1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:09,680 --> 00:00:12,120
‫- סרט תיעודי מקורי של NETFLIX -‬

4
00:01:23,880 --> 00:01:25,000
‫- דם -‬

5
00:01:28,760 --> 00:01:29,840
‫- חדר רחצה -‬

6
00:01:29,920 --> 00:01:30,880
‫- דם -‬

7
00:01:30,960 --> 00:01:32,000
‫- משטרה -‬

8
00:01:45,760 --> 00:01:51,920
‫- מערכה ראשונה, המצוד -‬

9
00:01:59,000 --> 00:02:01,160
‫בשמונה ביולי, 1995, בלילה,‬

10
00:02:01,240 --> 00:02:03,400
‫ישנתי ממש לא טוב.‬

11
00:02:03,480 --> 00:02:04,320
‫- אן גוטייה -‬

12
00:02:04,400 --> 00:02:07,120
‫התעוררתי בסביבות 5:30 בבוקר‬

13
00:02:07,200 --> 00:02:09,479
‫עם תחושת חרדה.‬

14
00:02:09,560 --> 00:02:12,920
‫אני לא בטוחה איך לתאר את זה, אבל התחושה‬

15
00:02:13,000 --> 00:02:15,720
‫הייתה חזקה מאוד וקשה.‬

16
00:02:17,320 --> 00:02:19,880
‫הסתכלתי בשעון שלי,‬

17
00:02:20,000 --> 00:02:23,040
‫וחיכיתי עד 8:30‬

18
00:02:23,920 --> 00:02:26,040
‫לפני שהתקשרתי להלן.‬

19
00:02:31,040 --> 00:02:34,480
‫- הלן -‬

20
00:02:34,560 --> 00:02:38,200
‫ואז קרה משהו יוצא דופן.‬

21
00:02:38,960 --> 00:02:41,000
‫גבר ענה.‬

22
00:02:41,800 --> 00:02:43,680
‫חשבתי שטעיתי במספר.‬

23
00:02:44,400 --> 00:02:45,280
‫ניתקתי.‬

24
00:02:46,120 --> 00:02:48,520
‫התקשרתי שוב, ושוב ענה לי גבר.‬

25
00:02:48,600 --> 00:02:52,160
‫שאלתי, "מה קורה?" הוא היה כבאי.‬

26
00:02:53,160 --> 00:02:55,000
‫בשלב הזה,‬

27
00:02:55,080 --> 00:02:59,600
‫אני זוכרת שאמרתי, "תן לי לדבר עם בתי.‬

28
00:02:59,680 --> 00:03:01,160
‫מה קורה?"‬

29
00:03:01,640 --> 00:03:03,320
‫והאיש אמר לי…‬

30
00:03:04,040 --> 00:03:05,960
‫אני עדיין יכולה לשמוע את קולו…‬

31
00:03:06,520 --> 00:03:08,440
‫"לא, גברתי, זה בלתי אפשרי."‬

32
00:03:09,880 --> 00:03:12,040
‫-"זה נגמר?"‬
‫-"כן, זה נגמר."‬

33
00:03:12,120 --> 00:03:15,000
‫- פריז -‬

34
00:03:16,600 --> 00:03:18,920
‫- פריז-מזרח-בוביני -‬

35
00:03:19,000 --> 00:03:23,080
‫בדרכנו לפריז, עצרנו תכופות‬

36
00:03:23,160 --> 00:03:25,360
‫בכל תחנות המנוחה כדי להתקשר שוב.‬

37
00:03:25,440 --> 00:03:27,440
‫לא הייתה תשובה.‬

38
00:03:27,520 --> 00:03:30,520
‫חצינו את כל הקילומטרים האלה‬

39
00:03:30,600 --> 00:03:32,240
‫בלי לדעת.‬

40
00:03:32,320 --> 00:03:36,560
‫היה רק האיש ההוא שאמר לי,‬
‫"כן, גברתי, זה נגמר". נקודה.‬

41
00:03:45,720 --> 00:03:48,080
‫עקבנו אחרי ניידת המשטרה והגענו‬

42
00:03:48,160 --> 00:03:51,560
‫אל מטה המשטרה המפורסם בקה דס אורפוור 36.‬

43
00:03:58,560 --> 00:04:02,640
‫ברור ששאלתי אותם מה קרה וכו'.‬

44
00:04:18,959 --> 00:04:23,640
‫- "חדר המדרגות בקומה הראשונה‬
‫מול דלת הכניסה של הקורבן" -‬

