1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,000 --> 00:00:10,800
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:10,960 --> 00:00:12,840
‫- גן חיות -‬

5
00:00:46,840 --> 00:00:50,080
‫- רבל קומדי -‬

6
00:00:52,920 --> 00:00:58,920
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫מחיאות כפיים לח'אליד בונואר!‬

7
00:01:08,680 --> 00:01:10,520
‫די-ג'יי ואטי, אחי!‬

8
00:01:10,600 --> 00:01:12,600
‫מעולה!‬

9
00:01:12,680 --> 00:01:15,360
‫מה קורה? סוף סוף מותר לנו להופיע שוב.‬

10
00:01:15,440 --> 00:01:18,560
‫אני כל כך שמח לחזור לכאן. זה כזה אדיר.‬

11
00:01:18,640 --> 00:01:20,440
‫זה מטורף, חבר'ה.‬

12
00:01:20,520 --> 00:01:22,800
‫וירוס הקורונה הזה דופק אותנו.‬

13
00:01:22,880 --> 00:01:26,160
‫זה היה כזה מטורף בשיא הקורונה.‬

14
00:01:26,240 --> 00:01:28,760
‫אתה תקוע עם המשפחה שלך כל הזמן.‬

15
00:01:28,840 --> 00:01:31,920
‫אני עברתי את זה ממש קשה.‬
‫היינו 48 בחדר אחד.‬

16
00:01:33,320 --> 00:01:36,400
‫כולם אחים ואחיות. זה היה ממש קשה.‬

17
00:01:36,480 --> 00:01:40,160
‫ואז כל החברים שלי התקשרו באותו זמן.‬
‫הם התקשרו בכל יום.‬

18
00:01:40,240 --> 00:01:42,240
‫לכולם היה משעמם בלי שום דבר לעשות.‬

19
00:01:42,320 --> 00:01:44,240
‫כולם התחילו להתקשר אליי כל יום.‬

20
00:01:44,320 --> 00:01:47,960
‫אבל לא שיחות רגילות. לא, שיחות וידאו.‬

21
00:01:48,480 --> 00:01:52,440
‫פתאום עשינו שיחות וידאו קבוצתיות בוואטסאפ.‬

22
00:01:52,520 --> 00:01:55,160
‫אדם אחד מתקשר לכולם לשיחת וידאו.‬

23
00:01:55,240 --> 00:01:58,760
‫ושלא תחשבו שהם התקשרו לשאול מה נשמע. לא!‬

24
00:01:58,840 --> 00:02:02,880
‫הדבר הראשון שחבריי הערבושים שאלו אותי היה,‬

25
00:02:02,960 --> 00:02:04,520
‫"אחי, אתה צריך מסכות?"‬

26
00:02:07,600 --> 00:02:09,720
‫הם רצו למכור לי מסכות.‬

27
00:02:09,800 --> 00:02:11,800
‫אפילו בבתיה"ח ובתי המרקחת נגמרו.‬

28
00:02:11,880 --> 00:02:14,200
‫אבל לחבריי הערבושים היו מסכות.‬

29
00:02:14,280 --> 00:02:16,800
‫לכולם היו מסכות. ובמחירים טובים.‬

30
00:02:16,880 --> 00:02:20,280
‫הם היו מומחים של ממש‬
‫והיו מנהלים איתך משא ומתן.‬

31
00:02:20,360 --> 00:02:21,440
‫בכנות,‬

32
00:02:21,520 --> 00:02:24,800
‫עכשיו כל מי שנמצאים כאן הערב‬
‫הם מומחים למסכות.‬

33
00:02:24,880 --> 00:02:26,400
‫אנחנו יודעים עליהן הכול.‬

34
00:02:26,480 --> 00:02:28,680
‫פתאום כולנו יודעים את השמות שלהן.‬

35
00:02:28,760 --> 00:02:30,840
‫לא ידענו כלום לפני שנה.‬

36
00:02:30,920 --> 00:02:34,160
‫עכשיו אנחנו יודעים. יש מסכות FFP2.‬
‫עם או בלי פילטר.‬

37
00:02:34,240 --> 00:02:37,080
‫יש את ה-KN95. יש מסכות כירורגיות.‬

38
00:02:37,160 --> 00:02:39,800
‫יש מסכות לשימוש חוזר, יש מסכות חד-פעמיות.‬

39
00:02:39,880 --> 00:02:42,640
‫מסכות כותנה,‬
‫מסכות פוליאסטר, מסכות סינתטיות.‬

40
00:02:42,720 --> 00:02:46,560
‫מסכות שמותר לכבס רק ב-70 מעלות.‬
‫וואלה, נשבע לך, אחי. רק ב-70!‬

41
00:02:47,120 --> 00:02:48,440
‫לא יותר, לא פחות.‬

42
00:02:48,520 --> 00:02:51,320
‫אם תשים אותן במייבש והן יתכווצו, זו אשמתך.‬

43
00:02:51,400 --> 00:02:53,080
‫תשתמש בהן לחימום הביצים שלך.‬

44
00:02:55,920 --> 00:02:58,680
‫אנחנו יודעים הכול על מסכות.‬

45
00:02:58,760 --> 00:03:01,080
‫אנחנו מקצועני מסכות עכשיו.‬

46
00:03:01,160 --> 00:03:03,040
‫ואם אנחנו כבר בנושא,‬

47
00:03:03,120 --> 00:03:06,960
‫אם מישהו מכם צריך מסכות,‬
‫אני אהיה בחוץ אחרי המופע.‬

48
00:03:07,720 --> 00:03:10,920
‫יש לי מסכות טובות בחצי מחיר. רק בשבילכם.‬

49
00:03:11,560 --> 00:03:14,320
‫אני שמח לעשות סט בקלן.‬

50
00:03:14,400 --> 00:03:15,240
‫זה נחמד.‬

51
00:03:15,320 --> 00:03:19,280
‫האמת, אני אוהב את קלן,‬
‫אבל תחנת הרכבת קטסטרופה.‬

52
00:03:19,360 --> 00:03:20,680
‫הייתי שם היום,‬

53
00:03:21,280 --> 00:03:23,960
‫ואיזה בחור בירך אותי מרחוק.‬

54
00:03:24,040 --> 00:03:26,440
‫הוא לא בירך אותי בשמי, הוא לא קרא לי.‬

55
00:03:26,520 --> 00:03:30,120
‫הוא רק בירך אותי עם הגבות שלי.‬
‫אתם יודעים למה אני מתכוון? ככה…‬

56
00:03:32,360 --> 00:03:35,200
‫וזהו. אני מנומס, אז בירכתי אותו בחזרה,‬
‫עשיתי כזה…‬

57
00:03:37,040 --> 00:03:40,040
‫ואז ניהלנו שיחה עם הגבות שלנו. הוא אמר…‬

58
00:03:40,120 --> 00:03:41,000
‫ואני אמרתי…‬

59
00:03:46,000 --> 00:03:47,520
‫זו הייתה שיחה אמיתית.‬

60
00:03:47,600 --> 00:03:50,680
‫העניין הוא‬
‫שאני יכול לדעת לפי הבעת הפנים של מישהו‬

61
00:03:50,760 --> 00:03:53,160
‫אם הוא מכיר אותי מהטלוויזיה‬

62
00:03:53,240 --> 00:03:56,280
‫או אם הוא מכיר אותי באופן אישי.‬

63
00:03:56,360 --> 00:03:57,560
‫ההבעה שלו אמרה,‬

64
00:03:57,640 --> 00:03:59,400
‫"אני מכיר אותך באופן אישי."‬

65
00:03:59,480 --> 00:04:01,960
‫אבל אני לא יודע מי זה היה.‬
‫לא ידעתי מי זה.‬

66
00:04:02,040 --> 00:04:05,640
‫חשבתי, "מאיפה אני מכיר אותו?"‬
‫הביך אותי לשאול.‬

67
00:04:05,720 --> 00:04:07,600
‫דמיינו ששאלתי איך אנחנו מכירים,‬

68
00:04:07,680 --> 00:04:10,640
‫ומסתבר שהוא ישב לידי‬
‫במשך שש שנים בבית הספר.‬

69
00:04:10,720 --> 00:04:11,640
‫כל כך מביך.‬

70
00:04:11,720 --> 00:04:12,880
‫אז לא שאלתי.‬

71
00:04:12,960 --> 00:04:16,280
‫חשבתי על זה, ואז הוא עשה צעד לעברי.‬

72
00:04:16,360 --> 00:04:18,760
‫הגבות שלנו עדיין משוחחות כאן למעלה.‬

73
00:04:19,760 --> 00:04:22,120
‫גם אני עשיתי צעד לכיוונו וחשבתי,‬

74
00:04:22,200 --> 00:04:25,600
‫"פאק! מאיפה אני מכיר אותו?‬
‫אולי הוא בן דוד שלי."‬

75
00:04:25,680 --> 00:04:27,400
‫יש לי משפחה ענקית.‬

76
00:04:27,480 --> 00:04:31,000
‫הוא מתקרב יותר ויותר, ואני חושב,‬
‫"מאיפה אני מכיר אותו?"‬

77
00:04:31,080 --> 00:04:34,320
‫ואז הוא מושיט את ידו,‬
‫ואני עושה את אותו הדבר.‬

78
00:04:34,400 --> 00:04:36,680
‫הגבות שלנו עדיין כאן למעלה.‬

79
00:04:36,760 --> 00:04:39,040
‫אנחנו מחייכים זה לזה ואני חושב,‬

80
00:04:39,120 --> 00:04:42,000
‫"מאיפה אני מכיר אותו?"‬
‫הוא יכול להיות אח שלי.‬

81
00:04:42,600 --> 00:04:46,040
‫יש לי כל כך הרבה מהם‬
‫שלפעמים אני בודק בגוגל איך קוראים להם.‬

82
00:04:47,240 --> 00:04:50,160
‫אנחנו לוחצים ידיים ואני חושב, "מי זה?"‬

83
00:04:50,240 --> 00:04:52,240
‫בסופו של דבר אני מושך את ידי בחזרה‬

84
00:04:52,320 --> 00:04:55,680
‫ומסתכל ורואה שטר של 20 יורו.‬

85
00:04:55,760 --> 00:05:00,000
‫אמרתי, "הא?" והוא אמר, "חשבתי שאתה מוכר."‬

86
00:05:06,480 --> 00:05:10,240
‫העניין הוא שאז מכרתי לו קצת,‬

87
00:05:10,320 --> 00:05:12,280
‫אבל אני עדיין לא יודע מי הוא היה.‬

88
00:05:13,000 --> 00:05:14,640
‫ואם אנחנו כבר בנושא,‬

89
00:05:14,720 --> 00:05:18,000
‫אם מישהו מכם צריך גראס,‬
‫אני אהיה בחוץ אחרי המופע.‬

90
00:05:19,280 --> 00:05:21,880
‫יש לי מסכות וגראס בחצי מחיר.‬

91
00:05:21,960 --> 00:05:23,560
‫יש לי FFP2 עם פילטר.‬

92
00:05:23,640 --> 00:05:26,520
‫יש בהן קופסה שאפשר לשים בה את הגראס,‬
‫ואז לשאוף.‬

93
00:05:27,240 --> 00:05:29,040
‫פשוט אמרו לא לווירוסים.‬

94
00:05:32,880 --> 00:05:34,040
‫נחמד.‬

95
00:05:34,880 --> 00:05:36,040
‫ובאשר למוצא שלי,‬

96
00:05:36,120 --> 00:05:39,440
‫אני חצי מרוקאי וחצי אלג'יראי,‬
‫מה שאומר שאני שונא את עצמי.‬

97
00:05:40,400 --> 00:05:41,400
‫כן.‬

98
00:05:42,480 --> 00:05:45,120
‫לאנשים שיודעים משהו על פוליטיקה.‬

99
00:05:48,040 --> 00:05:50,800
‫למען האמת, אני לא רוצה להיות טורקי יותר.‬

100
00:05:53,480 --> 00:05:56,640
‫זה היה המעבר הכי מבלבל שראיתם בחיים.‬

101
00:05:56,720 --> 00:05:57,720
‫כולם חשבו כזה…‬

102
00:05:58,480 --> 00:06:00,800
‫הוא היה מרוקאי-אלג'יראי, עכשיו טורקי?‬

103
00:06:00,880 --> 00:06:04,280
‫אני יודע שאני לא טורקי,‬
‫אבל אני כבר לא רוצה להיות אחד.‬

104
00:06:06,160 --> 00:06:09,040
‫העניין הוא שהרבה אנשים חושבים שאני טורקי.‬

105
00:06:09,120 --> 00:06:10,320
‫שלא תבינו לא נכון,‬

106
00:06:10,400 --> 00:06:15,080
‫אני לא נעלב‬
‫אם גרמני גרמני חושב שאני טורקי.‬

107
00:06:15,160 --> 00:06:17,840
‫כי אני לא רואה הבדל בין גרמנים להולנדים.‬

108
00:06:18,640 --> 00:06:23,240
‫אלה שמעצבנים אותי‬
‫הם הטורקים שחושבים שאני טורקי.‬

109
00:06:25,720 --> 00:06:27,840
‫כי מאז שהייתי קטן,‬

110
00:06:28,440 --> 00:06:31,240
‫טורקים ניגשים אליי ושואלים,‬

111
00:06:31,320 --> 00:06:32,320
‫"סן טורק מוסן?"‬

112
00:06:34,000 --> 00:06:36,240
‫מה שאומר, "אתה טורקי?"‬

113
00:06:36,320 --> 00:06:38,280
‫מאז שהייתי בכיתה ב',‬

114
00:06:38,360 --> 00:06:40,040
‫הם שואלים אותי, בגרמניה,‬

115
00:06:40,120 --> 00:06:41,880
‫בטורקית,‬

116
00:06:42,600 --> 00:06:43,640
‫אם אני טורקי.‬

117
00:06:43,720 --> 00:06:47,560
‫מעולם לא הבנתי מה שאלו.‬
‫בסוף השגתי חברים טורקים ושאלתי אותם.‬

118
00:06:47,640 --> 00:06:51,280
‫הם אמרו, "כן, ח'אליד.‬
‫הם שואלים אם אתה טורקי."‬

119
00:06:51,360 --> 00:06:53,080
‫"מה להגיד?"‬
‫-"תגיד,‬

120
00:06:53,160 --> 00:06:54,440
‫יוק, בן מרוק."‬

121
00:06:54,960 --> 00:06:56,600
‫מה שאומר,‬

122
00:06:56,680 --> 00:06:58,280
‫"לא, אני מרוקאי".‬

123
00:06:59,400 --> 00:07:03,400
‫אז בכל פעם שטורקי שאל אם אני טורקי, אמרתי,‬

124
00:07:03,480 --> 00:07:04,640
‫"יוק, בן מרוק."‬

125
00:07:04,720 --> 00:07:07,400
‫פעם אחת נסעתי דרך קלן וכולם שאלו,‬

126
00:07:07,480 --> 00:07:10,040
‫"סן טורק מוסן?" "יוק, בן מרוק."‬

127
00:07:13,280 --> 00:07:15,520
‫עברתי בטעות בהפגנה של טורקים.‬

128
00:07:18,080 --> 00:07:22,360
‫לבשתי דגל מרוקאי.‬
‫הם היו מבולבלים, קצת מבולבלים.‬

129
00:07:24,680 --> 00:07:27,920
‫אבל אני חייב להודות שאני מדבר קצת טורקית‬

130
00:07:28,000 --> 00:07:30,800
‫כי גדלתי עם כל כך הרבה טורקים.‬

131
00:07:30,880 --> 00:07:32,680
‫כמו כולנו, בגרמניה.‬

132
00:07:35,400 --> 00:07:36,400
‫מה שאומר‬

133
00:07:37,240 --> 00:07:40,360
‫שכשאני נכנס לחנות שבה עובד טורקי,‬

134
00:07:40,440 --> 00:07:41,800
‫אני מדבר איתם בטורקית.‬

135
00:07:42,400 --> 00:07:45,200
‫אני שולף את מיטב הטורקית שלי‬
‫ומברך אותם בטורקית.‬

136
00:07:45,280 --> 00:07:47,120
‫אני נכנס ואומר לבעלים,‬

137
00:07:47,920 --> 00:07:49,160
‫"סלאמו עליכום".‬

138
00:07:50,800 --> 00:07:51,840
‫חייבים לעשות ככה.‬

139
00:07:51,920 --> 00:07:55,160
‫זה חלק מהשפה הטורקית.‬
‫זה הזרם הטורקי כאן למטה.‬

140
00:07:55,240 --> 00:07:57,960
‫אני נכנס ואומר, "סלאמו עליכום".‬

141
00:07:59,120 --> 00:08:00,600
‫אני יודע, חלק מכם חושבים,‬

142
00:08:00,680 --> 00:08:03,600
‫"זאת ברכת השלום הערבית‬
‫שמשמעותה שלום עליכם."‬

143
00:08:03,680 --> 00:08:07,000
‫נכון, אבל מה שראיתם כרגע זו הגרסה הטורקית.‬

144
00:08:07,080 --> 00:08:11,400
‫כי הערבי אומר, "סלאמו עליכום".‬
‫הטורקי אומר, "סלאמו עליכום".‬

145
00:08:11,480 --> 00:08:13,600
‫עם עוד כמה "ו".‬

146
00:08:13,680 --> 00:08:17,720
‫הערבי רציני, "סלאמו עליכום".‬
‫הטורקי מחייך, "סלאמו עליכום".‬

147
00:08:19,080 --> 00:08:22,000
‫אני מברך אותו, והוא מברך אותי בחזרה.‬

148
00:08:22,080 --> 00:08:23,160
‫"עליכום סלאם."‬

149
00:08:28,160 --> 00:08:30,400
‫אני שואל אותו בטורקית,‬

150
00:08:30,480 --> 00:08:32,560
‫אני שואל, "מה שלומך?"‬

151
00:08:32,640 --> 00:08:33,680
‫אני אומר,‬

152
00:08:33,760 --> 00:08:34,600
‫"נאסילסין?"‬

153
00:08:36,040 --> 00:08:37,800
‫הוא עונה בטורקית,‬

154
00:08:37,880 --> 00:08:39,440
‫"איים, סן נאסילסין?"‬

155
00:08:40,000 --> 00:08:42,440
‫"טוב, מה איתך?" בטורקית.‬

156
00:08:43,200 --> 00:08:44,320
‫אז אני עונה,‬

157
00:08:44,400 --> 00:08:45,880
‫"איים, אללה שוקור."‬

158
00:08:47,200 --> 00:08:49,840
‫"טוב, תודה לאל", בטורקית.‬

159
00:08:49,920 --> 00:08:51,080
‫ואז הוא שואל,‬

160
00:08:51,800 --> 00:08:52,640
‫"נאפיון?"‬

161
00:08:53,840 --> 00:08:56,240
‫"מה אתה עושה?" בטורקית.‬

162
00:08:57,320 --> 00:08:58,560
‫וזהו.‬

163
00:08:59,480 --> 00:09:01,320
‫זו כל הטורקית שאני יודע.‬

164
00:09:01,400 --> 00:09:04,400
‫הדבר היחיד שאני זוכר זה "יוק, בן מרוק".‬

165
00:09:14,680 --> 00:09:16,520
‫הוא חשב שאני עובד עליו.‬

166
00:09:17,680 --> 00:09:20,320
‫עוד משהו שאני יודע בטורקית זה,‬

167
00:09:20,400 --> 00:09:22,520
‫"איפה החברה שלך?"‬

168
00:09:23,720 --> 00:09:24,800
‫מצחיק מאוד, לא?‬

169
00:09:25,320 --> 00:09:26,960
‫"סנין קיז ארקדשין נרדה?"‬

170
00:09:28,160 --> 00:09:30,600
‫"איפה החברה שלך?" אני חשבתי שזה קורע.‬

171
00:09:30,680 --> 00:09:33,240
‫שאלתי טורקי ברחוב.‬

172
00:09:33,320 --> 00:09:35,680
‫לא הכרתי אותו. הוא לא חשב שזה מצחיק.‬

173
00:09:37,880 --> 00:09:41,640
‫הוא הלך לידי ואמרתי,‬
‫"היי, מהמט, מוראט, עלי, הקאן?"‬

