנייה ושלישית‬
‫ואולי אפילו חמישית.‬

246
00:12:44,472 --> 00:12:46,849
‫אני נואש לעלות במשקל.‬

247
00:12:46,932 --> 00:12:50,060
‫יש השפעות אחרות בחיים שלי,‬

248
00:12:50,144 --> 00:12:52,480
‫וחוויות משלי עם אנשים ש…‬

249
00:12:52,563 --> 00:12:55,316
‫די משכתי כדי שיעזרו לי‬

250
00:12:55,399 --> 00:12:58,778
‫לצבוע את הגרסה שלי להרולד.‬

251
00:12:58,861 --> 00:13:03,282
‫אני יודע שזאק הוא אדם ממש מצחיק‬

252
00:13:03,365 --> 00:13:04,950
‫עם חוש הומור נהדר.‬

253
00:13:05,034 --> 00:13:08,996
‫כל הזמן שכחתי ובטעות סיממתי‬
‫את אמי רוויית השנאה עם הסלט,‬

254
00:13:09,955 --> 00:13:11,081
‫אבל היא אוהבת את זה.‬

255
00:13:11,165 --> 00:13:14,084
‫לא משנה לאיזו ארוחה היא באה,‬
‫גם אם בבוקר,‬

256
00:13:14,168 --> 00:13:15,795
‫היא אומרת, "בוא נאכל סלט".‬

257
00:13:16,504 --> 00:13:19,757
‫חשבתי שיהיה מעניין לדחוף אותו בכיוון הזה,‬

258
00:13:19,840 --> 00:13:21,884
‫לחשוף את הצד הזה שלו,‬

259
00:13:21,967 --> 00:13:25,095
‫משהו שלא נראה שהוא נקרא לעשות‬
‫לעיתים קרובות כל כך.‬

260
00:13:25,596 --> 00:13:27,598
‫עכשיו תורי.‬

261
00:13:31,977 --> 00:13:34,313
‫ומוכן או לא, מייקל, מתחילים.‬

262
00:13:34,396 --> 00:13:36,899
‫והווארד היה כמו שהוא במחזה,‬

263
00:13:36,982 --> 00:13:38,859
‫מספר האמת,‬

264
00:13:39,610 --> 00:13:43,656
‫זה שמשמיד את כל העמדות הפנים.‬

265
00:13:44,532 --> 00:13:47,451
‫והאוורד תמיד היה יכול לקרוא אותי ככה‬

266
00:13:47,535 --> 00:13:51,080
‫ולא לתת לי להתחמק מכלום.‬

267
00:13:51,163 --> 00:13:52,957
‫השמטת פרט אחד.‬

268
00:13:53,624 --> 00:13:56,502
‫ועל הכדורים… שילמתי.‬

269
00:13:56,585 --> 00:13:59,755
‫כעסתי על זה לפעמים, כמובן, במרירות,‬

270
00:13:59,839 --> 00:14:02,341
‫ורבנו הרבה על הרבה דברים.‬

271
00:14:03,384 --> 00:14:05,427
‫מייקל, תודה על הצחוקים.‬

272
00:14:06,595 --> 00:14:11,642
‫אבל בדיעבד, למדתי ממנו יותר על עצמי‬

273
00:14:12,268 --> 00:14:13,936
‫מאשר מכל אחד אחר.‬

274
00:14:15,646 --> 00:14:16,689
‫קדימה, טקס.‬

275
00:14:18,482 --> 00:14:19,358
‫תורך להופיע.‬

276
00:14:21,944 --> 00:14:25,447
‫כשהתחלתי לכתוב את המחזה הזה,‬
‫ידעתי שרציתי שאמורי‬

277
00:14:25,531 --> 00:14:30,369
‫יספק להרולד מתנת יום הולדת בצורת יצאן.‬

278
00:14:30,870 --> 00:14:33,622
‫רק הייתי צריך יצאן, אתם יודעים,‬
‫כמתנה למסיבה.‬

279
00:14:35,207 --> 00:14:38,878
‫הם הקסימו אותי.‬
‫ותמיד כשנסעתי לפייר איילנד,‬

280
00:14:38,961 --> 00:14:42,840
‫ידעתי מי יצא להרוויח קצת כסף הלילה.‬

281
00:14:42,923 --> 00:14:46,135
‫והיה אחד מסוים שמצאתי מקסים למדי,‬

282
00:14:46,218 --> 00:14:48,429
‫חמודה, היא יפהפייה.‬

283
00:14:48,512 --> 00:14:52,391
‫הוא ידע כמה זה ריתק אותי‬
‫שהוא עובד בתעשיית המין,‬

