1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:37,291 --> 00:00:39,750
‫- לחיות, להזדקן, לחלות, למות, -‬

4
00:00:39,833 --> 00:00:43,583
‫- להיפרד מהאהובים, להיפגש עם השנואים, -‬

5
00:00:43,666 --> 00:00:46,875
‫- לא לקבל את מה שאתם רוצים,‬
‫לתת לחמשת המצרפים לפרוח, -‬

6
00:00:46,958 --> 00:00:49,958
‫- אלה הם שמונת הסבלות בעולם בני התמותה. -‬

7
00:00:51,166 --> 00:00:58,166
‫- פסטיבל פנסים שמח -‬

8
00:01:40,083 --> 00:01:42,625
‫01 ל־803, האם אתם כבר בזירה?‬

9
00:01:43,125 --> 00:01:45,250
‫803 ל־01, הגענו לאחוזה של ואנג.‬

10
00:01:46,833 --> 00:01:47,750
‫01, קיבלתי.‬

11
00:01:52,416 --> 00:01:55,125
‫מעניין אם זאת סתם עוד מתיחה.‬

12
00:01:55,208 --> 00:01:56,500
‫- משטרה -‬

13
00:01:56,583 --> 00:01:58,166
‫כן, זה קורה הרבה לאחרונה.‬

14
00:02:03,250 --> 00:02:05,750
‫שלום לך, קיבלנו שיחת חירום ממר ואנג.‬

15
00:02:06,541 --> 00:02:07,375
‫הוא בסדר?‬

16
00:02:16,333 --> 00:02:17,166
‫כאן.‬

17
00:02:29,166 --> 00:02:30,083
‫מה זה הריח הזה?‬

18
00:02:32,708 --> 00:02:33,541
‫מאיפה זה הגיע?‬

19
00:02:34,625 --> 00:02:35,458
‫מה זה?‬

20
00:02:37,458 --> 00:02:38,291
‫אדון.‬

21
00:02:55,250 --> 00:02:57,125
‫כאן 803, תשלחו גיבוי ואמבולנס.‬

22
00:02:58,708 --> 00:03:00,750
‫קיבלתי. נשלח מישהו מייד.‬

23
00:03:40,375 --> 00:03:41,208
‫גברת ואנג.‬

24
00:05:16,125 --> 00:05:17,875
‫התינוק הגיע לגיל שבעה שבועות.‬

25
00:05:17,958 --> 00:05:19,458
‫קצב הלב נשמע יציב.‬

26
00:05:19,958 --> 00:05:21,000
‫ברכותיי.‬

27
00:05:45,708 --> 00:05:48,750
‫תאי הסרטן שהתפשטו לעצמות התכווצו,‬

28
00:05:49,791 --> 00:05:53,416
‫אבל מצאנו שלוש עד ארבע נקודות שחורות‬
‫סביב עמוד השדרה המותני.‬

29
00:05:54,625 --> 00:05:56,958
‫מר ליאנג אמר שיש לו חוסר תחושה ברגליים.‬

30
00:05:57,041 --> 00:05:59,000
‫הגידולים כנראה לוחצים על העצבים.‬

31
00:06:00,000 --> 00:06:02,750
‫זה אומר שלתאי הסרטן‬
‫יש עמידות לטיפול התרופתי.‬

32
00:06:02,833 --> 00:06:03,958
‫שוב עמידות לטיפול?‬

33
00:06:04,041 --> 00:06:08,666
‫ניסינו כל טיפול ממוקד וכימותרפיה.‬
‫עכשיו נוכל רק להגדיל את המינונים.‬

34
00:06:09,625 --> 00:06:13,333
‫לקצר את מרווח ההזרקות,‬
‫ולהזריק פעם בשבועיים.‬

35
00:06:15,291 --> 00:06:17,875
‫ואחר כך? מה אם תהיה עוד עמידות לתרופות?‬

36
00:06:19,916 --> 00:06:23,125
‫אז תהיה גרורה נוספת של תאים סרטניים.‬
‫אם הוא יתפשט למוח,‬

37
00:06:24,708 --> 00:06:25,875
‫זה יהיה השלב הסופי.‬

38
00:06:33,041 --> 00:06:36,125
‫זה טיפול משלים חדש‬
‫שקבוצת הרפואה שלנו עומדת להשיק.‬

39
00:06:36,625 --> 00:06:40,500
‫טכנולוגיית שיקום RNA‬
‫שיכולה לעזור לשקם עצבים גולגוליים לקויים.‬

40
00:06:41,000 --> 00:06:45,208
‫ברגע שנתחיל בניסוי הקליני,‬
‫היא תכפיל את זמן ההישרדות של המטופלים.‬

41
00:06:45,291 --> 00:06:46,458
‫- למען עתיד טוב יותר -‬

42
00:06:48,125 --> 00:06:49,791
‫מתי יתחיל הניסוי הקליני?‬

43
00:06:51,125 --> 00:06:54,125
‫זה עדיין לא בטוח.‬
‫ככל הנראה בתחילת השנה הבאה.‬

44
00:06:58,375 --> 00:06:59,541
‫בשנה הבאה.‬

45
00:06:59,625 --> 00:07:02,791
‫בדרך כלל,‬
‫היינו מציעים למטופלים עם תסמיני גרורות‬

46
00:07:02,875 --> 00:07:04,208
‫לבצע בדיקה גנטית קודם.‬

47
00:07:04,708 --> 00:07:06,666
‫לוודא אם הם מתאימים לטיפול או לא.‬

48
00:07:07,166 --> 00:07:09,708
‫אתה רק בן 38. אתה עדיין צעיר.‬

49
00:07:09,791 --> 00:07:12,166
‫עלינו להמשיך לנסות אם קיימות אפשרויות.‬

50
00:07:18,166 --> 00:07:19,125
‫היי, אימא.‬

51
00:07:19,625 --> 00:07:20,625
‫כן, תתחילי.‬

52
00:07:22,875 --> 00:07:25,500
‫זה בסדר, פשוט תעזרי לי לסדר את זה.‬

53
00:07:27,541 --> 00:07:29,041
‫זה לא סיפור גדול.‬

54
00:07:30,625 --> 00:07:32,250
‫כן, תעדכני אותי איך הלך.‬

55
00:07:34,916 --> 00:07:36,166
‫הדירה הקטנה?‬

56
00:07:39,916 --> 00:07:41,541
‫אמרתי לך לא למכור אותה.‬

57
00:07:44,750 --> 00:07:46,541
‫בוא נעשה בדיקה גנטית בהקדם.‬

58
00:07:49,625 --> 00:07:51,791
‫רק הבדיקה הגנטית תעלה שש ספרות.‬

59
00:07:51,875 --> 00:07:55,166
‫אפילו אם אתאים,‬
‫הטיפול עלול לעלות עוד מיליונים.‬

60
00:07:55,250 --> 00:07:57,375
‫למכור את הדירה בטח לא יכסה את זה.‬

61
00:07:58,291 --> 00:07:59,958
‫זאת לא אפשרות אמיתית, טוב?‬

62
00:08:11,125 --> 00:08:14,791
‫בוקר טוב לכולם,‬
‫אלה חדשות הבוקר לתאריך ה־26 בפברואר.‬

63
00:08:14,875 --> 00:08:17,125
‫מר ואנג שי־צונג, מייסד תאגיד ואנג,‬

64
00:08:17,208 --> 00:08:19,458
‫נמצא בביתו הבוקר לאחר שנרצח.‬

65
00:08:19,541 --> 00:08:22,000
‫הדוח הראשוני מראה שזה לא מקרה פשוט.‬

66
00:08:22,083 --> 00:08:25,416
‫ראשו של הקורבן רוסק באמצעות נשק קהה,‬
‫והוא סבל ממוות נורא.‬

67
00:08:25,500 --> 00:08:28,541
‫לדברי הכתב,‬
‫לאחר קבלת שיחת חירום מבית ואנג,‬

68
00:08:28,625 --> 00:08:31,791
‫המשטרה שלחה צוות לזירה הבוקר.‬
‫עוזרת הבית ליוותה אותם,‬

69
00:08:31,875 --> 00:08:35,291
‫והם מצאו את גופתו של ואנג שי־צונג‬
‫מדממת למוות על הרצפה.‬

70
00:08:35,791 --> 00:08:39,333
‫ואנג שי־צונג ייסד את תאגיד ואנג‬
‫והיה ידוע בעבודות הצדקה שלו.‬

71
00:08:39,416 --> 00:08:43,791
‫הוא עסק בביוטכנולוגיה וכירורגיה קוסמטית,‬
‫והרחיב את העסק שלו מאז.‬

72
00:08:43,875 --> 00:08:47,750
‫כעת התאגיד נפרש‬
‫על פני תחומי החינוך, הביטוח והנדל"ן.‬

73
00:08:48,250 --> 00:08:52,000
‫לאחרונה הוא מתמקד באחריות חברתית תאגידית,‬
‫מממן בתי יתומים‬

74
00:08:52,083 --> 00:08:55,625
‫ולא מפסיק לעזור לילדים עניים‬
‫בחינוך ושירותי בריאות.‬

75
00:08:55,708 --> 00:08:59,458
‫בחינה מחדש של ריאיון מלפני שלוש שנים,‬
‫האחרון שלו לפני מותו,‬

76
00:08:59,541 --> 00:09:01,250
‫משאירה אותנו עם לב כבד.‬

77
00:09:01,333 --> 00:09:03,375
‫כעת כשתאגיד ואנג השיג כל כך הרבה,‬

78
00:09:04,333 --> 00:09:07,333
‫אני מאמין שעלינו לעשות יותר‬
‫כדי לעזור לחברה,‬

79
00:09:08,041 --> 00:09:09,833
‫ולהושיט יד לנזקקים.‬

80
00:09:12,458 --> 00:09:13,916
‫צ'או.‬
‫-ליו־סיר,‬

81
00:09:14,833 --> 00:09:16,333
‫אני רוצה לדבר איתך.‬

82
00:09:16,416 --> 00:09:17,250
‫בטח.‬

83
00:09:17,333 --> 00:09:19,833
‫חשבתי שאתה לוקח קצת חופש. מה אתה עושה כאן?‬

84
00:09:26,833 --> 00:09:27,958
‫פאו בהיריון.‬

85
00:09:30,375 --> 00:09:33,625
‫החלטתי שבמקום לחכות שזמני יגיע,‬
‫כדאי שאפרנס את משפחתי.‬

86
00:09:35,708 --> 00:09:36,791
‫אשמח לחזור לעבודה.‬

87
00:09:38,291 --> 00:09:39,125
‫ברכותיי.‬

88
00:09:39,625 --> 00:09:41,958
‫אבל אתה מסוגל לעבוד במצבך?‬

89
00:09:50,625 --> 00:09:53,750
‫המקרה של ואנג שי־צונג‬
‫נמצא תחת ביקורת של החברה כולה.‬

90
00:09:56,000 --> 00:09:56,958
‫תן לי את התיק.‬

91
00:09:58,000 --> 00:10:00,416
‫אין עוד מישהו בלשכה שיכול לפתור מקרה כזה.‬

92
00:10:22,375 --> 00:10:23,250
‫גברת ואנג,‬

93
00:10:24,291 --> 00:10:26,750
‫תוכלי לספר לנו על אתמול בלילה?‬

94
00:10:27,250 --> 00:10:29,250
‫את הפרטים לגבי מה שקרה למר ואנג?‬

95
00:10:31,125 --> 00:10:32,458
‫בצורה מקיפה ככל האפשר.‬

96
00:10:39,875 --> 00:10:41,416
‫לא הצלחתי להירדם אתמול,‬

97
00:10:42,541 --> 00:10:45,958
‫אז יצאתי למרפסת באחוזה שלנו‬

98
00:10:46,041 --> 00:10:47,500
‫כדי לראות את סצנת הלילה.‬

99
00:11:00,958 --> 00:11:03,708
‫אחר כך התכוונתי לחזור לחדר שלי,‬

100
00:11:05,208 --> 00:11:09,541
‫אבל שמתי לב שבחדר של שי־צונג…‬

101
00:11:12,416 --> 00:11:15,500
‫היה כישוף מוזר על הדלת.‬

102
00:11:21,708 --> 00:11:24,333
‫ואז הרחתי ריח חזק.‬

103
00:11:27,666 --> 00:11:29,500
‫ואנג טיין־יו חזר שוב.‬

104
00:11:34,041 --> 00:11:35,791
‫הוא ביצע שם טקס כלשהו.‬

105
00:11:44,000 --> 00:11:46,833
‫ואנג טיין־יו!‬
‫אני אתקשר למשטרה אם לא תפסיק.‬

106
00:11:53,375 --> 00:11:56,375
‫בני תמותה יחשפו את צורותיהם הרוחניות.‬

107
00:11:59,666 --> 00:12:02,458
‫אלי הסתיו והאביב, העניקו לי את הכוח.‬

108
00:12:04,416 --> 00:12:06,333
‫כשהירח מלא והזמן נכון,‬

109
00:12:07,375 --> 00:12:09,416
‫גררו את הנשמות ופתו את הרוחות.‬

110
00:12:10,000 --> 00:12:11,708
‫- קריאת מצוקה -‬

111
00:12:20,750 --> 00:12:22,500
‫תעזוב אותו, ואנג טיין־יו.‬

112
00:12:26,833 --> 00:12:28,166
‫הקרב את צורתך האנושית,‬

113
00:12:29,291 --> 00:12:30,625
‫נשמה אחת בתמורה לאחרת.‬

114
00:12:32,041 --> 00:12:33,625
‫נשמות אבודות בעולם המושחת,‬

115
00:12:36,916 --> 00:12:38,833
‫לך לנוח בגן העדן.‬

116
00:13:37,916 --> 00:13:38,916
‫הוא היה שם,‬

117
00:13:40,166 --> 00:13:42,625
‫והוא פשוט המשיך לרסק ולרסק.‬

118
00:13:49,166 --> 00:13:51,375
‫הראש של שי־צונג נפתח כל כך חזק,‬

119
00:13:52,791 --> 00:13:55,041
‫שהדם שלו השפריץ על כולי.‬

120
00:13:57,583 --> 00:14:00,083
‫אחרי שאלוהים יודע כמה פעמים הוא ריסק אותו,‬

121
00:14:00,791 --> 00:14:04,416
‫הרגשתי מסוחררת מאוד מכל הדם,‬

122
00:14:05,541 --> 00:14:06,958
‫והתעלפתי.‬

123
00:14:08,500 --> 00:14:10,041
‫כשהתעוררתי,‬

124
00:14:10,541 --> 00:14:12,750
‫העוזרת צ'אנג והמשטרה עמדו מולי.‬

125
00:14:14,041 --> 00:14:14,875
‫ואז?‬

126
00:14:19,375 --> 00:14:21,916
‫אני זוכרת שאתמול בלילה‬

127
00:14:22,916 --> 00:14:24,833
‫נבהלתי מרעש כלשהו.‬

128
00:14:26,250 --> 00:14:31,541
‫אז יצאתי מהמיטה כדי לבדוק אם שמעתי טוב.‬

129
00:14:43,583 --> 00:14:44,541
‫שמעתי מישהו צורח‬

130
00:14:46,291 --> 00:14:47,416
‫והלכתי לבדוק את זה.‬

131
00:14:48,708 --> 00:14:51,416
‫ראיתי את האדון הצעיר, טיין־יו.‬

132
00:14:54,250 --> 00:14:56,041
‫אני די בטוחה שזה היה האדון הצעיר.‬

133
00:14:56,541 --> 00:15:02,000
‫לא קשה לזהות אותו,‬
‫עם כל הקעקועים על הגוף שלו.‬

134
00:15:04,125 --> 00:15:09,416
‫ואז חשבתי, "אולי כדאי שאלך‬
‫לחדרו של האדון ואבדוק מה שלומו".‬

135
00:15:17,625 --> 00:15:20,458
‫שלום לך, קיבלנו שיחת חירום ממר ואנג.‬

136
00:15:20,958 --> 00:15:21,875
‫הוא בסדר?‬

137
00:15:24,916 --> 00:15:28,500
‫למה כולכם אמרתם‬
‫שוואנג טיין־יו חזר לבית שוב?‬

138
00:15:35,083 --> 00:15:37,333
‫לפני שבועיים, בערב השנה החדשה,‬

139
00:15:41,000 --> 00:15:42,875
‫ואנג טיין־יו, שנעלם להרבה זמן,‬

140
00:15:43,750 --> 00:15:45,375
‫חזר לפתע לבית.‬

141
00:15:47,416 --> 00:15:50,375
‫ואנג שי־צונג, אתה זה שהרגת את אימא שלי!‬

142
00:15:52,666 --> 00:15:54,500
‫אתה רוצח.‬

143
00:15:55,166 --> 00:15:56,625
‫אתה רוצח!‬

144
00:15:56,708 --> 00:15:58,625
‫אלי הסתיו והאביב ירשיעו אותך.‬

145
00:16:00,541 --> 00:16:03,458
‫כשהירח מלא והזמן נכון,‬
‫גררו את הנשמות ופתו את הרוחות.‬