45
00:04:29,080 --> 00:04:33,240
‫הרגשתי את הדקירה בלבי.‬

46
00:04:33,320 --> 00:04:35,080
‫ממש שם.‬

47
00:04:35,160 --> 00:04:38,240
‫- הסכין -‬

48
00:04:41,000 --> 00:04:43,560
‫- דם, שולחן, סכין -‬

49
00:04:43,640 --> 00:04:47,760
‫- חדר שינה, כניסה -‬

50
00:04:47,840 --> 00:04:50,600
‫- כרית, מוצג מספר אחת, מיטה -‬

51
00:04:50,680 --> 00:04:53,560
‫- פרינקינג הלן -‬

52
00:04:53,640 --> 00:04:59,800
‫- בת 27‬
‫סטודנטית לפסיכולוגיה -‬

53
00:05:01,520 --> 00:05:06,040
‫- שמונה ביולי, 1995 -‬

54
00:05:07,120 --> 00:05:10,520
‫- אני לא רוצה לשקר לך, -‬

55
00:05:10,600 --> 00:05:15,920
‫- גם אני לא ישנתי בשבעה-שמונה ביולי. -‬

56
00:05:16,000 --> 00:05:18,400
‫- קה דס אורפוור -‬

57
00:05:27,400 --> 00:05:30,240
‫- המשטרה הלאומית‬
‫המשטרה, תפקיד לגבר -‬

58
00:05:30,320 --> 00:05:32,760
‫- המשטרה, תפקיד לגבר -‬

59
00:05:39,920 --> 00:05:42,320
‫אבי וסבי היו שוטרים.‬

60
00:05:42,400 --> 00:05:44,160
‫אבל אני מודה‬

61
00:05:44,240 --> 00:05:46,160
‫שתמיד…‬

62
00:05:46,240 --> 00:05:47,480
‫- מרטין מונטיי -‬

63
00:05:47,560 --> 00:05:49,560
‫נמשכתי לעבודה פעילה.‬

64
00:05:49,640 --> 00:05:53,240
‫- השוטרת בחצאית תפסה את החונק -‬

65
00:05:53,320 --> 00:05:56,040
‫מעולם לא התלבשתי כמו גבר.‬

66
00:05:56,120 --> 00:05:58,360
‫- שוטרת -‬

67
00:05:59,200 --> 00:06:02,480
‫הייתי האישה הראשונה שעמדה בראש חטיבת הפשע.‬

68
00:06:03,720 --> 00:06:06,560
‫זו יחידה מובחרת, הטובה בצרפת‬

69
00:06:06,640 --> 00:06:09,520
‫מבחינת חקירות פליליות.‬

70
00:06:09,600 --> 00:06:11,760
‫- הגברת במטה המשטרה -‬

71
00:06:11,840 --> 00:06:15,120
‫התחלתי לנהל את חטיבת הפשע‬
‫בראשית פברואר 1996.‬

72
00:06:15,200 --> 00:06:16,640
‫- חטיבת הפשע -‬

73
00:06:18,440 --> 00:06:21,040
‫חטיבת הפשע סיפרה לי מייד‬

74
00:06:21,120 --> 00:06:23,320
‫על הרציחות של הצעירות.‬

75
00:06:24,440 --> 00:06:29,240
‫הם זרקו ערמת תיקים על השולחן שלי‬
‫ואמרו לי לטפל בזה.‬

