1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:09,009 --> 00:00:12,679
‫- סרט תיעודי מקורי של NETFLIX -‬

4
00:00:23,023 --> 00:00:26,985
‫בוב רוס רגיל לצייר נוף בתוך 26 דקות,‬

5
00:00:27,068 --> 00:00:31,114
‫קצת פחות מאורכו של פרק‬
‫בסדרת הטלוויזיה הפופולרית שלו.‬

6
00:00:31,197 --> 00:00:33,575
‫הסדרה היא "חדוות הציור".‬

7
00:00:34,576 --> 00:00:37,704
‫שלום, אני בוב רוס.‬
‫אם זוהי הפעם הראשונה שלכם איתנו,‬

8
00:00:37,787 --> 00:00:41,791
‫אני מזמין אתכם אישית‬
‫לקחת מכחולים ומברשות ולצייר איתי‬

9
00:00:41,875 --> 00:00:45,587
‫ולבלות חצי שעה רגועה‬
‫בהנאה מכמה מיצירות המופת של הטבע.‬

10
00:00:47,630 --> 00:00:49,591
‫לדעתי כל אחד מאיתנו, במהלך חיינו,‬

11
00:00:49,674 --> 00:00:51,468
‫רצה לצייר תמונה.‬

12
00:00:51,968 --> 00:00:56,139
‫לדעתי יש אומן‬
‫שחבוי עמוק בתוך כל אחד ואחד מאיתנו.‬

13
00:00:56,222 --> 00:00:58,933
‫כאן ננסה להראות לכם‬
‫איך להוציא את האומן הזה החוצה.‬

14
00:00:59,017 --> 00:01:03,730
‫כשאתם מציירים באופן כזה במשך פרק זמן,‬
‫אתם מתחילים לראות דברים בציורכם.‬

15
00:01:03,813 --> 00:01:06,191
‫כשתראו את הדברים האלה, נצלו אותם.‬

16
00:01:06,274 --> 00:01:09,611
‫נצלו אותם. השתמשו בהם. הם כמו מתנות.‬

17
00:01:10,195 --> 00:01:11,071
‫השתמשו בהם.‬

18
00:01:11,654 --> 00:01:12,739
‫לכן אני מצייר.‬

19
00:01:12,822 --> 00:01:15,700
‫כי אני יכול ליצור את העולם שאני רוצה‬

20
00:01:15,784 --> 00:01:18,953
‫ואני יכול לגרום לעולם הזה‬
‫להיות שמח כרצוני.‬

21
00:01:19,913 --> 00:01:22,332
‫אם אתם רוצים דברים רעים, צפו בחדשות.‬

22
00:01:23,041 --> 00:01:24,042
‫מי זה?‬

23
00:01:24,125 --> 00:01:25,794
‫זה בוב רוס!‬

24
00:01:25,877 --> 00:01:28,505
‫זהו הצייר המפורסם ביותר‬
‫בהיסטוריה של היקום.‬

25
00:01:28,588 --> 00:01:33,802
‫הינה האיש שעושה קסם כה רב‬
‫בחצי שעה ב-PBS מדי שבוע.‬

26
00:01:33,885 --> 00:01:35,637
‫בוב רוס צייר את זה.‬

27
00:01:35,720 --> 00:01:37,013
‫נכון שזה מדהים?‬

28
00:01:37,514 --> 00:01:38,348
‫כן.‬

29
00:01:39,808 --> 00:01:42,310
‫היום אני רוצה להציג בפניכם את בני, סטיב.‬

30
00:01:42,393 --> 00:01:45,480
‫סטיב, אני שמח שאתה איתנו.‬
‫-תודה, אבא.‬

31
00:01:49,734 --> 00:01:53,071
‫אני רוצה לחשוף‬
‫את הסיפור הזה כבר שנים רבות.‬

32
00:01:53,154 --> 00:01:54,614
‫כן, הרבה זמן.‬

33
00:01:59,369 --> 00:02:02,413
‫היו ימים קשים בעבר, ללא ספק.‬

34
00:02:07,961 --> 00:02:10,797
‫אני אומר לכם,‬
‫צייר ההרים הטוב ביותר בטכניקה הזאת‬

35
00:02:10,880 --> 00:02:13,675
‫הוא כנראה בני, סטיב. אוי, הפרחח הזה…‬

36
00:02:14,676 --> 00:02:16,010
‫הוא בהחלט יכול לצייר הרים.‬

37
00:02:16,928 --> 00:02:19,514
‫אולי נביא אותו לכאן לפני שהעונה תסתיים.‬

38
00:02:20,598 --> 00:02:24,394
‫כמובן שהוא לא היה מסוגל‬
‫לספר על זה דבר לאיש מעולם.‬

39
00:02:25,478 --> 00:02:26,896
‫הוא תמיד…‬

40
00:02:28,148 --> 00:02:31,401
‫היה די שקט בקשר לכל העניין.‬

41
00:02:35,029 --> 00:02:39,242
‫יהיה קשה לגרום לאנשים להתראיין לסרט הזה.‬

42
00:02:39,325 --> 00:02:41,077
‫אין לי שמץ של ספק בכך.‬

43
00:02:42,954 --> 00:02:44,831
‫הם עשו מעשה מביש‬

44
00:02:45,915 --> 00:02:47,667
‫ואנשים צריכים לדעת זאת.‬

45
00:02:49,794 --> 00:02:50,962
‫הם צריכים לדעת.‬

46
00:02:53,464 --> 00:02:57,177
‫על גבי בד הציור הזה יש לי כוח מוחלט.‬

47
00:02:59,220 --> 00:03:01,681
‫אני תמיד יכול לברוח אל פיסת בד הציור הזאת‬

48
00:03:01,764 --> 00:03:04,767
‫וליצור כל אשליה שארצה.‬

49
00:03:12,400 --> 00:03:16,196
‫וכעת, קבלו את‬
‫רג'יס פילבין וקת'י לי גיפורד.‬

50
00:03:18,615 --> 00:03:21,075
‫שלום לכולכם. שלום, ריג'.‬

51
00:03:21,159 --> 00:03:24,287
‫שלום לכולכם. נעים לראות אתכם.‬
‫יום ג', 3 בדצמבר, 1991.‬

52
00:03:24,996 --> 00:03:26,956
‫אני מביט לכאן, אל בוב רוס.‬

53
00:03:27,040 --> 00:03:29,542
‫לרגע חשבתי שבוב יצייר דיוקן שלנו.‬

54
00:03:29,626 --> 00:03:32,128
‫בוב מסתכל עלינו והוא מצייר הר.‬
‫אני לא יודע…‬

55
00:03:32,712 --> 00:03:35,340
‫נכון, הוא התפרסם בעיקר‬
‫בציורי הנוף שלו, ריג'.‬

56
00:03:35,423 --> 00:03:37,550
‫בוב, אתה מצייר דיוקנאות?‬
‫-לא ממש טוב.‬

57
00:03:37,634 --> 00:03:41,346
‫אני מצייר עצים ושיחים בעיקר.‬
‫-כן, אתה נהדר בשיחים ועצים.‬

58
00:03:41,429 --> 00:03:42,847
‫רק מהזיכרון. נכון, בוב?‬

59
00:03:43,348 --> 00:03:47,060
‫כן, גרתי באלסקה 12 שנים בערך,‬
‫אז הרבה מהנופים שלי הם מאלסקה.‬

60
00:03:56,611 --> 00:04:01,241
‫- סטיב רוס, בנו של בוב -‬

61
00:04:05,995 --> 00:04:06,996
‫איך אתה מרגיש?‬

62
00:04:08,164 --> 00:04:08,998
‫עייף.‬

63
00:04:09,082 --> 00:04:13,211
‫- בוב רוס, צבע שמן נוזלי לבן -‬

64
00:04:13,294 --> 00:04:15,421
‫- בוב רוס, "סוכריות העץ הקטן והשמח" -‬

65
00:04:15,505 --> 00:04:17,048
‫כן, זה קרה לפני זמן כה רב.‬

66
00:04:18,591 --> 00:04:21,761
‫אני ממש נאלץ לפשפש בזיכרוני.‬

67
00:04:24,681 --> 00:04:26,140
‫אבא שלי התחיל את דרכו‬

68
00:04:26,224 --> 00:04:30,436
‫בציור על קערות המתכת הישנות‬
‫של כורי הזהב, ביחד עם אימי.‬

69
00:04:35,525 --> 00:04:36,442
‫- ויקי רוס -‬

70
00:04:36,526 --> 00:04:39,112
‫כשנפגשנו, הוא אהב לצייר.‬

71
00:04:40,321 --> 00:04:44,492
‫לעיתים הוא צייר עד שתיים לפנות בוקר‬
‫והיה צריך להיות בעבודה בשמונה.‬

72
00:04:47,578 --> 00:04:49,163
‫בוב היה בחיל האוויר.‬

73
00:04:50,498 --> 00:04:52,583
‫הוא הוצב באלסקה.‬

74
00:04:54,252 --> 00:04:55,545
‫התחתנו.‬

75
00:04:56,337 --> 00:04:59,048
‫ואז, מספר חודשים לאחר מכן,‬

76
00:04:59,132 --> 00:05:01,134
‫הריתי את סטיב.‬

77
00:05:03,636 --> 00:05:07,640
‫בוב אהב את היער, את החיות, את העצים.‬

78
00:05:08,224 --> 00:05:09,809
‫הוא אהב את זה באמת ובתמים.‬

79
00:05:10,310 --> 00:05:11,978
‫אני מביט בטבע הרבה.‬

80
00:05:12,061 --> 00:05:17,775
‫ואם הציור לא ילמד אתכם שום דבר אחר,‬
‫הוא ילמד אתכם להביט בטבע אחרת.‬

81
00:05:18,651 --> 00:05:21,029
‫- אומנים מאלסקה עובדים‬
‫עם צבעי שמן ובד ציור -‬

82
00:05:21,112 --> 00:05:22,572
‫- בוב רוס, מארני קורנוול -‬

83
00:05:22,655 --> 00:05:26,534
‫בוב האמין שכדאי לעשות דברים בעלי ערך,‬
‫דברים שהוא נהנה מהם.‬

84
00:05:28,328 --> 00:05:30,663
‫הדבר החשוב לו ביותר היה הציור.‬

85
00:05:32,248 --> 00:05:34,500
‫מה הוא עושה כעת? מתחיל לצייר ציור חדש?‬

86
00:05:34,584 --> 00:05:35,793
‫הוא יסיים אותו…‬

87
00:05:35,877 --> 00:05:37,879
‫הוא מסיים ציור בתוך 30 דקות.‬

88
00:05:37,962 --> 00:05:40,089
‫זה הרקע? אתה עושה את הרקע קודם, בוב?‬

89
00:05:40,173 --> 00:05:44,135
‫כן, נשתמש במברשת הקטנה הזאת,‬
‫ברוחב חמישה ס"מ, בשביל רקע קטן ושמח.‬

90
00:05:44,218 --> 00:05:46,596
‫כן.‬
‫-הוא אדם שמח, בוב הזה. נכון?‬

91
00:05:46,679 --> 00:05:49,932
‫אני אראה לכם איך לעשות זאת.‬
‫-פשוט אדם שמח. בוב?‬

92
00:05:50,016 --> 00:05:52,810
‫ניתן לך שכר כפול‬
‫אם תיתן לנו לספר אותך בפברואר.‬

93
00:05:55,188 --> 00:05:57,148
‫כל העולם תוהה אם אתה מסלסל את שיערך.‬

94
00:05:57,231 --> 00:05:59,692
‫לא? זה טבעי?‬
‫-אתם מתכוונים לחשוף את סודי?‬

95
00:06:00,401 --> 00:06:03,404
‫בוב, רבים מוציאים המון כסף‬
‫כדי להשיג שיער כזה ואתה…‬

96
00:06:03,488 --> 00:06:04,906
‫אלוהים נתן לך אותו, נכון?‬

97
00:06:04,989 --> 00:06:07,075
‫ובכן, אלוהים והספר שלי.‬

98
00:06:11,037 --> 00:06:15,875
‫הוא תמיד היה איש של שיער.‬
‫הוא אהב לנסות תסרוקות שונות,‬

99
00:06:15,958 --> 00:06:19,253
‫כפי שכולנו יכולים לראות‬
‫עם ה"אפרו" שלו בטלוויזיה.‬

100
00:06:21,964 --> 00:06:26,469
‫ה"אפרו" לא היה אמיתי. זה היה סלסול.‬

101
00:06:26,552 --> 00:06:30,390
‫ובוב אהב לומר על כך‬
‫שמהדקים לו את הקפיצים מדי מספר חודשים.‬

102
00:06:33,643 --> 00:06:36,020
‫וכמובן, אני זוכר אותו מצייר.‬

103
00:06:38,356 --> 00:06:44,737
‫נדהמתי מחדש מדי יום‬
‫כשראיתי את יצירות האומנות היפות האלו,‬

104
00:06:44,821 --> 00:06:46,781
‫שפשוט צצו משום מקום.‬

105
00:07:02,964 --> 00:07:03,798
‫שלום.‬

106
00:07:04,465 --> 00:07:06,509
‫אתה רוצה…? נתחיל בצד האחורי.‬

107
00:07:06,592 --> 00:07:08,344
‫כן, בטח.‬
‫-ניגש לצד האחורי.‬

108
00:07:08,428 --> 00:07:09,846
‫- ג'ון ת'אם, אומן וידיד -‬

109
00:07:09,929 --> 00:07:14,183
‫תראה לנו את הסטודיו הישן.‬
‫-נלך לראות היכן החדווה החלה באמת.‬

110
00:07:14,267 --> 00:07:15,351
‫בוא נראה את זה.‬

111
00:07:16,769 --> 00:07:21,691
‫פגשתי לראשונה את בוב לפני 42 שנים.‬

112
00:07:22,900 --> 00:07:25,987
‫הוא החליט ללמוד אצלי ציור.‬

113
00:07:26,612 --> 00:07:30,616
‫במטלה הראשונה פשוט ביקשתי מהם,‬

114
00:07:31,117 --> 00:07:35,037
‫"ציירו תמונה של מה שאתם הכי אוהבים".‬

115
00:07:36,122 --> 00:07:40,209
‫מייד ידעתי שהוא צייר מוכשר.‬

116
00:07:40,293 --> 00:07:44,755
‫אז דבר אחד שאני בהחלט לא רוצה לעשות הוא…‬

117
00:07:45,256 --> 00:07:49,510
‫לטעון שהייתי המורה של בוב.‬

118
00:07:51,471 --> 00:07:57,560
‫רבים מהתלמידים הניחו את מכחוליהם‬
‫ובאו לראות מה בוב עושה.‬

119
00:07:58,352 --> 00:08:02,064
‫ואתה יודע, הוא אהב שיש לו קהל.‬
‫הוא אהב קהל תמיד.‬

120
00:08:03,566 --> 00:08:08,905
‫אבא שלי התחיל בציור בסגנון מסורתי,‬
‫אך זה נמאס עליו.‬

121
00:08:09,405 --> 00:08:15,077
‫אבי היה אדם‬
‫שעבד על פרויקט אחד, ובמחשבותיו…‬

122
00:08:15,161 --> 00:08:19,457
‫כבר היה באמצע הפרויקט הבא, בו-זמנית.‬

123
00:08:20,917 --> 00:08:24,003
‫היו לו כל כך הרבה תוכניות שונות‬

124
00:08:24,086 --> 00:08:30,801
‫עד שהוא מילא את ראשו בדברים האלה,‬
‫לא בדברים שקרו בהווה.‬

125
00:08:35,932 --> 00:08:38,601
‫מערכת היחסים בין הוריי הייתה מעורערת למדי.‬

126
00:08:40,144 --> 00:08:41,979
‫בסופו של דבר, הם התגרשו.‬

127
00:08:44,065 --> 00:08:47,193
‫באותה תקופה גרנו‬
‫בספוקיין שבמדינת וושינגטון.‬

128
00:08:49,862 --> 00:08:52,198
‫ואז הוא פגש את ג'יין זנרדלי.‬

129
00:08:53,908 --> 00:08:57,954
‫היא הייתה המזכירה של מפקד הבסיס‬
‫בבסיסי חיל האוויר שבהם התגוררנו.‬

130
00:09:00,081 --> 00:09:03,292
‫היא הייתה ממש מאוהבת באבי‬

131
00:09:05,294 --> 00:09:08,130
‫והוא אהב אותה אהבת נפש.‬

132
00:09:11,175 --> 00:09:15,346
‫אבל אבי תמיד חשב על הציור הבא.‬

133
00:09:17,723 --> 00:09:21,852
‫- "הקסם שבציורי שמן", עונה שלישית -‬

134
00:09:23,813 --> 00:09:26,315
‫הידד! זה מה שעלינו לעשות.‬

135
00:09:26,399 --> 00:09:29,485
‫עליי להציב את עצמי‬
‫בתוך אותה בועה כול יכולה.‬

136
00:09:29,569 --> 00:09:35,283
‫בוב ראה סרטון מאת ויליאם אלכסנדר‬

137
00:09:35,366 --> 00:09:39,120
‫והתלהב מאוד ממה שוויליאם עשה.‬

138
00:09:39,203 --> 00:09:42,415
‫כשראיתי את אלכסנדר‬
‫בטלוויזיה לראשונה כמעט התרגזתי,‬

139
00:09:42,915 --> 00:09:46,544
‫כי הוא היה יכול לעשות בתוך דקות‬
‫מה שלקח לי ימים שלמים.‬

140
00:09:48,546 --> 00:09:51,757
‫זה חייב להיות מהיר.‬
‫אל תתעסקו בזה במשך שעות.‬

141
00:09:51,841 --> 00:09:53,175
‫יש כאן יותר מדי פרטים.‬

142
00:09:53,259 --> 00:09:57,555
‫אנשים שלא מציירים יחשבו שהאיש הזה‬
‫עובד על הציור הזה כבר שנה שלמה.‬

143
00:09:57,638 --> 00:09:59,807
‫ציור שמן עשוי להצריך ימים,‬
‫חודשים ואף שנים.‬

144
00:09:59,890 --> 00:10:01,517
‫- איאן בורלנד, מרצה לאומנות -‬

145
00:10:01,601 --> 00:10:05,855
‫ביל אלכסנדר מאיץ הכול בטכניקה הזאת,‬
‫של רטוב על רטוב.‬

146
00:10:05,938 --> 00:10:08,316
‫ראשית אני מורח‬
‫את "לבן הקסם" הכול יכול שלי.‬

147
00:10:08,816 --> 00:10:12,570
‫לרוב הוא מרח שכבת יסוד עם ג'סו לבן,‬
‫אפור או שחור…‬

148
00:10:12,653 --> 00:10:14,739
‫נגיעה של כחול פרוסי.‬

149
00:10:15,823 --> 00:10:17,450
‫אתם רואים? לא יותר מדי צבע.‬

150
00:10:18,743 --> 00:10:21,370
‫ומעליה מרח צבעי שמן.‬

151
00:10:22,038 --> 00:10:25,333
‫השם הנכון לכך הוא "אלה פרימה",‬
‫הניסיון הראשון.‬

152
00:10:25,416 --> 00:10:27,835
‫היא מאפשרת דברים שאי אפשר להשיג בצבע יבש.‬

153
00:10:27,918 --> 00:10:30,004
‫- ג'וליה פרידמן, חוקרת תולדות האומנות -‬

154
00:10:31,672 --> 00:10:37,887
‫באמצע המאה ה-15 השתמשו בה‬
‫בשביל שיער ואריגים מסוימים,‬

155
00:10:38,763 --> 00:10:42,016
‫כדי לספק אפקט של מרקמים ותנועה.‬

156
00:10:42,600 --> 00:10:47,355
‫הדוגמה המפורסמת ביותר, אולי,‬
‫של "אלה פרימה", היא האימפרסיוניזם.‬

157
00:10:48,189 --> 00:10:52,151
‫אז "אלה פרימה" היא המצאה ישנה מאוד.‬

158
00:10:55,196 --> 00:10:58,032
‫בוב אמר,‬
‫"אני ממש רוצה להיפגש עם האיש הזה".‬

159
00:10:59,325 --> 00:11:02,203
‫כבר די נמאס לו מחיי הצבא.‬

160
00:11:03,037 --> 00:11:04,789
‫הוא רצה רק לצייר.‬

161
00:11:05,373 --> 00:11:12,129
‫הכרתי אישה שנהגה להזמין‬
‫את ויליאם אלכסנדר לסדנה בסטודיו שלה.‬

162
00:11:13,547 --> 00:11:17,426
‫בוב וויליאם הסתדרו זה עם זה מייד.‬

163
00:11:17,510 --> 00:11:21,889
‫ראיתי את אלכסנדר בטלוויזיה‬
‫וכמיליוני אחרים, התאהבתי בו.‬

164
00:11:22,390 --> 00:11:24,392
‫ולקח לי כשנה למצוא אותו.‬

165
00:11:24,475 --> 00:11:25,351
‫למדתי אצל ביל‬

166
00:11:26,227 --> 00:11:29,939
‫וכשפרשתי מהצבא הציעו לי משרה‬
‫בחברת "מג'יק ארט" כמורה נודד לציור.‬

167
00:11:30,022 --> 00:11:32,650
‫- תעודת שחרור משירות פעיל‬
‫סיבת העזיבה: פרישה -‬