146
00:16:03,541 --> 00:16:06,041
‫בני תמותה יחשפו את צורותיהם הרוחניות.‬

147
00:16:06,125 --> 00:16:08,250
‫אלי הסתיו והאביב, העניקו לי את הכוח.‬

148
00:16:13,083 --> 00:16:17,291
‫באותו היום,‬
‫אותו לחש דם היה מגולף על החזה שלו.‬

149
00:16:18,166 --> 00:16:20,750
‫הוא אמר שככה‬
‫הוא יכול לראות את רוחה של אימו.‬

150
00:16:22,541 --> 00:16:26,583
‫זה לחש שבו הוא ואימו האמינו.‬

151
00:16:28,958 --> 00:16:33,833
‫הוא קשור לכמה אלים של הבודהיזם.‬

152
00:16:35,041 --> 00:16:39,041
‫הוא מחזיר את נשמתה של טאנג סו־צ'ן‬
‫בחזרה לכאן כדי לנקום.‬

153
00:16:41,041 --> 00:16:45,041
‫- נקמת רוחות? -‬

154
00:16:45,125 --> 00:16:47,625
‫אז ואנג טיין־יו לא גר באחוזה?‬

155
00:16:47,708 --> 00:16:49,458
‫אחרי שאימו נפטרה,‬

156
00:16:51,041 --> 00:16:52,250
‫הוא היה שבור לב.‬

157
00:16:53,500 --> 00:16:55,416
‫הוא עזב את האחוזה מבלי לומר דבר.‬

158
00:16:58,833 --> 00:16:59,833
‫התובע.‬

159
00:17:00,416 --> 00:17:01,375
‫התובע.‬

160
00:17:01,458 --> 00:17:02,958
‫שלום, התובע.‬
‫-שלום, התובע.‬

161
00:17:06,500 --> 00:17:08,541
‫התובע הראשי נתן לי את התיק בכוונה.‬

162
00:17:09,333 --> 00:17:11,541
‫נהדר. הוא שלח את האדם הכי טוב למשימה.‬

163
00:17:14,291 --> 00:17:15,875
‫קראתי את צוואתו של ואנג שי־צונג.‬

164
00:17:15,958 --> 00:17:19,041
‫שמתי לב שמלבד לי־יין, יש עוד יורש.‬

165
00:17:20,291 --> 00:17:22,916
‫החלק הזה עדיין דורש הבהרה.‬

166
00:17:31,000 --> 00:17:32,708
‫- ואן יו־פאן (52)‬
‫מנכ"ל תאגיד ואנג -‬

167
00:17:32,791 --> 00:17:34,625
‫- נשיא המכון לגנטיקה שיו‬
‫חבר של שי־צונג -‬

168
00:17:41,125 --> 00:17:45,583
‫מר ואן, תודה רבה‬
‫שבאת לעזור לנו בחקירה איך שירדת מהמטוס.‬

169
00:17:48,291 --> 00:17:49,958
‫כששמעתי שדבר כל כך נורא קרה,‬

170
00:17:51,125 --> 00:17:52,500
‫הייתי חייב לחזור מוקדם.‬

171
00:17:54,125 --> 00:17:58,041
‫בבקשה תעזור לי לוודא‬
‫שזוהי הצוואה של ואנג שי־צונג.‬

172
00:18:02,333 --> 00:18:03,708
‫לפי הצוואה,‬

173
00:18:03,791 --> 00:18:06,250
‫כל הנכסים תחת שמו של מר ואנג,‬

174
00:18:06,750 --> 00:18:10,500
‫כולל הבעלות על התאגיד שלו,‬
‫יועברו בירושה לאשתו לי־יין,‬

175
00:18:11,125 --> 00:18:11,958
‫נכון?‬

176
00:18:13,666 --> 00:18:14,500
‫כן.‬

177
00:18:16,125 --> 00:18:19,958
‫אז לי־יין לא הייתה מתכוונת‬
‫להרוג את שי־צונג.‬

178
00:18:22,041 --> 00:18:25,375
‫ואנג טיין־יו הוא קרוב המשפחה היחיד‬
‫שיש לוואנג שי־צונג.‬

179
00:18:25,875 --> 00:18:30,541
‫ובכל זאת, ואנג שי־צונג נישל אותו מהירושה,‬
‫בטענה שהוא נכשל במחויבות שלו כיורש.‬

180
00:18:31,583 --> 00:18:34,166
‫לי־יין הפכה ליורשת הראשונה, ואתה לשני.‬

181
00:18:35,333 --> 00:18:38,125
‫תוכל להסביר לנו את זה?‬

182
00:18:46,750 --> 00:18:52,541
‫אולי זאת אחת הסיבות‬
‫שוואנג טיין־יו רצה להרוג את שי־צונג.‬

183
00:18:54,875 --> 00:18:59,625
‫אבל לפי הצהרות של אנשים אחרים,‬
‫ואנג טיין־יו עשה את זה עבור אימו.‬

184
00:19:00,625 --> 00:19:03,625
‫מה בדיוק ואנג שי־צונג עשה לאימא שלו?‬

185
00:19:05,041 --> 00:19:10,208
‫בסופו של דבר, סו־צ'ן נהייתה חולה כאן.‬

186
00:19:11,250 --> 00:19:12,833
‫הרופא אמר שזה דיכאון עמוק.‬

187
00:19:13,333 --> 00:19:14,791
‫היא אמרה לי פעם,‬

188
00:19:15,291 --> 00:19:17,083
‫אחרי שהיא ילדה את האדון הצעיר,‬

189
00:19:18,000 --> 00:19:21,833
‫שהאדון ואנג לא נגע בה יותר מעשור.‬

190
00:19:23,083 --> 00:19:25,833
‫אתם יודעים‬
‫שהאדון ואנג נסע להרבה נסיעות עסקים.‬

191
00:19:27,166 --> 00:19:28,458
‫בכל פעם שהוא נסע,‬

192
00:19:28,541 --> 00:19:34,333
‫היא הייתה מוצאת שיער נשי‬
‫על החליפות שלו כשהוא חזר.‬

193
00:19:35,375 --> 00:19:37,916
‫על הבגדים שלו היו כתמי שפתון.‬

194
00:19:38,958 --> 00:19:42,083
‫אתם מבינים‬
‫איך זה יכול היה להחמיר את הדיכאון שלה.‬

195
00:19:42,791 --> 00:19:46,000
‫בסיכומו של דבר, האדון ניהל רומן.‬

196
00:19:47,166 --> 00:19:49,166
‫וזה מה שהוביל לתקרית היום.‬

197
00:19:50,625 --> 00:19:53,625
‫במשפחה מצערת כזאת,‬

198
00:19:53,750 --> 00:19:55,958
‫שבה היו בעיות בין בני הזוג,‬

199
00:19:56,916 --> 00:20:00,250
‫הילד היה זה שסבל הכי הרבה.‬

200
00:20:02,250 --> 00:20:05,000
‫זו הסיבה שהוא עשה מעשה כזה.‬

201
00:20:12,125 --> 00:20:14,916
‫למה אתה צריך להיראות בדיוק כמו אבא שלך?‬

202
00:20:16,000 --> 00:20:17,375
‫תגיד לי.‬

203
00:20:22,000 --> 00:20:23,875
‫למה?‬

204
00:20:26,416 --> 00:20:28,666
‫ביום לפני שסו־צ'ן נפטרה,‬

205
00:20:29,958 --> 00:20:34,375
‫היא אמרה לי שהיא לא יכולה‬
‫לעמוד מול הילד שלה, יו־יו, שוב,‬

206
00:20:35,250 --> 00:20:40,208
‫כי היא הרגישה‬
‫שהוא הופך להיות יותר ויותר דומה לאביו.‬

207
00:20:51,500 --> 00:20:54,166
‫האדון היה אדם חסר לב.‬

208
00:20:54,666 --> 00:20:58,875
‫אחרי שסו־צ'ן נפטרה,‬
‫הוא הגיע לטקס האזכרה שלה‬

209
00:20:59,375 --> 00:21:02,583
‫כדי שהתקשורת תראה אותו שם.‬
‫הוא הגיע רק כדי להיראות טוב.‬

210
00:21:03,916 --> 00:21:08,250
‫ד"ר ואן דאג לכל פרטי הלוויה של סו־צ'ן.‬

211
00:21:22,458 --> 00:21:24,666
‫נראה שאת לא מחבבת את הבוס שלך במיוחד.‬

212
00:21:25,583 --> 00:21:26,416
‫למען האמת,‬

213
00:21:28,125 --> 00:21:28,958
‫את צודקת.‬

214
00:21:30,541 --> 00:21:33,583
‫לפני שהתחלתי לעבוד שם,‬
‫הוא החליף כמה עשרות עוזרות.‬

215
00:21:33,666 --> 00:21:36,916
‫הנקודה היא, הוא כבר היה חולה,‬
‫ובכל זאת הוא נישא מחדש.‬

216
00:21:37,000 --> 00:21:38,333
‫מה כל העניין הזה?‬

217
00:21:39,458 --> 00:21:42,875
‫איך הוא ואשתו החדשה נפגשו?‬

218
00:21:45,125 --> 00:21:48,625
‫אני חושבת שד"ר ואן היה זה שהכיר ביניהם.‬

219
00:21:49,125 --> 00:21:53,166
‫היא הייתה אחת היתומות‬
‫בבית היתומים התאגידי.‬

220
00:22:07,458 --> 00:22:11,125
‫מר ואנג, אנחנו רק צריכים שתאשר‬
‫שההצהרה שלך עקבית.‬

221
00:22:11,208 --> 00:22:13,833
‫אין לך מה לדאוג,‬
‫המפגש מוקלט בווידאו ואודיו.‬

222
00:22:14,333 --> 00:22:17,250
‫אם לא תמצא טעות בהצהרה, ‬
‫תוכל לחתום עליה עכשיו.‬

223
00:22:30,750 --> 00:22:35,958
‫- הרוצח הוא שמאלי, אם לשפוט לפי הפציעה. -‬

224
00:22:36,041 --> 00:22:39,208
‫- שמאלי -‬

225
00:22:56,833 --> 00:23:01,250
‫העו"ד של לי־יין עתר לביהמ"ש נגד המעצר.‬
‫אחרי הכול, טיין־יו הוא החשוד העיקרי.‬

226
00:23:02,250 --> 00:23:06,166
‫אני לא אשחרר אותה עדיין.‬
‫על כלי הרצח יש את טביעת האצבע של לי־יין.‬

227
00:23:06,666 --> 00:23:09,125
‫חוץ מזה, אם לשפוט לפי הדם על הבגדים שלה,‬

228
00:23:09,208 --> 00:23:12,250
‫והעובדה שהיא שמאלית,‬
‫היא עדיין לא נוקתה מאשמה.‬

229
00:23:13,000 --> 00:23:17,250
‫אבל לי־יין עמדה לרשת את הנכסים בקרוב,‬
‫אז לא היה לה מניע להרוג את שי־צונג.‬

230
00:23:17,333 --> 00:23:20,166
‫ואם היא באמת הרוצחת,‬
‫למה שהיא תישאר בזירת הרצח?‬

231
00:23:21,708 --> 00:23:24,375
‫עוד לא ברור  אם יש לה מניע‬
‫או שהיא שותפה לפשע.‬

232
00:23:26,166 --> 00:23:29,833
‫בכל החדשות דיווחו‬
‫שטאנג סו־צ'ן מתה בתאונת נפילה.‬

233
00:23:30,916 --> 00:23:32,500
‫תבדקו אם היא באמת מתה ככה.‬

234
00:23:34,041 --> 00:23:34,875
‫כן, אדוני.‬

235
00:23:36,125 --> 00:23:37,791
‫תורך.‬
‫-שוב אני?‬

236
00:23:37,875 --> 00:23:38,708
‫אתה טירון.‬

237
00:23:43,458 --> 00:23:45,458
‫- משטרת טאיפיי‬
‫תחנת שינג'י -‬

238
00:23:49,000 --> 00:23:50,083
‫היי, התובע ליאנג.‬

239
00:23:54,833 --> 00:23:56,208
‫לא אמרת לי שחזרת לעבוד.‬

240
00:24:00,625 --> 00:24:04,000
‫מה הבעיה עם זה?‬
‫את לא בבית הרבה. אנחנו בקושי מתראים.‬

241
00:24:14,708 --> 00:24:17,166
‫אבל למה שליו־סיר ייתן לך את התיק הזה?‬

242
00:24:19,291 --> 00:24:21,166
‫פשוט תעזרי לבדוק את מה שביקשתי.‬

243
00:24:22,166 --> 00:24:23,166
‫ותנוחי קצת.‬

244
00:24:25,041 --> 00:24:25,875
‫נתראה.‬

245
00:26:47,791 --> 00:26:49,791
‫ואנג שי־צונג.‬

246
00:26:51,291 --> 00:26:53,958
‫ביישת אותי כל כך הרבה בחיים האלה.‬

247
00:26:54,500 --> 00:26:56,958
‫אני אגרום לך לשלם על זה.‬

248
00:27:01,958 --> 00:27:02,916
‫לפני כשנה,‬

249
00:27:03,000 --> 00:27:05,541
‫המדענית טאנג סו־צ'ן התאבדה מסיבות דתיות,‬

250
00:27:05,625 --> 00:27:08,083
‫וקפצה ממרפסת ביתה.‬

251
00:27:08,166 --> 00:27:11,083
‫כל התקרית צולמה על ידי עיתונאי.‬

252
00:27:11,166 --> 00:27:14,625
‫לפי ההצהרה שלו,‬
‫טאנג סו־צ'ן שלחה לו הודעה באותו יום,‬

253
00:27:14,708 --> 00:27:18,875
‫וטענה שהיא תחשוף את ואנג שי־צונג.‬
‫העיתונאי רצה את הסקופ ומיהר להגיע.‬

254
00:27:19,375 --> 00:27:22,750
‫אבל ברגע שהוא הגיע,‬
‫היא קפצה מהמרפסת שמעל שביל הגישה,‬

255
00:27:22,833 --> 00:27:24,500
‫ממש מולו.‬

256
00:27:25,125 --> 00:27:27,625
‫התיק נסגר כתקרית התאבדות.‬

257
00:27:27,708 --> 00:27:30,416
‫אבל מה שמוזר‬
‫הוא שכל התקשורת סיקרה את הסיפור‬

258
00:27:30,500 --> 00:27:33,750
‫כאילו שהיא נפלה מהמרפסת בטעות.‬
‫-מה טאנג סו־צ'ן זרקה?‬

259
00:27:35,666 --> 00:27:39,291
‫כסף להקרבה?‬
‫-השוטר בזירה לא מצא כלום. בטח בגלל הרוח.‬

260
00:27:41,916 --> 00:27:44,750
‫מצאתי את הספר הזה בחפציה של טאנג סו־צ'ן.‬

261
00:27:44,833 --> 00:27:45,875
‫ליאנג, תן לו.‬

262
00:27:48,041 --> 00:27:50,875
‫העוזרת צ'אנג אמרה שהם לא היו זוג מתפקד.‬

263
00:27:51,375 --> 00:27:54,500
‫טאנג סו־צ'ן הפכה לאובססיבית‬
‫ללחשים הקשורים ליין ויאנג,‬

264
00:27:55,791 --> 00:27:57,041
‫והחלה להתדרדר.‬

265
00:27:57,125 --> 00:28:00,250
‫- יין אחד ויאנג אחד זו הדרך הנכונה -‬

266
00:28:01,000 --> 00:28:04,458
‫היא אפילו בחרה בכישוף הריסון האכזרי ביותר.‬

267
00:28:05,291 --> 00:28:06,208
‫ריסון רוחני.‬

268
00:28:13,333 --> 00:28:17,458
‫היא גילפה כישוף דם על גופה,‬
‫והפכה את עצמה לצל רפאים,‬

269
00:28:17,541 --> 00:28:19,291
‫שתישאר בעולם בני התמותה לנצח,‬

270
00:28:19,791 --> 00:28:22,875
‫ותביא את הקללה האכזרית ביותר‬
‫על ראשו של ואנג שי־צונג.‬

271
00:28:27,166 --> 00:28:28,833
‫הקרב עצמך והפוך לצל רפאים,‬

272
00:28:29,333 --> 00:28:31,083
‫והמטרה של צל הרפאים תקולל‬

273
00:28:31,166 --> 00:28:33,125
‫ותתמודד עם כל מיני רעלים ואסונות,‬

274
00:28:33,208 --> 00:28:34,458
‫ללא שקט ושלווה בחיים.‬

275
00:28:35,250 --> 00:28:40,208
‫התברר שזמן קצר לאחר שטאנג סו־צ'ן התאבדה,‬
‫אובחן אצל ואנג שי־צונג סרטן במוח.‬