76
00:06:34,040 --> 00:06:37,400
‫שני מקרים התבלטו מייד:‬

77
00:06:37,480 --> 00:06:38,720
‫אנייס נישקמפ.‬

78
00:06:39,320 --> 00:06:43,560
‫- אנייס נישקמפ 10.12.1994 -‬

79
00:06:44,520 --> 00:06:48,760
‫- אנייס -‬

80
00:07:06,040 --> 00:07:09,400
‫- חדר השינה של אנייס נישקמפ -‬

81
00:07:09,480 --> 00:07:15,320
‫- בת 32‬
‫מעצבת פנים -‬

82
00:07:15,400 --> 00:07:17,960
‫- הלן פרינקינג -‬

83
00:07:18,040 --> 00:07:20,360
‫- אנייס נישקמפ -‬

84
00:07:20,440 --> 00:07:23,440
‫המקרה האחר היה הלן פרינקינג.‬

85
00:07:23,520 --> 00:07:25,520
‫היא…‬

86
00:07:25,600 --> 00:07:29,840
‫נרצחה בתנאים שהזכירו‬

87
00:07:29,920 --> 00:07:32,120
‫את המקרה של נישקמפ.‬

88
00:07:32,200 --> 00:07:33,800
‫על גופתה ראו‬

89
00:07:34,440 --> 00:07:35,880
‫פצעים דומים ביותר.‬

90
00:07:41,400 --> 00:07:45,760
‫היינו צריכים לתפוס את החלאה שעשה את זה.‬

91
00:07:50,560 --> 00:07:52,240
‫רצינו לנקום את מותן.‬

92
00:07:52,320 --> 00:07:54,000
‫בוא לא נכביר מילים.‬

93
00:07:59,160 --> 00:08:02,560
‫זו המוטיבציה שלך.‬
‫כך זה אצל כולם, לא רק אצלי.‬

94
00:08:02,640 --> 00:08:05,000
‫זה הופך למסע אישי.‬

95
00:08:05,080 --> 00:08:07,360
‫במילים אחרות,‬

96
00:08:07,440 --> 00:08:11,640
‫זה היה או הוא או אנחנו.‬
‫היינו חייבים לנצח, לתפוס אותו.‬

97
00:08:13,840 --> 00:08:16,520
‫- קורבן: הלן פרינקינג‬
‫נולדה 12/02/67 בהולנד -‬

98
00:08:16,600 --> 00:08:17,800
‫- הלן פרינקינג -‬

99
00:08:17,880 --> 00:08:22,200
‫הלן הייתה הרביעית מבין שישה ילדים.‬

100
00:08:22,280 --> 00:08:25,600
‫השמש השפיעה עליה מאוד.‬

101
00:08:25,680 --> 00:08:28,800
‫השם "הלן" נגזר מ"הליוס", השמש.‬

102
00:08:32,720 --> 00:08:35,720
‫ב-1995 היא הייתה כמעט בת 27.‬

103
00:08:35,799 --> 00:08:39,360
‫היא רצתה לנסוע לפריז ללמוד פסיכולוגיה.‬

104
00:08:43,000 --> 00:08:44,320
‫- שני סימנים לבנים -‬

105
00:08:44,400 --> 00:08:46,480
‫במקרה של פרינקינג,‬

106
00:08:46,560 --> 00:08:49,560
‫היה לנו מזל שהיה לנו DNA.‬

107
00:08:49,680 --> 00:08:52,200
‫זה נכון גם לגבי נישקמפ.‬

108
00:08:52,280 --> 00:08:55,080
‫זרע נמצא על גופתה.‬

109
00:08:58,600 --> 00:08:59,920
‫- חטיבת הפשע -‬

110
00:09:00,000 --> 00:09:02,560
‫ואז נמסרה לי הודעה של עדה.‬

111
00:09:02,640 --> 00:09:05,760
‫אליזבת הותקפה‬

112
00:09:05,840 --> 00:09:09,280
‫ונמלטה מהתוקף שלה.‬

113
00:09:09,360 --> 00:09:11,600
‫- סכין קצבים‬
‫צוואר -‬

114
00:09:11,720 --> 00:09:14,720
‫- אליזבת 16.6.1995 -‬

115
00:09:14,800 --> 00:09:16,800
‫- רו דה טורנה -‬

116
00:09:25,520 --> 00:09:27,800
‫הוא קשר אותה וסתם את פיה.‬

117
00:09:27,880 --> 00:09:30,680
‫כשהוא הלך לכבות את האור,‬

118
00:09:30,760 --> 00:09:33,760
‫שהיה למעלה כי זה היה דופלקס,‬

119
00:09:33,840 --> 00:09:36,400
‫היא ברחה מאחר שחדר השינה‬

120
00:09:36,480 --> 00:09:37,760
‫היה בקומת הקרקע.‬

121
00:09:37,840 --> 00:09:40,200
‫היא הצליחה להשתחרר ולברוח.‬

122
00:09:40,280 --> 00:09:44,800
‫היא הייתה עדה חשובה בחקירה.‬

123
00:09:44,880 --> 00:09:48,400
‫- בת 23‬
‫מרפאת בעיסוק -‬

124
00:09:48,480 --> 00:09:50,720
‫היה לנו גם DNA‬

125
00:09:50,840 --> 00:09:54,360
‫כי הוא עישן‬
‫ומצאנו בדל סיגריה מסוג "וינסטון".‬

