1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:14,360 --> 00:00:16,320
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

4
00:00:18,320 --> 00:00:21,560
‫- מוזיאון זייץ לאומנות אפריקאית עכשווית -‬

5
00:00:22,160 --> 00:00:25,000
‫- קייפטאון 2020 (זמן קורונה) -‬

6
00:00:45,960 --> 00:00:48,480
‫תודה. תודה רבה.‬

7
00:00:57,080 --> 00:00:59,120
‫שלום, מתוקים שלי.‬

8
00:01:00,200 --> 00:01:02,360
‫יכולתם להיות בכל מקום בעולם,‬

9
00:01:02,440 --> 00:01:05,080
‫ובחרתם להיות פה איתי בקייפטאון! כן!‬

10
00:01:06,320 --> 00:01:09,200
‫תשתקו, אנחנו בסגר. מה נראה לכם?‬

11
00:01:09,880 --> 00:01:12,200
‫אי אפשר לטוס לשום מקום. אתם תקועים פה.‬

12
00:01:14,640 --> 00:01:15,480
‫זה בסדר.‬

13
00:01:15,560 --> 00:01:18,040
‫תודה, אנשים שצופים בי מהצד.‬

14
00:01:18,120 --> 00:01:20,440
‫אני אשתדל להתייחס גם אליכם.‬

15
00:01:20,520 --> 00:01:23,200
‫שלום, גברתי. אזור האח"מים.‬

16
00:01:23,760 --> 00:01:25,800
‫שם ירו בלינקולן. כן.‬

17
00:01:27,520 --> 00:01:28,640
‫ביציע.‬

18
00:01:28,720 --> 00:01:31,600
‫אל תחשבו שאתם מוגנים שם.‬
‫כל אחד יכול לחטוף קליע.‬

19
00:01:33,640 --> 00:01:35,560
‫זה מטורף,‬

20
00:01:36,320 --> 00:01:39,880
‫בגלל הקורונה‬
‫אני לא יכול לנסוע לשום מקום, וזה מבאס,‬

21
00:01:40,520 --> 00:01:43,000
‫כי אני אוהב לטייל בעולם ו…‬

22
00:01:43,680 --> 00:01:48,240
‫הופעתי בכל רחבי העולם לפני שהמגפה התפרצה.‬

23
00:01:48,320 --> 00:01:51,440
‫ואחד הדברים שהכי מפריעים לי‬

24
00:01:51,520 --> 00:01:55,320
‫זה שאנשים לא מכירים את דרום אפריקה,‬
‫הם פשוט חושבים…‬

25
00:01:55,400 --> 00:02:00,440
‫אני לא יודע מה אנשים חושבים,‬
‫אבל שואלים אותי שאלות מוזרות בריאיונות.‬

26
00:02:00,520 --> 00:02:04,240
‫נניח, אני אתראיין,‬
‫ומישהו ישאל, "איפה היית…‬

27
00:02:05,040 --> 00:02:09,000
‫איפה היית כשנלסון מנדלה‬

28
00:02:09,080 --> 00:02:11,880
‫השתחרר מהכלא?"‬

29
00:02:13,360 --> 00:02:16,840
‫אני כזה, "אילו באת מוכן לריאיון,‬
‫היית יודע שהייתי אז בן שש".‬

30
00:02:18,640 --> 00:02:19,640
‫הייתי בן שש.‬

31
00:02:19,720 --> 00:02:23,120
‫האמת היא שהייתי עצבני, כי הכול היה סגור.‬

32
00:02:23,200 --> 00:02:25,400
‫הייתי כזה, "אני רוצה לשחק כדורגל".‬

33
00:02:25,480 --> 00:02:27,480
‫"כן, אבל המגרש סגור.‬

34
00:02:27,560 --> 00:02:30,360
‫גם המקום שמוכר גלידה סגור."‬

35
00:02:30,440 --> 00:02:32,240
‫"למה?"‬
‫"נלסון מנדלה משתחרר."‬

36
00:02:32,320 --> 00:02:33,160
‫"פאק!"‬

37
00:02:34,720 --> 00:02:35,720
‫ככה זה היה.‬

38
00:02:35,800 --> 00:02:39,840
‫שואלים אותי שאלות כאלה,‬
‫כאילו נלסון מנדלה ואני בני דודים.‬

39
00:02:39,920 --> 00:02:42,600
‫כאילו אני אמור להגיד, "כן, היינו יחד".‬

40
00:02:42,680 --> 00:02:44,040
‫לא, לא הייתי שם.‬

41
00:02:44,760 --> 00:02:49,240
‫אני לא אומר שלא הייתה לנו מודעות פוליטית‬
‫כשהיינו ילדים.‬

42
00:02:49,320 --> 00:02:51,320
‫הייתה לנו.‬

43
00:02:51,400 --> 00:02:55,640
‫אני זוכר שכשהיינו צעירים,‬
‫תמיד אמרו לנו לשחרר את נלסון מנדלה.‬

44
00:02:55,720 --> 00:02:58,800
‫אני זוכר שהייתי לחוץ מזה בגיל ארבע.‬

45
00:02:59,560 --> 00:03:02,040
‫אני בן ארבע, אבל חושב,‬
‫"חייבים לשחרר אותו".‬

46
00:03:03,200 --> 00:03:09,440
‫זה ממש העסיק אותי, אז יום אחד כשהייתי בגן‬

47
00:03:09,520 --> 00:03:14,680
‫החלטתי שאני אגייס את כל הילדים,‬

48
00:03:14,760 --> 00:03:17,320
‫ואנחנו ננסה לשחרר את נלסון מנדלה.‬

49
00:03:17,400 --> 00:03:19,640
‫אז אמרתי, "אנחנו מסרבים ללכת לישון.‬

50
00:03:20,760 --> 00:03:25,040
‫לא נשחק בצעצועים או בלגו‬
‫עד שנלסון מנדלה יהיה חופשי".‬

51
00:03:25,120 --> 00:03:26,600
‫הגננות נכנסו לפאניקה.‬

52
00:03:26,680 --> 00:03:27,880
‫אמרנו, "לא נאכל…‬

53
00:03:29,520 --> 00:03:31,960
‫עד שנלסון מנדלה יהיה חופשי!"‬

54
00:03:32,840 --> 00:03:34,920
‫אפילו לא ידענו איך מנדלה נראה,‬

55
00:03:35,000 --> 00:03:38,840
‫כי התמונות שלו נאסרו לפרסום מאז שנות ה-60.‬

56
00:03:38,920 --> 00:03:39,960
‫לא ידענו.‬

57
00:03:40,040 --> 00:03:42,680
‫אז הגננות שלפו בחור אקראי מהרחוב‬

58
00:03:42,760 --> 00:03:44,480
‫ואמרו, "הינה נלסון מנדלה".‬

59
00:03:45,200 --> 00:03:49,040
‫היינו כזה, "למה לא אמרת משהו?‬
‫סתם בזבזנו אנרגיה.‬

60
00:03:49,760 --> 00:03:50,800
‫לא להאמין עליו."‬

61
00:03:51,560 --> 00:03:54,040
‫לא היה לנו אכפת. לא ידענו. היינו ילדים.‬

62
00:03:54,680 --> 00:03:58,160
‫שנת 2020 הייתה שנה מעניינת מאוד.‬

63
00:03:58,240 --> 00:04:01,880
‫שנת 2020 גרמה לי לחשב מסלול מחדש‬

64
00:04:01,960 --> 00:04:04,880
‫ולהתנער מהתפיסה‬
‫שאמריקה היא המדינה הכי טובה בעולם.‬

65
00:04:08,040 --> 00:04:09,560
‫היא מדשדשת, חבר'ה.‬

66
00:04:10,320 --> 00:04:12,480
‫ב-50 המדינות הפותחות, וגם זה בלחץ.‬

67
00:04:12,560 --> 00:04:15,400
‫היא ברמה של בנגלדש וסרי לנקה.‬

68
00:04:16,360 --> 00:04:17,279
‫מלאווי.‬

69
00:04:17,360 --> 00:04:20,440
‫אתם יודעים, הן צמודות בדירוג.‬

70
00:04:22,040 --> 00:04:25,880
‫לא. כלומר, עכשיו ביידן בשלטון,‬
‫אבל לא שכחנו את טראמפ.‬

71
00:04:25,960 --> 00:04:28,080
‫היה עידן שלם של טראמפ.‬

72
00:04:28,160 --> 00:04:33,920
‫חשבתי, "טראמפ הוא הדבר הכי מטורף‬
‫שראיתי כבר הרבה זמן".‬

73
00:04:34,000 --> 00:04:37,560
‫אני זוכר שב-2016,‬

74
00:04:38,120 --> 00:04:42,800
‫היום שבו דונלד טראמפ נבחר לנשיאות,‬
‫הייתי בניו יורק.‬

75
00:04:42,880 --> 00:04:45,880
‫הגעתי לניו יורק שבוע קודם לכן‬
‫ופגשתי בחורה,‬

76
00:04:46,680 --> 00:04:50,240
‫אישה נהדרת, היה בינינו חיבור מדהים,‬

77
00:04:50,320 --> 00:04:53,080
‫היינו ממש בקטע, זה היה…‬

78
00:04:53,160 --> 00:04:54,720
‫אתם מכירים את ההרגשה הזאת.‬

79
00:04:55,280 --> 00:04:57,600
‫היא הייתה מדהימה. אחלה חיבור.‬

80
00:04:57,680 --> 00:04:59,880
‫דייט ראשון מוצלח, דייט שני.‬

81
00:04:59,960 --> 00:05:01,760
‫אתם מכירים את ההרגשה. היה כיף.‬

82
00:05:02,720 --> 00:05:07,880
‫ואז יצאנו לדייט רביעי,‬
‫והיא הזמינה אותי למסיבת בחירות.‬

83
00:05:07,960 --> 00:05:11,480
‫יצא לכם להיות במסיבה כזאת?‬
‫אצלם מתייחסים לבחירות ברצינות.‬

84
00:05:11,560 --> 00:05:15,880
‫עושים מסיבה‬
‫וצופים כל היום בסיקור הבחירות בטלוויזיה.‬

85
00:05:15,960 --> 00:05:18,880
‫בדרום אפריקה לא עושים את זה.‬
‫אנחנו יודעים מי ינצח.‬

86
00:05:18,960 --> 00:05:20,760
‫אנחנו כזה, "ברור, מפלגת קל"א".‬

87
00:05:21,360 --> 00:05:24,240
‫מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקאי‬
‫תנצח בבחירות.‬

88
00:05:24,320 --> 00:05:27,200
‫זו מפלגת הרוב? אנחנו לא יודעים.‬

89
00:05:28,520 --> 00:05:30,280
‫כן, אז…‬

90
00:05:30,840 --> 00:05:32,960
‫אני במסיבת הבחירות, אנחנו נהנים,‬

91
00:05:33,040 --> 00:05:36,080
‫זה היה הדייט הרביעי שלנו,‬
‫והיינו ממש חמים זה על זה.‬

92
00:05:36,160 --> 00:05:38,080
‫חשבתי שנבלה את הלילה יחד.‬

93
00:05:38,160 --> 00:05:40,440
‫אנחנו במסיבה, הכול מדהים.‬

94
00:05:40,520 --> 00:05:43,680
‫אתם יודעים, הדייט זורם. "עוד יין?" "כן."‬

95
00:05:45,800 --> 00:05:47,280
‫הדייט זורם, אתם יודעים.‬

96
00:05:47,800 --> 00:05:50,720
‫בכל אופן, בשלב מסוים מסתמן‬

97
00:05:51,240 --> 00:05:55,560
‫שטראמפ מוביל בבחירות,‬
‫וכל ניו יורק שוקעת בדיכאון.‬

98
00:05:55,640 --> 00:05:57,360
‫משתרר דיכאון בחדר.‬

99
00:05:57,440 --> 00:05:59,400
‫אני כזה, "שיט".‬

100
00:06:00,160 --> 00:06:02,480
‫בשלב מסוים, טראמפ מנצח בבחירות.‬

101
00:06:03,040 --> 00:06:04,480
‫כולם בחדר מתחילים לבכות.‬

102
00:06:04,560 --> 00:06:07,480
‫לא להזיל דמעה, ממש להתייפח.‬

103
00:06:07,560 --> 00:06:11,800
‫גם הבחורה שאיתי בוכה,‬
‫ואני כזה, "בסדר, ראיתי מה קרה בבחירות,‬

104
00:06:12,760 --> 00:06:13,840
‫אבל אנחנו עדיין…‬

105
00:06:15,400 --> 00:06:18,360
‫עדיין חוזרים אליי?"‬
‫והיא אמרה, "לא, קח אותי הביתה".‬

106
00:06:18,440 --> 00:06:21,720
‫הייתי כזה, "טראמפ המניאק הזה גמר אותי!"‬

107
00:06:22,480 --> 00:06:26,080
‫בגלל זה אני כועס על טראמפ,‬
‫כי בגללו הפסדתי זיון.‬

108
00:06:27,200 --> 00:06:28,520
‫אני לא אוהב את טראמפ.‬

109
00:06:29,120 --> 00:06:31,120
‫הוא אומר דברים מטורפים.‬

110
00:06:31,200 --> 00:06:34,480
‫הוא אמר שהוא לא רוצה‬
‫שאנשים ממדינות מחורבנות‬

111
00:06:34,560 --> 00:06:36,280
‫יבואו לאמריקה.‬

112
00:06:36,360 --> 00:06:39,520
‫הוא לא רוצה שאנשים ממדינות מחורבנות יבואו.‬

113
00:06:39,600 --> 00:06:43,080
‫הוא רוצה שאנשים מנורווגיה יבואו לאמריקה.‬

114
00:06:43,160 --> 00:06:46,480
‫חשבתי לעצמי,‬
‫"האיש הזה בחיים לא היה בנורווגיה".‬

115
00:06:47,560 --> 00:06:50,840
‫אין אף אחד בנורווגיה שאומר,‬
‫"אני צריך לנסוע לאמריקה".‬

116
00:06:50,920 --> 00:06:54,120
‫הייתי בנורווגיה.‬
‫הלבנים האלה נהנים מהאווירה הלבנה שלהם.‬

117
00:06:55,440 --> 00:06:58,560
‫הם הולכים ברחוב,‬
‫הם יכולים לטעום את זה באוויר.‬

118
00:06:59,680 --> 00:07:03,040
‫"טעים. שלג וסלמון, אין על זה."‬

119
00:07:04,080 --> 00:07:07,200
‫שלג וסלמון זו ההגדרה של לבנים‬
‫לגן עדן, אני אומר לכם.‬

120
00:07:07,280 --> 00:07:10,560
‫שום אדם לבן בנורווגיה לא חושב על אמריקה.‬

121
00:07:10,640 --> 00:07:11,800
‫לא מזיז לי.‬

122
00:07:12,320 --> 00:07:14,400
‫אני בן 37,‬

123
00:07:14,480 --> 00:07:18,800
‫ובגיל 37 הבנתי‬
‫שאני צריך להתאפס על החיים שלי.‬

124
00:07:18,880 --> 00:07:20,000
‫אין ברירה, נכון?‬

125
00:07:20,080 --> 00:07:23,440
‫נניח, לשדרג את הטלפון.‬

126
00:07:24,960 --> 00:07:28,760
‫באיזה יום שלישי אקראי‬
‫תקפוץ לך הודעה, "לשדרג את מערכת ההפעלה?"‬

127
00:07:28,840 --> 00:07:29,720
‫ואתה כזה…‬

128
00:07:30,240 --> 00:07:32,040
‫"אין צורך. הטלפון שלי בסדר."‬

129
00:07:32,120 --> 00:07:34,680
‫ואז אתה מוריד עוד אפליקציה,‬

130
00:07:34,760 --> 00:07:36,200
‫סתם אפליקציה אקראית, כן?‬

131
00:07:36,280 --> 00:07:38,840
‫והאפליקציה מודיעה,‬
‫"אני לא עובדת בלי עדכון".‬

132
00:07:40,680 --> 00:07:44,280
‫ואתה כזה, "פאק! חייבים לעדכן".‬
‫אבל ככה זה בחיים.‬

133
00:07:44,360 --> 00:07:48,760
‫ככה זה בחיים,‬
‫אתה כל הזמן חייב לשדרג את התוכנה שלך.‬