276
00:28:40,291 --> 00:28:43,208
‫גם תאגיד ואנג סבל ממשבר פיננסי חמור.‬

277
00:28:44,041 --> 00:28:45,500
‫זה סתם צירוף מקרים.‬

278
00:28:46,375 --> 00:28:48,833
‫אני יודעת שקשה להאמין לתיאוריה כזאת.‬

279
00:28:49,625 --> 00:28:50,583
‫אבל יודע מה?‬

280
00:28:51,458 --> 00:28:52,916
‫לפי הספר,‬

281
00:28:53,750 --> 00:28:55,833
‫השיטה שטאנג סו־צ'ן תרגלה‬

282
00:28:56,333 --> 00:29:00,041
‫הייתה גורמת לנשמתה‬
‫לא להיוולד מחדש שוב לעולם.‬

283
00:29:07,875 --> 00:29:11,916
‫מדוח הנתיחה של טאנג סו־צ'ן‬
‫עולה שהיא שאפה סמי הזיה.‬

284
00:29:12,916 --> 00:29:16,625
‫גילינו שבחלל הריאה והאף שלה‬
‫הייתה כמות גדולה של היוסציאמין.‬

285
00:29:16,708 --> 00:29:20,708
‫התרכובת הזאת זהה לקטורת שנמצאה בזירת הפשע.‬

286
00:29:20,791 --> 00:29:22,750
‫זה הגיע ממפעל בשם בלדונה.‬

287
00:29:23,375 --> 00:29:24,208
‫אנחנו חושבים‬

288
00:29:24,791 --> 00:29:28,458
‫שוואנג טיין־יו השתמש בקטורת הבלדונה‬
‫כדי לעלף את ואנג שי־צונג.‬

289
00:29:28,958 --> 00:29:31,583
‫ואז הוא השתמש בווג'רה והכה אותו למוות.‬

290
00:29:36,375 --> 00:29:38,916
‫ואנג טיין־יו בחר בדרך הספציפית הזו לרצח,‬

291
00:29:39,000 --> 00:29:40,791
‫לא רק בגלל המניע שלו לנקמה.‬

292
00:29:40,875 --> 00:29:43,166
‫עלינו להבין מהי התמונה הגדולה יותר.‬

293
00:29:46,250 --> 00:29:50,000
‫אבל דבר אחד בטוח,‬
‫מצלמת האבטחה מחוץ לאחוזה של ואנג‬

294
00:29:50,833 --> 00:29:53,708
‫צילמה את ואנג טיין־יו‬
‫חוזר הביתה ביום הרצח.‬

295
00:29:55,166 --> 00:29:57,875
‫ואם מדברים על מצלמות אבטחה,‬
‫מה שהכי הפתיע אותי…‬

296
00:29:59,208 --> 00:30:03,125
‫זה שבחדר של לי־יין יש מצלמה נוספת.‬

297
00:30:14,458 --> 00:30:16,375
‫בחדר של לי־יין?‬
‫-כן.‬

298
00:30:17,666 --> 00:30:19,000
‫כדי לרגל אחריה?‬

299
00:30:19,083 --> 00:30:20,958
‫אימתנו שד"ר ואן התקין אותה.‬

300
00:30:21,458 --> 00:30:23,500
‫ד"ר ואן אמר שלי־יין הסכימה.‬

301
00:30:23,583 --> 00:30:26,208
‫אבל באשר לסיבת ההתקנה, הוא סירב להבהיר.‬

302
00:30:27,833 --> 00:30:29,416
‫לי־יין הייתה בחדר בזמן הרצח?‬

303
00:30:30,125 --> 00:30:33,458
‫לפי ההצהרה שלה,‬
‫היא הייתה במרפסת וצפתה בסצנת הלילה.‬

304
00:30:33,958 --> 00:30:36,291
‫הסרט מהמצלמה אימת שהיא לא הייתה בחדר.‬

305
00:30:38,541 --> 00:30:42,166
‫במילים אחרות,‬
‫ללי־יין לא היה אליבי בזמן הרצח.‬

306
00:30:43,375 --> 00:30:44,208
‫בדיוק.‬

307
00:30:45,250 --> 00:30:48,500
‫אבל כשבדקנו את המצלמה בחדר שלה,‬

308
00:30:48,583 --> 00:30:51,166
‫מצאנו צילומים מוזרים. תסתכל על זה קודם.‬

309
00:31:07,291 --> 00:31:08,291
‫והצילומים למוחרת.‬

310
00:31:18,041 --> 00:31:18,875
‫מה היא אומרת?‬

311
00:31:19,708 --> 00:31:21,958
‫מז"פ בדקו עם מומחה לקריאת שפתיים.‬

312
00:31:22,041 --> 00:31:23,375
‫היא אומרת:‬

313
00:31:24,333 --> 00:31:27,625
‫"טאנג סו־צ'ן, אל תחשבי שאני אפחד ממך.‬

314
00:31:28,416 --> 00:31:29,750
‫את לא יכולה לפגוע בי."‬

315
00:31:34,833 --> 00:31:35,666
‫הבא.‬

316
00:31:46,250 --> 00:31:50,708
‫אלה הצילומים של לי־יין שמצאנו‬
‫שבהם היא אחוזת דיבוק לשלושה ימים לכאורה.‬

317
00:31:53,166 --> 00:31:56,375
‫בנוסף, התובע,‬
‫זוהי ההערכה הפסיכיאטרית של לי־יין שביקשת.‬

318
00:31:58,125 --> 00:31:59,250
‫נראה שאין שום בעיה.‬

319
00:32:21,125 --> 00:32:22,250
‫גברת ואנג,‬

320
00:32:22,333 --> 00:32:24,708
‫תוכלי לעזור להבהיר את הצילומים שאת רואה?‬

321
00:32:34,791 --> 00:32:38,416
‫לפני שנה, הגעתי לטייוואן ונישאתי לשי־צונג.‬

322
00:32:41,333 --> 00:32:42,166
‫בבקשה.‬

323
00:32:46,958 --> 00:32:49,166
‫מה זה? זה די כבד.‬

324
00:32:50,166 --> 00:32:51,708
‫הינה, לכאן. מכאן, בבקשה.‬

325
00:33:02,500 --> 00:33:06,583
‫האחוזה של שי־צונג עצומה,‬
‫אבל רק הוא והעוזרת צ'אנג גרו שם.‬

326
00:33:09,083 --> 00:33:09,916
‫ובכל זאת…‬

327
00:33:11,458 --> 00:33:14,291
‫לעיתים קרובות הרגשתי שהיה שם עוד מישהו.‬

328
00:33:15,333 --> 00:33:18,666
‫עד שיום אחד,‬
‫שמעתי את העוזרת צ'אנג מדברת באקראי‬

329
00:33:18,750 --> 00:33:20,791
‫על תקרית ההתאבדות של טאנג סו־צ'ן.‬

330
00:34:01,416 --> 00:34:02,541
‫טאנג סו־צ'ן,‬

331
00:34:03,041 --> 00:34:04,875
‫אל תחשבי שאני אפחד ממך.‬

332
00:34:06,416 --> 00:34:08,333
‫את לא יכולה לפגוע בי.‬

333
00:34:11,250 --> 00:34:14,958
‫באותו לילה, ראיתי את טאנג סו־צ'ן.‬

334
00:34:15,958 --> 00:34:18,416
‫תמיד הרגשתי שהיא רצתה להשתלט על גופי.‬

335
00:34:22,833 --> 00:34:24,333
‫דוח המז"פ מראה‬

336
00:34:25,000 --> 00:34:27,541
‫שהדם היה מתפזר על הבגדים שלך בצורה הזו‬

337
00:34:27,625 --> 00:34:30,958
‫רק אם היית על ואנג שי־צונג.‬
‫אפשר לשאול, בליל הרצח,‬

338
00:34:31,041 --> 00:34:33,750
‫הרגשת שגופך היה אחוז דיבוק?‬

339
00:34:34,708 --> 00:34:37,875
‫אמרתי לך,‬
‫ניסיתי לעצור את ואנג טיין־יו באותו לילה.‬

340
00:34:37,958 --> 00:34:39,416
‫רציתי למנוע ממנו לרצוח.‬

341
00:34:40,666 --> 00:34:43,208
‫אבל הוא המשיך לחבוט בראשו של שי־צונג.‬

342
00:34:45,375 --> 00:34:46,750
‫כל הזירה הייתה מלאת דם.‬

343
00:34:47,666 --> 00:34:48,541
‫התובע,‬

344
00:34:50,291 --> 00:34:52,250
‫כבר מצאתם את ואנג טיין־יו?‬

345
00:34:54,916 --> 00:34:59,416
‫הקטורת מזירת הפשע,‬
‫היה בה היוסציאמין, נכון?‬

346
00:35:01,083 --> 00:35:02,583
‫בדיוק כמו בלדונה.‬

347
00:35:03,750 --> 00:35:08,458
‫כדי לגדל בלדונה,‬
‫צריך אדמה גירית מיוחדת ומים.‬

348
00:35:10,541 --> 00:35:13,000
‫יש רק כמה מקומות בטייוואן עם אדמה כזאת.‬

349
00:35:14,083 --> 00:35:15,791
‫תוכל לנסות לאתר אותו ככה.‬

350
00:35:20,375 --> 00:35:21,750
‫את יודעת הרבה על כימיה?‬

351
00:35:32,041 --> 00:35:34,125
‫זה המקום שאימו שמרה לו.‬

352
00:35:43,291 --> 00:35:45,666
‫תביא לי את כל הצילומים מחדרה של לי־יין.‬

353
00:35:46,375 --> 00:35:47,333
‫כן, אדוני.‬

354
00:35:59,666 --> 00:36:00,500
‫בוקר טוב.‬

355
00:36:02,458 --> 00:36:04,166
‫איך מתקדם החיפוש אחר טיין־יו?‬

356
00:36:04,250 --> 00:36:06,875
‫איתרנו כמה הרים עם אדמה גירית.‬

357
00:36:10,208 --> 00:36:11,458
‫אנחנו מוכנים להתחיל.‬

358
00:36:12,041 --> 00:36:14,541
‫צריך לכסות שטח גדול.‬
‫נצטרך יומיים או שלושה.‬

359
00:36:38,541 --> 00:36:39,375
‫כיבוי אור.‬

360
00:37:18,416 --> 00:37:19,833
‫ואן יו־פאן.‬

361
00:37:20,500 --> 00:37:21,541
‫- ואן יו־פאן -‬

362
00:37:24,541 --> 00:37:27,166
‫- נחשף רומן סודי‬
‫של ואן יו־פאן וטאנג סו־צ'ן -‬

363
00:37:45,500 --> 00:37:48,291
‫- מחלוקת לגבי שכפול מוח אנושי‬
‫בגלל פרויקט נוירוני RNA -‬

364
00:37:48,375 --> 00:37:50,708
‫-החוקרים יו־פאן וסו־צ'ן משתפים בחרטות -‬

365
00:37:50,791 --> 00:37:54,708
‫במבט על דוחות כספיים מהעבר של תאגיד ואנג,‬

366
00:37:54,791 --> 00:37:58,625
‫ענף הביטוח חווה הפסדים לפני שישה חודשים,‬

367
00:37:58,708 --> 00:38:00,791
‫וגרם למניית התאגיד כולו לצנוח.‬

368
00:38:00,875 --> 00:38:05,416
‫ההערכה היא כי בשנתיים האחרונות,‬
‫שווי השוק של תאגיד ואנג ירד ב־47 אחוז.‬

369
00:38:05,500 --> 00:38:08,333
‫סך של 76.7 מיליארד דולר.‬

370
00:38:08,416 --> 00:38:10,416
‫זהו חצי מהסכום של נכסי התאגיד.‬

371
00:38:10,500 --> 00:38:13,166
‫מנכ"ל תאגיד ואנג, ד"ר ואן,‬
‫-מר ליאנג, הכימותרפיה האחרונה.‬

372
00:38:13,250 --> 00:38:16,166
‫החזיר את טכנולוגיית שיקום ה־RNA‬
‫השנויה במחלוקת,‬

373
00:38:16,250 --> 00:38:19,500
‫והכריז כי היא תשמש לטיפול בסרטן.‬

374
00:38:19,583 --> 00:38:22,750
‫הוא מקווה שזה יעזור‬
‫להציל את התאגיד כלכלית.‬

375
00:38:22,833 --> 00:38:25,583
‫אנליסטים העריכו שטיפול רפואי מתקדם כזה‬

376
00:38:25,666 --> 00:38:28,083
‫עשוי להביא עסקים של מיליארדים לתאגיד.‬

377
00:38:28,166 --> 00:38:29,958
‫ברגע שהשוק ייפתח היום,‬

378
00:38:30,041 --> 00:38:33,125
‫מחיר המניה של תאגיד ואנג יפסיק לצנוח.‬
‫-הדוח שרצית.‬

379
00:38:34,875 --> 00:38:36,291
‫- הסכם ניסוי -‬

380
00:38:36,375 --> 00:38:38,041
‫למה אתה צריך את ההסכם של לי־יין?‬

381
00:38:39,541 --> 00:38:40,875
‫יש כיווני חקירה חדשים?‬

382
00:38:46,541 --> 00:38:49,583
‫כבר עברתי על כל הצילומים מהחדר.‬

383
00:38:50,166 --> 00:38:53,208
‫אמרתם שהיא התנהגה כאחוזת דיבוק לכמה ימים.‬

384
00:38:53,291 --> 00:38:56,000
‫אם ניקח את התקופה הזו כקו הפרדה,‬

385
00:38:56,708 --> 00:38:58,750
‫שמתי לב שהיא באמת השתנתה מאוד.‬

386
00:39:00,208 --> 00:39:02,791
‫זה הצילום מהפעם הראשונה שהיא הגיעה לאחוזה.‬

387
00:39:06,750 --> 00:39:09,666
‫העוזרת צ'אנג אמרה‬
‫שכשלי־יין הגיעה לאחוזה לראשונה,‬

388
00:39:09,750 --> 00:39:12,583
‫היא הייתה בחורה צעירה מנומסת.‬

389
00:39:23,500 --> 00:39:25,666
‫כאן היא פגשה את ואן יו־פאן לראשונה.‬

390
00:39:26,708 --> 00:39:28,125
‫נראה שהיא לא הכירה אותו.‬

391
00:39:35,083 --> 00:39:37,166
‫היא כנראה ידעה על המצלמה.‬

392
00:39:39,166 --> 00:39:43,666
‫אז כשהיא הגיעה לשם,‬
‫היא התנהגה בזהירות בחודשיים הראשונים.‬

393
00:39:43,750 --> 00:39:45,708
‫היא החליפה בגדים רק בשירותים.‬

394
00:39:47,708 --> 00:39:48,541
‫זה החלק המוזר.‬

395
00:39:49,958 --> 00:39:51,750
‫זה כמה ימים אחרי שהשתלטו עליה.‬

396
00:39:55,458 --> 00:39:57,291
‫שמתי לב שמאז,‬

397
00:39:57,958 --> 00:39:59,875
‫היא הייתה יוצאת עירומה מהמקלחת.‬

398
00:40:00,375 --> 00:40:02,000
‫היא לא הייתה סוגרת את הדלת.‬

399
00:40:06,666 --> 00:40:08,250
‫אבל זה לא השינוי הכי גדול.‬

400
00:40:10,875 --> 00:40:12,708
‫לי־יין שמאלית עכשיו.‬

401
00:40:13,625 --> 00:40:15,583
‫אבל כשהיא הגיעה לראשונה אל ואנג,‬

402
00:40:15,666 --> 00:40:17,333
‫היא חתמה על הסכם הניסוי‬

403
00:40:18,750 --> 00:40:20,083
‫בידה הימנית.‬

404
00:40:32,500 --> 00:40:34,166
‫לא רק שידה החזקה התחלפה,‬

405
00:40:34,250 --> 00:40:37,416
‫החתימה שלה על הצוואה אחרי זה‬
‫השתנתה לחלוטין.‬

406
00:40:43,208 --> 00:40:47,791
‫אני זוכרת ששלושת חברי משפחתה‬
‫של טאנג סו־צ'ן הם שמאליים.‬

407
00:40:49,416 --> 00:40:50,416
‫תסתכלי על זה.‬

408
00:41:08,083 --> 00:41:12,166
‫כולנו יודעים ששליטה במוח‬
‫מאפשרת שליטה בגוף.‬

409
00:41:12,250 --> 00:41:15,583
‫מאחר שכל החשיבה,‬
‫התפיסה והתחושה שלנו כבני אדם‬