284
00:14:52,474 --> 00:14:55,603
‫ובמקרה רקדתי איתו‬

285
00:14:55,686 --> 00:14:57,980
‫ואמרתי לו, "אתה טוב במיטה…‬

286
00:14:58,856 --> 00:15:01,609
‫עם כל הגברים האלה שאתה צריך לשכב איתם?‬

287
00:15:01,692 --> 00:15:03,235
‫איך עושים את זה?"‬

288
00:15:03,319 --> 00:15:05,654
‫והוא ענה לי,‬

289
00:15:05,738 --> 00:15:09,283
‫"אני לא כמו היצאן הממוצע שתפגוש.‬

290
00:15:09,366 --> 00:15:11,118
‫אני מנסה להפגין קצת חיבה.‬

291
00:15:13,704 --> 00:15:15,789
‫זה מונע ממני להרגיש כמו זונה."‬

292
00:15:15,873 --> 00:15:17,833
‫ואני חשבתי, "אוי, אלוהים".‬

293
00:15:27,176 --> 00:15:32,681
‫לא הייתי יכול לכתוב משהו כל כך טוב.‬

294
00:15:40,230 --> 00:15:41,357
‫אני אתקשר אליך מחר.‬

295
00:15:47,738 --> 00:15:51,116
‫אלוהים, אז הינה אנחנו על הסט‬
‫של "הנערים בחבורה".‬

296
00:15:51,784 --> 00:15:53,494
‫מי אתה?‬
‫-מי אתה?‬

297
00:15:53,577 --> 00:15:55,579
‫אתה נראה כאילו כבר התכוננת…‬

298
00:15:55,663 --> 00:15:56,956
‫לא התכוננתי, לא!‬

299
00:15:57,790 --> 00:15:59,041
‫זה מאולתר.‬

300
00:15:59,124 --> 00:15:59,959
‫באמת?‬
‫-כן.‬

301
00:16:02,086 --> 00:16:06,507
‫אתה, בכך שסיפרת את הסיפור הזה,‬
‫שינית את תרבות הפופ באופן מהותי.‬

302
00:16:06,590 --> 00:16:07,883
‫- גישה חדשה להומוסקסואליות -‬

303
00:16:07,967 --> 00:16:10,636
‫זה היה התיאור הראשון אי פעם‬
‫של גברים הומואים.‬

304
00:16:12,596 --> 00:16:13,931
{\an8}‫- קראולי‬
‫"הנערים בחבורה" -‬

305
00:16:14,932 --> 00:16:19,520
‫איך זה מרגיש לך‬
‫לראות איך הומוסקסואליות מוצגת כיום?‬

306
00:16:19,603 --> 00:16:22,690
‫מה מרגיש מוכר? מה מרגיש שונה?‬

307
00:16:22,773 --> 00:16:26,944
‫אני שמח מאוד שהתחום והנושא‬

308
00:16:27,027 --> 00:16:30,114
‫הפכו להיות כל כך נרחבים.‬

309
00:16:30,197 --> 00:16:32,658
{\an8}‫בימינו, נראה שבכל מחזה בברודוויי…‬

310
00:16:32,741 --> 00:16:33,617
{\an8}‫- רנט -‬

311
00:16:33,701 --> 00:16:34,535
{\an8}‫- קינקי בוטס -‬

312
00:16:34,618 --> 00:16:36,662
{\an8}‫ובכל מחזמר, יש אלמנט גאה…‬

313
00:16:36,745 --> 00:16:37,579
{\an8}‫- הנשף -‬

314
00:16:37,663 --> 00:16:39,039
‫והכול מאוד מגוון.‬

315
00:16:44,878 --> 00:16:46,213
‫מי אתה, לעזאזל?‬

316
00:16:46,839 --> 00:16:49,550
‫היית באותו גיל שאני עכשיו‬

317
00:16:49,633 --> 00:16:51,552
‫כשכתבת את "הנערים בחבורה."‬

318
00:16:51,635 --> 00:16:54,847
‫אני מניח שזו שאלה לעצמי,‬
‫"איך זה מרגיש לי?"‬

319
00:16:54,930 --> 00:16:57,599
‫כן, אני חושב, אבל אני לא רוצה להבהיל אותך‬

320
00:16:57,683 --> 00:17:01,979
‫כי, אני אומר לך,‬
‫כל מה שאני זוכר לגבי להיות בגילך,‬