168
00:11:32,733 --> 00:11:35,528
‫- בוב רוס, מורה, הצייר השמח‬
‫ילמד כאן את "הקסם שבציורי שמן" -‬

169
00:11:35,611 --> 00:11:39,782
‫הוא לימד לאורך כל החוף המזרחי,‬
‫מכר צבעים, בדי ציור ומכחולים…‬

170
00:11:39,865 --> 00:11:42,785
‫- ו' (ביל) אלכסנדר מציג את בוב רוס,‬
‫הצייר השמח -‬

171
00:11:42,868 --> 00:11:45,871
‫שתמיד היו חלק גדול בתוכניות האלה.‬

172
00:11:52,837 --> 00:11:55,297
‫- בוב רוס, פלורידה -‬

173
00:11:55,381 --> 00:11:58,217
‫פגשתי את בוב רוס בקניון של מאנסי ב-1982.‬

174
00:11:58,300 --> 00:12:00,010
‫- דיינה ג'סטר, ידידו של בוב -‬

175
00:12:00,094 --> 00:12:03,097
‫הוא ביצע שם הדגמת ציור.‬

176
00:12:03,889 --> 00:12:06,726
‫הוא ריתק אותי, כי כבר התחלתי לצייר.‬

177
00:12:07,351 --> 00:12:10,813
‫היה לנו כל כך הרבה במשותף‬
‫עד שפשוט הפכנו לידידים.‬

178
00:12:16,736 --> 00:12:18,571
‫הייתה איתו שם אישה עם שיער לבן.‬

179
00:12:19,905 --> 00:12:22,533
‫היא הייתה שם כדי לעזור במכירת הציורים.‬

180
00:12:23,576 --> 00:12:26,787
‫מאוחר יותר נודע לי שזאת הייתה אנט קובלסקי.‬

181
00:12:27,788 --> 00:12:31,667
‫אני רוצה להציג לכם את השותפה שלי‬
‫וידידתי הוותיקה, אנט קובלסקי.‬

182
00:12:31,751 --> 00:12:33,878
‫אנט, ברוכה הבאה לתוכנית.‬
‫-תודה, בוב.‬

183
00:12:35,087 --> 00:12:39,967
‫אבא שלי הכיר את הזוג קובלסקי דרך אנט,‬
‫שבאה ללמוד ציור אצל ביל אלכסנדר.‬

184
00:12:40,050 --> 00:12:42,136
‫- וולט ואנט קובלסקי -‬

185
00:12:42,219 --> 00:12:44,430
‫אנט כבר הייתה אומנית טובה אז.‬

186
00:12:44,513 --> 00:12:47,266
‫לא היו לו שיעורים זמינים,‬

187
00:12:47,767 --> 00:12:52,605
‫אבל היא גילתה שלביל אלכסנדר‬
‫יש בן טיפוחים בשם בוב רוס.‬

188
00:12:58,778 --> 00:13:04,492
‫היא חיפשה משהו ומצאה אותו בבוב רוס.‬

189
00:13:04,575 --> 00:13:07,953
‫וזה לא היה רק הציור, אלא משהו גדול מכך.‬

190
00:13:09,622 --> 00:13:13,459
‫היא הרגישה מחודשת ושאבה מבוב השראה.‬

191
00:13:16,587 --> 00:13:21,425
‫איבדתי בן והתאבלתי נואשות.‬

192
00:13:24,637 --> 00:13:26,972
‫הייתי שבורה לחלוטין.‬

193
00:13:27,556 --> 00:13:32,812
‫הייתי מסוגלת רק לשכב על הספה‬
‫ולצפות בטלוויזיה.‬

194
00:13:35,231 --> 00:13:39,109
‫אני חושב שמותו של בנה שינה אותה לנצח.‬

195
00:13:40,694 --> 00:13:45,282
‫אנט הייתה זקוקה למשהו שיחלץ אותה מהדיכאון.‬

196
00:13:45,825 --> 00:13:49,036
‫התקשרתי לבוב ואמרתי,‬
‫"אני לא יודעת מהו הדבר שיש לך,‬

197
00:13:49,620 --> 00:13:52,122
‫אבל כדאי שנשים אותו בבקבוק ונמכור אותו".‬

198
00:13:52,206 --> 00:13:53,833
‫- הסכם שותפות -‬

199
00:13:53,916 --> 00:13:58,587
‫היא לקחה אותו הביתה לוולט ואמרה,‬
‫"האיש הזה קסום.‬

200
00:13:58,671 --> 00:14:01,298
‫כדאי שננסה לעשות איתו עסקים".‬

201
00:14:02,758 --> 00:14:08,681
‫לדעתי בוב לא ממש הבין אז מה צופן לו העתיד.‬

202
00:14:09,431 --> 00:14:12,101
‫הוא פשוט לא עשה את זה בשביל הכסף.‬

203
00:14:13,519 --> 00:14:15,938
‫אך זאת בהחלט הייתה מטרתו של הזוג קובלסקי.‬

204
00:14:18,691 --> 00:14:22,611
‫הזוג קובלסקי עודד את בוב לצאת לדרך משלו‬
‫והיה מוכן להשקיע במיזם שלו…‬

205
00:14:22,695 --> 00:14:23,529
‫- דאג בלנדי -‬

206
00:14:23,612 --> 00:14:25,823
‫- מחבר "עננים שמחים, עצים שמחים:‬
‫תופעת בוב רוס" -‬

207
00:14:25,906 --> 00:14:29,410
‫שבמובנים רבים היה בנוי‬
‫לפי מה שעשה עם ביל אלכסנדר:‬

208
00:14:29,493 --> 00:14:31,036
‫העברת סדנאות.‬

209
00:14:34,248 --> 00:14:37,585
‫הם נתנו לו את הקריירה החדשה שלו.‬
‫את חייו החדשים, למעשה.‬

210
00:14:39,587 --> 00:14:44,008
‫זה היה לפני שאנשים הכירו את בוב רוס.‬
‫הם אמרו, "מי זה בוב רוס?"‬

211
00:14:45,551 --> 00:14:48,387
‫יום אחד הוא אמר,‬
‫"אתה רוצה לנסוע איתי לשיקגו?‬

212
00:14:48,470 --> 00:14:51,140
‫אני חושב שתהיה לי כיתה גדולה‬
‫ושאזדקק לעזרה".‬

213
00:14:52,224 --> 00:14:55,436
‫כשהגענו לשיקגו, נחשו כמה אנשים הגיעו.‬

214
00:14:55,519 --> 00:14:57,646
‫- בוטל!!! -‬

215
00:14:57,730 --> 00:15:03,777
‫כדי לחסוך כסף וכדי שהעסק יהיה‬
‫במקום אחד שבו יעבדו כולם,‬

216
00:15:04,278 --> 00:15:08,574
‫עברנו לגור עם הזוג קובלסקי‬
‫למשך שנה וחצי או שנתיים, נראה לי,‬

217
00:15:09,867 --> 00:15:12,703
‫וזה היה מעניין מאוד.‬

218
00:15:15,331 --> 00:15:18,709
‫וולט וג'יין טיפלו בכל העבודה המנהלית.‬

219
00:15:19,668 --> 00:15:25,591
‫הם היו שני זוגות נשואים,‬
‫אך בעל אחד עבד עם אשתו של השני ולהפך.‬

220
00:15:27,051 --> 00:15:30,012
‫התוודענו אליהם יותר ויותר.‬

221
00:15:31,305 --> 00:15:36,060
‫אם היה צורך לומר משהו במסגרת משפחתית,‬
‫הם הלכו לחדר נפרד‬

222
00:15:36,143 --> 00:15:40,189
‫ודיברו מחוץ לטווח השמיעה של אחרים.‬

223
00:15:41,941 --> 00:15:42,775
‫- מסווג -‬

224
00:15:42,858 --> 00:15:46,695
‫באותה תקופה, וולטר בדיוק פרש מה-CIA.‬

225
00:15:46,779 --> 00:15:49,198
‫- תוכנית סקירה היסטורית של ה-CIA‬
‫פרסום מלא -‬

226
00:15:49,281 --> 00:15:52,493
‫כרבים שפורשים מהממשלה,‬
‫הוא השתמש בקשרים שהיו לו בממשלה…‬

227
00:15:52,576 --> 00:15:54,828
‫- הרשומות הסודיות של "וולף"‬
‫וולטר קובלסקי, מקורי -‬

228
00:15:54,912 --> 00:15:57,831
‫כדי להצליח בעסקים.‬

229
00:16:00,501 --> 00:16:03,921
‫הזוג קובלסקי תמיד הקליט‬
‫את שיחות הטלפון העסקיות שלו‬

230
00:16:05,130 --> 00:16:08,092
‫בעזרת התקן שהיה צמוד לטלפון מאחור‬

231
00:16:09,551 --> 00:16:11,971
‫ותמיד חשבתי שזה די מוזר.‬

232
00:16:17,476 --> 00:16:21,563
‫אני פשוט תוהה לעיתים מה היה קורה‬

233
00:16:21,647 --> 00:16:27,194
‫אם הוא לא היה חובר לאנט ולוולטר.‬

234
00:16:30,572 --> 00:16:33,283
‫אולי אז היה לו טוב יותר. אני לא יודע.‬

235
00:16:33,367 --> 00:16:38,330
‫זו אחת מאותן שאלות שאין עליהן מענה.‬

236
00:16:44,628 --> 00:16:46,922
‫בהישמע הצליל, אנא הקליטו את הודעתכם.‬

237
00:16:47,006 --> 00:16:49,049
‫כשתסיימו להקליט, אתם יכולים לנתק.‬

238
00:16:49,550 --> 00:16:51,802
‫זה דיינה ג'סטר, מתקשר אליכם בחזרה.‬

239
00:16:51,885 --> 00:16:53,512
‫פשוט תתקשרו אליי אחר כך.‬

240
00:16:54,096 --> 00:16:55,431
‫תודה. להתראות.‬

241
00:16:57,516 --> 00:17:03,439
‫רבים שהסכימו להתראיין כאן חוזרים בהם,‬
‫כי הם פוחדים מהזוג קובלסקי.‬

242
00:17:03,522 --> 00:17:07,734
‫הזוג קובלסקי ידוע היטב בכך שהוא תובע אנשים‬
‫וזה מה שמפחיד אותם.‬

243
00:17:09,611 --> 00:17:12,321
‫- למעלה מתריסר אנשים‬
‫שהכירו את בוב ועבדו איתו -‬

244
00:17:12,406 --> 00:17:15,992
‫- סירבו להשתתף בסרט הזה‬
‫מחשש מפעולת תגמול משפטית. -‬

245
00:17:16,076 --> 00:17:18,619
‫בסדר. בעוד חמש, ארבע…‬

246
00:17:19,538 --> 00:17:23,584
‫אני מוסר את המברשת הכול יכולה‬
‫לאיש רב היכולת שלנו, בוב.‬

247
00:17:23,666 --> 00:17:24,585
‫תודה רבה, ביל.‬

248
00:17:24,667 --> 00:17:27,212
‫קיבלנו גלויות רבות‬
‫עם בקשות לשיעורים באזור הזה‬

249
00:17:27,296 --> 00:17:31,508
‫עד שהחלטנו להעביר כאן שיעור‬
‫ונפתח כיתה בעתיד הקרוב.‬

250
00:17:31,592 --> 00:17:33,927
‫אנחנו ניצור כמה ציירים כול יכולים.‬

251
00:17:34,511 --> 00:17:36,430
‫הוריי החליטו לעשות תשדיר פרסומת.‬

252
00:17:36,513 --> 00:17:39,141
‫- קולה של ג'ואן קובלסקי,‬
‫בתם של וולט ואנט קובלסקי -‬

253
00:17:39,224 --> 00:17:40,768
‫- ריאיון ברדיו -‬

254
00:17:40,851 --> 00:17:42,978
‫כשבוב צייר, מנהל התחנה עבר שם ואמר,‬

255
00:17:43,062 --> 00:17:48,108
‫"האיש הזה עושה דבר מדהים.‬
‫בואו נעשה איתו סדרה".‬

256
00:17:49,651 --> 00:17:52,321
‫מאחר שידע מה ביל אלכסנדר הצליח להשיג‬

257
00:17:52,404 --> 00:17:56,158
‫באמצעות השידורים שלו,‬
‫חשב הזוג קובלסקי שזו יכולה להיות דרך‬

258
00:17:56,241 --> 00:17:58,911
‫ליצור קהל חדש יותר,‬

259
00:17:58,994 --> 00:18:03,582
‫שיביא אנשים לסדנאות.‬

260
00:18:04,083 --> 00:18:08,545
‫זאת הייתה התחלה צנועה מאוד‬
‫ולא בת-קיימה מבחינה כלכלית,‬

261
00:18:08,629 --> 00:18:12,174
‫שהפכה לבת-קיימה מאוד מבחינה כלכלית.‬

262
00:18:12,758 --> 00:18:17,012
‫היינו בבית ישן וצילמנו בסלון.‬
‫לכן יש שם וילון שחור, כי כיסינו את האח.‬

263
00:18:17,096 --> 00:18:19,431
‫- תחנת טלוויזיה WIPB, ערוץ 49 PBS -‬

264
00:18:19,515 --> 00:18:21,892
‫והסוויצ'ר היה במטבח.‬

265
00:18:22,559 --> 00:18:25,813
‫אנו מתחילים עם חזון בליבנו‬
‫ושמים אותו על בד ציור…‬

266
00:18:25,896 --> 00:18:28,023
‫- "חדוות הציור", פרק הפיילוט, 1983 -‬

267
00:18:28,107 --> 00:18:30,359
‫ואנחנו כאן כדי ללמד גם אתכם לעשות זאת.‬

268
00:18:30,442 --> 00:18:33,487
‫אז בואו נעשה זאת.‬
‫בואו נצייר תמונה, ממש כאן.‬

269
00:18:34,029 --> 00:18:36,490
‫הוא צילם שלוש תוכניות ביום אחד‬

270
00:18:37,116 --> 00:18:39,618
‫וזאת באמת הייתה הרבה עבודה.‬

271
00:18:40,119 --> 00:18:46,208
‫היה קשה מספיק‬
‫לצייר ציור נוף שלם בתוך 28 דקות,‬

272
00:18:46,291 --> 00:18:48,252
‫אך זו הייתה רק ההתחלה.‬

273
00:18:48,335 --> 00:18:51,296
‫הכול היה כזה,‬
‫"סובב את לוח הצבעים בכיוון הזה",‬

274
00:18:51,380 --> 00:18:54,299
‫או "זה כל הזמן שנותר לך" או…‬

275
00:18:54,383 --> 00:18:59,721
‫"אופס, ציור הדוגמה נפל מהכן בדיוק באמצע.‬
‫אני לא יודע מה לעשות. הוא הפוך על הרצפה".‬

276
00:18:59,805 --> 00:19:01,390
‫וגם, "איך אני ממשיך מכאן?"‬

277
00:19:01,473 --> 00:19:05,060
‫היצירה הזאת היא שלכם.‬
‫אתם יכולים לעשות כאן כל מה שתרצו.‬

278
00:19:05,144 --> 00:19:06,770
‫אך הוא השתפר בזה.‬

279
00:19:07,271 --> 00:19:09,857
‫אתם מתרגשים כבר? אתם מוכנים לצייר איתנו?‬

280
00:19:10,566 --> 00:19:11,650
‫אתם מסוגלים לזה.‬

281
00:19:15,320 --> 00:19:17,573
‫- אולפן WIPB המקורי, מאנסי, אינדיאנה -‬

282
00:19:17,656 --> 00:19:20,909
‫אני בכלל לא זוכר אותו מהזווית הזאת.‬
‫חלפו שנים כה רבות.‬

283
00:19:21,535 --> 00:19:23,996
‫אולי זהו המקום הראשון שבו הם צילמו,‬

284
00:19:24,079 --> 00:19:28,041
‫והמקום שבו הייתי נראה שונה קצת מזה.‬

285
00:19:28,125 --> 00:19:32,379
‫תסתכלו. כן.‬
‫יש פה כל מיני דברים של בוב רוס.‬

286
00:19:33,547 --> 00:19:35,299
‫זה היה חלל האולפן.‬

287
00:19:35,382 --> 00:19:38,093
‫אנחנו רוצים להזמין אנשים‬
‫להיכנס ולהוקיר את בוב.‬

288
00:19:38,719 --> 00:19:43,182
‫סימנו "איקס" על הרצפה כאן,‬
‫במקום שבו כן הציור היה, לדעתנו.‬

289
00:19:43,265 --> 00:19:45,851
‫אנחנו יודעים שהזיזו אותו‬
‫מספר פעמים ברחבי החדר.‬

290
00:19:46,351 --> 00:19:47,603
‫אנשים אומרים כל הזמן:‬

291
00:19:48,270 --> 00:19:52,191
‫"אני לא יכול לצייר קו ישר.‬
‫בוב, אין לי הכישרון לעשות מה שאתה עושה".‬

292
00:19:52,274 --> 00:19:54,359
‫- "חדוות הציור", עונה שנייה, 1983 -‬

293
00:19:54,443 --> 00:19:56,528
‫הבלים. בכישרון צריך להשקיע.‬

294
00:19:57,029 --> 00:20:00,490
‫במילים אחרות,‬
‫אתם יכולים לעשות כל מה שאתם מוכנים לתרגל.‬

295
00:20:00,991 --> 00:20:02,451
‫והדבר הזה אינו יוצא מן הכלל.‬

296
00:20:03,118 --> 00:20:06,079
‫בעונה השנייה הוא נפטר מהמשקפיים,‬

297
00:20:06,163 --> 00:20:08,749
‫והיה בטוח למדי‬

298
00:20:09,333 --> 00:20:12,586
‫שאולי היא תצליח אפילו יותר מכפי שחשב.‬

299
00:20:13,170 --> 00:20:15,172
‫- סאלי שנק, במאית, "חדוות הציור" -‬

300
00:20:15,255 --> 00:20:18,967
‫עבדתי ב"חדוות הציור" מן ההתחלה.‬
‫חשבתי, "זה הולך להיות ממש כיף",‬

301
00:20:19,051 --> 00:20:23,388
‫כי הבימוי היה מה שהכי אהבתי בהפקה.‬
‫אני אוהבת להגיד לאנשים מה לעשות.‬

302
00:20:24,890 --> 00:20:27,517
‫בתחילה היה לו ציור מוכן בצד,‬

303
00:20:27,601 --> 00:20:30,187
‫אז בעיקרון ידענו כיצד זה ייראה.‬

304
00:20:32,189 --> 00:20:35,400
‫אך בסופו של דבר‬
‫הוא נפטר ממנו והשתמש בזיכרונו.‬

305
00:20:35,484 --> 00:20:37,736
‫נשארה לנו דקה בערך.‬

306
00:20:37,819 --> 00:20:40,447
‫אך בכל פעם שסימנתי לו שנותרו שתי דקות…‬

307
00:20:41,365 --> 00:20:42,950
‫"זה הזמן לעץ גדול!"‬

308
00:20:43,033 --> 00:20:45,285
‫ואני אומרת לכם, החל מן הצילום האחרון,‬

309
00:20:45,369 --> 00:20:49,581
‫תמיד הייתי לחוצה,‬
‫כי לא הייתי בטוחה שיספיק לסיים אותו.‬

310
00:20:50,165 --> 00:20:52,793
‫אתם מוכנים? זהו מבחן האומץ האמיתי שלכם.‬

311
00:20:53,293 --> 00:20:54,169
‫בדיוק כאן.‬

312
00:20:56,922 --> 00:21:00,467
‫אבל לכן זה כיף. תהיו אמיצים. תסתכנו.‬

313
00:21:01,468 --> 00:21:03,095
‫בסדר. הינה מבחן האומץ שלכם.‬

314
00:21:07,140 --> 00:21:08,934
‫כאן צריך להיות כאן עץ גדול.‬

315
00:21:09,017 --> 00:21:12,187
‫הכנסתו של העץ הזה עושה שני דברים.‬

316
00:21:12,688 --> 00:21:15,190
‫ראשית, היא משגעת את הבמאית שלי.‬

317
00:21:15,691 --> 00:21:17,776
‫אבל שנית, היא דוחקת הכול לאחור.‬

318
00:21:17,859 --> 00:21:20,028
‫היא מספקת הרבה יותר פרספקטיבה.‬

319
00:21:20,529 --> 00:21:21,613
‫זה היה כמו קסם.‬

320
00:21:24,283 --> 00:21:26,785
‫כשמדובר בבוב רוס, כשמשהו לא מסתדר,‬

321
00:21:26,868 --> 00:21:29,621
‫לרוב הוא עושה מה שמורה טוב היה עושה.‬

322
00:21:30,455 --> 00:21:32,082
‫אתה לא מתרגש.‬

323
00:21:32,833 --> 00:21:35,043
‫הצעד הבא שלך הוא לתקן.‬

324
00:21:36,712 --> 00:21:40,590
‫שלום! אני שמח שהצלחתם להצטרף אליי היום.‬
‫תפסתם אותי משתעשע קצת.‬

325
00:21:40,674 --> 00:21:44,219
‫אני מקבל מאנשים בכל רחבי הארץ‬
‫המון גלויות ומכתבים שבהם נכתב,‬

326
00:21:44,303 --> 00:21:47,848
‫"בוב, מה לעשות אם אני באמצע ציור‬
‫והחלטתי שהוא לא מוצא חן בעיניי?"‬