126
00:09:55,200 --> 00:09:58,200
‫הצלחנו לקשר בין שלושת המקרים‬

127
00:09:58,280 --> 00:10:00,840
‫כי הייתה התאמת DNA.‬

128
00:10:08,360 --> 00:10:09,880
‫- DNA של גבר -‬

129
00:10:09,960 --> 00:10:13,600
‫ה-DNA סומן כ-ר"ס, "רוצח סדרתי",‬

130
00:10:13,680 --> 00:10:18,280
‫כי שלוש זירות הפשע היו קושרות.‬

131
00:10:19,200 --> 00:10:23,240
‫אבל למרבה הצער,‬
‫בניגוד לאנגלים שכבר היה להם מאגר נתונים,‬

132
00:10:23,320 --> 00:10:24,600
‫לנו לא היה מאגר דומה.‬

133
00:10:24,720 --> 00:10:26,720
‫אילו היה לנו מאגר נתונים,‬

134
00:10:26,800 --> 00:10:31,920
‫אולי כבר היינו עוצרים אותו ומזהים אותו.‬

135
00:10:32,000 --> 00:10:33,080
‫אבל לא היה לנו.‬

136
00:10:33,160 --> 00:10:38,480
‫- DNA של גבר אלמוני -‬

137
00:10:41,720 --> 00:10:44,480
‫גיליתי שיש ניצולה.‬

138
00:10:44,560 --> 00:10:46,160
‫בחורה בשם אליזבת.‬

139
00:10:46,240 --> 00:10:49,600
‫לפני הרצח של הלן,‬

140
00:10:49,680 --> 00:10:53,000
‫היא הצליחה לברוח מאותו התוקף.‬

141
00:10:53,080 --> 00:10:57,320
‫ה-DNA היה זהה. זה היה מדהים.‬

142
00:10:57,400 --> 00:11:00,040
‫העדות שלה עזרה מאוד.‬

143
00:11:00,120 --> 00:11:03,600
‫היא הצליחה ליצור‬

144
00:11:04,320 --> 00:11:05,640
‫קלסתרון משטרתי.‬

145
00:11:09,560 --> 00:11:12,680
‫היא תיארה גבר מצפון אפריקה.‬

146
00:11:13,640 --> 00:11:17,560
‫היא הייתה מרוצה מאוד מהקלסתרון הזה.‬

147
00:11:17,640 --> 00:11:20,320
‫ככה היא באמת ראתה אותו.‬

148
00:11:22,920 --> 00:11:27,080
‫הייתה לו תספורת גלח, אז בדקנו חיילים,‬

149
00:11:27,160 --> 00:11:31,040
‫בתי כלא, לגיון הזרים, כבאים, משטרה.‬
‫הוא היה אתלטי.‬

150
00:11:31,120 --> 00:11:33,720
‫הבנתם את הרעיון.‬

151
00:11:33,800 --> 00:11:36,240
‫טיפוס שרירי.‬

152
00:11:36,320 --> 00:11:39,360
‫ראינו גם שהנשים הותקפו‬

153
00:11:39,440 --> 00:11:41,360
‫בשעות הערב או בלילה,‬

154
00:11:41,440 --> 00:11:43,760
‫אז בדקנו אנשים שעבדו לילות.‬

155
00:11:43,840 --> 00:11:46,880
‫בדקנו נהגי מוניות וכדומה.‬

156
00:11:47,600 --> 00:11:50,560
‫כל דבר שתאם לתצפיות שלנו‬

157
00:11:50,640 --> 00:11:53,240
‫ולעדותה של הצעירה.‬

158
00:11:53,320 --> 00:11:55,840
‫למעשה, היא הייתה אמיצה מאוד.‬

159
00:11:55,920 --> 00:11:59,320
‫היא יצאה לפריז עם היחידה.‬

160
00:11:59,400 --> 00:12:02,280
‫בייחוד לרובע ה-11,‬

161
00:12:02,360 --> 00:12:06,320
‫כדי לבדוק אם הם עשויים להיתקל בבחור.‬

162
00:12:27,560 --> 00:12:30,960
‫- טביעת רגל בדם -‬

163
00:12:31,640 --> 00:12:33,680
‫גיליתי בתחילת הדרך‬

164
00:12:33,760 --> 00:12:36,760
‫שהוא השאיר טביעת רגל‬

165
00:12:36,840 --> 00:12:38,600
‫בדם שליד המיטה.‬

166
00:12:39,240 --> 00:12:41,680
‫הסתבר שהאצבע השנייה שלו‬

167
00:12:41,760 --> 00:12:44,000
‫הייתה ארוכה יותר מהבוהן.‬

168
00:12:44,080 --> 00:12:45,320
‫- מבוקש -‬

169
00:12:45,400 --> 00:12:48,080
‫מסתבר שזה די נפוץ,‬

170
00:12:48,160 --> 00:12:52,440
‫להרבה אנשים יש את זה.‬
‫זה נקרא כף רגל מצרית.‬