134
00:07:48,840 --> 00:07:50,440
‫אתה חייב, נכון?‬

135
00:07:50,520 --> 00:07:54,800
‫יש קטע שאני לא מבין:‬
‫לפעמים אני מדבר עם אנשים,‬

136
00:07:54,880 --> 00:07:57,280
‫מדברים על הפלות, והם מצטטים לי מהתנ"ך,‬

137
00:07:57,360 --> 00:08:00,160
‫ואני כזה, "התנ"ך נכתב לפני 2,000 שנה.‬

138
00:08:00,240 --> 00:08:02,600
‫לא היו אז סנדוויצ'ים או מזגנים".‬

139
00:08:03,200 --> 00:08:06,080
‫לא נראה לי שאפשר לצטט מהתנ"ך ב-2020.‬

140
00:08:06,160 --> 00:08:10,240
‫אתם יודעים לפני כמה זמן התנ"ך נכתב?‬

141
00:08:10,320 --> 00:08:13,320
‫סַפָּרים היו גם עוקרים שיניים.‬

142
00:08:13,400 --> 00:08:14,600
‫הסַפָּר היה עוקר…‬

143
00:08:15,720 --> 00:08:17,200
‫עוקר לאנשים שיניים.‬

144
00:08:17,280 --> 00:08:19,600
‫קולטים כמה זה מטורף לצטט משהו…‬

145
00:08:19,680 --> 00:08:22,440
‫אנשים נצלבו בשם הדבר הזה.‬

146
00:08:22,520 --> 00:08:24,400
‫אתם קולטים כמה זה מטורף?‬

147
00:08:25,040 --> 00:08:29,880
‫כאילו, "כן, אבל משה אמר…"‬
‫משה חי בתקופה שונה מאוד.‬

148
00:08:29,960 --> 00:08:32,880
‫בתנ"ך כתובים דברים טיפשיים.‬
‫"ואהבת לרעך כמוך."‬

149
00:08:32,960 --> 00:08:34,960
‫גרתם פעם בבניין דירות?‬

150
00:08:36,880 --> 00:08:38,480
‫אני אמור לאהוב את השכן שלי?‬

151
00:08:39,960 --> 00:08:41,919
‫שיזדיין השכן שלי.‬

152
00:08:42,919 --> 00:08:45,240
‫אני אוהב שקט, והוא תמיד מרעיש. שיזדיין.‬

153
00:08:48,400 --> 00:08:50,640
‫לאהוב את השכן שלי? תעשו לי טובה.‬

154
00:08:51,400 --> 00:08:52,240
‫אז…‬

155
00:08:52,760 --> 00:08:56,840
‫ככה הבנתי שאני צריך לחשב מסלול מחדש.‬

156
00:08:56,920 --> 00:08:59,160
‫זה היה…‬

157
00:09:00,960 --> 00:09:02,600
‫מסע די מורכב. תישארו איתי.‬

158
00:09:02,680 --> 00:09:05,920
‫צפיתי ב"הסנדק". ראיתם את "הסנדק"?‬

159
00:09:06,480 --> 00:09:08,800
‫צפיתי ב"הסנדק" בזמן הסגר.‬

160
00:09:08,880 --> 00:09:12,440
‫אני צופה וחושב, "אלוהים, איזה סרט מדהים".‬

161
00:09:12,520 --> 00:09:16,880
‫אם לא ראיתם את "הסנדק",‬
‫מרלון ברנדו מגלם את הסנדק ויטו קורליאונה.‬

162
00:09:17,520 --> 00:09:19,320
‫ויטו קורליאונה.‬

163
00:09:19,400 --> 00:09:20,680
‫סרט באורך שלוש שעות…‬

164
00:09:22,000 --> 00:09:23,200
‫ככה הדון מדבר.‬

165
00:09:28,160 --> 00:09:29,680
‫פאקינג שלוש שעות.‬

166
00:09:34,640 --> 00:09:38,360
‫ובשום סצנה אף אחד לא אומר,‬
‫"סליחה, לא הבנתי מה אמרת.‬

167
00:09:40,280 --> 00:09:42,120
‫אתה ממלמל, גבר.‬

168
00:09:42,200 --> 00:09:45,000
‫הורית לנו להרוג משפחה שלמה,‬

169
00:09:45,080 --> 00:09:46,400
‫ולא קלטנו את הכתובת.‬

170
00:09:46,480 --> 00:09:50,360
‫אנחנו חייבים כתובת. זה רחוב? שדרה?‬

171
00:09:50,440 --> 00:09:51,840
‫מה?‬

172
00:09:52,480 --> 00:09:54,680
‫תניח את החתול ותכתוב את הכתובת".‬

173
00:09:56,080 --> 00:09:57,200
‫אתם יודעים, הוא…‬

174
00:09:57,960 --> 00:10:01,560
‫אני מת על הסרט הזה.‬
‫צפיתי בכל הסרטים בסדרה.‬

175
00:10:01,640 --> 00:10:05,160
‫כשפרנסיס קופולה צילם את הסרט הזה,‬

176
00:10:06,280 --> 00:10:09,840
‫המאפיה ניסתה לעצור אותו,‬
‫והוא נאלץ לנהל איתם משא ומתן.‬

177
00:10:10,840 --> 00:10:14,240
‫אחד התנאים שהמאפיה הציבה היה ש…‬

178
00:10:16,080 --> 00:10:18,240
‫אסור להזכיר את המילה "מאפיה" בסרט.‬

179
00:10:18,320 --> 00:10:22,920
‫אם תצפו בסרטים, תראו שהמילה "מאפיה"‬
‫מופיעה בהם רק פעמיים.‬

180
00:10:23,920 --> 00:10:27,640
‫הסרט יצא לאקרנים בסופו של דבר‬
‫והיה להיט אדיר.‬

181
00:10:27,720 --> 00:10:29,680
‫כשחברי המאפיה צפו בסרט,‬

182
00:10:30,400 --> 00:10:32,600
‫הם מתו עליו‬

183
00:10:32,680 --> 00:10:35,480
‫ואמרו, "אנחנו צריכים לקחת דוגמה מהסרט".‬

184
00:10:36,600 --> 00:10:37,520
‫זה הדהים אותי.‬

185
00:10:37,600 --> 00:10:41,000
‫כזה, "לעזאזל, גם החיים שלי כאלה?"‬

186
00:10:41,080 --> 00:10:42,520
‫גם החיים שלכם כאלה?‬

187
00:10:42,600 --> 00:10:48,040
‫עד כמה החיים שלכם מוקדשים‬
‫להגשמת הציפיות של הסביבה?‬

188
00:10:48,120 --> 00:10:50,320
‫אתם מיישרים קו עם מה שאנשים מדמיינים.‬

189
00:10:50,400 --> 00:10:55,000
‫אחרי שכל החוויה הזאת התרחשה במוח שלי,‬
‫התחלתי לפקפק בדברים.‬

190
00:10:55,080 --> 00:11:00,880
‫למשל, חבר שלי התארס‬
‫וקנה טבעת אירוסין יקרה,‬

191
00:11:01,560 --> 00:11:05,560
‫ושמחתי בשמחתו, אבל חשבתי,‬
‫"איך נולד הקטע הזה של טבעת אירוסין?‬

192
00:11:05,640 --> 00:11:07,440
‫איך הדבר הזה נולד?"‬

193
00:11:08,120 --> 00:11:11,520
‫מתברר שזה היה רעיון של חברת "דה בירס".‬

194
00:11:12,040 --> 00:11:14,160
‫זה היה מסע פרסום של "דה בירס".‬

195
00:11:14,240 --> 00:11:17,720
‫בחברה אמרו, "מכירות היהלומים בשפל.‬

196
00:11:17,800 --> 00:11:19,160
‫איך נשכנע אנשים…"‬

197
00:11:19,240 --> 00:11:21,840
‫נניח, אם אתה רוצה‬
‫שאנשים ישתו יותר קוקה-קולה,‬

198
00:11:21,920 --> 00:11:23,680
‫אתה יוצא במסע פרסום.‬

199
00:11:23,760 --> 00:11:25,520
‫הם רק ניסו למכור יהלומים.‬

200
00:11:25,600 --> 00:11:28,120
‫עברו 100 שנה, ואנחנו עדיין קונים טבעות.‬

201
00:11:28,760 --> 00:11:31,240
‫כל הנשים מסתכלות ואומרות, "צודק…‬

202
00:11:32,800 --> 00:11:34,720
‫אבל אני רוצה את הטבעת שלי".‬

203
00:11:35,680 --> 00:11:37,480
‫אני מבין את זה.‬

204
00:11:38,480 --> 00:11:41,320
‫נניח, אני במסעדה,‬

205
00:11:41,400 --> 00:11:44,520
‫אנשים אוכלים, אני מסתכל בתפריט‬

206
00:11:44,600 --> 00:11:45,920
‫ורואה לובסטר.‬

207
00:11:46,000 --> 00:11:49,120
‫לובסטר הוא הדבר הכי יקר בתפריט.‬

208
00:11:49,840 --> 00:11:50,720
‫תמיד.‬

209
00:11:50,800 --> 00:11:51,960
‫למה?‬

210
00:11:52,640 --> 00:11:54,320
‫הלכתי לחקור את העניין.‬

211
00:11:54,400 --> 00:11:57,280
‫גיליתי שלובסטר היה בעבר אוכל של עבדים.‬

212
00:11:57,360 --> 00:11:58,440
‫ידעתם?‬

213
00:11:58,520 --> 00:12:02,760
‫זה מטורף. לובסטר נחשב באמריקה‬
‫לאוכל של עבדים ואיכרים,‬

214
00:12:02,840 --> 00:12:05,800
‫ואז העבדים והאיכרים מרדו.‬

215
00:12:05,880 --> 00:12:08,680
‫כל הפועלים אמרו,‬
‫"נמאס לנו לאכול לובסטר כל יום".‬

216
00:12:08,760 --> 00:12:12,200
‫הם יצאו במחאה אדירה‬
‫בסגנון "חיי שחורים חשובים".‬

217
00:12:12,280 --> 00:12:14,320
‫אבל אם תשאלו, "על מה אתם נלחמים?"‬

218
00:12:14,400 --> 00:12:18,000
‫הם יגידו,‬
‫"נמאס לנו מלובסטר! זין על לובסטר!"‬

219
00:12:19,520 --> 00:12:22,040
‫זה היה מטורף. באמת.‬

220
00:12:22,120 --> 00:12:25,200
‫כשתחזרו הביתה הערב,‬
‫תחפשו בגוגל "מרד הלובסטר".‬

221
00:12:25,280 --> 00:12:28,480
‫לובסטר הפך למשהו שאף אחד לא רצה לאכול.‬

222
00:12:29,080 --> 00:12:32,720
‫ואז נאלצו למתג מחדש את הלובסטר,‬
‫ולכן לובסטר יקר כל כך.‬

223
00:12:32,800 --> 00:12:34,400
‫אין סיבה אמיתית.‬

224
00:12:34,480 --> 00:12:36,440
‫אתם קולטים?‬

225
00:12:36,520 --> 00:12:39,160
‫המידע הזה מטריף לי את השכל.‬

226
00:12:41,600 --> 00:12:44,280
‫כל מה שקורה בחיים שלי, כן?‬

227
00:12:44,360 --> 00:12:48,080
‫קבעתי לפגוש ידידה, והיא אמרה,‬
‫"אני אאחר קצת, אני צריכה להתגלח".‬

228
00:12:48,160 --> 00:12:50,600
‫אני כזה, "ממתי נשים מתגלחות?"‬

229
00:12:50,680 --> 00:12:53,280
‫הלכתי לברר מתי נשים התחילו להתגלח.‬

230
00:12:54,280 --> 00:12:55,240
‫ג'ילט.‬

231
00:12:55,800 --> 00:12:57,880
‫נשים לא ראו צורך להתגלח, וגברים לא…‬

232
00:12:57,960 --> 00:12:59,840
‫היינו מזיינים בכיף נשים שעירות.‬

233
00:12:59,920 --> 00:13:01,120
‫זה לא…‬

234
00:13:01,720 --> 00:13:04,720
‫זה לא הזיז לנו עד לפני 100 שנה.‬

235
00:13:07,040 --> 00:13:10,960
‫זה קרה בגלל ג'ילט, כי הגברים יצאו למלחמה,‬

236
00:13:11,520 --> 00:13:14,560
‫והם חשבו, "מי יקנה סכיני גילוח?"‬
‫ושכנעו נשים להתגלח.‬

237
00:13:14,640 --> 00:13:16,000
‫לנשים לא אכפת.‬

238
00:13:16,080 --> 00:13:20,000
‫ונחשו מה, לגברים לא אכפת‬
‫אם אתן שעירות או לא.‬

239
00:13:20,080 --> 00:13:22,840
‫הינה דוגמה לאופן שבו גברים חושבים.‬

240
00:13:22,920 --> 00:13:26,600
‫חבר שלי נפצע בתאונת דרכים‬
‫ולא יוכל ללכת שוב.‬

241
00:13:27,560 --> 00:13:28,400
‫לעולם לא.‬

242
00:13:29,200 --> 00:13:31,680
‫שבועיים אחרי התאונה ביקרנו אותו בביה"ח.‬

243
00:13:31,760 --> 00:13:33,080
‫הוא שכב במיטה.‬

244
00:13:36,960 --> 00:13:39,880
‫שאלנו את הרופא, "מה שלומו? הוא בסדר?"‬

245
00:13:39,960 --> 00:13:41,880
‫הוא אמר, "הוא לא יוכל ללכת שוב".‬

246
00:13:41,960 --> 00:13:44,960
‫ואנחנו כזה, "בסדר, אבל חשוב מכך,‬
‫האם הוא יוכל ל…"‬

247
00:13:45,920 --> 00:13:49,240
‫הרופא אמר, "כן, הוא יהיה בסדר".‬
‫ואני כזה, "אז מה הבעיה?‬

248
00:13:49,960 --> 00:13:51,160
‫מה הבעיה פה?‬

249
00:13:51,240 --> 00:13:54,320
‫קדימה, אחי, תתלבש ונלך. מה הקטע?"‬

250
00:13:54,400 --> 00:13:56,400
‫ככה זה גברים. לא אכפת לנו.‬

251
00:13:59,680 --> 00:14:02,120
‫בדיוק, אחי. אתה שותה יין?‬

252
00:14:02,680 --> 00:14:03,960
‫יין אדום?‬

253
00:14:05,040 --> 00:14:07,440
‫יודעים איך כוס היין נולדה? חשבתם על זה?‬

254
00:14:07,520 --> 00:14:11,760
‫תהיתם למה כוס יין נראית ככה,‬
‫למה יש לה רגל?‬

255
00:14:12,560 --> 00:14:16,560
‫במאה ה-15 היה יצרן זכוכית ונציאני.‬

256
00:14:16,640 --> 00:14:19,000
‫הייננים היו מייצרים יין,‬

257
00:14:19,080 --> 00:14:21,160
‫ואנשים שתו אותו בכמויות. כזה…‬

258
00:14:22,000 --> 00:14:23,640
‫הם שתו…‬

259
00:14:24,320 --> 00:14:25,920
‫פשוט הורידו אותו בשלוק.‬

260
00:14:26,000 --> 00:14:29,600
‫והייננים אמרו, "אנחנו רוצים‬
‫שאנשים יתענגו על הטעם של היין".‬

261
00:14:29,680 --> 00:14:33,360
‫אז יצרן הזכוכית הוונציאני אמר,‬
‫"אני אייצר כוס עדינה מאוד,‬

262
00:14:33,440 --> 00:14:37,160
‫כוס שנשברת בקלות,‬
‫אז צריך להחזיק אותה בזהירות.‬

263
00:14:37,240 --> 00:14:39,480
‫ואם יחזיקו אותה בזהירות, ישתו בזהירות.‬

264
00:14:39,560 --> 00:14:44,200
‫וכשהם ישתו בזהירות, הם יטעמו את היין הנפלא‬
‫שהשקענו בו כל כך הרבה זמן".‬

265
00:14:44,880 --> 00:14:48,600
‫זו הסיבה שכוס היין קיימת.‬

266
00:14:48,680 --> 00:14:51,680
‫חלקכם חושבים עכשיו,‬
‫"אני באמת מחזיק אותה בזהירות.‬