327
00:21:47,931 --> 00:21:49,599
‫אני אומר שוב ושוב,‬

328
00:21:49,683 --> 00:21:52,269
‫"אין לנו טעויות. יש לנו תאונות משמחות".‬

329
00:21:53,895 --> 00:21:58,108
‫והוא נטש את הרעיון הזה,‬
‫שיש צורך בכישרון, להיוולד עם כישרון,‬

330
00:21:58,191 --> 00:22:01,987
‫לזכות בברכתו של האל,‬
‫כדי להיות מסוגל לצייר, וזה ממש לא נכון.‬

331
00:22:02,070 --> 00:22:03,155
‫- וולט קובלסקי -‬

332
00:22:04,865 --> 00:22:07,743
‫הוא האמין שכל אחד יכול ליצור דברים.‬

333
00:22:07,826 --> 00:22:10,787
‫אתם יודעים,‬
‫לאחרונה ביצעתי הדגמה בקניון‬

334
00:22:10,871 --> 00:22:12,748
‫ומישהו ניגש אליי ואמר,‬

335
00:22:12,831 --> 00:22:15,917
‫"בוב, אני לא אוכל לצייר לעולם,‬
‫כי אני עיוור צבעים.‬

336
00:22:16,001 --> 00:22:18,086
‫אני רואה רק גוונים של אפור".‬

337
00:22:18,170 --> 00:22:22,382
‫אז החלטתי שהיום נעשה תמונה באפור,‬
‫רק כדי להראות לכם שכל אחד יכול לצייר.‬

338
00:22:23,467 --> 00:22:27,721
‫העובדה שהוא היה מוכן לעשות זאת‬
‫העידה על לב הזהב של בוב.‬

339
00:22:28,472 --> 00:22:32,225
‫לא ידעתם שיש לכם כוח כה רב, נכון?‬
‫אתם באמת יכולים לעשות את זה.‬

340
00:22:32,309 --> 00:22:33,727
‫- יום א', 30 בספטמבר, 1984 -‬

341
00:22:33,810 --> 00:22:35,979
‫אתם יכולים להזיז הרים, עצים, נהרות אדירים.‬

342
00:22:36,063 --> 00:22:38,148
‫- בוב רוס מהלל את "חדוות הציור" ממאנסי -‬

343
00:22:38,231 --> 00:22:40,525
‫- למעלה מ-40 תחנות של PBS‬
‫משדרות את "חדוות הציור" -‬

344
00:22:40,609 --> 00:22:44,404
‫נתחיל בקצת "שחור חצות". אולי בעולם שלנו‬
‫יש ענן קטן ושמח שחי כאן למעלה.‬

345
00:22:44,988 --> 00:22:46,865
‫כשהיינו ילדים, אחי ג'ים ואני‬

346
00:22:46,948 --> 00:22:49,076
‫נהגנו לשכב על הגב בשדה…‬

347
00:22:49,159 --> 00:22:51,661
‫- בוב רוס וג'ימי קוקס, אחיו למחצה של בוב -‬

348
00:22:51,745 --> 00:22:54,414
‫להביט למעלה בעננים‬
‫ולראות בהם צורות מטורפות.‬

349
00:22:54,915 --> 00:22:56,958
‫ודאי עשיתם זאת, גם אם אינכם מודים בכך.‬

350
00:22:57,876 --> 00:23:03,840
‫הבוב שאתם רואים בטלוויזיה‬
‫הוא קרוב מאוד לגישה האמיתית שלו‬

351
00:23:03,924 --> 00:23:07,719
‫לגבי הטבע והכול, למעשה.‬

352
00:23:07,803 --> 00:23:10,931
‫היום יש לי שני אורחים שאני רוצה להציג לכם.‬

353
00:23:11,014 --> 00:23:15,060
‫אלה שני אדומי חזה קטנים.‬
‫הם פרחחים ממש חמודים.‬

354
00:23:15,143 --> 00:23:17,062
‫היי, מה אתם הולכים לעשות?‬

355
00:23:17,562 --> 00:23:19,481
‫הוא אהב את הטבע.‬

356
00:23:22,734 --> 00:23:25,821
‫הייתה לו סירת קאנו שהוא שט בה באגם.‬

357
00:23:26,988 --> 00:23:31,118
‫הוא נהג לתפוס כמה דגים,‬
‫אבל השליך אותם בחזרה תמיד.‬

358
00:23:31,201 --> 00:23:32,577
‫הוא לא השאיר אותם אצלו.‬

359
00:23:36,123 --> 00:23:38,166
‫הוא נהג לומר שהוא צד עם מצלמה.‬

360
00:23:40,836 --> 00:23:42,921
‫זהו פיפוד. פיפוד, סנאי הכיס.‬

361
00:23:43,004 --> 00:23:46,550
‫הוא נפל מעץ‬
‫ואישה נחמדה מאוד הביאה אותו אליי‬

362
00:23:46,633 --> 00:23:50,178
‫ושאלה אם אסכים לטפל בו‬
‫עד שיגיע לגודל שבו אפשר יהיה לשחררו.‬

363
00:23:50,887 --> 00:23:55,642
‫אתה יודע, אם היה רואה חיה פצועה,‬
‫הוא היה עושה כל שביכולתו כדי לעזור.‬

364
00:23:56,393 --> 00:24:01,189
‫דבר אחד שהבחנתי בו בנסיעותיי ברחבי הארץ,‬
‫בהדגמות ובשיעורים שלי…‬

365
00:24:01,273 --> 00:24:03,400
‫- "חדוות הציור", עונה שביעית, 1985 -‬

366
00:24:03,483 --> 00:24:04,901
‫רק אנשים נחמדים מציירים.‬

367
00:24:04,985 --> 00:24:08,029
‫כל הציירים שפגשתי אי פעם‬
‫היו בני אדם נפלאים.‬

368
00:24:08,613 --> 00:24:11,783
‫לאחר שהחלו לשדר את התוכנית,‬
‫כל סדנה הייתה מפוצצת.‬

369
00:24:13,660 --> 00:24:17,289
‫כי כה רבים רצו להדריך בעצמם.‬

370
00:24:17,873 --> 00:24:20,292
‫לכן הוא החליט לבצע את הכשרת המורים.‬

371
00:24:21,793 --> 00:24:24,296
‫אני רואה שרובכם כבר עשיתם את זה.‬

372
00:24:24,379 --> 00:24:27,090
‫את השכבה הדקיקה‬
‫של לבן נוזלי על בד הציור שלכם…‬

373
00:24:28,592 --> 00:24:31,511
‫אתם צופים בבוב כל כך הרבה,‬
‫שאתם כבר יודעים את זה.‬

374
00:24:33,305 --> 00:24:36,808
‫היום יש לי הזכות והעונג להציג לכם‬

375
00:24:36,892 --> 00:24:40,604
‫את אחד המורים הטובים ביותר בארץ‬
‫וגם אחד מידידיי הקרובים ביותר.‬

376
00:24:40,687 --> 00:24:43,273
‫אני רוצה להציג לכם היום את מר דיינה ג'סטר.‬

377
00:24:43,356 --> 00:24:46,485
‫דיינה נוסע בכל רחבי הארץ‬
‫ומלמד אלפי אנשים‬

378
00:24:46,568 --> 00:24:48,153
‫את "חדוות הציור".‬

379
00:24:48,945 --> 00:24:50,322
‫אנחנו היינו המייסדים.‬

380
00:24:50,405 --> 00:24:52,699
‫היינו שם מן ההתחלה.‬
‫-מהיום הראשון.‬

381
00:24:54,743 --> 00:24:58,914
‫בני, סטיב, הוא צייר אדיר והוא פשוט…‬

382
00:24:59,539 --> 00:25:02,042
‫הוא כה צעיר וכל כך מתרגש מזה.‬

383
00:25:02,125 --> 00:25:06,296
‫נעים לראות צעירים מתלהבים ממשהו כזה.‬

384
00:25:06,379 --> 00:25:10,800
‫אנחנו שולחים את סטיב לכל רחבי הארץ‬
‫והוא מלמד מאות אנשים את "חדוות הציור".‬

385
00:25:11,384 --> 00:25:12,928
‫טופחים קלות לתוך הצבע.‬

386
00:25:15,680 --> 00:25:19,309
‫ואז, אתם יודעים,‬
‫האזורים הקטנים האלה שבין לבין,‬

387
00:25:19,392 --> 00:25:22,062
‫החשוכים, צריך רק לגעת בהם.‬

388
00:25:22,145 --> 00:25:27,400
‫בוב אהב את הריגוש שבלראות תלמיד חדש מחייך‬

389
00:25:27,901 --> 00:25:30,779
‫עם ציור חדש ויפהפה.‬

390
00:25:32,948 --> 00:25:35,867
‫בוב היה משמח אותם באופן שלא ייאמן.‬

391
00:25:38,203 --> 00:25:41,331
‫כזה, "מה, אני עשיתי את זה? לא ייתכן".‬

392
00:25:42,332 --> 00:25:43,458
‫כן. אתה עשית את זה.‬

393
00:25:44,876 --> 00:25:46,670
‫קורה כאן הרבה בנוסף לציור‬

394
00:25:47,170 --> 00:25:50,340
‫ואני חושב שאנשים מודעים לכך ונהנים מזה.‬

395
00:25:52,217 --> 00:25:56,680
‫למרות הצלחתו של רוס,‬
‫הוא לא היה יחיד במינו.‬

396
00:25:57,847 --> 00:26:02,352
‫בתחילת שנות ה-80,‬
‫גם אומנים אחרים לימדו בטלוויזיה.‬

397
00:26:03,228 --> 00:26:04,646
‫- סדנת האומנות של ג'נקינס -‬

398
00:26:04,729 --> 00:26:05,855
‫התחלנו בטלוויזיה ב-83'…‬

399
00:26:05,939 --> 00:26:07,649
‫- גארי וקאת'רן ג'נקינס, ציירי פרחים -‬

400
00:26:07,732 --> 00:26:10,026
‫באותה שנה כמו בוב רוס.‬

401
00:26:10,819 --> 00:26:14,364
‫רוס עשה את הקטע שלו, את הנופים שלו,‬

402
00:26:14,990 --> 00:26:16,825
‫ואנחנו ציירנו פרחים.‬

403
00:26:17,993 --> 00:26:20,370
‫בוב נהג לומר, "אני איש של הרים ועצים".‬

404
00:26:22,038 --> 00:26:25,875
‫הוא אמר גם, "אם אתם באמת רוצים‬
‫ללמוד לצייר פרחים, גשו לזוג ג'נקינס".‬

405
00:26:28,169 --> 00:26:33,049
‫בתערוכות מקצועיות,‬
‫בוב ואני אכלנו ארוחת ערב ביחד פעמים רבות.‬

406
00:26:34,884 --> 00:26:37,012
‫ואחרי ארוחת הערב‬

407
00:26:37,095 --> 00:26:42,475
‫הסתובבנו ביחד כדי לראות‬
‫את מי יזהו אנשים רבים יותר.‬

408
00:26:43,393 --> 00:26:45,395
‫כמובן שבוב ניצח בזה תמיד.‬

409
00:26:47,439 --> 00:26:50,233
‫- "חדוות הציור", 49 WIPB -‬

410
00:26:50,317 --> 00:26:53,820
‫תגידי לי איך בוב היה שלא מול המצלמות.‬

411
00:26:53,903 --> 00:26:55,113
‫כן, הוא היה כיפי.‬

412
00:26:55,655 --> 00:26:58,992
‫אני רוצה רק לחלוק בסוד קטן.‬
‫לפעמים הוא סיפר בדיחות גסות.‬

413
00:26:59,492 --> 00:27:02,412
‫הוא סיפר לנו בדיחות גסות‬
‫מייד לפני תחילת הצילומים,‬

414
00:27:02,495 --> 00:27:06,916
‫כדי לגרום לנו להשתחרר, לדעתי,‬
‫אבל הוא היה כפי שהיה בצילומים.‬

415
00:27:07,000 --> 00:27:12,672
‫הוא היה כיפי‬
‫והייתה לו כריזמה כמו שלא ראית מעולם.‬

416
00:27:15,050 --> 00:27:18,136
‫הוא היה אנרגטי יותר בחיים‬

417
00:27:18,720 --> 00:27:21,348
‫והוא ממש אהב מכוניות מהירות.‬

418
00:27:21,973 --> 00:27:25,352
‫המתחרים אינם יכולים להשתוות למכונית הזאת.‬

419
00:27:25,852 --> 00:27:29,147
‫הקורבט היחידה במינה של שברולט.‬

420
00:27:29,731 --> 00:27:34,569
‫הייתה לו סטינגריי 69'‬
‫שהייתה עשויה מפיברגלס בעבודת יד,‬

421
00:27:35,320 --> 00:27:38,448
‫מנוע 5.7 ליטרים, כל השכלולים.‬

422
00:27:38,948 --> 00:27:41,993
‫יום אחד הוא לקח אותי בקורבט ואמרתי,‬
‫"מה אתה עושה?"‬

423
00:27:42,494 --> 00:27:44,704
‫הוא אמר, "אקח אותך לסיבוב כיפי, גבר".‬

424
00:27:47,624 --> 00:27:49,000
‫- קורבט -‬

425
00:27:50,168 --> 00:27:54,005
‫הוא לא אהב להפחיד אנשים.‬
‫הוא אהב לרגש אנשים.‬

426
00:27:54,089 --> 00:27:56,216
‫כן, הוא בהחלט היה בקטע הזה.‬

427
00:28:02,138 --> 00:28:06,768
‫הזוג קובלסקי טיפל בהיבטים העסקיים של המיזם‬

428
00:28:06,851 --> 00:28:10,146
‫וכך בוב התפנה לעשות‬
‫מה שהיה טוב בו יותר מכול,‬

429
00:28:10,230 --> 00:28:12,023
‫להתחבר אל בני אדם.‬

430
00:28:14,401 --> 00:28:17,237
‫כולם ניסו רק לעבוד ולבצע את תפקידם.‬

431
00:28:18,613 --> 00:28:21,825
‫ג'יין הייתה אינטליגנטית מאוד, אתה יודע,‬

432
00:28:21,908 --> 00:28:24,869
‫ומדהימה בעבודת מנהלה.‬

433
00:28:26,538 --> 00:28:31,334
‫היא לימדה אותי שאם עושים משהו,‬
‫עושים אותו כמו שצריך ולא מחפפים.‬

434
00:28:33,253 --> 00:28:35,213
‫אז ביחד עם וולט ואנט‬

435
00:28:35,296 --> 00:28:38,174
‫היה לשתי המשפחות משהו טוב ביד.‬

436
00:28:39,467 --> 00:28:43,805
‫בתוך חמש שנים נראה היה שהכול מסתדר די טוב.‬

437
00:28:46,141 --> 00:28:49,686
‫החדווה והאהבה שלו פשוט האירו את החדר.‬

438
00:28:49,769 --> 00:28:52,063
‫- אנדריאה בקסטר‬
‫חברת צוות, "חדוות הציור" -‬

439
00:28:52,147 --> 00:28:53,690
‫הוא גרם לי להרגיש כבת משפחה.‬

440
00:28:53,773 --> 00:28:56,651
‫בכל בוקר שבו בא לשם בשביל תוכניתו,‬

441
00:28:56,735 --> 00:29:03,533
‫הוא נכנס למשרדי עם כוס הקפה שלו,‬
‫סיפר בדיחות, חיבק אותנו‬

442
00:29:03,616 --> 00:29:07,495
‫ופשוט הקניט אותנו כמו אח גדול.‬

443
00:29:09,831 --> 00:29:11,791
‫היה לו לב זהב,‬

444
00:29:13,168 --> 00:29:15,754
‫אבל הוא היה גם איש בידור.‬

445
00:29:16,588 --> 00:29:19,883
‫אני אקח את מברשת הבלנדר הקטנה והרכה שלנו,‬

446
00:29:20,508 --> 00:29:22,635
‫עדינה מאוד, מברשת רכה וקטנה,‬

447
00:29:22,719 --> 00:29:25,805
‫ופשוט אערבב קצת את שכבת היסוד.‬

448
00:29:26,389 --> 00:29:27,974
‫בעדינות.‬

449
00:29:28,600 --> 00:29:29,809
‫נוגע רק בקושי.‬

450
00:29:30,310 --> 00:29:32,520
‫פשוט אלטף קצת את בד הציור.‬

451
00:29:33,605 --> 00:29:34,647
‫כך.‬

452
00:29:35,774 --> 00:29:38,735
‫שאלתי אותו, "למה אתה מדבר כך בטלוויזיה?"‬

453
00:29:38,818 --> 00:29:44,199
‫והוא אמר,‬
‫"תראה, ביל אלכסנדר תמיד היה נוקשה קצת".‬

454
00:29:44,282 --> 00:29:48,495
‫אתם יודעים, אני משתמש כבר בצבע השני‬
‫במכחול שלי, כאן, בשביל העננים.‬

455
00:29:48,578 --> 00:29:53,124
‫כבר יש בהם המון צהוב. אני רוצה שינוי.‬

456
00:29:53,208 --> 00:29:55,210
‫אתה יודע, הקול שלו היה נוקשה.‬

457
00:29:55,293 --> 00:29:58,171
‫הוא היה נמרץ ואנרגטי מאוד.‬

458
00:29:58,254 --> 00:29:59,672
‫אז אבא שלי אמר,‬

459
00:29:59,756 --> 00:30:03,760
‫"ובכן, נראה לי‬
‫שרוב הקהל שלנו הוא ממין נקבה.‬

460
00:30:03,843 --> 00:30:06,262
‫הרבה מהקהל הוא ממין נקבה,‬

461
00:30:06,346 --> 00:30:09,140
‫אז אולי אנסה ללחוש".‬

462
00:30:09,682 --> 00:30:11,434
‫במילים אחרות, הוא ניסה ליצור‬

463
00:30:11,518 --> 00:30:16,105
‫כמעט את ההפך הגמור מביל אלכסנדר.‬

464
00:30:16,856 --> 00:30:18,858
‫אחזו בה והרימו אותה.‬

465
00:30:18,942 --> 00:30:21,611
‫לטפו אותה, התגרו בה, משכו אותה.‬

466
00:30:23,071 --> 00:30:24,113
‫זהו.‬

467
00:30:25,198 --> 00:30:29,494
‫תנו איתה אהבים כאן. בעדינות רבה.‬

468
00:30:30,495 --> 00:30:33,373
‫העובדה שהוא קרא לתוכניתו "חדוות הציור"‬

469
00:30:33,456 --> 00:30:34,958
‫אינה מקרית, כמובן,‬

470
00:30:35,041 --> 00:30:40,421
‫כי זה מתקשר לכל מסורת ההדרכות‬
‫שהייתה קיימת בשנות ה-70 המוקדמות.‬

471
00:30:40,505 --> 00:30:42,215
‫יש את "חדוות הבישול",‬

472
00:30:42,298 --> 00:30:46,594
‫אך גם את "חדוות המין". זה היה ספר מהפכני.‬

473
00:30:47,470 --> 00:30:49,973
‫הגיוני שבוב רוס אימץ שם דומה מאוד.‬

474
00:30:50,056 --> 00:30:51,641
‫- "עוד חדוות מין" -‬

475
00:30:51,724 --> 00:30:52,976
‫הוא מדבר בקול‬

476
00:30:53,059 --> 00:30:56,521
‫שכולו חומר הרגעה נוזלי, וזה חושני מאוד.‬

477
00:30:56,604 --> 00:31:00,775
‫הוא מעמיד פנים‬
‫שהוא מדבר עם אישה אחת, במיטה.‬

478
00:31:00,859 --> 00:31:02,277
‫- אנט קובלסקי, 2011, ריאיון -‬

479
00:31:02,360 --> 00:31:04,153
‫זה נכון. הוא התאמן.‬

480
00:31:04,654 --> 00:31:06,865
‫הוא ניסה להיות קצת סקסי.‬

481
00:31:07,448 --> 00:31:09,617
‫בזמן הצילומים אני מדבר רק עם אדם אחד‬

482
00:31:09,701 --> 00:31:12,245
‫ואני ממש משוגע על האדם הזה.‬

483
00:31:12,871 --> 00:31:15,874
‫זה מצב של אחד על אחד‬
‫ואני חושב שאנשים מבינים זאת‬

484
00:31:15,957 --> 00:31:18,668
‫וחשים שהם מכירים אותי‬
‫ואני חש שאני מכיר אותם.‬

485
00:31:19,752 --> 00:31:21,004
‫כמעט לא נוגע.‬

486
00:31:21,504 --> 00:31:22,964
‫פשוט לטפו אותה.‬

487
00:31:23,464 --> 00:31:25,300
‫חככו אותה. לטפו אותה.‬

488
00:31:25,884 --> 00:31:27,176
‫היפטרו מהכמות העודפת.‬

489
00:31:29,679 --> 00:31:31,389
‫פשוט תנו לה מכות רצח.‬

490
00:31:31,890 --> 00:31:35,727
‫ואם יש שאלות שלא ענינו עליהן בתוכנית,‬
‫צרו איתנו קשר.‬

491
00:31:35,810 --> 00:31:39,355
‫נשמח לנסות לענות‬
‫כמעט על כל שאלה שתעלה בדעתכם,‬