321
00:17:02,062 --> 00:17:03,814
‫ואני אפילו לא אגיד מה זה,‬

322
00:17:04,398 --> 00:17:05,816
‫אבל בבקשה תגיד.‬

323
00:17:05,899 --> 00:17:07,985
‫טוב, עלית שלב, אתה עכשיו…‬

324
00:17:08,610 --> 00:17:10,738
‫ב… אתה יודע, שלושים…‬
‫-כן.‬

325
00:17:10,821 --> 00:17:11,655
‫ואחת.‬

326
00:17:13,615 --> 00:17:14,867
‫כן!‬

327
00:17:14,950 --> 00:17:20,456
‫"יום הולדת שמח"‬

328
00:17:21,331 --> 00:17:22,541
‫וחשבתי‬

329
00:17:22,624 --> 00:17:27,713
‫כשאני הייתי בן 31 חשבתי,‬
‫"אוי, שיט. עברתי את ה-30."‬

330
00:17:27,796 --> 00:17:30,132
‫כלומר, לא עשיתי כלום.‬

331
00:17:30,215 --> 00:17:31,467
‫אני חייב לעשות משהו.‬

332
00:17:31,550 --> 00:17:34,053
‫אני לא משתמש בסאונה כשאני הולך לחדר הכושר.‬

333
00:17:34,678 --> 00:17:37,014
‫זה לא בריא אחרי אימון. משטח את השרירים.‬

334
00:17:37,848 --> 00:17:43,937
‫אני לא אוהב להעמיד בחזית את המיניות שלי‬
‫או את ההיבט הזה בחיי,‬

335
00:17:44,021 --> 00:17:46,190
‫אבל באותו זמן, הגעתי לנקודה בתעשייה‬

336
00:17:46,273 --> 00:17:48,192
‫שהרגשתי כאילו…‬

337
00:17:48,275 --> 00:17:52,362
‫סבלתי והרגשתי שאני חייב להסתיר חלק מעצמי,‬

338
00:17:52,446 --> 00:17:56,575
‫והכרתי אנשים אחרים שעובדים בתעשייה‬

339
00:17:56,658 --> 00:18:00,954
‫שסובלים ומסתירים את האני האמיתי שלהם,‬

340
00:18:01,038 --> 00:18:04,708
‫או שהמנהלים שלהם‬
‫מסדרים להם דייטים מזויפים ודברים כאלה.‬

341
00:18:04,792 --> 00:18:07,252
‫והעניין היה ההנצחה‬

342
00:18:07,878 --> 00:18:11,715
‫של השמטת האמת הזו בפני קהל צעיר.‬

343
00:18:11,799 --> 00:18:15,594
‫דיברת באריכות על איך "הנערים בחבורה"‬

344
00:18:15,677 --> 00:18:18,514
‫נולד מתוך התסכול שלך‬

345
00:18:18,597 --> 00:18:20,933
‫עם התעשייה ועם העולם,‬

346
00:18:21,016 --> 00:18:23,727
‫והיציאה שלי מהארון גם הייתה כזו בשבילי.‬

347
00:18:23,811 --> 00:18:26,730
‫ומה אתה עושה בתמורה ל-20 דולרים?‬

348
00:18:27,314 --> 00:18:28,273
‫את המקסימום.‬

349
00:18:28,357 --> 00:18:31,485
‫זו מסוג ההפקות ש…‬

350
00:18:31,568 --> 00:18:34,571
‫אני חושב ומקווה שתניע את הכדור קדימה,‬

351
00:18:34,655 --> 00:18:37,783
‫וסוג של… תרחיב את כל נושא השיחה הזה.‬

352
00:18:37,866 --> 00:18:38,784
‫טוב, גם אני.‬

353
00:18:39,993 --> 00:18:43,539
‫אתה מנהל לפעמים שיחות בראשך‬

354
00:18:43,622 --> 00:18:46,125
‫עם שחקנים שכבר לא איתנו?‬

355
00:18:46,208 --> 00:18:48,252
‫אני יצור רגשני מאוד,‬

356
00:18:48,335 --> 00:18:51,880
‫וזה ברור כי אני מתפרק ובוכה‬
‫הרבה יותר מדי בקלות.‬