267
00:14:53,120 --> 00:14:55,680
‫לא, להחזיק זו לא בעיה. מאוד בזהירות".‬

268
00:14:56,280 --> 00:14:59,280
‫אבל כשמגיע הזמן לשתות, אנחנו הולכים על זה.‬

269
00:14:59,360 --> 00:15:01,120
‫אנחנו שותים בכמויות.‬

270
00:15:02,080 --> 00:15:03,920
‫"זה יום שישי, ויש לי בעיות."‬

271
00:15:05,200 --> 00:15:06,360
‫כן.‬

272
00:15:06,440 --> 00:15:09,400
‫מזמן לא יצא לי לנסוע, אבל כשהסתובבתי בעולם‬

273
00:15:09,480 --> 00:15:11,760
‫למדתי המון על עצמי.‬

274
00:15:11,840 --> 00:15:14,520
‫מה למדתי על עצמי?‬

275
00:15:14,600 --> 00:15:17,800
‫כשיצאתי לסיבוב הופעות באירופה‬
‫והגעתי לליטא,‬

276
00:15:17,880 --> 00:15:20,440
‫הבנתי שאני לא מסוגל להתמודד‬

277
00:15:20,520 --> 00:15:23,120
‫עם יותר משלושה לבנים עניים בבת אחת.‬

278
00:15:24,840 --> 00:15:25,680
‫שלושה.‬

279
00:15:28,120 --> 00:15:28,960
‫שלושה.‬

280
00:15:29,760 --> 00:15:32,360
‫יותר משלושה זה כבר טראומה.‬
‫אני כזה, "אלוהים!"‬

281
00:15:33,480 --> 00:15:35,720
‫זה עושה לי טראומה. תמיד הייתי…‬

282
00:15:35,800 --> 00:15:39,600
‫כי כשאנחנו חושבים על אירופה,‬
‫אנחנו חושבים על מדינות עשירות. לא.‬

283
00:15:39,680 --> 00:15:41,560
‫ליטא היא מדינה ענייה.‬

284
00:15:41,640 --> 00:15:44,000
‫ואתה חושב, "חבר'ה…"‬

285
00:15:46,200 --> 00:15:49,000
‫גדלתי בדרום אפריקה בצורה מסוימת.‬

286
00:15:49,080 --> 00:15:51,040
‫בגלל שגדלתי בדרום אפריקה…‬

287
00:15:52,320 --> 00:15:58,160
‫במוח שלי,‬
‫עוני וסבל היו מזוהים עם צבע עור שחור.‬

288
00:15:59,120 --> 00:16:02,240
‫זה רעיון מטורף, ואני מנסה להתנער גם ממנו.‬

289
00:16:03,000 --> 00:16:06,720
‫אבל כשאני בליטא,‬
‫יוצא לי לראות אנשים רעבים ברחוב,‬

290
00:16:06,800 --> 00:16:10,640
‫ובמקום לעזור לבן אדם ולתת לו קצת כסף,‬

291
00:16:10,720 --> 00:16:14,040
‫המוח שלי אומר, "אתה לבן. תתאפס על עצמך.‬

292
00:16:15,400 --> 00:16:16,400
‫בחייך, גבר.‬

293
00:16:16,480 --> 00:16:17,760
‫תתאפס על עצמך.‬

294
00:16:17,840 --> 00:16:19,640
‫אם הייתי לבן אפילו קצת כמוך,‬

295
00:16:19,720 --> 00:16:22,000
‫הייתי משתלט על העולם. בחייך!"‬

296
00:16:23,960 --> 00:16:25,360
‫מבינים אותי?‬

297
00:16:25,440 --> 00:16:28,800
‫ככה המוח פועל. המוח הוא דבר מאוד מוזר.‬

298
00:16:29,320 --> 00:16:32,840
‫המוח יוצר‬
‫חיבורים לא הגיוניים לפעמים, נכון?‬

299
00:16:32,920 --> 00:16:36,000
‫למשל, אם אתה מבלה עם עשרה גייז,‬

300
00:16:36,640 --> 00:16:41,760
‫ואתם עושים חיים,‬
‫וכל היום הם שותים רק קרם סודה,‬

301
00:16:41,840 --> 00:16:44,600
‫המוח שלך אומר, "גייז אוהבים קרם סודה".‬

302
00:16:45,160 --> 00:16:46,520
‫זה מה שהמוח שלך אומר.‬

303
00:16:46,600 --> 00:16:50,160
‫זה תקוע במוח שלך עכשיו, "גייז וקרם סודה".‬

304
00:16:51,520 --> 00:16:53,960
‫עכשיו אתה בן 60, והנכדים שלך שואלים,‬

305
00:16:54,040 --> 00:16:56,120
‫"סבא, מה אתה יודע על הומוסקסואלים?"‬

306
00:16:56,200 --> 00:16:58,040
‫"הם וקרם סודה ככה.‬

307
00:16:58,120 --> 00:17:00,280
‫הם אוהבים קרם סודה!‬

308
00:17:01,200 --> 00:17:03,280
‫האנשים האלה אוהבים קרם סודה".‬

309
00:17:03,360 --> 00:17:04,440
‫"אתה בטוח, סבא?"‬

310
00:17:04,520 --> 00:17:06,200
‫"כן, מתים על זה.‬

311
00:17:06,280 --> 00:17:10,800
‫פעם, ב-2020,‬
‫ראיתי אותם שותים קרם סודה כל היום."‬

312
00:17:12,920 --> 00:17:16,119
‫אני זוכר שלפני שפגשתי אנשים לבנים,‬

313
00:17:16,200 --> 00:17:20,000
‫ידעתי עליהם רק דבר אחד:‬
‫הם לא מסיימים את ארוחת הבוקר שלהם.‬

314
00:17:20,079 --> 00:17:21,319
‫זה הדבר היחיד.‬

315
00:17:22,319 --> 00:17:26,359
‫כי בכל פעם שראיתי לבנים בטלוויזיה,‬
‫הם לא סיימו את האוכל.‬

316
00:17:26,440 --> 00:17:29,800
‫הילד אמר, "אימא, אני חייב ללכת".‬
‫ואני כזה, "תגמור מהצלחת!"‬

317
00:17:30,640 --> 00:17:33,800
‫ככה המוח עובד, זה מה שאני אומר לכם.‬

318
00:17:33,880 --> 00:17:37,280
‫וכשהתחלתי ללמוד בבי"ס עם ילדים לבנים,‬
‫זה הטריף לי את השכל.‬

319
00:17:37,360 --> 00:17:38,560
‫לא האמנתי.‬

320
00:17:38,640 --> 00:17:42,560
‫כל החרא של לבנים… אני זוכר שהיה לי חבר,‬

321
00:17:42,640 --> 00:17:45,960
‫סת' לנגלי, שהיה אוכל כריך טונה.‬

322
00:17:46,040 --> 00:17:48,440
‫כריך טונה.‬

323
00:17:49,080 --> 00:17:53,120
‫לא האמנתי, כי אצלי בבית‬
‫אכלו טונה רק בחג המולד.‬

324
00:17:53,200 --> 00:17:54,520
‫הילד הזה…‬

325
00:17:55,840 --> 00:17:57,760
‫הפסקה ראשונה, טונה.‬

326
00:17:57,840 --> 00:17:58,920
‫פאק.‬

327
00:17:59,920 --> 00:18:01,640
‫סתם ככה. אפילו לא…‬

328
00:18:03,840 --> 00:18:07,000
‫הוא אפילו לא נהנה מזה במיוחד. סתם ככה.‬

329
00:18:08,440 --> 00:18:12,800
‫הוא אכל טונה סתם ככה ביום שלישי.‬
‫לא האמנתי.‬

330
00:18:12,880 --> 00:18:15,880
‫זה הטריף לי את השכל,‬
‫והתחלתי לשאול שאלות טיפשיות.‬

331
00:18:15,960 --> 00:18:19,600
‫לדוגמה, "תגיד, שמרת…‬

332
00:18:21,520 --> 00:18:24,480
‫שמרת את הכריך הזה מאז דצמבר?"‬

333
00:18:25,120 --> 00:18:28,320
‫והוא אמר, "לא, אימא שלי הכינה אותו הבוקר".‬
‫"הבוקר?"‬

334
00:18:29,040 --> 00:18:31,160
‫"כן." אני כזה, "אלוהים אדירים!‬

335
00:18:31,240 --> 00:18:36,880
‫אז אתה אומר לי שיש טונה בבית שלך כרגע?"‬

336
00:18:36,960 --> 00:18:39,600
‫הוא אמר, "כן". אמרתי, "אני בא אליך".‬

337
00:18:40,800 --> 00:18:42,400
‫אתם יודעים, האנשים האלה…‬

338
00:18:42,480 --> 00:18:44,560
‫אני גר ב…‬

339
00:18:45,320 --> 00:18:48,240
‫בית של 60 מ"ר, והילד הזה גר ב…‬

340
00:18:48,320 --> 00:18:50,720
‫היה לו מגרש כדורסל ומגרש טניס,‬

341
00:18:50,800 --> 00:18:52,520
‫שש חניות. לא האמנתי.‬

342
00:18:52,600 --> 00:18:56,120
‫זה הטריף לי את השכל.‬
‫אני אצל סת' לנגלי, וההורים שלו אומרים,‬

343
00:18:56,200 --> 00:18:59,680
‫"אתה לא צריך לקרוא לי מר לנגלי".‬

344
00:18:59,760 --> 00:19:03,840
‫אבא שלו אמר, "אתה לא צריך לקרוא לי‬
‫מר לנגלי. תקרא לי דיוויד".‬

345
00:19:03,920 --> 00:19:07,400
‫אמרתי, "לא, גבר. אני אקרא לך מר לנגלי,‬

346
00:19:07,480 --> 00:19:10,880
‫כי אם אני אקרא לך דיוויד‬
‫ואימא שלי תשמע אותי,‬

347
00:19:10,960 --> 00:19:12,400
‫היא תתקע בי מבט כזה…"‬

348
00:19:13,400 --> 00:19:15,200
‫"הוא אמר שמותר לי."‬

349
00:19:16,800 --> 00:19:18,280
‫לא מעניין את אימא.‬

350
00:19:18,960 --> 00:19:20,640
‫"אל תדבר ככה למבוגרים!"‬

351
00:19:20,720 --> 00:19:22,600
‫אז אני בבית של סת' לנגלי.‬

352
00:19:22,680 --> 00:19:27,560
‫בחיים לא ראיתי בית כזה גדול,‬
‫בחיים לא הייתי בבית כזה גדול.‬

353
00:19:28,680 --> 00:19:29,840
‫בית מדהים.‬

354
00:19:29,920 --> 00:19:32,200
‫אנחנו משחקים בפלייסטיישן, הכול סבבה…‬

355
00:19:32,280 --> 00:19:35,440
‫לא בפלייסטיישן. בזמנו שיחקנו בסגה ג'נסיס.‬

356
00:19:36,600 --> 00:19:40,280
‫ובלילה סת' לנגלי אומר לי,‬
‫"בוא נשחק מחבואים".‬

357
00:19:42,840 --> 00:19:47,400
‫לא האמנתי.‬
‫לא ידעתי שאפשר לשחק מחבואים בתוך הבית.‬

358
00:19:47,480 --> 00:19:48,840
‫בתוך הבית!‬

359
00:19:49,400 --> 00:19:54,720
‫מחבואים בתוך הבית!‬

360
00:19:55,600 --> 00:19:58,120
‫אתם יודעים, גרתי בבית קטנטן.‬

361
00:19:58,200 --> 00:20:01,560
‫מה זאת אומרת, בתוך הבית?‬
‫אי אפשר לשחק מחבואים בתוך…‬

362
00:20:01,640 --> 00:20:03,800
‫"אני רואה אותך במטבח, די כבר.‬

363
00:20:04,440 --> 00:20:07,080
‫אין… השתגעת?"‬

364
00:20:09,120 --> 00:20:13,720
‫אני בבית הזה, ואני ממש מתלהב מהבית הזה.‬

365
00:20:14,360 --> 00:20:17,520
‫אני ממש מתלהב לשחק מחבואים,‬

366
00:20:17,600 --> 00:20:20,840
‫ואני רץ להתחבא.‬

367
00:20:20,920 --> 00:20:23,360
‫אין לי מושג לאן אני רץ. הבית הזה ענק.‬

368
00:20:23,440 --> 00:20:24,840
‫הלכתי לאיבוד בבית.‬

369
00:20:24,920 --> 00:20:28,120
‫הלכתי לאיבוד וחשבתי, "מה לעזאזל קורה פה?‬

370
00:20:28,200 --> 00:20:30,200
‫עברו כבר שש שעות, ולא מצאו אותי".‬

371
00:20:30,760 --> 00:20:32,520
‫פשוט התחבאתי, כזה…‬

372
00:20:34,760 --> 00:20:37,320
‫בסוף הם מצאו אותי, אבל רק כי…‬

373
00:20:37,400 --> 00:20:41,040
‫נכון פעם פשוט זכרנו בעל פה מספרי טלפון?‬

374
00:20:41,120 --> 00:20:43,560
‫מצאתי טלפון בבית,‬

375
00:20:44,240 --> 00:20:48,280
‫התקשרתי ואמרתי, "היי, חבר'ה, הלכתי לאיבוד.‬

376
00:20:48,360 --> 00:20:49,920
‫אני כאן, אבל אני לא כאן".‬

377
00:20:51,160 --> 00:20:53,320
‫והם אמרו, "מה יש סביבך?"‬

378
00:20:53,400 --> 00:20:58,640
‫"אני רואה ספרים ופסל של כלב."‬

379
00:21:00,120 --> 00:21:01,800
‫"אתה בחדר העבודה השני."‬

380
00:21:01,880 --> 00:21:04,080
‫"כן. בואו לקחת אותי, בבקשה.‬

381
00:21:04,160 --> 00:21:06,600
‫תוציאו משלחת חיפוש, בבקשה."‬

382
00:21:11,200 --> 00:21:12,640
‫כשהייתי בבית הספר,‬

383
00:21:12,720 --> 00:21:15,440
‫סת' לנגלי היה החבר שלי,‬

384
00:21:15,520 --> 00:21:17,200
‫החבר הכי טוב שלי.‬

385
00:21:17,760 --> 00:21:19,440
‫הוא היה אח.‬

386
00:21:21,440 --> 00:21:23,680
‫כשהסתבכנו בצרות, אימא שלי אמרה,‬

387
00:21:23,760 --> 00:21:27,840
‫"אם סת' לנגלי יקפוץ לאש, גם אתה תקפוץ?"‬

388
00:21:29,320 --> 00:21:31,680
‫אמרתי, "ברור. נראה לך שאשאיר את החבר שלי‬

389
00:21:32,320 --> 00:21:33,960
‫לבד בתוך האש?‬

390
00:21:34,680 --> 00:21:37,360
‫שהוא יישרף לבד? מה פתאום! בחייך".‬

391
00:21:39,560 --> 00:21:43,280
‫פעם סת' לנגלי אמר לי,‬

392
00:21:43,360 --> 00:21:45,200
‫"לויסו, בוא נפוצץ את החרא הזה."‬

393
00:21:46,200 --> 00:21:50,320
‫כשמישהו אומר "החרא הזה",‬
‫אתה לא חושב שהוא באמת מדבר על חרא.‬

394
00:21:50,400 --> 00:21:52,400
‫לא, הוא אשכרה דיבר על צואה.‬

395
00:21:54,000 --> 00:21:58,080
‫אני כזה, "שיט, זה מטורף.‬
‫טוב, ספר לי עוד על התוכנית הזאת".‬

