1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,006 --> 00:00:08,633
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:19,853 --> 00:00:21,354
‫היה ממש כיף, אבא.‬

5
00:00:21,438 --> 00:00:23,440
‫רכבת על סוסים?‬
‫-כן.‬

6
00:00:23,523 --> 00:00:26,985
‫היה ממש טוב היום, כי רכבתי עליה.‬
‫-טוב.‬

7
00:00:27,068 --> 00:00:28,903
‫טוב, הרפר, אני מתחיל במופע.‬

8
00:00:28,987 --> 00:00:30,238
‫תהיה מצחיק.‬
‫-תהיה מצחיק.‬

9
00:00:30,321 --> 00:00:32,282
‫אני אוהב אתכן.‬
‫-אנחנו אוהבות אותך.‬

10
00:00:33,658 --> 00:00:39,289
‫וכעת, קבלו את אבא שלי, נייט ברגצי!‬

11
00:00:56,806 --> 00:00:58,767
‫טוב. זהו זה.‬

12
00:00:59,851 --> 00:01:01,311
‫איזה כיף, מה?‬

13
00:01:02,687 --> 00:01:03,772
‫זה… כן.‬

14
00:01:04,314 --> 00:01:07,859
‫כלומר, תשמעו, שנת 2020‬
‫הייתה השנה האהובה עליי.‬

15
00:01:09,694 --> 00:01:12,072
‫מבין כל השנים, זו הייתה הטובה ביותר.‬

16
00:01:13,198 --> 00:01:15,700
‫כלומר… אתם יודעים, יש חייזרים.‬

17
00:01:15,784 --> 00:01:17,368
‫אומרים שיש עב"מים.‬

18
00:01:18,411 --> 00:01:20,080
‫ולאף אחד לא אכפת. זה…‬

19
00:01:22,415 --> 00:01:25,001
‫איזו שנה אתה עובר, אם אתה מגניב פנימה…‬

20
00:01:26,127 --> 00:01:30,131
‫"היי, כולם", בחדשות.‬
‫בסוף החדשות אומרים, "יש עב"מים".‬

21
00:01:30,715 --> 00:01:33,301
‫אתה אומר, "יש להם קורונה?"‬
‫ואתה אומר, "לא…‬

22
00:01:34,219 --> 00:01:36,179
‫"לא יודע, הם מסרבים להיבדק". אבל…‬

23
00:01:38,556 --> 00:01:41,976
‫סיפרתי לאשתי, אמרתי, "אומרים שיש עב"מים",‬

24
00:01:42,060 --> 00:01:44,729
‫והיא חזרה לענייניה, כלומר, רק…‬

25
00:01:44,813 --> 00:01:47,857
‫ייתכן שתגידו עכשיו, "לא שמעתי על זה".‬
‫זו הנקודה.‬

26
00:01:47,941 --> 00:01:49,859
‫שנת 2020 הייתה מדהימה עד כדי כך.‬

27
00:01:52,320 --> 00:01:55,824
‫אני גם מרגיש שזו השנה‬
‫להבין את מצב החברים שלך.‬

28
00:01:55,907 --> 00:01:58,159
‫כדאי לך להיות באמצע, לדעתי.‬

29
00:01:58,243 --> 00:02:02,330
‫ויש לי חברים שמתקלחים עם מסכה,‬

30
00:02:02,413 --> 00:02:04,624
‫והם ישנים עם מסכה,‬

31
00:02:04,707 --> 00:02:07,085
‫כי יש להם אוגר, ולאוגר בטח יש קורונה,‬

32
00:02:07,168 --> 00:02:09,712
‫והם גרים לבד, רק הם והאוגר.‬

33
00:02:10,463 --> 00:02:13,508
‫יש לי גם חברים,‬
‫שלא נראה לי שהם שמעו על הקורונה.‬

34
00:02:14,217 --> 00:02:15,051
‫אני…‬

35
00:02:16,678 --> 00:02:19,806
‫נראה שמישהו אמר להם לנסות להידבק,‬
‫ככה הם חיים.‬

36
00:02:23,393 --> 00:02:25,812
‫יש לי הרבה חברים שאומרים שהם כבר נדבקו.‬

37
00:02:26,437 --> 00:02:28,690
‫הם אומרים, "היה לי חום".‬

38
00:02:29,858 --> 00:02:33,153
‫"בפברואר היה לי חום במשך כמה שעות,‬
‫אז כנראה נדבקתי".‬

39
00:02:34,946 --> 00:02:38,199
‫חבר שלי אמר שהוא נדבק ב-2015. הוא…‬

40
00:02:39,659 --> 00:02:42,162
‫הוא משוכנע. "נדבקתי ב-2015.‬

41
00:02:42,245 --> 00:02:45,456
‫הייתי הראשון וזה לא נתפס כמו עכשיו, אבל…"‬

42
00:02:48,251 --> 00:02:50,670
‫אספר לכם על משהו שנעלם לנצח,‬

43
00:02:50,753 --> 00:02:52,505
‫שיעול בציבור.‬

44
00:02:52,589 --> 00:02:55,466
‫זה נגמר. כלומר…‬

45
00:02:56,843 --> 00:02:58,845
‫אם תשתה מים בצורה לא נכונה במסעדה,‬

46
00:02:58,928 --> 00:03:00,221
‫פשוט תצעד לכביש סואן.‬

47
00:03:03,975 --> 00:03:07,645
‫המסעדה כולה תעצור.‬
‫חבריך לשולחן יגידו, "תסתלק מכאן".‬

48
00:03:10,899 --> 00:03:13,776
‫ומי ייפגע מהאיסור להשתעל בציבור?‬
‫ההורים שלי.‬

49
00:03:13,860 --> 00:03:16,279
‫באמת, זה אחד הדברים שהם הכי אוהבים לעשות.‬

50
00:03:16,362 --> 00:03:17,280
‫להשתעל בציבור.‬

51
00:03:18,114 --> 00:03:20,116
‫הם מתים על זה. זה כל מה שהם עושים.‬

52
00:03:20,200 --> 00:03:22,827
‫הם משתעלים בכל מקום. אבא שלי נחנק כל הזמן.‬

53
00:03:23,661 --> 00:03:26,122
‫תמיד… אם הוא לא נחנק, אנחנו מודאגים.‬

54
00:03:26,206 --> 00:03:28,666
‫הוא נחנק כל הזמן. אנחנו במסעדה,‬

55
00:03:28,750 --> 00:03:32,670
‫ואומרים, "אבא שלך בסדר"?‬
‫אני אומר, "אני אפילו לא… כן, זה הקטע שלו".‬

56
00:03:36,299 --> 00:03:39,219
‫נסעתי ברחבי הארץ בתקופת הקורונה,‬

57
00:03:39,302 --> 00:03:43,139
‫וראיתי… תראו, במרכז הארץ המצב טוב.‬

58
00:03:43,223 --> 00:03:46,309
‫הייתי במרוץ מכוניות.‬
‫כולם במסכות, הם עושים מה שצריך.‬

59
00:03:46,392 --> 00:03:49,854
‫הרבה אנשים עושים את זה. אנו מנסים.‬
‫הרבה דברים… אנו מודדים חום.‬

60
00:03:49,938 --> 00:03:52,357
‫הלכתי ל"בופאלו ויילד וינגס" ומדדו לי חום.‬

61
00:03:53,608 --> 00:03:56,819
‫אתם אומרים שהנער ההוא לא יודע מה הוא עושה?‬
‫זה מה שאתם…?‬

62
00:03:59,364 --> 00:04:01,658
‫הוא לומד רפואה. ככה מתחילים.‬

63
00:04:01,741 --> 00:04:05,245
‫הוא מודד חום ואומר, "שבע מעלות, סבבה".‬

64
00:04:06,829 --> 00:04:09,207
‫כן, אתה בערך 30 מעלות מהבעיה.‬

65
00:04:09,290 --> 00:04:12,001
‫אז אני לא יודע. וזה אפילו לא מדאיג אותם.‬

66
00:04:12,543 --> 00:04:16,130
‫הם אומרים, "13 מעלות".‬
‫אתה אומר, "אני מת, אחי. זה לא טוב".‬

67
00:04:17,257 --> 00:04:18,675
‫שאלתי, "זה בכלל עובד?"‬

68
00:04:18,758 --> 00:04:21,386
‫הוא אמר, "לא יודע. זה מצפצף והם נכנסים".‬
‫אני…‬

69
00:04:23,763 --> 00:04:25,598
‫אני נשבע שנער אחד אמר "ביפ".‬

70
00:04:25,682 --> 00:04:28,643
‫הצפצוף לא עבד, אז הוא אמר "ביפ" ואמרתי…‬

71
00:04:30,061 --> 00:04:32,355
‫"זה היה…?" והוא אמר, "אתה בסדר".‬

72
00:04:36,025 --> 00:04:37,443
‫הסתדרתי לא רע בקורונה,‬

73
00:04:37,527 --> 00:04:39,696
‫אני… כי נראה לי שאפשר…‬

74
00:04:39,779 --> 00:04:42,282
‫ירדתי במשקל בקורונה. יש שתי אפשרויות.‬

75
00:04:42,365 --> 00:04:44,784
‫אם רצית לעלות במשקל, זה הזמן שלך.‬

76
00:04:44,867 --> 00:04:47,495
‫כלומר, זה מקובל על כולם.‬

77
00:04:47,578 --> 00:04:50,415
‫אפשר לעשות את זה,‬
‫אבל אני עשיתי את זה עד הקורונה.‬

78
00:04:50,498 --> 00:04:52,250
‫תמיד חייתי לפי הכלל הזה.‬

79
00:04:53,167 --> 00:04:54,836
‫אז בקורונה החלטתי לעצור.‬

80
00:04:54,919 --> 00:04:58,673
‫והשכן שלי התחיל להתאמן בחניה שלו.‬

81
00:04:59,632 --> 00:05:02,468
‫הוא אמר, "בוא נתאמן בחניה שלי". אתה יודע,‬

82
00:05:02,552 --> 00:05:06,347
‫קשה למצוא תירוצים בקורונה.‬
‫אתה אומר, "אני ממש עסוק, אני רק…‬

83
00:05:07,557 --> 00:05:09,517
‫לא יכול, אני נורא עסוק היום".‬

84
00:05:09,600 --> 00:05:11,185
‫והוא פשוט מתעמל שם.‬

85
00:05:11,269 --> 00:05:13,354
‫אז הצטרפתי אליו, היה לו מאמן.‬

86
00:05:13,438 --> 00:05:16,524
‫אני לא אוהב להתאמן, מעולם לא התאמנתי.‬

87
00:05:16,607 --> 00:05:19,027
‫אמרתי שאני רוצה לאמן את פלג הגוף העליון.‬

88
00:05:19,110 --> 00:05:22,155
‫הם אמרו, "טוב, אולי נעשה רגליים מדי יום?"‬

89
00:05:22,238 --> 00:05:23,948
‫עושים רק רגליים.‬

90
00:05:24,032 --> 00:05:26,909
‫אני חושב שזו קונספירציה של מאמני כושר,‬

91
00:05:26,993 --> 00:05:29,120
‫אף פעם לא מאמנים את פלג הגוף העליון.‬

92
00:05:29,620 --> 00:05:32,332
‫וכשעושים את זה… שאלתי אותו,‬
‫"זה פלג גוף עליון?"‬

93
00:05:32,415 --> 00:05:35,084
‫הוא אמר, "כן".‬
‫אמרתי, "כן? כי אני מתכופף די הרבה".‬

94
00:05:38,463 --> 00:05:40,757
‫התזונה שלי היא הבעיה העיקרית.‬

95
00:05:40,840 --> 00:05:42,258
‫אני אוכל כמו ילד.‬

96
00:05:42,759 --> 00:05:44,719
‫אני אוכל… זה לא טוב.‬

97
00:05:44,802 --> 00:05:47,472
‫הוא אמר, "בוא נעבור על מה שאכלת‬
‫בארוחת הבוקר.‬

98
00:05:47,555 --> 00:05:50,350
‫התזונה שלך לאורך היום. נעבור על אתמול".‬

99
00:05:50,433 --> 00:05:53,144
‫חשבתי, "אתמול זה לא דוגמה טובה.‬

100
00:05:53,978 --> 00:05:55,104
‫בוא נבחר ביום אחר".‬

101
00:05:58,316 --> 00:06:01,361
‫הוא אמר, "נעבור על אתמול".‬
‫אמרתי, "טוב. אכלתי דונאטס בבוקר".‬

102
00:06:01,861 --> 00:06:05,031
‫הוא אמר, "טוב. הגישו לך, או משהו?"‬

103
00:06:05,114 --> 00:06:07,033
‫אמרתי, "לא, נהגתי. נסעתי אליהן".‬

104
00:06:09,660 --> 00:06:14,415
‫"נסעתי אליהן". הוא אמר, "זה בדרך שלך?"‬
‫אמרתי, "לא. איחרתי בגלל זה".‬

105
00:06:17,168 --> 00:06:21,756
‫הוא אמר, "מה לגבי נשנושים בלילה?"‬
‫אמרתי, "אכלתי סוכריות גומי אמש".‬

106
00:06:22,548 --> 00:06:26,177
‫הוא אמר, "צפית בסרט?"‬
‫אמרתי, "לא, רק טלוויזיה רגילה", ו…‬

107
00:06:27,053 --> 00:06:28,679
‫הוא אמר, "חפיסה לילדים?"‬

108
00:06:28,763 --> 00:06:31,432
‫אמרתי, "לא. זו הייתה שקית גדולה.‬

109
00:06:32,475 --> 00:06:37,188
‫אם לא היה עליה כיתוב,‬
‫אפשר היה לחשוב שזו שקית רגילה.‬

110
00:06:40,566 --> 00:06:41,901
‫אני תמיד מתקשה להירדם.‬

111
00:06:42,402 --> 00:06:44,195
‫ואני נשבע, כל רופא…‬

112
00:06:44,278 --> 00:06:47,115
‫אני אוכל סוכריות גומי ושותה משקאות מוגזים‬

113
00:06:47,198 --> 00:06:49,117
‫ואומר, "מה קורה לי? אני לא יכול…‬

114
00:06:50,368 --> 00:06:52,578
‫אחי, בלילה המוח שלי לא עוצר".‬

115
00:06:52,662 --> 00:06:55,998
‫ואומרים לי, "כן,‬
‫לא אוכלים סוכריות גומי במיטה.‬

116
00:06:57,125 --> 00:06:58,042
‫אולי זו הבעיה".‬

117
00:07:00,336 --> 00:07:02,004
‫נסענו להמון מקומות.‬

118
00:07:02,088 --> 00:07:04,173
‫עשיתי מופעי דרייב־אין, איזה כיף.‬

119
00:07:04,757 --> 00:07:06,676
‫אני אוהב לצאת למסע הופעות.‬

120
00:07:06,759 --> 00:07:09,804
‫אני זוכר שפעם אחת הייתי בלוס אנג'לס,‬

121
00:07:09,887 --> 00:07:13,724
‫ולמחרת הייתי אמור לנסוע‬
‫ל"סאות' ביי סאות'ווסט" באוסטין, טקסס.‬

122
00:07:13,808 --> 00:07:15,351
‫הייתה לי טיסה בשעה מוקדמת.‬

123
00:07:15,435 --> 00:07:20,398
‫בלילה לפני כן אמרתי, "תהיה נורמלי,‬
‫תישן כמו בן אדם".‬

124
00:07:20,481 --> 00:07:23,443
‫לבסוף יצאתי לבלות וזו הייתה בעיה.‬

125
00:07:24,277 --> 00:07:26,863
‫התעוררתי למחרת, הטיסה שלי כבר יצאה.‬

126
00:07:26,946 --> 00:07:29,282
‫פספסתי אותה. זה לא שהיא עומדת לצאת,‬

127
00:07:29,365 --> 00:07:31,242
‫היא באוסטין, טקסס.‬

128
00:07:31,325 --> 00:07:33,870
‫הם כבר עושים צ'ק אין במלון.‬

129
00:07:34,745 --> 00:07:37,165
‫אז גיששתי לטלפון שלי כדי לקבוע טיסה אחרת,‬

130
00:07:37,248 --> 00:07:39,792
‫ואיבדתי את הטלפון שלי בליל אמש.‬

131
00:07:39,876 --> 00:07:41,544
‫עכשיו אין לי טלפון.‬

132
00:07:41,627 --> 00:07:45,548
‫נאלצתי לקנות כרטיס בדלפק, כמו בשנות ה-50.‬

133
00:07:46,799 --> 00:07:48,134
‫וכשאתה ניגש לדלפק,‬

134
00:07:48,217 --> 00:07:51,345
‫הם לא מצפים ממך לקנות כרטיס ככה.‬

135
00:07:51,429 --> 00:07:53,431
‫הגעתי לשם והם אמרו, "טוב".‬

136
00:07:53,514 --> 00:07:55,892
‫אמרתי, "כרטיס אחד לאוסטין, טקסס, בבקשה".‬

137
00:07:59,103 --> 00:08:01,898
‫הם אמרו, "טוב, לך לקנות אותו‬
‫ותפסיק להיות מוזר".‬