410
00:41:15,666 --> 00:41:19,083
‫הם תוצאה של אותות החשמל התת־מודעים של המוח‬

411
00:41:19,166 --> 00:41:22,208
‫שמבצעים חישובים עצומים באמצעות נוירונים.‬

412
00:41:23,250 --> 00:41:27,625
‫במהלך השנים, בזמן שמרכז המחקר שלנו‬
‫הקדיש את עצמו למחקר של RNA,‬

413
00:41:27,708 --> 00:41:31,875
‫גילינו דרכים‬
‫להשפיע על נוירונים במוח בעזרת RNA,‬

414
00:41:32,375 --> 00:41:34,083
‫ואז להשתמש בו לריפוי של סרטן.‬

415
00:41:35,458 --> 00:41:37,875
‫זה עכבר המעבדה של הניסוי שלנו. איי־003,‬

416
00:41:38,875 --> 00:41:42,000
‫וסריקת הנוירונים הבריאים שלו לפני הניסוי.‬

417
00:41:42,083 --> 00:41:44,708
‫פיתחנו תאי סרטן‬
‫בחלקים מסוימים של המוח שלו.‬

418
00:41:45,500 --> 00:41:49,500
‫אפשר לראות בבירור‬
‫את הנוירונים שלו נפגעים קשות.‬

419
00:41:50,208 --> 00:41:53,916
‫ואז ייצרנו RNA עם נוירונים בריאים,‬

420
00:41:54,416 --> 00:41:57,125
‫וטיהרנו אותו לאבקת חלבון‬

421
00:41:57,208 --> 00:41:59,000
‫עד שהוא הפך לגבישי.‬

422
00:41:59,500 --> 00:42:03,083
‫על ידי מתן אבקת ה־RNA לחלקים הפגומים,‬

423
00:42:03,583 --> 00:42:08,458
‫ראינו קצב שיקום‬
‫של עד 92.35 אחוז בנוירונים.‬

424
00:42:11,416 --> 00:42:15,000
‫בקיצור, אנחנו יכולים לשכפל‬
‫את הנוירונים הבריאים שלנו,‬

425
00:42:15,666 --> 00:42:20,833
‫ואז להשתיל אותם בעזרת טכנולוגיית RNA‬
‫בחזרה למוח במקרה הצורך.‬

426
00:42:20,916 --> 00:42:23,416
‫זה מחזיר את המוח למצבו המקורי.‬

427
00:42:26,208 --> 00:42:29,333
‫זו טכנולוגיה מתוחכמת ויקרה.‬

428
00:42:29,416 --> 00:42:31,666
‫לכן אנחנו זקוקים למימון שלכם‬

429
00:42:32,166 --> 00:42:36,583
‫כדי להשיג יחד את אבן הדרך‬
‫של טיפול בסרטן בהיסטוריה האנושית.‬

430
00:42:46,958 --> 00:42:48,041
‫היי, ד"ר ואן,‬

431
00:42:48,541 --> 00:42:53,708
‫אם בעכבר איי־003‬
‫היה מושתל RNA של עכבר אחר, מה היה קורה?‬

432
00:42:56,000 --> 00:42:59,041
‫סליחה, אין לנו זמן לשאלות היום.‬

433
00:43:01,791 --> 00:43:02,916
‫תסלח לי.‬

434
00:43:05,166 --> 00:43:08,041
‫מקליט כעת.‬

435
00:43:08,125 --> 00:43:11,333
‫מה שאני עומד לספר לכם‬
‫הוא חיוני להישרדות התאגיד שלנו.‬

436
00:43:12,166 --> 00:43:14,541
‫אני מקווה שתוכלו לעזור לשמור על זה בסוד.‬

437
00:43:15,458 --> 00:43:17,291
‫לא נוכל לעמוד בעוד תקרית.‬

438
00:43:19,125 --> 00:43:21,583
‫אתה לא צריך לדאוג מזה. החקירה חשאית.‬

439
00:43:22,416 --> 00:43:23,916
‫וכל הפרטים יישארו חסויים.‬

440
00:43:26,041 --> 00:43:28,458
‫ראשית, אני רוצה שד"ר ואן יספר לנו‬

441
00:43:29,541 --> 00:43:31,125
‫מה בדיוק עשית ללי־יין.‬

442
00:43:39,333 --> 00:43:42,583
‫לפני שנה, שי־צונג אובחן כחולה בסרטן המוח.‬

443
00:43:43,750 --> 00:43:44,875
‫כיוון שמצבו החמיר,‬

444
00:43:45,916 --> 00:43:48,958
‫הוא לא היה מסוגל לנהל את התאגיד בכלל.‬

445
00:43:49,833 --> 00:43:50,666
‫בזמנו,‬

446
00:43:51,791 --> 00:43:53,250
‫למרות התנגדותנו החריפה,‬

447
00:43:53,750 --> 00:43:58,625
‫הוא היה נחוש‬
‫להשיק מוצר בסיכון גבוה מענף הביטוח.‬

448
00:44:00,625 --> 00:44:02,333
‫התוצאה של ההחלטה הגרועה הזו,‬

449
00:44:03,875 --> 00:44:05,250
‫כפי שראיתם בחדשות,‬

450
00:44:07,208 --> 00:44:08,833
‫גרמה לענף הביטוח לפשוט רגל.‬

451
00:44:09,500 --> 00:44:12,375
‫כל כספי התאגיד חטפו מכה רצינית.‬

452
00:44:13,916 --> 00:44:17,500
‫אז אם הדירקטוריון היה מגלה‬
‫על בעיות הבריאות שלו,‬

453
00:44:18,125 --> 00:44:20,500
‫הם היו משתמשים בזה ומכריחים אותו להתפטר.‬

454
00:44:22,083 --> 00:44:26,333
‫הוא לא יכול היה לקבל את העובדה‬
‫שהוא צריך למסור את העסק שלו לאנשים זרים.‬

455
00:44:26,833 --> 00:44:30,291
‫הוא רצה שהמשפחה שלו תירש את התאגיד.‬

456
00:44:32,416 --> 00:44:35,708
‫אבל האפשרות היחידה שלו‬
‫הייתה בחור צעיר בעייתי.‬

457
00:44:37,041 --> 00:44:41,958
‫שי־צונג החליט לבחור אישה ראויה,‬
‫שתלד לו יורש נוסף.‬

458
00:44:42,458 --> 00:44:44,750
‫אשתו ואני נהיה נציגים של היורש.‬

459
00:44:45,625 --> 00:44:48,625
‫כשילד יגיע לגיל 18,‬
‫אנחנו נמסור לו את הירושה.‬

460
00:44:48,708 --> 00:44:51,666
‫ואנג שי־צונג חלה בסרטן המוח‬
‫ויכול היה למות בכל רגע.‬

461
00:44:52,375 --> 00:44:53,666
‫איך הוא היה מספיק?‬

462
00:45:00,166 --> 00:45:06,791
‫השתמשתי בטכנולוגיית שיקום ה־RNA שהזכרתי‬
‫כדי להאריך את חייו,‬

463
00:45:06,875 --> 00:45:08,208
‫להרוויח לו יותר זמן.‬

464
00:45:08,833 --> 00:45:11,708
‫אתה מתכוון שהחל שלב הניסוי הקליני‬
‫של ניתוח ה־RNA?‬

465
00:45:14,166 --> 00:45:17,416
‫כן, אבל הוא היה הנבדק היחיד.‬

466
00:45:19,041 --> 00:45:22,041
‫במשפחה של שי־צונג יש גורם גנטי לסרטן,‬

467
00:45:22,833 --> 00:45:26,458
‫אז הוא ביקש שאשנה גנטית‬
‫את התינוק של לי־יין כדי למנוע סרטן.‬

468
00:45:27,291 --> 00:45:30,083
‫אך ההליך גרם לכמה תופעות לוואי אצל לי־יין.‬

469
00:45:31,125 --> 00:45:36,958
‫היא נהייתה פרנואידית‬
‫והחלה לחוות התקפים ועוויתות.‬

470
00:45:37,875 --> 00:45:39,458
‫בדיוק כמו בצילומים שראיתם.‬

471
00:45:40,958 --> 00:45:42,958
‫נשמע שרצית בטובתו של ואנג שי־צונג.‬

472
00:45:44,250 --> 00:45:48,166
‫אז אתה יכול להסביר‬
‫את הצילומים האלה, בבקשה?‬

473
00:45:56,750 --> 00:46:00,708
‫אני יכול רק לומר‬
‫שהאמת רחוקה מאוד ממה שראיתם.‬

474
00:46:01,208 --> 00:46:02,250
‫ומהי בדיוק האמת?‬

475
00:46:03,375 --> 00:46:06,291
‫אני רוצה שתספר לנו על עברך עם טאנג סו־צ'ן.‬

476
00:46:08,125 --> 00:46:12,083
‫- נחשף רומן סודי‬
‫של ואן יו־פאן וטאנג סו־צ'ן -‬

477
00:46:18,666 --> 00:46:25,083
‫נראה שאתה קרוב מאוד‬
‫לשתי הנשים של ואנג שי־צונג.‬

478
00:46:26,125 --> 00:46:30,958
‫אתה גם אימת שטכנולוגיית ה־RNA שלך‬
‫ניתנת לשימוש על מוח של מישהו אחר.‬

479
00:46:32,083 --> 00:46:35,041
‫זה ברור שהאמת עשויה להיות‬
‫רחוקה ממה שדמיינתי.‬

480
00:46:36,333 --> 00:46:39,583
‫ממתי רכילויות בצהובונים‬
‫הפכו להיות ראיות בחקירת רצח?‬

481
00:46:40,958 --> 00:46:42,041
‫כמובן שלא.‬

482
00:46:42,125 --> 00:46:45,208
‫אבל גם ראיינו את לאי צ'נג־קוואנג,‬

483
00:46:45,291 --> 00:46:48,000
‫העיתונאי שהיה עד להתאבדות של טאנג סו־צ'ן.‬

484
00:46:49,291 --> 00:46:54,000
‫הופתענו לגלות שגם אתה היית נוכח, ד"ר ואן.‬

485
00:47:37,041 --> 00:47:40,125
‫סו־צ'ן, אני מצטער.‬

486
00:47:44,375 --> 00:47:46,250
‫זאת אשמתי.‬

487
00:47:46,750 --> 00:47:49,125
‫הכול באשמתי.‬

488
00:47:54,000 --> 00:47:57,458
‫לדברי לאי צ'נג־קוואנג, אתה שיחדת אותו.‬

489
00:47:57,958 --> 00:48:00,958
‫לכן הוא לא הזכיר אותך בהצהרה שלו.‬

490
00:48:08,833 --> 00:48:10,375
‫רוצה להקשיב לתיאוריה שלי?‬

491
00:48:10,875 --> 00:48:13,000
‫מותה של טאנג סו־צ'ן גרם לך לסבל רב.‬

492
00:48:14,041 --> 00:48:17,333
‫הרומן שלכם נחשף וגרם לה להתאבד.‬

493
00:48:18,541 --> 00:48:20,666
‫ואחרי שוואנג שי־צונג חלה בסרטן,‬

494
00:48:20,750 --> 00:48:24,333
‫הכרת לו את לי־יין,‬
‫בתואנה שהיא תלד לו יורש.‬

495
00:48:25,208 --> 00:48:29,666
‫אבל למעשה, אתה משתמש בטכנולוגיית RNA‬
‫כדי לשכפל את טאנג סו־צ'ן בתוך לי־יין.‬

496
00:48:33,958 --> 00:48:39,625
‫ואז עבדתם יחד והשתמשתם בוואנג טיין־יו‬
‫כדי להרוג את ואנג שי־צונג.‬

497
00:48:43,833 --> 00:48:47,916
‫אם אין לך ראיות אמיתיות,‬
‫תפסיק לבזבז את זמני עם השטויות שלך.‬

498
00:48:49,250 --> 00:48:51,791
‫אין לך מושג כמה הקרבתי בשביל משפחת ואנג.‬

499
00:48:52,833 --> 00:48:55,666
‫אם באתם לשאול את השאלות האלה,‬
‫אתם יכולים ללכת.‬

500
00:49:14,583 --> 00:49:17,625
‫אני לא מאמינה‬
‫שהוא ירחיק לכת כל כך בשביל אהבה.‬

501
00:49:21,041 --> 00:49:23,083
‫אם באמת אפשר לשכפל את המוח האנושי,‬

502
00:49:24,125 --> 00:49:28,125
‫לעזאזל, זאת בעיקרון העלאה באוב מודרנית.‬

503
00:49:29,875 --> 00:49:31,666
‫הוא באמת עשה את זה בשביל אהבה?‬

504
00:49:31,750 --> 00:49:35,833
‫חוץ מזה,‬
‫את באמת מאמינה שזו נשמתה של טאנג סו־צ'ן?‬

505
00:49:37,916 --> 00:49:39,041
‫אלא מה?‬

506
00:49:40,875 --> 00:49:43,000
‫אפילו אם הוא שכפל את נשמתה של טאנג,‬

507
00:49:43,500 --> 00:49:47,500
‫כיצד שכפול ה־RNA הזה‬
‫יכול להיות אותה נשמה כמו האדם עצמו?‬

508
00:49:49,041 --> 00:49:53,250
‫איך שאני רואה את זה,‬
‫זאת פשוט אובססיה של החיים למתים.‬

509
00:50:00,458 --> 00:50:04,666
‫האובססיה הזאת די חיונית להרבה אנשים.‬

510
00:50:07,166 --> 00:50:10,583
‫המתים זוכים להיעלם, אבל מה עם אלה שבחיים?‬

511
00:50:12,833 --> 00:50:17,583
‫הם צריכים להתמודד עם הכול לבדם‬
‫בחיים שלהם אחרי.‬

512
00:50:21,708 --> 00:50:24,291
‫אנחנו מעדיפים להאמין‬
‫שנשמותיהם באמת קיימות.‬

513
00:50:25,333 --> 00:50:27,166
‫לא משנה איזו צורה יש להן.‬

514
00:51:11,333 --> 00:51:12,291
‫זמן לארוחת בוקר.‬

515
00:51:16,708 --> 00:51:19,083
‫הצוות של ליאנג מצא את ואנג טיין־יו.‬

516
00:51:19,916 --> 00:51:22,000
‫המבצע מחר, אתה צריך לחתום על הצו.‬

517
00:51:22,791 --> 00:51:27,333
‫ואתה זוכר את הסמארטפון השבור‬
‫שהיה שייך לוואנג שי־צונג?‬

518
00:51:31,791 --> 00:51:34,291
‫כן, אני זוכר. מה איתו?‬

519
00:51:37,250 --> 00:51:40,041
‫מז"פ אמרו שהם שחזרו את הנתונים.‬

520
00:51:41,333 --> 00:51:43,833
‫מעולה. מעניין אם נמצא רמזים חדשים.‬

521
00:51:45,000 --> 00:51:47,583
‫תזכרי להכין עותק נוסף.‬
‫-כן, אדוני.‬

522
00:52:27,416 --> 00:52:28,958
‫- מעלה… -‬

523
00:52:29,041 --> 00:52:30,458
‫- העלאה הושלמה -‬

524
00:52:38,250 --> 00:52:40,375
‫ואנג טיין־יו!‬

525
00:53:08,000 --> 00:53:09,500
‫צוות אלפא מתקדם אל הבקתה.‬

526
00:53:13,041 --> 00:53:17,375
‫צוות אלפא מדווח, אין סימן למטרה בבקתה.‬
‫אחפש עם הצוות באזורים אחרים.‬

527
00:53:45,833 --> 00:53:49,625
‫- טיין־יו, בני -‬

528
00:53:54,500 --> 00:53:56,916
‫צוות אלפא מדווח, מצאנו בניין חשוד מאחור.‬

529
00:54:30,750 --> 00:54:31,875
‫אלה היו יריות?‬

530
00:54:35,833 --> 00:54:37,500
‫צוות אלפא, למה אתם יורים?‬

531
00:54:38,000 --> 00:54:41,750
‫צוות אלפא, תענו. אנחנו צריכים דוח מצב.‬
‫האם המטרה פתחה באש?‬

532
00:54:43,791 --> 00:54:44,791
‫תפסו אותו!‬

533
00:54:46,208 --> 00:54:47,291
‫ליאנג.‬

534
00:55:01,041 --> 00:55:01,875
‫לכו מכאן.‬

535
00:55:04,666 --> 00:55:05,500
‫לכו מכאן!‬

536
00:55:21,000 --> 00:55:21,833
‫אל תזוז!‬

537
00:55:27,333 --> 00:55:28,250
‫ואנג טיין־יו.‬

538
00:55:28,750 --> 00:55:33,750
‫תספר לנו מה עשית מ־23:47 ב־25 בפברואר‬
‫ועד ל־00:05 ב־26 בפברואר.‬