396
00:21:58,760 --> 00:22:01,800
‫הוא אמר, "אני מחרבן בתיק הזה כבר שבוע".‬

397
00:22:02,640 --> 00:22:03,520
‫"מה?"‬

398
00:22:04,240 --> 00:22:05,760
‫"אכלתי אוכל עשיר בסיבים.‬

399
00:22:06,480 --> 00:22:07,840
‫הכול יוצא ממני.‬

400
00:22:08,640 --> 00:22:10,400
‫יש לי קקי בתיק."‬

401
00:22:11,280 --> 00:22:13,840
‫"איפה הקקי עכשיו? איפה הוא?"‬

402
00:22:14,440 --> 00:22:17,200
‫"מאחורי בית הספר. הקקי מוכן."‬

403
00:22:17,280 --> 00:22:18,280
‫"בסדר.‬

404
00:22:19,960 --> 00:22:22,440
‫מה אני…‬

405
00:22:23,360 --> 00:22:25,240
‫מה התפקיד שלי?"‬

406
00:22:25,960 --> 00:22:27,080
‫"תקשיב, לויסו,‬

407
00:22:27,840 --> 00:22:31,840
‫אני רוצה שתיקח את התיק עם הקקי,‬

408
00:22:32,680 --> 00:22:34,480
‫תשים נפצים בקקי,‬

409
00:22:35,080 --> 00:22:38,080
‫תצית את הקקי באמצע המגרש‬
‫שכל הילדים משחקים בו,‬

410
00:22:38,160 --> 00:22:40,440
‫תפוצץ אותו ותהרוס לכולם את היום."‬

411
00:22:41,880 --> 00:22:44,560
‫אמרתי, "כן.‬

412
00:22:45,360 --> 00:22:47,800
‫רעיון מעולה. בוא נלך על זה".‬

413
00:22:47,880 --> 00:22:51,120
‫הבעיה היחידה שלי הייתה‬
‫שלא ידעתי כמה רחוק אני צריך לעמוד‬

414
00:22:52,120 --> 00:22:55,520
‫כשהקקי מתפוצץ, כדי להתחמק מההדף.‬

415
00:22:55,600 --> 00:22:57,600
‫תזכרו, זה היה ב-96',‬

416
00:22:57,680 --> 00:23:00,160
‫עוד לא עשו את הניסוי הזה‬
‫ב"מכסחי המיתוסים".‬

417
00:23:01,440 --> 00:23:05,120
‫חלקכם לא מכירים את "מכסחי המיתוסים".‬
‫זו תוכנית בערוץ "דיסקברי",‬

418
00:23:05,200 --> 00:23:08,920
‫וכל המטרה של התוכנית‬
‫היא להפריך או לאשש מיתוסים.‬

419
00:23:09,480 --> 00:23:11,120
‫לפעמים מיתוס פיזילוגי,‬

420
00:23:11,840 --> 00:23:14,800
‫לפעמים מיתוס מדעי, לפעמים אפילו סתם ביטוי.‬

421
00:23:14,880 --> 00:23:18,360
‫מכירים את הביטוי, "כמו שור בחנות חרסינה?"‬

422
00:23:18,440 --> 00:23:19,520
‫מכירים את הביטוי?‬

423
00:23:20,120 --> 00:23:23,080
‫באחד הפרקים הכניסו שור לחנות חרסינה,‬

424
00:23:23,160 --> 00:23:24,640
‫והשור לא שבר כלום.‬

425
00:23:25,240 --> 00:23:28,680
‫השור היה כזה, "אני השור הראשון במשפחה שלי‬
‫שמופיע בטלוויזיה.‬

426
00:23:30,160 --> 00:23:32,120
‫למה שאעשה לנו בושות?‬

427
00:23:33,000 --> 00:23:33,840
‫למה?‬

428
00:23:35,640 --> 00:23:36,800
‫למה?‬

429
00:23:36,880 --> 00:23:39,840
‫בדיוק נבחרנו לסמל של ה'שיקגו בולס'.‬

430
00:23:41,440 --> 00:23:43,440
‫עכשיו אתם רוצים שנדפוק את זה?"‬

431
00:23:45,440 --> 00:23:48,000
‫זה מטורף. תחפשו את זה בגוגל.‬

432
00:23:48,720 --> 00:23:52,040
‫"מכסחי המיתוסים", שור בחנות חרסינה.‬

433
00:23:53,160 --> 00:23:54,040
‫אז…‬

434
00:23:54,560 --> 00:23:57,360
‫כל המקום מכוסה בקקי.‬

435
00:23:57,440 --> 00:23:58,400
‫אני אומר לכם.‬

436
00:23:58,920 --> 00:24:02,120
‫כולם מכוסים בחרא.‬
‫כאילו, מכוסים לגמרי בחרא.‬

437
00:24:02,200 --> 00:24:05,400
‫כולם מכוסים בחרא. זה היה מטורף.‬

438
00:24:05,480 --> 00:24:06,960
‫מכוסים בחרא.‬

439
00:24:07,040 --> 00:24:10,560
‫אם כל בית הספר מכוסה בקקי,‬

440
00:24:11,520 --> 00:24:12,800
‫הלימודים נעצרים.‬

441
00:24:12,880 --> 00:24:15,440
‫אי אפשר ללכת לשיעור מתמטיקה כאילו כלום,‬

442
00:24:15,520 --> 00:24:18,200
‫לשיר במקהלה, לשחק רוגבי. הכול נעצר.‬

443
00:24:18,960 --> 00:24:21,800
‫מתקשרים לכל ההורים,‬
‫"בואו לאסוף את הילד שלכם".‬

444
00:24:21,880 --> 00:24:23,640
‫"למה?"‬
‫"הוא מכוסה בחרא.‬

445
00:24:23,720 --> 00:24:26,120
‫כולם. גם אני מכוסה בחרא.‬

446
00:24:26,200 --> 00:24:28,160
‫אני מדבר איתכם כשאני מכוסה בחרא."‬

447
00:24:28,840 --> 00:24:31,960
‫אז סילקו אותי ואת סת' לנגלי מבית הספר.‬

448
00:24:32,040 --> 00:24:33,680
‫ערכו חקירה,‬

449
00:24:35,000 --> 00:24:36,600
‫וסילקו אותנו מבית הספר.‬

450
00:24:36,680 --> 00:24:39,200
‫אותי שלחו לבית ספר באת'לון,‬

451
00:24:39,280 --> 00:24:41,440
‫וסת' לנגלי עבר לבי"ס פרטי אחר.‬

452
00:24:41,520 --> 00:24:44,000
‫מכירים את בתי הספר הפרטיים לילדים מופרעים?‬

453
00:24:44,640 --> 00:24:46,720
‫מכירים אותם? יקרים בטירוף.‬

454
00:24:46,800 --> 00:24:50,200
‫בבית הספר אומרים,‬
‫"הילד שלכם בעייתי, תשלמו לנו הרבה".‬

455
00:24:52,120 --> 00:24:54,240
‫אתם יודעים, "אני לומד בבי"ס פרטי".‬

456
00:24:54,320 --> 00:24:57,080
‫"כן, אבל לא באמת."‬

457
00:24:57,960 --> 00:25:00,200
‫אתם יודעים. אז אותו שלחו לבית ספר כזה,‬

458
00:25:00,280 --> 00:25:03,200
‫ואותי שלחו לבית ספר בריילנדס,‬

459
00:25:03,960 --> 00:25:07,360
‫קהילה עם רוב מוסלמי,‬

460
00:25:07,440 --> 00:25:09,840
‫וזה עולם אחר בשבילי,‬

461
00:25:09,920 --> 00:25:13,520
‫כי שם לא סובלים שטויות.‬
‫כאילו, זה בית ספר מוסלמי.‬

462
00:25:13,600 --> 00:25:16,280
‫זו לא מדרסה. אני לא יודע אם אתם…‬

463
00:25:17,680 --> 00:25:20,480
‫מי שלא יודע, מדרסה היא בית ספר שבו לומדים‬

464
00:25:20,560 --> 00:25:22,800
‫את תורת האסלאם והקוראן.‬

465
00:25:22,880 --> 00:25:24,800
‫זו לא מדרסה, זה בית ספר‬

466
00:25:25,480 --> 00:25:27,800
‫בשכונה מוסלמית‬

467
00:25:27,880 --> 00:25:32,480
‫שלומדים בו דברים רגילים,‬
‫כמו מתמטיקה ואנגלית.‬

468
00:25:32,560 --> 00:25:35,120
‫יודעים? זו לא מדרסה.‬

469
00:25:35,200 --> 00:25:38,720
‫אני לא רוצה שיגידו, "למדת במדרסה".‬
‫לא למדתי ב…‬

470
00:25:38,800 --> 00:25:41,600
‫אני רוצה שיהיה לי סיכוי‬
‫לרוץ לנשיאות ארה"ב.‬

471
00:25:43,760 --> 00:25:47,680
‫אבל הבנתי כבר בגיל צעיר מאוד‬

472
00:25:48,840 --> 00:25:51,280
‫שתמיד למדתי דברים שונים.‬

473
00:25:51,360 --> 00:25:54,560
‫ובדיעבד, אני חושב שלמדתי הרבה‬

474
00:25:54,640 --> 00:25:58,760
‫מהצורך להסתגל לכל מיני מצבים שונים‬

475
00:25:58,840 --> 00:25:59,920
‫כילד צעיר.‬

476
00:26:00,000 --> 00:26:04,040
‫גרתי בעיר קטנה,‬
‫למדתי עם ילדים מוסלמים וילדים לבנים,‬

477
00:26:04,120 --> 00:26:07,080
‫אז הייתי מחובר לתרבות של כולם.‬

478
00:26:07,160 --> 00:26:11,040
‫בעיניי זו ההשכלה הכי טובה.‬
‫למדתי כל כך הרבה בבית הספר הזה.‬

479
00:26:11,120 --> 00:26:13,160
‫נניח, אתם יודעים מה זה איסטינג'ה?‬

480
00:26:13,800 --> 00:26:15,280
‫שמעת על איסטינג'ה?‬

481
00:26:15,880 --> 00:26:18,960
‫הוא יודע. הם יודעים בדיוק על מה אני מדבר.‬

482
00:26:19,040 --> 00:26:25,280
‫איסטינג'ה. במזרח התיכון יש ברז קטן בצד.‬

483
00:26:25,360 --> 00:26:26,960
‫זה בשביל…‬

484
00:26:27,040 --> 00:26:31,200
‫אחרי שמנגבים, שוטפים במים.‬

485
00:26:31,280 --> 00:26:32,760
‫קוראים לזה איסטינג'ה.‬

486
00:26:32,840 --> 00:26:34,560
‫זה נפוץ מאוד במזרח התיכון.‬

487
00:26:34,640 --> 00:26:37,760
‫זה מופיע בקוראן. זה נפוץ מאוד.‬

488
00:26:38,480 --> 00:26:39,600
‫זה מה שעושים.‬

489
00:26:39,680 --> 00:26:43,280
‫לפעמים אפילו משתמשים בבקבוק‬
‫ושוטפים טוב-טוב.‬

490
00:26:43,360 --> 00:26:45,720
‫אז ביום הראשון שלי בבית הספר…‬

491
00:26:46,600 --> 00:26:49,080
‫זה היום הראשון שלי בלימודים ו…‬

492
00:26:49,160 --> 00:26:52,160
‫אני שואל את המורה, "אפשר ללכת לשירותים?"‬

493
00:26:52,240 --> 00:26:54,240
‫היא אומרת, "כן" ו…‬

494
00:26:55,200 --> 00:26:59,320
‫היא נותנת לי בקבוק,‬
‫בלי הוראות, בלי מדריך הפעלה, בלי כלום.‬

495
00:26:59,960 --> 00:27:01,080
‫פשוט נותנת לי אותו.‬

496
00:27:01,160 --> 00:27:03,560
‫אני בשירותים, שותה מהבקבוק.‬

497
00:27:04,840 --> 00:27:08,640
‫"זה קצת מלוח, אבל זו חוויה תרבותית חדשה."‬

498
00:27:10,520 --> 00:27:13,880
‫זו לא מדרסה, זה בית ספר,‬
‫אבל זה בית ספר מטורף, כי…‬

499
00:27:14,640 --> 00:27:16,720
‫בצמוד לבית הספר יש מסגד.‬

500
00:27:17,880 --> 00:27:21,160
‫וכל יום שומעים את קריאת האד'אן מהמסגד.‬

501
00:27:21,240 --> 00:27:23,960
‫שומעים את קריאת האד'אן.‬
‫אתם יודעים מה זה אד'אן?‬

502
00:27:24,640 --> 00:27:26,480
‫אתם כאלה נצרתיים.‬

503
00:27:27,680 --> 00:27:29,200
‫הוא יודע על מה אני מדבר.‬

504
00:27:29,280 --> 00:27:31,240
‫"נצרתיים" זה כינוי לכופרים.‬

505
00:27:31,840 --> 00:27:32,920
‫בכל אופן…‬

506
00:27:33,000 --> 00:27:36,440
‫מוסלמים חושבים שהבדיחה הזאת קורעת מצחוק!‬

507
00:27:38,760 --> 00:27:40,600
‫הם כזה, "הוא משלנו".‬

508
00:27:41,520 --> 00:27:42,600
‫אבל…‬

509
00:27:42,680 --> 00:27:46,520
‫בצמוד לבית הספר יש מסגד,‬
‫ושומעים את קריאת האד'אן.‬

510
00:27:46,600 --> 00:27:47,880
‫זו הקריאה לתפילה.‬

511
00:27:47,960 --> 00:27:51,120
‫"אללה אכבר‬

512
00:27:51,840 --> 00:27:55,160
‫אללה אכבר"‬

513
00:27:55,240 --> 00:27:57,240
‫זה… אני מכיר אותה ממש טוב.‬

514
00:28:02,840 --> 00:28:04,160
‫זו הקריאה לתפילה.‬

515
00:28:04,240 --> 00:28:06,880
‫אז אם אתה מוסלמי מאמין‬
‫ואתה שומע את האד'אן,‬

516
00:28:06,960 --> 00:28:09,240
‫אתה אמור לחדול מכל מה שאתה עושה‬

517
00:28:09,320 --> 00:28:10,960
‫ולהתחיל להתפלל.‬

518
00:28:11,880 --> 00:28:13,920
‫אתה באמצע מבחן.‬

519
00:28:15,280 --> 00:28:16,360
‫הולך לך מעולה.‬

520
00:28:17,080 --> 00:28:18,880
‫מבחן במתמטיקה, הולך לך מעולה.‬

521
00:28:19,560 --> 00:28:21,120
‫אתה שומע את האד'אן, ועוצר.‬

522
00:28:21,840 --> 00:28:22,760
‫אני מבין את זה.‬

523
00:28:22,840 --> 00:28:25,000
‫פעם הלכתי מכות עם ילד בשם ואליד.‬

524
00:28:27,800 --> 00:28:30,120
‫ואליד מפוצץ אותי במכות.‬

525
00:28:31,320 --> 00:28:33,440
‫פתאום שומעים את האד'אן.‬

526
00:28:34,160 --> 00:28:35,880
‫ואליד עוצר.‬

527
00:28:35,960 --> 00:28:38,200
‫מה נראה לכם, שלא פתחתי לו את הצורה?‬

528
00:28:40,640 --> 00:28:45,120
‫זיינתי אותו במכות. קרעתי אותו.‬

529
00:28:45,200 --> 00:28:46,600
‫בעטתי לו בצוואר.‬

530
00:28:48,000 --> 00:28:49,560
‫החטפתי לו מכות רצח.‬

531
00:28:49,640 --> 00:28:53,440
‫ברור שזיינתי אותו. האל שלו עשה לי, "תורך.‬

532
00:28:54,600 --> 00:28:56,680
‫זו ההזדמנות שלך. תחזיר לו מכות".‬

533
00:28:57,520 --> 00:29:01,000
‫אני זוכר שאחרי הפיגוע במגדלי התאומים‬

534
00:29:01,080 --> 00:29:04,720
‫היו אומרים, "המוסלמים רוצים להרוג אותנו!"‬

535
00:29:04,800 --> 00:29:09,360
‫ואני כזה, "מוסלמים? אלה?‬
‫לא, הם האנשים הכי נחמדים שיש.‬

536
00:29:09,440 --> 00:29:11,760
‫פאהיד רוצה לעשות פיגוע? מה פתאום!‬

537
00:29:12,480 --> 00:29:15,400
‫לא, פאהיד רק רוצה לעשן משהו.‬

538
00:29:17,960 --> 00:29:21,280
‫תנו לו ג'וינט וסמוסה, והוא מסודר.‬

539
00:29:21,360 --> 00:29:24,480
‫אין סיכוי. פאהיד יעשה פיגוע? לא."‬

540
00:29:24,560 --> 00:29:27,560
‫זה היה מוזר, כי לא חשבתי ככה על האסלאם.‬

541
00:29:27,640 --> 00:29:29,480
‫האסלאם לא היה משהו נורא בעיניי.‬

542
00:29:29,560 --> 00:29:32,640
‫אמרתי, "האנשים האלה ידידותיים.‬
‫אלה אנשים ידידותיים."‬