138
00:08:03,274 --> 00:08:06,194
‫אמרתי, "לא, אתן לכם המחאה על כרטיס אחד…‬

139
00:08:07,528 --> 00:08:08,779
‫לאוסטין, טקסס".‬

140
00:08:09,864 --> 00:08:12,825
‫לא הייתה להם טיסה,‬
‫אז עשיתי את זה בכל טרמינל.‬

141
00:08:12,909 --> 00:08:15,661
‫המשכתי ככה. "כרטיס אחד‬
‫לאוסטין, טקסס, בבקשה".‬

142
00:08:18,247 --> 00:08:22,877
‫לבסוף מצאתי טיסה, אבל הפקידה‬
‫מעולם לא מכרה כרטיס ככה.‬

143
00:08:22,960 --> 00:08:25,713
‫היא אמרה, "אני עובדת פה עשר שנים‬
‫ואף אחד לא עשה את זה".‬

144
00:08:25,796 --> 00:08:30,343
‫היא לא ידעה איך לעשות את זה‬
‫והיא קראה לאישה הכי זקנה שראיתי.‬

145
00:08:32,011 --> 00:08:34,305
‫אני חושב שהיא נמצאת שם רק מהסיבה הזו.‬

146
00:08:35,556 --> 00:08:38,601
‫היא הביאה מכונת אשראי ישנה שמשכפלים,‬

147
00:08:38,684 --> 00:08:41,229
‫והיא אמרה, "בסדר, זה ממש כיף בשבילי".‬

148
00:08:43,314 --> 00:08:45,816
‫מוזר להיות בלי טלפון, לכולם יש טלפון.‬

149
00:08:45,900 --> 00:08:49,570
‫הסתובבתי בשדה התעופה.‬
‫אין לך אותו ואתה פשוט נועץ מבטים.‬

150
00:08:50,988 --> 00:08:52,490
‫חיכינו בתור,‬

151
00:08:52,573 --> 00:08:55,952
‫אתה מסתכל קדימה ואנשים פשוט…‬

152
00:08:56,035 --> 00:08:59,580
‫"אחי, מה קרה לך?" אנשים רגילים. "אני…"‬

153
00:08:59,664 --> 00:09:01,624
‫"איפה הטלפון שלך?"‬
‫"אין לי אותו.‬

154
00:09:01,707 --> 00:09:05,253
‫אדבר איתך, אם תדבר איתי. אשמח לפטפט קצת".‬

155
00:09:06,921 --> 00:09:09,006
‫חשבתי שבדיקת האבטחה תעבור מהר,‬

156
00:09:09,507 --> 00:09:12,260
‫אבל התעכבתי בגלל הבחור לפניי, ו…‬

157
00:09:12,343 --> 00:09:14,637
‫הוא עבר בגלאי המתכות והוא צפצף.‬

158
00:09:14,720 --> 00:09:16,847
‫שאלו אותו, "יש עליך משהו ממתכת?"‬

159
00:09:17,348 --> 00:09:20,893
‫הוא אמר, "המפתחות שלי עליי".‬

160
00:09:22,311 --> 00:09:25,398
‫חשבנו שהוא יגיד שזו הברך או הירך שלו, רק…‬

161
00:09:25,481 --> 00:09:27,191
‫לזקנים יש הרבה מתכת בתוכם.‬

162
00:09:27,275 --> 00:09:30,152
‫והוא אמר, "מפתחות? אולי זו הבעיה?"‬

163
00:09:30,236 --> 00:09:33,114
‫אמרנו, "זו התשובה המובילה ב'פמילי פיוד',‬

164
00:09:33,197 --> 00:09:36,242
‫על מה שמפעיל גלאי מתכות. מפתחות".‬

165
00:09:37,410 --> 00:09:39,954
‫אמרתי לו, "תראה, בוא ננסה איתם ובלעדיהם,‬

166
00:09:40,037 --> 00:09:42,873
‫"אשמח לדעת. אולי שיקרו לנו לגבי המפתחות".‬

167
00:09:46,419 --> 00:09:50,047
‫אז עשיתי מופעים במתחמי דרייב־אין.‬

168
00:09:50,131 --> 00:09:51,966
‫החבר שלי, ניק נוביקי, היה איתי.‬

169
00:09:52,049 --> 00:09:55,261
‫ניק הוא נמוך־קומה, בחור משעשע.‬
‫נכנסנו לקומדיה ביחד.‬

170
00:09:55,344 --> 00:09:56,721
‫כיף להיות חבר של ניק.‬

171
00:09:57,221 --> 00:09:58,889
‫קל לעבוד עליו.‬

172
00:10:00,766 --> 00:10:05,688
‫פעם היינו בבית קפה,‬
‫ובחור ישב לידנו עם כלב האסקי ענק.‬

173
00:10:06,230 --> 00:10:07,982
‫ניק אמר, "אתה חושב שזה זאב?"‬

174
00:10:10,693 --> 00:10:12,862
‫ואמרתי, "כן, אני בהחלט חושב שזה זאב.‬

175
00:10:14,488 --> 00:10:18,367
‫העבירו חוק שאם אתה תופס זאב,‬
‫מותר לגדל אותו כחיית מחמד".‬

176
00:10:21,662 --> 00:10:23,331
‫הוא אמר, "לשאול אותו על זה?"‬

177
00:10:23,414 --> 00:10:26,334
‫אמרתי, "בהחלט. הוא רוצה לדבר על זה,‬

178
00:10:26,417 --> 00:10:27,752
‫לכן הוא הביא לפה זאב".‬

179
00:10:31,005 --> 00:10:33,966
‫הסתכלתי עליו ניגש אליו ואומר,‬
‫"סליחה, זה זאב?"‬

180
00:10:35,176 --> 00:10:37,386
‫הבחור לא ממש ידע מה לענות,‬

181
00:10:37,470 --> 00:10:38,304
‫הוא אמר, "מה?‬

182
00:10:39,138 --> 00:10:41,724
‫אתה חושב שהבאתי זאב פראי לבית קפה?‬

183
00:10:44,602 --> 00:10:47,855
‫והזאב פשוט רגוע ולא מתחרפן עכשיו?"‬

184
00:10:52,234 --> 00:10:56,155
‫נסענו באוטובוס ביחד למופעי הדרייב־אין‬
‫ושכנעתי את ניק,‬

185
00:10:56,656 --> 00:10:59,408
‫שאני לא יודע מי הן‬
‫ננסי קריגן וטוניה הרדינג.‬

186
00:11:00,451 --> 00:11:02,912
‫ניק מגלה שאני יודע מי אלו.‬

187
00:11:02,995 --> 00:11:04,538
‫הוא מגלה עכשיו, איתכם.‬

188
00:11:05,915 --> 00:11:06,999
‫מעולם לא אמרתי לו.‬

189
00:11:07,083 --> 00:11:08,542
‫אני בהחלט יודע מי הן.‬

190
00:11:09,210 --> 00:11:13,089
‫ניק תמיד משתמש באזכורי ספורט משנות ה-90.‬

191
00:11:13,172 --> 00:11:14,840
‫הוא מאזכר רק לשנות ה-90.‬

192
00:11:15,383 --> 00:11:18,302
‫אז הוא דיבר על ננסי קריגן וטוניה הרדינג‬

193
00:11:18,386 --> 00:11:21,013
‫ואמרתי, "מי אלו?"‬
‫הוא אמר, "מה? אתה לא יודע מי הן?"‬

194
00:11:21,097 --> 00:11:23,265
‫אמרתי, "לא נראה לי שמישהו יודע מי אלו".‬

195
00:11:23,766 --> 00:11:27,269
‫הוא אמר, "זה סיפור ענק,‬
‫החלקה על הקרח, כמו תקיפת מאפיה".‬

196
00:11:27,353 --> 00:11:30,481
‫אמרתי, "לא שמעתי על זה, אחי.‬
‫אתה לא חושב שהייתי שומע?‬

197
00:11:30,564 --> 00:11:32,483
‫כלומר, אף אחד לא יודע את זה".‬

198
00:11:32,566 --> 00:11:34,902
‫הוא יצא מדעתו. אמרתי,‬

199
00:11:34,985 --> 00:11:38,030
‫"זה צריך להיות בטלוויזיה, אם זה כזה טוב".‬
‫הוא אמר, "זה היה!"‬

200
00:11:40,324 --> 00:11:44,286
‫מישהו אמר, "שיעשו על זה סרט".‬
‫הוא אמר, "יש סרט!" והתחרפן.‬

201
00:11:47,498 --> 00:11:50,000
‫אחת המתיחות האהובות עליי הייתה…‬

202
00:11:50,084 --> 00:11:52,837
‫זה היה מזמן. הלכנו לבית של חבר,‬

203
00:11:52,920 --> 00:11:55,131
‫וזו עליה של ארבע קומות במדרגות.‬

204
00:11:55,214 --> 00:11:57,299
‫אז עלינו ארבע קומות,‬

205
00:11:57,383 --> 00:12:00,720
‫מן הסתם אני הולך מהר מניק.‬
‫פעם נהגתי לחכות לו,‬

206
00:12:00,803 --> 00:12:02,972
‫אבל אנחנו חברים זמן רב מדי ונמאס לי.‬

207
00:12:03,055 --> 00:12:05,558
‫אנחנו כמו זוג זקנים נשואים, אני פשוט נעלם.‬

208
00:12:07,643 --> 00:12:09,729
‫ידעתי לאן ללכת וידעתי שהוא לא יודע.‬

209
00:12:10,271 --> 00:12:12,565
‫אז נטשתי אותו ונכנסתי לדירה של החבר.‬

210
00:12:12,648 --> 00:12:16,026
‫אמרתי, "ניק לא יודע איפה אתה גר.‬
‫אז זה משעשע, אתה יודע.‬

211
00:12:16,110 --> 00:12:17,903
‫בוא נראה מה יקרה".‬

212
00:12:19,113 --> 00:12:20,489
‫שלושים דקות חולפות.‬

213
00:12:20,573 --> 00:12:23,993
‫ניק סוף־סוף נכנס לדירה‬
‫ושאלתי אותו, "איפה היית?"‬

214
00:12:24,076 --> 00:12:25,661
‫הוא אמר, "לא ידעתי לאן ללכת".‬

215
00:12:26,328 --> 00:12:27,413
‫אמרתי, "אני יודע.‬

216
00:12:28,038 --> 00:12:30,916
‫נעלמת לזמן רב. חזרת החוצה?"‬

217
00:12:31,000 --> 00:12:33,836
‫הוא אמר, "לא, הייתי בדירה‬
‫של מישהו אחר עד עכשיו".‬

218
00:12:35,629 --> 00:12:38,549
‫הוא נכנס לדירה… הוא ניסה לפתוח ידיות.‬

219
00:12:40,176 --> 00:12:44,346
‫דלת נפתחה, הוא נכנס,‬
‫אמר "אני עם נייט" והתיישב על הספה.‬

220
00:12:44,430 --> 00:12:45,431
‫הוא הגיע עד לשם.‬

221
00:12:46,766 --> 00:12:49,810
‫חשבו איפה הספה שלכם, הוא נכנס עד לשם.‬

222
00:12:52,062 --> 00:12:55,566
‫הוא נכנס בביטחון עצמי,‬
‫עד שהם חשבו שהם בטח מכירים איזה נייט.‬

223
00:12:59,153 --> 00:13:00,780
‫היה כיף להופיע בדרייב־אין.‬

224
00:13:00,863 --> 00:13:03,824
‫זה היה… אתה מופיע במתחם דרייב־אין.‬

225
00:13:03,908 --> 00:13:07,119
‫קשה כשאנשים הולכים מוקדם,‬
‫אם המופע לא מוצא חן בעיניהם.‬

226
00:13:07,203 --> 00:13:09,413
‫פנסי המכונית שלהם מאירים את פרצופך.‬

227
00:13:10,080 --> 00:13:12,416
‫והוא פשוט… דופק רברס.‬

228
00:13:12,500 --> 00:13:14,001
‫אתה אומר, "טוב, הוא הלך".‬

229
00:13:17,421 --> 00:13:18,714
‫עשיתי מופע אחד בזום.‬

230
00:13:19,215 --> 00:13:22,218
‫זה היה פשוט… רואים את הפרצוף שלך,‬

231
00:13:22,301 --> 00:13:24,678
‫ולפני שהתחלנו שמעתי מישהי אומרת,‬

232
00:13:24,762 --> 00:13:27,431
‫"לא יודעת, איזה מופע קומי מטומטם".‬
‫זה היה רק…‬

233
00:13:30,017 --> 00:13:31,268
‫מה זה? מה היא אמרה?‬

234
00:13:36,232 --> 00:13:38,901
‫רק מסוקים כל היום. זה מופע בחוץ.‬

235
00:13:40,694 --> 00:13:43,405
‫הספיישל הבא יהיה בשדה התעופה. יהיה כיף.‬

236
00:13:50,496 --> 00:13:53,415
‫אני מת לחזור לימים של פעם, ורק…‬

237
00:13:53,499 --> 00:13:56,418
‫לפשל בתוך בניין.‬
‫זה מה שאני רוצה, אתם מבינים?‬

238
00:13:57,878 --> 00:14:01,841
‫כי אחד המופעים הגרועים שהיו לי…‬

239
00:14:01,924 --> 00:14:04,176
‫קומיקאים מופיעים באירועי חברות,‬

240
00:14:04,260 --> 00:14:06,720
‫והופעתי באירוע חברה בטמפה, פלורידה.‬

241
00:14:06,804 --> 00:14:10,099
‫זה היה לאיזה בחור, הוא מנהל‬
‫את החשמל בטמפה, או משהו.‬

242
00:14:10,182 --> 00:14:14,562
‫אני לא יודע מה אנשים עושים,‬
‫אבל הוא המציא את החשמל בפלורידה. אז…‬

243
00:14:15,729 --> 00:14:17,815
‫כן, הוא ממש מצליח. ו…‬

244
00:14:19,149 --> 00:14:21,777
‫הוא היה בחור נחמד מאוד, נדיב מאוד.‬

245
00:14:21,861 --> 00:14:26,323
‫מבין כל העובדים שלו,‬
‫הוא הגריל שתי מכוניות.‬

246
00:14:26,407 --> 00:14:28,200
‫הוא חילק טלוויזיות, אייפדים,‬

247
00:14:28,284 --> 00:14:31,120
‫באמת, מתנות בשווי 100 אלף דולר,‬

248
00:14:31,203 --> 00:14:33,455
‫הוא העניק לעובדים שלו. מאוד נחמד.‬

249
00:14:33,539 --> 00:14:36,166
‫אני הייתי אחת המתנות שהוא העניק.‬

250
00:14:36,250 --> 00:14:38,961
‫באמצע חלוקת הדברים הוא עצר ואמר, "טוב.‬

251
00:14:39,461 --> 00:14:40,546
‫יש לי הפתעה גדולה.‬

252
00:14:41,088 --> 00:14:44,133
‫לא יאמן ששכנענו אותו לבוא הנה",‬
‫ומציג אותי. כאילו,‬

253
00:14:44,216 --> 00:14:46,343
‫אף אחד מהם לא שמע עליי בכלל.‬

254
00:14:47,720 --> 00:14:51,891
‫כולם מסתכלים עליי,‬
‫"הוא יופיע אפילו בבית שלי. מי זה?"‬

255
00:14:54,852 --> 00:14:56,145
‫אני מתחיל במופע שלי.‬

256
00:14:56,228 --> 00:14:58,689
‫אני עושה שעה, איש לא צוחק.‬

257
00:14:58,772 --> 00:15:02,651
‫שום דבר. ואני לא עושה בדיחות חדשות,‬
‫אלא את מיטב הלהיטים שלי.‬

258
00:15:04,236 --> 00:15:07,656
‫סיפרתי את סיפור "אייס־קפה עם חלב"‬
‫שלוש פעמים. אני…‬

259
00:15:09,533 --> 00:15:10,367
‫רק…‬

260
00:15:12,286 --> 00:15:15,623
‫סיפרתי שוב ושוב.‬
‫"אספר עוד פעם, לא נראה לי שהקשבתם".‬

261
00:15:17,791 --> 00:15:21,128
‫אנשים הלכו.‬
‫הבחור שהסיע אותי שאל מישהו שיצא,‬