174
00:09:41,720 --> 00:09:44,120
‫"כן?"‬
‫-"הנה, הקאן! ידעתי."‬

175
00:09:45,960 --> 00:09:47,280
‫"הקאן, אחי.‬

176
00:09:49,840 --> 00:09:51,760
‫סנין קיז ארקדשין נרדה?"‬

177
00:09:51,840 --> 00:09:53,520
‫הוא היה מבולבל. הוא היה כזה…‬

178
00:09:54,680 --> 00:09:56,800
‫"למה אתה שואל עליה?‬

179
00:09:56,880 --> 00:09:58,800
‫אתה מכיר את החברה שלי?"‬

180
00:10:01,800 --> 00:10:04,920
‫העניין הוא שאני מחכה שהוא ישאל‬

181
00:10:05,000 --> 00:10:09,200
‫איפה החברה שלי, כי יש לי תשובה מדהימה.‬
‫אתם תמותו מצחוק.‬

182
00:10:09,280 --> 00:10:11,520
‫מישהו בשורה הראשונה יודע טורקית?‬

183
00:10:11,600 --> 00:10:12,600
‫אולי אתה?‬

184
00:10:12,680 --> 00:10:15,520
‫אני אשאל אותך איפה החברה שלך,‬

185
00:10:15,600 --> 00:10:18,200
‫ואז תשאל אותי איפה שלי.‬

186
00:10:18,280 --> 00:10:20,760
‫התשובה שלי הכי טובה. אתה תמות מצחוק.‬

187
00:10:20,840 --> 00:10:22,840
‫אם לא, זו אשמתך. אין לך חוש הומור.‬

188
00:10:23,680 --> 00:10:26,120
‫יש לי תשובה נהדרת. אתה מוכן? בסדר?‬

189
00:10:26,200 --> 00:10:27,080
‫איך קוראים לך?‬

190
00:10:27,800 --> 00:10:28,640
‫אקיף?‬

191
00:10:28,720 --> 00:10:30,600
‫אקיף? בסדר. שם נפלא.‬

192
00:10:30,680 --> 00:10:32,560
‫יש לך חברה?‬
‫-לא.‬

193
00:10:33,480 --> 00:10:34,560
‫אולי בגלל השם שלך.‬

194
00:10:35,520 --> 00:10:37,360
‫לא, אנחנו ממשיכ… בסדר.‬

195
00:10:38,200 --> 00:10:39,080
‫טוב, אתה מוכן?‬

196
00:10:40,000 --> 00:10:42,600
‫טוב. אין לך חברה. הבנתי. אקיף.‬

197
00:10:42,680 --> 00:10:43,680
‫אקיף, אחי!‬

198
00:10:45,680 --> 00:10:47,280
‫סנין קיז ארקדשין נרדה?‬

199
00:10:49,720 --> 00:10:52,000
‫בנים קיז ארקדשים אבדה אקמק יאפיליר."‬

200
00:10:53,040 --> 00:10:56,720
‫זה אומר, "החברה שלי בבית מכינה לחם."‬

201
00:10:57,840 --> 00:11:01,840
‫עד שאיזו בחורה טורקית באה ואמרה לי,‬
‫"זו הפליה נגד החברה שלך".‬

202
00:11:01,920 --> 00:11:06,440
‫עכשיו אני רק אומר, "היא מכינה לחם".‬
‫היא יכולה להחליט איפה.‬

203
00:11:11,840 --> 00:11:14,400
‫אני לא טורקי ששולט בחברה שלו.‬

204
00:11:15,240 --> 00:11:16,840
‫אני אפילו לא טורקי.‬

205
00:11:19,240 --> 00:11:21,560
‫בחור צעיר, הצחוק שלך מדהים.‬

206
00:11:21,640 --> 00:11:23,080
‫איך קוראים לך?‬
‫-מוריס.‬

207
00:11:23,160 --> 00:11:25,080
‫מוריס. אתה גרמני?‬
‫-כן.‬

208
00:11:25,160 --> 00:11:27,040
‫זו החברה שלך?‬
‫-כן.‬

209
00:11:27,120 --> 00:11:28,600
‫יש לה דרכון גרמני?‬

210
00:11:29,760 --> 00:11:31,080
‫כן.‬
‫-כן!‬

211
00:11:31,600 --> 00:11:32,600
‫אני גאה בך.‬

212
00:11:32,680 --> 00:11:35,960
‫זה מה שחשוב. אני עומד לשאול אותך איפה היא.‬

213
00:11:36,040 --> 00:11:37,240
‫בסדר?‬

214
00:11:37,320 --> 00:11:38,840
‫ותענה בטורקית.‬

215
00:11:39,800 --> 00:11:42,800
‫ככה אומרים " החברה שלי כאן":‬

216
00:11:43,400 --> 00:11:44,640
‫"בנים קיז ארקדש".‬

217
00:11:45,480 --> 00:11:48,520
‫או פשוט, "קיז ארקדשים בורדה."‬

218
00:11:49,240 --> 00:11:50,080
‫בסדר?‬

219
00:11:50,600 --> 00:11:51,520
‫אתה מוכן?‬

220
00:11:51,600 --> 00:11:54,320
‫"קיז", ק-י-ז. "ארקדשים"‬

221
00:11:54,400 --> 00:11:55,600
‫"קיז", ק-י-ז.‬

222
00:11:56,240 --> 00:11:57,960
‫בת.‬

223
00:11:58,040 --> 00:11:59,120
‫"ארקדשים".‬

224
00:11:59,200 --> 00:12:02,040
‫ידידה, חברה.‬

225
00:12:02,120 --> 00:12:03,920
‫עכשיו אתה מבין, נכון?‬

226
00:12:04,000 --> 00:12:05,800
‫"קיז ארקדשים בורדה."‬

227
00:12:05,880 --> 00:12:08,160
‫כמו מגזין בורדה אבל עם ר' מתגלגלת.‬

228
00:12:08,240 --> 00:12:09,160
‫בורדה.‬

229
00:12:09,240 --> 00:12:11,320
‫אתה מוכן? מוריס, נכון?‬

230
00:12:11,400 --> 00:12:13,080
‫כן!‬
‫-כולם להיות בשקט.‬

231
00:12:13,160 --> 00:12:15,600
‫הוא צריך הרבה אנרגיה. אני מאמין בך.‬

232
00:12:15,680 --> 00:12:16,960
‫מוריס, אחי!‬

233
00:12:17,880 --> 00:12:19,440
‫סנין קיז ארקדשין נרדה?‬

234
00:12:19,920 --> 00:12:21,160
‫קיז ארקדשים בורדה.‬

235
00:12:21,240 --> 00:12:23,040
‫מחיאות כפיים רועמות למוריס.‬

236
00:12:23,120 --> 00:12:24,160
‫טוב מאוד.‬

237
00:12:24,680 --> 00:12:25,960
‫טוב מאוד!‬

238
00:12:26,880 --> 00:12:28,160
‫אני גאה בך.‬

239
00:12:28,720 --> 00:12:29,920
‫זה היה נהדר.‬

240
00:12:30,000 --> 00:12:32,320
‫ראיתם את זה?‬

241
00:12:33,120 --> 00:12:36,400
‫הוריי הגיעו לגרמניה‬
‫בשנות ה-60 וה-70 כעובדים אורחים.‬

242
00:12:36,480 --> 00:12:39,760
‫היום אני על במה בקלן, מלמד גרמני טורקית.‬

243
00:12:39,840 --> 00:12:41,920
‫לזה אני קורא אינטגרציה.‬

244
00:12:45,160 --> 00:12:47,600
‫ואני אפילו לא טורקי!‬

245
00:12:48,240 --> 00:12:52,160
‫יכולתי ללמד אותך את זה במרוקאית.‬
‫במרוקאית אנחנו אומרים,‬

246
00:12:52,240 --> 00:12:55,280
‫פרח'ה סחבטיק.‬

247
00:12:55,360 --> 00:12:57,520
‫ארבע שחיקות בשתי מילים.‬

248
00:12:59,880 --> 00:13:01,000
‫מה שאני מנסה להגיד‬

249
00:13:01,080 --> 00:13:03,920
‫זה שההורים שלנו עברו הרבה והתחילו משהו.‬

250
00:13:04,000 --> 00:13:07,080
‫התפקיד שלנו הוא להמשיך את זה.‬
‫אני ח'אליד בונואר.‬

251
00:13:07,160 --> 00:13:08,240
‫רבל קומדי לנצח.‬

252
00:13:15,600 --> 00:13:19,960
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫מחיאות כפיים לסלים סמאטו!‬

253
00:13:25,960 --> 00:13:27,280
‫תודה!‬

254
00:13:29,840 --> 00:13:31,240
‫תודה רבה!‬

255
00:13:31,320 --> 00:13:33,280
‫תודה. תודה רבה.‬

256
00:13:33,360 --> 00:13:35,920
‫תודה רבה, חבר'ה. תודה. רבה.‬

257
00:13:36,000 --> 00:13:38,360
‫אני כמעט בוכה פה.‬

258
00:13:38,440 --> 00:13:42,840
‫תודה. אני לא מאמין שחזרתי לציוויליזציה.‬

259
00:13:42,920 --> 00:13:47,800
‫עד לפני שבועיים הייתי תקוע בבנגלדש.‬

260
00:13:47,880 --> 00:13:49,880
‫לא יכולתי לצאת. זה היה קטסטרופה.‬

261
00:13:49,960 --> 00:13:53,320
‫כל העוקבים שלי באינסטגרם‬
‫יודעים שזה שקר ענק.‬

262
00:13:53,400 --> 00:13:54,680
‫אבל…‬

263
00:13:54,760 --> 00:13:57,760
‫לא, באמת. ביקרתי שם משפחה.‬

264
00:13:57,840 --> 00:14:00,400
‫לפי ויקיפדיה, אני מבנגלדש.‬

265
00:14:00,480 --> 00:14:03,000
‫ממש רציתי לנסוע ו…‬

266
00:14:03,080 --> 00:14:04,200
‫מי היה שם?‬

267
00:14:04,280 --> 00:14:07,520
‫אל תסעו. אף פעם.‬
‫לכו למחלקת המכירות של פריימרק.‬

268
00:14:07,600 --> 00:14:08,800
‫אין הבדל, נשבע לכם.‬

269
00:14:09,560 --> 00:14:12,080
‫זו הדמיה אחד-לאחד של בנגלדש.‬

270
00:14:12,160 --> 00:14:14,560
‫רק חברת תעופה אחת טסה לבנגלדש.‬

271
00:14:14,640 --> 00:14:16,640
‫לחברת התעופה הזו באמת קוראים,‬

272
00:14:16,720 --> 00:14:18,800
‫"גרדידי אייר". זהו זה.‬

273
00:14:18,880 --> 00:14:22,080
‫חברת התעופה הכי שכונה בעולם.‬

274
00:14:22,160 --> 00:14:25,000
‫אפילו נהגי אוטובוס צוחקים עליהם.‬
‫זו קטסטרופה.‬

275
00:14:25,080 --> 00:14:26,640
‫כמה שכונה, אתם שואלים?‬

276
00:14:26,720 --> 00:14:30,080
‫הדיילות מבקשות ממני אוכל. מה זה, לעזאזל?‬

277
00:14:35,040 --> 00:14:38,880
‫"מתי נקבל את הארוחה?"‬
‫"מתי תתן לנו אוכל?" קטסטרופה.‬

278
00:14:38,960 --> 00:14:42,600
‫ההודעה הרשמית מהטייס הייתה,‬

279
00:14:43,560 --> 00:14:46,880
‫"שלום!" זהו. זה הכול. קטסטרופה.‬

280
00:14:46,960 --> 00:14:48,600
‫חשבתי כזה, "אחי, אתה…‬

281
00:14:49,120 --> 00:14:50,080
‫אחי, אתה…‬

282
00:14:52,320 --> 00:14:54,200
‫אתה טייס. אתה חייב להגיד יותר."‬

283
00:14:54,280 --> 00:14:57,840
‫הוא אמר, "רוצה לקנות חולצה?‬
‫שתיים במחיר אחת." כך היה.‬

284
00:14:57,920 --> 00:14:59,720
‫ואז הוא יצא למכור ורדים.‬

285
00:14:59,800 --> 00:15:02,920
‫"הנה, אחי. קח את זה, אחי.‬
‫קח את הוורדים, אחי."‬

286
00:15:03,000 --> 00:15:06,760
‫עם תמונה של ילדים בשכונת עוני,‬
‫"הנה, אחי, בבקשה. קח את הוורדים."‬

287
00:15:06,840 --> 00:15:09,880
‫עניתי, "בסדר, אחי. אני אקח שלושה. קדימה".‬

288
00:15:09,960 --> 00:15:11,200
‫אני מפחד מטיסות.‬

289
00:15:11,280 --> 00:15:14,800
‫ישבתי ככה ליד החלון,‬
‫שמתי עין על הטורבינות.‬

290
00:15:15,560 --> 00:15:17,120
‫לא היו טורבינות.‬

291
00:15:17,200 --> 00:15:19,720
‫רק שלושה בחורים שעושים ככה. זה הכול.‬

292
00:15:22,480 --> 00:15:24,640
‫"אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לעוף‬

293
00:15:24,720 --> 00:15:27,320
‫אני מאמין שאוכל לגעת בשמיים‬

294
00:15:27,400 --> 00:15:30,600
‫אוי, לא! אני יכול לגעת בשמיים! הצלחתי!"‬
‫באמת, היה לי…‬

295
00:15:30,680 --> 00:15:34,520
‫אבל למה נסעתי לבנגלדש בכלל?‬

296
00:15:34,600 --> 00:15:35,760
‫שאלה טובה.‬

297
00:15:36,480 --> 00:15:39,280
‫רציתי לצאת לטיול תרמילאים.‬
‫מי כאן יצא לטיול כזה?‬

298
00:15:39,360 --> 00:15:41,920
‫אף אחד. מטורף, כבוד!‬

299
00:15:42,000 --> 00:15:45,000
‫בדיוק כך, כי אנחנו כל כך מגוונים תרבותית,‬

300
00:15:45,080 --> 00:15:47,120
‫ותרמילאות זה יותר קטע‬

301
00:15:47,200 --> 00:15:51,240
‫של היפים לבנים מלוכלכים.‬

302
00:15:51,320 --> 00:15:54,240
‫בדיוק! אתם אמרתם את זה, לא אני. קטסטרופה.‬

303
00:15:54,960 --> 00:15:58,240
‫עם שיער בית שחי בכל מקום, בלי דאודורנט,‬
‫רק מיץ לימון…‬

304
00:15:58,320 --> 00:16:00,560
‫"בגלל טביעת הרגל הפחמנית שלי."‬

305
00:16:00,640 --> 00:16:01,840
‫הם יוצאים לטייל.‬

306
00:16:01,920 --> 00:16:04,000
‫אתם יודעים מי אוהב את זה?‬

307
00:16:04,080 --> 00:16:06,240
‫אחד החברים הכי טובים שלי. באמת.‬

308
00:16:06,320 --> 00:16:09,080
‫הקולגה השווייצרי הנפלא שלי, אלן פריי.‬

309
00:16:09,160 --> 00:16:10,920
‫אתם מכירים אותו? כולם מכירים.‬

310
00:16:11,760 --> 00:16:13,320
‫נהדר. נפלא.‬

311
00:16:14,080 --> 00:16:15,080
‫נהדר.‬

312
00:16:15,160 --> 00:16:17,440
‫מחאת כפיים חזק. איך קוראים לך?‬

313
00:16:18,400 --> 00:16:19,400
‫מה?‬

314
00:16:19,480 --> 00:16:22,520
‫קלמן? האיש הכי טוב. קלמן. איזה אדיר.‬

315
00:16:22,600 --> 00:16:24,360
‫האיש הכי טוב, קלמן. תעשה ככה.‬

316
00:16:24,440 --> 00:16:25,480
‫אתה מכיר אותו.‬

317
00:16:25,560 --> 00:16:27,720
‫מחאת כפיים באופוריה. אדיר.‬

318
00:16:27,800 --> 00:16:30,160
‫קלמן מכיר אותו. אתה מכיר את אלן, נכון?‬

319
00:16:30,240 --> 00:16:35,040
‫הדבר היחיד שצריך לדעת‬
‫זה שהוא האדם הכי לבן בעולם.‬

320
00:16:35,120 --> 00:16:37,200
‫תשאלו את קלמן. מאה אחוז.‬

321
00:16:37,280 --> 00:16:40,800
‫יש לו רק שתי רמות שיזוף. לבן וסרטן העור.‬

322
00:16:40,880 --> 00:16:43,480
‫אני נשבע.‬
‫הוא משתמש בצבע לבן אטום כקרם שיזוף.‬

323
00:16:43,560 --> 00:16:45,840
‫מאה אחוז. אני נשבע.‬

324
00:16:45,920 --> 00:16:49,760
‫לבקנים מגנים עליו מפני השמש.‬
‫הם אומרים, "קחי אותי!"‬

325
00:16:49,840 --> 00:16:51,880
‫תפסיק, קלמן. אל תהיה מניאק.‬

326
00:16:52,640 --> 00:16:54,680
‫קלמן, גבר. למה אתה עושה את זה?‬

327
00:16:55,560 --> 00:16:56,640
‫אחי.‬

328
00:16:58,000 --> 00:16:59,400
‫תפסיק להכריח אותי.‬

329
00:16:59,480 --> 00:17:02,400
‫ממש מניאקי, לצחוק על צבע העור שלו,‬

330
00:17:02,480 --> 00:17:04,520
‫רק כי הוא לבן.‬

331
00:17:04,600 --> 00:17:06,720
‫האשטג ווייט-לייבס-מאטר.‬

332
00:17:06,800 --> 00:17:08,080
‫באמת, אנשים. קטסטרופה.‬

333
00:17:08,160 --> 00:17:12,240
‫כשיורד שלג בפעם הראשונה, הוא מיד נעלם.‬

334
00:17:12,320 --> 00:17:13,640
‫זה מה שקלמן אמר. באמת.‬

335
00:17:14,240 --> 00:17:17,400
‫מכבים את האור והוא עדיין שם. באמת.‬

336
00:17:17,480 --> 00:17:21,160
‫הוא מורה פרטי של גחליליות. באמת.‬

337
00:17:21,920 --> 00:17:24,880
‫הגחליליות אומרות,‬
‫"איך אתה עושה את זה? אתה חקלאי."‬

338
00:17:24,960 --> 00:17:27,240
‫מספיק! קלמן, תפסיק להכריח אותי.‬

339
00:17:27,320 --> 00:17:28,560
‫איזה מניאק.‬

340
00:17:28,640 --> 00:17:29,920
‫תפסיק! זה מספיק.‬

341
00:17:30,000 --> 00:17:32,680
‫בדיוק היינו בגן החיות.‬
‫דובי קוטב רקדו איתו.‬

342
00:17:32,760 --> 00:17:36,600
‫הם אמרו, "אתה אחד מאיתנו, אחי!"‬

343
00:17:36,680 --> 00:17:38,600
‫תפסיק, בן אדם! אחי!‬

344
00:17:39,360 --> 00:17:40,440
‫תפסיק!‬

345
00:17:41,560 --> 00:17:43,320
‫הוא כזה מניאק, אנשים.‬

346
00:17:44,400 --> 00:17:47,680
‫אנחנו לא יכולים להמשיך עם זה, חבוב.‬
‫איזה מניאק.‬

347
00:17:47,760 --> 00:17:49,920
‫הוא מפחיד רוחות רפאים. טוב, זהו!‬

348
00:17:50,000 --> 00:17:51,720
‫אני מנסה להגיד שהוא שווייצרי.‬

349
00:17:51,800 --> 00:17:56,880
‫אז הוא בא אליי ואמר,‬
‫"סלים, אתה חייב לבוא לטייל."‬

350
00:17:58,480 --> 00:18:03,240
‫למי שתהה מה היו הצלילים האלה,‬
‫זו הייתה גרמנית שווייצרית מושלמת. בחיי.‬