543
00:29:33,320 --> 00:29:36,280
‫אתם יודעים? התחברתי לתרבות המוסלמית.‬

544
00:29:36,360 --> 00:29:39,920
‫הדבר שאני הכי אוהב באסלאם‬
‫זה שקוברים אותך מייד.‬

545
00:29:40,640 --> 00:29:43,000
‫אצל המוסלמים, אתה…‬

546
00:29:43,680 --> 00:29:46,080
‫אתה מת בשעה 13:00,‬

547
00:29:46,160 --> 00:29:47,480
‫וב-18:00 אתה כבר בקבר.‬

548
00:29:47,560 --> 00:29:50,240
‫אם אתה מוסלמי, ואתה הולך לבית החולים,‬

549
00:29:50,320 --> 00:29:52,520
‫והרופא אומר, "יש לך 24 שעות לחיות",‬

550
00:29:52,600 --> 00:29:56,120
‫בשעה ה-23 החברים שלך אומרים,‬
‫"תיכנס לארון המתים, מוחמד.‬

551
00:29:57,120 --> 00:29:59,360
‫אתה עוד שנייה מת. יאללה, תיכנס".‬

552
00:30:00,960 --> 00:30:03,840
‫סיימתי את הלימודים והמשכתי בחיי.‬

553
00:30:03,920 --> 00:30:06,040
‫גם סת' לנגלי המשיך בחייו.‬

554
00:30:06,640 --> 00:30:08,280
‫לפני שלוש שנים, לא מזמן,‬

555
00:30:08,360 --> 00:30:11,280
‫הוא התקשר אליי ואמר, "לויסו, אני מתחתן.‬

556
00:30:11,920 --> 00:30:14,280
‫אני רוצה שתהיה אחד השושבינים שלי".‬

557
00:30:15,000 --> 00:30:17,840
‫אמרתי, "בסדר, סבבה.‬

558
00:30:19,000 --> 00:30:20,240
‫אני נותן לך את ברכתי.‬

559
00:30:21,760 --> 00:30:23,600
‫נשמע טוב. אבל…‬

560
00:30:24,320 --> 00:30:25,960
‫האישה שתתחתן איתה,‬

561
00:30:26,480 --> 00:30:28,800
‫סיפרת לה שפעם…‬

562
00:30:29,520 --> 00:30:31,040
‫פוצצת קקי?"‬

563
00:30:31,680 --> 00:30:33,200
‫הוא אמר, "לא, לויסו.‬

564
00:30:33,280 --> 00:30:35,400
‫האהבה מנצחת הכול, אחי".‬

565
00:30:36,080 --> 00:30:38,080
‫אמרתי, "האהבה לא מנצחת קקי.‬

566
00:30:39,000 --> 00:30:40,240
‫אתה חייב לספר לה.‬

567
00:30:40,320 --> 00:30:44,280
‫היא צריכה להחליט‬
‫רק אחרי שיש לה את כל המידע".‬

568
00:30:44,360 --> 00:30:48,000
‫הוא אמר, "לא, לויסו.‬
‫כל זה מאחוריי. זה נגמר.‬

569
00:30:48,080 --> 00:30:50,920
‫אני אדם חדש. הייתי ילד".‬

570
00:30:51,000 --> 00:30:56,080
‫אמרתי, "לא, גבר.‬
‫אם אתה חושב שלגיטימי לפוצץ קקי,‬

571
00:30:56,160 --> 00:30:59,360
‫משהו דפוק לך בשכל.‬

572
00:30:59,440 --> 00:31:01,360
‫אתה צריך לרדת לשורש העניין‬

573
00:31:02,280 --> 00:31:03,840
‫כדי שתוכל להתקדם בחיים".‬

574
00:31:04,440 --> 00:31:06,520
‫הוא אמר, "לויסו, בחייך, אתה מגזים".‬

575
00:31:06,600 --> 00:31:09,480
‫אמרתי, "אני לא מגזים,‬
‫אבל אבוא לחתונה, אין בעיה".‬

576
00:31:10,360 --> 00:31:16,120
‫התוכנית הייתה לערוך את מסיבת הרווקים‬
‫ואז את החתונה בהפרש של שבוע.‬

577
00:31:16,200 --> 00:31:19,920
‫מסיבת רווקים, ואחרי שבוע חתונה.‬

578
00:31:20,720 --> 00:31:22,680
‫סבבה. אני טס מיוהנסבורג,‬

579
00:31:22,760 --> 00:31:26,000
‫כי החתונה ומסיבת הרווקים בקייפטאון.‬
‫אני מגיע לקייפטאון.‬

580
00:31:26,680 --> 00:31:27,520
‫מעולה.‬

581
00:31:27,600 --> 00:31:29,880
‫אני נוחת ונוסע לבית של אימא שלי.‬

582
00:31:30,440 --> 00:31:33,600
‫הכול נהדר.‬
‫לא ראיתי את אימא שלי כבר הרבה זמן.‬

583
00:31:33,680 --> 00:31:37,160
‫אנחנו מתעדכנים, הכול נהדר.‬
‫היא מבשלת לי משהו טעים.‬

584
00:31:37,240 --> 00:31:39,320
‫אני מחליף חולצה, מתיז קצת בושם.‬

585
00:31:39,400 --> 00:31:41,880
‫אני הולך למסיבת הרווקים, יהיה כיף.‬

586
00:31:42,720 --> 00:31:44,360
‫אני מגיע לבית של סת' לנגלי,‬

587
00:31:45,000 --> 00:31:47,240
‫כל החדר מלא בסמים ובטקילה.‬

588
00:31:47,320 --> 00:31:49,960
‫מה הקטע של לבנים וטקילה? בחייכם, חבר'ה!‬

589
00:31:51,640 --> 00:31:52,840
‫טקילה.‬

590
00:31:54,720 --> 00:31:57,520
‫סמים בלי סוף.‬
‫אני כזה, "חבר'ה, אני לא בקטע.‬

591
00:31:57,600 --> 00:32:00,200
‫אני לא רוצה להשתמש בסמים. לא".‬

592
00:32:00,280 --> 00:32:03,120
‫"לויסו, תפסיק להיות נקבה ותיקח קצת."‬

593
00:32:06,280 --> 00:32:08,960
‫אני כזה, "בסדר, אני מסכים.‬

594
00:32:09,960 --> 00:32:13,480
‫אבל רק משהו שעוד לא יצא לי לנסות".‬

595
00:32:14,120 --> 00:32:17,520
‫הוא אמר, "יש אקסטזי". אמרתי, "כבר ניסיתי".‬

596
00:32:17,600 --> 00:32:18,920
‫"יש…"‬

597
00:32:20,240 --> 00:32:21,080
‫"מה זה?"‬

598
00:32:21,160 --> 00:32:22,040
‫"אסיד."‬

599
00:32:22,120 --> 00:32:23,760
‫אמרתי, "סבבה, אני אנסה".‬

600
00:32:27,520 --> 00:32:32,160
‫אסיד! אני בטריפ של הלייף!‬

601
00:32:33,600 --> 00:32:36,840
‫למי שלא מכיר, אסיד גורם לך להזות,‬

602
00:32:36,920 --> 00:32:38,600
‫אתה רואה דברים שלא קיימים.‬

603
00:32:38,680 --> 00:32:39,760
‫יש לי בקשה.‬

604
00:32:39,840 --> 00:32:43,120
‫אם יש בקהל יצרן אסיד,‬

605
00:32:44,760 --> 00:32:45,880
‫יש לי בקשה אחת.‬

606
00:32:45,960 --> 00:32:47,880
‫אפשר שכולנו נראה את אותם הדברים?‬

607
00:32:49,760 --> 00:32:52,720
‫אנשים אחרים רואים פינגווינים,‬
‫ואני רואה חזירים.‬

608
00:32:52,800 --> 00:32:55,120
‫חזירים עפים ברחבי החדר. כזה, "מה קורה?"‬

609
00:32:55,200 --> 00:32:57,760
‫"ראיתי חזיר עף". "לא, זה היה פינגווין."‬

610
00:32:57,840 --> 00:32:59,000
‫אני כזה, "לא!"‬

611
00:32:59,080 --> 00:33:02,080
‫עכשיו אנחנו מתווכחים על דברים מטומטמים.‬
‫זה מטורף.‬

612
00:33:03,280 --> 00:33:05,400
‫ואז הם אומרים, "נזמין Uber.‬

613
00:33:05,480 --> 00:33:07,600
‫כולנו ניסע יחד ב-Uber.‬

614
00:33:07,680 --> 00:33:11,200
‫נזמין אוטו ענק מ-Uber‬
‫וניסע למסיבת הרווקים".‬

615
00:33:11,280 --> 00:33:12,760
‫אמרתי, "סבבה".‬

616
00:33:12,840 --> 00:33:17,320
‫ה-Uber מגיע, ואני מסטול לגמרי.‬
‫במוח שלי, זו צוללת.‬

617
00:33:17,400 --> 00:33:19,360
‫אני כזה, "יפהפה.‬

618
00:33:19,440 --> 00:33:22,040
‫אנחנו נוסעים בסטייל.‬

619
00:33:23,840 --> 00:33:27,440
‫אחלה טאץ', סת' לנגלי.‬
‫אהבתי את הטאץ'. אני מת על זה".‬

620
00:33:30,200 --> 00:33:33,240
‫עכשיו אני ב-Uber‬

621
00:33:33,320 --> 00:33:37,680
‫ואני חושב, "למה אצלי באפליקציה‬
‫אין אפשרות להזמין צוללת?‬

622
00:33:37,760 --> 00:33:41,440
‫הלבנים שוב מסתירים מאיתנו דברים. למה?"‬

623
00:33:46,480 --> 00:33:49,880
‫חבר'ה, אני מחוק. אני בטריפ מטורף.‬

624
00:33:51,120 --> 00:33:53,800
‫חזירים עפים. אנחנו מגיעים למועדון החשפנות.‬

625
00:33:53,880 --> 00:33:57,960
‫אני לא אוהב מועדוני חשפנות‬
‫מאותה סיבה ש…‬

626
00:33:58,040 --> 00:34:00,640
‫נכון שלפעמים שאתה יוצא מהעיר,‬

627
00:34:00,720 --> 00:34:03,640
‫נניח, אתה נוסע מקייפטאון לעיר אחרת,‬

628
00:34:03,720 --> 00:34:06,760
‫ובין שתי הערים יש טבע יפהפה?‬

629
00:34:06,840 --> 00:34:09,679
‫אתה יוצא מהעיר ואתה מתלהב מהטבע.‬

630
00:34:09,760 --> 00:34:13,520
‫יש עצים, הרים, פרות,‬
‫אנטילופות, כל מיני חיות.‬

631
00:34:13,600 --> 00:34:18,320
‫זה יפהפה, והנוף מהמם,‬
‫והנסיעה לוקחת בערך חמש שעות.‬

632
00:34:18,400 --> 00:34:21,719
‫ב-45 הדקות הראשונות אתה נהנה מהכול,‬
‫אתה עף על זה.‬

633
00:34:21,800 --> 00:34:24,679
‫ואחרי שעה אתה אומר, "זין על הטבע הזה.‬

634
00:34:24,760 --> 00:34:26,239
‫אני צריך להגיע לדרבן".‬

635
00:34:29,400 --> 00:34:31,880
‫אתה כזה, "אני לא שם זין על הטבע הזה".‬

636
00:34:32,480 --> 00:34:34,199
‫ככה אני מרגיש במועדון חשפנות.‬

637
00:34:34,280 --> 00:34:36,679
‫"ראיתי את הציצים שלך, תעשי משהו אחר.‬

638
00:34:37,520 --> 00:34:39,840
‫תעשי ג'אגלינג, משהו.‬

639
00:34:39,920 --> 00:34:43,280
‫קחי שני כדורים, קחי בקבוקים,‬
‫ותתחילי לעשות ג'אגלינג.‬

640
00:34:44,520 --> 00:34:46,480
‫הציצים שלך כבר לא מרשימים אותי."‬

641
00:34:46,560 --> 00:34:47,639
‫ככה אני מרגיש.‬

642
00:34:47,719 --> 00:34:52,400
‫בכל אופן, אני מסטול לגמרי,‬

643
00:34:52,480 --> 00:34:55,960
‫וכשהחשפניות הולכות על הבמה, בראש שלי…‬

644
00:34:56,040 --> 00:34:57,880
‫הן נראות כמו חזירות.‬

645
00:34:57,960 --> 00:35:01,800
‫אני חושב, "צלע חזיר מספר אחת,‬
‫צלע חזיר מספר שתיים, צלע חזיר…"‬

646
00:35:01,880 --> 00:35:03,400
‫הן רוקדות בכל מקום.‬

647
00:35:06,120 --> 00:35:08,640
‫בשלב מסוים פרץ ויכוח.‬

648
00:35:08,720 --> 00:35:12,600
‫אני לא יודע בדיוק מה קרה.‬
‫איזה בחור שישב לידנו עם החברים שלו‬

649
00:35:12,680 --> 00:35:14,160
‫התחיל לצעוק על חשפנית.‬

650
00:35:15,560 --> 00:35:18,080
‫אני מנסה להגן על החשפנית ואומר, "היי, גבר!‬

651
00:35:18,160 --> 00:35:20,200
‫תפסיק לצעוק על החזירה הזאת!"‬

652
00:35:20,280 --> 00:35:22,440
‫היא אומרת, "למי אתה קורא חזירה?"‬

653
00:35:24,040 --> 00:35:24,880
‫היא מתחרפנת.‬

654
00:35:24,960 --> 00:35:28,040
‫"למי קראת חזירה?"‬
‫היא קוראת למאבטח, הוא מעיף אותי.‬

655
00:35:28,120 --> 00:35:29,920
‫אני כזה, "לא, אני מסטול.‬

656
00:35:30,640 --> 00:35:32,160
‫אתה נראה כמו דולפין".‬

657
00:35:33,560 --> 00:35:37,360
‫מעיפים אותי מהמועדון, ואני יושב בחוץ,‬
‫ומעיפים גם את הבחור השני.‬

658
00:35:37,440 --> 00:35:42,040
‫עכשיו אני והבחור הזה עומדים בחוץ,‬
‫והוא רוצה ללכת מכות.‬

659
00:35:42,120 --> 00:35:43,920
‫אני לא רוצה ללכת איתו מכות,‬

660
00:35:44,520 --> 00:35:46,960
‫כי אני בן 37.‬

661
00:35:47,480 --> 00:35:51,240
‫אם הוא ידפוק לי מרפק בעין,‬
‫ייקח לי חצי שנה להחלים.‬

662
00:35:53,200 --> 00:35:57,080
‫אתם יודעים? כשאתה זקן וחוטף אגרוף,‬
‫יש לך פנס בעין חצי שנה.‬

663
00:35:57,160 --> 00:35:59,960
‫אתם יודעים כמה זה טיפשי?‬
‫או שאתה חוטף בעיטה…‬

664
00:36:02,240 --> 00:36:04,920
‫חצי שנה. אני לא צריך את החרא הזה.‬

665
00:36:05,000 --> 00:36:09,040
‫חוץ מזה, אני פשוט לא אוהב את הקטע הזה‬
‫שגבר צריך להיות קשוח כל הזמן.‬

666
00:36:09,120 --> 00:36:12,120
‫כי נשים… אתם יודעים, נשים דפוקות…‬

667
00:36:13,160 --> 00:36:15,720
‫אני מתקשר לחברה, "היי, מה את עושה?"‬

668
00:36:15,800 --> 00:36:18,080
‫"היום אני אשתה שמפניה ואבכה."‬

669
00:36:18,160 --> 00:36:19,000
‫"מה?"‬

670
00:36:20,120 --> 00:36:24,960
‫"אני פשוט אישאר בבית, אשתה שמפניה ואבכה."‬
‫ואני כזה, "גם אני רוצה לעשות את זה.‬