171
00:12:52,520 --> 00:12:56,080
‫כל החשודים שלנו חלצו נעליים‬

172
00:12:56,160 --> 00:12:58,480
‫כדי שנבדוק את הרגליים שלהם.‬

173
00:12:58,560 --> 00:13:01,920
‫חיפשנו רמזים זעירים‬

174
00:13:02,000 --> 00:13:06,760
‫כי לא היה לנו יותר מדי מידע לפעול לפיו.‬

175
00:13:11,600 --> 00:13:13,720
‫ראיתי את הבחור בכל מקום.‬

176
00:13:14,320 --> 00:13:17,120
‫ראיתי אותו כנהג אוטובוס.‬

177
00:13:17,200 --> 00:13:19,320
‫ראיתי אותו בכל מקום.‬

178
00:13:31,840 --> 00:13:35,160
‫הדירה של הבת שלי נמצאת ממש מעל הדלת ההיא.‬

179
00:13:35,240 --> 00:13:36,800
‫- אן גוטייה -‬

180
00:13:57,880 --> 00:13:58,880
‫הדלת הזאת.‬

181
00:14:02,760 --> 00:14:06,560
‫הבת שלי הייתה כאן והבחור היה שם.‬

182
00:14:06,640 --> 00:14:09,840
‫השומר ראה אותו משם.‬

183
00:14:09,920 --> 00:14:12,320
‫הייתי חייבת למצוא אותו.‬

184
00:14:12,400 --> 00:14:14,560
‫פשוט הייתי חייבת למצוא אותו!‬

185
00:14:20,280 --> 00:14:22,920
‫הלכתי לרחוב של הלן‬

186
00:14:23,520 --> 00:14:26,600
‫ושאלתי את כל בעלי החנויות‬

187
00:14:26,680 --> 00:14:29,080
‫אם הם שמעו על זה.‬

188
00:14:29,160 --> 00:14:30,840
‫אנשים לא ידעו!‬

189
00:14:31,400 --> 00:14:36,120
‫המשטרה לא בדקה את הרחוב או השכונה של הלן.‬

190
00:14:36,200 --> 00:14:38,040
‫זה היה הלם.‬

191
00:14:42,880 --> 00:14:46,840
‫היא הייתה מעורבת מאוד.‬
‫היא עקבה אחרי זה מקרוב.‬

192
00:14:46,920 --> 00:14:49,520
‫היא רצתה לחקור איתנו.‬

193
00:14:49,600 --> 00:14:53,120
‫היה קשה לסלק אותה.‬

194
00:14:53,200 --> 00:14:55,480
‫אי אפשר לעשות את זה.‬

195
00:14:58,160 --> 00:15:00,480
‫כל זה קשור לתיק.‬

196
00:15:02,120 --> 00:15:06,840
‫הייתי הקוץ בתחת שלא מרפה,‬
‫אבל אני לא מתחרטת.‬