492
00:31:39,856 --> 00:31:42,901
‫כל עוד היא לא אישית מדי. בואו נראה. מה…?‬

493
00:31:43,401 --> 00:31:47,155
‫את זאת לא נקריא בטלוויזיה.‬
‫נניח אותה בצד ונמשיך.‬

494
00:31:48,239 --> 00:31:50,491
‫בוב ערך הדגמת ציור.‬

495
00:31:50,575 --> 00:31:52,619
‫אחרי שסיים את הציור שלו, הוא אמר,‬

496
00:31:52,702 --> 00:31:54,329
‫"סטיב, דיינה, בואו הנה.‬

497
00:31:54,412 --> 00:31:55,580
‫הגנו עליי.‬

498
00:31:55,663 --> 00:31:59,000
‫הנשים רוצות את חתימתי ועוקבות אחריי.‬
‫אני מנסה ללכת לשירותים".‬

499
00:31:59,083 --> 00:32:01,878
‫הן פשוט קרעו לו את החולצה.‬
‫-זה היה טירוף.‬

500
00:32:01,961 --> 00:32:04,881
‫הן ניסו להשיג קווצה משיער החזה שלו,‬
‫או כל דבר אחר.‬

501
00:32:07,133 --> 00:32:10,428
‫בוב היה כריזמטי, אבל פלרטטן קצת.‬

502
00:32:11,095 --> 00:32:14,891
‫הוא פלירטט איתי ועם כל חברות הצוות.‬

503
00:32:14,974 --> 00:32:17,518
‫הוא פשוט היה כזה. פשוט היה לו קסם אישי.‬

504
00:32:18,061 --> 00:32:20,980
‫אך לדעתי הוא עשה זאת‬
‫גם כדי לגרום לאנשים להרגיש טוב.‬

505
00:32:23,191 --> 00:32:25,234
‫- אימא אנט, אבא בוב, דוד דיינר -‬

506
00:32:25,318 --> 00:32:28,529
‫אנט נשבתה בקסמיו של בוב.‬

507
00:32:28,613 --> 00:32:32,992
‫אני זוכר מפגש אחד של התוכנית בדייטונה.‬

508
00:32:33,576 --> 00:32:36,704
‫כולם רצו להצטלם ביחד עם בוב.‬

509
00:32:36,788 --> 00:32:41,125
‫אנט פשוט קינאה במערכות היחסים האלו,‬

510
00:32:41,209 --> 00:32:44,504
‫שהיו לבוב עם אחרים מלבדה.‬

511
00:32:47,423 --> 00:32:51,678
‫אנט לא אהבה שבוב הקדיש תשומת לב לאחרים.‬

512
00:32:51,761 --> 00:32:56,140
‫לדעתי ייתכן שהיה שם קטע קטן של קנאה.‬
‫-כן.‬

513
00:32:56,224 --> 00:32:58,184
‫אם מישהו התקרב לבוב…‬
‫-כן.‬

514
00:32:58,267 --> 00:32:59,602
‫היא התנהגה כך.‬
‫-בדיוק.‬

515
00:33:02,730 --> 00:33:05,108
‫ספר לי קצת על הרושם שלך‬

516
00:33:05,191 --> 00:33:08,236
‫ממערכת היחסים בין בוב לאנט.‬

517
00:33:14,701 --> 00:33:16,369
‫אני לא יודע. האם להיכנס לזה?‬

518
00:33:18,705 --> 00:33:20,790
‫האם היה קטע בין בוב לאנט?‬

519
00:33:21,499 --> 00:33:23,459
‫כולם שואלים את השאלה הזאת תמיד.‬

520
00:33:24,752 --> 00:33:25,670
‫והתשובה היא…‬

521
00:33:27,422 --> 00:33:28,631
‫שאולי סטיב יודע.‬

522
00:33:36,597 --> 00:33:41,561
‫היה רומן בין אבא שלי לאנט, כן.‬

523
00:33:42,603 --> 00:33:45,815
‫כשהיינו בתערוכות המקצועיות המוקדמות,‬
‫בשנות ה-80,‬

524
00:33:46,315 --> 00:33:50,862
‫נהגנו לאסוף אותם לארוחת ערב‬
‫והם היו יוצאים מאותו חדר קטן במלון וכל זה.‬

525
00:33:51,779 --> 00:33:54,490
‫ידענו שמשהו מוזר קורה שם.‬

526
00:33:55,324 --> 00:33:58,661
‫זה היה בשנות ה-70, לדעתי.‬
‫-לא, בשנות ה-80, מותק.‬

527
00:33:58,745 --> 00:34:03,291
‫התחלנו לעבוד עם "וובר" רק…‬
‫-זה היה… כולם שכבו עם כולם.‬

528
00:34:03,374 --> 00:34:05,126
‫בסדר, בוא נחזור ל…‬
‫-בסדר?‬

529
00:34:05,209 --> 00:34:08,545
‫אוי, תפסיקי כבר. זה היה כך.‬

530
00:34:10,672 --> 00:34:13,259
‫אני זוכר שזה היה ערב חג המולד.‬

531
00:34:14,260 --> 00:34:16,596
‫שמעתי ויכוח בחדר השינה.‬

532
00:34:17,221 --> 00:34:19,139
‫ג'יין שאלה אותו,‬

533
00:34:20,433 --> 00:34:23,226
‫"אתה מקיים יחסי מין עם האישה הזאת?"‬

534
00:34:24,562 --> 00:34:25,980
‫האמת יצאה לאור.‬

535
00:34:37,992 --> 00:34:40,453
‫בוב וג'יין פתרו את זה.‬

536
00:34:42,121 --> 00:34:46,583
‫אבל בין כולם נפער קרע.‬

537
00:34:52,840 --> 00:34:54,467
‫מספר חודשים לאחר מכן,‬

538
00:34:55,967 --> 00:35:00,264
‫כשהלכתי במסדרון, אנט הייתה בשירותים.‬

539
00:35:02,058 --> 00:35:04,685
‫עברתי בסמוך והדלת הייתה פתוחה‬

540
00:35:04,769 --> 00:35:07,897
‫והיא הייתה בחושך, על האסלה.‬

541
00:35:09,065 --> 00:35:10,983
‫הייתה לה סיגריה אחת בפיה‬

542
00:35:11,067 --> 00:35:15,321
‫ובמאפרה היו שתי סיגריות דולקות,‬
‫לדעתי, שפשוט בערו להן.‬

543
00:35:16,989 --> 00:35:18,324
‫היא אמרה, "סטיב,‬

544
00:35:19,742 --> 00:35:21,953
‫רק אתה אוהב אותי".‬

545
00:35:26,874 --> 00:35:28,626
‫ועשיתי כזה, "ואו".‬

546
00:35:29,669 --> 00:35:30,503
‫כן.‬

547
00:35:35,091 --> 00:35:37,760
‫החלו לצוץ מחלוקות.‬

548
00:35:41,347 --> 00:35:45,101
‫כשפגשתי לראשונה את אנט קובלסקי,‬
‫הם נראו כמו ידידים טובים,‬

549
00:35:45,184 --> 00:35:47,478
‫אך היא הפסיקה לבוא, בסופו של דבר.‬

550
00:35:47,562 --> 00:35:52,733
‫אז ייתכן שזאת הייתה תחילת הסוף,‬
‫מבחינת מערכת היחסים שביניהם.‬

551
00:35:52,817 --> 00:35:55,653
‫אני יכולה לומר שרבים מאיתנו נרגעו.‬

552
00:35:55,736 --> 00:35:58,906
‫פשוט לא הייתי מסוגלת להיות רגועה בסביבתה.‬

553
00:36:00,116 --> 00:36:04,453
‫וכך היה קל יותר‬
‫לתקשר עם בוב בלי לצנזר את עצמנו.‬

554
00:36:08,332 --> 00:36:10,751
‫- "חדוות הציור" עם בוב רוס, עונה שמינית -‬

555
00:36:10,835 --> 00:36:13,754
‫שלום. היום יש לנו מעין יום שנה.‬

556
00:36:13,838 --> 00:36:17,717
‫עם הציור הזה יהיו לנו‬
‫100 תוכניות של "חדוות הציור".‬

557
00:36:17,800 --> 00:36:18,885
‫נכון שזה נפלא?‬

558
00:36:19,802 --> 00:36:22,805
‫ברצוני לקדם את פניכם‬
‫לעונה העשירית של "חדוות הציור".‬

559
00:36:22,889 --> 00:36:24,348
‫ה-12. ה-13.‬

560
00:36:24,432 --> 00:36:25,892
‫ה-15. ה-17.‬

561
00:36:25,975 --> 00:36:27,935
‫העונה ה-18 של "חדוות הציור".‬

562
00:36:28,019 --> 00:36:29,937
‫- "חדוות הציור" עם בוב רוס, עונה 18 -‬

563
00:36:30,021 --> 00:36:33,649
‫בסופה של העונה הזאת‬
‫יהיו למעלה מ-230 תוכניות של "חדוות הציור".‬

564
00:36:34,650 --> 00:36:37,737
‫MTV. רק עננים לבנים וצמריריים.‬

565
00:36:39,113 --> 00:36:43,576
‫האורח הבא שלי יוצר את הקסם שלו‬
‫במשך עשר השנים האחרונות בתוכניתו,‬

566
00:36:43,659 --> 00:36:48,080
‫"חדוות הציור", שאני צופה בה כל הזמן.‬
‫הוא מחברם של כמה ספרים בנושא.‬

567
00:36:48,164 --> 00:36:51,042
‫ספרו האחרון נקרא "המיטב של 'חדוות הציור'".‬

568
00:36:51,125 --> 00:36:54,754
‫אנא קדמו בברכה את המורה לאומנות‬
‫האהוב ביותר באמריקה, בוב רוס.‬

569
00:36:54,837 --> 00:36:58,257
‫שלום, בוב. נעים שבאת.‬
‫-תודה רבה.‬

570
00:36:58,341 --> 00:36:59,634
‫איך גילו אותך?‬

571
00:36:59,717 --> 00:37:02,678
‫רצינו לעשות תוכנית על ציור‬
‫והלכנו לתחנה של PBS.‬

572
00:37:02,762 --> 00:37:04,889
‫הם הסכימו לעשות כזאת ויצאנו לדרך.‬

573
00:37:06,390 --> 00:37:09,769
‫רוב האנשים אינם יכולים לצייר,‬
‫אך אני מוצאת את עצמי מרותקת.‬

574
00:37:09,852 --> 00:37:11,354
‫אני יושבת וצופה בך מצייר.‬

575
00:37:11,437 --> 00:37:14,357
‫לדעתי הסיבה היא שהקסם הזה‬
‫באמת מתרחש בתוך 30 דקות‬

576
00:37:14,440 --> 00:37:17,401
‫והתוכניות האלו אינן ערוכות.‬
‫מה שקורה שם הוא אמיתי.‬

577
00:37:17,902 --> 00:37:19,904
‫אנשים חשים שכאשר הם צופים בך,‬

578
00:37:19,987 --> 00:37:22,698
‫הם באמת יכולים ללמוד‬
‫איך לעשות את זה בעצמם.‬

579
00:37:22,782 --> 00:37:26,244
‫הם באמת יכולים.‬
‫אנחנו מקבלים 200-300 מכתבים ביום כעת,‬

580
00:37:26,327 --> 00:37:29,247
‫מאנשים בכל רחבי ארצות הברית‬
‫ובכמה מדינות זרות,‬

581
00:37:29,330 --> 00:37:30,414
‫והם עושים את זה.‬

582
00:37:30,498 --> 00:37:33,668
‫אישה אחת הייתה בת 93‬
‫בשיעור הראשון שלה איתנו.‬

583
00:37:34,252 --> 00:37:36,504
‫קיבלתי ממנה מכתב כשהייתה בת 94‬

584
00:37:36,587 --> 00:37:39,799
‫והיא אמרה שפתחה תערוכת אומנות ראשונה משלה‬
‫והחלה בקריירה חדשה לגמרי.‬

585
00:37:50,017 --> 00:37:53,437
‫גרמת לזה להיראות קל.‬
‫היה צורך במספר דקות בלבד והינה התוצאה.‬

586
00:37:54,146 --> 00:37:57,775
‫לדעתך אתה יכול ללמד כל אחד לצייר?‬
‫-ובכן, קחו את לוחות הצבעים‬

587
00:37:57,858 --> 00:38:00,027
‫ומשכו אותה דרך הצבע הכהה בכיוון אחד.‬

588
00:38:01,153 --> 00:38:02,029
‫שיהיה דק.‬

589
00:38:03,447 --> 00:38:06,117
‫צריך רק לגעת ולדחוף קצת.‬

590
00:38:07,451 --> 00:38:08,619
‫טוב!‬

591
00:38:08,703 --> 00:38:09,578
‫טוב מאוד.‬

592
00:38:10,329 --> 00:38:12,331
‫בוב, תראה את זה.‬
‫-זה מעולה!‬

593
00:38:12,415 --> 00:38:15,042
‫תראו מה אני עושה! אני מצייר.‬
‫-עבודה נהדרת.‬

594
00:38:15,710 --> 00:38:16,669
‫כל הכבוד!‬

595
00:38:22,425 --> 00:38:25,678
‫לאחרונה הייתה לי‬
‫הזדמנות להגיע לניו יורק סיטי.‬

596
00:38:25,761 --> 00:38:28,055
‫יש להם משהו בשם "יום ילדים" בפארק,‬

597
00:38:28,139 --> 00:38:32,727
‫והוזמנו לבוא לשם ולהשתתף בנעשה‬
‫ולפגוש את כל האנשים הנפלאים מניו יורק.‬

598
00:38:32,810 --> 00:38:34,645
‫- בואו לשחק איתנו בסנטרל פארק -‬

599
00:38:38,357 --> 00:38:44,655
‫באותה תקופה הייתי בן 12‬
‫ושמעתי שבוב רוס עומד להופיע בסנטרל פארק.‬

600
00:38:44,739 --> 00:38:47,074
‫אז עלינו על רכבת ונסענו למנהטן.‬

601
00:38:47,825 --> 00:38:49,243
‫לא ידענו היכן הוא.‬

602
00:38:49,327 --> 00:38:53,956
‫פשוט הלכנו בעקבות ההמונים ברחבי סנטרל פארק‬
‫כשאנחנו נושאים ציורים שהבאנו.‬

603
00:38:54,999 --> 00:38:57,001
‫אנשים הגיעו מכל מקום‬

604
00:38:57,084 --> 00:39:01,255
‫כדי להביא את ציוריהם, להראות לנו אותם‬
‫ולחלוק איתנו ביום מרהיב עין.‬

605
00:39:01,839 --> 00:39:03,382
‫פשוט מרהיב עין.‬

606
00:39:07,762 --> 00:39:11,766
‫הוא הקדיש זמן כדי להיפגש איתי.‬
‫הראיתי לו חלק מיצירותיי.‬

607
00:39:13,059 --> 00:39:15,728
‫הוא חתם בצד האחורי של הציור שלי.‬

608
00:39:17,688 --> 00:39:20,983
‫בוב רוס היה בדיוק כפי שהייתם מצפים שיהיה,‬
‫כשפגשתי אותו.‬

609
00:39:26,530 --> 00:39:28,532
‫סנטרל פארק פקח את עיניי.‬

610
00:39:30,618 --> 00:39:33,245
‫אמרתי, "ואו, האיש הזה ממש פופולרי".‬

611
00:39:34,497 --> 00:39:37,375
‫היה לי קשה להאמין‬
‫שרבים כל כך מכירים את בוב רוס.‬

612
00:39:37,875 --> 00:39:40,294
‫איש מעולם לא חשב שהוא יהיה מפורסם.‬

613
00:39:42,338 --> 00:39:46,675
‫בואו, זה האיש שעושה את הציורים! בטלוויזיה!‬

614
00:39:47,718 --> 00:39:52,473
‫"חדוות הציור" הפכה לתוכנית האומנות‬
‫המצליחה ביותר בתולדות הטלוויזיה…‬

615
00:39:52,973 --> 00:39:55,351
‫- בוב רוס הוא מיסיונר צבעי השמן של PBS -‬

616
00:39:55,434 --> 00:39:57,853
‫ואני רוצה להודות לכם מאוד על תמיכתכם.‬

617
00:39:59,146 --> 00:40:01,399
‫הגשמתם את חלומו של איש זקן.‬

618
00:40:01,482 --> 00:40:03,567
‫- בוב רוס הוא סלבריטאי זוטא‬
‫עם המון מעריצים -‬

619
00:40:03,651 --> 00:40:06,278
‫אנשים אוהבים שיש להם גיבורים‬

620
00:40:07,988 --> 00:40:10,116
‫וזה מה שבוב הפך להיות.‬

621
00:40:17,581 --> 00:40:20,918
‫אין ספק שמהפן המסחרי,‬

622
00:40:21,001 --> 00:40:24,296
‫בוב רצה להפוך לגדול יותר ולפופולרי יותר.‬

623
00:40:24,797 --> 00:40:27,007
‫הוא היה מעוניין בהצלחה,‬

624
00:40:27,508 --> 00:40:31,053
‫אך לא כפי שהזוג קובלסקי היה מעוניין בה.‬

625
00:40:31,137 --> 00:40:33,222
‫- בוב רוס, דלי ורשת לניקוי מברשות -‬

626
00:40:33,305 --> 00:40:35,224
‫כל מטרתו של "תאגיד בוב רוס"…‬

627
00:40:35,307 --> 00:40:37,101
‫- בוב רוס, מוצרים ופרסומים -‬

628
00:40:37,184 --> 00:40:40,646
‫הייתה למכור צבעים, בדי ציור,‬
‫מכחולים ומברשות,‬

629
00:40:41,647 --> 00:40:46,152
‫יותר מאשר ללמד אנשים איך להפוך לציירים.‬

630
00:40:46,986 --> 00:40:51,490
‫אם היית שואל את בוב רוס‬
‫מהו מחירה של שפופרת צבע,‬

631
00:40:51,574 --> 00:40:55,119
‫או, אתה יודע, "כמה ערכות אתה מוכר?"‬

632
00:40:55,202 --> 00:40:57,246
‫הוא לא היה יודע זאת.‬

633
00:40:58,998 --> 00:41:00,541
‫- "חדוות הציור", עונה שנייה -‬

634
00:41:00,624 --> 00:41:03,627
‫ברוך שובכם. אנו נציג את הצבעים על המסך,‬
‫למקרה שלא ראיתם בשבוע שעבר,‬

635
00:41:03,711 --> 00:41:07,256
‫ופשוט ניתן לכם לראות את כל הצבעים‬
‫שאנחנו משתמשים בהם בכל עונה.‬

636
00:41:07,756 --> 00:41:12,553
‫כשבוב החל להופיע בטלוויזיה,‬
‫היה עליו למצוא מפיץ צבעים.‬

637
00:41:13,846 --> 00:41:17,725
‫רוס והזוג קובלסקי ידעו‬
‫ש"וובר" הייתה נותנת החסות שלנו.‬

638
00:41:18,851 --> 00:41:21,312
‫"וובר" הייתה יצרנית צבעים,‬

639
00:41:21,812 --> 00:41:25,399
‫אז הם חשבו, "בואו נפנה ל'וובר'‬
‫כדי שתייצר את המוצרים שלנו.‬

640
00:41:25,483 --> 00:41:27,693
‫- הפקת "חדוות הציור"‬
‫מתאפשרת בזכות מענק מ"וובר" -‬

641
00:41:28,944 --> 00:41:34,950
‫הוא היה בררן מאוד‬
‫ורצה מוצר שיענה על דרישותיו באופן מושלם.‬

642
00:41:37,161 --> 00:41:41,165
‫לצבע היה צריך להיות הרכב מסוים מאוד‬

643
00:41:41,248 --> 00:41:43,542
‫כדי שהטכניקה הזאת תצליח.‬

644
00:41:45,169 --> 00:41:47,505
‫אבל וולט רצה להרוויח הרבה כסף.‬

645
00:41:48,005 --> 00:41:49,548
‫- בוב רוס, צבעי שמן רכים -‬

646
00:41:49,632 --> 00:41:52,259
‫כל העניין היה לצבור עוד רווחים.‬

647
00:41:52,343 --> 00:41:55,804
‫- המברשות והמכחולים של בוב רוס -‬

648
00:41:55,888 --> 00:41:58,807
‫הוא לא הצליח לעשות קיצורי דרך,‬
‫כי בוב לא נתן לו.‬

649
00:41:59,808 --> 00:42:02,728
‫בוב אמר, "אני לא אפיץ מוצרים גרועים‬

650
00:42:02,811 --> 00:42:06,148
‫שיהרסו את המוניטין שלי".‬

651
00:42:07,233 --> 00:42:10,694
‫הפן החומרי של העניינים באמת היה חשוב למדי,‬

652
00:42:11,195 --> 00:42:14,698
‫אבל הוא לא עשה את זה בשביל הכסף.‬

653
00:42:16,367 --> 00:42:20,496
‫היו הרבה מאוד ויכוחים בנושא הזה בטלפון.‬

654
00:42:21,539 --> 00:42:23,958
‫הוא רצה ללמד אנשים לצייר,‬

655
00:42:25,084 --> 00:42:27,503
‫אך באמצעות מכירת מוצרים…‬

656
00:42:27,586 --> 00:42:32,049
‫הם רצו לנצל זאת כדי להפיק רווחים.‬

657
00:42:32,925 --> 00:42:35,261
‫על בד הציור הזה יש עולם משלכם‬

658
00:42:35,344 --> 00:42:38,013
‫ואתם יכולים לעשות בו כאוות נפשכם.‬

659
00:42:38,097 --> 00:42:40,849
‫יש לכם כוח מוחלט.‬

660
00:42:41,850 --> 00:42:44,186
‫זהו המקום היחיד בעולם שבו יש לי כוח.‬

661
00:42:44,270 --> 00:42:46,814
‫כאן אני הדיקטטור.‬
‫אני יכול לעשות כאן כל דבר.‬