671
00:36:26,440 --> 00:36:29,080
‫אני רוצה לשתות שמפניה ולבכות".‬

672
00:36:29,160 --> 00:36:32,880
‫למה רק לכן מותר לשתות שמפניה ולבכות?‬

673
00:36:32,960 --> 00:36:35,480
‫גם אני רוצה לשתות שמפניה ולבכות. למה?‬

674
00:36:35,560 --> 00:36:38,480
‫אז אני מקנא בכן על זה.‬

675
00:36:38,560 --> 00:36:41,120
‫אתן יכולות לומר, "אני אשב פה ו…"‬

676
00:36:41,200 --> 00:36:43,240
‫גברים אמורים להיות קשוחים כל הזמן.‬

677
00:36:43,320 --> 00:36:47,600
‫ואני כזה, "לא, אני לא רוצה‬
‫להיות קשוח כל הזמן, זה מתיש".‬

678
00:36:47,680 --> 00:36:52,800
‫הבחור הזה רוצה ללכת מכות, הוא רוצה‬
‫שאהיה קשוח ואעמוד על שלי, ואני כזה…‬

679
00:36:53,360 --> 00:36:55,040
‫"אני לא קשור לזה, באמת."‬

680
00:36:55,720 --> 00:36:58,000
‫הוא מנסה להתגרות בי, "אימא שלך זונה!"‬

681
00:36:58,080 --> 00:37:00,720
‫אמרתי, "אימא שלי בת 60,‬
‫אין סיכוי שהיא זונה.‬

682
00:37:01,320 --> 00:37:05,120
‫אימא שלי לא סובלת אפילו רוח קרירה‬
‫מחלון סדוק.‬

683
00:37:05,200 --> 00:37:09,840
‫אין סיכוי שהיא עומדת‬
‫בשולי הכביש באמצע הלילה בחצאית מיני‬

684
00:37:09,920 --> 00:37:11,040
‫ומשדלת לקוחות.‬

685
00:37:11,640 --> 00:37:15,400
‫אני לא נעלב‬
‫כי לעלבונות שלך אין אחיזה במציאות".‬

686
00:37:19,120 --> 00:37:25,280
‫הבחור מתחיל להתחרפן.‬
‫הוא צורח, "לך תזדיין! זיינתי את אימא שלך".‬

687
00:37:25,360 --> 00:37:29,080
‫"עזוב אותך מאימא שלי.‬
‫תקשיב, אתה גבר חתיך בן 30.‬

688
00:37:29,160 --> 00:37:31,200
‫אתה יכול להשיג מישהי שווה פי אלף.‬

689
00:37:32,000 --> 00:37:34,840
‫מבחינתי, אימא שלי שיחקה אותה.‬

690
00:37:36,000 --> 00:37:38,880
‫בא לי ללכת הביתה ולתת לה כיף".‬

691
00:37:42,440 --> 00:37:43,640
‫זה מטורף.‬

692
00:37:43,720 --> 00:37:47,320
‫הבחור הזה עדיין מנסה ללכת מכות.‬
‫אני כזה, "אחי, רד מזה".‬

693
00:37:47,400 --> 00:37:50,480
‫הוא מתנפל עליי,‬
‫החברים שלו יוצאים ומתחילים להרביץ לי,‬

694
00:37:50,560 --> 00:37:52,800
‫ואני שוכב על הקרקע.‬

695
00:37:54,400 --> 00:37:58,000
‫וברגע שהחברים שלי יוצאים מהמועדון,‬
‫הם בורחים.‬

696
00:37:58,080 --> 00:38:00,840
‫ואז החברים הלבנים שלי אמרו,‬
‫"בוא נתקשר למשטרה!"‬

697
00:38:01,440 --> 00:38:05,480
‫וכל כך קינאתי באנשים לבנים‬
‫ובקשר שלהם עם המשטרה.‬

698
00:38:05,560 --> 00:38:07,320
‫הייתי כזה, "שיט, לא להאמין".‬

699
00:38:07,400 --> 00:38:10,080
‫להתקשר למשטרה זה לא הדבר הראשון‬
‫ששחורים חושבים עליו.‬

700
00:38:10,640 --> 00:38:12,960
‫זה הדבר החמישי או השישי.‬

701
00:38:13,040 --> 00:38:14,440
‫שחורים חושבים קודם כול,‬

702
00:38:14,520 --> 00:38:17,200
‫"יש לי בן דוד שיכול להרוג את הבן זונה הזה?‬

703
00:38:18,080 --> 00:38:22,160
‫יש לי בן דוד שיסכים לחזור לכלא בשבילי?‬

704
00:38:22,240 --> 00:38:25,240
‫מי מבני הדודים שלי אוהב אותי מספיק‬

705
00:38:25,960 --> 00:38:30,360
‫כדי להרוג את הבן זונה הזה‬
‫ולשבת בכלא עוד 18 שנה למעני, למען האהבה?"‬

706
00:38:31,960 --> 00:38:34,480
‫זה הדבר הראשון ששחורים חושבים עליו.‬

707
00:38:35,360 --> 00:38:39,600
‫אז אני עומד מחוץ למועדון‬
‫אחרי שהם פוצצו אותי, ואני…‬

708
00:38:40,960 --> 00:38:45,240
‫האף שלי מדמם, החולצה שלי קרועה.‬
‫אני כזה, "אני צריך ללכת הביתה".‬

709
00:38:45,320 --> 00:38:49,240
‫"לויסו, בחייך, עדיין מוקדם.‬
‫אל תהיה כזה נקבה."‬

710
00:38:49,320 --> 00:38:52,000
‫גברים הם… נשים, אני רוצה שתדעו,‬

711
00:38:52,080 --> 00:38:53,760
‫גברים הם מטומטמים.‬

712
00:38:53,840 --> 00:38:57,440
‫בחור שהכרת מגיל 12 עד גיל 18‬

713
00:38:57,520 --> 00:38:59,920
‫יכול לשכנע אותך לעשות הכול.‬

714
00:39:00,000 --> 00:39:02,560
‫ראיתם פעם בחור פוגש חבר מהתיכון?‬

715
00:39:02,640 --> 00:39:04,840
‫הוא כזה, "אח שלי!"‬

716
00:39:04,920 --> 00:39:06,240
‫"זו ישיבת דירקטוריון."‬

717
00:39:06,320 --> 00:39:07,840
‫"כן, אבל זה אח שלי!‬

718
00:39:09,200 --> 00:39:11,080
‫זה אח שלי!"‬

719
00:39:13,400 --> 00:39:14,560
‫אתם יודעים?‬

720
00:39:15,160 --> 00:39:18,280
‫הוא יכול לשכנע אותך לעשות הכול. אתה כזה…‬

721
00:39:21,920 --> 00:39:26,600
‫זה מטורף. אז הוא אומר,‬
‫"לויסו, אל תהיה נקבה. בוא נלך!"‬

722
00:39:26,680 --> 00:39:28,920
‫אני כזה, "יאללה, בסדר. לאן הולכים?"‬

723
00:39:29,000 --> 00:39:31,880
‫"חבר שלי גר לא רחוק מכאן, יש לו גראס.‬

724
00:39:31,960 --> 00:39:35,320
‫תחליף בגדים ונלך למסיבה אחרת, אחי."‬

725
00:39:35,400 --> 00:39:37,800
‫אמרתי, "פאק. סבבה, בוא נלך".‬

726
00:39:38,600 --> 00:39:41,920
‫אנחנו מגיעים לשם ו…‬
‫לא הייתי צריך לעשן את הגראס הזה.‬

727
00:39:42,600 --> 00:39:44,400
‫עישנתם פעם… היי, חבר'ה.‬

728
00:39:45,640 --> 00:39:48,880
‫מכירים את הבחורים עם הזקן הארוך‬
‫שיש בקייפטאון?‬

729
00:39:48,960 --> 00:39:51,840
‫מכירים את ההיפסטרים האלה?‬
‫אל תעשנו את הגראס שלהם.‬

730
00:39:52,440 --> 00:39:55,760
‫זה ידפוק לכם את הראש.‬
‫מכירים אותם? אלה שעושים עניין מקפה.‬

731
00:39:59,720 --> 00:40:01,600
‫אל תעשנו את החומר שלהם.‬

732
00:40:01,680 --> 00:40:05,440
‫הבחור הזה אמר,‬
‫"לויסו, אחי. נעים להכיר, אחי.‬

733
00:40:05,960 --> 00:40:10,400
‫הייתי באתיופיה, אחי, במקדשי לליבלה,‬
‫למדתי על קפה".‬

734
00:40:10,480 --> 00:40:12,040
‫אני כזה, "תמצא עבודה אמיתית".‬

735
00:40:15,000 --> 00:40:17,720
‫עישנתי מהחומר שלו. יצא לכם לעשן חומר כזה?‬

736
00:40:17,800 --> 00:40:20,480
‫אתה צריך ללכת לשירותים‬
‫ולהסתכל על הפנים שלך.‬

737
00:40:20,560 --> 00:40:23,560
‫הגראס אומר, "מהר, לך תסתכל על עצמך במראה".‬

738
00:40:23,640 --> 00:40:27,120
‫וכשאתה מגיע למראה,‬
‫המוח שלך אומר, "תתנהג נורמלי".‬

739
00:40:29,040 --> 00:40:32,440
‫אתה כזה, "בסדר, כשאני אגיע לשם,‬
‫אני אתנהג נורמלי".‬

740
00:40:35,080 --> 00:40:36,120
‫זה הגראס.‬

741
00:40:36,200 --> 00:40:37,680
‫אז עישנתי את הגראס הזה,‬

742
00:40:38,920 --> 00:40:42,960
‫ואני כזה, "זה מטורף". אני מסטול לגמרי.‬

743
00:40:43,040 --> 00:40:45,360
‫אבל אנחנו הולכים למסיבה הבאה.‬

744
00:40:45,440 --> 00:40:47,040
‫בסדר. הגענו למסיבה הבאה.‬

745
00:40:47,120 --> 00:40:48,800
‫היא הייתה בקומה 17.‬

746
00:40:48,880 --> 00:40:54,240
‫הייתם פעם במעלית שנכנסים אליה מצד אחד,‬
‫אבל יוצאים מהצד השני?‬

747
00:40:54,840 --> 00:40:58,920
‫אנחנו מסטולים, אחי. אנחנו מסטולים מהתחת.‬

748
00:40:59,640 --> 00:41:01,760
‫נכנסנו מהצד הזה,‬
‫אנחנו רוצים לצאת מהצד הזה.‬

749
00:41:01,840 --> 00:41:05,560
‫כולנו מחכים שהצד הזה ייפתח,‬
‫והוא לא נפתח, ואנחנו כזה…‬

750
00:41:06,160 --> 00:41:08,480
‫מהצד השני אנשים נכנסים ויוצאים.‬

751
00:41:10,080 --> 00:41:12,640
‫אבל אנחנו לא שומעים כלום.‬

752
00:41:12,720 --> 00:41:16,120
‫בסופו של דבר מישהו נוגע לי בכתף‬
‫ושואל, "היי, אתם בסדר?"‬

753
00:41:16,200 --> 00:41:19,000
‫אני מסתובב, "איך לעזאזל נכנסת…"‬

754
00:41:19,720 --> 00:41:22,320
‫הוא מבולבל, אני מבולבל.‬
‫אין לי מושג מה קורה.‬

755
00:41:23,040 --> 00:41:26,560
‫אז המעלית מגיעה לקומה 17, הדלתות נפתחות…‬

756
00:41:27,480 --> 00:41:29,120
‫מסיבה נהדרת.‬

757
00:41:29,200 --> 00:41:30,600
‫זו מסיבה נהדרת.‬

758
00:41:30,680 --> 00:41:34,960
‫ברגע שאני יוצא מהמעלית, אני מסתכל סביבי‬
‫ומבין שאני השחור היחיד במסיבה.‬

759
00:41:35,960 --> 00:41:38,600
‫אתם יודעים מה קורה‬
‫כשיש רק שחור אחד במסיבה?‬

760
00:41:38,680 --> 00:41:41,760
‫הוא הופך מפלייבור פלייב לנלסון מנדלה‬
‫בשנייה אחת.‬

761
00:41:42,560 --> 00:41:44,840
‫"מה קורה, גבר?"‬

762
00:41:44,920 --> 00:41:46,480
‫הופך ל"שלום רב לכולם.‬

763
00:41:50,200 --> 00:41:52,200
‫זו סביבה מסוכנת מאוד.‬

764
00:41:52,880 --> 00:41:55,800
‫לא משנה מה יקרה, יאשימו אותי.‬

765
00:41:56,440 --> 00:41:59,520
‫אני אעמוד בפינה ואתנהג יפה.‬

766
00:41:59,600 --> 00:42:01,960
‫אתנהג יפה ואעמוד שם בפינה."‬

767
00:42:02,040 --> 00:42:06,360
‫ככה אתה מתנהג. אתה פשוט יודע.‬
‫אם כוס נעלמת, כולם מסתכלים עליך.‬

768
00:42:06,920 --> 00:42:09,840
‫"היי! גם אני באתי לעשות חיים, בן זונה."‬

769
00:42:12,440 --> 00:42:15,000
‫אז עכשיו סת' לנגלי אומר, "היי, לויסו,‬

770
00:42:15,080 --> 00:42:17,440
‫אני הולך לבר להביא לנו שתייה.‬

771
00:42:17,520 --> 00:42:19,720
‫תמצא לנו כיסאות".‬

772
00:42:19,800 --> 00:42:22,560
‫אמרתי, "סבבה, אני אלך למצוא לנו כיסאות".‬

773
00:42:22,640 --> 00:42:25,040
‫אני מסתכל מסביב. אני לא מוצא כיסאות.‬

774
00:42:25,880 --> 00:42:27,160
‫הוא חוזר עם השתייה,‬

775
00:42:27,240 --> 00:42:29,760
‫הוא מתעצבן, "לויסו, איפה הכיסאות?"‬

776
00:42:30,280 --> 00:42:32,320
‫"סת', לא מצאתי…‬

777
00:42:33,200 --> 00:42:36,760
‫לא מצאתי כיסאות. סליחה."‬

778
00:42:37,480 --> 00:42:39,960
‫בשלב הזה רוקדות לידנו שמונה נשים לבנות‬

779
00:42:40,040 --> 00:42:42,480
‫בלי קצב. בלי שום קצב.‬

780
00:42:43,280 --> 00:42:45,400
‫אפס קצב.‬

781
00:42:46,200 --> 00:42:48,600
‫זה סטראוטיפ מוזר מבחינתי.‬

782
00:42:49,200 --> 00:42:54,120
‫לפעמים סטראוטיפים הם מוזרים, לא הגיוניים.‬
‫אנחנו צריכים לנפץ את הסטראוטיפים האלה.‬

783
00:42:54,200 --> 00:42:57,760
‫נניח, הסטראוטיפ שלבנים לא יודעים לרקוד,‬

784
00:42:57,840 --> 00:43:00,040
‫הסטראוטיפ ששחורים לא יודעים לשחות.‬

785
00:43:02,320 --> 00:43:06,800
‫זה לא הגיוני. אין לנו נטייה גנטית‬
‫שמכתיבה את הדברים האלה, מבינים?‬

786
00:43:06,880 --> 00:43:10,000
‫אז כשאני שומע לבנים אומרים,‬
‫"הייתי מת לדעת לרקוד",‬

787
00:43:10,080 --> 00:43:11,960
‫אני אומר לו, "יודע מה? זה בסדר.‬

788
00:43:12,040 --> 00:43:14,600
‫גם אם לא תדע לרקוד, לא תמות".‬

789
00:43:16,760 --> 00:43:19,760
‫אבל כשאני שומע שחורים אומרים,‬
‫"הייתי מת לדעת לשחות",‬

790
00:43:19,840 --> 00:43:23,040
‫אני כזה, "כן, זאת בעיה. זאת סכנה…"‬

791
00:43:26,680 --> 00:43:27,800
‫זה…‬

792
00:43:32,000 --> 00:43:34,320
‫זאת סכנת נפשות.‬

793
00:43:35,720 --> 00:43:37,120
‫אתה צריך לטפל בזה.‬

794
00:43:37,640 --> 00:43:39,400
‫הסטראוטיפים האלה לא הגיוניים.‬

795
00:43:39,480 --> 00:43:41,960
‫אז שמונה הנשים הלבנות האלה רוקדות בלי קצב.‬

796
00:43:42,040 --> 00:43:46,160
‫קודם כול, אני לא הולך לצחוק על לבנים‬
‫כי הם לא מסוגלים לרקוד,‬