357
00:18:51,964 --> 00:18:54,883
‫כלומר, פישלתי לגמרי בטקס פרסי הטוני.‬

358
00:18:54,967 --> 00:18:56,677
‫עליתי לבמה,‬

359
00:18:56,760 --> 00:18:59,179
‫ותשעתכם הייתם מאחוריי.‬

360
00:18:59,263 --> 00:19:03,433
‫אז רציתי להקדיש את הדבר הזה‬
‫לחבר'ה שהיו אמיצים מספיק‬

361
00:19:03,517 --> 00:19:05,144
‫כדי להעלות את המחזה בהתחלה.‬

362
00:19:05,227 --> 00:19:06,979
‫כן.‬
‫-ואני חייב להם את הכול.‬

363
00:19:07,062 --> 00:19:12,442
‫כאילו שאני חייב לך‬
‫את כל ההפקה הזאת בתחייה הזאת,‬

364
00:19:12,526 --> 00:19:15,487
‫ולשמונת השחקנים האחרים, ולג'ו מנטלו.‬

365
00:19:15,571 --> 00:19:18,073
‫וכל כך שמחתי שכולכם הייתם שם…‬

366
00:19:18,574 --> 00:19:20,367
‫ששכחתי להגיד תודה!‬

367
00:19:22,452 --> 00:19:24,872
‫יהיה נורא אם זה ייכנס לך ל…‬

368
00:19:27,708 --> 00:19:28,542
‫אהיה בשקט.‬

369
00:19:30,294 --> 00:19:33,130
‫יש משהו שהיית רוצה‬

370
00:19:33,213 --> 00:19:35,132
‫שהקהל ייקח איתו‬

371
00:19:35,215 --> 00:19:38,760
‫מהמחזה או מהסרט הזה ב-2020?‬

372
00:19:38,844 --> 00:19:41,638
‫כן, אני רוצה שייקחו הכול, אתה יודע!‬

373
00:19:43,765 --> 00:19:46,268
‫קחו את זה ותסתלקו מכאן!‬
‫-וואו!‬

374
00:19:46,351 --> 00:19:48,562
‫לא, כלומר, ברצינות.‬

375
00:19:48,645 --> 00:19:52,566
‫הם יכולים לקחת את מה שהם אוהבים ‬
‫ולהשאיר מאחור את מה שהם לא אוהבים.‬

376
00:19:52,649 --> 00:19:56,361
‫יודע משהו? אני אוהב את הגישה שלך, מארט.‬
‫נראה לי שאאמץ אותה.‬

377
00:19:57,070 --> 00:19:59,740
‫"קחו הכול, אתם יכולים לקבל את מה שתרצו."‬

378
00:20:00,240 --> 00:20:01,909
‫אבל זה נכון, לא?‬
‫-אנא, תיהנו.‬

379
00:20:01,992 --> 00:20:05,662
‫רק תראה מה קרה במהלך השנים.‬

380
00:20:05,746 --> 00:20:08,624
‫למרבה המזל,‬
‫אתה ואני יכולים לשבת ולצחוק על זה,‬

381
00:20:08,707 --> 00:20:11,627
‫אבל אז זה לא היה משהו לצחוק עליו,‬
‫בשום אופן.‬

382
00:20:11,710 --> 00:20:14,296
‫אבל בכל זאת, תמיד יש הומור באפלה, נכון?‬

383
00:20:15,756 --> 00:20:17,883
‫אני אכתוב את זה ברגע זה!‬

384
00:20:19,843 --> 00:20:21,845
‫טוב, תודה!‬
‫-תודה!‬

385
00:20:28,185 --> 00:20:29,895
‫בואו נעשה את זה בבקשה. קדימה.‬

386
00:20:33,857 --> 00:20:35,025
‫אקשן.‬

387
00:20:35,108 --> 00:20:39,154
‫אוי, לא. לא. כולנו חייבים להתקשר בטלפון‬

388
00:20:39,238 --> 00:20:43,992
‫לאדם היחיד שאנחנו באמת מאמינים שאהבנו.‬

389
00:20:44,493 --> 00:20:47,871
‫אני אוהב את הגישה שלהם.‬
‫כלומר, זה הכול ריאליסטי.‬

390
00:20:48,914 --> 00:20:51,375
‫אני מהמם?‬
‫-אתה מהמם לגמרי.‬

391
00:20:51,458 --> 00:20:53,627
‫אתה יודע, כשמסתכלים לאחור על משהו,‬

392
00:20:53,710 --> 00:20:58,173
‫רואים איך "אתם לבושים מצחיק",‬
‫או "התסרוקות שלכם מצחיקות"‬