351
00:18:03,760 --> 00:18:07,320
‫גרמנית שווייצרית היא גרמנית רגילה,‬

352
00:18:07,400 --> 00:18:10,120
‫בזמן שאתה מטביע את דונלד דאק.‬

353
00:18:10,200 --> 00:18:12,640
‫זו גרמנית שווייצרית. בחיי.‬

354
00:18:12,720 --> 00:18:13,880
‫מאה אחוז.‬

355
00:18:15,360 --> 00:18:16,520
‫מאה אחוז.‬

356
00:18:17,040 --> 00:18:18,240
‫קטסטרופה. באמת.‬

357
00:18:18,800 --> 00:18:19,640
‫באמת.‬

358
00:18:20,280 --> 00:18:21,760
‫דונלד כאן, מגבת ואז…‬

359
00:18:21,840 --> 00:18:25,440
‫אני… לא… כאן.‬

360
00:18:25,520 --> 00:18:26,800
‫קטסטרופה.‬

361
00:18:26,880 --> 00:18:30,960
‫אני לא צוחק, הם קוראים לסכו"ם, "סכו"ם"…‬

362
00:18:31,040 --> 00:18:33,760
‫קטסטרופה. נשבע בחיים שלי.‬

363
00:18:33,840 --> 00:18:34,680
‫באמת.‬

364
00:18:34,760 --> 00:18:37,400
‫אתם יודעים איזה נורא זה להיות תייר עם אלן?‬

365
00:18:37,480 --> 00:18:39,600
‫לפעמים הוא לידי במלון.‬

366
00:18:39,680 --> 00:18:41,360
‫אני סתם רואה טלוויזיה.‬

367
00:18:41,440 --> 00:18:44,520
‫ויש ערוץ לא רשום.‬
‫מכירים את זה שזה מהבהב באפור?‬

368
00:18:44,600 --> 00:18:47,040
‫ככה והוא נכנס, "אימא? אבא?"‬

369
00:18:47,120 --> 00:18:48,600
‫אני אומר, "לא, אחי. זו…‬

370
00:18:49,480 --> 00:18:50,960
‫זו הטלוויזיה.‬

371
00:18:52,120 --> 00:18:53,880
‫זו הטלוויזיה. זו…‬

372
00:18:58,600 --> 00:19:01,360
‫אחי, זו הטלוויזיה." "אימא!" אלוהים אדירים.‬

373
00:19:01,440 --> 00:19:04,840
‫יש לו את הכלב הכי גרוע‬
‫שיכול להיות לשווייצרי.‬

374
00:19:04,920 --> 00:19:06,920
‫יש לו פאג.‬

375
00:19:07,000 --> 00:19:10,000
‫כשאני מבקר אותו,‬
‫אני אף פעם לא יודע מי מדבר. שניהם…‬

376
00:19:10,960 --> 00:19:12,880
‫נשמעים בדיוק אותו דבר. הם כאילו…‬

377
00:19:13,440 --> 00:19:16,240
‫אני אומר, "אחי , תשחרר את דונלד.‬
‫מה אתה עושה?"‬

378
00:19:16,320 --> 00:19:17,320
‫קטסטרופה.‬

379
00:19:17,400 --> 00:19:19,680
‫פאגים מדברים כמו שווייצרים, לא?‬

380
00:19:19,760 --> 00:19:23,280
‫התקשרתי לטלקום השווייצרי‬
‫והצמדתי את הפאג לטלפון.‬

381
00:19:24,840 --> 00:19:27,840
‫הם דיברו 38 דקות. נשבע לכם.‬

382
00:19:27,920 --> 00:19:29,080
‫מאה אחוז.‬

383
00:19:33,000 --> 00:19:34,080
‫באמת. קטסטרופה.‬

384
00:19:34,600 --> 00:19:35,440
‫באמת.‬

385
00:19:35,520 --> 00:19:37,840
‫אל תיסעו לשווייץ בחיים.‬

386
00:19:37,920 --> 00:19:40,080
‫אלה מכם שרוצים לנסוע לשם,‬

387
00:19:40,160 --> 00:19:42,640
‫העצה שלי היא, סעו לאוסטריה. הרבה יותר טוב.‬

388
00:19:42,720 --> 00:19:45,960
‫סעו לאוסטריה, רק אל תסעו לווינה.‬

389
00:19:46,040 --> 00:19:48,040
‫בתור "זה ידהים אתכם",‬

390
00:19:48,120 --> 00:19:51,120
‫הם אומרים,‬
‫"דאס האוטס דן ביידל אאוף'ד סייטן".‬

391
00:19:51,200 --> 00:19:53,320
‫מה שאומר, אתם יכולים לבדוק בגוגל,‬

392
00:19:53,400 --> 00:19:55,920
‫"זה יעיף לכם את הבולבול הצידה."‬

393
00:19:56,600 --> 00:19:59,520
‫אני נשבע בחיי. אפילו נשים אמרו את זה.‬

394
00:19:59,600 --> 00:20:01,960
‫"זה מעיף לי את הבולבול הצידה."‬

395
00:20:03,360 --> 00:20:04,720
‫נשבע לכם, אנשים.‬

396
00:20:05,440 --> 00:20:06,920
‫נשבע לכם.‬

397
00:20:07,000 --> 00:20:09,120
‫"זה מעיף לך את הבולבול הצידה."‬

398
00:20:09,200 --> 00:20:11,960
‫האוסטרים האפריקאים אומרים משהו אחר.‬
‫הם אומרים,‬

399
00:20:12,040 --> 00:20:14,160
‫"זה מעיף לך את הבולבול סביב המותן".‬

400
00:20:14,240 --> 00:20:17,000
‫אני נשבע. קטסטרופה. מאה אחוז.‬

401
00:20:22,560 --> 00:20:26,640
‫האסייתים אומרים,‬
‫"זה מעיף לי את הבולבול חזרה לאמצע". באמת.‬

402
00:20:27,160 --> 00:20:30,400
‫האמצע זה בסדר. תכבדו את זה.‬
‫באמת. קטסטרופה.‬

403
00:20:30,480 --> 00:20:32,760
‫אתם יודעים איזה מעייף זה לאכול בחוץ?‬

404
00:20:32,840 --> 00:20:35,200
‫בכל פעם המלצר שואל, "לא אהבת את זה?"‬

405
00:20:35,280 --> 00:20:36,200
‫"לא, היה טעים".‬

406
00:20:36,280 --> 00:20:38,840
‫"הבולבול שלך ב-7:30. אני רואה אותו שם.‬

407
00:20:38,920 --> 00:20:41,400
‫הוא צריך להיות ב-6:45 או 7:15, אחרת…"‬

408
00:20:41,480 --> 00:20:43,240
‫החזר כספי מובטח. אדיר.‬

409
00:20:43,320 --> 00:20:44,880
‫שמתי לב‬

410
00:20:44,960 --> 00:20:48,200
‫איזה גרוע זה לעבור את מה שאנחנו עוברים.‬

411
00:20:48,280 --> 00:20:50,400
‫כי מה שקורה עכשיו,‬

412
00:20:50,480 --> 00:20:53,920
‫כולכם יושבים כאן כמו שיבוטים,‬
‫כל הדברים האלה…‬

413
00:20:54,720 --> 00:20:55,640
‫לא, באמת.‬

414
00:20:55,720 --> 00:20:59,240
‫באמת נוצרת כאן היסטוריה.‬

415
00:20:59,320 --> 00:21:01,680
‫אנחנו צופים בהיסטוריה בהתהוותה.‬

416
00:21:01,760 --> 00:21:06,080
‫בשנת 2100, יכתבו על זה בספרי ההיסטוריה.‬

417
00:21:06,160 --> 00:21:07,400
‫ואז אנחנו,‬

418
00:21:07,480 --> 00:21:10,720
‫אחד מאיתנו יופיע כעד עכשווי.‬

419
00:21:10,800 --> 00:21:13,920
‫ג'רמי פסקל בן 100 שמופיע,‬

420
00:21:14,000 --> 00:21:15,920
‫"היי, אני עד עכשווי."‬

421
00:21:16,440 --> 00:21:17,280
‫כי…‬

422
00:21:17,840 --> 00:21:22,040
‫עם קעקוע מביך על הבטן, "אני עד עכשווי".‬

423
00:21:22,120 --> 00:21:27,520
‫התנאים של העדים ב-2100‬
‫לא טובים כמו בימינו.‬

424
00:21:27,600 --> 00:21:31,000
‫כשהיינו בבית הספר,‬
‫תמיד היה מישהו מימיו של היטלר.‬

425
00:21:31,080 --> 00:21:33,480
‫כל גרמני היה נגד היטלר. כמובן.‬

426
00:21:33,560 --> 00:21:35,960
‫כולם. אין שום דבר שיוכיח את זה.‬

427
00:21:36,040 --> 00:21:38,880
‫אף אחד לא צילם סלפי אינסטגרם‬
‫שלו מתפנן עם היטלר.‬

428
00:21:39,680 --> 00:21:41,600
‫האשטאג מתפנן-עם-ההיט.‬

429
00:21:41,680 --> 00:21:43,200
‫אין כזה דבר. באמת.‬

430
00:21:43,280 --> 00:21:45,960
‫האשטאג הוא-התכוון-לטוב.‬

431
00:21:46,040 --> 00:21:49,000
‫הדברים האלה לא קיימים. אתם מבינים אותי?‬

432
00:21:52,320 --> 00:21:53,400
‫זה לא קיים.‬

433
00:21:54,200 --> 00:21:57,840
‫הם יכולים פשוט לאלתר.‬
‫הם כולם מספרים את אותו הסיפור.‬

434
00:21:57,920 --> 00:22:00,600
‫"היטלר היה ממש מניאק.‬
‫אמרתי לו את זה, לממזר.‬

435
00:22:00,680 --> 00:22:04,600
‫לקחתי את השפם הקטן שלו‬
‫ודחפתי לו אותו לתחת. לך תזדיין!‬

436
00:22:04,680 --> 00:22:07,720
‫קדימה, חתיכת חרא! מה הבעיה שלך?‬

437
00:22:07,800 --> 00:22:10,800
‫מה קורה, גוהרינג? בן זונה.‬
‫החבאתי את הביג מק שלו.‬

438
00:22:11,360 --> 00:22:14,240
‫נתתי לו קציצת חזיר.‬
‫החבאתי את המשקפיים של הימלר.‬

439
00:22:14,920 --> 00:22:17,960
‫אני הגזע העליון."‬
‫זה היה הסיפור שלהם.‬

440
00:22:18,040 --> 00:22:21,200
‫הכי גרוע יהיה כשהמשפיעים של היום‬

441
00:22:21,280 --> 00:22:24,280
‫יהיו משפיעים ב-2100.‬

442
00:22:24,360 --> 00:22:27,760
‫אבל משפיעים זקנים‬
‫שמתרוצצים בגיל 100 ואומרים,‬

443
00:22:27,840 --> 00:22:32,200
‫"היי, חבר'ה. גם אתם צריכים צנתר?‬
‫תעשו החלק למעלה ותזמינו אחד.‬

444
00:22:32,280 --> 00:22:33,440
‫צנתר.‬

445
00:22:34,040 --> 00:22:34,880
‫החלק למעלה.‬

446
00:22:37,520 --> 00:22:38,480
‫בבקשה, חבר'ה.‬

447
00:22:39,520 --> 00:22:41,560
‫גם לכם לא עומד? תעשו החלק למעלה.‬

448
00:22:41,640 --> 00:22:45,920
‫תשתמשו בקוד 'זין-רופס' בשביל 20 אחוז הנחה.‬

449
00:22:46,000 --> 00:22:47,280
‫הזמינו עכשיו!"‬

450
00:22:48,920 --> 00:22:51,440
‫אז, חבר'ה, השיעור של היום הוא‬

451
00:22:51,520 --> 00:22:53,200
‫אל תסעו לאוסטריה,‬

452
00:22:53,280 --> 00:22:55,840
‫לא לציריך, פשוט סעו ליפן.‬

453
00:22:55,920 --> 00:22:58,280
‫יפן היא המדינה הכי טובה. מי היה?‬

454
00:22:58,360 --> 00:23:00,600
‫שני אנשים, כבוד.‬

455
00:23:00,680 --> 00:23:01,640
‫איפה ביפן?‬

456
00:23:02,640 --> 00:23:06,840
‫טוקיו.‬
‫זה גם מה שאני הייתי אומר אם לא הייתי.‬

457
00:23:06,920 --> 00:23:09,840
‫הוא פשוט אילתר. הכי טוב. מדהים.‬

458
00:23:10,840 --> 00:23:12,400
‫הוא יכול לאשר. באמת.‬

459
00:23:12,480 --> 00:23:14,720
‫הם הבינו מה לעשות. באמת.‬

460
00:23:14,800 --> 00:23:16,400
‫בעוד אנחנו, בימי הקורונה…‬

461
00:23:16,480 --> 00:23:19,840
‫ראיתם את האנשים שאוגרים נייר טואלט?‬

462
00:23:19,920 --> 00:23:23,640
‫"מה? וירוס קטלני?‬
‫אני חייב לדאוג לחור התחת שלי.‬

463
00:23:23,720 --> 00:23:27,440
‫מה עם חור התחת שלי?‬
‫איך אנקה את חור התחת שלי?"‬

464
00:23:27,520 --> 00:23:28,800
‫כל המוסלמים אמרו כזה,‬

465
00:23:28,880 --> 00:23:32,200
‫"אחי, קח משפך וסתום את הפה שלך."‬

466
00:23:42,280 --> 00:23:43,360
‫בבקשה.‬

467
00:23:43,440 --> 00:23:45,760
‫יפן לא. הם הגיעו לשלב האחרון.‬

468
00:23:45,840 --> 00:23:47,880
‫בלי נייר טואלט, בלי משפכים.‬

469
00:23:47,960 --> 00:23:52,080
‫פשוט יש להם‬
‫שירותים שיורים ריקוד גשם אוטומטי.‬

470
00:23:52,160 --> 00:23:56,080
‫אתה יושב שם. אתה לוחץ על כפתור‬
‫ואז מקבל ריקוד גשם יפני.‬

471
00:23:58,640 --> 00:24:02,200
‫אני נשבע. אתה חוטף אקדח מים בתחת. זהו זה.‬

472
00:24:03,080 --> 00:24:05,160
‫נשבע לכם.‬

473
00:24:05,240 --> 00:24:06,200
‫לא, באמת.‬

474
00:24:07,760 --> 00:24:09,280
‫מסתכלים לתוך השירותים‬

475
00:24:09,360 --> 00:24:12,360
‫ורואים את סקווירטל ואת וורטורטל מתאמנים.‬

476
00:24:13,080 --> 00:24:15,960
‫עוד שלושה תחתים‬
‫ואנחנו מוכנים לסיבוב הופעות.‬

477
00:24:17,200 --> 00:24:18,680
‫אמרתי לבחור יפני,‬

478
00:24:18,760 --> 00:24:21,000
‫"אחי, זה הכול טוב ויפה עם…‬

479
00:24:21,080 --> 00:24:24,080
‫זה ממש מעיף לי את הבולבול מסביב למותן.‬
‫זה אדיר.‬

480
00:24:24,920 --> 00:24:26,320
‫אבל איפה נייר הטואלט?"‬

481
00:24:26,400 --> 00:24:27,480
‫הוא התחרפן.‬

482
00:24:27,560 --> 00:24:30,280
‫"מערביים מחורבנים שכמותכם,‬

483
00:24:30,360 --> 00:24:34,520
‫אתם רוצחים מיליוני עצים‬
‫דרך התחת ובמורד השירותים!‬

484
00:24:35,040 --> 00:24:36,880
‫אתם בושה לאנושות."‬

485
00:24:36,960 --> 00:24:39,280
‫אמרתי כזה, "תירגע, רוצח דולפינים.‬

486
00:24:39,360 --> 00:24:41,680
‫למה אתה מדבר בכלל, חבוב?‬

487
00:24:41,760 --> 00:24:45,240
‫אחי, כרגע אכלת כריך לווייתן. תירגע, אחי.‬

488
00:24:45,320 --> 00:24:48,400
‫למה שלא תשתיק את עצמך, חבוב?"‬

489
00:24:49,560 --> 00:24:51,880
‫היפנים לא יכולים להשוות את עצמם אלינו.‬

490
00:24:51,960 --> 00:24:54,160
‫מה הם אוכלים כל היום?‬

491
00:24:54,240 --> 00:24:57,200
‫דגים, אורז, מרק מיסו זה כל מה שמקבלים שם.‬

492
00:24:57,280 --> 00:25:00,840
‫אם זה מה שאתם אוכלים כל היום,‬
‫בסוף תחרבנו כמו כבשים.‬

493
00:25:02,040 --> 00:25:04,360
‫תנועות המעיים שלהם נמשכות שלוש שניות.‬

494
00:25:05,760 --> 00:25:06,600
‫זהו.‬

495
00:25:07,320 --> 00:25:08,960
‫כריעה אחת והכול בחוץ.‬

496
00:25:12,480 --> 00:25:14,520
‫ככה הם המציאו את היאבקות הסומו.‬

497
00:25:14,600 --> 00:25:15,440
‫ככה.‬

498
00:25:16,560 --> 00:25:17,400
‫זהו.‬

499
00:25:17,960 --> 00:25:20,680
‫ליפנים האלה אין מושג איך זה‬

500
00:25:20,760 --> 00:25:23,800
‫לתקוע שווארמה בשלוש לפנות בוקר.‬

501
00:25:25,360 --> 00:25:28,960
‫נאגטס גבינה וצ'ילי ברוטב רדיואקטיבי חריף.‬

502
00:25:30,000 --> 00:25:32,160
‫אם אוכלים כזה חרא רדיואקטיבי‬

503
00:25:32,240 --> 00:25:35,000
‫ומפילים פצצה סטייל הירושימה יום למוחרת,‬

504
00:25:35,880 --> 00:25:37,960
‫עלול לקחת לזה הרבה זמן להתנקות ככה…‬

505
00:25:40,960 --> 00:25:45,560
‫תצטרך לפחות עץ שלם. עץ שלם.‬

506
00:25:45,640 --> 00:25:46,720
‫אם לא, זה נוקאאוט.‬

507
00:25:46,800 --> 00:25:48,480
‫תודה. היה תענוג.‬

508
00:25:53,920 --> 00:25:56,000
‫גבירותיי ורבותיי,‬

509
00:25:56,080 --> 00:25:58,600
‫מחיאות כפיים לקומיקאי השווייצרי,‬

510
00:25:58,680 --> 00:26:00,080
‫אלן פריי!‬

511
00:26:01,840 --> 00:26:02,880
‫תודה!‬

512
00:26:03,600 --> 00:26:04,520
‫תודה רבה!‬

513
00:26:05,040 --> 00:26:06,360
‫תודה!‬

514
00:26:06,440 --> 00:26:09,120
‫נחמד מצידכם, תודה!‬

515
00:26:09,200 --> 00:26:10,080
‫תודה!‬

516
00:26:11,200 --> 00:26:12,040
‫תודה!‬

517
00:26:12,840 --> 00:26:15,360
‫לפני שנתחיל, אני רוצה לומר משהו רציני.‬

518
00:26:15,440 --> 00:26:17,800
‫משהו שחשוב לי מאוד.‬

519
00:26:18,960 --> 00:26:20,480
‫אני לא כזה לבן.‬

520
00:26:21,920 --> 00:26:24,440
‫רק כדי להבהיר את זה מההתחלה.‬

521
00:26:24,520 --> 00:26:28,800
‫אנחנו כל כך שמחים שזה יכול להתקיים.‬

522
00:26:28,880 --> 00:26:31,560
‫כן, מחיאות כפיים לכם, חברים. באמת.‬

523
00:26:33,080 --> 00:26:36,600
‫התלבשתי אופנתי במיוחד בשבילכם.‬
‫מגניב, נכון? תודה.‬

524
00:26:37,960 --> 00:26:38,880
‫אתם יודעים…‬

525
00:26:40,600 --> 00:26:43,720
‫החליפה מקבלת‬
‫יותר מחיאות כפיים מהבדיחות שלי. עצוב.‬

526
00:26:43,800 --> 00:26:45,760
‫"איך היה המופע?"‬
‫-"אלן היה אופנתי.‬

527
00:26:46,680 --> 00:26:48,800
‫אימא שלו תשמח."‬

528
00:26:50,240 --> 00:26:53,520
‫אני רוצה להיות כנה לחלוטין איתכם.‬

529
00:26:53,600 --> 00:26:56,160
‫בתור קומיקאי, כל מופע הוא אחרת.‬

530
00:26:56,840 --> 00:26:58,640
‫אף פעם אין לדעת מה מצפה לך.‬

531
00:26:58,720 --> 00:27:02,320
‫המופע הכי יוצא דופן שלי היה בדרום,‬
‫בנירנברג.‬