797
00:43:46,240 --> 00:43:47,640
‫ולא לעזור להם.‬

798
00:43:47,720 --> 00:43:50,600
‫אנחנו מנסים לבנות כאן מדינה, אז אני אעזור.‬

799
00:43:53,760 --> 00:43:55,000
‫לבנים…‬

800
00:43:56,960 --> 00:43:58,000
‫בכל שיר…‬

801
00:43:59,560 --> 00:44:03,000
‫יש הרבה כלי נגינה‬
‫שאפשר לרקוד לפי הקצב שלהם.‬

802
00:44:06,040 --> 00:44:06,960
‫תבחרו אחד!‬

803
00:44:08,880 --> 00:44:13,600
‫פשוט תבחרו אחד.‬
‫תבחרו כלי אחד ותתחייבו אליו.‬

804
00:44:14,560 --> 00:44:18,320
‫אם אתם אומרים,‬
‫"היי, התחייבתי לפסנתר מההתחלה",‬

805
00:44:18,400 --> 00:44:20,400
‫תבחרו בו מההתחלה עד הסוף.‬

806
00:44:21,000 --> 00:44:24,520
‫אל תגידו באמצע השיר,‬
‫"בעצם, הבס נשמע מדהים".‬

807
00:44:24,600 --> 00:44:28,680
‫תשכחו מהבס! תתחייבו לפסנתר.‬

808
00:44:28,760 --> 00:44:32,240
‫ככה אתם מאבדים את הקצב.‬
‫באמצע השיר אתם פתאום לא בקצב.‬

809
00:44:34,120 --> 00:44:37,520
‫יצא לי לרקוד עם לבנים‬
‫ולשאול, "מה זה, רמיקס?‬

810
00:44:40,200 --> 00:44:42,920
‫הם מקשיבים למוזיקה אחרת? מה נסגר?"‬

811
00:44:45,600 --> 00:44:47,840
‫בכל אופן, הנשים האלה רוקדות,‬

812
00:44:47,920 --> 00:44:50,280
‫ולידן יש שמונה כיסאות.‬

813
00:44:50,360 --> 00:44:53,480
‫סת' לנגלי ניגש לשם, ועל הכיסאות יש תיקים.‬

814
00:44:53,560 --> 00:44:57,520
‫הוא ניגש לשם, לוקח את התיקים‬
‫ושואל, "אלה התיקים שלכן?"‬

815
00:44:57,600 --> 00:44:58,720
‫"כן."‬

816
00:44:58,800 --> 00:45:02,760
‫הוא שואל, "אני יכול לשים את התיקים‬
‫על שני כיסאות, ולקחת את השאר?"‬

817
00:45:03,960 --> 00:45:04,920
‫הן אומרות, "כן".‬

818
00:45:05,640 --> 00:45:07,560
‫הוא לוקח את הכיסאות, מביא אותם,‬

819
00:45:07,640 --> 00:45:10,440
‫מסתכל עליי ושואל,‬
‫"לויסו, למה לא עשית את זה?"‬

820
00:45:11,280 --> 00:45:14,040
‫אני שואל, "את מה?" הוא אומר, "את זה".‬

821
00:45:14,120 --> 00:45:16,800
‫אני כזה, "אתה רוצה שאני, השחור היחיד כאן,‬

822
00:45:17,480 --> 00:45:21,840
‫אגש לשמונה נשים לבנות‬
‫ואקח את התיקים שלהן? אתה דפוק?‬

823
00:45:23,000 --> 00:45:25,840
‫אתה לא מתחשב בבריאות שלי.‬

824
00:45:27,760 --> 00:45:28,880
‫זה… לא!"‬

825
00:45:28,960 --> 00:45:31,360
‫הוא אומר, "למה הכול קשור אצלך לגזע?"‬

826
00:45:31,440 --> 00:45:35,160
‫אמרתי, "אתה חושב שלא ראיתי את הכיסאות?‬

827
00:45:35,240 --> 00:45:40,040
‫אתה טועה. ראיתי את הכיסאות,‬
‫אבל האפשרות הזאת לא עלתה על דעתי".‬

828
00:45:40,960 --> 00:45:44,600
‫אפילו ברק אובמה‬
‫לא היה חושב על האפשרות הזאת.‬

829
00:45:44,680 --> 00:45:48,480
‫שום שחור לא ניגש…‬
‫אנחנו יודעים איך אנחנו נתפסים בחברה.‬

830
00:45:48,560 --> 00:45:51,960
‫בראש שלנו זה כזה,‬
‫"צוות ימ"מ ישתלשל מהתקרה".‬

831
00:45:52,040 --> 00:45:55,320
‫אתה דפוק? אין מצב.‬

832
00:45:55,400 --> 00:45:58,880
‫אז אני מנסה להסביר,‬
‫"אין שום סיכוי שהייתי עושה את זה".‬

833
00:45:58,960 --> 00:46:00,120
‫"לא, לויסו.‬

834
00:46:01,080 --> 00:46:02,640
‫הכול קשור אצלך לגזע."‬

835
00:46:03,480 --> 00:46:06,320
‫אמרתי, "כן, כי אני חי בעולם".‬

836
00:46:07,080 --> 00:46:10,320
‫זה היה מוזר.‬
‫חשבתי, "איך הוא לא מבין את זה?‬

837
00:46:10,400 --> 00:46:13,960
‫איך החבר שלי לא מבין‬
‫שהעולם מתייחס אלינו אחרת?"‬

838
00:46:14,600 --> 00:46:16,760
‫קשה להסביר פריבילגיה לבנה,‬

839
00:46:16,840 --> 00:46:18,680
‫בייחוד לאנשים לבנים.‬

840
00:46:18,760 --> 00:46:21,840
‫או לחדר מלא באנשים. לא כולם מבינים את זה.‬

841
00:46:21,920 --> 00:46:25,080
‫אבל אני אנסה.‬
‫זה הניסיון שלי להסביר פריבילגיה לבנה.‬

842
00:46:25,160 --> 00:46:29,160
‫פריבילגיה לבנה זה להקים להקה‬
‫ולקרוא לה "הקילרס", "הרוצחים".‬

843
00:46:30,840 --> 00:46:32,840
‫וכולם אומרים, "כן, זו להקה נהדרת."‬

844
00:46:34,440 --> 00:46:37,840
‫ואז בטקס הגראמי…‬
‫אם הייתה להקה שחורה בשם "הרוצחים",‬

845
00:46:37,920 --> 00:46:42,160
‫אין סיכוי שבעולם‬
‫שהיא הייתה מופיעה בטקס הגראמי.‬

846
00:46:42,960 --> 00:46:46,360
‫להקות שחורות‬
‫צריכות לחשוב על שמות יצירתיים.‬

847
00:46:46,440 --> 00:46:47,880
‫"איך נקרא לעצמנו?"‬

848
00:46:47,960 --> 00:46:49,120
‫"אדמה, רוח ואש."‬

849
00:46:51,000 --> 00:46:54,160
‫"מה זאת אומרת?"‬
‫"כן, 'הרוצחים' לא מתאים לנו.‬

850
00:46:54,240 --> 00:46:56,560
‫שם כמו 'הרוצחים' יגביל אותנו."‬

851
00:46:58,200 --> 00:47:01,440
‫אז אני מסטול,‬
‫אני עדיין מסטול, והוא מתווכח איתי על גזע,‬

852
00:47:01,520 --> 00:47:05,200
‫ואני כזה, "אין לי כוח לריב,‬
‫אתה מוריד לי את הסטלה. אני הולך.‬

853
00:47:05,280 --> 00:47:07,760
‫נתראה בחתונה". אני יוצא.‬

854
00:47:09,080 --> 00:47:10,760
‫ואז אני הולך למקדונלד'ס.‬

855
00:47:10,840 --> 00:47:12,040
‫אני הולך למקדונלד'ס‬

856
00:47:12,120 --> 00:47:14,800
‫כי הם פתוחים 24 שעות ביממה, ‬
‫ואני יכול לשבת שם‬

857
00:47:14,880 --> 00:47:19,040
‫עד שהסטלה תעבור, כי אני לא רוצה‬
‫לחזור הביתה מסטול. זה מבאס.‬

858
00:47:19,640 --> 00:47:23,480
‫כבר יצא לי לעשות את זה.‬
‫אתה חוזר הביתה מסטול מהתחת,‬

859
00:47:23,560 --> 00:47:26,840
‫ואתה שוכח מה הקוד של האזעקה.‬

860
00:47:27,720 --> 00:47:29,440
‫האזעקה מתחילה לצפצף.‬

861
00:47:30,160 --> 00:47:33,200
‫במקום לנסות לכבות את האזעקה, מה אתה עושה?‬

862
00:47:33,280 --> 00:47:35,000
‫רוקד לצלילי האזעקה.‬

863
00:47:35,640 --> 00:47:37,080
‫אימא שלך מתעוררת,‬

864
00:47:37,160 --> 00:47:40,320
‫"מה אתה עושה?"‬
‫אתה כזה, "את לא שומעת את זה?"‬

865
00:47:44,520 --> 00:47:46,440
‫בגלל זה אני לא חוזר הביתה מסטול.‬

866
00:47:46,520 --> 00:47:48,280
‫בסופו של דבר הגעתי הביתה.‬

867
00:47:49,240 --> 00:47:53,520
‫הזמנתי Uber…‬

868
00:47:54,360 --> 00:47:57,080
‫אבל אני כזה, "באתי לכאן בסטייל.‬

869
00:47:57,160 --> 00:47:58,920
‫אני אזמין צוללת".‬

870
00:48:01,040 --> 00:48:04,200
‫אני מנסה להזמין צוללת, "אה, זה לא זמין".‬

871
00:48:04,280 --> 00:48:08,040
‫אז אני מזמין מ-Uber אוטו רגיל.‬
‫"אוטו רגיל, בסדר.‬

872
00:48:08,120 --> 00:48:08,960
‫נסתפק בזה."‬

873
00:48:10,520 --> 00:48:14,120
‫ואז ה-Uber מגיע,‬
‫ואני אומר לנהג, "היי, אחי,‬

874
00:48:15,040 --> 00:48:18,400
‫שמתי לב שאצלי באפליקציה…‬

875
00:48:21,040 --> 00:48:22,760
‫אין אפשרות…‬

876
00:48:24,840 --> 00:48:27,480
‫איך אני מזמין צוללת‬

877
00:48:28,360 --> 00:48:29,800
‫לבוא לאסוף אותי?"‬

878
00:48:30,400 --> 00:48:31,760
‫הבחור אומר…‬

879
00:48:34,360 --> 00:48:38,480
‫הוא מסתכל עליי ואומר בלי למצמץ,‬
‫"פשוט תשדרג את התוכנה שלך".‬

880
00:48:40,720 --> 00:48:42,440
‫ואני אומר, "בסדר".‬

881
00:48:46,000 --> 00:48:48,240
‫אני אומר, "בסדר, סבבה".‬

882
00:48:48,320 --> 00:48:52,440
‫אז אני נוסע הביתה, וכשאני מגיע,‬
‫אימא שלי מתכוננת ללכת לכנסייה.‬

883
00:48:52,520 --> 00:48:56,960
‫היא מתעוררת ומתחילה להכין את האוכל‬
‫שהיא תבשל אחרי הכנסייה.‬

884
00:48:57,040 --> 00:49:00,640
‫היא קמה מוקדם בטירוף.‬
‫אז אני מגיע הביתה בסביבות שש בבוקר,‬

885
00:49:00,720 --> 00:49:04,920
‫ואימא שלי שם, והיא מסתכלת עליי,‬

886
00:49:05,880 --> 00:49:07,280
‫"איפה החולצה שלבשת?"‬

887
00:49:07,360 --> 00:49:10,600
‫ואני כזה, "שיט. לא הכנתי סיפור".‬

888
00:49:11,640 --> 00:49:15,360
‫"הייתי אצל סת' לנגלי, ונפלה עליי פיצה.‬

889
00:49:15,440 --> 00:49:16,920
‫הייתי חייב להחליף חולצה."‬

890
00:49:18,200 --> 00:49:21,760
‫"מה קרה לך בעין ובאף? למה יורד לך דם?"‬

891
00:49:21,840 --> 00:49:24,000
‫אמרתי, "החלקתי ונפלתי".‬

892
00:49:24,080 --> 00:49:29,480
‫לא יכולתי לומר לה את האמת, "הלכתי מכות‬
‫עם מישהו שאמר שהוא עשה איתך סקס.‬

893
00:49:30,800 --> 00:49:33,640
‫אז אם כבר, אני צריך לשאול אותך מה קורה.‬

894
00:49:34,200 --> 00:49:36,560
‫את חייבת לי הסברים".‬

895
00:49:38,760 --> 00:49:41,080
‫אני לא יכול, אני חייב לדבוק בסיפור שלי.‬

896
00:49:41,600 --> 00:49:45,160
‫"פיצה. נשפכה לי פיצה על כל החזה.‬

897
00:49:46,760 --> 00:49:47,760
‫נשפכה עליי פיצה,‬

898
00:49:48,760 --> 00:49:50,080
‫והחלקתי ונפלתי."‬

899
00:49:50,160 --> 00:49:53,400
‫והיא מסתכלת עליי, היא חותכת גזר ועושה כזה…‬

900
00:49:54,560 --> 00:49:56,000
‫אתם יודעים, "בסדר.‬

901
00:49:57,280 --> 00:50:01,720
‫ספר לי עוד". ואני כזה, "כן, את יודעת,‬
‫החזקתי את הפיצה, ואז…"‬

902
00:50:05,920 --> 00:50:10,520
‫ככה שחורים מקשיבים ללבנים‬
‫כשהם מספרים להם על ההיסטוריה.‬

903
00:50:10,600 --> 00:50:11,840
‫"בסדר, ספרו לנו עוד.‬

904
00:50:19,440 --> 00:50:23,440
‫בסדר, יצאתם לחקור ארצות.‬

905
00:50:25,080 --> 00:50:26,280
‫חקר ארצות, בסדר.‬

906
00:50:27,040 --> 00:50:30,160
‫בסדר. היינו מתורבתים. בסדר.‬

907
00:50:31,120 --> 00:50:32,160
‫פראים? בסדר."‬

908
00:50:38,680 --> 00:50:39,600
‫זה מטורף.‬

909
00:50:41,120 --> 00:50:44,360
‫כשעברתי לבריטניה,‬

910
00:50:44,440 --> 00:50:48,240
‫כשהתחלתי לבקר בבריטניה לפני חמש שנים,‬

911
00:50:48,320 --> 00:50:51,440
‫נכנסתי לאפליקציה שנקראת באמבל ו…‬

912
00:50:52,440 --> 00:50:55,120
‫הכרתי אנשים באינטרנט, וזה מגניב,‬

913
00:50:55,200 --> 00:50:59,280
‫והכרתי ספרדייה אחת, אישה נהדרת.‬

914
00:50:59,360 --> 00:51:02,480
‫הסתמסנו, ובסופו של דבר נפגשנו.‬

915
00:51:02,560 --> 00:51:03,720
‫וכשנפגשנו,‬

916
00:51:05,560 --> 00:51:06,720
‫יצאנו לדייט.‬

917
00:51:06,800 --> 00:51:09,600
‫לא דייט גרוע, לא דייט מעולה. סתם דייט.‬

918
00:51:09,680 --> 00:51:12,000
‫אתם יודעים איך זה בדייטים, אתה מנסה…‬

919
00:51:12,080 --> 00:51:15,600
‫כולם לחוצים בהתחלה, ולאט-לאט משתחררים.‬

920
00:51:15,680 --> 00:51:18,640
‫בשלב מסוים, היא אמרה לי שהיא מגרנדה.‬

921
00:51:18,720 --> 00:51:21,760
‫אמרתי, "אני מכיר קצת‬
‫את ההיסטוריה של גרנדה".‬

922
00:51:23,080 --> 00:51:27,720
‫ואני אומר לה,‬
‫"גרנדה היא המקום האחרון שבו המורים‬