393
00:20:58,257 --> 00:21:00,425
‫או נוסטלגיות, או משהו כזה.‬

394
00:21:00,509 --> 00:21:03,387
‫אבל אם חיים במהלך תקופה, לא חושבים על זה.‬

395
00:21:04,304 --> 00:21:06,223
‫הייתי גבר-גבר, ‬

396
00:21:06,306 --> 00:21:09,393
‫וחשבתי שאני לא משקר לעצמי.‬
‫באמת חשבתי שאני סטרייט.‬

397
00:21:09,476 --> 00:21:12,396
‫כן, זו הייתה חברה מאוד בארון.‬

398
00:21:12,479 --> 00:21:16,149
‫פשוט הניחו שכולם, בכללי, היו סטרייטים,‬

399
00:21:16,233 --> 00:21:18,402
‫אבל זה בהחלט לא היה נכון.‬

400
00:21:19,486 --> 00:21:22,030
‫אני חושב שלברנרד נוח מאוד בעורו,‬

401
00:21:22,114 --> 00:21:24,199
‫עם העובדה שהוא חלק משני מיעוטים.‬

402
00:21:24,283 --> 00:21:28,620
‫הוא הומו, הוא שחור,‬
‫אבל הוא גם אינטלקטואל והוא בניו יורק.‬

403
00:21:28,704 --> 00:21:32,958
‫אז יש לי את הדוגמאות האלה של גברים שחורים,‬
‫הומואים בגלוי, שלבשו חליפות‬

404
00:21:33,041 --> 00:21:35,335
‫ותפקדו כל הזמן בתוך עולמות לבנים,‬

405
00:21:35,419 --> 00:21:37,462
‫ומעולם לא התפשרו על זהותם הגזעית.‬

406
00:21:37,546 --> 00:21:41,591
‫אתה נותן לו להשפיל אותך ללא הפסקה‬
‫כי אתה שחור כנוע.‬

407
00:21:41,675 --> 00:21:42,968
‫לו מותר, מייקל. ‬

408
00:21:43,051 --> 00:21:45,721
‫לי מותר. אבל לך אסור.‬

409
00:21:45,804 --> 00:21:48,724
‫אני פשוט מדמיין‬
‫שאוכל מחר בראנץ' עם ג'ימי בולדווין‬

410
00:21:48,807 --> 00:21:51,101
‫ואספר לו מה הכלבות האלה עשו לי אמש.‬

411
00:21:52,477 --> 00:21:55,522
‫אני לא מוכן לתקריב שלי, מר דה-מיל.‬

412
00:21:55,605 --> 00:21:59,067
‫יש בי חלק, בתור שחקן,‬
‫שתמיד סופג את הדמויות,‬

413
00:21:59,151 --> 00:22:03,989
‫אז המוגזמות שלי כרגע מודגשת‬
‫על ידי העובדה שאני משחק את אמורי.‬

414
00:22:04,072 --> 00:22:05,949
‫זה רציני מאוד.‬

415
00:22:06,033 --> 00:22:09,536
‫ג'ו ואני דיברנו על החלל שעליי לתפוס‬
‫בתור אמורי,‬

416
00:22:09,619 --> 00:22:13,832
‫וזה די דפק אותי כאן וכאן,‬

417
00:22:14,499 --> 00:22:19,629
‫כי רובין עצמו היה במקום של לשחק אותה קטן,‬

418
00:22:19,713 --> 00:22:22,007
‫אז זה גרם לי ללמוד מאמורי,‬

419
00:22:22,090 --> 00:22:24,801
‫וללמוד שאתה למעשה מסוגל למלא חלל‬

420
00:22:24,885 --> 00:22:27,387
‫ובמקביל לאפשר לאחרים את של עצמם.‬

421
00:22:27,471 --> 00:22:29,556
‫תשאל אם ה"לחמניות" שלו חמות.‬

422
00:22:29,639 --> 00:22:31,224
‫זה מי שאני,‬

423
00:22:31,308 --> 00:22:34,770
‫ואנשים יאהבו את זה או לא,‬
‫ואני פשוט אהיה עצמי.‬