197
00:15:06,920 --> 00:15:09,680
‫רציתי לבצע חקירה משותפת.‬

198
00:15:09,760 --> 00:15:12,360
‫זה דבר טוב, נכון?‬

199
00:15:12,440 --> 00:15:16,760
‫"עשית את זה ואת זה, אבל עשית את זה?"‬

200
00:15:16,840 --> 00:15:20,320
‫ברור שנמאס להם מזה.‬

201
00:15:20,400 --> 00:15:23,240
‫אבל לא ויתרתי.‬

202
00:15:23,960 --> 00:15:26,560
‫מההתחלה לא הפסקתי להציק.‬

203
00:15:28,160 --> 00:15:31,440
‫העניין הוא שהיא הייתה צריכה להבין‬

204
00:15:31,520 --> 00:15:33,520
‫שלא ישבנו בחיבוק ידיים.‬

205
00:15:34,360 --> 00:15:39,040
‫חיינו ונשמנו את תיקי החקירה האלה.‬

206
00:15:39,120 --> 00:15:41,400
‫הם היו איתנו 24 שעות ביממה.‬

207
00:15:41,480 --> 00:15:43,680
‫העבודה הייתה ענקית!‬

208
00:15:43,760 --> 00:15:46,680
‫נכון, לא מצאנו אותו.‬

209
00:15:54,080 --> 00:15:56,120
‫אישה, אימא,‬

210
00:15:56,200 --> 00:15:58,800
‫היא נופלת וסובלת.‬

211
00:15:58,880 --> 00:16:01,200
‫ואז היא קמה ונלחמת!‬

212
00:16:01,280 --> 00:16:03,520
‫זו האמת.‬

213
00:16:03,600 --> 00:16:06,120
‫- הודעת עדה‬
‫אליזבת א' -‬

214
00:16:06,200 --> 00:16:08,840
‫- קראי לי פלו -‬

215
00:16:08,920 --> 00:16:12,480
‫היא גילתה, ללא ספק דרך אליזבת,‬

216
00:16:12,560 --> 00:16:17,360
‫שהוא הזכיר את השם פלו, פלוריאן או משהו.‬

217
00:16:17,440 --> 00:16:19,680
‫הייתי רואה "פלו" על משאיות.‬

218
00:16:19,760 --> 00:16:21,920
‫זו הייתה חברת משאיות.‬

219
00:16:22,000 --> 00:16:24,720
‫- על גבי משאיות רבות? -‬

220
00:16:24,800 --> 00:16:29,000
‫עקפתי משאיות רבות כל כך‬
‫רק כדי לבדוק את הנהגים!‬

221
00:16:29,080 --> 00:16:31,880
‫הייתי עוצרת באתרי מנוחה‬

222
00:16:31,960 --> 00:16:33,640
‫כדי לבחון את הנהגים.‬

223
00:16:34,960 --> 00:16:37,480
‫מאוחר יותר גיליתי ש"פלו"‬

224
00:16:37,560 --> 00:16:39,080
‫זה גם שמה של מסעדה.‬

225
00:16:39,160 --> 00:16:41,400
‫אז חשבתי שזה מישהו‬

226
00:16:41,480 --> 00:16:43,840
‫שעובד במסעדת "פלו".‬

227
00:16:43,920 --> 00:16:47,200
‫זו הייתה רשת פופולרית בפריז.‬

228
00:16:47,280 --> 00:16:49,440
‫הייתה מסעדה אחת בשדרה‬

229
00:16:49,520 --> 00:16:52,880
‫שבה היא הלכה הביתה באותו לילה.‬

230
00:16:52,960 --> 00:16:56,800
‫וידאתי שהם ילכו ויבדקו‬

231
00:16:56,880 --> 00:16:59,560
‫את רשימות העובדים וכדומה.‬

232
00:16:59,640 --> 00:17:02,160
‫לחצתי עליהם קצת.‬

233
00:17:02,240 --> 00:17:05,200
‫היא אמרה לשופט‬

234
00:17:05,280 --> 00:17:06,720
‫שאולי כדאי ש…‬

235
00:17:08,440 --> 00:17:10,680
‫נבדוק את הכיוון הזה,‬

236
00:17:10,760 --> 00:17:12,160
‫אז חקרנו…‬

237
00:17:13,079 --> 00:17:15,400
‫חבורה של עובדים‬

238
00:17:15,480 --> 00:17:17,040
‫ממסעדות "פלו".‬

239
00:17:17,119 --> 00:17:18,520
‫- 595 תיקים -‬

240
00:17:18,599 --> 00:17:22,440
‫שום דבר לא יצא מזה. שום דבר.‬

241
00:17:29,880 --> 00:17:33,600
‫- 31 באוגוסט, 1997 -‬

242
00:17:38,080 --> 00:17:40,080
‫הנסיכה מוויילס מתה אמש‬

243
00:17:40,160 --> 00:17:42,840
‫בתאונת דרכים בפריז מתחת לגשר אלמה.‬

244
00:17:42,920 --> 00:17:46,720
‫היא הייתה עם החבר שלה, דודי אל-פאייד,‬
‫שגם הוא נהרג.‬