923
00:51:27,800 --> 00:51:33,320
‫נלחמו בספרדים בפעם האחרונה על עצמאות ספרד,‬

924
00:51:33,400 --> 00:51:35,120
‫וככה ספרד שוחררה".‬

925
00:51:35,200 --> 00:51:37,000
‫והיא אמרה, "על מה אתה מדבר?"‬

926
00:51:37,080 --> 00:51:40,960
‫אמרתי, "שחורים שלטו בספרד במשך 700 שנה".‬

927
00:51:41,720 --> 00:51:44,320
‫"מה זאת אומרת?"‬
‫היא מעולם לא שמעה על זה.‬

928
00:51:44,400 --> 00:51:48,240
‫היא שמעה את זה בפעם הראשונה.‬
‫קצת כמו חלק מכם.‬

929
00:51:50,080 --> 00:51:52,960
‫זה היה מטורף. ניסיתי להסביר לה.‬
‫"מתי זה קרה?"‬

930
00:51:53,040 --> 00:51:58,080
‫אמרתי לה, "מהמאה השביעית עד המאה ה-14‬
‫ספרד נקראה אל-אנדלוס".‬

931
00:51:58,160 --> 00:52:02,200
‫והיא לא האמינה לי. היא קראה לי שקרן.‬

932
00:52:02,280 --> 00:52:03,800
‫אמרתי, "מה נסגר?"‬

933
00:52:03,880 --> 00:52:08,560
‫למה לי לשקר על זה?‬
‫אני לא מורה להיסטוריה, לא אכפת לי.‬

934
00:52:08,640 --> 00:52:12,440
‫אם הייתי יודע שאני אפסיד זיון בגלל זה,‬
‫הייתי שומר את המידע לעצמי.‬

935
00:52:13,200 --> 00:52:16,400
‫אני לא מנסה… לא אכפת לי.‬

936
00:52:18,080 --> 00:52:21,560
‫ואז חשבתי לעצמי,‬
‫"למה עובדה היסטורית הכעיסה אותה?"‬

937
00:52:21,640 --> 00:52:25,680
‫ואז הבנתי שכל החיים שלהם‬
‫אמרו ללבנים שהם נתנו לנו הכול.‬

938
00:52:26,320 --> 00:52:27,920
‫זו המשמעות של להיות לבן.‬

939
00:52:28,000 --> 00:52:30,360
‫אתה מסתובב ואומר, "רמקולים, כן, זה אני.‬

940
00:52:31,160 --> 00:52:33,280
‫גלידה. זה בזכותנו, על לא דבר.‬

941
00:52:34,560 --> 00:52:36,720
‫נרות! גם בזכותנו. על לא דבר".‬

942
00:52:36,800 --> 00:52:41,440
‫בכל אופן, יש לי חבר הודי בשם רבין.‬

943
00:52:41,520 --> 00:52:44,080
‫התקשרתי לרבין ואמרתי, "היי, אני אאחר קצת.‬

944
00:52:44,160 --> 00:52:46,280
‫היה לי שיעור יוגה ארוך היום.‬

945
00:52:46,880 --> 00:52:48,520
‫חכה קצת, אני כבר מגיע".‬

946
00:52:48,600 --> 00:52:51,640
‫הוא אמר, "לויסו, יוגה? זה קטע של לבנים".‬

947
00:52:51,720 --> 00:52:54,760
‫אמרתי, "לא, רבין. אתה הודי, זה הקטע שלך!‬

948
00:52:55,400 --> 00:52:58,840
‫יוגה זה שלך. אל תיתן ללבנים לעבוד עליך!‬

949
00:53:01,520 --> 00:53:02,760
‫זה שלך!"‬

950
00:53:04,760 --> 00:53:10,720
‫האמת היא שחלק מהפיתוחים הגדולים ביותר‬
‫של האנושות לא הגיעו מאנשים לבנים.‬

951
00:53:10,800 --> 00:53:13,600
‫הכותבים הראשונים לא היו לבנים,‬

952
00:53:14,320 --> 00:53:18,440
‫האסטרולוגים הראשונים לא היו לבנים,‬

953
00:53:18,520 --> 00:53:20,920
‫המתמטיקאים הראשונים לא היו לבנים.‬

954
00:53:21,440 --> 00:53:25,640
‫אפילו הטכנולוגיה שהעניקה ללבנים‬
‫את היתרון הכי גדול ב-500 השנים האחרונות,‬

955
00:53:25,720 --> 00:53:26,600
‫אבק שריפה,‬

956
00:53:26,680 --> 00:53:28,120
‫לא הומצאה על ידי לבנים.‬

957
00:53:28,720 --> 00:53:31,040
‫הסינים המציאו את אבק השריפה,‬

958
00:53:31,120 --> 00:53:32,640
‫וכשהם המציאו אותו,‬

959
00:53:33,320 --> 00:53:36,520
‫הם השתמשו בו לזיקוקים ולפיצוץ קקי,‬
‫כמו בני תרבות.‬

960
00:53:40,600 --> 00:53:44,920
‫אני חושב שאנחנו צריכים…‬

961
00:53:45,000 --> 00:53:47,880
‫שחורים, אתם צריכים‬
‫להתנער מהמחשבה שאתם נחותים,‬

962
00:53:47,960 --> 00:53:52,800
‫כי אתם יכולים לחיות את החיים שלכם‬
‫במחשבה שמעולם לא תרמתם.‬

963
00:53:54,760 --> 00:53:55,800
‫כי אתם יכולים…‬

964
00:53:57,360 --> 00:54:02,440
‫אתם יכולים לחיות את החיים שלכם‬
‫במחשבה שמעולם לא תרמתם לתרבות האנושית,‬

965
00:54:02,520 --> 00:54:03,400
‫וזה לא נכון.‬

966
00:54:03,480 --> 00:54:05,800
‫כולם תרמו בתקופות שונות.‬

967
00:54:07,480 --> 00:54:11,240
‫לבנים, אתם צריכים‬
‫להתנער מהמחשבה שאתם עליונים,‬

968
00:54:12,320 --> 00:54:16,040
‫ואני אומר את זה כבדרך אגב, כאילו זה קל,‬

969
00:54:16,120 --> 00:54:18,640
‫וזה ממש לא קל.‬

970
00:54:19,280 --> 00:54:23,000
‫זו עבודה קשה.‬
‫צריך להתאמץ, צריך לרצות לעשות את זה.‬

971
00:54:23,080 --> 00:54:26,400
‫ההשראה הכי גדולה שלי לניפוץ מוסכמות‬
‫היא אימא שלי.‬

972
00:54:26,480 --> 00:54:28,640
‫אימא שלי נולדה ב-1959.‬

973
00:54:29,480 --> 00:54:35,040
‫בשיא האפרטהייד,‬
‫התקופה הכי נוראית לחיות בה.‬

974
00:54:35,120 --> 00:54:38,320
‫אימא שלי הייתה תלמידה מצטיינת,‬
‫ולאימא שלי היו…‬

975
00:54:39,640 --> 00:54:43,600
‫שני הורים, וסבתא שלי הייתה אנאלפביתית,‬
‫היא לא ידעה קרוא וכתוב,‬

976
00:54:43,680 --> 00:54:47,800
‫אז חלק מזמן האיכות שלי עם סבתא שלי‬
‫הוקדש לקריאת המכתבים שלה.‬

977
00:54:47,880 --> 00:54:50,680
‫היא שמרה את המכתבים שלה,‬
‫והקראתי להם אותם‬

978
00:54:50,760 --> 00:54:52,560
‫כחלק מזמן האיכות שלנו.‬

979
00:54:54,720 --> 00:54:58,120
‫והיא תמיד אמרה…‬

980
00:55:02,320 --> 00:55:05,520
‫"תאטום את האוזניים‬
‫כדי שלא תשמע מה כתוב במכתב."‬

981
00:55:05,600 --> 00:55:07,880
‫אז קראתי את המכתב ככה.‬

982
00:55:10,920 --> 00:55:15,520
‫הקראתי לה את המכתב,‬
‫אבל בסוף הוספתי נספח משלי.‬

983
00:55:17,640 --> 00:55:20,520
‫נניח, "כשאת מכינה כריכי חמאת בוטנים וריבה,‬

984
00:55:21,440 --> 00:55:24,320
‫תמרחי את הריבה למעלה, בבקשה."‬

985
00:55:26,560 --> 00:55:28,280
‫וזה בלבל את סבתא שלי,‬

986
00:55:28,360 --> 00:55:30,400
‫כי היא שאלה, "למה העירייה…‬

987
00:55:31,960 --> 00:55:33,840
‫אומרת לי איך להכין כריכים?"‬

988
00:55:35,120 --> 00:55:38,760
‫אני לא חושב שאנשים מבינים‬
‫את חומרת המצב בתקופת האפרטהייד.‬

989
00:55:41,080 --> 00:55:44,920
‫אני יודע שאנשים נאבקים עכשיו‬
‫על שוויון הזדמנויות…‬

990
00:55:45,000 --> 00:55:47,600
‫אתם מבינים שזאת לא הייתה אופציה בכלל?‬

991
00:55:48,400 --> 00:55:51,480
‫אתה בכיתה י' ואתה לומד בבית הספר.‬

992
00:55:51,560 --> 00:55:55,880
‫למה אתה לומד? מבחינה חוקית, אתה לא יכול…‬
‫אתה לא יכול להיות אסטרונאוט.‬

993
00:55:55,960 --> 00:55:59,240
‫אתה לא יכול. תחשבו שאתם הולכים לתיכון,‬

994
00:55:59,320 --> 00:56:04,920
‫ובראש שלכם אתם יודעים,‬
‫"לא ייתנו לי להיות כך וכך. זה מנוגד לחוק".‬

995
00:56:05,000 --> 00:56:09,160
‫היה פעם בחור, אני לא יודע אם שמעתם עליו,‬
‫הוא היה יו"ר מפלגת קל"א‬

996
00:56:10,200 --> 00:56:11,440
‫ב-1950.‬

997
00:56:13,040 --> 00:56:14,480
‫הוא היה מנתח.‬

998
00:56:15,240 --> 00:56:18,440
‫אחד המנתחים הבודדים…‬
‫תחפשו בגוגל "ג'יימס מורוקה".‬

999
00:56:18,520 --> 00:56:20,280
‫הוא היה מנתח מוסמך.‬

1000
00:56:21,240 --> 00:56:23,680
‫אבל אסרו עליו לנתח.‬

1001
00:56:23,760 --> 00:56:25,960
‫הוא למד בוונציה, הוא למד באדינבורו.‬

1002
00:56:26,040 --> 00:56:28,880
‫הוא היה מטובי הרופאים המומחים במדינה.‬

1003
00:56:29,440 --> 00:56:30,920
‫אסרו עליו לנתח.‬

1004
00:56:31,000 --> 00:56:34,160
‫זו הייתה המשמעות של להיות שחור.‬
‫גם אם היית מוכשר,‬

1005
00:56:34,240 --> 00:56:35,440
‫גם אם היה לך…‬

1006
00:56:36,200 --> 00:56:37,760
‫החוק הגביל אותך.‬

1007
00:56:37,840 --> 00:56:42,200
‫גם אם למדת, אמרת לעצמך,‬
‫"אני לא יודע מה אני אהיה".‬

1008
00:56:42,280 --> 00:56:47,720
‫ואז אמרו לך, "כן, אתה יכול לרצות.‬
‫תרצה כמה שבא לך, החוק לא שם זין".‬

1009
00:56:48,320 --> 00:56:52,400
‫זה היה דבר קשה.‬
‫ב -1978 היא סיימה את התיכון,‬

1010
00:56:53,920 --> 00:56:55,160
‫ואז היא ניסתה‬

1011
00:56:56,480 --> 00:56:58,040
‫ללמוד באוניברסיטה.‬

1012
00:56:58,120 --> 00:57:01,360
‫זה לא הסתדר. ב-1983 אני נולדתי,‬
‫ועשיתי מה שילדים עושים.‬

1013
00:57:01,960 --> 00:57:03,080
‫דופקים לך את החיים.‬

1014
00:57:03,600 --> 00:57:05,560
‫ילדים! הם דופקים לך את החיים.‬

1015
00:57:06,120 --> 00:57:08,720
‫אתה עושה חיים, והילד אומר, "תפסיק.‬

1016
00:57:10,600 --> 00:57:12,720
‫עצור הכול עכשיו.‬

1017
00:57:13,320 --> 00:57:15,120
‫עשיתי במכנסיים.‬

1018
00:57:15,720 --> 00:57:17,960
‫אני צריך תשומת לב עכשיו".‬

1019
00:57:18,880 --> 00:57:21,400
‫אני לא רוצה ילדים.‬
‫מרוב שאני לא רוצה ילדים,‬

1020
00:57:21,480 --> 00:57:23,120
‫אני עם קונדום עכשיו.‬

1021
00:57:24,720 --> 00:57:27,960
‫עד כדי כך אני לא רוצה ילדים.‬
‫אני כזה, "תשכחו מזה".‬

1022
00:57:28,600 --> 00:57:29,640
‫מה? לא.‬

1023
00:57:30,400 --> 00:57:33,200
‫אנשים מנסים לעבוד עליך. "ילדים זה ברכה".‬

1024
00:57:35,200 --> 00:57:38,280
‫ראיתי אתכם מנסים‬
‫לעלות לטיסה עם "הברכה" שלכם.‬

1025
00:57:39,360 --> 00:57:44,480
‫לברכה שלכם נדמה שאפשר לעלות לטיסה‬
‫בלי כרטיס.‬

1026
00:57:44,560 --> 00:57:46,920
‫לברכה שלכם אין מושג מהחיים.‬

1027
00:57:49,280 --> 00:57:52,160
‫אז אימא שלי גידלה אותי ואת אחי.‬

1028
00:57:52,760 --> 00:57:53,720
‫גידלה אותנו.‬

1029
00:57:54,480 --> 00:57:56,040
‫שנינו עזבנו את הבית.‬

1030
00:57:56,120 --> 00:57:58,720
‫היא עבדה בבנק במשך 26 שנים,‬

1031
00:57:58,800 --> 00:58:01,840
‫ואז חזרה לאוניברסיטה, כמו שהיא תמיד תכננה.‬

1032
00:58:01,920 --> 00:58:04,240
‫ובגיל 58, לפני שלוש שנים,‬

1033
00:58:04,320 --> 00:58:06,160
‫היא סיימה את התואר.‬

1034
00:58:06,760 --> 00:58:08,320
‫כן. מטורף.‬

1035
00:58:10,680 --> 00:58:17,080
‫אז המופע הזה מוקדש לה,‬
‫כי היא נתנה לי השראה לנפץ מוסכמות,‬

1036
00:58:17,160 --> 00:58:21,120
‫ואני מקווה שהיא תיתן גם לכם השראה‬
‫לנפץ מוסכמות ולחשב מסלול מחדש‬

1037
00:58:21,920 --> 00:58:26,320
‫ולעשות את הדברים שאתם באמת רוצים לעשות‬
‫ולשאול את עצמכם שאלות.‬

1038
00:58:27,360 --> 00:58:30,120
‫זה סוף המופע. תודה רבה, הייתם מדהימים.‬

1039
00:58:38,160 --> 00:58:42,280
‫אם זה מעניין אתכם, אולי לחלקכם לא אכפת,‬

1040
00:58:42,960 --> 00:58:45,080
‫סת' לנגלי מתגרש.‬

1041
00:58:47,240 --> 00:58:50,160
‫ברור שהוא מתגרש.‬

1042
00:58:50,240 --> 00:58:52,200
‫מה זאת אומרת? הוא מתגרש.‬

1043
00:58:52,280 --> 00:58:55,480
‫אתה לא מפוצץ קקי ואז צועד לך לעבר השקיעה.‬

1044
00:58:55,560 --> 00:58:59,080
‫החיים לא עובדים ככה.‬
‫חייבים לרדת לשורש הדברים האלה, בסדר?‬

1045
00:59:00,080 --> 00:59:04,600
‫אז בואו ננפץ מוסכמות, גבירותיי ורבותיי.‬
‫תודה, הייתם נהדרים.‬

1046
00:59:06,280 --> 00:59:08,000
‫אני חייב ללכת…‬

1047
00:59:09,280 --> 00:59:11,320
‫כי הצוללת שלי מחכה.‬

1048
00:59:11,920 --> 00:59:13,080
‫תודה.‬