424
00:22:34,853 --> 00:22:36,146
‫מי היא?‬

425
00:22:36,855 --> 00:22:37,939
‫מי היא הייתה?‬

426
00:22:38,690 --> 00:22:40,108
‫מי היא מקווה להיות?‬

427
00:22:43,278 --> 00:22:45,197
‫טוב, זה אנדי ראנלס באומהה.‬

428
00:22:45,280 --> 00:22:48,033
‫נדמה לי שזה היה יום הולדת חמש או שש שלי,‬

429
00:22:48,116 --> 00:22:52,162
‫ואימא שלי נתנה לי‬
‫בובות מאליבו קן ומאליבו ברבי‬

430
00:22:52,245 --> 00:22:53,538
‫כי ביקשתי כאלה.‬

431
00:22:53,622 --> 00:22:57,042
‫אני חושב שהרעיון על הנייר‬
‫היה לתת לאנדי בובות ברבי‬

432
00:22:57,125 --> 00:23:00,212
‫כדי שישחק עם אחותו הקטנה,‬
‫אבל בעצם רק רציתי את הבובות.‬

433
00:23:00,295 --> 00:23:03,465
‫זה בסיוויק לייט אופרה בפיטסבורג ב-1988.‬

434
00:23:03,548 --> 00:23:08,178
‫זו הייתה ההפקה המקצועית הראשונה שלי‬
‫של "הקוסם מארץ עוץ", שיחקתי מנצ'קין.‬

435
00:23:08,261 --> 00:23:10,680
‫עבודת איפור מצוינת, תראו. איפרתי את עצמי.‬

436
00:23:11,223 --> 00:23:15,435
‫ברור שזה חג המולד.‬
‫אני מניח שבוקרים היו האופנה באותה שנה.‬

437
00:23:15,519 --> 00:23:17,562
‫נראה שאני בן ארבע או חמש.‬

438
00:23:17,646 --> 00:23:18,814
‫היו לך עוד אחים?‬

439
00:23:18,897 --> 00:23:22,234
‫כן. היה לי אח גדול‬
‫שהייתה לו תלבושת קאובוי תואמת.‬

440
00:23:22,317 --> 00:23:24,986
‫אני חושב שהוא נחתך מהתמונה. סליחה, ניל!‬

441
00:23:25,070 --> 00:23:29,408
‫זה היה באמצע שנות ה-70 בפיטסבורג.‬

442
00:23:29,491 --> 00:23:33,745
‫תקופה שבה זה לא היה‬
‫כל כך בסדר או מעודד להיות גיי, בהחלט.‬

443
00:23:35,122 --> 00:23:39,167
‫זה היה צריך להיות‬
‫בסביבות 1983 בדאלאס, טקסס.‬

444
00:23:39,251 --> 00:23:43,547
‫אימא שלי אהבה שטיח אדום יפה.‬
‫אז כאילו נפרש שטיח אדום בכל מקום.‬

445
00:23:43,630 --> 00:23:48,093
‫בצפון קליפורניה,‬
‫וזה היה ממש לפני שהתחתנתי עם החתול.‬

446
00:23:48,176 --> 00:23:49,803
‫איך הלכו הנישואים?‬

447
00:23:49,886 --> 00:23:50,846
‫טוב, החתול מת.‬

448
00:23:50,929 --> 00:23:52,764
‫בסדר, אז אתה אלמן.‬
‫-אני אלמן.‬

449
00:23:53,515 --> 00:23:56,810
‫התמונה הזאת צולמה‬
‫ביום הצילומים בבית הספר שלי.‬

450
00:23:56,893 --> 00:23:58,562
‫ומה שהיה מגניב ביום הזה,‬

451
00:23:58,645 --> 00:24:01,231
‫קודם כל, אני זוכר שבחרתי את החולצה הזאת,‬

452
00:24:01,314 --> 00:24:03,817
‫היא הזכירה לי את של אחי וחשבתי שאני מגניב,‬

453
00:24:03,900 --> 00:24:06,445
‫אבל גם זכית לבחור את הרקע.‬

454
00:24:06,528 --> 00:24:08,989
‫רציתי ללבוש את החולצה הכתומה האהובה עליי‬

455
00:24:09,072 --> 00:24:11,074
‫ואימי אמרה ללבוש חולצה עם צווארון.‬

456
00:24:11,158 --> 00:24:13,243
‫כשהיא נכנסה למטבח, רצתי חזרה למעלה,‬

457
00:24:13,326 --> 00:24:15,787
‫לבשתי את חולצתי האהובה, רצתי מהדלת לביה"ס,‬

458
00:24:15,871 --> 00:24:18,748
‫וכשהתמונות הגיעו‬
‫היא ראתה שלבשתי את החולצה הזו,‬