262
00:15:21,211 --> 00:15:25,007
‫הוא אמר, "הקומיקאי סיים?"‬
‫הבחור אמר, "אין לי מושג על מה אתה מדבר.‬

263
00:15:26,383 --> 00:15:28,969
‫מישהו נואם שם כרגע, אז אולי אחריו".‬

264
00:15:33,974 --> 00:15:37,394
‫אלוהים.‬
‫-אז סיימנו והבחור עולה.‬

265
00:15:37,478 --> 00:15:40,356
‫נאלצתי לדבר איתו. אמרתי, "אני מצטער.‬

266
00:15:40,439 --> 00:15:41,941
‫פעם ידעתי לעשות קומדיה.‬

267
00:15:42,441 --> 00:15:44,777
‫ואיבדתי את זה. זה נגמר".‬

268
00:15:45,736 --> 00:15:48,948
‫הוא היה נחמד ואמר,‬
‫"לא, זה בסדר. זו לא אשמתך".‬

269
00:15:49,031 --> 00:15:51,075
‫אמרתי, "לא יודע איך זה אפשרי".‬

270
00:15:51,825 --> 00:15:53,619
‫הוא אמר, "כשהיית על הבמה,‬

271
00:15:53,702 --> 00:15:56,455
‫נזכרתי שרוב העובדים שלי‬
‫אינם דוברי אנגלית".‬

272
00:15:57,665 --> 00:16:00,250
‫אמרתי, "טוב. זה מסביר את זה. נכון?‬

273
00:16:02,127 --> 00:16:04,838
‫אולי אל תיקח קומיקאי שדובר אנגלית בלבד".‬

274
00:16:06,006 --> 00:16:07,341
‫בלי אף אזהרה מראש.‬

275
00:16:07,424 --> 00:16:10,511
‫לא שיכולתי לשנות משהו, אבל היה נחמד לדעת,‬
‫אתם יודעים.‬

276
00:16:14,974 --> 00:16:17,434
‫אז יש לי בת, ו…‬

277
00:16:17,518 --> 00:16:19,103
‫לבתי קוראים הרפר.‬

278
00:16:19,186 --> 00:16:23,482
‫הרבה אנשים שואלים, "קראת לה ע"ש הרפר לי,‬
‫המחברת של 'אל תיגע בזמיר'?"‬

279
00:16:23,983 --> 00:16:27,820
‫ואתם יודעים, לא חשבתי על אף סופרת‬
‫אפילו פעם בחיי, אז…‬

280
00:16:30,614 --> 00:16:31,907
‫זה לא עלה בדעתי.‬

281
00:16:31,991 --> 00:16:34,743
‫שמי השני הוא "לי", ולא חשבתי על זה.‬

282
00:16:37,621 --> 00:16:42,251
‫אני אוהב שיש לי ילדה, אנחנו…‬
‫אני אוהב בכי של ילדים. זה תמים.‬

283
00:16:42,876 --> 00:16:45,671
‫אני אוהב את התמימות.‬
‫הם בוכים על תווית בחולצה.‬

284
00:16:46,296 --> 00:16:49,008
‫הם מתייפחים. הם לא… זה מוזר.‬

285
00:16:49,091 --> 00:16:51,176
‫אתה רואה ושואל, "ביתך עולה באש?"‬

286
00:16:51,260 --> 00:16:53,929
‫מעולם לא ראיתי מישהו בוכה כך, ובלי סיבה.‬

287
00:16:54,722 --> 00:16:57,433
‫היא באייפד הרבה. זה החלק הקשה,‬

288
00:16:57,516 --> 00:17:00,936
‫צריך לנתק את הילדים,‬
‫לא צריך טכנולוגיה כל הזמן.‬

289
00:17:01,020 --> 00:17:02,771
‫היא יושבת עם האייפד שלה,‬

290
00:17:02,855 --> 00:17:06,191
‫היא רוצה להיות "יוטיוברית".‬
‫כקומיקאי, זה מרתיח אותי.‬

291
00:17:08,402 --> 00:17:11,613
‫היא צופה בסרטונים של ילדים‬
‫וכעת עושה סרטונים משלה.‬

292
00:17:11,697 --> 00:17:13,073
‫היא יושבת שם ואומרת,‬

293
00:17:13,157 --> 00:17:14,658
‫"היי, חבר'ה, מה קורה?‬

294
00:17:14,742 --> 00:17:17,202
‫לחצו על הקישורים, הירשמו, השאירו תגובה".‬

295
00:17:17,703 --> 00:17:21,915
‫זה לא נמצא בשום מקום מלבד הטלפון שלי.‬
‫יש לי 90 שעות כאלו. זה לא ביוטיוב.‬

296
00:17:22,458 --> 00:17:24,418
‫אני ואימה המנויים היחידים.‬

297
00:17:27,921 --> 00:17:30,174
‫היא צופה בילדים שמשחקים בצעצועים.‬

298
00:17:30,257 --> 00:17:31,300
‫זה מה שמטורף.‬

299
00:17:31,800 --> 00:17:34,386
‫זו לא תוכנית,‬
‫לא אכפת לי שהיא תצפה בתוכנית.‬

300
00:17:34,470 --> 00:17:36,388
‫היא צופה בילד שאומר, "היי,‬

301
00:17:36,472 --> 00:17:39,475
‫אין לך צעצוע כזה. לי יש.‬
‫רוצה לראות אותי פותח אותו?"‬

302
00:17:40,059 --> 00:17:41,894
‫יש לו חמישה מיליארד צפיות.‬

303
00:17:43,687 --> 00:17:46,231
‫נראה שאנחנו לא קונים לה כלום‬
‫ורק מראים לה.‬

304
00:17:46,315 --> 00:17:48,859
‫"תצפי בילד נהנה, אבל לא תיהני בבית הזה".‬

305
00:17:53,197 --> 00:17:56,700
‫אנחנו יוצאים לבלות איתה,‬
‫לקחתי אותה ל"צ'אק אי צ'יז" כל הזמן.‬

306
00:17:57,201 --> 00:17:59,495
‫אפשר ללכת לשם. הייתה שם קורונה ב-1984.‬

307
00:17:59,578 --> 00:18:02,122
‫אז יש… כן.‬

308
00:18:02,206 --> 00:18:04,124
‫הנגיף לא שורד שם, זה מה…‬

309
00:18:04,917 --> 00:18:07,836
‫"צ'אק אי צ'יז" זה מקום קשה.‬
‫לא יודע מתי הייתם שם.‬

310
00:18:08,796 --> 00:18:12,216
‫נראה שהם מנסים לפשוט רגל ולא מצליחים. אני…‬

311
00:18:13,634 --> 00:18:15,886
‫הם הודיעו על פשיטת רגל ועדיין פתוחים.‬

312
00:18:16,970 --> 00:18:20,099
‫הם שאלו את "בלוקבסטר",‬
‫"איך יוצאים? אנחנו רוצים לצאת!"‬

313
00:18:25,187 --> 00:18:28,190
‫הם לא מעדכנים כלום.‬
‫הלהקה של צ'אק אי סתם רובוטית.‬

314
00:18:29,900 --> 00:18:33,403
‫המתופף אפילו לא נדלק,‬
‫הוא סתם יושב ככה כל הזמן.‬

315
00:18:35,531 --> 00:18:39,243
‫הם מוכרים אלכוהול להורים עכשיו,‬
‫נותנים להם דליים של "באד לייט".‬

316
00:18:40,160 --> 00:18:42,329
‫הם שיכורים במסעדה בתשע בבוקר.‬

317
00:18:43,413 --> 00:18:46,750
‫כשהילדים נוסעים הביתה, אף מונית לא מגיעה.‬

318
00:18:48,585 --> 00:18:51,213
‫פעם נתפס עובד ב"צ'אק אי צ'יז",‬

319
00:18:51,296 --> 00:18:54,424
‫אם אנשים לא סיימו את הפיצה,‬
‫הוא החזיר אותה למזנון.‬

320
00:18:54,508 --> 00:18:57,010
‫זה היה סוגר כל עסק נורמלי.‬

321
00:18:57,094 --> 00:19:00,013
‫אבל זה נתן דחיפה ל"צ'אק אי צ'יז". הם…‬

322
00:19:01,014 --> 00:19:03,475
‫כשקראתי על כך אמרתי,‬
‫"חשבתי שזה הקטע שלהם.‬

323
00:19:03,559 --> 00:19:06,436
‫חשבתי שהסכמנו שזה בסדר".‬
‫לא ידעתי על מה הכתבה.‬

324
00:19:10,566 --> 00:19:12,526
‫הבת שלנו עדיין ישנה במיטה שלנו.‬

325
00:19:12,609 --> 00:19:15,112
‫והורים לא אוהבים שאומרים את זה.‬

326
00:19:15,946 --> 00:19:18,657
‫הם אומרים, "תשאירו אותם בחוץ,‬
‫אל תסתכלו עליהם".‬

327
00:19:22,244 --> 00:19:25,122
‫זו אשמתי. עשינו ילדה בגיל מאוחר,‬
‫יש לנו ילדה אחת.‬

328
00:19:25,205 --> 00:19:27,082
‫אז אנחנו מנצלים כל רגע.‬

329
00:19:27,166 --> 00:19:29,918
‫אני… אני יוצא לנסיעות וחוזר הביתה,‬

330
00:19:30,002 --> 00:19:33,463
‫אני רוצה שנישן ביחד במיטה ועשיתי מזה הרגל,‬

331
00:19:33,547 --> 00:19:34,464
‫זה קרה.‬

332
00:19:34,548 --> 00:19:37,384
‫אבל זה קשה, כי ילדים לא יודעים איך לישון.‬

333
00:19:37,467 --> 00:19:40,554
‫בגללה, מיטת קינג־סייז הופכת למיטת נוער.‬

334
00:19:40,637 --> 00:19:42,514
‫אני נדחף לקצה.‬

335
00:19:42,598 --> 00:19:46,810
‫כשאני לבד במלון, אני ישן עם הראש על השידה.‬
‫רק ככה אני יודע להירדם.‬

336
00:19:49,104 --> 00:19:51,190
‫היא ישנה במאוזן, מתהפכת.‬

337
00:19:51,273 --> 00:19:52,900
‫אם תתעורר הפוך מחר,‬

338
00:19:52,983 --> 00:19:53,984
‫תלך לבית החולים.‬

339
00:19:57,779 --> 00:19:59,573
‫מסתבר שהיא בגיל המעבר,‬

340
00:19:59,656 --> 00:20:01,867
‫כי היא האדם הכי חם בהיסטוריה.‬

341
00:20:03,952 --> 00:20:05,120
‫אני קופא בלילה.‬

342
00:20:05,204 --> 00:20:07,789
‫היא משליכה את השמיכות‬
‫ואתה אומר, "כן, סבבה.‬

343
00:20:07,873 --> 00:20:09,750
‫זו המיטה שלך, מזלנו שאנחנו בתוכה".‬

344
00:20:12,377 --> 00:20:14,796
‫היא חייבת לצאת בשלב מסוים. לא יודע.‬

345
00:20:14,880 --> 00:20:18,258
‫היא תהיה בת 37.‬
‫"היי, אפשר להיכנס איתכם למיטה?"‬

346
00:20:18,884 --> 00:20:21,011
‫הילדים שלה למעלה, ישנים במיטות שלהם.‬

347
00:20:21,595 --> 00:20:23,680
‫בעלה עזב מזמן, אין לו כוח לזה.‬

348
00:20:27,809 --> 00:20:31,355
‫אני זוכר שנפלתי ממיטת קומתיים.‬
‫ישנתי במיטה העליונה,‬

349
00:20:31,438 --> 00:20:33,023
‫התהפכתי מעל למעקה,‬

350
00:20:33,106 --> 00:20:35,442
‫ונפלתי מגובה שני מטרים.‬

351
00:20:36,235 --> 00:20:37,194
‫פשוט נחתתי…‬

352
00:20:37,277 --> 00:20:40,781
‫אתה לא תופס את עצמך. מה שנוחת קודם.‬

353
00:20:41,406 --> 00:20:43,492
‫כל משקל גופך נוחת על הראש.‬

354
00:20:43,575 --> 00:20:45,994
‫יש לי זעזוע מוח, אני בוכה,‬

355
00:20:46,078 --> 00:20:49,039
‫ההורים שלי אמרו,‬
‫"תחזור לשינה עמוקה למשך שבע שעות".‬

356
00:20:51,792 --> 00:20:53,961
‫היו לי שלושה זעזועי מוח בחיי,‬

357
00:20:54,044 --> 00:20:55,712
‫ואף אחד מהם בגלל ספורט.‬

358
00:20:56,338 --> 00:20:58,632
‫רק מלחיות את החיים. אתם מבינים?‬

359
00:20:59,216 --> 00:21:01,051
‫דברים קורים לראש. אין מה לעשות.‬

360
00:21:02,928 --> 00:21:04,346
‫פעם אחת זה קרה בתיכון.‬

361
00:21:04,429 --> 00:21:06,515
‫דחפו את הראש שלי לתוך הקיר.‬

362
00:21:07,057 --> 00:21:10,185
‫רק לאחר שלושה שיעורים‬
‫הם קלטו שיש לי זעזוע מוח.‬

363
00:21:10,269 --> 00:21:11,895
‫התרומה שלי הייתה כזו חשובה.‬

364
00:21:14,314 --> 00:21:16,817
‫שני מורים אפילו לא שמו לב, ו…‬

365
00:21:17,317 --> 00:21:20,529
‫השלישי אמר, "הוא לא ישב עם הפנים אליי‬
‫ואז הבנתי…‬

366
00:21:22,114 --> 00:21:25,993
‫הוא אחד הטובים בישיבה עם הפנים אליי,‬
‫אז ידעתי".‬

367
00:21:28,453 --> 00:21:31,957
‫זעזוע המוח הגדול ביותר שלי היה בגיל 12.‬

368
00:21:32,040 --> 00:21:34,793
‫נפלתי מצוק. גדלתי באולד היקורי, טנסי.‬

369
00:21:34,876 --> 00:21:39,423
‫היינו יורדים מצוק באגם אולד היקורי,‬
‫עשינו את זה המון פעמים.‬

370
00:21:39,506 --> 00:21:41,466
‫יום אחד אני מחליק ונופל.‬

371
00:21:41,550 --> 00:21:43,760
‫חבר שלי רץ לקרוא לאימי.‬

372
00:21:44,303 --> 00:21:47,347
‫היה דייג בסירה באגם,‬

373
00:21:47,431 --> 00:21:49,224
‫הוא ראה אותי והרים אותי לסירה.‬

374
00:21:49,725 --> 00:21:52,519
‫הוא לקח אותי למדרגות ובטח חשב,‬

375
00:21:52,602 --> 00:21:56,023
‫"למה הוא לא ירד במדרגות?"‬
‫הן צמודות לצוק, כאילו…‬

376
00:21:56,106 --> 00:21:57,316
‫זה לא הגיוני.‬

377
00:21:59,109 --> 00:22:00,902
‫יש שני בחורים בתחתית המדרגות,‬

378
00:22:00,986 --> 00:22:04,573
‫הוא אמר, "הילד נפל, תסחבו אותו למעלה".‬
‫הם סחבו אותי למעלה.‬

379
00:22:04,656 --> 00:22:08,076
‫עכשיו אימי יושבת באמבולנס בפיג'מה.‬

380
00:22:08,160 --> 00:22:10,912
‫אבא שלי, כולם כבר יודעים שהוא קוסם…‬

381
00:22:10,996 --> 00:22:13,540
‫הוא עושה מופע בחליפת טוקסידו.‬

382
00:22:14,041 --> 00:22:17,044
‫הם מגיעים לביה"ח‬
‫והרופא מדבר עם ההורים שלי.‬

383
00:22:17,127 --> 00:22:18,712
‫אימי נראית כמו הומלסית.‬

384
00:22:18,795 --> 00:22:19,921
‫אבא שלי בטוקסידו.‬

385
00:22:20,964 --> 00:22:21,882
‫זה נראה…‬

386
00:22:22,716 --> 00:22:25,552
‫זה נראה כאילו שהם התגרשו‬
‫ומישהו לא משלם מזונות.‬

387
00:22:28,347 --> 00:22:31,058
‫לא ידענו מי היה בסירה,‬

388
00:22:31,141 --> 00:22:33,894
‫ומי סחב אותי במדרגות. לא ידענו מי אלו.‬

389
00:22:33,977 --> 00:22:36,855
‫תמיד רצינו להודות להם, הם הצילו את חיי.‬

390
00:22:36,938 --> 00:22:39,232
‫לא הצלחנו לגלות מי הם היו.‬

391
00:22:39,316 --> 00:22:41,568
‫לא ידענו. אני מספר את זה כדי לומר לכם…‬

392
00:22:42,110 --> 00:22:47,157
‫לפני שנה אבא שלי הופיע,‬
‫הוא עושה מופעי קסמים בבתי כלא.‬