539
00:55:34,250 --> 00:55:35,500
‫למה חזרת לאחוזת ואנג?‬

540
00:55:41,791 --> 00:55:43,291
‫הקריבו את צורתכם האנושית,‬

541
00:55:46,750 --> 00:55:48,083
‫נשמה אחת בתמורה לאחרת.‬

542
00:55:51,125 --> 00:55:52,666
‫נשמות אבודות בעולם המושחת,‬

543
00:55:53,875 --> 00:55:55,541
‫לכו לנוח בגן העדן.‬

544
00:55:55,625 --> 00:55:57,750
‫ואנג טיין־יו!‬
‫-הגיע לזקן למות!‬

545
00:56:08,666 --> 00:56:10,791
‫אימא עוד נשמה יום קודם.‬

546
00:56:30,416 --> 00:56:33,666
‫אני רוצה שהוא יישרף בגיהינום!‬

547
00:56:33,750 --> 00:56:35,625
‫שוואנג שי־צונג יישרף בגיהינום!‬

548
00:56:51,000 --> 00:56:51,833
‫יו־יו,‬

549
00:56:53,666 --> 00:56:56,333
‫אם יום אחד לא אהיה כאן,‬

550
00:56:57,416 --> 00:57:01,208
‫אתה תמשיך להשקות את הפרחים שלנו בהר, בסדר?‬

551
00:57:01,708 --> 00:57:02,750
‫לאן את הולכת?‬

552
00:57:06,416 --> 00:57:08,416
‫אל הבודהיזם בא לקחת אותי.‬

553
00:57:10,083 --> 00:57:11,583
‫אימא תחכה לך בארץ הקדושה.‬

554
00:58:24,791 --> 00:58:27,208
‫תמלאי בבקשה את פרטי המנוח.‬

555
00:58:33,958 --> 00:58:34,791
‫תודה.‬

556
00:58:37,375 --> 00:58:40,125
‫סליחה, אנחנו צריכים תמונה לארכיון.‬

557
00:59:04,208 --> 00:59:05,041
‫גברת ואנג.‬

558
00:59:07,500 --> 00:59:08,625
‫גברת ואנג, את בסדר?‬

559
00:59:09,875 --> 00:59:11,208
‫את מרגישה רע?‬

560
00:59:15,375 --> 00:59:17,750
‫גברת ואנג, אל תדאגי.‬

561
00:59:18,375 --> 00:59:19,541
‫זאת תחנת משטרה.‬

562
00:59:20,333 --> 00:59:22,208
‫ואנג טיין־יו לא יעז לנסות משהו.‬

563
00:59:45,458 --> 00:59:46,666
‫ואנג טיין־יו.‬

564
01:00:01,666 --> 01:00:02,500
‫זה הכול?‬

565
01:00:06,625 --> 01:00:09,750
‫רק החלק שבו הם התחילו לריב הוקלט,‬

566
01:00:10,458 --> 01:00:12,041
‫ואז הטלפון נשבר.‬

567
01:00:16,166 --> 01:00:18,083
‫קראנו לכם לכאן היום‬

568
01:00:18,166 --> 01:00:21,875
‫בתקווה לחקור את ההצהרות שלכם.‬

569
01:00:22,375 --> 01:00:25,708
‫ככה נוכל לברר מה באמת קרה בזירת הרצח.‬

570
01:00:28,083 --> 01:00:30,958
‫מר ואנג טיין־יו, אתה מכיר את האישה הזאת?‬

571
01:00:42,791 --> 01:00:43,750
‫מר ואנג טיין־יו.‬

572
01:00:45,208 --> 01:00:46,333
‫מר ואנג טיין־יו.‬

573
01:00:49,291 --> 01:00:50,666
‫אתה מכיר את האישה הזאת?‬

574
01:01:10,958 --> 01:01:13,500
‫ביום השנה למות אימי,‬
‫הלכתי הביתה לחלוק כבוד.‬

575
01:01:20,583 --> 01:01:21,416
‫יו־יו.‬

576
01:01:24,833 --> 01:01:26,250
‫- טיין־יו, בני -‬

577
01:01:26,333 --> 01:01:27,708
‫אימך השאירה לך את זה.‬

578
01:01:30,625 --> 01:01:33,583
‫כשהלכתי, היא נתנה לי‬
‫את מכתב הפרידה של אימי.‬

579
01:01:37,208 --> 01:01:38,166
‫מכתב פרידה.‬

580
01:01:39,541 --> 01:01:43,833
‫גברת ואנג,‬
‫לא הזכרת את יום השנה ומכתב הפרידה.‬

581
01:01:45,041 --> 01:01:46,250
‫תוכלי להסביר את זה?‬

582
01:01:49,708 --> 01:01:50,916
‫גבגרת ואנג, את בסדר?‬

583
01:01:53,666 --> 01:01:55,666
‫עו"ד, מה הבעיה שלה?‬

584
01:02:00,041 --> 01:02:01,250
‫גברת ואנג, את בסדר?‬

585
01:02:05,208 --> 01:02:06,041
‫גברת ואנג.‬

586
01:02:09,000 --> 01:02:10,541
‫אנו זקוקים לצד שלך בסיפור.‬

587
01:02:25,625 --> 01:02:26,458
‫יו־יו.‬

588
01:02:32,041 --> 01:02:34,500
‫מה שלום החממה שלנו בהרים?‬

589
01:02:53,333 --> 01:02:54,375
‫ידעת?‬

590
01:02:55,500 --> 01:02:59,500
‫המכתב הזה הוסתר על ידי ואנג שי־צונג.‬

591
01:03:01,291 --> 01:03:03,083
‫חיכיתי לך שנה.‬

592
01:03:04,250 --> 01:03:06,000
‫לבסוף, חזרת הביתה שוב,‬

593
01:03:06,083 --> 01:03:09,416
‫אז קיבלתי הזדמנות לתת לך אותו באופן אישי.‬

594
01:03:12,333 --> 01:03:13,166
‫יו־יו…‬

595
01:03:14,958 --> 01:03:16,458
‫אימא רוצה להודות לך.‬

596
01:03:18,541 --> 01:03:21,166
‫תודה שהרגת את הזקן הזה.‬

597
01:03:23,875 --> 01:03:26,166
‫אני כאן כדי לספר לך…‬

598
01:03:28,291 --> 01:03:33,250
‫שראיתי את נשמתו של השטן הזה‬
‫נשרפת וסובלת בגיהינום.‬

599
01:03:41,458 --> 01:03:42,291
‫יו־יו.‬

600
01:03:43,500 --> 01:03:45,000
‫אימא.‬
‫-יו־יו.‬

601
01:03:48,833 --> 01:03:49,708
‫יו־יו,‬

602
01:03:50,208 --> 01:03:51,625
‫עשית עבודה נהדרת.‬

603
01:03:54,500 --> 01:03:57,375
‫יו־יו, היית מעולה, אני ממש מעריכה את זה.‬

604
01:04:05,250 --> 01:04:06,250
‫אימא!‬

605
01:04:06,333 --> 01:04:07,166
‫גברת ואנג!‬

606
01:04:07,666 --> 01:04:08,791
‫תקראו לאמבולנס.‬

607
01:04:12,125 --> 01:04:12,958
‫יו־יו,‬

608
01:04:14,375 --> 01:04:15,833
‫כשתקרא את המכתב הזה,‬

609
01:04:16,791 --> 01:04:18,500
‫אני כבר אהיה רוח רפאים נודדת,‬

610
01:04:19,291 --> 01:04:20,833
‫שמתעכבת בעולם בני התמותה.‬

611
01:04:23,375 --> 01:04:24,958
‫הנישואים ביני לבין השטן‬

612
01:04:25,458 --> 01:04:27,791
‫היו ההתחלה של חוסר המזל שלנו.‬

613
01:04:29,375 --> 01:04:31,500
‫היום, אני מקריבה את עצמי עבור הטקס,‬

614
01:04:32,000 --> 01:04:34,041
‫כדי להוכיח את מסירותי.‬

615
01:04:35,000 --> 01:04:39,125
‫אני אהפוך לצל רפאים,‬
‫ואביא קללה על ראשו של השטן.‬

616
01:04:46,500 --> 01:04:47,625
‫אתה תהיה הכוהן.‬

617
01:04:48,750 --> 01:04:50,166
‫שנה אחת בדיוק לאחר מכן,‬

618
01:04:50,916 --> 01:04:54,541
‫כשהירח מלא והזמן נכון,‬
‫גרור את הנשמות ופתה את הרוחות.‬

619
01:04:55,958 --> 01:04:58,125
‫אלי הסתיו והאביב יעניקו לך את הכוח.‬

620
01:04:59,000 --> 01:05:01,208
‫בני תמותה יחשפו את צורותיהם הרוחניות.‬

621
01:05:05,375 --> 01:05:07,666
‫בשם האלים והצדק, הרוג את הנהנתן.‬

622
01:05:18,583 --> 01:05:20,166
‫נשמה אחת בתמורה לאחרת.‬

623
01:05:21,333 --> 01:05:24,416
‫ואנג שי־צונג יהיה נידון לגיהינום,‬

624
01:05:25,250 --> 01:05:28,750
‫ואימא שלך תוכל לעלות לגן עדן‬
‫ולהיוולד מחדש.‬

625
01:05:31,708 --> 01:05:33,125
‫- ‬‫שמיים, הנחו את בני -‬

626
01:05:33,208 --> 01:05:34,875
‫מי ייתן והשמיים ינחו את בני‬

627
01:05:35,875 --> 01:05:37,375
‫להגשים את משאלתי האחרונה,‬

628
01:05:38,208 --> 01:05:42,458
‫כדי שנשמותינו יוכלו להיפגש שוב‬
‫בארץ הקדושה.‬

629
01:05:58,625 --> 01:06:02,500
‫- כתב אישום -‬

630
01:06:02,583 --> 01:06:03,583
‫מאסר עולם?‬

631
01:06:07,083 --> 01:06:08,250
‫האמת שאני לא בטוח.‬

632
01:06:09,375 --> 01:06:10,791
‫אבל הוא הודה בפשע.‬

633
01:06:11,791 --> 01:06:13,958
‫כל הראיות תואמות את הווידוי.‬

634
01:06:16,625 --> 01:06:18,041
‫ואנג טיין־יו עדיין צעיר.‬

635
01:06:19,208 --> 01:06:20,291
‫כשהוא יקבל חנינה,‬

636
01:06:22,333 --> 01:06:24,208
‫הוא יוכל לצאת בעוד 20 שנה.‬

637
01:06:25,541 --> 01:06:27,250
‫הוא אפילו לא יהיה בן 40.‬

638
01:06:30,708 --> 01:06:31,666
‫חייו יהיו לפניו.‬

639
01:06:36,208 --> 01:06:38,208
‫בית המשפט יכול לשפוט את כל השאר.‬

640
01:06:41,500 --> 01:06:42,750
‫אני לא יכול לומר למה,‬

641
01:06:44,166 --> 01:06:47,791
‫אבל טיין־יו מזכיר לי‬
‫את היום שבו קיבלתי את ציון בחינת השופטים.‬

642
01:06:49,791 --> 01:06:51,500
‫אני תמיד זוכר את ההרגשה ההיא.‬

643
01:06:54,416 --> 01:06:56,500
‫זה יותר הפסד משמחה.‬

644
01:07:01,208 --> 01:07:02,250
‫אני תמיד זוכר‬

645
01:07:03,291 --> 01:07:04,291
‫שקיבלתי את הציון,‬

646
01:07:05,791 --> 01:07:10,208
‫הלכתי לבדי‬
‫למסעדת הבשרים האהובה עליי מתחת למכינה,‬

647
01:07:12,083 --> 01:07:14,583
‫ואמרתי לעובדת שאני אהיה תובע.‬

648
01:07:17,458 --> 01:07:20,583
‫קיבלתי צלחת בשרים גדולה באותו יום בחינם.‬

649
01:07:25,291 --> 01:07:28,958
‫בזמנו, קיוויתי שיהיה שם מישהו שיגיד לי,‬

650
01:07:31,125 --> 01:07:32,291
‫"היית מעולה".‬

651
01:07:56,833 --> 01:07:57,666
‫יודעת מה?‬

652
01:07:59,208 --> 01:08:00,708
‫אם הייתי לוקח עוד חופש,‬

653
01:08:00,791 --> 01:08:02,166
‫הייתי מרגיש שזאת השעיה.‬

654
01:08:03,250 --> 01:08:04,666
‫הייתי מקבל רק חצי מהשכר.‬

655
01:08:05,833 --> 01:08:07,333
‫אבל אם אמשיך לעבוד,‬

656
01:08:08,625 --> 01:08:11,500
‫השכר הרגיל שלי בתוספת הקצבה…‬

657
01:08:13,500 --> 01:08:14,416
‫בכל חודש…‬

658
01:08:16,541 --> 01:08:18,375
‫מסתכמים ב־120,000.‬

659
01:08:20,375 --> 01:08:21,583
‫אני לא ואנג שי־צונג.‬

660
01:08:22,625 --> 01:08:24,083
‫אני לא יכול לתת לך הרבה.‬

661
01:08:25,708 --> 01:08:27,875
‫רק הכי הרבה שאוכל להשיג בכל חודש.‬

662
01:08:54,333 --> 01:08:55,875
‫אל תגיד את זה.‬

663
01:08:57,333 --> 01:08:58,208
‫קדימה.‬

664
01:08:58,708 --> 01:09:00,125
‫בא לי לאכול בשר עכשיו.‬

665
01:09:21,833 --> 01:09:22,916
‫מה קרה?‬

666
01:09:36,208 --> 01:09:37,666
‫אתה מותש לאחרונה.‬

667
01:09:38,333 --> 01:09:39,708
‫תנוח קצת לכמה ימים.‬

668
01:09:45,625 --> 01:09:46,625
‫זה בסדר.‬

669
01:09:47,708 --> 01:09:49,666
‫יהיה הרבה זמן לנוח אחר כך.‬

670
01:09:50,166 --> 01:09:52,125
‫תפסיק לדבר. תישן קצת.‬

671
01:09:58,500 --> 01:09:59,666
‫צ'או?‬

672
01:10:00,208 --> 01:10:01,208
‫צ'או!‬

673
01:10:01,791 --> 01:10:02,625
‫צ'או!‬

674
01:10:04,500 --> 01:10:05,333
‫צ'או!‬

675
01:10:20,833 --> 01:10:22,666
‫אני אשאיר אותך לבד, גברת ואנג.‬

676
01:10:36,625 --> 01:10:38,791
‫סוף סוף לא יהיו עוד ארוחות במעצר.‬

677
01:10:45,000 --> 01:10:47,041
‫עברת הרבה לאחרונה.‬

678
01:10:48,833 --> 01:10:50,708
‫אפילו התעלפת בחדר החקירות.‬

679
01:11:37,583 --> 01:11:38,458
‫צ'או.‬

680
01:11:41,041 --> 01:11:41,875
‫אתה ער?‬

681
01:11:52,041 --> 01:11:55,250
‫מה את עושה כאן?‬

682
01:11:57,791 --> 01:11:59,291
‫היה לך התקף במכונית.‬

683
01:12:03,125 --> 01:12:04,875
‫איך זה קרה?‬

684
01:12:11,958 --> 01:12:13,291
‫תאי הסרטן התפשטו למוח.‬

685
01:12:14,500 --> 01:12:15,916
‫יש כמה גידולים.‬

686
01:12:16,916 --> 01:12:20,708
‫חלק מהם לוחצים‬
‫על קליפת המוח שלך וגרמו להתקף.‬

687
01:12:22,250 --> 01:12:23,916
‫חלק מהם לוחצים על הוורידים.‬

688
01:12:24,541 --> 01:12:26,750
‫הרופא ביצע ניתוח חירום במוח.‬

689
01:12:27,875 --> 01:12:29,000
‫היית בתרדמת יומיים.‬

690
01:12:35,500 --> 01:12:36,666
‫הידיים שלי…‬

691
01:12:39,583 --> 01:12:43,250
‫הרגליים שלי… אני לא יכול להזיז אותן.‬

692
01:12:47,625 --> 01:12:48,708
‫אל תדאג לגבי זה.‬

693
01:12:48,791 --> 01:12:51,916
‫נבצע את ניתוח שיקום ה־RNA מחר.‬

694
01:12:52,000 --> 01:12:55,875
‫ד"ר קו אישר אותך לניסוי הקליני.‬

695
01:12:56,666 --> 01:12:57,541
‫וזה בחינם.‬

696
01:13:00,916 --> 01:13:03,958
‫אחרי הניתוח, מצבך ישתפר במהרה.‬

697
01:13:05,458 --> 01:13:06,333
‫אל תדאג.‬

698
01:13:08,750 --> 01:13:10,625
‫זה מוכן עכשיו?‬

699
01:13:15,708 --> 01:13:16,541
‫כן.‬

700
01:13:28,208 --> 01:13:29,458
‫גברתי, חכי, גברתי.‬

701
01:13:29,541 --> 01:13:31,875
‫אחרי שעוכבת הרבה ימים, את מרגישה עוול?‬

702
01:13:31,958 --> 01:13:34,666
‫איך תשקמי את תאגיד ואנג אחרי ההחלמה שלך?‬

703
01:13:34,750 --> 01:13:38,041
‫את מתוסכלת ממערכת המשפט?‬
‫-ואנג טיין־יו הוא בטוח הרוצח?‬