459
00:24:18,832 --> 00:24:21,668
‫וכשהיא ראתה כמה שמחתי, היא הבינה,‬

460
00:24:21,751 --> 00:24:23,962
‫"עליי לתת לו ללבוש כל חולצה שבא לו."‬

461
00:24:28,467 --> 00:24:31,094
‫אתם לא תוהים,‬
‫אם זה היה לפני או אחרי שאני…‬

462
00:24:32,220 --> 00:24:33,388
‫התרקונתי לאסלה.‬

463
00:24:33,472 --> 00:24:35,932
‫זה נראה כמו חיוך של אחרי.‬
‫-זה חייב להיות.‬

464
00:24:37,225 --> 00:24:39,060
‫בסדר, סיבוב בזק.‬
‫-כן!‬

465
00:24:40,770 --> 00:24:43,148
‫לעולם לא ייגמרו לה הרעיונות לגבי…‬

466
00:24:44,232 --> 00:24:45,108
‫השיער שלה.‬

467
00:24:46,776 --> 00:24:47,777
‫הצבע אדום.‬

468
00:24:47,861 --> 00:24:50,405
‫אני זוכר שהייתי כל כך אובססיבי לצבע אדום.‬

469
00:24:50,489 --> 00:24:52,949
‫מופע הכישרונות המשפחתי בחג ההודיה.‬

470
00:24:53,033 --> 00:24:55,285
‫כל כך קשה להיכנס לנפש של ילד בן ארבע.‬

471
00:24:55,368 --> 00:24:59,039
‫אני אוהב את זה שאני עומד‬
‫בדיוק באותה תנוחה ואפילו לא שמתי לב,‬

472
00:24:59,122 --> 00:25:01,041
‫אבל זה מה שקורה עכשיו.‬

473
00:25:01,958 --> 00:25:03,460
‫והיא לעולם לא…‬

474
00:25:04,044 --> 00:25:05,295
‫היא לעולם לא…‬

475
00:25:05,378 --> 00:25:07,255
‫תפגע באימא שלה.‬

476
00:25:07,339 --> 00:25:08,215
‫תשחק כדורגל.‬

477
00:25:08,298 --> 00:25:11,593
‫תתן לאחותה לנצח בתחרות ליפסינק.‬

478
00:25:11,676 --> 00:25:13,261
‫תאכל את כל הירקות שלה.‬

479
00:25:13,345 --> 00:25:16,097
‫שזה מאוד הפוך ממני עכשיו,‬
‫כפי שאתה יכול להעיד,‬

480
00:25:16,181 --> 00:25:19,518
‫כמעט כל מה שאני אוכל זה ירקות.‬
‫אז, הורים, אל תאבדו תקווה.‬

481
00:25:21,061 --> 00:25:24,773
‫אני בדרך כלל טוב בכאלה, צ'ארלי.‬
‫מה היא… אתה יודע מה זה, לדעתי?‬

482
00:25:24,856 --> 00:25:26,483
‫כינויי הגוף מבלבלים אותי!‬

483
00:25:26,566 --> 00:25:28,485
‫היא בכלל לא רוצה לשמוע על…‬

484
00:25:29,069 --> 00:25:30,820
‫במיה. היא שנאה במיה.‬

485
00:25:32,197 --> 00:25:33,782
‫לא אופרה. במיה.‬

486
00:25:34,533 --> 00:25:36,284
‫ומי היא קיוותה להיות?‬

487
00:25:36,368 --> 00:25:39,204
‫היא קיוותה להיות כוכבת קולנוע.‬

488
00:25:39,287 --> 00:25:41,331
‫אריאל בבת הים הקטנה.‬

489
00:25:41,998 --> 00:25:43,667
‫חברה טובה לאנשים.‬

490
00:25:43,750 --> 00:25:46,461
‫אני מקווה שהגשמתי את התקוות והחלומות שלך,‬
‫מותק.‬