662
00:42:46,897 --> 00:42:51,026
‫זה מה שכה נפלא כשמציירים כך.‬
‫יש לכם חופש כאן.‬

663
00:42:53,195 --> 00:42:54,697
‫הוא התקשר אליי והתלונן‬

664
00:42:54,780 --> 00:43:00,703
‫וממש לא היה מרוצה מהמצב‬
‫ומהכיוון שאליו התקדמו הדברים.‬

665
00:43:03,372 --> 00:43:06,041
‫לאחר מכן, המצב פשוט הלך והתדרדר.‬

666
00:43:10,421 --> 00:43:12,047
‫היי, הינה אשתי, ג'יין.‬

667
00:43:12,548 --> 00:43:14,258
‫שלום, ג'יין.‬
‫-שלום.‬

668
00:43:14,341 --> 00:43:16,135
‫ואיתה נמצאת אנט, השותפה שלי.‬

669
00:43:17,052 --> 00:43:18,387
‫ואני רוצה…‬

670
00:43:19,388 --> 00:43:25,394
‫אני רוצה להקדיש את הציור הזה‬
‫לכמה אנשים שהפכו את "חדוות הציור" לאפשרית.‬

671
00:43:26,729 --> 00:43:31,150
‫יש מספר אנשים שאני ממש רוצה להזכיר בשמם.‬

672
00:43:31,942 --> 00:43:34,278
‫ראשית, אשתי, ג'יין.‬

673
00:43:34,361 --> 00:43:38,574
‫היא ניצבה מאחורינו ודאגה שהעסק יפעל.‬

674
00:43:39,700 --> 00:43:42,661
‫רק אישה מיוחדת יכולה לחיות עם גבר משוגע.‬

675
00:43:51,170 --> 00:43:54,173
‫אני זוכר שנכנסתי לחדר השינה האחורי,‬

676
00:43:54,673 --> 00:43:59,845
‫ורק בפעם השנייה בחיי, כנראה,‬

677
00:43:59,928 --> 00:44:01,263
‫ראיתי את אבא שלי בוכה.‬

678
00:44:04,558 --> 00:44:05,601
‫ו…‬

679
00:44:09,438 --> 00:44:12,441
‫בתנוחה עוברית על הקרקע.‬

680
00:44:18,906 --> 00:44:21,533
‫לג'יין נודע שהיא חולה בסרטן.‬

681
00:44:24,995 --> 00:44:29,041
‫זמן לא רב לאחר מכן, ג'יין הלכה לעולמה.‬

682
00:44:30,709 --> 00:44:32,920
‫אני רוצה להקדיש שנייה כדי להודות לכם.‬

683
00:44:33,504 --> 00:44:36,799
‫ציינתי שאיבדתי את אשתי.‬

684
00:44:36,882 --> 00:44:40,427
‫קיבלתי מאות רבות של גלויות‬

685
00:44:40,511 --> 00:44:45,557
‫מאנשים בכל רחבי הארץ, שהביעו אהדה ותמיכה.‬

686
00:44:46,058 --> 00:44:49,687
‫מעומק ליבי, תודה על כך שאתם חולקים באבלי‬

687
00:44:50,187 --> 00:44:54,692
‫ועל כך שהפכתם את אשתי‬
‫לאדם מיוחד מאוד גם בחייכם.‬

688
00:44:54,775 --> 00:45:00,447
‫- העונה הזאת מוקדשת בזיכרון אוהב‬
‫לאשתו של בוב, ג'יין ל' רוס -‬

689
00:45:02,324 --> 00:45:04,910
‫מותה של ג'יין פגע בו קשות.‬

690
00:45:06,161 --> 00:45:08,205
‫אני זוכר שהוא אמר,‬

691
00:45:08,914 --> 00:45:11,625
‫"הלך על כל החיים שלי".‬

692
00:45:14,878 --> 00:45:18,590
‫לפעמים, כשמצב הרוח שלכם אינו טוב,‬
‫הציורים נוטים להיות קודרים יותר,‬

693
00:45:19,883 --> 00:45:21,969
‫כי הציורים משקפים את מצב הרוח שלכם.‬

694
00:45:23,011 --> 00:45:25,597
‫לפעמים אתם כלל לא מודעים לכך שזה קורה.‬

695
00:45:31,103 --> 00:45:33,439
‫כשיש לכם בהיר על בהיר, אין לכם שום דבר.‬

696
00:45:33,522 --> 00:45:36,775
‫אם יש לכם כהה על כהה,‬
‫אין לכם שום דבר, בעיקרון.‬

697
00:45:37,901 --> 00:45:40,654
‫הינה. אתם יודעים, זה כמו בחיים. אם…‬

698
00:45:40,738 --> 00:45:44,700
‫צריך קצת עצב מדי פעם,‬
‫כדי שתדעו מתי הזמנים הטובים מגיעים.‬

699
00:45:45,409 --> 00:45:46,869
‫אני מחכה לזמנים הטובים כעת.‬

700
00:46:03,051 --> 00:46:05,512
‫שבועיים או שלושה לאחר מותה של ג'יין,‬

701
00:46:05,596 --> 00:46:11,351
‫הרופא אמר שאבי חולה‬
‫בלימפומה שאינה הודג'קין.‬

702
00:46:22,154 --> 00:46:25,449
‫ואז אנחנו שוטפים את המברשות,‬
‫כידוע לכם, במדלל ללא ריח.‬

703
00:46:26,241 --> 00:46:27,117
‫נערו אותה.‬

704
00:46:28,285 --> 00:46:29,787
‫תנו לה מכות רצח.‬

705
00:46:29,870 --> 00:46:34,750
‫הטכניקה הזאת, של רטוב על רטוב,‬
‫מצריכה די הרבה מדלל.‬

706
00:46:36,752 --> 00:46:41,089
‫הוא הכה את המברשת הזאת כמעט בכל פרק.‬

707
00:46:41,173 --> 00:46:42,257
‫נערו אותה.‬

708
00:46:43,759 --> 00:46:49,556
‫כל האדים של מדלל הצבע‬
‫ריחפו היישר לתוך הנחיריים שלו.‬

709
00:46:51,433 --> 00:46:52,559
‫וכיסו את כל החדר.‬

710
00:46:52,643 --> 00:46:56,939
‫הסתייגתי כבר אז מכך שהוא עשה זאת.‬

711
00:46:57,898 --> 00:47:00,442
‫הוסיפו רק נגיעה של מדלל צבע למברשת שלכם‬

712
00:47:00,526 --> 00:47:02,027
‫ועברו על הצבע.‬

713
00:47:02,611 --> 00:47:07,616
‫תמיד תהיתי אם היה לזה קשר ללימפומה.‬

714
00:47:09,243 --> 00:47:13,330
‫אני לא רופא, אבל זאת השערה.‬

715
00:47:14,081 --> 00:47:16,667
‫נשטוף את שתיהן באותה הזדמנות.‬

716
00:47:18,418 --> 00:47:19,253
‫הינה.‬

717
00:47:20,629 --> 00:47:23,465
‫הוא החליט, "אם לא נותר לי זמן רב לחיות,‬

718
00:47:23,549 --> 00:47:26,093
‫אעשה כל מה שאוכל".‬

719
00:47:27,636 --> 00:47:29,346
‫זה היה "ההצגה חייבת להימשך".‬

720
00:47:29,429 --> 00:47:30,973
‫- "חדוות הציור", עונה 24 -‬

721
00:47:31,056 --> 00:47:32,975
‫שלום, אני בוב רוס‬
‫ואני רוצה לקדם אתכם בברכה‬

722
00:47:33,058 --> 00:47:37,271
‫לעונה ה-26…‬
‫ה-28… ה-30 של "חדוות הציור".‬

723
00:47:37,354 --> 00:47:39,898
‫ואנחנו פשוט עוברים על כל בד הציור.‬

724
00:47:40,399 --> 00:47:41,859
‫אבל אולי בעולם שלנו…‬

725
00:47:41,942 --> 00:47:44,820
‫יש כמה עצים קטנים, הרחק מאחור.‬

726
00:47:46,446 --> 00:47:49,741
‫במבט לאחור, בוב ממש הקדיש עצמו לעבודה.‬

727
00:47:50,742 --> 00:47:53,328
‫הוא רצה לעשות שלוש תוכניות ביום לפחות.‬

728
00:47:53,829 --> 00:47:56,123
‫ובימים מסוימים הוא עשה הרבה יותר מכך.‬

729
00:47:56,206 --> 00:47:57,666
‫פשוט תיהנו קצת.‬

730
00:47:58,166 --> 00:48:01,712
‫זה יום שבו אתם יכולים להיות משוגעים.‬
‫פשוט תשתוללו.‬

731
00:48:03,797 --> 00:48:09,761
‫כשרואים את כל העונות המאוחרות,‬
‫הוא באמת ובתמים סבל מסרטן.‬

732
00:48:11,305 --> 00:48:14,308
‫הוא הקפיד מאוד על פרטיותו בכל דבר.‬

733
00:48:14,933 --> 00:48:17,185
‫זה היה בדיוק מה שבוב רצה.‬

734
00:48:17,769 --> 00:48:20,772
‫אם תתרגלו את זה קצת,‬
‫תידהמו ממה שתוכלו להשיג.‬

735
00:48:21,273 --> 00:48:23,775
‫כל יום הוא כמו מתנה.‬

736
00:48:23,859 --> 00:48:26,320
‫משהו חדש קורה על בד הציור.‬

737
00:48:27,112 --> 00:48:30,240
‫הינה עץ קטן ושמח.‬
‫אולי יש ענן קטן ושמח שמרחף בסביבה.‬

738
00:48:31,199 --> 00:48:32,618
‫פשוט כמה חבבובים שמחים.‬

739
00:48:33,368 --> 00:48:36,455
‫התוכנית הזאת משודרת במדינות זרות רבות כעת.‬

740
00:48:36,538 --> 00:48:38,957
‫לעיתים קרובות אני תוהה‬
‫איך הם מתרגמים "חבבובים".‬

741
00:48:39,041 --> 00:48:41,126
‫- יפן -‬

742
00:48:41,209 --> 00:48:43,462
‫- מקסיקו -‬

743
00:48:43,545 --> 00:48:46,924
‫- טורקיה -‬

744
00:48:47,007 --> 00:48:50,969
‫- האומנות היא השפה הבינלאומית של העולם‬
‫"חדוות הציור" במקסיקו וביפן -‬

745
00:48:51,053 --> 00:48:54,014
‫לאנשים בעולם כולו יש מכנה משותף.‬
‫כולם אוהבים לצייר.‬

746
00:49:00,562 --> 00:49:04,483
‫ידענו שבדיוק ברגע‬
‫שבו הוא הפך לטוב ביותר שהיה יכול להיות…‬

747
00:49:04,566 --> 00:49:06,193
‫- יום הולדת 51 שמח, בוב -‬

748
00:49:06,276 --> 00:49:08,862
‫החלה התדרדרותו.‬

749
00:49:10,739 --> 00:49:12,824
‫טוב, בואו נשטוף את המברשת.‬

750
00:49:13,992 --> 00:49:17,704
‫אני חושב שמבחינה מסוימת,‬
‫הוא ניצל את העבודה כדי לא לחשוב על כך.‬

751
00:49:19,873 --> 00:49:25,379
‫מדי יום אני מקבל מכתבים מאנשים בכל הארץ‬
‫שמעולם לא אחזו בידם במכחול,‬

752
00:49:25,462 --> 00:49:27,839
‫אך ניסו זאת וזה מצליח,‬

753
00:49:27,923 --> 00:49:32,302
‫והם חוו עולם חדש לגמרי.‬

754
00:49:33,136 --> 00:49:39,059
‫הכרתי המון אנשים שהיו בדיכאון‬
‫ויצאו מדיכאונם באמצעות ציור ורישום.‬

755
00:49:40,310 --> 00:49:45,440
‫חשוב לבטא את עצמכם באמצעות סמליות שכזאת‬

756
00:49:45,524 --> 00:49:47,359
‫ולהוציא את הרגשות האלה החוצה.‬

757
00:49:51,405 --> 00:49:56,493
‫- עשו אומנות, לא מלחמה -‬

758
00:49:56,576 --> 00:49:59,788
‫לעולם לא אשכח את הרגע‬
‫שבו נודע לי שבוב חולה בסרטן.‬

759
00:50:00,372 --> 00:50:03,500
‫מנהל התוכניות שלי קרא לי למשרדו,‬
‫סגר את הדלת,‬

760
00:50:03,583 --> 00:50:06,003
‫ואני סבורה שהוא סיפר לי לפני שסיפר לצוות.‬

761
00:50:09,381 --> 00:50:14,302
‫והוא אמר שלבוב יש סרטן ואני הייתי בהלם,‬
‫כי הוא לא סיפר לנו שהוא חולה.‬

762
00:50:16,805 --> 00:50:19,391
‫הוא לא רצה שאחשוב על כך בזמן התוכנית.‬

763
00:50:20,475 --> 00:50:21,309
‫הינה.‬

764
00:50:23,145 --> 00:50:25,105
‫זוהי באמת נקודת השיא של כל חיי,‬

765
00:50:25,605 --> 00:50:29,359
‫ליצור את התוכניות האלו‬
‫ולהצטרף אליכם בבתיכם או היכן שלא תהיו,‬

766
00:50:29,443 --> 00:50:30,902
‫ולצייר ביחד איתכם.‬

767
00:50:34,489 --> 00:50:37,409
‫באמת שנהניתי להיות איתכם‬
‫ב-13 התכניות האחרונות.‬

768
00:50:37,909 --> 00:50:41,455
‫השעון הישן שעל הקיר אומר לי שהגיע הזמן‬
‫לסיים את התוכנית הזאת ואת העונה הזאת.‬

769
00:50:41,538 --> 00:50:43,540
‫- "חדוות הציור", פרק אחרון, 1994 -‬

770
00:50:55,510 --> 00:50:59,556
‫אני חושב שבמהלך אותה תקופה,‬
‫הזוג קובלסקי הפך מודאג.‬

771
00:51:00,140 --> 00:51:02,726
‫אם בוב ימות, העסק שלהם ימות.‬

772
00:51:03,602 --> 00:51:06,730
‫- בוב רוס מציג, "חדוות הציור של פרחים" -‬

773
00:51:08,648 --> 00:51:11,151
‫שלום, אני אנט קובלסקי‬

774
00:51:11,234 --> 00:51:16,782
‫ובוב רוס הזמין אותי לחלוק איתכם‬
‫ב"חדוות הציור של פרחים".‬

775
00:51:17,824 --> 00:51:22,954
‫יום אחד, בסמינר האומנות שלנו בפלורידה,‬
‫אישה אחת השליכה ספר על שולחני,‬

776
00:51:23,455 --> 00:51:25,874
‫וזה היה ספר הפרחים של אנט קובלסקי.‬

777
00:51:27,084 --> 00:51:31,421
‫והיה כתוב בו שאנט עבדה קשה מאוד,‬
‫במשך שנים רבות מאוד,‬

778
00:51:31,505 --> 00:51:35,509
‫על פיתוחו של סגנון הציור החדש הזה.‬

779
00:51:36,218 --> 00:51:37,969
‫כמעט קיבלתי התקף לב.‬

780
00:51:39,304 --> 00:51:42,224
‫אנט לקחה את התרשימים שלי…‬

781
00:51:42,307 --> 00:51:43,433
‫- איך לצייר חיננית -‬

782
00:51:43,517 --> 00:51:45,519
‫והעתיקה אותם כמעט בשלמותם.‬

783
00:51:45,602 --> 00:51:50,565
‫- ג'נקינס, קובלסקי -‬

784
00:51:50,649 --> 00:51:52,651
‫- מכחול פילברט ומשיחה בחצי עיגול -‬

785
00:51:52,734 --> 00:51:56,279
‫היא השתמשה כמעט בדיוק‬
‫באותו ניסוח שאנחנו השתמשנו בו.‬

786
00:51:56,363 --> 00:51:58,782
‫- חינניות: 1. טבלו את מכחול הפילברט בצבע -‬

787
00:51:58,865 --> 00:52:03,245
‫בספרה של קאת'רן, היא יושבת בכיסא טווס.‬

788
00:52:03,745 --> 00:52:07,374
‫אנט יושבת באותו כיסא טווס,‬

789
00:52:07,457 --> 00:52:09,209
‫באותה תנוחה.‬

790
00:52:09,292 --> 00:52:11,837
‫אתם מוכנים להתחיל לצייר? אני מקווה שכן.‬

791
00:52:11,920 --> 00:52:15,090
‫נבצע משיחות מוטות לאחור.‬

792
00:52:15,799 --> 00:52:19,761
‫משחו את הצבע מצד לצד באמצע.‬
‫בצעו משיחות מוטות לאחור.‬

793
00:52:19,845 --> 00:52:22,180
‫אנט ציירה ציורים של פרחים.‬

794
00:52:22,764 --> 00:52:25,142
‫אמרתי, "הם נראים כמו ציורים של ג'נקינס".‬

795
00:52:26,143 --> 00:52:28,395
‫מפחיד עד כמה שהם דומים‬

796
00:52:28,478 --> 00:52:31,857
‫ומוזר קצת שכל המכחולים והמברשות‬
‫דומים אלה לאלה.‬

797
00:52:32,858 --> 00:52:36,027
‫מאז תחילת שנות ה-80‬
‫עיצבנו מכחולים ומברשות משיער גירית‬

798
00:52:36,111 --> 00:52:38,363
‫בשביל קו המוצרים שלנו.‬

799
00:52:38,446 --> 00:52:42,075
‫ואז סגן הנשיא של "וובר" אמר,‬

800
00:52:42,159 --> 00:52:45,036
‫"צר לי, מעתה לא תוכלו לקבל‬
‫את המכחולים והמברשות משיער הגירית.‬

801
00:52:45,120 --> 00:52:47,289
‫הן ברשימת המינים שבסכנת הכחדה".‬

802
00:52:47,372 --> 00:52:51,960
‫מה שמרגש כאן במיוחד‬
‫הם מכחולי הפרחים החדשים של בוב.‬

803
00:52:52,919 --> 00:52:54,588
‫אבל נחשו מה?‬

804
00:52:54,671 --> 00:52:57,382
‫- הקו החדש של מכחולים‬
‫וצבעים רכים מאת בוב רוס -‬

805
00:52:57,465 --> 00:53:01,136
‫כשאנט יצאה עם קו המוצרים שלה,‬
‫היה להם קו יפה של מכחולים משיער גירית.‬

806
00:53:01,761 --> 00:53:05,682
‫בוב היה בסביבתה של אנט חלק עצום מהזמן.‬

807
00:53:05,765 --> 00:53:07,100
‫איך ייתכן שהוא לא ידע?‬

808
00:53:07,684 --> 00:53:10,061
‫אנחנו ניתן לאנט לצייר לכם פרח קטן.‬

809
00:53:10,145 --> 00:53:14,065
‫אני אשאיר את התוכנית בידיה ונתראה אחר כך.‬
‫-תודה.‬

810
00:53:14,149 --> 00:53:15,692
‫אך מה הוא היה יכול לעשות?‬

811
00:53:16,193 --> 00:53:20,822
‫היא רצתה רק לשלוט בכל שוק האומנות.‬

812
00:53:21,573 --> 00:53:26,703
‫המכירות שלנו ירדו‬
‫והתחנות הפסיקו לשדר את התוכניות שלנו.‬

813
00:53:27,204 --> 00:53:30,498
‫היא עשתה זאת כדי שלא תהיה לה תחרות מצידנו.‬

814
00:53:31,499 --> 00:53:32,876
‫היא רצתה שניעלם.‬

815
00:53:33,376 --> 00:53:38,506
‫- ג'נקינס -‬

816
00:53:47,891 --> 00:53:50,268
‫אבא הפך חולה קצת יותר‬

817
00:53:50,352 --> 00:53:53,772
‫וכולנו ידענו שנצטרך לטפל בו.‬

818
00:53:54,272 --> 00:53:57,150
‫זה באמת שינה מאוד את אופן החשיבה שלי.‬

819
00:53:57,234 --> 00:53:59,694
‫אתה יודע, "למה הוא עשה את הדברים שעשה?‬

820
00:53:59,778 --> 00:54:02,864
‫למה הוא רצה בשבילי את מה שרצה?‬

821
00:54:04,115 --> 00:54:06,826
‫למה הוא דחק בי כל כך?"‬

822
00:54:07,619 --> 00:54:12,290
‫יש לי הזכות הגדולה להציג את משוש חיי.‬

823
00:54:12,791 --> 00:54:14,334
‫זהו בני, סטיב.‬

824
00:54:14,834 --> 00:54:16,962
‫סטיב, אני בהחלט שמח שאתה איתנו, בני.‬

825
00:54:17,045 --> 00:54:19,839
‫תודה, אבא.‬
‫-תכין ציור מעולה ונתראה אחר כך.‬

826
00:54:19,923 --> 00:54:20,757
‫בסדר.‬

827
00:54:21,633 --> 00:54:24,636
‫אבא שלי רצה שאופיע בהרבה מהתוכניות‬

828
00:54:25,512 --> 00:54:27,430
‫ואני לא רציתי זאת.‬

829
00:54:29,266 --> 00:54:31,935
‫הוא אמר לי,‬
‫"אני מנסה לעשות את הטוב ביותר בשבילך".‬