704
01:14:09,291 --> 01:14:11,750
‫החשוד בן ה־18, ואנג טיין־יו,‬

705
01:14:11,833 --> 01:14:14,708
‫הואשם ברצח לפני כמה ימים.‬

706
01:14:14,791 --> 01:14:18,958
‫לדברי התביעה,‬
‫ואנג טיין־יו איבד את אימו לפני שנה,‬

707
01:14:19,041 --> 01:14:22,916
‫ונטר טינה כלפי אביו שהזניח אותם.‬

708
01:14:23,000 --> 01:14:25,458
‫כבר שנתיים שהיה כאוס במשפחה.‬

709
01:14:25,541 --> 01:14:27,333
‫בסופו של דבר זה הוביל לרצח.‬

710
01:14:28,708 --> 01:14:30,916
‫אדוני, תן לי לעזור, בסדר?‬
‫-לא, תתרחקי.‬

711
01:14:32,250 --> 01:14:34,958
‫גברתי, הוא מנסה ללכת לשירותים.‬
‫-אני אלך איתו.‬

712
01:14:38,916 --> 01:14:40,500
‫לא צריך, אני יכול בעצמי.‬

713
01:14:59,750 --> 01:15:00,875
‫צ'או.‬

714
01:15:01,833 --> 01:15:03,541
‫תן למיה לעזור לך, בסדר?‬

715
01:15:35,708 --> 01:15:36,541
‫אני אהיה בחוץ.‬

716
01:15:42,083 --> 01:15:43,291
‫אני יכול להתקלח לבד.‬

717
01:15:45,125 --> 01:15:46,583
‫אני יכול להתקלח לבד.‬

718
01:15:47,083 --> 01:15:48,083
‫איך תעשה את זה?‬

719
01:15:50,166 --> 01:15:51,000
‫תן לי לעזור.‬

720
01:16:23,500 --> 01:16:24,833
‫אולי זה זיהום חיידקי.‬

721
01:16:24,958 --> 01:16:28,125
‫הוא בדיוק עבר ניתוח RNA.‬
‫מערכת החיסון שלו עדיין חלשה.‬

722
01:16:28,208 --> 01:16:31,541
‫אם האוכל לא נקי מספיק,‬
‫יש לו יותר סיכוי להידבק מלאחרים.‬

723
01:16:32,291 --> 01:16:34,416
‫אני ארשום לך אנטיביוטיקה.‬
‫-דוקטור,‬

724
01:16:35,500 --> 01:16:37,875
‫אחרי הניתוח לשיקום ה־RNA,‬

725
01:16:39,083 --> 01:16:42,000
‫הגפיים ומערכת ההפרשה שלי‬
‫יוכלו להמשיך לתפקד?‬

726
01:16:43,208 --> 01:16:46,208
‫תאי הסרטן בעמוד השדרה שלך הם הגורם לכך.‬

727
01:16:46,833 --> 01:16:48,833
‫זה לא משהו שניתוח RNA יכול לתקן.‬

728
01:16:49,583 --> 01:16:51,083
‫אביא לך אנטיביוטיקה קודם.‬

729
01:16:51,791 --> 01:16:53,000
‫אתה צריך לנוח עכשיו.‬

730
01:17:24,041 --> 01:17:28,000
‫הצילו, מישהו מנסה להרוג אותי, הצילו.‬

731
01:17:32,125 --> 01:17:34,375
‫הכול שם.‬
‫-והקבצים?‬

732
01:17:36,583 --> 01:17:37,666
‫הכול במחשב.‬

733
01:17:39,458 --> 01:17:41,666
‫תאכלי ארוחת בוקר, אני אטפל בזה.‬
‫-בסדר.‬

734
01:17:48,291 --> 01:17:51,791
‫אתה לא בריא מספיק כדי ללכת לבית המשפט.‬

735
01:17:53,291 --> 01:17:54,958
‫אני אלך לכל דיון בתיק הזה.‬

736
01:17:56,208 --> 01:17:57,208
‫תני לי להתכונן.‬

737
01:18:08,833 --> 01:18:10,125
‫הרצח של ואנג שי־צונג.‬

738
01:18:10,208 --> 01:18:12,583
‫- הרצח של ואנג שי־צונג -‬

739
01:18:19,000 --> 01:18:22,916
‫- הקלטות אודיו מהסמארטפון -‬

740
01:18:28,416 --> 01:18:30,416
‫- תיקיית ענן -‬

741
01:18:33,041 --> 01:18:34,708
‫שלום, ליאנג, מה קורה?‬
‫-פאו.‬

742
01:18:34,791 --> 01:18:37,166
‫ד"ר ואן ניסה להרוג את לי־יין.‬
‫-רגע, מה?‬

743
01:18:37,250 --> 01:18:39,208
‫ד"ר ואן ניסה להרוג את לי־יין.‬

744
01:18:39,291 --> 01:18:41,833
‫אבל ד"ר ואן נמלט. תראי אם את יכולה להגיע.‬

745
01:18:42,958 --> 01:18:43,916
‫אני בבית החולים.‬

746
01:18:44,416 --> 01:18:45,541
‫אחזור אליך אחר כך.‬

747
01:18:59,125 --> 01:19:00,291
‫מה קרה?‬

748
01:19:08,666 --> 01:19:10,541
‫התאגיד מתפרק.‬

749
01:19:11,208 --> 01:19:13,708
‫למה אתה לא מעביר את תפקיד המנכ"ל?‬

750
01:19:14,208 --> 01:19:18,791
‫הוא שלי, לא שלך.‬

751
01:19:22,666 --> 01:19:23,708
‫מה עשית?‬

752
01:19:26,083 --> 01:19:28,000
‫למה הוצאת את החלק האחרון בעריכה?‬

753
01:19:31,750 --> 01:19:34,916
‫השתמשתי בטכנולוגיית שיקום ה־RNA שהזכרתי‬

754
01:19:35,416 --> 01:19:36,708
‫כדי להאריך את חייו.‬

755
01:19:37,708 --> 01:19:40,625
‫אתה מתכוון שהחל שלב הניסוי הקליני‬
‫של ניתוח ה־RNA?‬

756
01:19:42,708 --> 01:19:46,041
‫כן, אבל הוא היה הנבדק היחיד.‬

757
01:19:55,083 --> 01:19:56,666
‫טינג־טינג, בוקר טוב.‬

758
01:19:57,166 --> 01:19:58,208
‫בוקר טוב.‬

759
01:19:59,000 --> 01:20:04,000
‫נכון. תחזירי לי את זה בהקדם האפשרי.‬
‫עוד לא הכנתי עותק נוסף.‬

760
01:20:05,541 --> 01:20:06,375
‫ואנג טיין־יו.‬

761
01:20:09,708 --> 01:20:11,750
‫מה אתה רוצה?‬

762
01:20:13,791 --> 01:20:15,583
‫התאגיד מתפרק.‬

763
01:20:16,750 --> 01:20:19,208
‫למה אתה לא מעביר את תפקיד המנכ"ל?‬

764
01:20:21,041 --> 01:20:22,583
‫הוא שלי.‬

765
01:20:24,666 --> 01:20:26,375
‫לא שלך.‬

766
01:20:27,625 --> 01:20:32,250
‫אם היית במצבי, היית מקבל את אותה החלטה.‬

767
01:20:40,500 --> 01:20:42,500
‫התאגיד מתפרק.‬

768
01:20:43,125 --> 01:20:45,791
‫לא אכפת לי מה את וד"ר ואן מתכננים.‬

769
01:20:47,916 --> 01:20:49,458
‫יש לכם משהו שאני רוצה.‬

770
01:21:18,375 --> 01:21:20,250
‫תאי הסרטן של צ'או התפשטו למוח.‬

771
01:21:20,333 --> 01:21:23,416
‫הרופא בבית החולים שלך‬
‫אמר שנשארו לו רק חודשיים־שלושה.‬

772
01:21:24,291 --> 01:21:27,250
‫אני רוצה שתבצע עליו את ניתוח ה־RNA.‬

773
01:21:31,291 --> 01:21:32,166
‫בסדר.‬

774
01:21:40,958 --> 01:21:42,750
‫טכנולוגיית ה־RNA יכולה להציל אותך.‬

775
01:21:43,708 --> 01:21:46,166
‫אז מה? זה אומר שמותר לך לחבל בראיות?‬

776
01:21:46,750 --> 01:21:49,666
‫לוואנג טיין־יו כבר היה מניע לרצוח.‬

777
01:21:49,750 --> 01:21:51,833
‫הוא גם הודה בפשע, נכון?‬

778
01:21:52,500 --> 01:21:54,208
‫יש לך מושג מה את עושה?‬

779
01:21:55,208 --> 01:21:56,416
‫את מגנה על רוצחת.‬

780
01:22:00,291 --> 01:22:02,041
‫גם אם לא הייתי עושה את זה,‬

781
01:22:02,541 --> 01:22:05,000
‫העשירים האלה‬
‫ימצאו דרך לזכות את לי־יין.‬

782
01:22:06,166 --> 01:22:08,000
‫אין לך עקרונות בתור שוטרת?‬

783
01:22:08,083 --> 01:22:11,458
‫בשבילך ובשביל הילד,‬
‫אני יכולה לחיות בלי עקרונות.‬

784
01:22:16,500 --> 01:22:18,625
‫אני רק רוצה שתחיה.‬

785
01:22:28,583 --> 01:22:30,250
‫מה הטעם לעשות את זה?‬

786
01:22:31,625 --> 01:22:35,333
‫אני פשוט נגרר עם החיים,‬
‫מרוויח זמן חסר תועלת.‬

787
01:22:36,208 --> 01:22:39,291
‫גם אם אחלים מהשיתוק, הסרטן עדיין יחזור.‬

788
01:22:40,541 --> 01:22:43,458
‫אני אחזור לכיסא הגלגלים‬
‫ואלבש חיתולים תוך זמן קצר.‬

789
01:22:45,000 --> 01:22:48,083
‫כל אוכל לא נקי יכול להרוג אותי בין רגע.‬

790
01:22:50,416 --> 01:22:54,166
‫אני מעדיף למות ולסיים עם זה‬
‫מאשר להמשיך בצורה כזאת עם גוף שבור.‬

791
01:22:54,250 --> 01:22:57,916
‫את באמת לא צריכה לעשות את זה.‬
‫אני לא חי חיים מאושרים בכלל.‬

792
01:23:23,416 --> 01:23:28,000
‫- משטרת טאיפיי‬
‫תחנת שינג'י -‬

793
01:23:28,083 --> 01:23:30,083
‫אמש, ד"ר ואן הגיע אליי הביתה.‬

794
01:23:31,625 --> 01:23:34,041
‫הוא אמר שייתן לי עוד זריקה שגרתית לתינוק.‬

795
01:23:35,291 --> 01:23:38,000
‫אבל במהלך הזריקה, התחלתי לאבד הכרה.‬

796
01:23:38,833 --> 01:23:40,208
‫הוצאתי את המחט במהירות.‬

797
01:23:42,750 --> 01:23:45,750
‫ואז הוא אילץ אותי למסור לו את המנכ"לות.‬

798
01:23:46,458 --> 01:23:50,541
‫הוא אפילו נתן לי חוזה,‬
‫והכריח אותי להעביר אליו את הבעלות.‬

799
01:23:51,291 --> 01:23:52,875
‫אחרת הוא היה הורג אותי.‬

800
01:23:54,791 --> 01:23:57,583
‫סירבתי, והתחלנו לריב.‬
‫-ממש אכפת לו מהתיק הזה.‬

801
01:23:59,000 --> 01:23:59,958
‫לבוא עד לכאן.‬

802
01:24:01,791 --> 01:24:03,791
‫לחשוב שסמכתי עליו עד עכשיו,‬

803
01:24:04,583 --> 01:24:06,125
‫והוא התייחס אליי ככה.‬

804
01:24:08,750 --> 01:24:10,083
‫תבינו.‬

805
01:24:12,041 --> 01:24:14,958
‫תאגיד ואנג שייך לי.‬
‫הוא לא שייך לוואן יו־פאן.‬

806
01:24:20,833 --> 01:24:22,916
‫מה אתה רוצה?‬

807
01:24:23,000 --> 01:24:27,833
‫התאגיד מתפרק.‬
‫למה אתה לא מעביר את תפקיד המנכ"ל?‬

808
01:24:27,916 --> 01:24:32,333
‫הוא שלי, לא שלך.‬

809
01:24:33,541 --> 01:24:35,791
‫גברת ואנג, תאשרי את ההצהרה שלך, בבקשה.‬

810
01:24:36,291 --> 01:24:38,625
‫אם אין טעויות, תחתמי כאן.‬

811
01:24:38,708 --> 01:24:41,375
‫אני רוצה להסתכל שוב‬
‫על הצוואה של ואנג שי־צונג,‬

812
01:24:42,333 --> 01:24:43,916
‫ועל הספרים של טאנג סו־צ'ן.‬

813
01:24:55,875 --> 01:24:56,833
‫בואי נדבר.‬

814
01:24:58,041 --> 01:25:02,750
‫אם היית במצבי, היית מקבל את אותה החלטה.‬

815
01:25:02,875 --> 01:25:05,875
‫הוא שלי, לא שלך.‬

816
01:25:09,958 --> 01:25:11,583
‫תגיד את מה שבאת להגיד ומהר.‬

817
01:25:12,875 --> 01:25:15,250
‫יש לי ישיבת דירקטוריון חשובה אחר כך.‬

818
01:25:20,083 --> 01:25:22,000
‫אני רוצה לשתף אותך בתיאוריה שלי.‬

819
01:25:24,958 --> 01:25:30,416
‫אחרי שוואנג שי־צונג חלה,‬
‫היכולות שלו פחתו ופחתו.‬

820
01:25:33,166 --> 01:25:38,208
‫במהלך השנה, הוא המשיך לעשות‬
‫טעויות חמורות בהחלטות חשובות.‬

821
01:25:40,041 --> 01:25:44,250
‫ההערכה היא כי בשנתיים האחרונות,‬
‫שווי השוק של תאגיד ואנג ירד ב־47 אחוז.‬

822
01:25:44,333 --> 01:25:46,958
‫סך של 76.7 מיליארד דולר.‬

823
01:25:47,041 --> 01:25:50,416
‫את, בתור היורשת, התחלת להרגיש די מודאגת.‬

824
01:25:51,583 --> 01:25:54,500
‫זו הסיבה שחשבת‬
‫שוואנג שי־צונג צריך למות במהרה.‬

825
01:25:56,916 --> 01:25:59,458
‫ביום השנה למותה של טאנג סו־צ'ן,‬

826
01:26:00,583 --> 01:26:02,750
‫נקרתה בפנייך הזדמנות.‬

827
01:26:06,125 --> 01:26:08,291
‫ידעת שואנג טיין־יו שנא את אביו,‬

828
01:26:10,041 --> 01:26:12,208
‫ולכן היה לו את המניע הכי חזק,‬

829
01:26:13,125 --> 01:26:15,166
‫יחד עם השיטה המושלמת להרוג אותו.‬

830
01:26:16,291 --> 01:26:17,416
‫יו־יו.‬

831
01:26:17,541 --> 01:26:21,958
‫ואת רק היית צריכה להפעיל את המתג.‬

832
01:26:23,250 --> 01:26:26,541
‫ואנג שי־צונג, אתה זה שהרגת את אימא שלי!‬

833
01:26:35,583 --> 01:26:39,000
‫הקרב את צורתך האנושית,‬
‫נשמה אחת בתמורה לאחרת.‬

834
01:26:39,083 --> 01:26:42,333
‫נשמות אבודות בעולם המושחת,‬
‫לך לנוח בגן העדן.‬

835
01:26:49,125 --> 01:26:50,625
‫ואנג טיין־יו!‬

836
01:27:12,583 --> 01:27:14,500
‫מה את רוצה?‬

837
01:27:14,583 --> 01:27:17,666
‫איך אתה יכול להיות כל כך טיפש בגיל מבוגר?‬

838
01:27:18,666 --> 01:27:23,708
‫התאגיד מתפרק.‬
‫למה אתה לא מעביר את תפקיד המנכ"ל?‬

839
01:27:23,791 --> 01:27:25,875
‫הוא שלי.‬

840
01:27:29,333 --> 01:27:31,000
‫לא שלך.‬

841
01:27:36,291 --> 01:27:40,958
‫אם היית במצבי, היית מקבל את אותה החלטה.‬

842
01:27:41,458 --> 01:27:43,458
‫אם היית במצבי,‬

843
01:27:43,541 --> 01:27:46,208
‫היית מקבל את אותה החלטה.‬

844
01:27:51,791 --> 01:27:54,666
‫לי־יין כתבה "ואנג שי־צונג"‬
‫על מסמכים אחרים?‬