393
00:22:47,699 --> 00:22:49,076
‫הוא מופיע בבית כלא…‬

394
00:22:49,659 --> 00:22:53,705
‫במהלך המופע, אחד האסירים אומר,‬
‫"אני מכיר את הבן שלך".‬

395
00:22:54,706 --> 00:22:57,167
‫זה לא מקום שבו אבא רוצה לשמוע את זה.‬

396
00:22:59,252 --> 00:23:02,089
‫"אני מכיר את הבן שלך.‬
‫הוא סותם את הפה, אחלה גבר".‬

397
00:23:05,759 --> 00:23:06,593
‫אז…‬

398
00:23:07,511 --> 00:23:10,389
‫אבא שלי אמר, "טוב,‬
‫איך אתה מכיר את הבן שלי?"‬

399
00:23:10,472 --> 00:23:13,683
‫והוא אחד הבחורים‬
‫שסחבו אותי במדרגות באותו יום.‬

400
00:23:13,767 --> 00:23:15,769
‫כלומר, באמת… הייתי בן 12,‬

401
00:23:15,852 --> 00:23:18,939
‫ומעולם לא ידענו מי סחב אותי במדרגות.‬

402
00:23:19,022 --> 00:23:22,526
‫זה הוא ואחיו,‬
‫אחיו ראה אותי ב"טונייט שואו",‬

403
00:23:22,609 --> 00:23:25,362
‫ואמר, "זה הילד שסחבנו במדרגות באותו יום".‬

404
00:23:25,445 --> 00:23:26,863
‫אז זה מטורף.‬

405
00:23:26,947 --> 00:23:29,699
‫מאז אני מביא אותו למופעים.‬

406
00:23:29,783 --> 00:23:31,451
‫נעלה אותו על הבמה הערב, ו…‬

407
00:23:32,119 --> 00:23:34,162
‫לא, הוא לא כאן. הוא בכלא. אבל… כן.‬

408
00:23:35,497 --> 00:23:36,706
‫אז… כן.‬

409
00:23:36,790 --> 00:23:39,042
‫תאמינו לי, הוא היה מת להיות כאן.‬

410
00:23:40,293 --> 00:23:43,004
‫כלומר, הוא יהרוג כדי להיות כאן,‬
‫למען האמת. אבל…‬

411
00:23:44,297 --> 00:23:46,800
‫יום אחד אני אביא אותו.‬

412
00:23:49,719 --> 00:23:52,514
‫גיליתי למה הוא בכלא וזה היה מטורף.‬

413
00:23:53,014 --> 00:23:54,433
‫זה קרה באותו יום.‬

414
00:23:54,516 --> 00:23:57,477
‫הם סחבו גופה במדרגות האלו.‬

415
00:23:57,561 --> 00:24:00,689
‫תארו לכם כמה מתסכל לסחוב עוד מישהו.‬

416
00:24:02,274 --> 00:24:04,443
‫כן, אתה אומר, "אחי, אתה רציני?‬

417
00:24:04,526 --> 00:24:06,319
‫כרגע עשינו את זה". אתם מבינים?‬

418
00:24:06,945 --> 00:24:08,447
‫טוב, המצאתי את החלק הזה.‬

419
00:24:08,530 --> 00:24:11,825
‫אבל השאר… אני נשבע שהשאר נכון.‬

420
00:24:14,327 --> 00:24:16,204
‫הבת שלנו בכיתה ג'.‬

421
00:24:16,288 --> 00:24:21,543
‫ובכיתה א' היא נסעה באוטובוס תלמידים,‬
‫זו הייתה הפעם הראשונה שלה באוטובוס.‬

422
00:24:21,626 --> 00:24:24,713
‫ההורים מלווים אותם לתחנה, זה כיף.‬

423
00:24:24,796 --> 00:24:26,673
‫העלנו אותה לאוטובוס והיא נסעה לביה"ס.‬

424
00:24:26,756 --> 00:24:29,843
‫בסוף יום הלימודים,‬
‫מישהי מביה"ס התקשרה לטלפון שלי.‬

425
00:24:29,926 --> 00:24:32,471
‫יש להם את המספר של אשתי ושלי.‬

426
00:24:32,554 --> 00:24:36,933
‫המורה התקשרה אליי ואמרה,‬
‫"מה מספר האוטובוס שבתך אמורה להיות בו?"‬

427
00:24:37,434 --> 00:24:39,060
‫ואמרתי, "אני אבא שלה".‬

428
00:24:40,896 --> 00:24:42,355
‫כאילו, השתגעת? אני…‬

429
00:24:42,439 --> 00:24:45,317
‫ככה חשבת להשיג את המידע? להתקשר לאבא?‬

430
00:24:46,318 --> 00:24:49,529
‫ראית מספרים של אימא ושל אבא‬
‫ואמרת, "האבא בטח יודע".‬

431
00:24:51,865 --> 00:24:53,992
‫יש לך הורים? ראית פעם משפחה?‬

432
00:24:55,118 --> 00:24:56,870
‫חשבת להתקשר לבעל?‬

433
00:24:56,953 --> 00:25:00,624
‫אלא אם יש שני בעלים,‬
‫אל תתקשרי לבעל בחיים שלך.‬

434
00:25:02,375 --> 00:25:06,713
‫עדיף שתשאלי אישה שלא מכירה אותה.‬
‫היא תברר את זה מהר ממני.‬

435
00:25:10,884 --> 00:25:13,094
‫נאלצתי לקחת אותה. "טוב, אקח אותה, מה…‬

436
00:25:13,178 --> 00:25:15,889
‫אמרי לי את שם ביה"ס ואקח אותה,‬
‫איפה היא לומדת?"‬

437
00:25:19,643 --> 00:25:23,980
‫הרבה ילדים… צריך להיזהר עם האוכל,‬
‫כי הרבה ילדים אלרגיים לבוטנים.‬

438
00:25:24,523 --> 00:25:28,401
‫הבת שלנו אלרגית לקשיו ואגוזי עץ.‬

439
00:25:28,485 --> 00:25:32,697
‫אני לא יודע מה זה "אגוזי עץ",‬
‫אבל הם עלולים להרוג את הבת שלי.‬

440
00:25:32,781 --> 00:25:36,076
‫הרופא אמר, "אסור לאכול אגוזי עץ" וזהו,‬
‫הוא הלך.‬

441
00:25:36,159 --> 00:25:39,371
‫אמרתי, "נשמח לדעת…"‬
‫אין לי מושג מאיפה באים אגוזים. אבל…‬

442
00:25:40,497 --> 00:25:43,750
‫מסתבר שהם באים משני מקומות שונים,‬
‫ואחד מהם הוא עץ.‬

443
00:25:46,002 --> 00:25:50,423
‫לא נעים לי. תראו,‬
‫אני רוצה להגן על ילדים שאלרגיים לבוטנים.‬

444
00:25:50,507 --> 00:25:52,884
‫לא נראה לי שמגנים עליהם.‬
‫הם סופגים צעקות…‬

445
00:25:53,468 --> 00:25:54,344
‫ממבוגרים.‬

446
00:25:54,427 --> 00:25:57,847
‫הרבה מבוגרים מכורים לבוטנים בארץ הזו.‬

447
00:25:59,224 --> 00:26:00,767
‫והם זועמים.‬

448
00:26:00,850 --> 00:26:02,561
‫לא אכלתי בוטנים המון זמן.‬

449
00:26:02,644 --> 00:26:04,813
‫תוציאו את הבוטנים מחיי ולא אשים לב.‬

450
00:26:05,397 --> 00:26:09,526
‫ואנחנו… מבוגרים צועקים על הילדים האלו,‬
‫כאילו שהם בחרו בזה.‬

451
00:26:10,110 --> 00:26:13,780
‫כאילו שכשהם נולדו, הרופא אמר,‬
‫"היי, רוצה לאמלל את כולם?"‬

452
00:26:15,073 --> 00:26:16,783
‫כל תרחיש הוא חיים ומוות.‬

453
00:26:17,617 --> 00:26:19,869
‫הייתם פעם במטוס? פשוט מודיעים את זה.‬

454
00:26:19,953 --> 00:26:22,789
‫המטוסים האלו… תגישו בייגלה ותגמרו עם זה.‬

455
00:26:23,415 --> 00:26:27,127
‫אבל הם מנסים בכול טיסה ולא יכולים…‬
‫הם אומרים, "טוב, כולם.‬

456
00:26:27,669 --> 00:26:30,380
‫אין בוטנים היום בגלל הילד הלוזר ההוא".‬

457
00:26:32,799 --> 00:26:34,342
‫המבוגרים צועקים לו בוז.‬

458
00:26:34,426 --> 00:26:37,804
‫הם אומרים, "אני טס רק בגלל הבוטנים,‬
‫אין לי מושג לאן טסים".‬

459
00:26:42,058 --> 00:26:46,187
‫אנחנו עושים שיעורי בית,‬
‫בתנו מביאה את זה הביתה. שיעורים זה כיף.‬

460
00:26:46,271 --> 00:26:49,232
‫בכיתה א' ו-ב' זה מדהים.‬
‫בכיתה ג' אתה אומר, "טוב".‬

461
00:26:49,316 --> 00:26:51,192
‫מוסיפים חומר ואתה אומר, "טוב…‬

462
00:26:51,693 --> 00:26:52,527
‫טוב".‬

463
00:26:53,194 --> 00:26:56,573
‫זה… טוב. עכשיו לומדים את זה‬
‫בגיל צעיר יותר, מה?"‬

464
00:26:56,656 --> 00:26:58,325
‫אני לא יודע אם זה נכון, אבל…‬

465
00:27:00,201 --> 00:27:01,953
‫היא הביאה "מתמטיקת ליבה נפוצה".‬

466
00:27:02,037 --> 00:27:04,414
‫זה כיף. זו מתמטיקה חדשה שהמציאו‬
‫בלי הודעה מראש,‬

467
00:27:04,497 --> 00:27:06,166
‫נותנים להורים שלא למדו אותה.‬

468
00:27:09,044 --> 00:27:11,880
‫זה משהו חדש… זה לא ייאמן, למה…‬

469
00:27:11,963 --> 00:27:15,634
‫באים הביתה וצופים בסרטון של 40 דקות‬
‫על מתמטיקת ליבה נפוצה.‬

470
00:27:16,426 --> 00:27:20,764
‫אני לא מבין את זה. אם אתם מכירים…‬
‫"ליבה נפוצה" זו מתמטיקה חדשה.‬

471
00:27:20,847 --> 00:27:26,269
‫המטרה של "ליבה נפוצה" היא להשתמש‬
‫בדף שלם לכל בעיה. אתה…‬

472
00:27:26,353 --> 00:27:28,688
‫אתה פשוט ממשיך לפרק את הבעיה.‬

473
00:27:28,772 --> 00:27:31,191
‫אתה רושם את הבעיה למעלה והיא לא נגמרת.‬

474
00:27:32,692 --> 00:27:35,820
‫זה מצחיק, כי רואים מתמטיקה ישנה באמצע.‬

475
00:27:35,904 --> 00:27:38,406
‫כשמפרקים את זה,‬
‫מתמטיקה ישנה נכנסת ואתה אומר,‬

476
00:27:38,490 --> 00:27:40,950
‫"תעשי את זה למעלה,‬
‫אין לי מושג מה אנחנו עושים".‬

477
00:27:44,079 --> 00:27:46,456
‫זה לא שמתמטיקה ישנה לא עובדת,‬
‫היא עדיין…‬

478
00:27:46,539 --> 00:27:49,376
‫אף אחד לא טועה בעודף שלי,‬
‫בגלל מתמטיקה ישנה.‬

479
00:27:53,213 --> 00:27:55,298
‫זו דרך ארוכה להגיע לאותה התשובה.‬

480
00:27:55,799 --> 00:27:59,386
‫אמרתי לאשתי, "זה כמו שתדפקי‬
‫על הדלת הקדמית ואפתח אותה,‬

481
00:27:59,469 --> 00:28:00,929
‫תבקשי להיכנס ואגיד,‬

482
00:28:01,012 --> 00:28:05,100
‫'אכפת לך להיכנס מהדלת האחורית?'‬
‫ותגידי, 'הדלת הקדמית לא עובדת?'‬

483
00:28:05,183 --> 00:28:09,646
‫'לא, היא עובדת, אני משתמש בה כמו כולם,‬
‫אבל הדרך החדשה היא לקפוץ מעל הגדר…‬

484
00:28:10,271 --> 00:28:12,649
‫להיכנס מאחור ולהיפגש איתי באותו המקום'".‬

485
00:28:16,277 --> 00:28:21,241
‫למרות שאני מתבדח על "ליבה נפוצה",‬
‫למדתי דברים משיעורי בית של בי"ס יסודי.‬

486
00:28:21,324 --> 00:28:22,242
‫וזה מביך.‬

487
00:28:23,535 --> 00:28:25,370
‫אני בן 41 ובתי בת שמונה.‬

488
00:28:25,453 --> 00:28:29,332
‫היא לא אמורה לומר משהו‬
‫שאענה לו ב"מה? מה אמרת?"‬

489
00:28:31,876 --> 00:28:34,337
‫למדתי מתי להתחיל משפט ב"ש" או "כש".‬

490
00:28:34,421 --> 00:28:36,631
‫לא ידעתי שיש לזה כלל.‬

491
00:28:37,132 --> 00:28:39,050
‫חשבתי שמרגישים את זה.‬

492
00:28:39,134 --> 00:28:42,095
‫אתה אומר, "נראה לי שזה נכון"‬
‫וזה מה שעושים.‬

493
00:28:44,139 --> 00:28:45,598
‫כנ"ל לגבי פסיק,‬

494
00:28:45,682 --> 00:28:48,101
‫אני לא יודע איפה צריך לשים פסיק.‬

495
00:28:48,184 --> 00:28:51,938
‫אם אני מרגיש פסיק שמתקרב‬
‫אני מנסה להימלט מהמשפט, אני…‬

496
00:28:54,649 --> 00:28:57,902
‫אם אני לא מצליח, אני שם פסיק‬
‫ומחכה לראות אם יגידו משהו.‬

497
00:28:58,987 --> 00:29:02,615
‫שואלים, "זה פסיק"? אני אומר, "כן?‬
‫כפתור הפסיק נלחץ לי בטלפון".‬

498
00:29:07,495 --> 00:29:11,082
‫אני לא זוכר כלום מבית הספר.‬
‫אנשים מדברים על ההיסטוריה ואני…‬

499
00:29:11,166 --> 00:29:14,252
‫אני לא יודע מתי למדתם את זה.‬
‫נדמה לי שפסחנו על כל זה.‬

500
00:29:15,336 --> 00:29:16,838
‫כמעט לא סיימתי את התיכון.‬

501
00:29:16,921 --> 00:29:18,715
‫נכשלתי במדעים.‬

502
00:29:18,798 --> 00:29:21,468
‫הייתי בשיעור בשם "מדעים" בכיתה י"ב.‬

503
00:29:24,387 --> 00:29:26,014
‫כלומר, קיבלתי ציון נכשל.‬

504
00:29:26,097 --> 00:29:29,392
‫אבא שלי אמר למורה, "תני לו 60,‬

505
00:29:29,476 --> 00:29:30,977
‫הוא לא יתעסק במדע".‬

506
00:29:31,060 --> 00:29:32,645
‫והמורה הסכימה.‬

507
00:29:35,231 --> 00:29:38,151
‫היא הייתה בטוחה שלא אתקרב לעולם המדע.‬

508
00:29:40,820 --> 00:29:45,366
‫קיבלתי… עשינו מבחני ACT וקיבלתי 17.‬

509
00:29:45,450 --> 00:29:50,747
‫אם אינכם מכירים את מבחני ה-ACT,‬
‫שמונה־עשרה זה "לא טוב, אחי, אבל עברת".‬

510
00:29:50,830 --> 00:29:54,042
‫שבע־עשרה זה, "אני לא…‬
‫אתה רשום לבית הספר הזה?‬

511
00:29:54,125 --> 00:29:55,835
‫כאילו, מה אתה עושה?"‬

512
00:29:58,296 --> 00:30:00,048
‫הדבר היחידי שאני זוכר, זה…‬

513
00:30:00,131 --> 00:30:03,468
‫בכיתה ז' היה ילד‬
‫שהלך מכות עם המורה לספורט.‬

514
00:30:04,636 --> 00:30:05,553
‫את זה אני זוכר.‬

515
00:30:07,180 --> 00:30:10,350
‫הוא היה מבוגר מדי לכיתה ז'.‬
‫הוא נהג לכיתה ז'.‬