532
00:27:02,400 --> 00:27:06,040
‫הקהל נהנה כל כך, נהנה מדי.‬

533
00:27:06,120 --> 00:27:08,160
‫הם צעקו והתפרעו.‬

534
00:27:08,240 --> 00:27:11,240
‫הייתה אישה בשורה הראשונה שצחקה בלי שליטה.‬

535
00:27:11,320 --> 00:27:13,120
‫היא התחרפנה לגמרי.‬

536
00:27:13,200 --> 00:27:15,440
‫היא הייתה ככה כל הזמן…‬

537
00:27:16,480 --> 00:27:19,080
‫אתם מכירים את זה כשמישהו צוחק כל כך חזק,‬

538
00:27:19,160 --> 00:27:20,920
‫שאתם גם חייבים לצחוק?‬

539
00:27:21,560 --> 00:27:23,800
‫גם אני הייתי ככה…‬

540
00:27:23,880 --> 00:27:25,680
‫ואז היא…‬

541
00:27:25,760 --> 00:27:26,880
‫ואז אני…‬

542
00:27:26,960 --> 00:27:28,920
‫ואז פתאום, בום! היא נופלת.‬

543
00:27:30,160 --> 00:27:32,000
‫והייתי כאילו…‬

544
00:27:32,800 --> 00:27:35,360
‫היינו צריכים להפסיק את המופע.‬

545
00:27:35,880 --> 00:27:37,920
‫הביאו רופא.‬

546
00:27:38,520 --> 00:27:40,000
‫הרימו אותה בחזרה.‬

547
00:27:40,800 --> 00:27:44,480
‫היא הרגישה טוב יותר, ושאלתי את הרופא,‬

548
00:27:44,560 --> 00:27:47,480
‫"מה לעזאזל קרה שם?"‬

549
00:27:48,080 --> 00:27:49,000
‫הוא אמר,‬

550
00:27:49,080 --> 00:27:53,480
‫"מר פריי, לאישה הזאת היה התקף צחוק."‬

551
00:27:54,000 --> 00:27:56,200
‫היי, זה דבר אמיתי.‬

552
00:27:56,280 --> 00:27:58,040
‫היא צחקה כל כך הרבה‬

553
00:27:58,120 --> 00:28:02,400
‫עד שמערכת הדם שלה התמוטטה.‬

554
00:28:02,920 --> 00:28:08,120
‫ואתם יודעים מה היה הרגש הראשון שהרגשתי,‬
‫רק למילישנייה?‬

555
00:28:08,200 --> 00:28:09,120
‫גאווה.‬

556
00:28:10,800 --> 00:28:13,560
‫לא להרבה זמן! זה היה מהיר!‬

557
00:28:13,640 --> 00:28:14,680
‫לא הרבה זמן!‬

558
00:28:16,720 --> 00:28:19,000
‫אימא שלי התקשרה, "איך היה המופע?"‬

559
00:28:19,080 --> 00:28:23,200
‫כמעט הרגתי מישהי. אני כזה מצחיק."‬

560
00:28:25,320 --> 00:28:28,560
‫אתם יודעים מה הצחוק הזה הזכיר לי?‬

561
00:28:28,640 --> 00:28:30,680
‫יש סטריאוטיפ,‬

562
00:28:31,240 --> 00:28:33,640
‫שעושים ככה…‬

563
00:28:34,600 --> 00:28:36,440
‫יש לי חבר,‬

564
00:28:36,520 --> 00:28:38,320
‫והוא באמת עושה את זה!‬

565
00:28:38,400 --> 00:28:40,440
‫הוא תמיד כזה…‬

566
00:28:40,520 --> 00:28:42,600
‫ואני יודע למה אנשים עושים את זה.‬

567
00:28:42,680 --> 00:28:45,560
‫הם יודעים בדיוק איזה חמוד זה נראה,‬

568
00:28:45,640 --> 00:28:48,680
‫והם יודעים שאי אפשר לכעוס עליהם.‬

569
00:28:48,760 --> 00:28:51,680
‫אין מצב. השאלתי לראשיד את האוטו שלי‬
‫והוא אמר,‬

570
00:28:51,760 --> 00:28:54,640
‫"אלן, עשיתי תאונה עם האוטו שלך."‬

571
00:28:54,720 --> 00:28:57,160
‫אמרתי כזה, "ראשיד! למה עשית את זה?"‬

572
00:28:59,520 --> 00:29:02,440
‫"בוא לפה, קטנצ׳יק. איזה חמוד אתה!"‬

573
00:29:03,720 --> 00:29:07,200
‫אני שווייצרי. גם עלינו יש סטריאוטיפים.‬
‫נמאס לי מהם.‬

574
00:29:07,280 --> 00:29:09,440
‫אחרי מופע, מישהו אמר לי,‬

575
00:29:09,520 --> 00:29:14,040
‫"היי, אתם השווייצרים, כולכם עשירים, נכון?"‬

576
00:29:14,120 --> 00:29:14,960
‫ועניתי כזה,‬

577
00:29:16,080 --> 00:29:16,920
‫"כן".‬

578
00:29:17,800 --> 00:29:19,280
‫ואז קניתי אותו.‬

579
00:29:20,160 --> 00:29:22,080
‫באמת, הוא שלי עכשיו.‬

580
00:29:22,160 --> 00:29:23,440
‫גרמני קטן.‬

581
00:29:24,760 --> 00:29:25,760
‫הוא גר בארון שלי.‬

582
00:29:26,800 --> 00:29:30,160
‫אני אף פעם לא נותן לו לצאת. זאת האמת.‬
‫הוא שלי!‬

583
00:29:30,680 --> 00:29:31,520
‫קניתי אותו.‬

584
00:29:34,360 --> 00:29:37,080
‫שימו לב שרק הזרים מחאו כפיים. ראיתם?‬

585
00:29:37,160 --> 00:29:39,000
‫הם חשבו כזה, "באמת עשית את זה?"‬

586
00:29:40,880 --> 00:29:41,840
‫אני…‬

587
00:29:41,920 --> 00:29:44,880
‫לעיתים רחוקות מאוד‬
‫אני נכנס לפוליטיקה על הבמה.‬

588
00:29:44,960 --> 00:29:49,680
‫סיפרתי כמה בדיחות על מפלגה קצת ימנית,‬
‫AfD - אלטרנטיבה לגרמניה.‬

589
00:29:49,760 --> 00:29:51,960
‫ולא סתם כי אנחנו לא מסכימים.‬

590
00:29:52,040 --> 00:29:54,640
‫היי, זו דמוקרטיה. צריך להתמודד עם זה.‬

591
00:29:54,720 --> 00:29:58,960
‫אתם יודעים למה אני לא סובל אותם?‬
‫כי אני זקן מדי בשביל שטויות.‬

592
00:29:59,040 --> 00:30:01,120
‫אני כבר לא סובל שטויות.‬

593
00:30:01,200 --> 00:30:03,760
‫דברים שלא הגיוניים בעיניי.‬

594
00:30:03,840 --> 00:30:07,640
‫ל-AfD ולפגידה הייתה יחד הפגנה גדולה‬

595
00:30:07,720 --> 00:30:10,480
‫נגד האסלאמיזציה של המערב.‬

596
00:30:10,560 --> 00:30:12,760
‫הם התרוצצו עם שלטים.‬

597
00:30:12,840 --> 00:30:16,080
‫היה בחור מלפנים עם שלט ענק שבו נכתב,‬

598
00:30:16,160 --> 00:30:18,800
‫וזה ציטוט ישיר, היה כתוב,‬

599
00:30:19,960 --> 00:30:25,680
‫"אנחנו לא רוצים אנסים זרים!"‬

600
00:30:28,920 --> 00:30:30,480
‫אף אחד לא רוצה את זה!‬

601
00:30:31,680 --> 00:30:33,280
‫גם אני לא רוצה את זה!‬

602
00:30:33,960 --> 00:30:37,240
‫מעולם לא הייתי במסיבה ואמרתי,‬
‫"היי, האנס כבר כאן?"‬

603
00:30:38,360 --> 00:30:43,680
‫ואז הפעמון מצלצל, "שלום! זה אני, האנס!"‬

604
00:30:43,760 --> 00:30:46,560
‫"רגע אחד. איזה מין אנס?"‬

605
00:30:46,640 --> 00:30:49,840
‫"גרמני."‬
‫-"תיכנס."‬

606
00:30:50,560 --> 00:30:52,800
‫אני זקן מדי בשביל שטויות.‬

607
00:30:52,880 --> 00:30:57,800
‫ראיתי שהיו הפגנות‬
‫נגד ההפגנות של "בלאק לייבס מאטר".‬

608
00:30:57,880 --> 00:30:59,120
‫אנשים שאמרו,‬

609
00:30:59,200 --> 00:31:03,680
‫"אני לא חושב שזה בסדר‬
‫שהם רוצים את אותן הזכויות שיש לנו."‬

610
00:31:03,760 --> 00:31:07,560
‫הם ראיינו אישה בארה"ב והיא אמרה‬

611
00:31:07,640 --> 00:31:09,920
‫שאין לה שום דבר נגד אנשים שחורים,‬

612
00:31:10,000 --> 00:31:13,880
‫היא פשוט לא חושבת‬
‫ששחורים ולבנים מקומם יחד.‬

613
00:31:14,640 --> 00:31:19,040
‫תקשיבו, אישה מבוגרת במאה ה-21 אמרה‬

614
00:31:19,120 --> 00:31:22,600
‫שהיא לא מאמינה ששחור ולבן הולכים יחד.‬

615
00:31:22,680 --> 00:31:24,200
‫הרשו לי לומר לכם משהו.‬

616
00:31:24,280 --> 00:31:27,000
‫יש רק מקום אחד בעולם‬

617
00:31:27,080 --> 00:31:29,400
‫שבו שחור ולבן לא הולכים יחד‬

618
00:31:29,480 --> 00:31:30,680
‫וזו מכונת הכביסה.‬

619
00:31:32,400 --> 00:31:34,080
‫זה המקום היחיד.‬

620
00:31:35,120 --> 00:31:36,040
‫היחיד.‬

621
00:31:36,760 --> 00:31:38,200
‫בכל מקום אחר זה בסדר.‬

622
00:31:38,800 --> 00:31:39,640
‫היחיד.‬

623
00:31:41,440 --> 00:31:42,560
‫האחד והיחיד.‬

624
00:31:46,040 --> 00:31:47,880
‫יש לי אח גדול בשווייץ.‬

625
00:31:47,960 --> 00:31:51,120
‫והנה עובדה לכל מי שיש אחים ואחיות.‬

626
00:31:51,200 --> 00:31:53,320
‫זה הוכח מדעית.‬

627
00:31:53,400 --> 00:31:55,120
‫בין כל האחים והאחיות, תמיד יש‬

628
00:31:56,520 --> 00:31:57,560
‫אחד או אחת נאים‬

629
00:31:58,720 --> 00:31:59,920
‫ואחד או אחת מצחיקים.‬

630
00:32:00,440 --> 00:32:01,600
‫זו עובדה.‬

631
00:32:01,680 --> 00:32:05,360
‫וכולכם חושבים, "לא! זה לא ככה אצלנו."‬

632
00:32:05,440 --> 00:32:06,760
‫אתם המצחיקים.‬

633
00:32:08,400 --> 00:32:10,440
‫רק הנאים צחקו, ראיתם?‬

634
00:32:10,520 --> 00:32:11,960
‫"קדימה, תצחק, קווזימודו.‬

635
00:32:12,760 --> 00:32:14,160
‫הוא מדבר עליך. תצחק!"‬

636
00:32:15,280 --> 00:32:18,280
‫אם אתם תוהים לגבי המצב שלי,‬

637
00:32:18,880 --> 00:32:20,240
‫אתם יכולים לנחש.‬

638
00:32:20,760 --> 00:32:22,000
‫אני המצחיק.‬

639
00:32:22,080 --> 00:32:24,560
‫אחי הוא הנאה. יש לו פנים של דוגמן.‬

640
00:32:24,640 --> 00:32:26,400
‫אני שונא אותו.‬

641
00:32:27,160 --> 00:32:28,400
‫הוא תמיד היה האלפא.‬

642
00:32:28,480 --> 00:32:32,320
‫הוא נולד מבוגר. הוא יצא בחליפה עם מונוקל.‬

643
00:32:32,400 --> 00:32:35,160
‫"איפה חשבון הבנק שלי?"‬
‫הוא תמיד היה מבוגר.‬

644
00:32:35,240 --> 00:32:38,160
‫בתור ילד יכולת לשלוח אותו לעשות כל דבר,‬
‫כמו קניות.‬

645
00:32:38,240 --> 00:32:39,160
‫כילד בן ארבע.‬

646
00:32:39,240 --> 00:32:42,600
‫אימא שלי אמרה,‬
‫"מיכאל, אתה יכול ללכת לחנות?"‬

647
00:32:42,680 --> 00:32:45,480
‫"כרצונך, אימי."‬
‫ככה הטיפש הזה דיבר.‬

648
00:32:45,560 --> 00:32:48,480
‫אותי לא יכולת לשלוח בכלל.‬
‫"תקנה חלב." וכשחזרתי…‬

649
00:32:48,560 --> 00:32:49,840
‫"החלב?"‬
‫-"שתיתי אותו."‬

650
00:32:51,200 --> 00:32:53,080
‫"והעודף?"‬
‫-"אכלתי אותו."‬

651
00:32:53,160 --> 00:32:55,240
‫הייתי סתם ילד טיפש.‬

652
00:32:55,320 --> 00:32:57,440
‫כולם צחקו עליי. כולם.‬

653
00:32:57,520 --> 00:32:59,880
‫היה לי שכן עם תסמונת דאון.‬

654
00:32:59,960 --> 00:33:02,160
‫אפילו הוא אמר כזה, "וואו, אתה טיפש!"‬

655
00:33:11,280 --> 00:33:13,240
‫יודעים למה לדעתי הבדיחה הזו בסדר?‬

656
00:33:13,320 --> 00:33:17,280
‫עבדתי עם אנשים שיש להם תסמונת דאון,‬

657
00:33:17,360 --> 00:33:21,120
‫והם כאלה אנשים מדהימים עם לבבות גדולים.‬

658
00:33:21,200 --> 00:33:22,480
‫הם אוהבים לצחוק.‬

659
00:33:22,560 --> 00:33:25,440
‫הבדיחה הזו הכי מצחיקה את השכן שלי.‬

660
00:33:25,520 --> 00:33:27,280
‫זה נהדר אם אפשר להתבדח.‬

661
00:33:27,360 --> 00:33:29,800
‫סיפרתי את הבדיחה הזאת פעם על במה‬

662
00:33:29,880 --> 00:33:31,800
‫ובחור בקהל עשה כזה…‬

663
00:33:33,440 --> 00:33:35,720
‫אמרתי, "תראו איזה מגניב זה!‬

664
00:33:35,800 --> 00:33:40,680
‫אני מספר את הבדיחה,‬
‫וזה שהכי צוחק זה מישהו עם תסמונת דאון."‬

665
00:33:40,760 --> 00:33:42,560
‫הוא הסתכל עליי ואמר, "אין לי."‬

666
00:33:46,360 --> 00:33:47,600
‫זה היה קשוח.‬

667
00:33:49,440 --> 00:33:50,480
‫אנשים.‬

668
00:33:50,560 --> 00:33:51,400
‫אחי…‬

669
00:33:51,480 --> 00:33:53,840
‫אני הייתי טיפש, אבל גם הוא היה.‬

670
00:33:53,920 --> 00:33:55,880
‫הוא היה חכם רק בהשוואה אליי.‬

671
00:33:55,960 --> 00:33:57,280
‫היינו אחים…‬

672
00:33:57,360 --> 00:33:59,480
‫תמיד ניסינו להתעלות אחד מעל השני.‬

673
00:33:59,560 --> 00:34:02,600
‫בדברים מטומטמים. דברים לא הגיוניים, כמו,‬

674
00:34:02,680 --> 00:34:05,320
‫"אני יכול לרכוב על האופניים שלי יותר זמן."‬

675
00:34:05,400 --> 00:34:07,720
‫"לא, אני יכול לרכוב יותר זמן."‬

676
00:34:07,800 --> 00:34:10,560
‫ואז רכבנו במעגלים במשך שמונה שעות.‬

677
00:34:11,520 --> 00:34:13,320
‫כמו שני אידיוטים.‬

678
00:34:14,240 --> 00:34:17,440
‫כשאנשים ביקרו את אימא שלי,‬
‫"היי, מה שלום הילדים?"‬

679
00:34:17,520 --> 00:34:18,560
‫"הם טיפשים.‬

680
00:34:19,840 --> 00:34:21,560
‫תסתכלו מהחלון.‬

681
00:34:22,080 --> 00:34:24,480
‫הם רוכבים במעגלים כבר שמונה שעות.‬

682
00:34:25,040 --> 00:34:27,040
‫המכוער משמאל, הוא יותר טיפש."‬

683
00:34:30,280 --> 00:34:31,200
‫כן.‬

684
00:34:35,200 --> 00:34:36,200
‫הייתי ילד טיפש.‬

685
00:34:38,840 --> 00:34:40,600
‫תמיד אהבתי…‬

686
00:34:40,680 --> 00:34:43,680
‫אהבתי חיות ולצפות בסרטים תיעודיים על חיות.‬

687
00:34:44,200 --> 00:34:47,680
‫לומדים מזה דברים שלעולם לא משתמים בהם.‬

688
00:34:48,240 --> 00:34:51,000
‫ראיתי משהו שאני חושב שהוא מושלם לימינו.‬

689
00:34:51,080 --> 00:34:53,400
‫וזה באמת נכון.‬

690
00:34:53,480 --> 00:34:56,080
‫יש סוג של כוכב ים,‬

691
00:34:56,600 --> 00:35:00,240
‫ו-20 אחוז מכוכבי הים האלה‬

692
00:35:00,320 --> 00:35:02,000
‫נולדים בלי פי טבעת.‬

693
00:35:02,880 --> 00:35:04,880
‫אין להם חור תחת,‬

694
00:35:04,960 --> 00:35:07,320
‫אבל הם יכולים לשרוד.‬

695
00:35:07,400 --> 00:35:08,640
‫הם מחרבנים מבפנים.‬

696
00:35:08,720 --> 00:35:11,600
‫הם עושים את זה כל חייהם. זה פשוט מצטבר.‬

697
00:35:11,680 --> 00:35:13,040
‫זו לא בעיה בשבילם.‬

698
00:35:13,120 --> 00:35:15,280
‫הם מחרבנים עוד ועוד. זה מצטבר.‬

699
00:35:15,360 --> 00:35:18,000
‫זה ממשיך לעלות עד שזה מגיע לקצה,‬

700
00:35:18,080 --> 00:35:20,720
‫וכל מה שיש להם בראש זה חרא.‬

701
00:35:21,240 --> 00:35:25,280
‫אני נשבע שאני מכיר גם אנשים שזה קורה להם.‬

702
00:35:26,200 --> 00:35:27,640
‫בדיוק אותו הדבר.‬

703
00:35:27,720 --> 00:35:30,480
‫באמת! הראש שלהם מלא חרא.‬

704
00:35:33,040 --> 00:35:37,600
‫אני אסיים בזה: שמתי לב למשהו מוזר מאוד.‬

705
00:35:38,200 --> 00:35:41,280
‫שמתי לב שיש משפטים בגרמניה.‬

706
00:35:41,360 --> 00:35:45,240
‫שאומרים בסרטים אבל לא בחיי היומיום.‬

707
00:35:45,320 --> 00:35:48,360
‫צפיתי בסרט משטרה והבחור אמר,‬

708
00:35:48,440 --> 00:35:51,120
‫"אדוני, עם כל הכבוד…"‬

709
00:35:51,640 --> 00:35:54,440
‫לא אומרים את זה בחיי היומיום. ניסיתי.‬

710
00:35:54,520 --> 00:35:56,080
‫שילמתי במקדונלדס.‬

711
00:35:57,120 --> 00:36:01,920
‫היא אמרה, "קטשופ או מיונז?"‬
‫אמרתי, "עם כל הכבוד. גם וגם."‬