845
01:27:57,416 --> 01:28:00,875
‫במשרפה, היא מילאה טופס עבור ואנג שי־צונג.‬

846
01:28:11,125 --> 01:28:15,375
‫לא רק שידעת להשתמש בוואנג טיין־יו‬
‫כדי להרוג את ואנג שי־צונג,‬

847
01:28:17,000 --> 01:28:19,041
‫את שיחקת אותה טיפשה לידנו.‬

848
01:28:20,333 --> 01:28:22,791
‫זה לא מרגיש שאת סתם ילדה בת 20.‬

849
01:28:25,041 --> 01:28:27,333
‫בכרכים של טאנג סו־צ'ן , מוזכר ש…‬

850
01:28:31,875 --> 01:28:34,083
‫שמי שיתנגד לעקרונות היין והיאנג בטבע,‬

851
01:28:35,458 --> 01:28:37,750
‫ייענש על ידי אלי הבודהיזם.‬

852
01:28:41,208 --> 01:28:45,291
‫אולי היא ניסתה לומר לנו את האמת.‬

853
01:28:48,625 --> 01:28:51,083
‫זה בעצם אתה בגופה של לי־יין, נכון?‬

854
01:28:53,583 --> 01:28:55,166
‫ואנג שי־צונג.‬

855
01:29:09,875 --> 01:29:14,166
‫אפילו כשבמוח שלי לא היו גידולים,‬
‫ההיגיון שלי מעולם לא היה טוב כמו שלך.‬

856
01:29:17,291 --> 01:29:18,958
‫למה העברת את עצמך לאישה?‬

857
01:29:21,791 --> 01:29:22,875
‫בואו נלך.‬

858
01:29:42,416 --> 01:29:46,541
‫זה לא קל כשלגוף שלך יש סרטן, נכון, התובע?‬

859
01:29:48,750 --> 01:29:52,541
‫בכל יום אתה מתעורר,‬
‫ומרגיש כאילו שכבר מַתָּ פעם אחת.‬

860
01:29:53,458 --> 01:29:56,833
‫כי אתה לא יודע מתי המוות באמת ידפוק דלתך.‬

861
01:29:58,833 --> 01:30:00,875
‫עד כדי כך הסרטן יכול לענות אותך.‬

862
01:30:03,083 --> 01:30:05,750
‫תזכור את טיפול ה־RNA שלך בשבוע הבא.‬

863
01:30:06,583 --> 01:30:09,041
‫אל תגרום לכך שאשתך תתאמץ לשווא.‬

864
01:30:09,791 --> 01:30:13,541
‫אתה מבין, עכשיו אנחנו באותה סירה.‬

865
01:30:41,875 --> 01:30:43,583
‫בואי נצלם תמונה משפחתית מחר.‬

866
01:30:54,208 --> 01:30:55,166
‫אתה כבר לא כועס?‬

867
01:31:09,750 --> 01:31:11,375
‫עשית את כל זה בגללי.‬

868
01:31:37,000 --> 01:31:39,583
‫הבודהיזם לא מלמד לעיתים קרובות לשחרר?‬

869
01:31:43,916 --> 01:31:46,375
‫אני חושב שאני צריך לנסות ללמוד לשחרר.‬

870
01:31:49,541 --> 01:31:54,208
‫כי יום אחד,‬
‫אני עלול לעזוב אותך ממש בפתאומיות.‬

871
01:32:01,458 --> 01:32:02,625
‫כדאי שתמצאי מישהו…‬

872
01:32:04,166 --> 01:32:06,291
‫בעל מזג נוח יותר…‬

873
01:32:08,541 --> 01:32:10,541
‫שיהיה יותר נחמד אלייך.‬

874
01:32:14,166 --> 01:32:17,041
‫אל תצאי עם אף אחד מהאנשים שביחידה.‬

875
01:32:19,000 --> 01:32:20,791
‫בייחוד לא עם ליאנג.‬

876
01:32:25,041 --> 01:32:26,166
‫אני רק צריכה אותך.‬

877
01:32:34,750 --> 01:32:37,166
‫למעשה, בכל יום כשאני הולך לישון,‬

878
01:32:39,583 --> 01:32:42,000
‫אני חושש שלא אתעורר שוב לעולם.‬

879
01:32:46,250 --> 01:32:47,875
‫שלא אוכל לראות אותך שוב.‬

880
01:32:51,041 --> 01:32:53,125
‫שלא אוכל לראות את שניכם שוב.‬

881
01:33:25,458 --> 01:33:26,666
‫אני הולכת לעבודה.‬

882
01:33:27,375 --> 01:33:28,833
‫תתקשר אם תצטרך משהו.‬

883
01:34:21,250 --> 01:34:22,500
‫מה אתה רוצה?‬
‫-אל תדאג.‬

884
01:34:22,583 --> 01:34:24,041
‫אני לא אפגע בך.‬

885
01:34:25,666 --> 01:34:26,500
‫אל תדאג.‬

886
01:34:27,416 --> 01:34:28,750
‫באתי לבקש את עזרתך.‬

887
01:34:42,166 --> 01:34:43,125
‫אני זקוק לעזרתך.‬

888
01:34:52,791 --> 01:34:53,875
‫חבר.‬

889
01:34:54,583 --> 01:34:55,708
‫אני צריך לדבר איתו.‬

890
01:34:56,666 --> 01:34:57,916
‫תחזרי לחדר שלך.‬
‫-בסדר.‬

891
01:35:04,416 --> 01:35:05,250
‫תודה.‬

892
01:35:06,041 --> 01:35:07,708
‫אני אספר לך הכול.‬

893
01:35:21,958 --> 01:35:25,625
‫לפני 20 שנה, כשמרכז המחקר הוקם לראשונה,‬

894
01:35:27,500 --> 01:35:29,583
‫שי־צונג ואני היינו קרובים מאוד.‬

895
01:35:33,166 --> 01:35:36,708
‫סו־צ'ן הייתה אחת החוקרות במרכז.‬

896
01:35:59,500 --> 01:36:04,250
‫אם הייתי הופך לאישה, עדיין היית אוהב אותי?‬

897
01:36:09,291 --> 01:36:10,375
‫לא משנה למה תהפוך,‬

898
01:36:12,625 --> 01:36:13,541
‫תמיד אוהב אותך.‬

899
01:36:19,416 --> 01:36:23,458
‫מאז ילדותו, שי־צונג תמיד הרגיש‬
‫שהייתה לו נשמה של אישה.‬

900
01:36:24,375 --> 01:36:27,916
‫אבל בגלל ההצלחה המוקדמת שלו,‬
‫הוא הפך לדמות ציבורית בגיל צעיר,‬

901
01:36:28,666 --> 01:36:31,583
‫וכל מה שהוא יכול היה לעשות‬
‫זה לדכא את הצד הזה שבו.‬

902
01:36:32,333 --> 01:36:35,916
‫בואו נאחל לזוג המאושר את מיטב איחולינו.‬
‫חתונה שמחה.‬

903
01:36:38,375 --> 01:36:40,875
‫תחת הלחץ כיזם ידוע,‬

904
01:36:41,708 --> 01:36:43,041
‫הוא נישא לטאנג סו־צ'ן,‬

905
01:36:45,041 --> 01:36:46,541
‫והם התנהגו כאנשים רגילים.‬

906
01:36:50,666 --> 01:36:53,250
‫הם התנהגו כמו זוג מאושר מול המצלמות.‬

907
01:36:54,375 --> 01:36:57,625
‫אבל כשהם היו לבד,‬
‫שי־צונג תמיד הפנה לה כתף קרה.‬

908
01:36:59,458 --> 01:37:00,500
‫ואני,‬

909
01:37:01,125 --> 01:37:02,833
‫כנראה מתוך תחושת אשמה,‬

910
01:37:04,083 --> 01:37:06,333
‫כשראיתי את הדיכאון של סו־צ'ן מחמיר,‬

911
01:37:07,416 --> 01:37:09,416
‫ניסיתי להתייחס אליה יפה במיוחד.‬

912
01:37:15,416 --> 01:37:18,041
‫בסופו של דבר,‬
‫היא נהייתה תלויה בי יותר ויותר,‬

913
01:37:19,708 --> 01:37:21,541
‫ופיתחה רגשות אחרים כלפיי.‬

914
01:37:23,791 --> 01:37:29,500
‫תוצאות בדיקת ייצוב ה־RNA‬
‫שאתה וסו־צ'ן עובדים עליה, איך הלך?‬

915
01:37:31,750 --> 01:37:33,666
‫זה נראה מבטיח. מה אתה רוצה?‬

916
01:37:33,750 --> 01:37:38,333
‫האימפריה של שי־צונג המשיכה להתרחב,‬
‫אך הייתה לו שאיפה גדולה יותר.‬

917
01:37:39,291 --> 01:37:41,625
‫יום אחד הוא הציע רעיון.‬

918
01:37:41,708 --> 01:37:45,458
‫כזה שיכול היה להפוך אותו לאישה‬
‫ולאפשר לו לנהל את התאגיד לנצח.‬

919
01:37:45,958 --> 01:37:47,083
‫פרויקט העברת הנשמה.‬

920
01:37:55,708 --> 01:37:58,333
‫זה דוחה!‬

921
01:38:00,458 --> 01:38:01,833
‫אתה שיקרת לי.‬

922
01:38:02,750 --> 01:38:04,833
‫אתה השתמשת בי.‬

923
01:38:05,750 --> 01:38:08,375
‫אני אקלל אותך בדרך האכזרית ביותר.‬

924
01:38:08,458 --> 01:38:10,583
‫סו־צ'ן, שהייתה בודדה יותר מעשור,‬

925
01:38:11,458 --> 01:38:14,500
‫ניסתה להשיג הוכחה לכך ששי־צונג בגד בה.‬

926
01:38:17,125 --> 01:38:19,416
‫אבל היא מצאה משהו שזעזע אותה עוד יותר.‬

927
01:38:58,541 --> 01:38:59,458
‫מה לעשות?‬

928
01:39:20,750 --> 01:39:21,958
‫העיתונאי,‬

929
01:39:23,708 --> 01:39:24,916
‫אתה בטוח שטיפלת בזה?‬

930
01:39:27,375 --> 01:39:28,208
‫כן.‬

931
01:39:31,375 --> 01:39:34,791
‫שי־צונג!‬

932
01:39:37,416 --> 01:39:41,708
‫לאחר מותה של סו־צ'ן,‬
‫פתאום אובחנו אצל שי־צונג גידולים במוח.‬

933
01:39:42,583 --> 01:39:45,000
‫היינו צריכים להתחיל בתוכנית מוקדם מהצפוי.‬

934
01:39:49,250 --> 01:39:51,541
‫- פיצוי עבור הניסוי: 100,000 דולר -‬

935
01:39:53,291 --> 01:39:57,500
‫שי־צונג בדק מועמדים בבתי היתומים שלנו,‬
‫ובחר בלי־יין להפוך לאשתו.‬

936
01:39:58,000 --> 01:40:02,000
‫אז הוא שכנע אותה לעבור בדיקת RNA,‬
‫בטענה שהיא מיועדת למניעת סרטן גנטי.‬

937
01:40:02,708 --> 01:40:07,375
‫בינתיים, השתמשתי בטכנולוגיית שיקום ה־RNA‬
‫כדי להאט את החמרת מצבו של שי־צונג.‬

938
01:40:17,875 --> 01:40:19,000
‫פתח דלת.‬

939
01:40:29,708 --> 01:40:32,208
‫מקום האחסון של שי־צונג,‬
‫שהיה מיועד לאומנות,‬

940
01:40:32,916 --> 01:40:37,375
‫הפך למעבדה שלנו לביצוע ניתוחים פרטיים,‬
‫בזכות התנאים האידאליים שהיו בו.‬

941
01:41:01,833 --> 01:41:05,083
‫התוכנית שלנו‬
‫הייתה להשתמש בסוף בטכנולוגיית RNA.‬

942
01:41:06,500 --> 01:41:10,583
‫סרקתי את הנוירונים במוח של שי־צונג,‬
‫ואז ייצרתי אבקות RNA.‬

943
01:41:18,708 --> 01:41:20,666
‫בסוף, השתלתי אותן במוח של לי־יין.‬

944
01:41:23,583 --> 01:41:26,625
‫למענו של שי־צונג, המשכתי לשכנע את עצמי.‬

945
01:41:27,125 --> 01:41:29,208
‫הבחורה הזו חבה לנו את חייה.‬

946
01:41:30,250 --> 01:41:34,958
‫כשהיא חתמה על ההסכם,‬
‫היא כבר ויתרה על נשמתה.‬

947
01:41:45,875 --> 01:41:47,083
‫במהלך הימים הבאים,‬

948
01:41:47,166 --> 01:41:52,083
‫התפיסה והזיכרונות של שי־צונג‬
‫שוכפלו בהדרגה לתוך לי־יין.‬

949
01:42:11,083 --> 01:42:12,250
‫- אחוז העברה -‬

950
01:42:12,333 --> 01:42:13,541
‫טאנג סו־צ'ן,‬

951
01:42:14,166 --> 01:42:15,791
‫אל תחשבי שאני אפחד ממך.‬

952
01:42:15,875 --> 01:42:17,208
‫- היום השני -‬

953
01:42:17,291 --> 01:42:19,208
‫את לא יכולה לפגוע בי.‬

954
01:42:24,000 --> 01:42:26,458
‫- אחוז העברה -‬

955
01:43:19,541 --> 01:43:22,125
‫ואז, באמצעות הפריה מלאכותית,‬

956
01:43:22,583 --> 01:43:24,333
‫העברנו את הזרע של שי־צונג‬

957
01:43:24,416 --> 01:43:26,041
‫ישירות לתוך הרחם של לי־יין.‬

958
01:43:29,541 --> 01:43:31,875
‫לא רק ששי־צונג הועבר לתוך לי־יין,‬

959
01:43:32,958 --> 01:43:36,958
‫בעתיד, הוא יועבר לתוך התינוק שהיא תלד.‬

960
01:43:37,041 --> 01:43:39,041
‫- עיזבון: ואנג שי־צונג -‬

961
01:43:41,125 --> 01:43:46,791
‫בצורה הזו הוא יוכל‬
‫לנהל את תאגיד ואנג בעצמו לנצח.‬

962
01:43:48,291 --> 01:43:52,375
‫- יורשת ראשונה: לי־יין -‬

963
01:43:52,458 --> 01:43:54,833
‫האני המקורי והמשוכפל שלו חפפו לזמן מה.‬

964
01:43:55,708 --> 01:43:58,583
‫הכול הלך טוב תחת פיקוחו של שי־צונג,‬

965
01:43:59,083 --> 01:44:01,500
‫אבל המוח שלו התחיל להתבלבל יותר ויותר.‬

966
01:44:02,000 --> 01:44:04,500
‫הוא היה מתקשר אליי‬
‫לעיתים קרובות משום מקום,‬

967
01:44:05,083 --> 01:44:06,750
‫וחושב שכל העולם רודף אותו.‬

968
01:44:07,250 --> 01:44:08,166
‫שי־צונג,‬

969
01:44:09,375 --> 01:44:10,666
‫קודם תירגע.‬

970
01:44:11,250 --> 01:44:13,416
‫היא עושה את זה לטובת התאגיד.‬

971
01:44:13,500 --> 01:44:18,208
‫לא אכפת לי. תחזור לכאן בטיסה הראשונה מחר.‬

972
01:44:19,375 --> 01:44:21,375
‫אני צריך לשכתב את הצוואה מייד.‬

973
01:44:22,291 --> 01:44:24,541
‫אני צריך שמישהו יחליף אותה.‬

974
01:44:26,875 --> 01:44:28,208
‫אבל באופן לא צפוי,‬

975
01:44:29,625 --> 01:44:32,000
‫היא יצאה מגדרה כדי להרוג את שי־צונג.‬

976
01:44:52,333 --> 01:44:53,500
‫זה הכול.‬

977
01:44:54,083 --> 01:44:56,833
‫זמן קצר אחרי שקמתי, התעלפתי פתאום.‬

978
01:44:58,000 --> 01:44:59,875
‫היא כמעט הרסה את כל התוכנית.‬

979
01:45:09,750 --> 01:45:11,791
‫למה לא סיפרת לי משהו כל כך רציני?‬

980
01:45:15,166 --> 01:45:16,333
‫זה היה משנה?‬

981
01:45:17,541 --> 01:45:20,166
‫בכל אופן, עכשיו הדברים מתקדמים כמו שרציתי.‬

982
01:45:22,625 --> 01:45:25,416
‫עכשיו הדבר החשוב היחיד‬
‫הוא אם הניתוח יושלם.‬