516
00:30:12,435 --> 00:30:15,063
‫אם אתה מורה בכיתה ז' ואחד הילדים נוהג,‬

517
00:30:15,146 --> 00:30:18,149
‫אתה יודע שיום אחד תלך איתו מכות.‬
‫כלומר, יש…‬

518
00:30:18,233 --> 00:30:19,692
‫זה פשוט קורה. אתה…‬

519
00:30:21,361 --> 00:30:24,572
‫אנשים מדברים אליי בשפה פשוטה או טיפשית.‬

520
00:30:24,656 --> 00:30:26,908
‫כשאני מדבר עם אדם זר, אני מרגיש את זה.‬

521
00:30:26,991 --> 00:30:30,078
‫זה כנראה בגלל העיניים שלי.‬
‫יש לי עיניים גדולות, נכון?‬

522
00:30:30,620 --> 00:30:33,665
‫אז אומרים לי הרבה‬
‫"אתה עדיין איתי, בנאדם?" ו…‬

523
00:30:36,543 --> 00:30:39,170
‫אני יושב שם. "כן, בנאדם. אני מקשיב".‬

524
00:30:39,254 --> 00:30:41,422
‫הוא אומר, "טוב, נדמה לי שריחפת".‬

525
00:30:45,552 --> 00:30:49,472
‫יש לי מעיל הפיך בבית וקניתי שניים,‬
‫כי לא ידעתי שאפשר להפוך אותם.‬

526
00:30:51,391 --> 00:30:52,725
‫קניתי את שניהם ביחד,‬

527
00:30:52,809 --> 00:30:54,394
‫מדדתי את כל אחד מהם בנפרד.‬

528
00:30:54,936 --> 00:30:57,438
‫אהבתי את השחור וחשבתי, "אקנה גם את הכחול".‬

529
00:30:59,148 --> 00:31:01,109
‫הנחתי אותם שם והם אמרו,‬

530
00:31:01,192 --> 00:31:04,195
‫"אתה בטוח?" ואמרתי, "כן.‬
‫אני יודע מה אני עושה, טוב?"‬

531
00:31:08,992 --> 00:31:10,952
‫התייחסו אליי כמו למטומטם…‬

532
00:31:11,035 --> 00:31:13,955
‫יש… אני אוהב לשחק גולף ומישהו אמר לי,‬

533
00:31:14,038 --> 00:31:16,541
‫שיש מגרש גולף אמיתי בקרוליינה הצפונית‬

534
00:31:16,624 --> 00:31:19,002
‫שם לאמות הן נושאות הכלים.‬

535
00:31:19,085 --> 00:31:22,881
‫אם אינכם מבינים בגולף,‬
‫נושא הכלים סוחב את התיק שלך,‬

536
00:31:22,964 --> 00:31:25,258
‫אומר לך מה המרחק מהגומה ועוזר לך.‬

537
00:31:25,341 --> 00:31:27,176
‫אז במגרש הזה יש לאמות.‬

538
00:31:27,260 --> 00:31:30,555
‫אתה שם את תיק הגולף על הלאמה‬
‫והיא סוחבת אותו.‬

539
00:31:30,638 --> 00:31:34,017
‫הוא אמר לי את זה‬
‫והביט בעיניי הגדולות והמטומטמות…‬

540
00:31:34,934 --> 00:31:37,395
‫ואמר, "רק שתדע, לאמות לא מדברות".‬

541
00:31:41,983 --> 00:31:44,277
‫הוא ניסה להקדים את השאלה הזו‬

542
00:31:44,360 --> 00:31:46,195
‫כשהוא הביט בעיניי המטומטמות.‬

543
00:31:47,530 --> 00:31:50,658
‫הוא חשב, "אגיד את זה,‬
‫כדי שהוא לא יצטרך להגיד את זה".‬

544
00:31:52,911 --> 00:31:56,664
‫כאילו שאני בגן החיות, מדבר עם ג'ירפות.‬
‫"היי, מאיפה אתן?" נכון?‬

545
00:31:57,540 --> 00:32:00,084
‫"אני יודע מאיפה את, אבל מאיפה במקור?"‬
‫נכון?‬

546
00:32:03,963 --> 00:32:05,590
‫אתן לו לחלוף. כלומר…‬

547
00:32:05,673 --> 00:32:08,092
‫זה קשה, אני רואה אותם מגיעים לפניכם,‬

548
00:32:08,176 --> 00:32:12,347
‫אני רואה אור מהבהב במרחק שמונה ק"מ ואומר,‬

549
00:32:12,430 --> 00:32:14,223
‫"נראה שהוא מתקרב", בראש שלי.‬

550
00:32:14,766 --> 00:32:16,935
‫בראש שלי אני אומר, "נראה לי ש…"‬

551
00:32:17,560 --> 00:32:19,771
‫כמה פעמים הסתכלתי ומסתבר שאלו כוכבים.‬

552
00:32:22,690 --> 00:32:25,276
‫באמת, הסתכלתי, "זה לא זז כל כך מהר".‬

553
00:32:28,321 --> 00:32:31,157
‫"נראה לי שאחד יושב מעליי".‬
‫אתם תגידו, "זה הירח".‬

554
00:32:31,240 --> 00:32:32,075
‫"באמת?"‬

555
00:32:34,953 --> 00:32:36,579
‫אז אני בן 41.‬

556
00:32:37,121 --> 00:32:41,084
‫בגיל 40…‬
‫זה הגיל הראשון שלא רציתי להגיע אליו.‬

557
00:32:41,167 --> 00:32:43,002
‫אני זוכר שהוריי היו בני 40.‬

558
00:32:43,086 --> 00:32:44,170
‫זו הרגשה של זקנה.‬

559
00:32:44,671 --> 00:32:46,798
‫זה גם הגיל שבו אתה מבין‬

560
00:32:46,881 --> 00:32:48,633
‫שאתה מבוגר מכל מי שמדבר איתך.‬

561
00:32:49,676 --> 00:32:52,845
‫לפני גיל 40,‬
‫אתה מדבר רק עם אנשים בגילך.‬

562
00:32:53,513 --> 00:32:56,432
‫משום מה, בגיל 40 אתה מבוגר יותר מ…‬

563
00:32:56,516 --> 00:32:59,143
‫אני אומר, "זוכר? זה היה בשנת 97' או 98".‬

564
00:32:59,227 --> 00:33:02,605
‫הוא אומר, "עדיין לא נולדתי".‬
‫אתה אומר, "אלוהים. אתה רציני?‬

565
00:33:03,231 --> 00:33:05,024
‫בעיניי אנחנו נראים אותו הדבר.‬

566
00:33:06,401 --> 00:33:07,318
‫איפה אבא שלך?‬

567
00:33:07,402 --> 00:33:10,279
‫תן לי לדבר איתו, כי אני נשבע‬
‫שחשבתי שאתה בגילי".‬

568
00:33:13,950 --> 00:33:16,661
‫מה שקיבלתי בגיל 40 זה קלסטרופוביה.‬

569
00:33:17,245 --> 00:33:21,082
‫מעולם לא היה לי את זה.‬
‫קיבלתי את זה כאן, במתקן הסימפסונים.‬

570
00:33:21,165 --> 00:33:22,208
‫וזה מה שמטורף.‬

571
00:33:22,750 --> 00:33:26,295
‫אנחנו במרחק 90 מטר מהמקום שבו חיי התפרקו.‬

572
00:33:28,798 --> 00:33:31,926
‫עליתי למתקן הזה עם בתי וישבנו עליו,‬

573
00:33:32,010 --> 00:33:35,471
‫היינו עם חבר שלי ושתי הבנות שלו.‬

574
00:33:35,555 --> 00:33:37,598
‫אנו יושבים שם ומורידים את מעקה הביטחון,‬

575
00:33:37,682 --> 00:33:40,643
‫והמעקה… הרגל שלי נתקעה באמצע.‬

576
00:33:40,727 --> 00:33:43,730
‫זה פתח דלת שלא ידעתי על קיומה.‬

577
00:33:44,313 --> 00:33:47,483
‫כלומר, הייתה בעיה. עצרתי את המתקן.‬

578
00:33:47,567 --> 00:33:50,319
‫ממש מביך לעצור מתקן של ילדים…‬

579
00:33:51,112 --> 00:33:53,740
‫ופשוט לנפנף. "אני לא מסוגל".‬

580
00:33:53,823 --> 00:33:56,200
‫פתחו את המעקה ואמרו, "תעשה עוד סיבוב".‬

581
00:33:56,284 --> 00:33:59,787
‫אמרתי, "אני הולך".‬
‫כולם ירדו מהמתקן, כי לא יכולתי להמשיך.‬

582
00:33:59,871 --> 00:34:00,830
‫כולנו הלכנו.‬

583
00:34:01,456 --> 00:34:02,832
‫כן, הרסתי לכולם.‬

584
00:34:04,667 --> 00:34:07,170
‫כזו היא קלסטרופוביה,‬
‫הורסת לכולם את הבילוי.‬

585
00:34:08,546 --> 00:34:12,091
‫זה מצחיק, הבהלה בקלסטרופוביה‬
‫היא די מצחיקה.‬

586
00:34:12,800 --> 00:34:16,637
‫זה לא מצחיק כשזה קורה לך,‬
‫אבל המהירות שבה עוברים ממצב נורמלי‬

587
00:34:16,721 --> 00:34:20,683
‫לאדם משוגע, זה קורה בבת אחת.‬

588
00:34:21,225 --> 00:34:24,812
‫זה חדש לי, אז שכחתי שאני סובל מזה.‬

589
00:34:24,896 --> 00:34:28,316
‫אני מכניס את עצמי למצב‬
‫ואומר, "הנה זה". אני…‬

590
00:34:28,941 --> 00:34:31,444
‫הזמנו הסעה של שבעה אנשים.‬

591
00:34:31,527 --> 00:34:34,781
‫נכנסנו ואמרתי שאשב בשורה השלישית,‬
‫ניסיתי להיות בחור טוב.‬

592
00:34:34,864 --> 00:34:37,492
‫נכנסתי פנימה, הרימו את כל המושבים,‬

593
00:34:37,575 --> 00:34:38,618
‫וזה נפל עליי.‬

594
00:34:39,160 --> 00:34:44,207
‫אני יושב מאחור, מנסה להיות נורמלי.‬
‫אתם יודעים, לא מדבר.‬

595
00:34:44,290 --> 00:34:46,584
‫ואז אתה אומר, "תוכל לפתוח חלון?‬

596
00:34:46,667 --> 00:34:48,878
‫יודעים מה? תוכלו לצאת מהמסחרית מייד?"‬

597
00:34:52,882 --> 00:34:55,176
‫אנחנו נוסעים בכביש המהיר.‬

598
00:34:55,259 --> 00:34:58,638
‫"אפשר לפתוח חלון? אכפת לך שאנהג?‬
‫אתה חושב שאוכל לנהוג?"‬

599
00:35:04,143 --> 00:35:07,188
‫אז נולדתי ב-1979.‬

600
00:35:07,271 --> 00:35:09,065
‫הסיבה שאני אומר את זה,‬

601
00:35:09,148 --> 00:35:12,735
‫אם אתם בגילי או בסביבת הגיל שלי, ממש…‬

602
00:35:12,819 --> 00:35:14,654
‫אולי בשנים 78' עד 80',‬

603
00:35:14,737 --> 00:35:16,989
‫ייתכן שאתם מבינים, ואולי אינכם יודעים…‬

604
00:35:17,782 --> 00:35:22,995
‫לא כינו אותי "מיליניאל" או "דור האיקס".‬
‫לא שמעתי את המושגים האלו בילדותי.‬

605
00:35:23,496 --> 00:35:25,665
‫עכשיו שומעים אותם כל הזמן.‬

606
00:35:25,748 --> 00:35:28,042
‫אז ניסיתי לברר מה אני.‬

607
00:35:28,126 --> 00:35:29,293
‫טכנית, אני כלום.‬

608
00:35:29,836 --> 00:35:31,087
‫אני בקצה.‬

609
00:35:31,671 --> 00:35:32,922
‫אני בפער הדורות.‬

610
00:35:33,506 --> 00:35:35,883
‫אנו נקראים "זיניאלס",‬

611
00:35:35,967 --> 00:35:37,802
‫או דור ה"אורגון טרייל".‬

612
00:35:38,469 --> 00:35:40,763
‫אני אוהב שמכנים אותנו "ברי המזל".‬

613
00:35:41,931 --> 00:35:43,432
‫זה נכון, יש לנו מזל.‬

614
00:35:43,516 --> 00:35:45,977
‫למעשה, גדלנו בשני עולמות שונים.‬

615
00:35:46,060 --> 00:35:48,312
‫כשהייתי ילד, גדלתי כמו בשנות ה-50.‬

616
00:35:48,396 --> 00:35:51,190
‫יצאת החוצה והוריך לא ידעו איפה אתה.‬

617
00:35:51,899 --> 00:35:55,570
‫היינו בבי"ס ושיחקנו‬
‫"אורגון טרייל" במחשב בביה"ס.‬

618
00:35:56,112 --> 00:35:59,657
‫לאף אחד לא היה מחשב בבית.‬
‫"מה אתה, מיליונר?" כאילו, לא יכולת…‬

619
00:36:01,492 --> 00:36:03,494
‫אבל בתיכון היה לי AOL.‬

620
00:36:04,036 --> 00:36:05,204
‫היה לנו מחשב בבית.‬

621
00:36:05,288 --> 00:36:07,748
‫ואז היה לי ביפר, ואז טלפון נייד.‬

622
00:36:07,832 --> 00:36:11,919
‫לא הייתי ברשת חברתית עד גיל 26,‬
‫ב"מייספייס". אתם מבינים? כלומר,‬

623
00:36:12,003 --> 00:36:13,087
‫רשת חברתית, כאילו,‬

624
00:36:13,171 --> 00:36:15,965
‫מה שעשיתי בתיכון זה שמועות,‬
‫זה לא הורס את חיי.‬

625
00:36:19,594 --> 00:36:22,013
‫אז אם אתם בגילי, אתם בוודאי מבינים‬

626
00:36:22,096 --> 00:36:23,931
‫שאתם תמיד נתקעים באמצע.‬

627
00:36:24,015 --> 00:36:26,601
‫כשדור האיקס אומר משהו, אני מבין.‬

628
00:36:26,684 --> 00:36:28,519
‫כשמיליניאל אומר משהו, אני מבין.‬

629
00:36:28,603 --> 00:36:31,439
‫אתה מרגיש באמצע.‬
‫כל הקבוצות האלו שונאות זו את זו.‬

630
00:36:31,981 --> 00:36:36,944
‫הרגשתי ממש באמצע כשהשתכנתי במלון מסוים.‬

631
00:36:37,028 --> 00:36:39,322
‫בהרבה בתי מלון יש כרום קאסט,‬

632
00:36:39,405 --> 00:36:41,365
‫ואפשר לצפות בנטפליקס בחדר המלון.‬

633
00:36:41,866 --> 00:36:44,493
‫אז אני צופה… אני נכנס לחדר ומדליק אותו,‬

634
00:36:44,577 --> 00:36:45,953
‫הכרום קאסט שלי לא עובד.‬

635
00:36:46,621 --> 00:36:50,208
‫אז התקשרתי לקבלה,‬
‫והקול הכי זקן ששמעתי ענה לטלפון.‬

636
00:36:50,708 --> 00:36:53,419
‫הבחור הזה שרד את מלחמת האזרחים, הוא…‬

637
00:36:54,795 --> 00:36:57,340
‫הוא היה בגיל שבו מודים לו‬
‫על השירות בצבא, ו…‬

638
00:36:57,423 --> 00:37:00,134
‫כאילו, "הוא היה בצבא"?‬
‫"כנראה, בנאדם. כלומר,‬

639
00:37:00,218 --> 00:37:03,262
‫פעם כולם התגייסו בגיל מסוים,‬
‫פשוט תגיד את זה".‬

640
00:37:05,681 --> 00:37:08,100
‫אז אמרתי לו, "הכרום קאסט לא עובד".‬

641
00:37:08,184 --> 00:37:10,811
‫יכולתי פשוט להמציא מילה,‬
‫הוא לא שמע על זה.‬

642
00:37:11,312 --> 00:37:13,689
‫יכולתי לומר, "הביפ בופ שלי נשבר". כלומר…‬

643
00:37:16,525 --> 00:37:20,238
‫הוא שאל אם אני משתכן במלון,‬
‫זה בלבל אותו. "אתה משתכן כאן?"‬

644
00:37:20,321 --> 00:37:23,658
‫אמרתי, "אתה חושב שהתקשרתי לקבלה‬
‫ממלון אחר?"‬

645
00:37:27,870 --> 00:37:30,248
‫אז הוא אמר, "אני לא יודע מה זה.‬

646
00:37:30,331 --> 00:37:33,334
‫אבל יש כאן בחור צעיר.‬
‫אשלח אותו, הוא יעזור לך".‬