712
00:36:03,000 --> 00:36:04,800
‫המשפט הזה הוא תכסיס.‬

713
00:36:04,880 --> 00:36:06,200
‫הוא כל כך מנומס,‬

714
00:36:06,280 --> 00:36:08,200
‫אפשר לעשות מה שרוצים אחר כך.‬

715
00:36:08,280 --> 00:36:09,640
‫כמו הבחור בסרט,‬

716
00:36:09,720 --> 00:36:12,760
‫"אדוני, עם כל הכבוד, אין לך מושג."‬

717
00:36:12,840 --> 00:36:14,840
‫אפילו השני אמר, "ייתכן שאתה צודק."‬

718
00:36:16,040 --> 00:36:16,920
‫תנסו.‬

719
00:36:17,000 --> 00:36:20,320
‫בשבוע הבא תגיעו לעבודה באיחור של חמש שעות,‬

720
00:36:21,520 --> 00:36:23,760
‫תגיעו רגועים, כאילו זה כלום.‬

721
00:36:23,840 --> 00:36:25,040
‫"היי, מה קורה?"‬

722
00:36:25,120 --> 00:36:29,000
‫כשהבוס ישאל אתכם,‬
‫"מה זה, לעזאזל? למה כל כך מאוחר?"‬

723
00:36:31,640 --> 00:36:32,480
‫"אדוני,‬

724
00:36:34,360 --> 00:36:35,800
‫עם כל הכבוד.‬

725
00:36:36,480 --> 00:36:37,840
‫בבקשה!"‬

726
00:36:38,560 --> 00:36:43,560
‫ואם הם יתרגזו, "איך אתה מעז!"‬
‫פשוט תעשו ככה…‬

727
00:36:43,640 --> 00:36:45,760
‫חברים, תודה שבאתם הערב!‬

728
00:36:45,840 --> 00:36:48,080
‫תיהנו מהמופע. תודה רבה.‬

729
00:36:50,320 --> 00:36:51,320
‫תודה!‬

730
00:36:52,240 --> 00:36:58,240
‫גבירותיי ורבותיי, קבלו את האני סיאם!‬

731
00:37:08,640 --> 00:37:10,880
‫אלוהים אדירים!‬

732
00:37:10,960 --> 00:37:12,520
‫תפסיקו!‬

733
00:37:15,880 --> 00:37:17,200
‫וואו!‬

734
00:37:17,280 --> 00:37:20,920
‫איזו אנרגיה מדהימה. זה אדיר. קטלני.‬

735
00:37:21,000 --> 00:37:23,080
‫אני כל כך שמח להיות כאן.‬

736
00:37:23,920 --> 00:37:24,960
‫גבירותיי ורבותיי,‬

737
00:37:25,760 --> 00:37:30,400
‫אני לא מת על התקינות הפוליטית המוגזמת.‬

738
00:37:31,440 --> 00:37:34,640
‫לדעתי הרבה אנשים הפכו להיות רגישים מדי.‬

739
00:37:35,320 --> 00:37:37,640
‫אבל במקום לעשות מהומה,‬

740
00:37:37,720 --> 00:37:39,880
‫התחלתי להשתמש בזה לטובתי.‬

741
00:37:41,280 --> 00:37:44,800
‫בשלב מסוים התחלתי לנצל את עניין הגזע.‬

742
00:37:45,600 --> 00:37:47,160
‫אבל לגמרי בלי הקשר.‬

743
00:37:47,720 --> 00:37:49,000
‫הייתי בקולנוע.‬

744
00:37:49,080 --> 00:37:51,840
‫היה תור ענק לפופקורן.‬

745
00:37:51,920 --> 00:37:55,320
‫פשוט עקפתי בתור והאישה מאחוריי אמרה,‬

746
00:37:58,440 --> 00:37:59,840
‫"לך לסוף התור".‬

747
00:38:03,120 --> 00:38:04,800
‫"קראת לי עכשיו כושי?"‬

748
00:38:16,120 --> 00:38:19,520
‫היא אמרה,‬
‫"לא, בחיים לא! אני אוהבת את אובמה!"‬

749
00:38:20,720 --> 00:38:22,880
‫היא ויתרה בסופו של דבר, ואני אמרתי,‬

750
00:38:22,960 --> 00:38:25,280
‫"מגניב! אני אעשה את זה שוב."‬

751
00:38:26,200 --> 00:38:28,840
‫אחרי הסרט, הלכתי לדוכן אוכל.‬

752
00:38:28,920 --> 00:38:32,040
‫שוב תור ארוך ושוב עקפתי.‬

753
00:38:32,120 --> 00:38:35,480
‫איזה בחור שם אמר, "אחי, לך אחורה."‬

754
00:38:35,560 --> 00:38:37,480
‫חשבתי, "זו ההזדמנות שלי."‬

755
00:38:38,680 --> 00:38:40,040
‫"קראת לי עכשיו כוש…"‬

756
00:38:40,120 --> 00:38:41,080
‫חשבתי, "פאק!‬

757
00:38:41,640 --> 00:38:43,200
‫הוא יותר כהה ממני!"‬

758
00:38:45,240 --> 00:38:48,600
‫הוא סובב את זה נגדי, "קראת לי עכשיו כושי?"‬

759
00:38:49,280 --> 00:38:52,040
‫אמרתי, "לא, בחיים לא! אני אוהב את אובמה!"‬

760
00:38:53,960 --> 00:38:56,800
‫ברחתי משם.‬

761
00:39:02,440 --> 00:39:06,200
‫אחרי זה לא ניצלתי שוב את עניין הגזע.‬

762
00:39:06,280 --> 00:39:07,840
‫עם יוצא אחד מן הכלל.‬

763
00:39:08,360 --> 00:39:10,360
‫בואו נדבר קודם על המוצא שלי.‬

764
00:39:10,440 --> 00:39:14,000
‫האמת היא שאני לא מדבר או חושב על זה הרבה‬

765
00:39:14,080 --> 00:39:16,000
‫כי אני לא מגדיר את עצמי לפי זה.‬

766
00:39:16,080 --> 00:39:19,240
‫אבל אני מבין למה רבים חושבים על המוצא שלהם‬

767
00:39:19,320 --> 00:39:20,960
‫ולמה זה חשוב להם.‬

768
00:39:21,040 --> 00:39:23,760
‫לאחרונה יצאתי להליכה בעיר,‬

769
00:39:23,840 --> 00:39:26,560
‫ושחור אפריקאי אמיתי עבר לידי.‬

770
00:39:27,160 --> 00:39:28,120
‫הוא הלך.‬

771
00:39:29,440 --> 00:39:30,360
‫הוא הסתכל עליי.‬

772
00:39:33,360 --> 00:39:34,880
‫הנהן והמשיך.‬

773
00:39:35,520 --> 00:39:39,440
‫חשבתי, "מי זה היה, לעזאזל?‬
‫הוא בטח חשב שאני מישהו אחר."‬

774
00:39:39,960 --> 00:39:43,560
‫כעבור כמה דקות, עוד אפריקאי שחור עבר.‬

775
00:39:43,640 --> 00:39:44,480
‫הוא הלך.‬

776
00:39:45,840 --> 00:39:46,840
‫הוא הסתכל עליי.‬

777
00:39:48,720 --> 00:39:49,760
‫והמשיך.‬

778
00:39:49,840 --> 00:39:54,600
‫ואז קלטתי, זה משהו כמו "יו, אחי!‬

779
00:39:56,320 --> 00:39:58,200
‫סבלנו מאותם הקשיים.‬

780
00:39:59,440 --> 00:40:00,840
‫עבדות וכל זה."‬

781
00:40:01,360 --> 00:40:03,400
‫ואז היו לי כאלה רגשות אשם‬

782
00:40:03,480 --> 00:40:05,800
‫כי ההורים שלי ממצרים.‬

783
00:40:07,160 --> 00:40:09,120
‫שמעתם פעם על הפירמידות?‬

784
00:40:10,000 --> 00:40:12,480
‫אחי, אנחנו המצאנו את העבדות!‬

785
00:40:13,760 --> 00:40:15,160
‫היי, זה…‬

786
00:40:21,600 --> 00:40:25,280
‫אחי, זה כמו ללכת לג'ק המרטש ולהגיד,‬

787
00:40:25,360 --> 00:40:27,720
‫"בוא נישאר ביחד. יש רוצח שמסתובב חופשי."‬

788
00:40:29,640 --> 00:40:34,200
‫אבל לפני כמה שנים, התפרסמה הוכחה‬

789
00:40:34,280 --> 00:40:36,400
‫שבוני הפירמידות לא היו עבדים,‬

790
00:40:36,480 --> 00:40:39,000
‫הם היו עובדים שקיבלו שכר הוגן.‬

791
00:40:41,600 --> 00:40:45,680
‫ברגע ששמעתי על זה, חשבתי, "מזויף".‬

792
00:40:46,880 --> 00:40:51,680
‫אני יודע איך מצרים עובדים.‬
‫איזה מחמוד המציא הוכחה.‬

793
00:40:53,520 --> 00:40:55,240
‫כדי לשפר למצרים את המוניטין.‬

794
00:40:56,440 --> 00:40:59,280
‫"אני נשבע, פשוט מצאתי את הפפירוס הזה.‬

795
00:41:01,560 --> 00:41:04,280
‫ההירוגליפים אומרים ששילמנו לכולם."‬

796
00:41:04,920 --> 00:41:06,360
‫"רגע!‬

797
00:41:07,480 --> 00:41:09,320
‫זה נכתב בטוש!"‬

798
00:41:10,440 --> 00:41:12,000
‫"למה הגרמנים כאלה נקניקים?‬

799
00:41:20,960 --> 00:41:23,120
‫אנחנו, המצרים, המצאנו את הטושים!"‬

800
00:41:24,080 --> 00:41:29,280
‫ושחורים עדיין מהנהנים אליי‬
‫ומברכים אותי וכל זה.‬

801
00:41:30,640 --> 00:41:32,640
‫"סבלנו מאותם הקשיים, אחי."‬

802
00:41:32,720 --> 00:41:35,800
‫חשבתי כזה, "לא, חבוב! אתה סבלת הרבה.‬

803
00:41:36,320 --> 00:41:39,640
‫אתה בצוות, 'שלח נא את עמי!'‬

804
00:41:40,160 --> 00:41:41,080
‫אני בצוות…‬

805
00:41:42,320 --> 00:41:43,880
‫'אתם לא הולכים לשום מקום!‬

806
00:41:46,880 --> 00:41:48,480
‫אתם לא הולכים לשום מקום.'‬

807
00:41:51,400 --> 00:41:52,360
‫לא!'"‬

808
00:41:54,920 --> 00:41:57,080
‫כדי להימנע מהמצב הלא נעים הזה,‬

809
00:41:57,160 --> 00:42:00,160
‫של שחורים שמהנהנים אליי ואני מרגיש רע,‬

810
00:42:00,240 --> 00:42:03,320
‫עכשיו אני הולך ככה‬
‫בכל פעם שאדם שחור מסתכל עליי.‬

811
00:42:07,360 --> 00:42:09,040
‫זה עובד!‬

812
00:42:09,680 --> 00:42:11,880
‫אני יודע שהרבה מכם חושבים,‬

813
00:42:11,960 --> 00:42:14,640
‫"הבחור שם למעלה, הוא קצת מוזר."‬

814
00:42:15,400 --> 00:42:16,240
‫ואתם צודקים.‬

815
00:42:17,040 --> 00:42:17,880
‫בהחלט.‬

816
00:42:17,960 --> 00:42:21,840
‫אתם יודעים מה היא הסיבה העיקרית‬
‫לכך שאני מצביע?‬

817
00:42:21,920 --> 00:42:22,840
‫כאילו, בבחירות?‬

818
00:42:24,400 --> 00:42:27,120
‫יש לי קטע כזה שגורם לי לרצות לסמן קופסאות.‬

819
00:42:28,080 --> 00:42:30,200
‫לא משנה לי איזה קופסאות. וי.‬

820
00:42:30,280 --> 00:42:33,000
‫"היי, האני. למי הצבעת? לסוציאל דמוקרטית?"‬

821
00:42:33,520 --> 00:42:34,520
‫בין היתר.‬

822
00:42:36,560 --> 00:42:38,960
‫יש לי את הקטע הזה מאז הלימודים.‬

823
00:42:39,040 --> 00:42:42,640
‫באמת. זוכרים את מכתבי האהבה ההם‬
‫עם "כן. לא. אולי."?‬

824
00:42:43,800 --> 00:42:46,720
‫כשקיבלתי כזה, סימנתי את כולם.‬

825
00:42:47,240 --> 00:42:48,800
‫הבנות דווקא אהבו את זה.‬

826
00:42:48,880 --> 00:42:51,800
‫הם אמרו כזה, "אלוהים! האני כזה מסתורי."‬

827
00:42:52,800 --> 00:42:56,040
‫"לא, אני פשוט הבחור מהתוכנית 'מונק'."‬

828
00:42:57,240 --> 00:42:58,760
‫אני עדיין לא מבין‬

829
00:42:58,840 --> 00:43:02,000
‫למה נשים כל כך אוהבות גברים מסתוריים.‬

830
00:43:02,080 --> 00:43:03,200
‫אני לא מבין.‬

831
00:43:03,720 --> 00:43:07,680
‫גבירותיי, מסתורין זה אף פעם לא דבר טוב.‬

832
00:43:09,720 --> 00:43:12,120
‫או שאי פעם פגשתן גבר שאמר,‬

833
00:43:13,120 --> 00:43:14,600
‫"יש לי סוד להתוודות עליו.‬

834
00:43:15,760 --> 00:43:17,440
‫אני מיליונר.‬

835
00:43:19,200 --> 00:43:20,680
‫מה? את בסדר עם זה?‬

836
00:43:21,440 --> 00:43:24,680
‫סוף סוף מצאתי‬
‫מישהי שמתעניינת בכרטיס האשראי שלי."‬

837
00:43:24,760 --> 00:43:25,760
‫לא קרה מעולם!‬

838
00:43:26,480 --> 00:43:29,520
‫הסוד שלי הוא הקטע שלי עם סימון קופסאות.‬

839
00:43:30,520 --> 00:43:33,240
‫זה יהיה הסוף שלי.‬

840
00:43:33,920 --> 00:43:37,520
‫אתם מבינים כמה יקר הביטוח הרפואי שלי?‬

841
00:43:40,320 --> 00:43:42,440
‫הטופס הזה הרס אותי!‬

842
00:43:43,400 --> 00:43:45,400
‫"בבקשה תסמן את מחלות הרקע שלך."‬

843
00:43:57,880 --> 00:43:58,920
‫פאק!‬

844
00:44:00,840 --> 00:44:03,160
‫יש לך טחורים? עכשיו כן.‬

845
00:44:05,040 --> 00:44:06,240
‫אבל חבר'ה…‬

846
00:44:06,320 --> 00:44:07,800
‫אם כבר מדברים על הצבעה.‬

847
00:44:07,880 --> 00:44:10,160
‫לדעתי הצבעה זה חשוב ביותר,‬

848
00:44:10,240 --> 00:44:13,280
‫ולו רק כדי לבטל את ההצבעה של נאצי.‬

849
00:44:13,360 --> 00:44:15,640
‫כי הרבה אידיוטים זוכים להצביע.‬

850
00:44:15,720 --> 00:44:20,080
‫לדוגמה, באינטרנט, ראיתי לאחרונה נאצי הומו.‬

851
00:44:20,160 --> 00:44:21,000
‫נאצי הומו!‬

852
00:44:22,120 --> 00:44:23,760
‫הוא אמר ברצינות,‬

853
00:44:25,240 --> 00:44:26,080
‫"אלוהים!‬

854
00:44:29,640 --> 00:44:30,920
‫המוסלמים האלה‬

855
00:44:32,080 --> 00:44:34,200
‫תופסים את כל הגברים הטובים!"‬

856
00:44:38,040 --> 00:44:39,200
‫טוב, פסק זמן.‬

857
00:44:40,160 --> 00:44:42,480
‫אני חושב שהסכנה הזו די ניתנת לניהול.‬

858
00:44:43,960 --> 00:44:47,000
‫בחיים לא שמעתי מוסלמי אומר,‬

859
00:44:47,640 --> 00:44:48,960
‫"אחי, אחרי הרמדאן,‬

860
00:44:49,680 --> 00:44:51,960
‫אני הולך לטעום נקניק חריף!"‬

861
00:45:00,160 --> 00:45:01,480
‫מעולם לא נתקלתי בזה.‬

862
00:45:01,560 --> 00:45:04,640
‫מעולם לא נתקלתי, אבל מי יודע?‬
‫אולי זה קיים.‬

863
00:45:04,720 --> 00:45:06,280
‫הכול אפשרי בימינו.‬

864
00:45:06,360 --> 00:45:10,760
‫כלומר,‬
‫עומד מולכם אדם כהה עור שנולד בגרמניה,‬

865
00:45:10,840 --> 00:45:13,000
‫ערבי שתומך בנישואים גאים‬

866
00:45:13,080 --> 00:45:15,800
‫ובנם של מוסלמים שלומד עברית בבית הספר.‬

867
00:45:17,560 --> 00:45:19,840
‫הכול אפשרי.‬

868
00:45:20,480 --> 00:45:21,320
‫כל דבר.‬

869
00:45:23,360 --> 00:45:24,200
‫כן.‬

870
00:45:27,040 --> 00:45:28,520
‫ואני בחור נחמד.‬

871
00:45:30,600 --> 00:45:31,560
‫למה צחקתם?‬

872
00:45:32,520 --> 00:45:33,960
‫אני באמת בחור נחמד,‬

873
00:45:34,040 --> 00:45:37,000
‫ואני אף פעם לא רוצה שמישהו ירגיש רע בגללי.‬

874
00:45:37,080 --> 00:45:38,880
‫לדוגמה, לפני זמן מה‬

875
00:45:38,960 --> 00:45:42,200
‫פלירטטתי עם אישה,‬
‫משהו שקורה פעם בחמש שנים.‬

876
00:45:43,000 --> 00:45:46,280
‫והיא לא הייתה, איך נאמר, "לעזאזל!"‬

877
00:45:46,360 --> 00:45:47,520
‫יותר כמו, "לעזאזל."‬

878
00:45:48,960 --> 00:45:52,760
‫והאופן שבו היא התחילה לדבר איתי.‬
‫כאילו, "אוו! היי, חמוד.‬

879
00:45:55,160 --> 00:45:56,560
‫תן לי את המספר שלך."‬

880
00:45:56,640 --> 00:46:00,000
‫היה לי קשה לומר,‬
‫"סליחה, אבל אני לא יוצא עם קיקלופיות."‬

881
00:46:01,080 --> 00:46:04,320
‫אז נאלצתי לאלתר ואמרתי בצרפתית,‬

882
00:46:05,080 --> 00:46:08,040
‫"סליחה! אני לא לדבר גרמנית!"‬

883
00:46:08,800 --> 00:46:11,280
‫"אבל אני מדברת צרפתית!"‬

884
00:46:12,920 --> 00:46:16,840
‫אז ניסיתי באיטלקית,‬
‫"סליחה, אני לא מדבר גרמנית!"‬