491
00:25:56,721 --> 00:25:58,557
{\an8}‫- ג'וליוס -‬

492
00:26:00,934 --> 00:26:02,435
‫הגענו.‬
‫-היי.‬

493
00:26:02,519 --> 00:26:03,853
‫- פול מרלו‬
‫מעצב אופנה -‬

494
00:26:03,937 --> 00:26:05,355
‫איזה קטע לפגוש אתכם פה.‬

495
00:26:05,438 --> 00:26:06,690
‫איפה אנחנו היום?‬

496
00:26:06,773 --> 00:26:09,276
‫אנחנו בבר "ג'וליוס",‬

497
00:26:09,359 --> 00:26:12,279
‫שבו הייתי הרבה פעמים בחיי.‬

498
00:26:12,821 --> 00:26:14,072
‫רקע!‬

499
00:26:16,324 --> 00:26:19,369
‫וזה כיף, להיות בסרט, ובמיוחד איתך,‬

500
00:26:19,452 --> 00:26:23,790
‫ועניבת המשי מקסימה עם הטבעת המוזהבת‬

501
00:26:23,873 --> 00:26:25,834
‫שלא מוכנה להישאר במקום.‬

502
00:26:31,423 --> 00:26:37,012
‫האם יש הבדלים מוחשיים‬
‫בין הצילומים של הגרסה הזו לעומת הקודמת?‬

503
00:26:37,095 --> 00:26:40,640
‫אני מבוגר, באופן רשמי. מלאו לי 84 אתמול,‬

504
00:26:40,724 --> 00:26:44,853
‫אז אני מניח שאני נחשב מבוגר בימינו.‬

505
00:26:45,520 --> 00:26:48,356
‫בזמנו הייתי רק יצור צעיר ועליז,‬

506
00:26:48,440 --> 00:26:50,400
‫מלא בטחון עצמי ונמרץ.‬

507
00:26:51,610 --> 00:26:54,195
‫אני לא מרגיש כזה נמרץ יותר.‬

508
00:26:56,781 --> 00:26:57,699
‫- סטונוול אין -‬

509
00:26:57,782 --> 00:26:59,993
‫בכל מקרה. נחמד לעמוד מול המקום,‬

510
00:27:00,076 --> 00:27:03,371
‫ביום היפה הזה, כשאנחנו מצלמים מעבר לפינה.‬

511
00:27:07,125 --> 00:27:07,959
‫אתמול?‬

512
00:27:08,043 --> 00:27:09,586
‫אתמול.‬
‫-אתמול הולדת שמח!‬

513
00:27:10,962 --> 00:27:12,047
‫זה נפלא.‬

514
00:27:12,130 --> 00:27:13,214
‫סליחה, אדוני.‬

515
00:27:13,298 --> 00:27:15,675
‫מתי הייתה הבכורה שלך?‬
‫-רק הערב.‬

516
00:27:15,759 --> 00:27:17,385
‫הערב? במשחק?‬
‫-כן.‬

517
00:27:17,469 --> 00:27:21,890
‫זו מתנת יום ההולדת הכי טובה שיכולת לקבל.‬
‫-בהחלט, זה היה נפלא.‬

518
00:27:21,973 --> 00:27:23,016
‫שוב בבית.‬

519
00:27:23,099 --> 00:27:24,934
‫חזרתי אחרי 50 שנה.‬

520
00:27:25,018 --> 00:27:26,227
‫זה מדהים.‬
‫-קאמבק.‬

521
00:27:26,311 --> 00:27:28,021
‫כן. אני מת על זה.‬

522
00:27:28,772 --> 00:27:30,774
‫זה נפלא. האגדה חוזרת.‬

523
00:27:30,857 --> 00:27:32,984
‫תודה. טוב, שיהיה לך בהצלחה בתקריב!‬

524
00:27:33,068 --> 00:27:34,277
‫תודה רבה.‬

525
00:27:35,487 --> 00:27:42,160
‫"יום הולדת שמח!‬

526
00:27:42,243 --> 00:27:46,164
‫"יום הולדת שמח, למארט היקר…"‬

527
00:27:46,247 --> 00:27:48,833
‫- מארט, הגנגסטר המקורי,‬
‫הנערים בחבורה -‬

528
00:27:48,917 --> 00:27:52,671
‫מארט הוא הראשון שהציב את הדגל, עם המחזה.‬

529
00:27:52,754 --> 00:27:56,132
‫הוא מחזיק כיצירה ספרותית דרמטית נהדרת‬

530
00:27:56,216 --> 00:27:59,260
‫שיכול לעמוד במבחן הזמן.‬

531
00:27:59,344 --> 00:28:05,266
{\an8}‫- מארט קראולי‬
‫21 באוגוסט 1935 - 7 במרץ ,2020 -‬

532
00:28:12,774 --> 00:28:15,193
‫- תרגום כתוביות: זואי רוז -‬