830
00:54:32,435 --> 00:54:35,438
‫הוא רצה שאצליח יותר ממנו.‬

831
00:54:35,522 --> 00:54:41,361
‫למעשה, פעם אחת הוא אפילו אמר לי‬
‫שבתוכנית הוא לא צייר טוב כפי שהיה יכול,‬

832
00:54:41,444 --> 00:54:44,030
‫כי רצה שיהיה לי קל יותר,‬

833
00:54:44,114 --> 00:54:46,408
‫בעתיד, כשאחליף אותו.‬

834
00:54:47,784 --> 00:54:49,452
‫וחשבתי, "מה?"‬

835
00:54:49,536 --> 00:54:52,706
‫יש לי בחור צעיר שמצייר הרים טוב יותר ממני.‬

836
00:54:52,789 --> 00:54:57,252
‫זהו בני, סטיב.‬
‫אולי ראיתם אותו בכמה מהתוכניות האחרות.‬

837
00:54:57,335 --> 00:55:00,338
‫הוא אחד מציירי ההרים הכי פיצוציים‬

838
00:55:00,839 --> 00:55:02,048
‫שראיתי אי פעם.‬

839
00:55:02,132 --> 00:55:03,758
‫הוא לא הופיע בעונה הזאת.‬

840
00:55:04,342 --> 00:55:06,970
‫אולי בעונה הבאה אצליח להביא אותו לכאן שוב.‬

841
00:55:07,637 --> 00:55:10,932
‫אני מניח שאפשר לומר‬
‫שהיה בינינו מאבק כוחות.‬

842
00:55:13,143 --> 00:55:17,188
‫היה בינינו מעין ריב.‬

843
00:55:19,399 --> 00:55:24,654
‫אני רציתי לעשות משהו משלי‬
‫והוא רצה שאעשה מה שהוא עשה.‬

844
00:55:27,782 --> 00:55:32,329
‫היו כמה שנים‬
‫שבהן לא דיברנו הרבה זה עם זה.‬

845
00:55:32,412 --> 00:55:37,292
‫אני עדיין כועס על עצמי קצת בגלל זה.‬

846
00:55:39,627 --> 00:55:42,047
‫אם הוריך אומרים לך לעשות משהו,‬

847
00:55:42,130 --> 00:55:44,799
‫הסיבה אינה שהם מנסים להיות מרושעים.‬

848
00:55:44,883 --> 00:55:46,551
‫הסיבה היא שאכפת להם.‬

849
00:55:47,218 --> 00:55:51,431
‫אתה יודע, הם אוהבים אותך‬
‫ורוצים את הטוב ביותר בשבילך.‬

850
00:55:57,395 --> 00:55:59,856
‫כשהוא הלך ונחלש,‬

851
00:56:01,274 --> 00:56:05,278
‫התחלנו לדבר הרבה יותר שוב.‬

852
00:56:08,907 --> 00:56:12,077
‫ישבנו וניהלנו דיונים רבים‬

853
00:56:12,160 --> 00:56:15,538
‫על דברים שהוא לא סיפר לי קודם מעולם.‬

854
00:56:18,291 --> 00:56:19,542
‫בהתחלה…‬

855
00:56:21,628 --> 00:56:23,838
‫הוסכם על שיטת הצבעה.‬

856
00:56:23,922 --> 00:56:25,131
‫- הסכם שותפות -‬

857
00:56:26,841 --> 00:56:28,259
‫כשג'יין מתה,‬

858
00:56:29,094 --> 00:56:31,137
‫הוא איבד קול אחד.‬

859
00:56:33,723 --> 00:56:37,435
‫לפתע, דעתו של בוב כבר לא הייתה ממש חשובה.‬

860
00:56:37,936 --> 00:56:42,023
‫זה היה פחות או יותר,‬
‫"אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים,‬

861
00:56:42,107 --> 00:56:45,026
‫ואתה תעשה מה שנגיד לך לעשות".‬

862
00:56:47,362 --> 00:56:49,781
‫לאחר שג'יין הלכה לעולמה,‬

863
00:56:49,864 --> 00:56:53,284
‫אני יודע שהייתה מחלוקת קשה‬

864
00:56:53,952 --> 00:56:57,997
‫כי בוב לא קיבל את החופש להיות בוב.‬

865
00:56:58,873 --> 00:57:05,296
‫הוא החליט שבהחלט לא יעשה‬
‫עונה נוספת עם הזוג קובלסקי.‬

866
00:57:07,882 --> 00:57:08,967
‫- חנות מזכרות -‬

867
00:57:09,050 --> 00:57:09,884
‫- רחוב אלם -‬

868
00:57:14,639 --> 00:57:15,849
‫- הרפתקאות אלמר וחבריו -‬

869
00:57:16,891 --> 00:57:17,725
‫שלום, ילדים.‬

870
00:57:17,809 --> 00:57:19,686
‫בוב!‬

871
00:57:19,769 --> 00:57:21,271
‫מה שלומכם היום?‬

872
00:57:21,354 --> 00:57:22,564
‫אני בסדר.‬
‫-בסדר.‬

873
00:57:23,064 --> 00:57:27,110
‫אבא שלי תמיד רצה לעשות‬
‫תוכנית טלוויזיה לילדים.‬

874
00:57:28,153 --> 00:57:31,781
‫הוא רצה להביא את עולם האומנות גם לצעירים.‬

875
00:57:34,534 --> 00:57:37,954
‫כשילד מגיע לגיל 11 או 12,‬

876
00:57:38,037 --> 00:57:42,709
‫אם הוא מקבל משוב שלילי‬
‫על ניסיונותיו בתחום האומנות,‬

877
00:57:44,002 --> 00:57:46,087
‫לעיתים קרובות הוא מוותר על כך.‬

878
00:57:47,589 --> 00:57:52,427
‫בוב הרגיש שקיים קהל מובנה של ילדים.‬

879
00:57:53,636 --> 00:57:56,806
‫בדיוק קראתי ספר טוב עם סיפורים, כמו פעם.‬

880
00:57:56,890 --> 00:58:00,351
‫אני יודע שהוא התרגש מכך‬
‫ורצה מאוד לעשות זאת,‬

881
00:58:00,852 --> 00:58:02,687
‫אך אז הוא חלה באמת ובתמים.‬

882
00:58:06,024 --> 00:58:07,734
‫הוא חבש פאה.‬

883
00:58:09,569 --> 00:58:13,114
‫הזוג קובלסקי כעס על כך שבוב נראה חולה,‬

884
00:58:13,615 --> 00:58:18,578
‫אבל הוא התעקש‬
‫שיוכל להופיע בתוכנית הטלוויזיה.‬

885
00:58:19,496 --> 00:58:22,081
‫וולט ואנט התנגדו לכך מאוד.‬

886
00:58:24,083 --> 00:58:30,089
‫שניהם ראו את בוב‬
‫כמשהו שהם יצרו ושיווקו כבר מן ההתחלה.‬

887
00:58:31,591 --> 00:58:34,344
‫הם לא רצו שאנשים ידעו שהוא חולה.‬

888
00:58:46,481 --> 00:58:50,360
‫כשאבא שלי כבר כמעט היה על ערש דווי,‬

889
00:58:51,152 --> 00:58:54,948
‫הוא ואני הלכנו לביתו של הזוג קובלסקי.‬

890
00:58:57,951 --> 00:59:00,870
‫נכנסנו אל חדר השינה האחורי‬

891
00:59:01,454 --> 00:59:03,748
‫והשכבתי את בוב במיטה.‬

892
00:59:06,251 --> 00:59:11,798
‫אנט התחילה לדבר איתי כשהדלת סגורה,‬
‫כך שבוב לא ישמע זאת.‬

893
00:59:12,298 --> 00:59:14,008
‫- הסכם אנדרטה -‬

894
00:59:14,092 --> 00:59:18,555
‫והיא אמרה, "אתה צריך להיכנס לשם‬
‫ולגרום לבוב לחתום על זה".‬

895
00:59:19,138 --> 00:59:21,641
‫- הסכם תמלוגים והסבה -‬

896
00:59:21,724 --> 00:59:24,811
‫היא אמרה,‬
‫"זה חוזה לאנדרטה שאנחנו רוצים לבנות לבוב".‬

897
00:59:24,894 --> 00:59:27,981
‫- הסכם בין "בוב רוס בע"מ"‬
‫לבין רוברט נ' רוס, הידוע גם כבוב רוס, -‬

898
00:59:28,064 --> 00:59:31,442
‫- שמו ודמותו של בוב יירשמו על שם BRI‬
‫כסימני מסחר של BRI. -‬

899
00:59:31,526 --> 00:59:35,154
‫זה נראה כאילו הם ניסו לגרום לבוב‬
‫להעביר להם את הזכויות על שמו.‬

900
00:59:37,657 --> 00:59:42,328
‫סירבתי, ואנט הפכה כועסת ומתוסכלת מאוד.‬

901
00:59:44,998 --> 00:59:48,501
‫הוא לא רצה לוותר על כל הזכויות לשמו.‬

902
00:59:48,585 --> 00:59:49,961
‫- הסכם אנדרטה -‬

903
00:59:50,044 --> 00:59:52,714
‫אבל זה לא מנע מהם לנסות להשיג אותן.‬

904
00:59:55,341 --> 00:59:57,594
‫הם ידעו שמותו הולך וקרב‬

905
00:59:59,554 --> 01:00:01,598
‫ולכן הפכו נואשים יותר.‬

906
01:00:03,224 --> 01:00:08,605
‫היו ביניהם ויכוחים קשים‬
‫בשאלה למי יהיו הזכויות על שמו לאחר מותו.‬

907
01:00:10,607 --> 01:00:13,443
‫זה התרחש מדי יום במשך שבועות.‬

908
01:00:16,070 --> 01:00:18,740
‫אני אוהב לצייר כי זה נותן לי חופש מוחלט‬

909
01:00:19,324 --> 01:00:22,952
‫וזה המקום היחיד בכל חיי‬
‫שבו היה לי חופש מוחלט.‬

910
01:00:23,870 --> 01:00:29,792
‫בוב החליט שהדרך להימנע‬
‫מבעיות עם הזוג קובלסקי…‬

911
01:00:29,876 --> 01:00:31,419
‫- תעודת נישואין -‬

912
01:00:31,502 --> 01:00:35,214
‫היא להתחתן עם אחות‬
‫שהכיר במשך מספר חודשים כשהיה בבית החולים.‬

913
01:00:35,298 --> 01:00:37,300
‫- תאריך הנישואין: 7 באפריל, 1995 -‬

914
01:00:37,383 --> 01:00:39,052
‫- שם החתן: רוברט נורמן רוס -‬

915
01:00:39,135 --> 01:00:40,803
‫- שם הכלה: לינדה לוסיל פרימן -‬

916
01:00:40,887 --> 01:00:44,724
‫הוא ניסה לבצע הכנות בשביל אחיו למחצה‬
‫ובשביל בנו, סטיב, להמשך דרכם.‬

917
01:00:44,807 --> 01:00:47,310
‫- בוב רוס וג'ימי קוקס, אחיו למחצה של בוב -‬

918
01:00:50,146 --> 01:00:53,608
‫הוא צעק רק כשכעס באופן קיצוני.‬

919
01:00:54,609 --> 01:00:58,655
‫זה החלק הכי כיפי בטכניקה הזאת.‬
‫להוציא את כל התסכולים והעוינות שלכם.‬

920
01:01:01,407 --> 01:01:02,909
‫אפשר היה לשמוע אותו צורח,‬

921
01:01:02,992 --> 01:01:04,827
‫"אני לא אתן לכם את שמי.‬

922
01:01:04,911 --> 01:01:07,038
‫אתם לא תקבלו את שמי".‬

923
01:01:21,552 --> 01:01:27,517
‫שיחת הטלפון האחרונה שניהלתי עם בוב‬
‫הייתה ביוני 1995.‬

924
01:01:29,268 --> 01:01:30,812
‫הוא ידע מה קורה.‬

925
01:01:31,312 --> 01:01:36,734
‫הוא אמר שהוא לא רוצה שום קשר‬
‫ל-BRI או ל"חדוות הציור".‬

926
01:01:37,610 --> 01:01:42,699
‫הוא אמר,‬
‫"הם מנסים לגנוב את שמי כשאני על ערש דווי".‬

927
01:01:44,409 --> 01:01:48,746
‫ואז דיברתי איתו עוד קצת ואמרתי,‬
‫"אני אבוא לבקר אותך".‬

928
01:01:49,372 --> 01:01:52,750
‫והוא אמר,‬
‫"לא, אני לא רוצה שתבוא ותראה אותי כך.‬

929
01:01:52,834 --> 01:01:55,420
‫אני שוקל רק 38 קילוגרמים.‬

930
01:01:55,920 --> 01:01:59,006
‫אני רוצה שתזכור אותי‬
‫כפי שהייתי בפעם האחרונה שראית אותי".‬

931
01:02:19,360 --> 01:02:20,194
‫הוא…‬

932
01:02:22,655 --> 01:02:24,282
‫לא היה לו שיער.‬

933
01:02:31,497 --> 01:02:34,000
‫והוא היה רזה כל כך.‬

934
01:02:35,126 --> 01:02:37,587
‫והיינו צריכים להרטיב את שפתיו.‬

935
01:02:38,087 --> 01:02:41,007
‫הוא לא היה יכול לשתות. הגרון שלו היה…‬

936
01:02:41,799 --> 01:02:42,842
‫חסום.‬

937
01:02:51,934 --> 01:02:54,729
‫צפיתי בגיבור שלי הולך ומתפרק.‬

938
01:02:59,192 --> 01:03:02,236
‫השתדלנו כל כך לגרום לו להרגיש בנוח…‬

939
01:03:04,447 --> 01:03:07,283
‫אבל כאב לו מאוד.‬

940
01:03:13,080 --> 01:03:14,540
‫נאלצתי לעזור לו להזדקף.‬

941
01:03:20,880 --> 01:03:22,131
‫והוא אמר,‬

942
01:03:23,424 --> 01:03:24,884
‫"אתה חזק כל כך".‬

943
01:04:05,424 --> 01:04:11,055
‫- בוב רוס, אומן טלוויזיוני,‬
‫29 באוקטובר 1942 - 4 ביולי 1995 -‬

944
01:04:13,391 --> 01:04:17,728
‫אחרי שאבא שלי הלך לעולמו,‬
‫אנט אמרה לי משהו שלא אשכח לעולם.‬

945
01:04:17,812 --> 01:04:20,773
‫היא אמרה, "אתה לא שמח שזה נגמר?"‬

946
01:04:23,359 --> 01:04:27,905
‫וחשבתי, "למה את מתכוונת?‬
‫האם אני שמח שאבא שלי מת?"‬

947
01:04:29,073 --> 01:04:32,910
‫לא הבנתי על מה היא דיברה,‬

948
01:04:33,411 --> 01:04:36,247
‫כי כל שנייה שהייתה יכולה להיות לי…‬

949
01:04:39,000 --> 01:04:40,167
‫כל שנייה…‬

950
01:04:42,378 --> 01:04:43,504
‫הייתה…‬

951
01:04:44,881 --> 01:04:46,674
‫הייתי נותן הכול.‬

952
01:04:52,471 --> 01:04:57,435
‫הזוג קובלסקי לא בא ללוויה שלו, של בוב.‬

953
01:04:58,519 --> 01:05:03,733
‫גרוע מזה, הם ניסו לשמור בסוד‬
‫את העובדה שהלוויה התרחשה כלל.‬

954
01:05:03,816 --> 01:05:05,776
‫- בוב -‬

955
01:05:06,277 --> 01:05:08,362
‫אני לא זוכר מי התקשר אליי.‬

956
01:05:09,113 --> 01:05:13,868
‫מי שזה לא היה אמר,‬
‫"בוב הלך לעולמו" ו"אל תספר לאיש"‬

957
01:05:13,951 --> 01:05:16,370
‫ו"עלה על הטיסה הבאה לפלורידה".‬

958
01:05:18,789 --> 01:05:19,874
‫זה היה טירוף.‬

959
01:05:21,334 --> 01:05:24,295
‫היו שם רק 30 או 40 אנשים סך הכול.‬

960
01:05:26,839 --> 01:05:31,928
‫גיליתי שהוא הלך לעולמו‬
‫רק כשקראתי על כך ב"ניוזוויק".‬

961
01:05:32,428 --> 01:05:38,517
‫תמיד שמרתי קצת טינה לחברה,‬
‫כי הם לא יצרו איתי קשר.‬

962
01:05:38,601 --> 01:05:41,395
‫הייתי רוצה מאוד להיות נוכח בלווייתו,‬

963
01:05:44,231 --> 01:05:46,525
‫אך זה לא קרה.‬

964
01:05:48,778 --> 01:05:53,824
‫לדעתי הם רצו שאנשים יאמינו שהוא עדיין חי‬
‫ורבים אכן האמינו בכך.‬

965
01:05:55,034 --> 01:05:57,787
‫עד עצם היום הזה אני נאלץ לספר לאנשים,‬
‫אתה יודע,‬

966
01:05:57,870 --> 01:05:59,705
‫שהוא איננו.‬

967
01:06:00,289 --> 01:06:03,501
‫- "ניו יורק טיימס", הספדים‬
‫יום ה', 13 ביולי, 1995 -‬

968
01:06:04,293 --> 01:06:09,215
‫- בוב רוס, בן 52, מת: היה צייר בטלוויזיה -‬

969
01:06:16,180 --> 01:06:21,060
‫לאחר מותו פני הדברים השתנו בעבורי‬
‫אחת ולתמיד,‬

970
01:06:21,686 --> 01:06:24,188
‫באופן שבו חשבתי על הכול.‬

971
01:06:24,271 --> 01:06:29,527
‫באופן שבו חשבתי על חיים ומוות‬
‫ועל כל מה שביניהם, פחות או יותר.‬

972
01:06:33,155 --> 01:06:34,532
‫- 22 שיחות, 74 הודעות -‬

973
01:06:34,615 --> 01:06:37,451
‫אני חושב שהייתה לי התמוטטות עצבים קטנה.‬

974
01:06:42,707 --> 01:06:44,709
‫לאחר שבוב הלך לעולמו‬

975
01:06:45,543 --> 01:06:47,044
‫תהיתי לעצמי,‬

976
01:06:48,087 --> 01:06:48,921
‫"מה עכשיו?"‬

977
01:06:52,133 --> 01:06:57,930
‫- הולנד -‬

978
01:06:59,724 --> 01:07:02,268
‫התחלתי לעבוד ב"בוב רוס בע"מ" ב-1995.‬

979
01:07:02,351 --> 01:07:05,187
‫- ברט אפינג, מנכ"ל לשעבר‬
‫"בוב רוס בע"מ", אירופה -‬

980
01:07:05,271 --> 01:07:09,817
‫לאחר שהוא מת שאלו אותי‬
‫אם אוכל להציג את בוב רוס באירופה.‬

981
01:07:11,110 --> 01:07:15,239
‫הצלחתי לשכנע‬
‫את הטלוויזיה הציבורית של גרמניה.‬

982
01:07:15,322 --> 01:07:17,074
‫- "וובר מרטין", ציוד אומנות מאז 1853 -‬

983
01:07:17,158 --> 01:07:20,578
‫נהגתי לאסוף את ההזמנות לצבעים,‬
‫מכחולים וחוברות.‬

984
01:07:21,871 --> 01:07:25,082
‫וולט קובלסקי היה איש הקשר העיקרי שלי…‬

985
01:07:25,166 --> 01:07:26,125
‫- וולט קובלסקי -‬

986
01:07:26,208 --> 01:07:30,963
‫אבל כל השיחות שלנו על העסק‬
‫סבבו סביב המחלקה שלי בלבד.‬

987
01:07:31,047 --> 01:07:32,882
‫- "בוב רוס בע"מ, חדוות הציור" -‬

988
01:07:32,965 --> 01:07:39,305
‫בתחילה חשבתי שבוב מת‬
‫ושהזוג קובלסקי עצוב מאוד בגלל זה.‬

989
01:07:40,139 --> 01:07:44,935
‫אך אז התחלתי להבחין‬
‫בשינויים בחברת "בוב רוס".‬

990
01:07:46,270 --> 01:07:51,567
‫הם הפכו להיות תובעניים הרבה יותר‬
‫כלפי המורים המוסמכים.‬

991
01:07:52,234 --> 01:07:53,778
‫התלמידים ב"רוס" אמרו לי‬

992
01:07:53,861 --> 01:07:58,407
‫שבשיעורי ההסמכה האלה‬
‫הם נאלצו ממש ללכת על ביצים.‬

993
01:07:59,742 --> 01:08:03,287
‫ביום הראשון, ההנהלה שלהם הגישה להם חוזה.‬

994
01:08:03,370 --> 01:08:05,706
‫- הנחיות למורים המוסמכים של "בוב רוס" -‬

995
01:08:05,790 --> 01:08:10,586
‫כל התלמידים נתבקשו‬
‫לחתום על משהו בשם "הנחיות",‬