245
00:17:46,800 --> 00:17:51,200
‫חטיבת הפשע, בראשות האישה, מרטין מונטיי,‬

246
00:17:51,280 --> 00:17:55,240
‫תוביל את החקירה. היא הגיעה לזירה מייד.‬

247
00:18:02,600 --> 00:18:06,520
‫זה היה קשה מאוד ומלחיץ.‬

248
00:18:07,080 --> 00:18:10,560
‫כבר היינו מוצפים בחטיבת הפשע.‬

249
00:18:10,640 --> 00:18:13,160
‫לא היינו צריכים גם תאונת דרכים.‬

250
00:18:16,000 --> 00:18:19,600
‫אבל כשזו הנסיכה מוויילס,‬
‫אי אפשר להתעלם מזה.‬

251
00:18:19,960 --> 00:18:23,560
‫זה בלתי אפשרי. יש לחץ‬

252
00:18:23,640 --> 00:18:25,920
‫מדרגי השלטון הגבוהים ביותר.‬

253
00:18:26,000 --> 00:18:29,520
‫היינו צריכים להזיז שמיים וארץ,‬
‫אם אוכל לנסח זאת כך. כך היה.‬

254
00:18:33,560 --> 00:18:36,320
‫אמרתי לחבר'ה שזו העבודה שלנו.‬

255
00:18:36,920 --> 00:18:38,920
‫זה פשוט כך.‬

256
00:18:39,000 --> 00:18:42,080
‫ארגנתי לזה צוות באופן מיידי,‬

257
00:18:42,160 --> 00:18:45,360
‫אבל ברגע שיכולנו, חזרנו לתיקים שלהם,‬

258
00:18:45,440 --> 00:18:49,240
‫כי למרות שהתאונה הזאת‬
‫כללה מוות של אישה וגבר,‬

259
00:18:49,320 --> 00:18:52,360
‫הנסיבות לא היו מטרידות.‬

260
00:18:52,440 --> 00:18:55,680
‫בעוד שכאן היו לנו בחורות מתות,‬

261
00:18:55,760 --> 00:18:57,840
‫ומעל לכול, בחור שהסתובב חופשי!‬

262
00:18:58,960 --> 00:19:00,880
‫ועדיין לא מצאנו אותו.‬

263
00:19:09,000 --> 00:19:12,840
‫- מגאלי -‬

264
00:19:21,360 --> 00:19:26,120
‫- מסדרון‬
‫דלת כניסה -‬

265
00:19:26,200 --> 00:19:30,240
‫ב-23 בספטמבר, 1997, קיבלנו שיחה.‬

266
00:19:32,360 --> 00:19:35,600
‫בחור צעיר מצא…‬

267
00:19:35,680 --> 00:19:36,800
‫- רח' ד'אוטפול -‬

268
00:19:36,880 --> 00:19:38,360
‫את ארוסתו בביתה‬

269
00:19:38,440 --> 00:19:40,200
‫שברובע ה-19.‬

270
00:19:40,280 --> 00:19:43,080
‫הלכנו מייד אל דירתה.‬

271
00:19:43,160 --> 00:19:45,840
‫- סימני דם‬
‫חדר אוכל -‬

272
00:19:45,920 --> 00:19:48,400
‫- וילון, דם‬
‫חדר שינה -‬

273
00:19:48,480 --> 00:19:50,880
‫- ארון מסמכים‬
‫טלפון -‬

274
00:19:50,960 --> 00:19:54,240
‫כשנכנסתי, פשוט קפאתי.‬

275
00:19:54,320 --> 00:19:57,320
‫חשבתי, "אין מצב, הוא חזר לסורו".‬

276
00:20:05,480 --> 00:20:09,240
‫- סירוטי מגאלי -‬

277
00:20:09,320 --> 00:20:16,040
‫- בת 19‬
‫סטודנטית -‬

278
00:20:16,120 --> 00:20:21,520
‫הוריה של מגאלי סירוטי היו מחוץ לבניין.‬

279
00:20:22,280 --> 00:20:24,040
‫זה היה מופע אימים.‬

280
00:20:29,840 --> 00:20:32,920
‫כשאת מתעוררת באמצע הלילה ואת רואה‬

281
00:20:33,720 --> 00:20:36,040
‫את פניה בארון הקבורה שלה…‬

282
00:20:36,120 --> 00:20:37,240
‫- שנטל סירוטי -‬

283
00:20:37,320 --> 00:20:41,040
‫כל מה שאת יכולה לחשוב עליו‬
‫זה כמה שהיא ודאי סבלה.‬