983
01:45:25,916 --> 01:45:28,250
‫אני יודע שללי־יין הייתה המטופוביה.‬

984
01:45:28,333 --> 01:45:30,791
‫אבל למה שההמטופוביה שלה תשפיע עליי?‬

985
01:45:31,458 --> 01:45:36,000
‫אמרתי לך מהתחלה.‬
‫הניתוח לא יכול להצליח במאה אחוז.‬

986
01:45:36,875 --> 01:45:38,583
‫חלק מהתת-מודע המקורי עוד שם.‬

987
01:45:38,666 --> 01:45:40,875
‫יש דרך לתקן את זה עכשיו?‬

988
01:45:44,958 --> 01:45:48,541
‫למה שינית את המכתב של סו־צ'ן?‬
‫כדי לגרום לוואנג טיין־יו לרצוח?‬

989
01:45:49,958 --> 01:45:51,083
‫יו־פאן,‬

990
01:45:51,750 --> 01:45:54,458
‫כבר דיברנו על זה הרבה פעמים.‬

991
01:45:56,083 --> 01:45:58,666
‫זה רק עניין של זמן עד ששי־צונג ייעלם.‬

992
01:45:59,958 --> 01:46:03,125
‫ואנג שי־צונג כבר לא נמצא בעולם הזה.‬

993
01:46:03,625 --> 01:46:04,750
‫רק לי־יין נמצאת.‬

994
01:46:06,250 --> 01:46:07,083
‫אתה מבין?‬

995
01:46:41,625 --> 01:46:44,375
‫יו־פאן, מה אתה מזריק?‬

996
01:46:46,541 --> 01:46:49,208
‫אתה רוצה את לי־יין מחוץ למוח שלך, נכון?‬

997
01:46:50,125 --> 01:46:51,500
‫זו תרופה לשיקום…‬

998
01:46:55,333 --> 01:46:56,458
‫עם מעט חומר הרדמה.‬

999
01:46:58,458 --> 01:46:59,958
‫אתה לא תפגע בי, נכון?‬

1000
01:47:03,500 --> 01:47:06,750
‫פשוט תנוח קצת. הניתוח יסתיים בקרוב.‬

1001
01:47:10,250 --> 01:47:12,041
‫המבט על פניך אומר שאתה לחוץ.‬

1002
01:47:14,500 --> 01:47:16,416
‫אתה חושב שאני לא רואה את זה?‬

1003
01:47:20,250 --> 01:47:22,875
‫עלינו לקחת אחריות על טעויות העבר שלנו.‬

1004
01:47:23,916 --> 01:47:25,750
‫אני לא אמות איתך.‬

1005
01:47:45,708 --> 01:47:46,708
‫ואן יו־פאן.‬

1006
01:47:47,208 --> 01:47:49,833
‫ואן יו־פאן, יצאת מדעתך? אני שי־צונג.‬

1007
01:47:51,291 --> 01:47:53,041
‫שי־צונג שלי כבר איננו.‬

1008
01:48:10,750 --> 01:48:12,333
‫היינו ביחד 20 שנה.‬

1009
01:48:15,583 --> 01:48:20,166
‫אני לא יודע אם הניתוח נכשל,‬

1010
01:48:21,958 --> 01:48:23,958
‫וגרם לכך שלא אכיר את שי־צונג יותר.‬

1011
01:48:26,125 --> 01:48:27,041
‫או שאולי…‬

1012
01:48:31,000 --> 01:48:34,500
‫פשוט אף פעם לא הכרתי באמת‬
‫את השותף שהיה לצידי.‬

1013
01:48:49,708 --> 01:48:52,458
‫עשית כל כך הרבה בשבילו, זה שווה את זה?‬

1014
01:49:03,750 --> 01:49:06,000
‫שאלתי את אשתך את אותו הדבר.‬

1015
01:49:10,541 --> 01:49:16,083
‫את יודעת, גם אם הוא יעבור את הניתוח,‬
‫הוא רק ידחה את הבלתי נמנע.‬

1016
01:49:29,291 --> 01:49:30,666
‫עשית כל כך הרבה בשבילו,‬

1017
01:49:32,958 --> 01:49:33,791
‫זה שווה את זה?‬

1018
01:49:50,625 --> 01:49:54,250
‫אם צ'או היה במקומי,‬
‫הוא היה עושה את אותו הדבר בשבילי.‬

1019
01:50:08,375 --> 01:50:10,583
‫כעת עלינו למצוא דרך להרשיע את לי־יין.‬

1020
01:50:12,041 --> 01:50:14,458
‫אני יכול לסמוך רק עליך שתתקרב אליה,‬

1021
01:50:15,166 --> 01:50:16,333
‫ותגרום לה להתוודות.‬

1022
01:50:19,583 --> 01:50:21,375
‫בשילוב של זה עם הראיות שיש לי,‬

1023
01:50:23,166 --> 01:50:24,958
‫אוכל להוכיח שהיא ואנג שי־צונג.‬

1024
01:50:31,083 --> 01:50:32,416
‫תרשיע אותי ביחד איתה.‬

1025
01:50:33,625 --> 01:50:34,750
‫שים סוף לכל זה.‬

1026
01:50:36,666 --> 01:50:37,500
‫לא.‬

1027
01:50:38,166 --> 01:50:39,458
‫זה יפיל גם את פאו.‬

1028
01:50:56,125 --> 01:50:58,708
‫זה עדיין אפשרי להחזיר את לי־יין?‬

1029
01:51:01,333 --> 01:51:03,125
‫אי אפשר לשחזר את לי־יין.‬

1030
01:51:06,000 --> 01:51:07,666
‫שי־צונג לא רצה קצוות פתוחים.‬

1031
01:51:08,916 --> 01:51:12,750
‫הוא מחק את כל קובץ סריקת המוח של לי־יין.‬

1032
01:51:18,333 --> 01:51:19,458
‫יש לי רעיון.‬

1033
01:51:21,375 --> 01:51:22,750
‫אוכל לגרום לה להתוודות.‬

1034
01:51:35,125 --> 01:51:36,083
‫שלום.‬

1035
01:51:37,958 --> 01:51:39,541
‫אני התובע ליאנג וון־צ'או.‬

1036
01:51:40,541 --> 01:51:42,375
‫כן, הגברת אמרה שתבוא.‬

1037
01:51:50,208 --> 01:51:51,458
‫הינה, מכאן, בבקשה.‬

1038
01:52:12,083 --> 01:52:13,375
‫הינה, מכאן.‬

1039
01:52:18,000 --> 01:52:18,916
‫מכאן.‬

1040
01:52:21,541 --> 01:52:23,250
‫גברתי, האורח הגיע.‬

1041
01:52:24,333 --> 01:52:25,166
‫היכנס.‬

1042
01:52:44,541 --> 01:52:45,750
‫העוזרת צ'אנג התפטרה?‬

1043
01:52:46,416 --> 01:52:48,166
‫היא ממש שנאה אותי פעם.‬

1044
01:52:48,666 --> 01:52:51,541
‫עכשיו כשאני אחראית,‬
‫אנחנו לא צריכות להיפגש שוב.‬

1045
01:52:53,041 --> 01:52:55,708
‫היא באמת שנאה אותך מאוד, ואנג שי־צונג.‬

1046
01:52:58,291 --> 01:53:01,041
‫התובע ליאנג, קבעת פגישה דחופה היום.‬

1047
01:53:01,125 --> 01:53:04,083
‫אני לא חושבת שמדובר בעוזרת החדשה שלי.‬

1048
01:53:12,125 --> 01:53:16,583
‫את לא חושבת‬
‫שלקללה של טאנג סו־צ'ן הייתה השפעה?‬

1049
01:53:19,916 --> 01:53:21,666
‫לא רק שמצבך הבריאותי החמיר,‬

1050
01:53:22,166 --> 01:53:23,583
‫גם התאגיד שלך התפרק.‬

1051
01:53:25,291 --> 01:53:28,416
‫כל המשפחה והאהובים שלך אינם.‬

1052
01:53:36,083 --> 01:53:36,958
‫אז מה?‬

1053
01:53:39,750 --> 01:53:41,166
‫זה ההבדל ביני לבינך.‬

1054
01:53:46,791 --> 01:53:49,458
‫בחור צעיר, זכור את זה.‬

1055
01:53:51,958 --> 01:53:55,250
‫חיבה היא המכשול הגדול ביותר בדרך להצלחה.‬

1056
01:53:55,750 --> 01:53:58,375
‫ככל שתביע יותר חיבה, כך תצליח פחות.‬

1057
01:54:01,250 --> 01:54:04,375
‫פשוט תסתכל באיזו צורה החיבה משחקת בכולכם.‬

1058
01:54:05,916 --> 01:54:10,625
‫אשתך פאו העזה להעיד עדות שקר בתור שוטרת.‬

1059
01:54:11,416 --> 01:54:16,708
‫ואנג טיין־יו,‬
‫מפסידן שכל הזמן ניסה לעזור לאימו המשוגעת.‬

1060
01:54:18,125 --> 01:54:21,291
‫החיבה חוטפת את כולכם,‬
‫ולמי מכם היה סיום טוב?‬

1061
01:54:24,583 --> 01:54:25,916
‫מה עם ואן יו־פאן?‬

1062
01:54:29,500 --> 01:54:30,791
‫אי פעם אהבת אותו?‬

1063
01:54:34,458 --> 01:54:35,708
‫הוא יוצא הדופן, נכון?‬

1064
01:54:52,041 --> 01:54:52,875
‫כן.‬

1065
01:54:55,833 --> 01:54:58,666
‫אבל מבחינתי אלה כמו חדשות ישנות‬
‫מחיים קודמים.‬

1066
01:55:04,166 --> 01:55:06,583
‫הוא היחיד שאהבתי בחיי הקודמים,‬

1067
01:55:08,250 --> 01:55:10,833
‫והוא גם הטעות הגדולה ביותר בחיי.‬

1068
01:55:26,208 --> 01:55:27,750
‫מבזק חדשות.‬

1069
01:55:27,833 --> 01:55:29,625
‫עדכונים מזעזעים מתאגיד ואנג.‬

1070
01:55:29,708 --> 01:55:33,083
‫לפני זמן קצר, המנכ"לית, לי־יין,‬
‫שהחלה בתפקיד לפני 21 ימים,‬

1071
01:55:33,166 --> 01:55:35,333
‫הודיעה לציבור באמצעות עו"ד שמניותיה‬

1072
01:55:35,416 --> 01:55:37,458
‫ינוהלו על ידי הדירקטוריון.‬
‫-מעכשיו,‬

1073
01:55:37,541 --> 01:55:40,708
‫היא כבר לא תיקח חלק בניהול התאגיד.‬

1074
01:55:40,791 --> 01:55:46,250
‫אחרי שהמנכ"ל הקודם, ואן יו־פאן,‬
‫פוטר מתפקידו ונלקחו ממנו זכויות הירושה,‬

1075
01:55:46,333 --> 01:55:49,833
‫זהו שינוי דרסטי נוסף‬
‫בכוח האדם בתאגיד ואנג.‬

1076
01:56:46,458 --> 01:56:48,458
‫אני רוצה שנהיה ביחד לנצח.‬

1077
01:57:21,708 --> 01:57:23,250
‫גברתי, את בבית.‬

1078
01:57:32,500 --> 01:57:33,583
‫איפה בעלי?‬

1079
01:57:34,083 --> 01:57:35,916
‫הוא אמר שיחזור יותר מאוחר.‬

1080
01:57:36,416 --> 01:57:37,875
‫הוא יצא לבד?‬

1081
01:57:37,958 --> 01:57:40,375
‫לא, הוא יצא עם חבר.‬

1082
01:58:00,833 --> 01:58:02,833
‫שלום, ליאנג שין־יו.‬

1083
01:58:04,416 --> 01:58:07,125
‫אני אביך שלא יספיק לקבל את פנייך.‬

1084
01:58:07,708 --> 01:58:09,208
‫קוראים לי ליאנג וון־צ'או.‬

1085
01:58:09,916 --> 01:58:11,916
‫את יכולה לשאול את אימא שלך על זה.‬

1086
01:58:12,000 --> 01:58:15,458
‫כשעבדתי במשרד התובע, הייתי ממש מגניב.‬

1087
01:58:17,000 --> 01:58:18,541
‫תפסתי הרבה אנשים רעים.‬

1088
01:58:22,416 --> 01:58:23,708
‫אבל הפעם,‬

1089
01:58:26,458 --> 01:58:27,833
‫אני עומד להיכנע.‬

1090
01:58:30,416 --> 01:58:32,125
‫כי בהשוואה לתפיסת אנשים רעים,‬

1091
01:58:34,375 --> 01:58:36,583
‫אני מעדיף להתאמץ יותר ולהגן על שתיכן.‬

1092
01:58:39,458 --> 01:58:44,666
‫התאגיד מתפרק.‬
‫למה אתה לא מעביר את תפקיד המנכ"ל?‬

1093
01:58:44,750 --> 01:58:46,625
‫הוא שלי…‬

1094
01:58:48,416 --> 01:58:51,791
‫ליו־סיר, אני מסגיר את עצמי.‬

1095
01:58:53,041 --> 01:58:55,083
‫אלה הראיות שאספתי.‬

1096
01:58:56,458 --> 01:58:57,958
‫אם היית במצבי,‬

1097
01:58:58,833 --> 01:59:01,166
‫היית מקבל את אותה החלטה.‬

1098
01:59:05,208 --> 01:59:06,541
‫כבודו, אני מודה באשמה.‬

1099
01:59:06,625 --> 01:59:08,458
‫אני הרגתי את ואנג שי־צונג.‬

1100
01:59:11,625 --> 01:59:13,625
‫הקול ששמעת בהקלטה היה שלי.‬

1101
01:59:14,666 --> 01:59:16,708
‫הסתרתי את הראיות כדי להתחמק מרצח.‬

1102
01:59:26,458 --> 01:59:27,583
‫את חייבת להבטיח לי…‬

1103
01:59:29,666 --> 01:59:31,125
‫שתגדלי בריאה ושלמה.‬

1104
01:59:33,375 --> 01:59:35,041
‫ככה, ברגע שלא אהיה יותר,‬

1105
01:59:37,541 --> 01:59:39,458
‫תוכלי לעזור לשמור על אימך עבורי.‬

1106
01:59:40,166 --> 01:59:42,791
‫…לי־יין, מואשמת ברצח מדרגה ראשונה.‬

1107
01:59:45,041 --> 01:59:46,833
‫בכל פעם שאימא שלך תזעף,‬

1108
01:59:47,916 --> 01:59:49,791
‫את תעזרי לחבק אותה בשבילי.‬

1109
01:59:51,000 --> 01:59:52,166
‫תגידי לה…‬

1110
01:59:54,041 --> 01:59:56,291
‫שאני תמיד נמצא קרוב לשתיכן.‬

1111
01:59:58,958 --> 01:59:59,791
‫יו־יו…‬

1112
02:00:02,416 --> 02:00:04,416
‫אימא רוצה שתחייה את חייך היטב.‬

1113
02:00:07,833 --> 02:00:11,875
‫אני יודע שתעשי עבודה נהדרת.‬

1114
02:00:13,291 --> 02:00:15,375
‫אפילו אם תיתקלי בקשיים,‬

1115
02:00:16,000 --> 02:00:17,875
‫תהיה מספיק אהבה‬

1116
02:00:18,916 --> 02:00:20,458
‫כדי לעזור לך להתגבר עליהם.‬

1117
02:00:22,583 --> 02:00:26,541
‫בדיוק כמו שאימא שלך‬
‫אירחה לי חברה לאורך כל הדרך,‬

1118
02:00:27,375 --> 02:00:29,541
‫במהלך הימים האחרונים של חיי.‬

1119
02:00:30,750 --> 02:00:32,208
‫היה לי מזל.‬

1120
02:00:33,041 --> 02:00:37,416
‫בסופו של דבר, זכיתי לגלות מהי אהבה באמת.‬

1121
02:00:50,791 --> 02:00:51,750
‫אני מצטער.‬

1122
02:00:54,416 --> 02:00:56,250
‫אני לא יכול לארח לך חברה.‬

1123
02:01:20,791 --> 02:01:21,875
‫אני אוהב אותך.‬

1124
02:01:23,083 --> 02:01:25,166
‫אני תמיד אהיה לצידך.‬

1125
02:01:34,958 --> 02:01:36,000
‫2876.‬

1126
02:01:36,708 --> 02:01:37,583
‫כאן.‬

1127
02:01:38,083 --> 02:01:40,000
‫8367.‬
‫-כאן.‬

1128
02:01:40,500 --> 02:01:42,541
‫1290.‬
‫-כאן.‬

1129
02:02:39,291 --> 02:02:40,666
‫שין־יו נראית כמו אביה.‬

1130
02:10:13,416 --> 02:10:18,416
‫תרגום כתוביות: ג'ניה ליטבאק‬