996
01:08:10,669 --> 01:08:12,880
‫שלמעשה היה חוזה.‬

997
01:08:12,963 --> 01:08:15,549
‫- אין למכור,‬
‫לשווק או לפרסם כל דבר, כל אדם -‬

998
01:08:15,633 --> 01:08:17,259
‫אסור לכם לפרסם אף אומן אחר.‬

999
01:08:17,343 --> 01:08:19,428
‫- ייעשה שימוש במוצרים האלה בלבד -‬

1000
01:08:19,511 --> 01:08:23,015
‫אסור לכם להשתמש במוצרים שאינם של "רוס".‬

1001
01:08:23,099 --> 01:08:24,600
‫- באישור "בוב רוס בע"מ" -‬

1002
01:08:27,103 --> 01:08:29,438
‫הייתה להם תיבת הצעות.‬

1003
01:08:29,522 --> 01:08:31,357
‫קראתי לה בשם "תיבת הריגול".‬

1004
01:08:32,649 --> 01:08:38,906
‫היית אמור להתקשר‬
‫אם מישהו מתלמידיך או משאר המורים‬

1005
01:08:38,988 --> 01:08:44,078
‫חרג מההנחיות באופן כלשהו.‬

1006
01:08:45,453 --> 01:08:50,709
‫ידידה אחת שלנו‬
‫קיבלה טפיחה על הכתף ביום הראשון.‬

1007
01:08:51,210 --> 01:08:56,173
‫הם אמרו, "ארזי את הצבעים והמכחולים שלך,‬
‫אל תגידי מילה לאיש ועזבי את המקום".‬

1008
01:08:58,716 --> 01:09:03,555
‫היא ציינה בפני שאר התלמידים,‬
‫"אני ממש רוצה ללמוד אצל ג'נקינס".‬

1009
01:09:05,724 --> 01:09:09,270
‫זה דווח באותה תיבת הצעות קטנה.‬

1010
01:09:09,770 --> 01:09:13,107
‫- חייתי תחת שלטון קומוניסטי‬
‫במשך חמש שנים בווייטנאם, -‬

1011
01:09:13,189 --> 01:09:15,317
‫- שלוש מתוכן בכלא. -‬

1012
01:09:15,401 --> 01:09:19,613
‫- האופן שבו BRI ניהלה את הכיתה‬
‫מזכיר לי את החיים תחת שלטון קומוניסטי. -‬

1013
01:09:19,697 --> 01:09:22,198
‫- הם האיצו בכולם לחשוד בכל אחד אחר. -‬

1014
01:09:22,283 --> 01:09:27,328
‫הם היו בשליטה מלאה‬
‫והיו יכולים לפעול בשמו של בוב רוס,‬

1015
01:09:27,412 --> 01:09:29,915
‫על אף שבוב רוס לא היה מעורב בזה מעולם.‬

1016
01:09:31,709 --> 01:09:35,212
‫- מה נראה לכם שבוב היה אומר‬
‫על המצב הזה אם היה בחיים? -‬

1017
01:09:35,296 --> 01:09:39,675
‫- לדעתי, השותפים שנותרו ב"בוב רוס בע"מ"‬
‫עושים עוול למורשתו של בוב רוס. -‬

1018
01:09:39,758 --> 01:09:41,093
‫- תשפטו בעצמכם. קנדל -‬

1019
01:09:41,176 --> 01:09:43,470
‫פעם אחת הסתובבתי במחסן.‬

1020
01:09:44,596 --> 01:09:47,850
‫היה שם שולחן גדול עם המון ציורים.‬

1021
01:09:48,559 --> 01:09:54,273
‫וראיתי אדם שצייר עם מכחול ליינר ארוך‬

1022
01:09:54,773 --> 01:09:58,068
‫את חתימתו של בוב רוס על הציור.‬

1023
01:09:58,694 --> 01:10:03,532
‫חשבתי לעצמי, "רק רגע. בוב רוס מת‬
‫וכעת מישהו חותם בשמו על ציור.‬

1024
01:10:03,616 --> 01:10:04,491
‫מה קורה כאן?"‬

1025
01:10:06,035 --> 01:10:08,162
‫רבים יכולים לצייר‬

1026
01:10:08,245 --> 01:10:12,333
‫העתקים מושלמים כמעט של בוב רוס‬
‫ואי אפשר להבחין בהבדל.‬

1027
01:10:12,416 --> 01:10:15,252
‫אני לא מבחין בהבדל.‬
‫איש אינו יכול להבחין בהבדל.‬

1028
01:10:16,337 --> 01:10:18,589
‫ההבדל, כנראה, הוא החתימה,‬

1029
01:10:19,089 --> 01:10:22,718
‫אבל גם אז, אין לדעת אם היא תקפה.‬

1030
01:10:25,054 --> 01:10:28,974
‫וולט, זה ציור של בוב רוס?‬
‫-זה ציור של בוב רוס.‬

1031
01:10:29,683 --> 01:10:31,518
‫כי מישהו אמר לי שהוא שלו.‬

1032
01:10:31,602 --> 01:10:34,271
‫- אנט קובלסקי, היחידה בעולם שמאמתת‬
‫ציורי בוב רוס מקוריים -‬

1033
01:10:34,355 --> 01:10:36,190
‫אפשר לומר שאני מזהה ציורים של בוב רוס.‬

1034
01:10:36,857 --> 01:10:40,236
‫מה דעתך על כך שהיחידה שמוסמכת לקבוע‬

1035
01:10:40,319 --> 01:10:43,948
‫אם ציור של בוב רוס הוא מקורי‬
‫היא אנט קובלסקי?‬

1036
01:10:44,031 --> 01:10:45,658
‫זה בולשיט.‬

1037
01:10:45,741 --> 01:10:47,493
‫סליחה. קשקוש.‬

1038
01:10:48,494 --> 01:10:51,997
‫כשראיתי את האיש ההוא,‬
‫היה זה אחד הדברים שגרמו לי לומר,‬

1039
01:10:52,081 --> 01:10:54,208
‫"משהו כאן ממש לא תקין".‬

1040
01:11:01,840 --> 01:11:06,720
‫חברת "בוב רוס" ידעה‬
‫שהיא הלקוחה הכי גדולה של חברת "וובר".‬

1041
01:11:08,389 --> 01:11:14,019
‫וולט אמר לי, "יש לנו זכות לבצע ביקורת‬
‫בחברת 'מרטין פ' וובר'".‬

1042
01:11:14,770 --> 01:11:19,984
‫הם ביצעו ביקורת בספרי החשבונות‬
‫של "מרטין פ' וובר" ומצאו דברים לא נכונים.‬

1043
01:11:20,859 --> 01:11:22,945
‫הנהלת BRI אמרה,‬

1044
01:11:23,028 --> 01:11:26,198
‫"אתם צריכים רק להעיף את ג'נקינס.‬

1045
01:11:26,282 --> 01:11:28,242
‫תשמידו את קו הציור שלו,‬

1046
01:11:28,325 --> 01:11:30,577
‫אל תמשיכו לקדם את תוכנית הטלוויזיה שלו‬

1047
01:11:31,078 --> 01:11:33,205
‫ובעיקרון תזרקו אותו החוצה".‬

1048
01:11:34,373 --> 01:11:37,084
‫היה לנו חוזה עם "וובר" במשך 16 שנים.‬

1049
01:11:37,167 --> 01:11:41,171
‫היינו נאמנים מאוד לדניס קאפ,‬
‫על אף שהם הפסיקו להזמין את הסדנאות שלנו.‬

1050
01:11:41,255 --> 01:11:43,173
‫- דניס קאפ, בעלים קודם, "מרטין פ' וובר" -‬

1051
01:11:43,257 --> 01:11:46,427
‫בסופו של דבר אמרנו לדניס,‬
‫"אנחנו יודעים מה הזוג קובלסקי עושה".‬

1052
01:11:47,636 --> 01:11:50,055
‫הוא אמר, "אתם יודעים, אלה רק עסקים.‬

1053
01:11:50,139 --> 01:11:52,016
‫זה לא אישי".‬

1054
01:11:53,017 --> 01:11:55,227
‫זה בהחלט היה אישי מבחינתנו.‬

1055
01:11:56,603 --> 01:11:58,731
‫היינו חלוצים בתחום היצירה והתחביבים.‬

1056
01:11:58,814 --> 01:11:59,857
‫- סדנת אומנות ג'נקינס -‬

1057
01:11:59,940 --> 01:12:06,238
‫אנחנו חיים, נושמים,‬
‫אוכלים וישנים אומנות, 24 שעות ביממה.‬

1058
01:12:06,905 --> 01:12:09,992
‫בוקר אחד התעוררנו ולא הייתה לנו עבודה.‬

1059
01:12:12,745 --> 01:12:15,497
‫החוזה עם "וובר"‬

1060
01:12:15,998 --> 01:12:20,627
‫היה הדבר הגרוע ביותר שיכול היה לקרות לנו.‬

1061
01:12:24,006 --> 01:12:27,509
‫לזוג קובלסקי לא הייתה כל שאיפה‬

1062
01:12:28,177 --> 01:12:30,262
‫להפיץ אושר והרגשה טובה.‬

1063
01:12:30,346 --> 01:12:32,014
‫- "חדוות הציור" עם בוב רוס -‬

1064
01:12:32,097 --> 01:12:34,183
‫רק הכסף עניין אותם.‬

1065
01:12:36,477 --> 01:12:40,773
‫כיום מייצרים המון מוצרים של בוב רוס.‬

1066
01:12:41,523 --> 01:12:42,941
‫ספלים לקפה,‬

1067
01:12:43,442 --> 01:12:45,736
‫חולצות, פיג'מות,‬

1068
01:12:45,819 --> 01:12:48,113
‫שמיכות, קופסאות אוכל,‬

1069
01:12:48,197 --> 01:12:49,740
‫תצרפים,‬

1070
01:12:49,823 --> 01:12:51,492
‫עטים.‬

1071
01:12:51,575 --> 01:12:52,951
‫שאמשיך?‬

1072
01:12:53,035 --> 01:12:55,454
‫ראש דשא של הצייר האהוב עליכם, בוב רוס.‬

1073
01:12:55,537 --> 01:12:57,206
‫פנטסטי.‬
‫-רק פזרו את הזרעים.‬

1074
01:12:57,289 --> 01:12:59,583
‫כשהעניין הלך וגבר,‬

1075
01:12:59,666 --> 01:13:02,086
‫שמחנו מאוד לספק לאנשים מוצרים של בוב רוס…‬

1076
01:13:02,169 --> 01:13:03,879
‫- שרה סטרול, "בוב רוס בע"מ" -‬

1077
01:13:03,962 --> 01:13:07,132
‫כדי שיוכלו לחייך מדי יום‬
‫כשהם שותים מתוך ספל הבוב רוס שלהם.‬

1078
01:13:07,633 --> 01:13:12,971
‫כל מה שחברת "בוב רוס" שידרה לעולם היה,‬

1079
01:13:13,055 --> 01:13:14,765
‫"הכול כאן זה בוב רוס".‬

1080
01:13:15,557 --> 01:13:17,643
‫בוב מת. בוב לא היה מעורב בזה בכלל.‬

1081
01:13:22,856 --> 01:13:24,733
‫הדבר החשוב להם הוא השליטה.‬

1082
01:13:24,817 --> 01:13:27,778
‫הם רוצים להיות הבעלים‬
‫של כל מה שקשור בעניין.‬

1083
01:13:27,861 --> 01:13:28,946
‫- "בוב רוס בע"מ" -‬

1084
01:13:29,029 --> 01:13:31,990
‫למען האמת, נמאס לי מזה.‬

1085
01:13:34,743 --> 01:13:36,745
‫- "RSR אומנות בע"מ" נגד "בוב רוס בע"מ" -‬

1086
01:13:36,829 --> 01:13:42,709
‫בוקר טוב. כעת אנו דנים רשמית בעניין‬
‫"RSR אומנות בע"מ" נגד "בוב רוס בע"מ".‬

1087
01:13:42,793 --> 01:13:45,421
‫זהו תצהיר הווידאו של רוברט סטיבן רוס.‬

1088
01:13:46,004 --> 01:13:48,465
‫זהו תצהיר הווידאו של דיינה ג'סטר.‬

1089
01:13:49,466 --> 01:13:53,429
‫החלטתי לרשום את שמי על צבעים ומכחולים,‬

1090
01:13:53,929 --> 01:13:58,100
‫אבל פחדתי אפילו להשתמש בשמי…‬

1091
01:13:58,183 --> 01:14:00,436
‫- צבע שמן בוב רוס‬
‫צבע שמן לבן טיטניום -‬

1092
01:14:00,519 --> 01:14:03,313
‫כי הם סבורים‬
‫שהם הבעלים המלאים של השם רוס.‬

1093
01:14:03,939 --> 01:14:06,775
‫- זכות הפרסום של צייר העץ הקטן והשמח‬
‫מוטלת על הכף -‬

1094
01:14:06,859 --> 01:14:08,235
‫ידעתי שיתבעו אותי מייד.‬

1095
01:14:08,318 --> 01:14:12,948
‫עורך הדין שלנו אמר שעדיף שנתבע אותם.‬
‫זה זול יותר מתביעה שלהם אתכם אחר כך…‬

1096
01:14:13,031 --> 01:14:14,741
‫- בנו של הצייר מגיש תביעה -‬

1097
01:14:14,825 --> 01:14:16,452
‫כי הם אוהבים לתבוע אנשים.‬

1098
01:14:17,786 --> 01:14:24,042
‫טוב, בוא נדבר על מרשתי,‬
‫"בוב רוס בע"מ", שאכנה בשם BRI.‬

1099
01:14:24,126 --> 01:14:27,838
‫זה קיצור שאתה מכיר?‬
‫-זה בסדר.‬

1100
01:14:28,380 --> 01:14:31,633
‫האם יותר מאדם אחד‬
‫הגה את הרעיון להקים את RSR?‬

1101
01:14:31,717 --> 01:14:34,094
‫זהו מאמץ קבוצתי.‬
‫-בסדר. ומי הייתה הקבוצה?‬

1102
01:14:34,845 --> 01:14:38,807
‫לורנס, סטיב ואני.‬

1103
01:14:38,891 --> 01:14:41,185
‫ולורנס הוא לורנס קאפ?‬
‫-כן.‬

1104
01:14:42,603 --> 01:14:47,191
‫- לורנס קאפ, עובד לשעבר, "מרטין פ' וובר" -‬

1105
01:14:47,691 --> 01:14:50,861
‫אבי היה הבעלים של חברת "מרטין פ' וובר",‬

1106
01:14:51,361 --> 01:14:55,199
‫יצרנית ציוד האומנות‬
‫הוותיקה ביותר בארצות הברית.‬

1107
01:14:55,282 --> 01:14:59,244
‫זהו תצהיר וידאו מוקלט של מר לורנס קאפ.‬

1108
01:14:59,328 --> 01:15:00,287
‫- 4 במאי, 2018 -‬

1109
01:15:00,370 --> 01:15:03,999
‫במשך כמה זמן,‬
‫לאחר שהצטרפת ל"מרטין פ' וובר" ב-2001,‬

1110
01:15:04,082 --> 01:15:10,672
‫המשיכה "מרטין פ' וובר" לספק‬
‫מוצרי בוב רוס מורשים ל-BRI?‬

1111
01:15:11,256 --> 01:15:14,968
‫עד 2016.‬

1112
01:15:15,052 --> 01:15:17,429
‫- "וובר", מדלל צבע נטול ריח של בוב רוס -‬

1113
01:15:17,513 --> 01:15:19,556
‫והאם היו לך רגשות או תחושות‬

1114
01:15:20,432 --> 01:15:23,810
‫לגבי ההחלטה לתת לחוזה לפוג,‬
‫כשנודע לך עליה?‬

1115
01:15:24,311 --> 01:15:26,772
‫הייתי מודאג מאוד.‬

1116
01:15:28,482 --> 01:15:32,069
‫חשבתי על האפשרות לייצר‬

1117
01:15:32,152 --> 01:15:35,822
‫מכחולים וצבעים של רוברט סטיבן רוס.‬

1118
01:15:36,406 --> 01:15:39,576
‫סטיב ואני דיברנו ביולי 2016.‬

1119
01:15:40,744 --> 01:15:45,457
‫לורנס פנה אליו ואמר‬
‫שהם יכולים לייצר את הצבעים, אז…‬

1120
01:15:45,541 --> 01:15:48,043
‫נאמר לי ש…‬

1121
01:15:49,503 --> 01:15:52,047
‫אי אפשר לעשות דבר כזה,‬

1122
01:15:52,548 --> 01:15:55,008
‫אתם יודעים, בגלל שם המשפחה שלו,‬

1123
01:15:55,092 --> 01:15:58,345
‫אלא אם הוא הבעלים‬
‫של הזכויות על שמו של אביו‬

1124
01:15:58,428 --> 01:16:00,556
‫והזכויות לפרסום.‬

1125
01:16:01,139 --> 01:16:04,685
‫חברת "בוב רוס", בשנה שלאחר שבוב נפטר,‬

1126
01:16:05,435 --> 01:16:08,939
‫תבעה את אשתו השלישית של בוב, לינדה רוס,‬

1127
01:16:09,022 --> 01:16:10,691
‫ואת ג'ימי קוקס…‬

1128
01:16:11,275 --> 01:16:13,068
‫- ג'ימי קוקס, אחיו למחצה של בוב -‬

1129
01:16:13,151 --> 01:16:15,696
‫ורצתה להשיג בעיקר את הציורים ורכוש מוחשי.‬

1130
01:16:15,779 --> 01:16:18,115
‫- מאנסי, אינדיאנה‬
‫אשתו של בוב רוס נסערת בשל תביעה -‬

1131
01:16:18,198 --> 01:16:22,119
‫מכחולים שבוב רוס השתמש בהם,‬
‫לוח צבעים שבוב השתמש בו בטלוויזיה.‬

1132
01:16:22,953 --> 01:16:25,789
‫הם רצו את כל הציורים שהיו תלויים בביתו.‬

1133
01:16:27,040 --> 01:16:29,501
‫איך היית מתאר את יחסיך עם דודך ג'ים?‬

1134
01:16:31,420 --> 01:16:32,254
‫רעועים.‬

1135
01:16:35,841 --> 01:16:37,301
‫הם היו כאלה תמיד?‬

1136
01:16:40,596 --> 01:16:44,182
‫כן. כשאני חושב על כך, נראה לי שכן.‬

1137
01:16:45,434 --> 01:16:48,228
‫מעולם לא ממש חשבתי על כך בעבר, אבל כן.‬

1138
01:16:55,110 --> 01:16:57,487
‫סטיב ניסה להבין‬

1139
01:16:57,571 --> 01:17:01,325
‫אם יש לו הזכויות על שמו של אביו.‬

1140
01:17:01,825 --> 01:17:04,453
‫ובמהלך החיפושים הוא אמר,‬

1141
01:17:04,536 --> 01:17:07,998
‫"אלוהים. לא תאמין מה מצאתי כרגע".‬

1142
01:17:10,917 --> 01:17:15,505
‫זה היה התיקון הראשון‬
‫לנאמנות הבלתי-הדירה של בוב רוס.‬

1143
01:17:15,589 --> 01:17:17,966
‫- כל הזכויות, הבעלות, כל הקניין הרוחני -‬

1144
01:17:18,050 --> 01:17:23,305
‫היה ממש כתוב שם שלדוד ג'ים ולי‬
‫יש הבעלות כמעט על כל הקניין הרוחני.‬

1145
01:17:23,388 --> 01:17:26,850
‫- כל הזכויות האלו‬
‫יהיו של ג'ימי ל' קוקס ורוברט סטיבן רוס -‬

1146
01:17:26,933 --> 01:17:30,646
‫כל מה שאבי לא העביר ל-BRI.‬
‫הוא תכנן את הנאמנות כך כי הייתי צעיר…‬

1147
01:17:30,729 --> 01:17:34,274
‫- ג'ימי ל' קוקס (51 אחוזים מהבעלות)‬
‫רוברט סטיבן רוס (49 אחוזים מהבעלות) -‬

1148
01:17:34,358 --> 01:17:37,235
‫והוא ידע שג'ים אחראי יותר ממני, כנראה,‬

1149
01:17:37,319 --> 01:17:41,406
‫ונבון שהוא ישלוט בנעשה.‬

1150
01:17:43,283 --> 01:17:49,998
‫האם דודך ג'ים סיפר לך אי פעם‬
‫על הפשרה שלו עם BRI,‬

1151
01:17:50,082 --> 01:17:54,002
‫שנועדה ליישב את המחלוקת הזאת?‬

1152
01:17:54,086 --> 01:17:55,462
‫בהחלט לא.‬

1153
01:17:55,962 --> 01:17:56,797
‫לא.‬

1154
01:17:57,923 --> 01:18:03,220
‫האם נכון שבהסכם הפשרה‬
‫משנת 1997 שעברנו עליו כרגע,‬

1155
01:18:03,303 --> 01:18:05,347
‫ג'ימי קוקס, בשם הנאמנות,‬

1156
01:18:05,430 --> 01:18:09,017
‫מעביר את כל הזכויות והבעלות,‬

1157
01:18:09,101 --> 01:18:15,357
‫העבודות היצירתיות או נכסים אחרים של BRI‬
‫מכל סוג שהוא ל-BRI, כן?‬