885
00:46:17,400 --> 00:46:19,720
‫"אני מדברת איטלקית!"‬

886
00:46:21,080 --> 00:46:21,960
‫שיט.‬

887
00:46:22,560 --> 00:46:25,680
‫"אני לא מדבר גרמנית".‬

888
00:46:27,200 --> 00:46:28,520
‫"אני מדברת טורקית!"‬

889
00:46:28,600 --> 00:46:29,720
‫אמרתי כזה, "וואו!"‬

890
00:46:35,160 --> 00:46:36,160
‫חבר'ה!‬

891
00:46:37,560 --> 00:46:40,000
‫לא הצלחתי לצאת מזה.‬

892
00:46:40,680 --> 00:46:42,560
‫הייתי איתה שנתיים.‬

893
00:46:44,240 --> 00:46:45,280
‫חב…‬

894
00:46:45,360 --> 00:46:46,560
‫חבר'ה!‬

895
00:46:46,640 --> 00:46:47,680
‫היא חשבה…‬

896
00:46:48,680 --> 00:46:51,520
‫היא חשבה שאני טורקי כהה עור.‬

897
00:46:53,080 --> 00:46:54,320
‫יש דבר כזה בכלל?‬

898
00:46:57,000 --> 00:46:58,200
‫לא ראיתי דבר כזה.‬

899
00:46:59,000 --> 00:46:59,840
‫מעולם לא.‬

900
00:46:59,920 --> 00:47:03,040
‫אבל בסופו של דבר הצלחתי להיפרד ממנה.‬

901
00:47:03,120 --> 00:47:05,160
‫בסופו של דבר הצלחתי.‬

902
00:47:05,240 --> 00:47:07,800
‫פשוט הייתי צריך לחכות לרגע הנכון.‬

903
00:47:08,720 --> 00:47:09,560
‫"האני!‬

904
00:47:10,200 --> 00:47:12,560
‫אמרתי לך להשאיר לי שוקולד!"‬

905
00:47:14,920 --> 00:47:17,040
‫"את קראת לי עכשיו כושי?"‬

906
00:47:17,120 --> 00:47:18,200
‫והסתלקתי.‬

907
00:47:20,480 --> 00:47:21,960
‫קוראים לי האני סיאם!‬

908
00:47:22,040 --> 00:47:23,520
‫הייתם לא מהעולם הזה!‬

909
00:47:23,600 --> 00:47:25,000
‫הייתם מדהימים!‬

910
00:47:25,080 --> 00:47:26,520
‫תודה!‬

911
00:47:27,600 --> 00:47:29,080
‫תודה! אני אוהב אתכם!‬

912
00:47:29,680 --> 00:47:30,560
‫תודה!‬

913
00:47:40,360 --> 00:47:43,920
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫תנו כבוד לאחד המייסדים של רבל קומדי!‬

914
00:47:44,000 --> 00:47:47,720
‫קבלו את אוסאוסמנגו!‬

915
00:47:48,600 --> 00:47:49,720
‫מה קורה?‬

916
00:47:50,600 --> 00:47:51,920
‫נחמד מאוד!‬

917
00:47:54,120 --> 00:47:56,000
‫מגניב מאוד. מה קורה?‬

918
00:47:56,080 --> 00:47:57,440
‫מה נשמע, קלן? הכול טוב?‬

919
00:47:58,440 --> 00:48:00,720
‫נהדר. אני כל כך שמח להיות פה.‬

920
00:48:00,800 --> 00:48:03,000
‫באמת. התגעגעתי אליכם.‬

921
00:48:03,080 --> 00:48:04,840
‫אני לא מכיר אף אחד, אבל התגע…‬

922
00:48:05,760 --> 00:48:08,880
‫ממש התגעגעתי אליכם, בדמיון שלי. בערך.‬

923
00:48:08,960 --> 00:48:11,360
‫אני לא יודע. אני שמח להיות פה.‬

924
00:48:11,440 --> 00:48:14,960
‫יש לי שלושה ילדים בבית. יש לי שלושה ילדים.‬

925
00:48:15,480 --> 00:48:18,800
‫אני ממש שמח להיות כאן, אז…‬

926
00:48:19,480 --> 00:48:21,720
‫באמת, כל כך…‬

927
00:48:22,640 --> 00:48:25,200
‫הפסקה. אני מקבל הפסקה.‬

928
00:48:26,160 --> 00:48:27,000
‫בדיוק, אחי.‬

929
00:48:27,760 --> 00:48:31,120
‫רובכם מכירים שניים מילדיי‬
‫מהסיפורים של "רבל קומדי".‬

930
00:48:31,200 --> 00:48:33,280
‫עכשיו יש לי שלושה. אני לא יודע איך.‬

931
00:48:33,360 --> 00:48:35,760
‫אולי אתם תצליחו לפענח את זה.‬

932
00:48:35,840 --> 00:48:37,000
‫יש לי שלושה ילדים.‬

933
00:48:37,080 --> 00:48:39,920
‫הבת הבכורה שלי בת 11.‬

934
00:48:40,000 --> 00:48:41,000
‫הבן שלי בן תשע.‬

935
00:48:41,080 --> 00:48:43,120
‫הבת הצעירה שלי בת חמש.‬

936
00:48:43,200 --> 00:48:45,360
‫אני תמיד מזכיר לעצמי‬

937
00:48:45,440 --> 00:48:50,960
‫שהאחרים כבר כל כך גדולים,‬
‫אבל נראה לי שחמש זה גיל מגניב.‬

938
00:48:51,040 --> 00:48:52,120
‫גיל ממש מגניב,‬

939
00:48:52,200 --> 00:48:56,080
‫כי כאבא או כאימא,‬
‫משכיבים אותם לישון בכל לילה.‬

940
00:48:56,160 --> 00:48:58,000
‫היא לא יכולה להירדם בלעדיכם.‬

941
00:48:58,080 --> 00:49:02,960
‫היא ואני תמיד קיימנו טקס.‬

942
00:49:03,480 --> 00:49:07,760
‫אתם יודעים?‬
‫אני שם אותה במיטה ואז מקריא לה סיפורים.‬

943
00:49:07,840 --> 00:49:11,080
‫אולי אני שר, או שלפעמים אנחנו מתחרים.‬

944
00:49:11,760 --> 00:49:14,000
‫תחרות פשוטה, הלוך ושוב.‬

945
00:49:14,080 --> 00:49:16,680
‫אולי אתם מכירים את זה. זה הולך ככה,‬

946
00:49:16,760 --> 00:49:19,480
‫"אבא, אני אוהבת אותך כמו…"‬

947
00:49:19,560 --> 00:49:22,160
‫היא תגיד משהו ואני חייב להתעלות מעל זה.‬

948
00:49:22,240 --> 00:49:25,600
‫והיא תמיד חושבת,‬
‫כי היא לא מבינה כלום על העולם,‬

949
00:49:26,720 --> 00:49:29,200
‫היא חושבת שהיא יכולה להתעלות מעליי.‬

950
00:49:29,280 --> 00:49:31,240
‫היא חושבת שהיא יותר טובה ממני.‬

951
00:49:32,680 --> 00:49:34,960
‫אין לך מושג. את ילדה שלישית.‬

952
00:49:36,080 --> 00:49:38,880
‫את השלישית. אני מוכן ומזומן.‬

953
00:49:39,840 --> 00:49:41,320
‫אתם יודעים…‬

954
00:49:41,400 --> 00:49:43,520
‫יש חיילים משוחררים, אני אב משוחרר.‬

955
00:49:44,160 --> 00:49:46,280
‫אני יכול לעשות כל דבר. לא תנצחי.‬

956
00:49:46,360 --> 00:49:47,280
‫שכחי מזה.‬

957
00:49:47,360 --> 00:49:48,600
‫ככה אני מתנהג.‬

958
00:49:48,680 --> 00:49:50,280
‫עשיתי את זה שוב, לא מזמן.‬

959
00:49:50,360 --> 00:49:53,280
‫השכבתי אותה לישון, אבל הייתי לחוץ בזמן.‬

960
00:49:53,360 --> 00:49:56,560
‫מכירים את זה שאתם חסרי סבלנות‬
‫ומרגישים שאין לכם זמן?‬

961
00:49:56,640 --> 00:49:59,120
‫היא הרגישה את זה. ילדים מרגישים מיד.‬

962
00:49:59,200 --> 00:50:02,000
‫היא שמה לב, "יש לו פגישה, עוד מופע.‬

963
00:50:02,080 --> 00:50:03,760
‫נשאיר אותו כאן יותר זמן.‬

964
00:50:03,840 --> 00:50:05,360
‫נחזיק בו כאן."‬

965
00:50:05,440 --> 00:50:06,920
‫ואז היא אמרה,‬

966
00:50:07,000 --> 00:50:09,480
‫"אבא, אפשר לשחק את המשחק?"‬
‫-"כן, בסדר."‬

967
00:50:09,560 --> 00:50:10,720
‫היא התחילה ככה,‬

968
00:50:12,160 --> 00:50:16,960
‫"אבא, אני אוהבת אותך‬
‫כמו שיש כוכבים בשמיים."‬

969
00:50:20,360 --> 00:50:23,560
‫אתם יודעים כמה פעמים שמעתי את זה?‬
‫כוכבים בשמיים.‬

970
00:50:24,080 --> 00:50:26,880
‫שמעתי את זה יותר מאישה בבר.‬

971
00:50:26,960 --> 00:50:30,680
‫אתם יודעים? באותו רגע חשבתי,‬
‫"משהו חדש, בבקשה."‬

972
00:50:31,360 --> 00:50:33,360
‫אתם יודעים, חשבתי לעצמי.‬

973
00:50:33,440 --> 00:50:36,240
‫אמרתי לה, "וואו, זה כל כך הרבה".‬

974
00:50:36,320 --> 00:50:37,880
‫בפנים, חשבתי,‬

975
00:50:37,960 --> 00:50:38,920
‫"זה היה עלוב!"‬

976
00:50:39,600 --> 00:50:42,680
‫זבל. זבל של שורה. הכי גרועה ששמעתי.‬

977
00:50:42,760 --> 00:50:45,560
‫הייתי קצת מאוכזב, אבל אמרתי,‬

978
00:50:45,640 --> 00:50:47,920
‫אמרתי כזה, "זה כל כך הרבה.‬

979
00:50:48,000 --> 00:50:53,960
‫אבל אני אוהב אותך‬
‫כמו שיש כוכבים בכל הגלקסיה."‬

980
00:50:54,040 --> 00:50:56,920
‫היא אמרה , "זה בטח מלא, נכון?"‬

981
00:50:57,000 --> 00:50:58,880
‫אמרתי, "כן". והיא המשיכה.‬

982
00:50:58,960 --> 00:51:04,440
‫"אבא, אני אוהבת אותך‬
‫כמו שיש גרגירי חול בארגז חול."‬

983
00:51:05,160 --> 00:51:06,000
‫חשבתי כזה,‬

984
00:51:06,640 --> 00:51:09,760
‫"מכל הדברים, את בוחרת ארגז חול?‬
‫הדבר הכי קטן?‬

985
00:51:10,960 --> 00:51:13,160
‫פשוט תבחרי… אוקיי, כל דבר!"‬

986
00:51:13,240 --> 00:51:14,640
‫"טוב, זה כל כך הרבה.‬

987
00:51:14,720 --> 00:51:19,720
‫אני אוהב אותך‬
‫כמו שיש גרגירי חול על החוף."‬

988
00:51:19,800 --> 00:51:22,480
‫היא אמרה, "וואו, זה כל כך הרבה, נכון?"‬

989
00:51:22,560 --> 00:51:24,360
‫אמרתי, "כן, זה כל כך הרבה!"‬

990
00:51:25,520 --> 00:51:27,400
‫ואז היא אמרה, "יש לי עוד אחד.‬

991
00:51:27,480 --> 00:51:29,000
‫אבא, אני אוהבת אותך‬

992
00:51:29,080 --> 00:51:32,760
‫כמו שיש גרגירי חול על החוף‬
‫ועל קרקעית האוקיינוס,‬

993
00:51:32,840 --> 00:51:34,040
‫כי גם שם יש חול,‬

994
00:51:34,120 --> 00:51:37,720
‫ובמדבר בערב הסעודית."‬

995
00:51:37,800 --> 00:51:41,080
‫חשבתי כזה, "וואו, זה לא רע."‬

996
00:51:41,160 --> 00:51:43,200
‫אבל לא היה לי עוד זמן.‬

997
00:51:43,280 --> 00:51:44,560
‫לא היה לי עוד זמן.‬

998
00:51:44,640 --> 00:51:47,400
‫חשבתי, "כבוד וכל זה, אבל אני חייב ללכת."‬

999
00:51:47,480 --> 00:51:51,400
‫כבוד, אבל אתן לה אחד אחרון‬
‫כדי שהיא תוכל סוף סוף לישון.‬

1000
00:51:51,480 --> 00:51:53,360
‫לא מכת מוות, אלא…‬

1001
00:51:53,440 --> 00:51:57,040
‫מכת שינה. אני אתן לה…‬

1002
00:51:57,120 --> 00:51:59,280
‫אתן לה מכה שינה.‬

1003
00:51:59,360 --> 00:52:03,520
‫אמרתי כזה,‬
‫"היי, מותק. אני אוהב אותך כמו…‬

1004
00:52:03,600 --> 00:52:05,600
‫אני אוהב אותך‬

1005
00:52:06,200 --> 00:52:09,920
‫כמו שיש שוב גזענים בגרמניה פתאום.‬

1006
00:52:18,040 --> 00:52:19,160
‫והיא אמרה כזה,‬

1007
00:52:19,240 --> 00:52:21,200
‫"באמת? כל כך הרבה, אבא?‬

1008
00:52:22,200 --> 00:52:24,120
‫כן, גם אני, אבא."‬

1009
00:52:26,280 --> 00:52:27,920
‫וישר נרדמה.‬

1010
00:52:28,640 --> 00:52:30,560
‫אני שמח.‬

1011
00:52:30,640 --> 00:52:31,480
‫זה מטורף.‬

1012
00:52:31,560 --> 00:52:35,600
‫אני תמיד מקשר גני חיות לילדים.‬

1013
00:52:35,680 --> 00:52:38,760
‫בפעם האחרונה שהייתי בגן חיות,‬
‫הלכתי עם הילדים שלי.‬

1014
00:52:38,840 --> 00:52:40,840
‫אבל הצעירה עוד לא נולדה.‬

1015
00:52:40,920 --> 00:52:42,840
‫היו לי רק שני ילדים.‬

1016
00:52:42,920 --> 00:52:43,880
‫זה מטורף.‬

1017
00:52:43,960 --> 00:52:46,920
‫שלושתנו הלכנו לגן החיות בקלן.‬

1018
00:52:47,000 --> 00:52:48,680
‫אני לא יודע אם אתם יודעים,‬

1019
00:52:48,760 --> 00:52:53,080
‫אבל כשמשלמים כניסה לשלושה בגן החיות בקלן,‬

1020
00:52:53,160 --> 00:52:55,080
‫אתה כבר במינוס.‬

1021
00:52:55,160 --> 00:52:57,400
‫הכול יקר גם בפנים.‬

1022
00:52:57,480 --> 00:52:59,920
‫צ'יפס ב-5,000 אירו.‬

1023
00:53:00,000 --> 00:53:02,560
‫בובת צעצוע עולה מיליון. זה יקר בטירוף.‬

1024
00:53:02,640 --> 00:53:07,040
‫בזמן שאנחנו מסתובבים‬
‫אני מפנה את ראשיהם הרחק מדברים.‬

1025
00:53:07,120 --> 00:53:08,320
‫"אל תסתכלו."‬
‫-"למה?"‬

1026
00:53:08,400 --> 00:53:09,720
‫"זה חראם. פשוט תסתכלו…‬

1027
00:53:10,640 --> 00:53:12,560
‫אל תסתכלו לשם. תסתכלו על החיות."‬

1028
00:53:18,040 --> 00:53:20,280
‫אני אומר כזה, "תסתכלו על החיות".‬

1029
00:53:20,360 --> 00:53:24,040
‫הם מסתכלים על החיות. יופי.‬
‫בינתיים, אני מסתכל על המפה.‬

1030
00:53:24,120 --> 00:53:27,320
‫אני מנסה לפענח לאן נוכל ללכת.‬
‫לא בשביל החיות.‬

1031
00:53:27,400 --> 00:53:30,480
‫במקום…‬
‫אתם מכירים את איש הבלונים בגן החיות?‬

1032
00:53:31,520 --> 00:53:32,480
‫מכירים אותו?‬

1033
00:53:32,560 --> 00:53:35,120
‫יש בחור עם טריליון בלונים.‬

1034
00:53:35,200 --> 00:53:36,720
‫רק בלוני הליום.‬

1035
00:53:36,800 --> 00:53:39,000
‫ואני שונא אותו.‬

1036
00:53:39,080 --> 00:53:41,120
‫אני שונא אותו בכל ליבי.‬

1037
00:53:41,200 --> 00:53:43,320
‫כי בלון אחד עולה שישה אירו.‬

1038
00:53:44,160 --> 00:53:47,960
‫זה כל כך הרבה.‬
‫וברגע שילדים בגיל מסוים רואים אותו,‬

1039
00:53:48,040 --> 00:53:50,440
‫הם רוצים בלון, ואני לא יכול להגיד לא.‬

1040
00:53:50,520 --> 00:53:53,680
‫אני יודע שאני לא יכול להגיד לא,‬
‫ועוד שישה אירו ילכו.‬

1041
00:53:53,760 --> 00:53:55,800
‫זה מסוג הדברים שאם משחררים,‬

1042
00:53:55,880 --> 00:53:58,000
‫הם צפים לחלל החיצון,‬

1043
00:53:58,080 --> 00:54:00,760
‫ועכשיו ששת האירו שלך בחלל.‬

1044
00:54:00,840 --> 00:54:03,440
‫ואז אני חושב, "אוקיי". והתוכנית שלי עובדת.‬

1045
00:54:03,520 --> 00:54:04,600
‫לא ראינו אותו.‬

1046
00:54:04,680 --> 00:54:07,560
‫וממש בסוף, הנה הוא.‬

1047
00:54:08,360 --> 00:54:09,840
‫כמו הבוס האחרון.‬

1048
00:54:09,920 --> 00:54:13,400
‫הוא עומד שם והוא כבר מחייך אליי.‬
‫זה סרט של סטיבן קינג.‬

1049
00:54:14,280 --> 00:54:17,840
‫עם כל הבלונים, מחייך ונראה נחמד,‬
‫ואני חושב,‬

1050
00:54:17,920 --> 00:54:20,800
‫"אני שונא אותו. המנוול הזה."‬

1051
00:54:21,320 --> 00:54:23,040
‫הילדים שלי רואים אותו מיד.‬

1052
00:54:23,120 --> 00:54:24,640
‫"אבא, בלונים."‬
‫-"לא."‬

1053
00:54:24,720 --> 00:54:28,680
‫"אבא, בבקשה! אחד, בבקשה."‬
‫-"כן, בסדר".‬

1054
00:54:29,560 --> 00:54:30,720
‫אני שונא אותו.‬

1055
00:54:30,800 --> 00:54:33,440
‫אנחנו ניגשים אליו ואני שואל את הבן שלי,‬

1056
00:54:33,520 --> 00:54:35,560
‫"איזה בלון אתה רוצה?"‬
‫-"בוב הבנאי".‬

1057
00:54:35,640 --> 00:54:37,600
‫"בסדר, בוב הבנאי אחד."‬

1058
00:54:37,680 --> 00:54:39,120
‫אז לקחתי את החוט‬

1059
00:54:39,760 --> 00:54:42,320
‫וקשרתי קשר סביב פרק היד שלו.‬

1060
00:54:42,400 --> 00:54:44,400
‫כדי שששת האירו לא יעלו לחלל.‬

1061
00:54:44,480 --> 00:54:46,800
‫אז קשרתי קשר ענק סביב היד שלו.‬

1062
00:54:46,880 --> 00:54:47,760
‫היד שלו כאילו…‬

1063
00:54:50,600 --> 00:54:53,480
‫ואז שאלתי את הבת שלי, "ומה את רוצה?"‬

1064
00:54:53,560 --> 00:54:55,560
‫"ברבי!"‬
‫-"ברבי אחת, בבקשה."‬

1065
00:54:55,640 --> 00:54:57,880
‫אני לוקח אותו ועומד לקשור קשר.‬

1066
00:54:57,960 --> 00:54:59,280
‫אתם חייבים להבין‬

1067
00:54:59,360 --> 00:55:02,920
‫היא מבוגרת בשנתיים והיא רוצה להרגיש את זה.‬

1068
00:55:03,000 --> 00:55:06,440
‫היא אומרת,‬
‫"אני ילדה גדולה. לא צריך קשר. זה בסדר."‬

1069
00:55:06,520 --> 00:55:09,520
‫"לא, אני קושר קשר."‬
‫"לא, זה בסדר. אני נשבעת."‬

1070
00:55:09,600 --> 00:55:11,400
‫"טוב, אבל תחזיקי חזק."‬

1071
00:55:11,480 --> 00:55:16,320
‫ברגע שיש להם את הבלונים, אני הופך לגנרל.‬

1072
00:55:16,400 --> 00:55:18,760
‫אני כל הזמן בודק, ״איפה הבלונים?"‬

1073
00:55:18,840 --> 00:55:20,560
‫הם אומרים, "כאן ביד שלי."‬

1074
00:55:20,640 --> 00:55:23,000
‫"תחזיקי חזק!"‬
‫-"כן, אבא. אני מחזיקה."‬

1075
00:55:23,880 --> 00:55:25,680
‫יש לי רק משימה אחת.‬

1076
00:55:25,760 --> 00:55:28,560
‫הבחור אומר, "12 אירו".‬
‫אני כזה, "תיחנק מזה".‬