647
00:37:33,417 --> 00:37:34,585
‫אמרתי, "נהדר".‬

648
00:37:34,669 --> 00:37:37,380
‫הבחור מגיע ודופק על דלתי. אני פותח,‬

649
00:37:37,463 --> 00:37:38,673
‫הוא בגיל של אבא שלי.‬

650
00:37:39,215 --> 00:37:42,718
‫אני רואה אותו ואומר,‬
‫"טוב, אין צורך לעשות את זה.‬

651
00:37:42,802 --> 00:37:45,054
‫כלומר, אני יודע ששמעת על זה,‬

652
00:37:45,137 --> 00:37:47,348
‫אבל אם אני לא מתקן, גם אתה לא תצליח".‬

653
00:37:47,932 --> 00:37:51,185
‫אבל הוא מהדור שעדיין רוצה לנסות, אז…‬

654
00:37:53,187 --> 00:37:54,146
‫נתתי לו להיכנס.‬

655
00:37:54,230 --> 00:37:57,984
‫הוא נכנס לחדרי והתיישב על המיטה שלי‬
‫קצת יותר מדי לעומק, לדעתי.‬

656
00:38:01,112 --> 00:38:03,781
‫אני זוכר שהשוקיים שלו נגעו במיטה,‬

657
00:38:03,864 --> 00:38:06,659
‫אמרתי, "הרגליים שלך מתנדנדות?‬
‫כמה רחוק תשב?‬

658
00:38:09,453 --> 00:38:11,330
‫קר לך? אתה רוצה שמיכה?"‬

659
00:38:14,500 --> 00:38:16,961
‫הוא לוקח את השלט ולוחץ על כל הכפתורים.‬

660
00:38:17,044 --> 00:38:18,879
‫אמרתי, "לא נראה לי שזה יעזור".‬

661
00:38:18,963 --> 00:38:21,549
‫הוא אמר, "בוא נמשיך לנסות". אמרתי, "טוב…‬

662
00:38:22,967 --> 00:38:25,344
‫אפעיל מקלחת ואפתח חלון, בוא ננסה הכול.‬

663
00:38:25,428 --> 00:38:29,015
‫נכון? בוא נראה, אולי זה נדלק.‬
‫מי יודע? אולי הכול מחובר".‬

664
00:38:31,475 --> 00:38:33,352
‫אז לא הצלחנו והוא אמר, "טוב.‬

665
00:38:33,436 --> 00:38:35,604
‫יש בחור צעיר יותר שאמור להגיע".‬

666
00:38:35,688 --> 00:38:37,732
‫בשלב הזה אמרתי, "אני הבחור הצעיר".‬

667
00:38:37,815 --> 00:38:40,109
‫אמרתי, "לא… זה בסדר, לא צריך".‬

668
00:38:40,192 --> 00:38:43,863
‫הוא אמר, "לא, זה מיליניאל".‬
‫אמרתי, "טוב. עכשיו זה מתקדם".‬

669
00:38:44,905 --> 00:38:47,658
‫זה מה שמיליניאל עושה,‬
‫הוא נולד עם הטכנולוגיה.‬

670
00:38:47,742 --> 00:38:50,161
‫הוא יידע לתקן את זה. התלהבתי.‬

671
00:38:50,244 --> 00:38:53,039
‫"נהדר". "הוא יגיע בעוד שעה". "נפלא".‬

672
00:38:53,539 --> 00:38:55,958
‫אתם יודעים כמה מהר המיליניאל תיקן את זה?‬

673
00:38:56,042 --> 00:38:59,378
‫לעולם לא אדע,‬
‫כי הוא לא בא לעבודה באותו ערב. אז…‬

674
00:39:04,008 --> 00:39:05,509
‫לא התקשר, כלום.‬

675
00:39:05,593 --> 00:39:09,055
‫ידעתי את זה כי המבוגר התקשר אליי,‬
‫הוא היה אמור להחליף אותו.‬

676
00:39:09,138 --> 00:39:11,932
‫הוא ממש כעס. הוא שונא את המיליניאל.‬

677
00:39:12,016 --> 00:39:14,518
‫הוא אמר, "הוא לא בא לעבודה, הוא לא רציני.‬

678
00:39:14,602 --> 00:39:15,853
‫הוא אלרגי לבוטנים".‬

679
00:39:15,936 --> 00:39:17,396
‫אמרתי, "טוב, ובכן…"‬

680
00:39:20,566 --> 00:39:23,611
‫לבסוף תיקנתי בעצמי, כי זה לא היה בחשמל.‬

681
00:39:23,736 --> 00:39:26,447
‫אז זה… כן, זו אשמתי.‬

682
00:39:29,784 --> 00:39:31,202
‫למחרת בבוקר,‬

683
00:39:31,285 --> 00:39:33,704
‫התמודדתי עם הדור של בתי.‬

684
00:39:33,788 --> 00:39:37,583
‫זה דור שחושב רק על עצמו, נכון?‬

685
00:39:37,666 --> 00:39:40,544
‫אז ירדנו למזנון של ארוחת הבוקר.‬

686
00:39:40,628 --> 00:39:43,047
‫כולנו עוברים שם, יש לפניי ילדה.‬

687
00:39:43,130 --> 00:39:44,715
‫היא לקחה ואפל.‬

688
00:39:44,799 --> 00:39:46,008
‫היא לוקחת ואפל,‬

689
00:39:46,092 --> 00:39:48,469
‫יש קנקן מלא בסירופ על צלחת.‬

690
00:39:48,969 --> 00:39:53,432
‫מוזגים ומחזירים אותו לצלחת,‬
‫ואז הולכים לאכול את ארוחת הבוקר.‬

691
00:39:53,516 --> 00:39:57,353
‫אז היא מרימה את הסירופ‬
‫ולוקחת אותו לשולחן שלה.‬

692
00:39:58,354 --> 00:39:59,605
‫עכשיו אין סירופ.‬

693
00:40:00,356 --> 00:40:02,733
‫חוץ ממני, אף אחד לא ראה את זה קורה.‬

694
00:40:02,817 --> 00:40:05,736
‫שמעתי אנשים שואלים איפה הסירופ.‬

695
00:40:05,820 --> 00:40:07,196
‫זה מתחיל להיות בעיה.‬

696
00:40:07,696 --> 00:40:10,741
‫אנשים שואלים איפה הסירופ‬
‫והמלון אומר, "לא יודע,‬

697
00:40:10,825 --> 00:40:12,660
‫כל הסירופ שיש לנו היה שם".‬

698
00:40:14,787 --> 00:40:17,498
‫אני יודע איפה זה, אבל אני לא רוצה להתערב.‬

699
00:40:17,581 --> 00:40:18,833
‫לא התעוררתי וחשבתי,‬

700
00:40:18,916 --> 00:40:20,835
‫"אני מקווה שאדבר עם כולם הבוקר".‬

701
00:40:23,379 --> 00:40:27,091
‫כשאתה קם מהמיטה אתה לא אומר,‬
‫"אני מקווה שאכנס למרכז העניינים".‬

702
00:40:29,510 --> 00:40:31,971
‫אז אני מנסה לומר משהו ליד אנשים.‬

703
00:40:32,054 --> 00:40:34,473
‫"אולי מישהו לקח את זה לשולחן, כדאי לחפש".‬

704
00:40:35,057 --> 00:40:36,392
‫אני ממשיך הלאה.‬

705
00:40:36,475 --> 00:40:39,019
‫"רואה את השולחן של הילדה ההיא?‬
‫אולי זה שם".‬

706
00:40:41,272 --> 00:40:42,857
‫אף אחד לא עלה על זה.‬

707
00:40:42,940 --> 00:40:45,901
‫נאלצתי להביא אותו.‬
‫הילדה יושבת עם חברים שלה.‬

708
00:40:45,985 --> 00:40:47,027
‫אז הלכתי אליהם…‬

709
00:40:47,695 --> 00:40:50,156
‫אמרתי, "היי, אפשר לקבל את הסירופ?‬

710
00:40:50,239 --> 00:40:51,907
‫זה בשביל כל המלון".‬

711
00:40:52,491 --> 00:40:56,620
‫והיא אמרה… כולם אמרו "מה שתגיד",‬
‫הם פשוט נפנפו אותי.‬

712
00:40:57,246 --> 00:41:01,375
‫ואז יצא האבא שבי.‬
‫אמרתי, "טוב, להבא, רק שתדעו,‬

713
00:41:01,459 --> 00:41:04,336
‫אני בסדר גמור ואתם הרסתם‬
‫את ארוחת הבוקר לכולם.‬

714
00:41:06,130 --> 00:41:08,966
‫אני לא יודע אם אי פעם אכלתם בציבור,‬

715
00:41:09,049 --> 00:41:12,428
‫אבל אתם רואים אותי עם מגש ביצים?‬
‫לקחתי את כל הביצים?‬

716
00:41:13,846 --> 00:41:17,099
‫עשיתם הכול ומשום מה חשבתם‬
‫שכל הסירופ שייך לכם.‬

717
00:41:17,183 --> 00:41:18,851
‫איפה ההורים שלכם בכלל?"‬

718
00:41:18,934 --> 00:41:21,729
‫כמה מהם התחילו לבכות,‬
‫ולמען האמת זה היה די נחמד.‬

719
00:41:23,898 --> 00:41:27,610
‫התרחקתי מעצמי קצת,‬
‫אני אוהב ללמד ילדים אחרים משמעת.‬

720
00:41:31,864 --> 00:41:34,658
‫ולצחוק על הדור שלי,‬

721
00:41:34,742 --> 00:41:37,077
‫כדי שלא תחשבו שאני מנסה לדלג עליו.‬

722
00:41:37,161 --> 00:41:40,748
‫הייתי במלון אחר. זו תקרית נוספת עם סירופ.‬

723
00:41:40,831 --> 00:41:42,917
‫אני אוהב ואפלס וסירופ,‬

724
00:41:43,000 --> 00:41:45,377
‫אני נמצא עם סירופ די הרבה, ו…‬

725
00:41:46,504 --> 00:41:49,340
‫היינו ב"הולידיי אין אקספרס"‬
‫וארוחת הבוקר שם,‬

726
00:41:49,423 --> 00:41:52,635
‫מסובבים ידית של קורנפלקס‬
‫וארבע חתיכות נופלות.‬

727
00:41:53,177 --> 00:41:56,639
‫זה כמו מתקן להאכלת חתול בסופ"ש ארוך.‬
‫אתה אומר, "זה מספיק".‬

728
00:41:59,141 --> 00:42:00,559
‫הייתה בלילה וסירופ.‬

729
00:42:00,643 --> 00:42:03,020
‫אתה צריך להכין את הוואפל בעצמך.‬

730
00:42:03,103 --> 00:42:06,190
‫אתה שופך בלילה על המתקן,‬
‫אתה סוגר והופך, הוא ננעל.‬

731
00:42:06,273 --> 00:42:09,026
‫זה מתבשל לשתי דקות,‬
‫אתה הופך ופותח אותו,‬

732
00:42:09,109 --> 00:42:11,111
‫חצי מהוואפל יורד וחצי נשאר לנצח.‬

733
00:42:13,489 --> 00:42:14,448
‫ככה אוכלים ואפל.‬

734
00:42:16,200 --> 00:42:18,744
‫אז אני עם חבר שלי, הוא בגילי.‬

735
00:42:18,827 --> 00:42:22,748
‫אנחנו מתקדמים והוא לפניי.‬
‫אנחנו לא מדברים, פשוט מתקדמים.‬

736
00:42:22,831 --> 00:42:25,834
‫הוא מגיע לזה.‬
‫הבלילה והסירופ במכלים שקופים.‬

737
00:42:25,918 --> 00:42:27,836
‫הם לא מסומנים אבל המכלים שקופים.‬

738
00:42:28,379 --> 00:42:30,881
‫הוא לוקח סירופ ושופך אותו על מתקן הוואפל.‬

739
00:42:32,466 --> 00:42:36,220
‫אני לא עוצר אותו, כי הוא לא בקטע‬
‫שהוא לא יודע מה לעשות.‬

740
00:42:36,303 --> 00:42:39,056
‫הוא עושה את זה בקטע‬
‫שבטח ננסה את זה אחריו.‬

741
00:42:39,765 --> 00:42:41,475
‫כלומר, הוא פשוט…‬

742
00:42:41,559 --> 00:42:44,019
‫ממש רציתי לראות מה הוא מכין. כאילו…‬

743
00:42:44,770 --> 00:42:46,689
‫אולי הוא יודע משהו שאני לא יודע.‬

744
00:42:47,690 --> 00:42:49,692
‫הוא סוגר והופך את המתקן, זה מתבשל.‬

745
00:42:49,775 --> 00:42:52,611
‫הוא מסתכל עלינו וכל התור כאילו…‬

746
00:42:52,695 --> 00:42:54,196
‫"כן, מה ייצא מזה?"‬

747
00:42:57,199 --> 00:43:00,160
‫ויוצא משם עשן שחור, זה מה שיוצא.‬

748
00:43:00,244 --> 00:43:05,165
‫כלומר, עשן שחור וסמיך ממלא את הלובי.‬

749
00:43:05,249 --> 00:43:07,126
‫המנהל בא ואומר, "מה אתה עושה?"‬

750
00:43:07,209 --> 00:43:09,545
‫הוא אומר, "כנראה שטעיתי, זה לא מסומן".‬

751
00:43:09,628 --> 00:43:12,214
‫הבחור אומר, "הם במכלים שקופים.‬

752
00:43:14,049 --> 00:43:16,051
‫אינך מבחין בין בלילה וסירופ?"‬

753
00:43:16,135 --> 00:43:20,306
‫הוא אמר, "זה בטח קורה המון". הוא אמר,‬
‫"עבדתי כאן כל חיי ולא ראיתי דבר כזה".‬

754
00:43:23,225 --> 00:43:25,311
‫אז זרקו את מתקן הוואפל לפח.‬

755
00:43:25,394 --> 00:43:28,480
‫הם פשוט נאלצו לזרוק אותו. זה נגמר.‬

756
00:43:28,564 --> 00:43:31,442
‫עכשיו אין ואפל. רצינו לאכול ואפל,‬

757
00:43:31,525 --> 00:43:33,611
‫אבל עכשיו זה זרוק בפח.‬

758
00:43:36,447 --> 00:43:38,157
‫הוא מסתובב ומסתכל,‬

759
00:43:38,240 --> 00:43:41,327
‫ויש תור של אנשים עם צלחת חד פעמית…‬

760
00:43:43,495 --> 00:43:44,872
‫כולם עצובים.‬

761
00:43:46,040 --> 00:43:48,834
‫מישהו מאחור אומר, "כיוונתי שעון בשביל זה".‬

762
00:43:52,963 --> 00:43:57,176
‫שני אנשים היו יחפים. "רצתי לכאן‬
‫בלי נעליים במעלית, פחדתי שאפספס".‬

763
00:44:01,221 --> 00:44:04,558
‫ההורים שלי בשנות ה-60 לחייהם.‬

764
00:44:04,642 --> 00:44:08,354
‫וכשההורים שלכם מגיעים לגיל 60, רק שתדעו,‬

765
00:44:08,437 --> 00:44:12,191
‫אתה מבין… אתה אומר, "טוב.‬
‫אני אחראי על המשפחה הזו כעת".‬

766
00:44:12,274 --> 00:44:13,108
‫נכון?‬

767
00:44:14,693 --> 00:44:16,779
‫הם לא מוותרים על עצמם בכוונה,‬

768
00:44:16,862 --> 00:44:19,782
‫הם פשוט מתחילים לעשות דברים‬
‫ואתה אומר, "לא יודע…"‬

769
00:44:21,450 --> 00:44:24,787
‫הלכנו לקניות לפני כמה ימים‬
‫וחזרנו ברגל לאוטו,‬

770
00:44:24,870 --> 00:44:27,581
‫היינו בחנות במשך שעה. חזרנו ואבא שלי…‬

771
00:44:27,665 --> 00:44:29,333
‫הדלת של הנהג פתוחה לגמרי.‬

772
00:44:31,543 --> 00:44:32,586
‫הוא נהג…‬

773
00:44:33,587 --> 00:44:36,590
‫פתח את הדלת כדי להיכנס והמשיך ללכת.‬

774
00:44:39,385 --> 00:44:41,178
‫הוא נוהג כבר 50 שנה.‬

775
00:44:42,137 --> 00:44:43,639
‫כיום יש מכוניות מטורפות,‬

776
00:44:43,722 --> 00:44:46,183
‫אבל מה שלא השתנה כבר 50 שנה,‬

777
00:44:46,266 --> 00:44:48,227
‫זה שצריך לפתוח ולסגור את הדלת.‬

778
00:44:51,772 --> 00:44:53,857
‫אבי לבש מכנסיים של אימי בהלוויה.‬

779
00:44:57,069 --> 00:45:00,030
‫באותו יום אמרתי,‬
‫"לא נשמע בקולו יותר". נכון?‬