1158
01:18:16,149 --> 01:18:19,945
‫זה מה שהמסמך הזה טוען לו.‬

1159
01:18:20,028 --> 01:18:21,613
‫מה זה כאן?‬

1160
01:18:21,697 --> 01:18:22,864
‫- 7 במאי, 2018 -‬

1161
01:18:22,948 --> 01:18:26,743
‫דודי העביר להם את הזכויות האלו,‬

1162
01:18:27,911 --> 01:18:31,748
‫בהחלט בניגוד למשאלותיו של אבי.‬

1163
01:18:38,422 --> 01:18:45,011
‫- ג'ימי קוקס סירב להתראיין לסרט הזה,‬
‫בטענה שהוא פוחד מתביעה מצד הזוג קובלסקי -‬

1164
01:18:46,471 --> 01:18:48,807
‫- ויתור הדדי, 30 באפריל, 1996 -‬

1165
01:18:48,890 --> 01:18:50,976
‫כשחברת "בוב רוס", ב-96'…‬

1166
01:18:51,059 --> 01:18:52,436
‫- ג'ימי ל' קוקס, נאמן -‬

1167
01:18:52,519 --> 01:18:56,231
‫תבעה הן את העיזבון והן את הנאמנות,‬

1168
01:18:56,857 --> 01:19:02,738
‫ג'ימי רצה להיפטר מהתביעה‬
‫ולכן חתם על המסמכים ש-BRI הניחה לפניו.‬

1169
01:19:02,821 --> 01:19:05,282
‫לינדה עשתה כמותו, כנראה,‬

1170
01:19:06,074 --> 01:19:10,078
‫והעבירה את כל הזכויות ל-BRI.‬

1171
01:19:11,580 --> 01:19:13,790
‫בהסכם הפשרה הזה הוזכרו גם מספר קלטות.‬

1172
01:19:13,874 --> 01:19:17,502
‫- קלטות של שיחות בין רוברט נ' רוס לאחרים‬
‫בקשר לעסקיה של BRI -‬

1173
01:19:17,586 --> 01:19:23,592
‫אבי לא דיבר איתנו הרבה על הצד העסקי‬
‫כי הזוג קובלסקי לא רצה בזה,‬

1174
01:19:24,968 --> 01:19:28,054
‫אבל הוא הקליט אותם בטלפון.‬

1175
01:19:29,014 --> 01:19:32,058
‫הם לימדו אותו כיצד לעשות זאת‬

1176
01:19:32,601 --> 01:19:37,689
‫והוא ידע שבעתיד‬
‫תהיה מלחמה עם הזוג קובלסקי.‬

1177
01:19:37,773 --> 01:19:40,650
‫- מספר קלטות נמסרו בעבר ל-BRI -‬

1178
01:19:40,734 --> 01:19:44,654
‫כל אותן קלטות היו חלק ממה שהם תבעו מאשתו,‬

1179
01:19:44,738 --> 01:19:48,116
‫שנישאה לו חודשיים לפני מותו.‬

1180
01:19:48,200 --> 01:19:49,284
‫- "בוב רוס בע"מ" -‬

1181
01:19:49,367 --> 01:19:51,495
‫הם בטח נפטרו מהן,‬

1182
01:19:51,578 --> 01:19:56,208
‫כדי שאיש לא יוכל לגלות מה בדיוק נאמר.‬

1183
01:19:58,502 --> 01:20:02,589
‫- הזוג קובלסקי התבקש להשתתף בסרט הזה. -‬

1184
01:20:02,672 --> 01:20:04,591
‫- הנדון: סרט תיעודי על בוב רוס -‬

1185
01:20:04,674 --> 01:20:09,012
‫- צר לנו להודיעכם‬
‫שאין ברצוננו להיענות לבקשתכם. -‬

1186
01:20:09,971 --> 01:20:13,099
‫- אנחנו מגוננים מאוד‬
‫על כל הקניין הרוחני רב הערך הזה -‬

1187
01:20:13,183 --> 01:20:16,144
‫- ומונעים שימוש לא מאושר בו,‬
‫או שימוש לרעה, בידי כל אדם, -‬

1188
01:20:16,228 --> 01:20:18,230
‫- בהשתתפותו הפעילה של עורך הדין שלנו. -‬

1189
01:20:18,855 --> 01:20:21,608
‫- אנחנו מזהירים אתכם להקפיד מאוד, בבקשה, -‬

1190
01:20:21,691 --> 01:20:24,694
‫- שלא לפגוע באף אחת‬
‫מזכויותיה של "בוב רוס בע"מ". -‬

1191
01:20:24,778 --> 01:20:28,240
‫הם פשוט רצו לגנוב את שמו של אבא.‬

1192
01:20:29,407 --> 01:20:30,242
‫ואכן עשו זאת.‬

1193
01:20:32,035 --> 01:20:37,707
‫- ביוני 2019 הפסיד סטיב‬
‫בתביעה שלו נגד "בוב רוס בע"מ" -‬

1194
01:20:37,791 --> 01:20:40,836
‫עדיין קיוויתי שאוכל להגיש ערעור.‬

1195
01:20:42,754 --> 01:20:45,632
‫הבעיה שלנו הייתה היעדר מימון.‬

1196
01:20:47,259 --> 01:20:48,260
‫עורך הדין שלי אמר‬

1197
01:20:48,343 --> 01:20:53,098
‫שעם 90,000 נוכל לערער ולנצח בתביעה.‬

1198
01:20:53,181 --> 01:20:57,394
‫לא הצלחתי להשיג מימון בסך 90,000‬

1199
01:20:57,477 --> 01:21:00,397
‫והעניינים לא התגלגלו כפי שציפיתי.‬

1200
01:21:01,690 --> 01:21:07,320
‫החלק של הערעור הוסיף סכום‬
‫שלא יכולנו לעמוד בו.‬

1201
01:21:13,201 --> 01:21:18,832
‫- כל הזכויות על שמו ודמותו של בוב רוס‬
‫נותרו בידי "בוב רוס בע"מ" -‬

1202
01:21:20,250 --> 01:21:24,004
‫סטיב חזר לפלורידה, התבודד מן העולם‬

1203
01:21:24,504 --> 01:21:27,799
‫ולא השיב לשיחות טלפון.‬

1204
01:21:31,094 --> 01:21:34,306
‫אך לבסוף התקשרתי אליו והערתי אותו.‬

1205
01:21:34,806 --> 01:21:36,308
‫פשוט ניערתי אותו קצת.‬

1206
01:21:38,685 --> 01:21:43,857
‫אמרתי, "אל תבזבז את חייך.‬
‫אני יודע שאביך לא היה רוצה שתעשה זאת".‬

1207
01:21:47,819 --> 01:21:50,822
‫- בוב רוס, צבע שמן נוזלי לבן -‬

1208
01:22:00,624 --> 01:22:02,584
‫לאחר שהתחלתי לצייר שוב…‬

1209
01:22:08,048 --> 01:22:12,177
‫הבנתי שאני יכול לקחת את הרגשות שהיו לי‬

1210
01:22:12,677 --> 01:22:14,596
‫ולהפוך אותם למשהו.‬

1211
01:22:19,059 --> 01:22:22,103
‫הזוג קובלסקי הרוויח מיליוני דולרים‬

1212
01:22:22,187 --> 01:22:26,232
‫מניצולם לרעה, הייתי אומר, של שמו ודמותו.‬

1213
01:22:31,529 --> 01:22:35,533
‫אך הוא הסב לאנשים אושר עצום.‬

1214
01:22:38,787 --> 01:22:41,081
‫וזה מה שחשוב.‬

1215
01:22:44,709 --> 01:22:47,921
‫לא ייאמן מה אפשר לעשות‬
‫במברשת של חמישה סנטימטרים‬

1216
01:22:48,004 --> 01:22:50,632
‫אם רק מקדישים קצת זמן כדי להתאמן.‬

1217
01:22:52,550 --> 01:22:54,469
‫ואין צורך בהרבה.‬

1218
01:22:55,011 --> 01:22:58,056
‫מדי יום אנחנו מקבלים מכתבים‬
‫מאנשים שלא ציירו מעולם‬

1219
01:22:58,848 --> 01:23:01,309
‫ויוצרים דברים יפים מאוד.‬

1220
01:23:04,020 --> 01:23:07,399
‫הם למדו ליצור יצירות מופת משלהם.‬

1221
01:23:09,442 --> 01:23:11,361
‫זה מה שהופך את כל העניין לכדאי.‬

1222
01:23:12,487 --> 01:23:17,158
‫העובדה שאנשים עושים את זה‬
‫ונהנים ממידה עצומה של הצלחה.‬

1223
01:23:21,329 --> 01:23:22,205
‫בסדר.‬

1224
01:23:24,749 --> 01:23:29,254
‫לדעתי, הצעד הראשון בהשגתו של כל דבר שהוא‬
‫הוא להאמין שאתם מסוגלים לכך.‬

1225
01:23:29,337 --> 01:23:30,714
‫ואני יודע שאתם מסוגלים.‬

1226
01:23:39,014 --> 01:23:42,225
‫הייתי בדיכאון עמוק במשך כעשר שנים.‬

1227
01:23:43,935 --> 01:23:46,730
‫ניסיתי להתאבד שלוש או ארבע פעמים.‬
‫ניסיתי להתאבד.‬

1228
01:23:46,813 --> 01:23:48,440
‫- ציירו את הכאב מכם והלאה -‬

1229
01:23:50,025 --> 01:23:53,820
‫ישבתי בסלון שלי יום אחד‬
‫וממש ניסיתי למצוא…‬

1230
01:23:54,320 --> 01:23:58,742
‫דרך לעבור את זה ולעשות את זה,‬
‫ובוב רוס הופיע בטלוויזיה.‬

1231
01:24:00,035 --> 01:24:04,164
‫אתם צריכים רק ליצור במחשבותיכם חזון‬

1232
01:24:04,664 --> 01:24:06,791
‫ולהאמין שאתם מסוגלים לעשות זאת.‬

1233
01:24:08,168 --> 01:24:11,963
‫כי אנו יכולים לעשות בחיים האלה‬
‫כל דבר שאנו מאמינים שנוכל לעשות.‬

1234
01:24:12,047 --> 01:24:15,717
‫אם אתם מאמינים מספיק, הכול אפשרי.‬

1235
01:24:16,342 --> 01:24:17,761
‫הכול אפשרי.‬

1236
01:24:19,345 --> 01:24:22,098
‫אם מישהו כמו בוב רוס מופיע בטלוויזיה‬

1237
01:24:22,599 --> 01:24:25,060
‫ויוצר איתך את הקשר האישי הזה…‬

1238
01:24:25,560 --> 01:24:26,519
‫אכפת לו.‬

1239
01:24:28,646 --> 01:24:30,648
‫הוא הציל את חיי. באמת.‬

1240
01:24:35,070 --> 01:24:37,655
‫נאלצתי להגיע לחדר המיון‬

1241
01:24:37,739 --> 01:24:42,285
‫כי היו לי בעיות בהיריון.‬

1242
01:24:43,661 --> 01:24:46,081
‫הכליות שלי הפסיקו לתפקד.‬

1243
01:24:46,164 --> 01:24:48,416
‫הכבד שלי הפסיק לתפקד.‬

1244
01:24:50,043 --> 01:24:53,755
‫והדבר היחיד שהיה ביכולתם לעשות‬

1245
01:24:54,255 --> 01:24:57,675
‫היה להפסיק את ההיריון שלי.‬

1246
01:24:58,718 --> 01:25:01,971
‫והיה קשה…‬

1247
01:25:02,680 --> 01:25:04,974
‫היה קשה להשלים עם זה.‬

1248
01:25:07,185 --> 01:25:09,604
‫בפעם הראשונה שהפעלתי את הטלוויזיה,‬

1249
01:25:10,647 --> 01:25:11,689
‫ראיתי את בוב רוס.‬

1250
01:25:12,190 --> 01:25:15,819
‫כשאתם יוצרים את הציור,‬
‫אתם מסתכלים עליו ומחליטים מה משמח אתכם.‬

1251
01:25:15,902 --> 01:25:19,114
‫העולם הזה הוא שלכם ואין טוב או רע‬

1252
01:25:19,197 --> 01:25:21,407
‫כל עוד הוא משמח אתכם ולא פוגע באחרים.‬

1253
01:25:23,326 --> 01:25:28,540
‫בוב החזיר את החיים למחשבותיי ולליבי‬

1254
01:25:29,582 --> 01:25:33,878
‫ואת האושר שמעולם לא ידעתי‬
‫שאוכל להרגיש באמצעות ציור.‬

1255
01:25:37,966 --> 01:25:41,761
‫זה היה כל הרעיון‬
‫שמאחורי בוב רוס והציור שלו.‬

1256
01:25:41,845 --> 01:25:47,100
‫שהוא ילמד אנשים שהם יכולים להיות רבי ערך.‬

1257
01:25:47,600 --> 01:25:50,937
‫שהם יכולים להיות חשובים בעולם הזה.‬

1258
01:25:53,106 --> 01:25:55,608
‫יפה, סטיב. ממש יפה.‬

1259
01:25:56,776 --> 01:25:58,987
‫הממזר הזה הוא צייר לא רע.‬

1260
01:25:59,487 --> 01:26:03,366
‫כדאי שאיזהר או שהוא יופיע בטלוויזיה‬
‫ואני אהיה לבדי בבית.‬

1261
01:26:05,368 --> 01:26:09,956
‫לדעתי, אבי מעולם לא ידע‬
‫כמה רבה הייתה השפעתו,‬

1262
01:26:10,456 --> 01:26:14,377
‫אפילו לקראת הסוף,‬
‫אפילו כשהעניין תפח לממדים עצומים.‬

1263
01:26:14,878 --> 01:26:19,716
‫הוא מעולם לא ממש הפנים עד כמה אהבו אותו.‬

1264
01:26:31,060 --> 01:26:36,065
‫קשה לתאר בדיוק מה משך אנשים אל בוב.‬

1265
01:26:36,900 --> 01:26:40,278
‫זה היה קשור בכישרון הציור שלו,‬

1266
01:26:40,820 --> 01:26:43,406
‫זה היה קשור בקולו,‬

1267
01:26:43,990 --> 01:26:48,077
‫ובאופן האישי שבו דיבר עם אנשים.‬

1268
01:26:48,786 --> 01:26:55,335
‫פשוט הייתה לו השפעה עצומה‬
‫על כל מי שהכיר אותו.‬

1269
01:27:08,139 --> 01:27:11,684
‫זכרו של בוב ממשיך להתקיים באמצעותנו‬

1270
01:27:11,768 --> 01:27:15,647
‫ומורשתו ממשיכה להתקיים‬
‫באמצעות כל המעריצים שלו.‬

1271
01:27:16,481 --> 01:27:23,154
‫הוא אמר לי, לפני מותו,‬
‫שהוא רצה שאנשים יזכרו אותו,‬

1272
01:27:23,238 --> 01:27:25,198
‫אך שלא יהיו עצובים.‬

1273
01:27:32,121 --> 01:27:33,790
‫כולנו מתגעגעים אליך, אבא.‬

1274
01:27:34,624 --> 01:27:36,000
‫כולנו מתגעגעים אליך.‬

1275
01:27:38,169 --> 01:27:42,799
‫פעם שאלתי אותו,‬
‫"מה אתה מנסה להוכיח לעולם?"‬

1276
01:27:42,882 --> 01:27:44,300
‫והוא אמר,‬

1277
01:27:44,384 --> 01:27:49,806
‫"אנשים יזכרו לנצח‬
‫את מה שאנחנו עושים כאן ועכשיו".‬

1278
01:27:50,390 --> 01:27:55,186
‫ספריות בכל רחבי הארץ מתמלאות מדי שבוע‬
‫באנשים שמשתוקקים ליצור.‬

1279
01:27:55,270 --> 01:27:59,357
‫ציירנו כמו בוב רוס בשעה שצפינו בבוב רוס,‬

1280
01:27:59,440 --> 01:28:00,775
‫מחופשים לבוב רוס.‬

1281
01:28:00,858 --> 01:28:02,777
‫אתם מכירים את בוב רוס?‬
‫-כן!‬

1282
01:28:02,860 --> 01:28:05,363
‫הוא כמעט כמו חבר.‬

1283
01:28:05,446 --> 01:28:06,406
‫- כעת נערבב. -‬

1284
01:28:06,489 --> 01:28:08,741
‫טוב, תראו את זה. בדיוק כמותו.‬

1285
01:28:08,825 --> 01:28:11,911
‫האם בוב רוס הוא מטפל באומנות?‬
‫כי מרגיע מאוד לצפות בו.‬

1286
01:28:11,995 --> 01:28:14,414
‫- בוב רוס: היופי נמצא בכל מקום, נטפליקס -‬

1287
01:28:14,497 --> 01:28:17,125
‫שלום. ברוך שובכם.‬
‫נפלא שיכולתם להצטרף אליי היום.‬

1288
01:28:17,709 --> 01:28:20,253
‫ונציב שיח קטן ושמח ממש כאן.‬

1289
01:28:22,005 --> 01:28:23,339
‫אני בוב רוס.‬

1290
01:28:26,718 --> 01:28:29,554
‫נישאר עם אותם צבעים ישנים‬
‫שהשתמשנו בהם קודם.‬

1291
01:28:30,555 --> 01:28:34,892
‫במקום להרים את הסכין מבד הציור,‬
‫טלטל אותה בשעה שאתה יורד מטה‬

1292
01:28:34,976 --> 01:28:37,562
‫והטה אותה בהמשך.‬

1293
01:28:38,563 --> 01:28:40,940
‫קשה לומר לאנשים איפה הם טועים‬

1294
01:28:41,524 --> 01:28:43,568
‫ואולי קשה עוד יותר להשלים‬

1295
01:28:43,651 --> 01:28:46,404
‫עם זה שיצרתם תאונה משמחת.‬

1296
01:28:49,240 --> 01:28:52,410
‫פעמים רבות תהיתי‬

1297
01:28:52,910 --> 01:28:57,123
‫אם אולי לומדים מטעויות‬
‫הרבה יותר מכפי שלומדים מהצלחות.‬

1298
01:28:57,206 --> 01:29:01,836
‫כשאתם מצליחים, אתם פשוט ממשיכים לדבר הבא.‬
‫אך כשאתם עושים טעות,‬

1299
01:29:01,919 --> 01:29:04,464
‫או כשיש לכם "תאונה משמחת",‬
‫כפי שבוב קרא לזה,‬

1300
01:29:04,964 --> 01:29:10,595
‫לפתע אתם לומדים‬
‫כל מיני דרכים חדשות לתקן זאת‬

1301
01:29:10,678 --> 01:29:15,933
‫ובאמצעות תהליך הלמידה הזה‬
‫אתם מתחילים להתפתח בדרכים חדשות.‬

1302
01:29:18,603 --> 01:29:21,647
‫סטיב, מה דעתך על הציור הזה?‬
‫-לדעתי הוא די טוב.‬

1303
01:29:22,648 --> 01:29:23,858
‫זה נחמד מאוד ו…‬

1304
01:29:24,359 --> 01:29:28,571
‫אני מקווה שכולם נהנו‬
‫לראות אותך יוצר כאן ציור קטן ויפה.‬

1305
01:29:29,155 --> 01:29:31,574
‫אז בשם כולנו כאן בתחנה,‬

1306
01:29:32,075 --> 01:29:35,578
‫אנחנו רוצים לאחל‬
‫לכל אחד ואחד מכם ציור שמח.‬

1307
01:29:36,162 --> 01:29:37,121
‫יברך אתכם האל.‬

1308
01:29:37,205 --> 01:29:40,792
‫בשמו של בני סטיב, תודה שצפיתם.‬

1309
01:29:41,292 --> 01:29:42,585
‫להתראות בפעם הבאה.‬

1310
01:29:46,464 --> 01:29:53,429
‫- כיום, סטיב ודיינה ממשיכים‬
‫ללמד אנשים בכל רחבי ארצות הברית -‬

1311
01:29:53,513 --> 01:29:55,306
‫- כיצד לצייר. -‬

1312
01:29:57,725 --> 01:29:59,769
‫- אחרי שהסרט הזה הושלם -‬

1313
01:29:59,852 --> 01:30:03,648
‫- יצרה חברת "בוב רוס בע"מ"‬
‫קשר עם יוצרי הסרט. -‬

1314
01:30:03,731 --> 01:30:09,445
‫- הזוג קובלסקי מכחיש שיחסיו עם בוב רוס‬
‫עלו על שרטון בכל שלב שהוא. -‬

1315
01:30:09,529 --> 01:30:14,951
‫- הוא מכחיש גם שאנט ובוב ניהלו רומן. -‬

1316
01:30:16,661 --> 01:30:20,331
‫- הזוג קובלסקי ממשיך להפעיל,‬
‫באופן עצמאי את "בוב רוס בע"מ", -‬

1317
01:30:20,415 --> 01:30:24,335
‫- שמכניסה מדי שנה מיליוני דולרים‬
‫מהבעלות על דמותו ומראהו של בוב. -‬

1318
01:30:24,419 --> 01:30:27,046
‫- חרף כוונותיו של בוב, -‬

1319
01:30:27,130 --> 01:30:31,217
‫- סטיב לא קיבל דבר מהרווחים עד כה. -‬

1320
01:32:24,163 --> 01:32:29,168
‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