1077
00:55:29,800 --> 00:55:32,680
‫אני צריך להביא אותם מהיציאה עד לאוטו‬

1078
00:55:32,760 --> 00:55:35,720
‫בלי שאף אחד ייתן לשישה אירו לעלות לחלל.‬

1079
00:55:35,800 --> 00:55:38,560
‫זו המשימה שלי.‬
‫אני רק רוצה להגיע לתוך האוטו.‬

1080
00:55:38,640 --> 00:55:43,200
‫אנחנו מגיעים לאוטו. דלת נפתחת, ילד בפנים,‬
‫בלון בפנים, דלת נסגרת.‬

1081
00:55:43,280 --> 00:55:46,920
‫עכשיו צד שני. דלת נפתחת,‬
‫ילדה בפנים, בלון בפנים, דלת נסגרת.‬

1082
00:55:49,160 --> 00:55:50,080
‫ואז אני רגוע.‬

1083
00:55:50,160 --> 00:55:52,640
‫זה הרגע היחיד שאני רגוע.‬

1084
00:55:52,720 --> 00:55:55,720
‫אני הולך לדלת שלי, נכנס ואנחנו נוסעים.‬

1085
00:55:55,800 --> 00:56:00,160
‫כל הדרך הביתה,‬
‫חשבתי על איזה בילוי מוזר זה היה.‬

1086
00:56:00,240 --> 00:56:02,680
‫כמה כסף הפסדתי.‬

1087
00:56:02,760 --> 00:56:07,920
‫אני מחשב את זה, "מיליון כדי להיכנס,‬
‫ואז הבלונים ב-12 אירו.‬

1088
00:56:08,000 --> 00:56:11,120
‫האריה אפילו לא היה שם. איזה חרטא.‬

1089
00:56:11,960 --> 00:56:14,200
‫בסוף אנחנו מגיעים.‬

1090
00:56:14,280 --> 00:56:16,080
‫אני שוב גנרל. "איפה הבלונים?"‬

1091
00:56:16,160 --> 00:56:17,240
‫"כאן".‬
‫-"תחזיקי".‬

1092
00:56:17,320 --> 00:56:18,760
‫"כן, אבא. מחזיקה חזק."‬

1093
00:56:18,840 --> 00:56:20,160
‫הבן שלי הוא…‬

1094
00:56:20,240 --> 00:56:22,080
‫הוא גאה. יש לו קשר.‬

1095
00:56:22,160 --> 00:56:23,480
‫אני אומר, "טוב, יופי."‬

1096
00:56:23,560 --> 00:56:27,160
‫אני נכנס. הבן שלי נכנס. הבלון נכנס.‬

1097
00:56:27,240 --> 00:56:29,920
‫הבת שלי נכנסת לאט בטירוף.‬
‫"אני מחזיקה חזק!"‬

1098
00:56:30,000 --> 00:56:32,120
‫ואז פתאום היא משחררת.‬

1099
00:56:33,040 --> 00:56:34,920
‫מטר אחד מהדלת.‬

1100
00:56:35,000 --> 00:56:37,120
‫"אבא, הבלון שלי!‬

1101
00:56:37,200 --> 00:56:39,520
‫אבא, אני מצטערת.‬

1102
00:56:39,600 --> 00:56:41,400
‫הבלון שלי!"‬

1103
00:56:41,480 --> 00:56:43,720
‫הבן שלי כזה,‬

1104
00:56:49,480 --> 00:56:50,720
‫אני כזה, "טוב, יופי."‬

1105
00:56:51,400 --> 00:56:54,120
‫הוא עדיין שמח, אבל היא לא מפסיקה לבכות.‬

1106
00:56:54,200 --> 00:56:55,760
‫הוא לא יכול לסבול את זה.‬

1107
00:56:55,840 --> 00:56:56,840
‫יש לו כזה לב ענק.‬

1108
00:56:56,920 --> 00:56:59,320
‫הוא לא יכול לסבול את זה כשאחותו בוכה.‬

1109
00:56:59,400 --> 00:57:00,760
‫בשלב מסוים הוא אמר,‬

1110
00:57:00,840 --> 00:57:02,560
‫"אז קחי את שלי!"‬

1111
00:57:03,440 --> 00:57:06,000
‫חשבתי כזה, "מטורף! איזה לב יש לילד הזה!‬

1112
00:57:06,080 --> 00:57:09,200
‫איזה בחור נהדר.‬
‫אני רוצה להיות כמוהו. בוא נתחלף.‬

1113
00:57:10,040 --> 00:57:11,920
‫באמת. בחור מדהים."‬

1114
00:57:12,000 --> 00:57:13,160
‫והיא אומרת כזה,‬

1115
00:57:13,240 --> 00:57:15,040
‫"לא, זה מכוער."‬

1116
00:57:16,240 --> 00:57:18,000
‫אני כזה, "איזה מין אדם את?"‬

1117
00:57:18,920 --> 00:57:22,040
‫אני לא יכול לכעוס עליה. היא בוכה.‬
‫גם לי קשה עם זה.‬

1118
00:57:22,120 --> 00:57:25,520
‫אני לא יכול להרגיע אותה.‬
‫הבן שלי לא יכול להרגיע אותה.‬

1119
00:57:25,600 --> 00:57:28,560
‫בסופו של דבר, הבן שלי לא יכול יותר.‬
‫הוא אומר,‬

1120
00:57:29,640 --> 00:57:32,520
‫"אז גם אני כבר לא רוצה את שלי!"‬

1121
00:57:34,320 --> 00:57:37,120
‫ופשוט זורק אותו לחלל.‬

1122
00:57:37,200 --> 00:57:40,040
‫אני עומד שם ואומר, "12 אירו לחלל!‬

1123
00:57:41,240 --> 00:57:43,720
‫אתה צוחקים עליי?"‬

1124
00:57:44,520 --> 00:57:46,640
‫לא, באמת. באמת.‬

1125
00:57:46,720 --> 00:57:49,200
‫זה באמת קרה. סיפור אמיתי.‬

1126
00:57:49,280 --> 00:57:51,320
‫כשרואים את הבן שלך עושה את זה,‬

1127
00:57:51,400 --> 00:57:52,520
‫הוא עשה את זה,‬

1128
00:57:52,600 --> 00:57:54,520
‫בתור אבא, זה נוגע לך ללב.‬

1129
00:57:55,040 --> 00:57:57,560
‫פתאום עלו לי דמעות.‬

1130
00:57:57,640 --> 00:57:58,840
‫גם אני התחלתי לבכות.‬

1131
00:57:59,520 --> 00:58:03,760
‫הבן שלי מבין לאט לאט‬
‫שהוא לעולם לא יראה שוב את בוב הבנאי.‬

1132
00:58:04,840 --> 00:58:06,760
‫הוא מתחיל לבכות.‬

1133
00:58:06,840 --> 00:58:09,600
‫שלושה אנשים בוכים אחרי בילוי אחד.‬

1134
00:58:10,720 --> 00:58:12,000
‫כולם בוכים.‬

1135
00:58:12,080 --> 00:58:14,080
‫אמרתי, "זה היה בילוי נחמד?"‬

1136
00:58:14,160 --> 00:58:15,840
‫"כן, אבא."‬

1137
00:58:15,920 --> 00:58:19,560
‫"שנלך שוב לגן החיות?"‬
‫-"כן, אבא."‬

1138
00:58:20,680 --> 00:58:22,440
‫מעולם לא חזרנו.‬

1139
00:58:22,520 --> 00:58:25,160
‫מעולם לא. לעולם לא אחזור.‬

1140
00:58:25,240 --> 00:58:26,200
‫ככה זה אצלי.‬

1141
00:58:26,280 --> 00:58:29,600
‫אני לא יודע מה איתכם, אבל חשבתי על זה.‬

1142
00:58:30,440 --> 00:58:31,640
‫לעולם לא שוב.‬

1143
00:58:31,720 --> 00:58:32,760
‫היי, קלן.‬

1144
00:58:32,840 --> 00:58:35,000
‫תודה. קוראים לי אוסאוסמנגו.‬

1145
00:58:35,080 --> 00:58:36,560
‫רבל קומדי! שלום!‬

1146
00:58:41,840 --> 00:58:45,520
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫כפיים לאגדה של רבל-קומדי,‬

1147
00:58:45,600 --> 00:58:47,440
‫בנייסה למרובל!‬

1148
00:59:06,480 --> 00:59:07,640
‫תודה רבה!‬

1149
00:59:07,720 --> 00:59:09,200
‫תודה. מגניב!‬

1150
00:59:09,280 --> 00:59:12,040
‫זה כל כך טוב. זה כל כך טוב. באמת.‬

1151
00:59:12,120 --> 00:59:17,080
‫בימינו, זה פשוט משמח להופיע מול קהל.‬
‫אתם יודעים?‬

1152
00:59:17,680 --> 00:59:19,920
‫המופע האחרון שלי היה מול רכבים.‬

1153
00:59:21,800 --> 00:59:24,760
‫המסקנה שלי הייתה, לא לדבר עם רכבים.‬

1154
00:59:25,960 --> 00:59:27,840
‫אלא אם קוראים לך מייקל נייט.‬

1155
00:59:27,920 --> 00:59:29,240
‫אחרת, שכחו מזה.‬

1156
00:59:29,320 --> 00:59:31,120
‫אל תדברו עם רכבים.‬

1157
00:59:31,200 --> 00:59:34,560
‫זה היה אירוע קולנוע דרייב-אין.‬
‫נראה לי שזה נראה להם מגניב.‬

1158
00:59:34,640 --> 00:59:35,920
‫הם רצו לראות סרט,‬

1159
00:59:36,000 --> 00:59:39,080
‫אבל הם ראו את‬
‫"הקומיקאי המבולבל", עכשיו בבתי הקולנוע.‬

1160
00:59:39,640 --> 00:59:42,560
‫זה היה אסון בשבילי. הייתי מבולבל.‬

1161
00:59:42,640 --> 00:59:45,280
‫אי אפשר לדבר עם רכבים.‬

1162
00:59:45,360 --> 00:59:46,960
‫הם רוצים לדבר, כמובן,‬

1163
00:59:47,040 --> 00:59:49,600
‫אבל לא הבנתי מה הם רוצים ממני.‬

1164
00:59:49,680 --> 00:59:52,280
‫אתם יודעים איך הם מחאו כפיים?‬

1165
00:59:53,480 --> 00:59:54,640
‫כן, הם צפרו!‬

1166
00:59:55,480 --> 00:59:56,480
‫הם צפרו.‬

1167
00:59:56,560 --> 00:59:58,320
‫ואני סיפרתי בדיחות על הבמה.‬

1168
00:59:58,400 --> 01:00:01,040
‫הם היו חייבים לצחוק.‬
‫אתם יודעים איך הם צחקו?‬

1169
01:00:01,120 --> 01:00:03,440
‫בדיוק, הם צפרו גם על זה.‬

1170
01:00:04,640 --> 01:00:08,040
‫היו חלקים מהסט שלי שהם לא אהבו.‬
‫הם רצו לקרוא בוז.‬

1171
01:00:08,120 --> 01:00:09,000
‫יודעים איך?‬

1172
01:00:09,880 --> 01:00:11,200
‫נכון, הם צפרו.‬

1173
01:00:12,440 --> 01:00:16,400
‫אחרי עשר דקות לא ידעתי, הם אהבו את זה?‬
‫מה קורה כאן בכלל?‬

1174
01:00:16,920 --> 01:00:18,800
‫זה בהחלט מטורף.‬

1175
01:00:19,680 --> 01:00:21,880
‫תקשורת צופרים.‬

1176
01:00:21,960 --> 01:00:24,240
‫אי אפשר להחליף צחוק בצפירה.‬

1177
01:00:24,320 --> 01:00:27,600
‫צחוק הוא אחד הצלילים היפים ביותר בעולם.‬

1178
01:00:29,000 --> 01:00:29,840
‫כל כך יפה.‬

1179
01:00:30,520 --> 01:00:31,360
‫כן.‬

1180
01:00:33,040 --> 01:00:33,880
‫מול…‬

1181
01:00:35,920 --> 01:00:37,160
‫סימן אזהרה.‬

1182
01:00:37,240 --> 01:00:39,120
‫אני נבהל כשאני שומע אותו.‬

1183
01:00:39,200 --> 01:00:42,440
‫זו לא תגובה טובה לבדיחה. זה לא עובד.‬

1184
01:00:42,520 --> 01:00:44,200
‫"היי! שמעתם את זה פעם?‬

1185
01:00:45,080 --> 01:00:46,960
‫מה הפולני עושה על הקרח?‬

1186
01:00:47,040 --> 01:00:48,880
‫הוא פורץ דרכו!"‬

1187
01:00:53,520 --> 01:00:54,760
‫זה לא עובד.‬

1188
01:00:54,840 --> 01:00:57,320
‫אני חייב לומר שזה קצת תלוי בבדיחה.‬

1189
01:00:57,400 --> 01:01:01,320
‫כדי שהבדיחה תעבוד‬
‫חייבים להיות פולנים בקהל.‬

1190
01:01:02,040 --> 01:01:04,600
‫אבל אם הפולנים שם, לא יהיו צפירות.‬

1191
01:01:06,560 --> 01:01:09,480
‫ליתר דיוק, לא יהיו רכבים.‬

1192
01:01:12,200 --> 01:01:14,760
‫סטריאוטיפ זול. אהבתם את זה?‬

1193
01:01:14,840 --> 01:01:15,800
‫אהבתם את זה.‬

1194
01:01:15,880 --> 01:01:18,560
‫גם אני. זה בסדר.‬
‫אנחנו אוהבים את הסטריאוטיפים.‬

1195
01:01:18,640 --> 01:01:22,000
‫אבל הם לא נכונים.‬
‫אני מכיר אלפי פולנים. אף אחד מהם לא גנב.‬

1196
01:01:22,600 --> 01:01:25,400
‫אבל אנחנו רוצים לשמוע, "הפולני גונב".‬

1197
01:01:25,480 --> 01:01:28,920
‫אנחנו רוצים לשמוע,‬
‫"לערבי יש זקן גדול וארבע נשים."‬

1198
01:01:29,000 --> 01:01:31,720
‫אנחנו רוצים לשמוע,‬
‫"האלבנים עובדים באתר בנייה."‬

1199
01:01:32,920 --> 01:01:36,280
‫אנחנו רוצים לשמוע את זה.‬
‫זה אולי לא נכון, אבל אנחנו רוצים.‬

1200
01:01:36,360 --> 01:01:40,320
‫אנחנו אנשים. אנחנו רוצים קטגוריות.‬
‫"תקל עלינו."‬

1201
01:01:40,400 --> 01:01:43,240
‫זה מה שאנחנו רוצים.‬
‫לכן אנחנו הולכים לגני חיות.‬

1202
01:01:43,320 --> 01:01:46,640
‫אנחנו רוצים לראות את החיות‬
‫כפי שאנחנו אוהבים אותם.‬

1203
01:01:46,720 --> 01:01:48,400
‫אנחנו רוצים לראות את האריה.‬

1204
01:01:48,480 --> 01:01:51,000
‫למה? האריה הוא המלך.‬

1205
01:01:51,080 --> 01:01:53,560
‫כי יש לו רעמה שנראית כמו כתר.‬

1206
01:01:53,640 --> 01:01:55,640
‫הוא מלך הג'ונגל.‬

1207
01:01:55,720 --> 01:01:57,840
‫חבר'ה, הוא חי בסוואנה, לא בג'ונגל.‬

1208
01:01:58,960 --> 01:02:00,280
‫מה הוא עושה?‬

1209
01:02:00,360 --> 01:02:04,440
‫הוא יושב כל היום על התחת‬
‫עם רעמה, זקן ענק וארבע נשים.‬

1210
01:02:04,520 --> 01:02:06,080
‫הוא יותר ערבי מהערבי.‬

1211
01:02:12,240 --> 01:02:14,520
‫האריה הוא לא המלך.‬

1212
01:02:15,040 --> 01:02:18,800
‫בג'ונגל, הגורילה הוא המלך.‬
‫תראו את הגורילה!‬

1213
01:02:18,880 --> 01:02:20,040
‫איזה מפלצת!‬

1214
01:02:20,600 --> 01:02:21,640
‫שרירים בכל מקום!‬

1215
01:02:21,720 --> 01:02:25,640
‫זה המלך. הוא קינג קונג. זה המלך.‬

1216
01:02:25,720 --> 01:02:27,960
‫הגורילה מנגב את התחת באריה.‬

1217
01:02:28,760 --> 01:02:30,000
‫לעזאזל.‬

1218
01:02:30,080 --> 01:02:32,160
‫"תביא את הרעמה שלך לכאן, ילד!"‬

1219
01:02:32,880 --> 01:02:35,240
‫מטורף. הגורילה, בחיי…‬

1220
01:02:35,320 --> 01:02:37,480
‫גורילה כסופת גב… תראו את הדבר הזה.‬

1221
01:02:38,000 --> 01:02:41,840
‫מפלצת. שרירים בכל מקום. כולם פוחדים ממנו.‬

1222
01:02:41,920 --> 01:02:43,240
‫ראיתם "קינג קונג"?‬

1223
01:02:43,320 --> 01:02:45,840
‫כולם פוחדים שהגורילה תאכל אותם.‬

1224
01:02:45,920 --> 01:02:47,040
‫עוד סטריאוטיפ.‬

1225
01:02:48,000 --> 01:02:51,280
‫גורילות אוכלות אנשים? גורילות הם אחלה.‬

1226
01:02:52,160 --> 01:02:53,120
‫הם טבעונים.‬

1227
01:02:54,520 --> 01:02:55,880
‫לא בא לנו לראות את זה.‬

1228
01:02:55,960 --> 01:03:00,240
‫אנחנו רוצים סטריאוטיפים.‬
‫אנחנו רוצים לראות את הקופים בגן החיות.‬

1229
01:03:00,320 --> 01:03:01,640
‫אבל לקופים בגן החיות‬

1230
01:03:01,720 --> 01:03:04,880
‫אין שום קשר לקופים אמיתיים בג'ונגל.‬

1231
01:03:04,960 --> 01:03:07,920
‫אלה גרים בגן החיות.‬
‫יש להם מערכת חימום.‬

1232
01:03:09,120 --> 01:03:12,600
‫הם מקבלים אוכל, תרופות.‬
‫הם חיים מקצבת רווחה.‬

1233
01:03:14,160 --> 01:03:15,120
‫אין להם שום…‬

1234
01:03:23,760 --> 01:03:26,440
‫אין להם שום קשר לקופים אמיתיים.‬

1235
01:03:26,520 --> 01:03:30,360
‫זה הכול בראש שלנו,‬
‫אבל אנחנו רוצים לראות את הקופים בגן החיות.‬

1236
01:03:30,440 --> 01:03:31,920
‫ומה אנחנו רוצים לראות?‬

1237
01:03:32,000 --> 01:03:33,560
‫את הקופים אוכלים בננה.‬

1238
01:03:34,600 --> 01:03:35,680
‫כן.‬

1239
01:03:35,760 --> 01:03:39,720
‫יש לכם מושג כמה מעט קופים‬
‫אכלו בחייהם בננה?‬

1240
01:03:40,320 --> 01:03:43,280
‫קופים הם כמעט כמו גרמנים ממזרח הארץ.‬

1241
01:03:44,360 --> 01:03:47,280
‫בננות הן כל כך נדירות,‬
‫הם אפילו לא שמעו עליהן.‬

1242
01:03:47,360 --> 01:03:50,440
‫אנחנו באמת חושבים‬
‫שהקוף רוצה לאכול את הבננה.‬

1243
01:03:50,520 --> 01:03:54,160
‫אנחנו טועים בעוד דבר,‬
‫אנחנו חושבים שקופים אוכלים בננות ככה…‬

1244
01:03:58,640 --> 01:03:59,880
‫אף פעם לא!‬

1245
01:03:59,960 --> 01:04:02,480
‫כשהוא מקבל בננה, הוא נושך אותה ככה.‬

1246
01:04:04,360 --> 01:04:06,360
‫הכול בראש שלנו. באמת.‬

1247
01:04:06,440 --> 01:04:08,080
‫אותו דבר עם אנשים.‬

1248
01:04:08,680 --> 01:04:10,080
‫אנחנו מייצגים משהו‬

1249
01:04:10,160 --> 01:04:12,680
‫מארץ מולדתנו‬
‫או מארץ מולדתם של ההורים שלנו,‬