780
00:45:01,782 --> 00:45:04,159
‫"אנחנו נשמור עליו, אין לו מושג מה קורה".‬

781
00:45:06,453 --> 00:45:10,708
‫זה בדרך כלל מתחיל לקרות‬
‫כשאתה מתחיל לארח את המשפחה בחגים,‬

782
00:45:10,791 --> 00:45:13,168
‫במקום להתארח אצל ההורים. אז זה מתחיל.‬

783
00:45:13,252 --> 00:45:17,256
‫ההורים שלי, כשזה התחיל,‬
‫הם עברו לדירה עם שני חדרי שינה.‬

784
00:45:17,965 --> 00:45:20,300
‫הם רצו לארח אותנו בחג ההודיה,‬

785
00:45:20,384 --> 00:45:21,885
‫אבל אין להם מספיק מקום.‬

786
00:45:21,969 --> 00:45:23,721
‫אנחנו 20 אנשים,‬

787
00:45:23,804 --> 00:45:27,015
‫זה כמו סטודנט שאומר,‬
‫"שנעשה את חג המולד בחדרי במעונות?"‬

788
00:45:28,267 --> 00:45:29,476
‫יש שולחן לארבעה,‬

789
00:45:29,560 --> 00:45:32,563
‫ואז שמים רכבת של מגשי טלוויזיה ושידות לילה‬

790
00:45:32,646 --> 00:45:34,398
‫שמתפתלים לאורך המסדרון.‬

791
00:45:35,315 --> 00:45:38,235
‫אתה יושב על מדרגות, הילדים אוכלים במכונית.‬

792
00:45:38,318 --> 00:45:40,821
‫אמרנו, "חזרו למכונית.‬
‫אי אפשר לאכול בפנים".‬

793
00:45:41,739 --> 00:45:42,990
‫לאימי לא היה קטשופ,‬

794
00:45:43,073 --> 00:45:45,576
‫אמרתי, "לכולם יש קטשופ. זה מגיע עם הבית".‬

795
00:45:47,161 --> 00:45:50,748
‫אם אכנס לבית של אלכוהוליסט, יהיה לו קטשופ.‬
‫המשפחה שלו תעזוב,‬

796
00:45:50,831 --> 00:45:53,500
‫אבל אם אבקש קטשופ הוא יגיד,‬
‫"אני לא כזה דפוק".‬

797
00:45:57,421 --> 00:46:00,132
‫אז גדלתי בשנות ה-80 וה-90,‬

798
00:46:00,215 --> 00:46:02,009
‫הייתי ילד בשנות ה-80 וה-90.‬

799
00:46:02,092 --> 00:46:05,763
‫בשנות ה-80 וה-90, ילדים נחטפו לא מעט.‬

800
00:46:07,514 --> 00:46:11,894
‫אני לא מנסה לומר שהיינו שווים יותר,‬
‫או משהו. אני…‬

801
00:46:14,646 --> 00:46:17,483
‫היינו בחוץ יותר. היו יותר הזדמנויות.‬

802
00:46:17,566 --> 00:46:19,902
‫היה קל יותר להכניס אותנו למסחריות.‬

803
00:46:21,153 --> 00:46:22,780
‫זה לא היה קשה, ו…‬

804
00:46:23,655 --> 00:46:28,035
‫אז פעם הורים צפו בטלוויזיה‬
‫וזה הפחיד את ההורים.‬

805
00:46:28,118 --> 00:46:30,829
‫עכשיו יש המון תוכניות פשע.‬

806
00:46:30,913 --> 00:46:34,082
‫כל מה שרואים זה פשע, פודקאסטים על פשע,‬
‫סרטי פשע.‬

807
00:46:34,166 --> 00:46:35,542
‫רואים את זה המון.‬

808
00:46:35,626 --> 00:46:37,419
‫אבל פעם היו מעט ערוצים,‬

809
00:46:37,503 --> 00:46:40,464
‫והם צפו בתוכניות בעלות השפעה רבה.‬

810
00:46:40,547 --> 00:46:43,050
‫הוריי צפו בתוכנית "רסקיו 911".‬

811
00:46:43,801 --> 00:46:45,969
‫הם עשו שחזורים של פשעים,‬

812
00:46:46,053 --> 00:46:46,887
‫וזה היה חזק.‬

813
00:46:46,970 --> 00:46:49,431
‫אני צפיתי בשלוש שניות של "רסקיו 911".‬

814
00:46:49,515 --> 00:46:51,183
‫אני זוכר שנכנסתי לסלון,‬

815
00:46:51,266 --> 00:46:54,603
‫הוריי צופים בזה, אני מביט בטלוויזיה,‬
‫הבחור עוטה מסכת סקי,‬

816
00:46:54,686 --> 00:46:57,439
‫ואישה ישנה כשרגליה מציצות מהשמיכה,‬

817
00:46:57,523 --> 00:46:58,857
‫והוא מעסה את כף רגליה.‬

818
00:46:59,775 --> 00:47:01,485
‫זה כל מה שראיתי. המשכתי ללכת.‬

819
00:47:02,319 --> 00:47:04,238
‫אני לא יודע מה קרה לפני או אחרי,‬

820
00:47:04,321 --> 00:47:07,449
‫אבל אני לא יודע שלעולם לא ישנתי‬
‫כשרגליי מחוץ לשמיכה…‬

821
00:47:08,867 --> 00:47:11,578
‫כי ראיתי את זה בטעות לפני 30 שנה.‬

822
00:47:12,329 --> 00:47:15,791
‫נורא חם לי בכפות הרגליים‬
‫ואני כל כך רוצה להוציא אותן.‬

823
00:47:17,376 --> 00:47:21,797
‫אני מנסה את זה מדי לילה במשך 30 שנה,‬

824
00:47:21,880 --> 00:47:25,175
‫ואז התמונה הזו צצה בראשי‬
‫ואני מכניס אותן בחזרה.‬

825
00:47:27,594 --> 00:47:31,390
‫אני במלון וחושב, "הוא לא יכול להיכנס לכאן,‬
‫נעלת הכול".‬

826
00:47:31,473 --> 00:47:34,560
‫ואני חושב, "בדיוק לזה הוא חיכה,‬
‫הוא בטח כבר נכנס".‬

827
00:47:39,439 --> 00:47:43,193
‫אז הוריי צפו ב"רסקיו 911" על ילד שנעלם.‬

828
00:47:43,694 --> 00:47:45,404
‫זה הפחיד אותם והם אמרו…‬

829
00:47:45,487 --> 00:47:49,491
‫הם לקחו את זה בקטע של "יחטפו אתכם,‬
‫אין מה לעשות, זה יקרה".‬

830
00:47:50,742 --> 00:47:52,411
‫הם רצו שנתכונן לזה.‬

831
00:47:53,036 --> 00:47:55,289
‫אז במקום ללמוד הגנה עצמית,‬

832
00:47:55,914 --> 00:47:58,166
‫לתת לנו רובה, משהו…‬

833
00:47:58,250 --> 00:48:02,421
‫מה שהם עשו…‬
‫נכון שתולים מודעות, אם ילד נעלם?‬

834
00:48:02,504 --> 00:48:04,339
‫הם אמרו, "בואו נכין את המודעה.‬

835
00:48:05,924 --> 00:48:07,843
‫"פשוט נעשה את זה". אתם מבינים?‬

836
00:48:08,969 --> 00:48:10,971
‫אם ילד נעלם, תולים מודעה.‬

837
00:48:11,054 --> 00:48:13,557
‫שמים תמונה של הילד ואת המידע מתחתיה.‬

838
00:48:13,640 --> 00:48:15,350
‫משקל, גובה, צבע עיניים והכול.‬

839
00:48:15,851 --> 00:48:18,186
‫במקום לעשות את המודעה, הם הכריחו אותנו‬

840
00:48:18,270 --> 00:48:20,272
‫לכתוב על נייר‬

841
00:48:20,355 --> 00:48:22,691
‫את השם שלנו, הגובה, המשקל, צבע העיניים,‬

842
00:48:22,774 --> 00:48:25,027
‫החזקנו את זה ליד קיר…‬

843
00:48:25,694 --> 00:48:27,279
‫והם צילמו אותנו.‬

844
00:48:28,530 --> 00:48:31,074
‫זו תמונה שלנו, מחזיקים את המידע שלנו.‬

845
00:48:34,912 --> 00:48:38,040
‫הם אמרו, "כששוטרים יגידו לנו לעשות מודעה,‬

846
00:48:38,123 --> 00:48:40,959
‫נגיד, "ובכן, חיכינו שזה יקרה.‬

847
00:48:42,794 --> 00:48:45,380
‫כבר יש לנו כזו, ניתן אותה למשטרה".‬

848
00:48:45,464 --> 00:48:48,800
‫לדעתי, אם היו חוטפים אותנו,‬
‫ההורים שלי היו בכלא עכשיו.‬

849
00:48:50,427 --> 00:48:52,596
‫איש לא יאמין שצילמתם תמונות מראש.‬

850
00:48:53,472 --> 00:48:56,350
‫הם יסתכלו על זה ויגידו,‬
‫"ספרו לנו איפה הילדים.‬

851
00:48:56,433 --> 00:48:59,436
‫זו תהיה הדרך הקלה.‬
‫מעולם לא ראיתי דבר כזה".‬

852
00:49:01,772 --> 00:49:05,359
‫הם הדפיסו את זה ב"וולמארט",‬
‫לא יכולת לעשות זאת בבית.‬

853
00:49:05,442 --> 00:49:07,235
‫הראית לאנשים שאתה משוגע.‬

854
00:49:08,695 --> 00:49:10,364
‫נכנסו ל"וולמארט" והבחור בטח אמר,‬

855
00:49:10,447 --> 00:49:14,242
‫"אוכל לדבר עם הילדים לבד לרגע?‬
‫אשמח לפטפט איתם".‬

856
00:49:16,203 --> 00:49:19,247
‫אז אני גם נשוי.‬

857
00:49:20,040 --> 00:49:23,126
‫אשתי ואני חגגנו 14 שנות נישואין.‬

858
00:49:23,627 --> 00:49:25,170
‫ו… תודה.‬

859
00:49:28,340 --> 00:49:30,342
‫אנחנו ביחד כבר 20 שנה,‬

860
00:49:30,425 --> 00:49:33,303
‫פגשתי אותה לפני שנכנסתי לקומדיה.‬

861
00:49:33,387 --> 00:49:34,930
‫עבדנו ב"אפלביז" ביחד.‬

862
00:49:35,472 --> 00:49:38,600
‫שם נפגשנו.‬
‫אנחנו מעריצים גדולים של "אפלביז".‬

863
00:49:38,684 --> 00:49:40,102
‫עד היום. רגע.‬

864
00:49:40,936 --> 00:49:44,564
‫תנו לי רק… נדמה לי… כן, זה חזק.‬

865
00:49:47,025 --> 00:49:50,112
‫כמה… לא כולם עושים את אותה העבודה?‬
‫כאילו…‬

866
00:49:51,738 --> 00:49:55,075
‫שיגידו, "אני כבר כאן, אתה לא צריך לבוא".‬

867
00:49:56,118 --> 00:49:58,537
‫זה מה שכדאי להם לעשות, שידברו יותר.‬

868
00:49:58,620 --> 00:50:02,207
‫"אני כאן". והוא עונה, "אני…‬
‫טוב, לא ידעתי שאתה כאן".‬

869
00:50:02,290 --> 00:50:05,544
‫הוא אומר, "כן, אז אל תבוא.‬
‫אני אשאר פה ואתה תישאר שם.‬

870
00:50:05,627 --> 00:50:08,588
‫זה הקטע שלנו,‬
‫שאנחנו יכולים להישאר כאן. נכון?"‬

871
00:50:12,050 --> 00:50:12,884
‫טוב.‬

872
00:50:12,968 --> 00:50:14,720
‫אשתי ואני נפגשנו ב"אפלביז".‬

873
00:50:15,220 --> 00:50:17,222
‫זה היה לפני שנכנסתי לקומדיה,‬

874
00:50:17,305 --> 00:50:19,307
‫אני הייתי מארח והיא מלצרית.‬

875
00:50:19,850 --> 00:50:21,893
‫מישהו שאל אותה לאחרונה,‬

876
00:50:21,977 --> 00:50:25,355
‫"היי, את חושבת…‬
‫דמיינת לעצמך כשהתחלתם לצאת,‬

877
00:50:25,439 --> 00:50:27,691
‫שחייכם יהיו כפי שהם היום?"‬

878
00:50:27,774 --> 00:50:29,735
‫היא אמרה, "כשנפגשנו הוא היה מארח,‬

879
00:50:29,818 --> 00:50:32,112
‫לא חשבתי שהוא די חכם כדי להיות מלצר.‬

880
00:50:32,696 --> 00:50:33,864
‫אז… כן.‬

881
00:50:34,406 --> 00:50:36,992
‫התקדמנו קצת יותר מכפי שציפיתי".‬

882
00:50:38,452 --> 00:50:41,872
‫אמרתי לה שארצה להיות מלצר והיא אמרה,‬
‫"אל תוותר על החלום.‬

883
00:50:42,748 --> 00:50:45,042
‫אם תתאמץ, תצליח לשנן את התפריט".‬

884
00:50:48,545 --> 00:50:52,507
‫אני ואשתי… אני החולם בצוות שלנו.‬

885
00:50:52,591 --> 00:50:56,303
‫בכל נישואים, אחד מכם הוא החולם.‬

886
00:50:56,386 --> 00:51:00,057
‫"כסף זה לא אמיתי, בוא נכייף כמה שאפשר".‬

887
00:51:00,140 --> 00:51:01,600
‫והשני שונא ליהנות.‬

888
00:51:04,186 --> 00:51:05,312
‫כך בונים נישואים.‬

889
00:51:05,395 --> 00:51:07,731
‫אם שניכם חולמים, תהיו הומלסים בתוך שעה.‬

890
00:51:09,441 --> 00:51:12,569
‫צריך שמישהו יגיד,‬
‫"מישהו מכייף? אשים לזה קץ".‬

891
00:51:13,987 --> 00:51:16,531
‫"אתם נהנים? תפסיקו.‬
‫המזגן פועל? תכבו אותו".‬

892
00:51:18,575 --> 00:51:20,410
‫התחתנתי עם אבא שלי, למעשה.‬

893
00:51:21,411 --> 00:51:25,165
‫בגלל אבא שלי, חשבתי שהפעלת מזגן עולה‬
‫מאה־אלף דולר ליום.‬

894
00:51:27,626 --> 00:51:30,962
‫בנסיעות חשבתי שאם נדליק אותו,‬
‫המכונית תתפוצץ.‬

895
00:51:31,046 --> 00:51:33,340
‫שהדלק ייגמר מייד.‬

896
00:51:33,423 --> 00:51:34,549
‫"מישהו הדליק מזגן?"‬

897
00:51:36,093 --> 00:51:37,594
‫אשתי תמיד בסביבה.‬

898
00:51:37,677 --> 00:51:39,721
‫אני מרגיש שהיא תמיד קרובה,‬

899
00:51:39,805 --> 00:51:43,391
‫במיוחד בבית, זה כאילו שהתחתנתי עם חתולה.‬
‫"את תמיד עליי".‬

900
00:51:45,894 --> 00:51:49,689
‫אם אני הולך לשירותים היא אומרת,‬
‫"אצבע את דלת השירותים כשאתה שם".‬

901
00:51:51,358 --> 00:51:55,695
‫אני אומר, "תוכלי לעשות את זה אח"כ?"‬
‫"לא, היה לי זמן, אבל חיכיתי שתיכנס,‬

902
00:51:55,779 --> 00:51:57,072
‫ואז רציתי להתחיל".‬

903
00:52:00,033 --> 00:52:03,161
‫אם אני אוכל משהו שהיא מתנגדת לו,‬
‫היא פשוט צצה.‬

904
00:52:03,745 --> 00:52:05,080
‫אני מנסה להסתיר את זה.‬

905
00:52:05,163 --> 00:52:09,084
‫אני יכול לאכול עוגיית אוראו בעליית הגג‬
‫בשלוש לפנות בוקר.‬

906
00:52:09,167 --> 00:52:12,129
‫ואני בטוח שהאור יידלק והיא תגיד,‬

907
00:52:12,212 --> 00:52:13,421
‫"מה אתה עושה כאן?"‬

908
00:52:16,716 --> 00:52:18,760
‫אם אני אשאל, "מה את עושה כאן?"‬

909
00:52:18,844 --> 00:52:21,555
‫היא תגיד, "אני תמיד פה,‬
‫עושה דברים בעליית הגג".‬