1250
01:04:12,760 --> 01:04:14,280
‫אבל אנחנו שונים.‬

1251
01:04:14,360 --> 01:04:16,400
‫אני לא מרוקאי.‬

1252
01:04:17,080 --> 01:04:18,480
‫אני מרוקאי גן חיות.‬

1253
01:04:19,680 --> 01:04:22,920
‫אני מייצג משהו שאני בקושי מכיר.‬

1254
01:04:23,000 --> 01:04:25,720
‫אני מדבר כל כך הרבה על מרוקו ועל מרוקאים.‬

1255
01:04:25,800 --> 01:04:29,000
‫יש גרמנים שיודעים יותר על מרוקו ממני.‬

1256
01:04:29,640 --> 01:04:32,600
‫אם מרוקאי אמיתי היה רואה את הסט שלי‬
‫הוא היה אומר,‬

1257
01:04:32,680 --> 01:04:36,600
‫"בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה."‬

1258
01:04:36,680 --> 01:04:40,080
‫טוב, הוא היה אומר ככה,‬
‫"מעולם לא ראיתי דבר כזה‬

1259
01:04:40,800 --> 01:04:43,040
‫בחיים שלי!"‬

1260
01:04:45,480 --> 01:04:46,520
‫אוי, אלוהים.‬

1261
01:04:49,280 --> 01:04:51,760
‫אנחנו צריכים את הסטריאוטיפים האלה.‬

1262
01:04:52,320 --> 01:04:55,360
‫אז אני מעדיף לשלוף אותם. הנה, קבלו אחד.‬

1263
01:04:55,440 --> 01:04:59,840
‫הייתי במסעדה איטלקית‬
‫עם אחד החברים הכי טובים שלי.‬

1264
01:04:59,920 --> 01:05:00,840
‫הוא גרמני.‬

1265
01:05:01,360 --> 01:05:04,240
‫הגרמני ואני הולכים למסעדה איטלקית,‬

1266
01:05:04,320 --> 01:05:07,960
‫ואחרי חמש דקות, שמתי לב שהמלצר מרוקאי.‬

1267
01:05:08,040 --> 01:05:09,360
‫בגלל המבטא הצרפתי שלו.‬

1268
01:05:10,560 --> 01:05:12,280
‫אז חשבתי…‬

1269
01:05:12,360 --> 01:05:14,640
‫שהגרמנית שלו לא מאוד טובה.‬

1270
01:05:14,720 --> 01:05:16,320
‫אבל חשבתי,‬

1271
01:05:16,400 --> 01:05:19,640
‫"זה יהיה קל יותר במרוקאית,‬
‫אבל זה יהרוס הכול."‬

1272
01:05:19,720 --> 01:05:22,320
‫כי אם אתחיל לדבר איתו במרוקאית,‬

1273
01:05:22,400 --> 01:05:24,720
‫חברי הגרמני ירגיש לא קשור,‬

1274
01:05:24,800 --> 01:05:26,760
‫יהיה לנו חיבור מרוקאי.‬

1275
01:05:26,840 --> 01:05:30,120
‫שאר האורחים יבינו שהם לא איטלקים.‬

1276
01:05:31,440 --> 01:05:33,240
‫פתאום, המקרוני הופך למרוקני.‬

1277
01:05:34,640 --> 01:05:37,200
‫לא רציתי שזה יקרה, אז דבקתי בגרמנית.‬

1278
01:05:37,280 --> 01:05:40,440
‫הבעיה היא שהזמנתי סלט‬

1279
01:05:40,520 --> 01:05:45,240
‫ומצאתי חתיכות של מעטפת פלסטיק בחסה.‬

1280
01:05:46,080 --> 01:05:50,480
‫נראה שקצת מהאריזה הושארה בחסה.‬

1281
01:05:51,080 --> 01:05:54,560
‫אמרתי, "היי, תראה. יש פה ניילון נצמד.‬

1282
01:05:54,640 --> 01:05:56,320
‫אתה יכול לקחת את זה?"‬

1283
01:05:56,400 --> 01:05:58,400
‫הוא פשוט שלף את הפלסטיק ועמד ללכת.‬

1284
01:05:59,720 --> 01:06:01,320
‫חשבתי, "כן, בהחלט מרוקאי."‬

1285
01:06:03,160 --> 01:06:05,440
‫אמרתי, "אחי, בבקשה, קח את זה איתך.‬

1286
01:06:05,520 --> 01:06:09,320
‫יש בזה פלסטיק. אני לא יכול לאכול את זה.‬
‫זה עלול להיות קטלני."‬

1287
01:06:09,400 --> 01:06:13,360
‫ואני חושב שהוא רצה לומר,‬
‫"זה לא קטלני."‬

1288
01:06:13,440 --> 01:06:17,160
‫אבל מה שיצא מהפה שלו היה,‬
‫"זדיין, קטנוני."‬

1289
01:06:25,240 --> 01:06:26,240
‫אמרתי, "אחי,‬

1290
01:06:26,320 --> 01:06:28,520
‫בטח התכוונת, 'זה לא קטלני'."‬

1291
01:06:28,600 --> 01:06:32,480
‫הוא אמר, "לא, שמעת נכון.‬
‫מצוץ לי ולך תזדיין, קטנוני!"‬

1292
01:06:34,120 --> 01:06:35,000
‫אין מצב.‬

1293
01:06:37,080 --> 01:06:40,240
‫כמו שאמרתי, אני מרוקאי גן חיות.‬

1294
01:06:40,760 --> 01:06:42,280
‫הייתי בנבחרת כדורגל.‬

1295
01:06:42,360 --> 01:06:45,760
‫אם היית בנבחרת של ממש,‬
‫אתה יודע שאתה מרוקאי גן חיות.‬

1296
01:06:45,840 --> 01:06:50,360
‫מרוקאים אמיתיים במרוקו משחקים יחפים ברחוב.‬

1297
01:06:50,440 --> 01:06:51,280
‫שחקנים נהדרים.‬

1298
01:06:51,360 --> 01:06:54,960
‫יש לי שני בני דודים נהדרים.‬
‫הם שיחקו יחפים ברחוב.‬

1299
01:06:55,040 --> 01:06:58,080
‫כל אחד מהם היה מתקבל לנבחרת גרמניה.‬

1300
01:06:58,160 --> 01:07:02,920
‫אני בגרמניה הייתי שחקן ספסל בבי-וי וקהובן.‬

1301
01:07:03,000 --> 01:07:04,840
‫הייתי השחקן הכי גרוע בעולם.‬

1302
01:07:04,920 --> 01:07:07,760
‫לא הרשו לי לשחק עם בני הדודים שלי במרוקו.‬

1303
01:07:07,840 --> 01:07:09,920
‫אבא שלי אמר, "לא, אתה רך מדי.‬

1304
01:07:10,880 --> 01:07:12,040
‫הם משחקים יחפים.‬

1305
01:07:12,120 --> 01:07:15,800
‫אתה צריך נעלי פקקים, גרביים ומגני שוקיים.‬

1306
01:07:15,880 --> 01:07:17,040
‫אתה צריך את כל זה.‬

1307
01:07:17,960 --> 01:07:20,480
‫אל תשחק איתם. תשחק לבד.‬

1308
01:07:21,320 --> 01:07:24,680
‫שיחקתי כדורגל בגרמניה.‬

1309
01:07:24,760 --> 01:07:27,880
‫הייתי מאורגן מדי בשביל המרוקאים‬

1310
01:07:27,960 --> 01:07:30,640
‫ולא מספיק מאורגן בשביל הגרמנים.‬

1311
01:07:30,720 --> 01:07:32,840
‫אז, מועדוני כדורגל גרמניים…‬

1312
01:07:32,920 --> 01:07:35,280
‫אני יודע שבטח רבים מכם היו בכאלה.‬

1313
01:07:35,360 --> 01:07:38,160
‫בכל שבת או ראשון, יש לך משחק.‬

1314
01:07:38,240 --> 01:07:43,480
‫אחרי כל משחק‬
‫מישהו אחר לוקח את החולצות הביתה,‬

1315
01:07:43,560 --> 01:07:46,440
‫מכבס אותן ומביא אותן למשחק הבא.‬

1316
01:07:46,520 --> 01:07:48,360
‫כשהגיע תורי, קטסטרופה.‬

1317
01:07:49,360 --> 01:07:53,800
‫היה לנו תיק ענק, ושמנו בו את כל החולצות.‬

1318
01:07:53,880 --> 01:07:55,560
‫לקחתי את התיק הביתה.‬

1319
01:07:55,640 --> 01:07:58,400
‫לקחתי את הזמן.‬
‫המשחק הבא היה בעוד שבעה ימים.‬

1320
01:07:58,480 --> 01:08:02,240
‫השארתי את התיק בפינה.‬
‫יומיים לפני המשחק חשבתי,‬

1321
01:08:02,320 --> 01:08:04,040
‫"אני צריך לשטוף את החולצות."‬

1322
01:08:04,120 --> 01:08:06,880
‫חיפשתי את התיק. הוא נעלם. "איפה הוא?"‬

1323
01:08:06,960 --> 01:08:10,160
‫מצאתי אותו על הארון.‬
‫אבא שלי ארז אותו כדי לשלוח למרוקו.‬

1324
01:08:11,520 --> 01:08:14,640
‫אני כזה, "איפה מה שהיה שם?"‬
‫עכשיו אני צריך למצוא הכול.‬

1325
01:08:14,720 --> 01:08:17,760
‫אני רואה את אחי ברחוב. לובש חולצת שוער.‬

1326
01:08:19,640 --> 01:08:23,280
‫החבר הכי טוב שלו‬
‫לובש מספר עשר של בי-וי וקהובן.‬

1327
01:08:23,920 --> 01:08:25,600
‫חשבתי כזה, "שיט! מה זה?"‬

1328
01:08:31,280 --> 01:08:32,720
‫היום המשחק.‬

1329
01:08:32,800 --> 01:08:35,000
‫אני אוסף הכול. חייב לשטוף את החולצות.‬

1330
01:08:35,080 --> 01:08:38,400
‫יש לנו הר של כביסה.‬
‫חמישה ילדים, כביסה בלי סוף.‬

1331
01:08:38,480 --> 01:08:41,120
‫אני חייב לנקות אותן. אני מנסה לנקות אותן.‬

1332
01:08:41,200 --> 01:08:43,760
‫שם אותן בתיק. הולך למועדון.‬

1333
01:08:43,840 --> 01:08:46,200
‫הם מחכים לי. המשחק עומד להתחיל.‬

1334
01:08:46,280 --> 01:08:48,560
‫אני זורק את התיק באמצע. פותח אותו.‬

1335
01:08:48,640 --> 01:08:50,640
‫שום דבר לא מקופל. הכול זרוק בפנים.‬

1336
01:08:50,720 --> 01:08:55,280
‫חולצת השוער עדיין חסרה.‬
‫מעיל הספורט של אבא שלי נמצא שם במקום.‬

1337
01:08:56,960 --> 01:08:57,800
‫זה היה…‬

1338
01:08:58,400 --> 01:08:59,240
‫אני נשבע.‬

1339
01:09:02,040 --> 01:09:05,440
‫זה היה המשחק הכי גרוע אי פעם. אי פעם!‬

1340
01:09:05,520 --> 01:09:09,280
‫ניצחנו במשחק, אבל אתם יודעים איך זה נראה?‬

1341
01:09:09,360 --> 01:09:11,960
‫השוער שלנו היה ככה‬
‫עם מעיל הספורט של אבא שלי.‬

1342
01:09:14,360 --> 01:09:15,200
‫אין.‬

1343
01:09:18,360 --> 01:09:20,400
‫מספר עשר לבש גלבייה.‬

1344
01:09:22,000 --> 01:09:25,800
‫ניצחנו עשר-אפס‬
‫כי הם כל כך פחדו מהשוער שלנו.‬

1345
01:09:25,880 --> 01:09:28,160
‫הם חשבו שהוא מבוגר.‬

1346
01:09:28,240 --> 01:09:29,160
‫הם מתו מפחד.‬

1347
01:09:29,720 --> 01:09:32,000
‫היי, קוראים לי בנייסה למרובל.‬

1348
01:09:36,400 --> 01:09:38,400
‫גבירותיי ורבותיי,‬

1349
01:09:39,000 --> 01:09:42,680
‫קבלו בתרועות את אחד המייסדים של רבל קומדי,‬
‫באבאק גאסים.‬

1350
01:09:51,640 --> 01:09:52,680
‫מה קורה?‬

1351
01:10:06,520 --> 01:10:08,720
‫ברוכים הבאים לגן החיות.‬

1352
01:10:10,320 --> 01:10:11,560
‫אני מכיר את המתחם‬

1353
01:10:11,640 --> 01:10:13,000
‫אני יודע מה אתם רואים.‬

1354
01:10:13,720 --> 01:10:15,120
‫סינטי ורומאנים מתחננים‬

1355
01:10:15,200 --> 01:10:16,400
‫פליטים דופקים כסף‬

1356
01:10:16,480 --> 01:10:18,400
‫פולנים גונבים בגן החיות‬

1357
01:10:18,480 --> 01:10:19,600
‫סינים מזייפים‬

1358
01:10:19,680 --> 01:10:20,800
‫ערבים מתמקחים‬

1359
01:10:20,880 --> 01:10:22,600
‫שחורים רועשים בגן החיות‬

1360
01:10:22,680 --> 01:10:24,320
‫הכול פראי בגן החיות‬

1361
01:10:24,400 --> 01:10:25,600
‫אפור בגן החיות‬

1362
01:10:25,680 --> 01:10:29,120
‫הגרמנים מדויקים מאוד בגן החיות‬

1363
01:10:29,200 --> 01:10:30,600
‫אלבנים דוקרים‬

1364
01:10:30,680 --> 01:10:33,120
‫אבל הטורקים מדברים גרמנית טובה‬

1365
01:10:33,200 --> 01:10:35,360
‫יוונים עצלנים בגן החיות‬

1366
01:10:35,440 --> 01:10:36,840
‫קשוח בגן החיות‬

1367
01:10:36,920 --> 01:10:38,960
‫כיסוי ראש, אין בעיה‬

1368
01:10:39,040 --> 01:10:41,880
‫כל עוד זה על המנקה בגן החיות‬

1369
01:10:42,920 --> 01:10:44,240
‫אני מכיר את גן החיות‬

1370
01:10:45,040 --> 01:10:46,680
‫מכיר קסמים בגן החיות‬

1371
01:10:48,160 --> 01:10:50,360
‫תרבות מובילה, מקרה פרטני‬

1372
01:10:51,000 --> 01:10:52,800
‫הרבים הופכים ליחידים בגן החיות‬

1373
01:10:53,640 --> 01:10:55,800
‫נציג מהסוג שלך‬

1374
01:10:55,880 --> 01:10:57,720
‫יחיד הופך לרבים בגן החיות‬

1375
01:10:58,400 --> 01:11:01,080
‫שלטים בכל רחבי גן החיות‬

1376
01:11:01,160 --> 01:11:03,200
‫שאומרים לך מי אתה‬

1377
01:11:03,720 --> 01:11:05,640
‫ציפיות אדירות‬

1378
01:11:05,720 --> 01:11:07,120
‫שתיקה קצרה‬

1379
01:11:07,200 --> 01:11:08,400
‫אם שוברים אותה‬

1380
01:11:10,200 --> 01:11:12,040
‫נטל החובה לשבור אותה‬

1381
01:11:12,120 --> 01:11:13,440
‫להתבונן‬

1382
01:11:13,520 --> 01:11:14,880
‫להתבונן בעצמך‬

1383
01:11:14,960 --> 01:11:17,360
‫להפוך לשומר גן החיות שלך בגן החיות‬

1384
01:11:17,440 --> 01:11:19,440
‫מופע הערבוש המאולף‬

1385
01:11:19,520 --> 01:11:21,560
‫אני יודע מה רואים בגן החיות‬

1386
01:11:24,000 --> 01:11:24,960
‫אני‬

1387
01:11:25,680 --> 01:11:27,040
‫זה מה שאתם לא רואים‬

1388
01:11:27,560 --> 01:11:30,680
‫הקרקע עליה אתם הולכים בגן החיות‬

1389
01:11:31,320 --> 01:11:34,600
‫אני אדמה, בוץ, אבן‬

1390
01:11:34,680 --> 01:11:37,160
‫כאן אנשי החלומות של המתים‬

1391
01:11:37,680 --> 01:11:39,120
‫עובדי אורח‬

1392
01:11:39,200 --> 01:11:40,400
‫זרים‬

1393
01:11:40,480 --> 01:11:41,480
‫הקורבן שבי‬

1394
01:11:42,120 --> 01:11:44,280
‫זולינגן, האלה, הנאו‬

1395
01:11:44,360 --> 01:11:46,320
‫הוליה, יאנה, חמזה‬

1396
01:11:46,400 --> 01:11:49,920
‫כאן בשילוב עם גתה, באך, אדנאואר‬

1397
01:11:50,000 --> 01:11:51,720
‫כולם משולבים‬

1398
01:11:52,560 --> 01:11:54,320
‫באמת משולבים‬

1399
01:11:54,840 --> 01:11:57,400
‫משולבים ללא דיון‬

1400
01:11:57,480 --> 01:11:59,440
‫משולבים באופן שווה‬

1401
01:11:59,520 --> 01:12:02,920
‫משולבים על ידי חיידקים ופטריות‬

1402
01:12:03,000 --> 01:12:05,240
‫משולבים בי ו…‬

1403
01:12:06,720 --> 01:12:08,560
‫אני המשולב‬

1404
01:12:10,040 --> 01:12:12,000
‫השורשים שלי, אבותיהם‬

1405
01:12:12,520 --> 01:12:14,680
‫התלמים שלי, הצלקות שלהם‬

1406
01:12:14,760 --> 01:12:17,160
‫הקול שלי, השפות שלהם‬

1407
01:12:17,240 --> 01:12:18,560
‫השפה של הרבים‬

1408
01:12:18,640 --> 01:12:20,080
‫קול הרחובות‬

1409
01:12:20,600 --> 01:12:23,040
‫להיות אני זה להיות הם‬

1410
01:12:23,120 --> 01:12:26,000
‫70 שנה זה מאוחר מדי להפלה‬

1411
01:12:26,080 --> 01:12:27,200
‫הזרע מכה שורשים‬

1412
01:12:27,280 --> 01:12:29,200
‫תראו, הם פורחים בכל הצבעים‬

1413
01:12:29,280 --> 01:12:31,320
‫הם משחקים או רבים‬

1414
01:12:31,400 --> 01:12:32,520
‫או אוהבים זה את זה.‬

1415
01:12:32,600 --> 01:12:34,520
‫אבל כל מה שמגיע ממני‬

1416
01:12:34,600 --> 01:12:36,040
‫הוא מגוון‬

1417
01:12:37,080 --> 01:12:39,760
‫אני אדמה גרמנית‬

1418
01:12:41,480 --> 01:12:42,880
‫ואני בבסיסכם‬

1419
01:12:44,960 --> 01:12:46,880
‫צעדיכם מעומעמים‬

1420
01:12:46,960 --> 01:12:48,280
‫הרחק מכאן.‬

1421
01:12:48,360 --> 01:12:50,200
‫כאילו מתקופה אחרת‬

1422
01:12:50,880 --> 01:12:51,920
‫אל תשכחו‬

1423
01:12:52,440 --> 01:12:54,560
‫כשאתם דורכים עליי‬

1424
01:12:54,640 --> 01:12:55,960
‫בכל צעד‬

1425
01:12:56,720 --> 01:12:59,080
‫אתם מניחים כף רגל על אדמתי‬

1426
01:13:00,240 --> 01:13:01,400
‫והיא מחזיקה מעמד‬

1427
01:13:25,640 --> 01:13:27,760
‫די-ג'יי ואטי, גבירותיי ורבותיי.‬

1428
01:13:30,800 --> 01:13:33,960
‫זהו זה. תודה שבאתם. רבל קומדי. שלום.‬

1429
01:14:09,840 --> 01:14:13,800
‫תרגום כתוביות: זואי רוז‬