910
00:52:26,268 --> 00:52:28,270
‫היא התקינה "לייף 360" בטלפון שלי.‬

911
00:52:28,353 --> 00:52:30,355
‫כך מאתרים אותך כשלא נמצאים לידך.‬

912
00:52:30,438 --> 00:52:32,607
‫אולי אינכם יודעים שזה בטלפון שלכם.‬

913
00:52:33,108 --> 00:52:35,443
‫זה יותר גרוע ממה שהממשלה עושה.‬

914
00:52:35,527 --> 00:52:37,779
‫אני מעדיף שהממשלה תעקוב אחריי ולא היא.‬

915
00:52:39,030 --> 00:52:43,118
‫היא מתקשרת אליי, "למה אתה במזנון דונאטס"?‬
‫אמרתי, "לא אחיה ככה, בסדר?"‬

916
00:52:45,245 --> 00:52:46,329
‫אם בא לי דונאטס,‬

917
00:52:46,413 --> 00:52:49,916
‫לא אנעל את הטלפון בלוקר של מכון כושר‬
‫ואשלם על דונאטס במזומן.‬

918
00:52:55,005 --> 00:52:57,215
‫עשיתי את זה, אבל לא אעשה זאת בכל פעם.‬

919
00:53:01,052 --> 00:53:03,805
‫אסור לי ללכת לחנות שיש לה קופונים שלה.‬

920
00:53:03,889 --> 00:53:07,726
‫אני הולך בחניון ומקבל טלפון,‬
‫"אל תקנה כלום. יש לי קופון".‬

921
00:53:08,268 --> 00:53:11,563
‫אמרתי, "נראה לך שאבוא לקחת את הקופון?‬
‫את חושבת שזה יקרה?‬

922
00:53:12,522 --> 00:53:14,441
‫אנסה לשלם יותר בגלל שהתקשרת.‬

923
00:53:15,692 --> 00:53:19,988
‫אני לא יודע אם זה מותר ב'טארגט',‬
‫אבל אנסה להעלות את המחיר של משחת השיניים.‬

924
00:53:21,781 --> 00:53:23,992
‫תקווי שלא יבקשו ממני לעגל. אני מעגל!"‬

925
00:53:25,785 --> 00:53:28,538
‫אני שונא קופונים והיא מכורה אליהם.‬

926
00:53:29,289 --> 00:53:33,251
‫היא לא מרשה לי. "יש לי קופון",‬
‫ואני מרגיש מטופש.‬

927
00:53:34,294 --> 00:53:38,298
‫אני קונה דאודורנט ואומר,‬
‫"אין לי את כל הכסף, אבל אני כמעט שם,‬

928
00:53:38,381 --> 00:53:40,008
‫אבל יש לי את הקופון הזה.‬

929
00:53:40,634 --> 00:53:42,928
‫יום אחד אני מקווה לשלם מחיר מלא.‬

930
00:53:43,553 --> 00:53:45,472
‫אנחנו חוסכים כמה שאפשר".‬

931
00:53:48,266 --> 00:53:49,976
‫אחת המריבות הטובות שלנו…‬

932
00:53:50,060 --> 00:53:53,688
‫כלומר, המריבה לא הייתה טובה,‬
‫היא הייתה מגוחכת.‬

933
00:53:54,439 --> 00:53:56,566
‫זה היה על הביטוי "במכה אחת".‬

934
00:53:57,776 --> 00:53:58,902
‫רק בגלל הביטוי הזה.‬

935
00:53:59,694 --> 00:54:00,612
‫אשתי ואני…‬

936
00:54:01,112 --> 00:54:05,533
‫רגע, אני… זה האחרון, אני שומע אותו ברקע.‬

937
00:54:06,243 --> 00:54:07,953
‫כי שומעים אותו ממרחקים.‬

938
00:54:08,536 --> 00:54:10,538
‫ואז הוא טס לכיוון ההוא.‬

939
00:54:10,622 --> 00:54:13,041
‫נכון שנשמע שהוא טס לכיוון השני? טוב.‬

940
00:54:13,124 --> 00:54:16,753
‫אתם בכלל לא שומעים אותו‬
‫ואני סתם תקוע כאן, כלומר…‬

941
00:54:16,836 --> 00:54:18,546
‫זה רודף אותי עד סוף חיי.‬

942
00:54:19,422 --> 00:54:25,220
‫בכל מופע, נחזור לאולמות ואני אגיד,‬
‫"אתם שומעים מסוק בתוך הבניין?"‬

943
00:54:25,303 --> 00:54:27,222
‫אגיד, "כן, שומעים? כולם שומעים?‬

944
00:54:27,305 --> 00:54:29,683
‫תשכבו על הרצפה, תהיו בשקט. זה מסוק?"‬

945
00:54:34,688 --> 00:54:35,647
‫טוב.‬

946
00:54:35,730 --> 00:54:38,358
‫אז רבנו בגלל הביטוי "במכה אחת".‬

947
00:54:39,150 --> 00:54:40,193
‫רק בגלל הביטוי.‬

948
00:54:40,277 --> 00:54:43,488
‫אם אתם נשואים טריים, זה לא נשמע הגיוני.‬

949
00:54:43,571 --> 00:54:46,074
‫נכון, זה לא. זו מריבה של עשר שנים ומעלה.‬

950
00:54:46,866 --> 00:54:51,162
‫זה לאחר המריבות על הכלים,‬
‫ומריבות על קיפול בגדים.‬

951
00:54:51,246 --> 00:54:53,331
‫זה השלב שבו הן מנסות לשבור את רוחך.‬

952
00:54:55,208 --> 00:54:58,712
‫אתה כמעט כמו שהן רוצות אותך,‬
‫וזו המריבה שמפילה אותך.‬

953
00:55:00,922 --> 00:55:03,508
‫אשתי רצתה לבקר את הוריה בסופ"ש,‬

954
00:55:03,591 --> 00:55:05,260
‫וההורים שלה גרושים.‬

955
00:55:05,343 --> 00:55:08,305
‫לי זה הכי קשה, למען האמת.‬

956
00:55:08,388 --> 00:55:11,766
‫אף אחד לא מדבר על זה, להתחתן לתוך גירושים.‬

957
00:55:11,850 --> 00:55:13,518
‫הגירושים הם בגללה, לא בגללי,‬

958
00:55:13,601 --> 00:55:16,688
‫אז למה אני צריך לנסוע ל-50 בתים שונים?‬

959
00:55:21,234 --> 00:55:22,068
‫אז…‬

960
00:55:23,361 --> 00:55:26,323
‫היא רצתה לבקר את הוריה ואמרה‬
‫"נעשה את זה במכה אחת".‬

961
00:55:26,406 --> 00:55:29,409
‫מעולם לא שמעתי את אשתי אומרת "במכה אחת".‬

962
00:55:29,492 --> 00:55:31,745
‫אנו ביחד 20 שנה והיא לא אמרה את זה.‬

963
00:55:31,828 --> 00:55:34,205
‫זה כאילו שמישהו אמר לה באותו יום, "היי,‬

964
00:55:34,289 --> 00:55:36,416
‫תשתמשי יותר בביטוי 'במכה אחת'".‬

965
00:55:37,584 --> 00:55:41,796
‫היא אמרה, "אתקשר לבעלי" ואמרו לה "מושלם,‬
‫תגידי לו את זה 40 או 50 פעמים".‬

966
00:55:43,006 --> 00:55:46,343
‫היא אמרה לי, "אני רוצה לבקר את הוריי‬
‫ולעשות את זה במכה אחת".‬

967
00:55:46,426 --> 00:55:48,136
‫אמרתי, "טוב, נעשה את זה במכה אחת".‬

968
00:55:48,219 --> 00:55:51,389
‫היא אמרה, "נעשה את זה במכה".‬
‫אמרתי, "נעשה את זה במכה.‬

969
00:55:51,473 --> 00:55:52,932
‫מכה אחת, אני בעניין".‬

970
00:55:53,516 --> 00:55:56,227
‫היא אמרה "במכה אחת", שוב ושוב.‬

971
00:55:56,853 --> 00:56:01,024
‫כשהיא תיארה את הנסיעה של המכה האחת‬
‫היא אמרה,‬

972
00:56:01,107 --> 00:56:04,152
‫"ניסע לאימי, נחזור הביתה וניסע לאבי".‬

973
00:56:04,652 --> 00:56:08,990
‫אז חיכיתי והיא לא אמרה כלום,‬

974
00:56:09,074 --> 00:56:11,618
‫ואמרתי, "זו לא המשמעות של 'במכה אחת'".‬

975
00:56:13,745 --> 00:56:15,997
‫במקום להודות שייתכן שהיא טעתה,‬

976
00:56:16,081 --> 00:56:17,916
‫היא אמרה, "אני יודעת מה זה 'במכה אחת',‬

977
00:56:17,999 --> 00:56:20,418
‫אמרתי, "כן? לא נראה לי שאת יודעת.‬

978
00:56:21,753 --> 00:56:25,298
‫יש לנו את אותו שם משפחה,‬
‫אני לא רוצה שתנהלי שיחות על מכה אחת.‬

979
00:56:26,925 --> 00:56:30,887
‫מה זה 'שתי ציפורים במכה אחת'?‬
‫נעבור על כולם, את לא מכירה כלום".‬

980
00:56:34,682 --> 00:56:35,809
‫היא ניתקה לי בפנים.‬

981
00:56:36,434 --> 00:56:37,644
‫הגעתי הביתה.‬

982
00:56:37,727 --> 00:56:40,730
‫אתה מגיע הביתה אחרי מריבה ואומר, "טוב.‬

983
00:56:40,814 --> 00:56:42,899
‫כמה זמן המריבה? זה עדיין קורה?‬

984
00:56:43,400 --> 00:56:46,277
‫זה נגמר? לא יודע. צריך לבדוק את זה.‬

985
00:56:46,361 --> 00:56:49,906
‫היא לא משתמשת במילים כמו 'מצטערת',‬
‫הייתי שמח לשמוע את זה".‬

986
00:56:50,657 --> 00:56:52,700
‫זו מילה שהיא בהחלט לא מבינה.‬

987
00:56:53,368 --> 00:56:57,872
‫אני אומר את זה כל הזמן, אני מסתובב בבית‬
‫עם שק של "מצטער", מחלק אותם כל היום.‬

988
00:56:58,915 --> 00:57:02,544
‫אני מנסה לתת לה. "רוצה קצת?"‬
‫היא אומרת, "אין לי כיסים, אז לא".‬

989
00:57:05,797 --> 00:57:07,882
‫לא דיברנו כל הלילה. ישבנו שם,‬

990
00:57:07,966 --> 00:57:10,635
‫הבת שלנו… אנו צופים בטלוויזיה ואוכלים.‬

991
00:57:10,718 --> 00:57:13,221
‫אמרתי, "את יודעת שאמך משוגעת, נכון?"‬

992
00:57:13,304 --> 00:57:16,474
‫היא אמרה, "עשית שיעורים?‬
‫שלא תהיי טיפשה כמו אבא".‬

993
00:57:16,558 --> 00:57:19,894
‫והבת שלך אומרת, "כולכם משוגעים?"‬

994
00:57:23,314 --> 00:57:24,774
‫אז אני שוכב על הספה,‬

995
00:57:24,858 --> 00:57:27,318
‫אשתי באה ונתנה לי נשיקת לילה טוב,‬

996
00:57:27,402 --> 00:57:29,779
‫ואז היא הלכה לישון, וזהו.‬

997
00:57:29,863 --> 00:57:33,199
‫הרגשתי שכך היא מתנצלת, כנראה.‬
‫אבל היא לא אמרה את זה.‬

998
00:57:33,950 --> 00:57:35,785
‫שכבתי שם וחשבתי על זה.‬

999
00:57:35,869 --> 00:57:38,663
‫חשבתי על זה הרבה. כשאתם נשואים זמן רב,‬

1000
00:57:38,746 --> 00:57:40,957
‫לפעמים משחררים דברים. למי אכפת?‬

1001
00:57:41,458 --> 00:57:44,419
‫למחרת בבוקר אני קם ועדיין רוצה לדבר על זה,‬

1002
00:57:44,502 --> 00:57:46,129
‫כי לא דיברנו כל הלילה.‬

1003
00:57:46,671 --> 00:57:50,425
‫אז אמרתי לה, "תראי,‬
‫אני חייב לומר לך, כלומר,‬

1004
00:57:50,508 --> 00:57:52,385
‫זו לא המשמעות של הביטוי".‬

1005
00:57:53,803 --> 00:57:56,055
‫זה ממש עצבן אותה.‬

1006
00:57:57,557 --> 00:58:01,186
‫אבל הרגשתי טוב לגבי הוויכוח,‬
‫חשבתי על זה כל הלילה.‬

1007
00:58:01,269 --> 00:58:04,814
‫חשבתי, "אתה מנצח בעניין הזה.‬
‫תעלה אותו שוב.‬

1008
00:58:04,898 --> 00:58:08,443
‫אני כבר לא מחזר אחריה, אני רוצה‬
‫לנצח בוויכוח. אנו נמות ביחד".‬

1009
00:58:10,195 --> 00:58:13,031
‫כמעט הערתי אותה מהשינה,‬
‫כי התלהבתי עד כדי כך.‬

1010
00:58:13,114 --> 00:58:16,075
‫כמעט ניערתי אותה ואמרתי,‬
‫"זו לא המשמעות של הביטוי".‬

1011
00:58:18,244 --> 00:58:20,622
‫הנישואים שלנו כמעט נגמרו במכה אחת. אז…‬

1012
00:58:21,748 --> 00:58:25,168
‫טוב, תודה רבה שבאתם לכאן.‬
‫אני באמת מעריך את זה.‬

1013
00:58:46,314 --> 00:58:49,359
‫אתה לא יודע מי זו טוניה הרדינג?‬
‫-לא.‬

1014
00:58:49,442 --> 00:58:52,070
‫כולם מכירים את הסיפור, כל חובבי הספורט.‬

1015
00:58:52,153 --> 00:58:54,030
‫אתה לא יודע מי זו טוניה הרדינג?‬

1016
00:58:54,113 --> 00:58:56,199
‫איש לא שמע על טוניה הרדינג, אחי.‬

1017
00:58:56,282 --> 00:58:58,284
‫אני לא מאמין שאתה לא יודע את זה.‬

1018
00:58:58,368 --> 00:59:00,370
‫אני חובב הספורט הכי גדול שיש.‬

1019
00:59:00,453 --> 00:59:02,956
‫אם אני לא יודע, אף אחד מהצופים לא יודע.‬

1020
00:59:03,039 --> 00:59:05,124
‫תשאל אותם. טוניה הרדינג, ננסי קריגן.‬

1021
00:59:05,625 --> 00:59:10,004
‫שמונים אחוז מהאמריקנים ידעו. 80 אחוז.‬

1022
00:59:10,088 --> 00:59:12,757
‫אפילו 80 אחוז מהאוטובוס הזה לא יודע.‬

1023
00:59:12,840 --> 00:59:14,467
‫אחת סיימה ראשונה ואחת שנייה?‬

1024
00:59:14,968 --> 00:59:16,678
‫נו, באמת!‬

1025
00:59:17,637 --> 00:59:18,721
‫נו, באמת!‬

1026
00:59:18,805 --> 00:59:23,101
‫שכנעתי את ניק שאני לא יודע‬
‫מי הן ננסי קריגן וטוניה הרדינג.‬

1027
00:59:24,143 --> 00:59:26,563
‫ניק מגלה שאני יודע מי אלו.‬

1028
00:59:26,646 --> 00:59:28,565
‫הוא מגלה עכשיו, אתכם.‬

1029
00:59:28,606 --> 00:59:29,524
‫- ניק נוביקי -‬

1030
00:59:29,607 --> 00:59:32,235
‫מעולם לא אמרתי לו.‬
‫אני בהחלט יודע מי הן.‬

1031
00:59:34,445 --> 00:59:37,824
‫אמרת, "זו הפעם הראשונה שהוא שומע את זה".‬

1032
00:59:37,907 --> 00:59:39,701
‫ואמרתי, "זו באמת הפעם הראשונה!"‬

1033
00:59:39,784 --> 00:59:41,327
‫דפקתי לעצמי בראש.‬

1034
00:59:41,411 --> 00:59:42,829
‫היה נהדר, כן.‬
‫-נו , באמת!‬

1035
00:59:43,496 --> 00:59:44,622
‫נו, באמת!‬

1036
00:59:54,173 --> 00:59:55,717
‫תרגום כתוביות: ליאת בר־און‬