284
00:20:42,400 --> 00:20:44,280
‫מה עוד אפשר לומר?‬

285
00:20:44,360 --> 00:20:46,800
‫איך היא ודאי סבלה!‬

286
00:20:49,280 --> 00:20:52,200
‫מגאלי הייתה מכה נוראית.‬

287
00:20:55,160 --> 00:20:59,800
‫ידעתי מייד שזה הוא. זה היה ברור כשמש.‬

288
00:20:59,880 --> 00:21:01,600
‫ברור כשמש.‬

289
00:21:02,440 --> 00:21:06,720
‫כבר היה מאוחר מדי לבת שלי,‬
‫אבל אסור שיהיו אחרות.‬

290
00:21:07,840 --> 00:21:11,640
‫- מגאלי סירוטי -‬

291
00:21:13,240 --> 00:21:18,200
‫- אנייס נישקמפ - הלן פרינקינג‬
‫אליזבת -‬

292
00:21:23,320 --> 00:21:25,960
‫חברים קרובים אמרו לי,‬

293
00:21:26,040 --> 00:21:27,640
‫"תקשיבי, את לא שוטרת,‬

294
00:21:27,720 --> 00:21:30,200
‫או עורכת דין. את לא זה ולא זה.‬

295
00:21:30,280 --> 00:21:34,040
‫את אימא, אז בקרי את האימא".‬

296
00:21:34,120 --> 00:21:36,480
‫הלכתי לבקר את האימא.‬

297
00:21:37,200 --> 00:21:40,280
‫וזאת הייתה…‬

298
00:21:40,360 --> 00:21:43,960
‫פגישה וצאת דופן.‬

299
00:21:48,000 --> 00:21:50,960
‫הבחורה הצעירה, הקורבן, מגאלי…‬

300
00:21:51,040 --> 00:21:55,120
‫היא הייתה מאורסת, עמדה להתחתן.‬

301
00:22:04,160 --> 00:22:06,480
‫כשהגענו לזירת הפשע‬

302
00:22:06,560 --> 00:22:08,040
‫של מגאלי סירוטי,‬

303
00:22:09,240 --> 00:22:12,480
‫זו לא הייתה סטירה בפרצוף, זה היה פטיש.‬

304
00:22:12,560 --> 00:22:15,360
‫היא מתה כי לא עצרנו אותו.‬

305
00:22:16,040 --> 00:22:19,320
‫אלוהים אדירים, מה פספסנו?‬

306
00:22:19,400 --> 00:22:23,640
‫אנחנו קורעים את התחת בתיק הזה!‬

307
00:22:23,720 --> 00:22:26,640
‫איפה הרמז לפענוח? מה זה יכול להיות?‬

308
00:22:26,720 --> 00:22:29,840
‫למה הבחורה הזאת מתה?‬

309
00:22:30,560 --> 00:22:32,760
‫הבחור עדיין חופשי.‬

310
00:22:32,840 --> 00:22:36,240
‫אנחנו צריכים לפעול מהר ולהיות ערניים יותר.‬

311
00:22:36,320 --> 00:22:39,560
‫אם הוא עדיין בחוץ,‬
‫הוא עלול לעשות את זה שוב בקרוב!‬

312
00:22:40,320 --> 00:22:41,200
‫זהו.‬

313
00:22:57,440 --> 00:22:59,960
‫אני עיתונאית, אני עוסקת בשוטרים,‬

314
00:23:00,040 --> 00:23:02,680
‫משטרה, פושעים, שודדים.‬

315
00:23:04,720 --> 00:23:08,560
‫בזמנו, כתבת לענייני פשע,‬

316
00:23:08,640 --> 00:23:09,560
‫זה לא היה קיים.‬

317
00:23:09,640 --> 00:23:10,840
‫אני הייתי הראשונה.‬

318
00:23:10,920 --> 00:23:13,920
‫- פטריסיה טורנשו -‬

319
00:23:14,000 --> 00:23:17,480
‫השוטרים ראו בי בחורה קטנטנה,‬

320
00:23:17,560 --> 00:23:20,160
‫כתבת סקרנית שתוקעת את האף.‬

321
00:23:22,760 --> 00:23:24,400
‫היה לי סגנון מסוים.‬

322
00:23:24,480 --> 00:23:26,960
‫חצאית מיני, ז'קט אופנוענים, נעלי עקב.‬

323
00:23:27,040 --> 00:23:29,440
‫- האבנים המתגלגלות -‬

324
00:23:29,520 --> 00:23:33,440
‫השוטרים במטה לא הצליחו להבין אותי!‬

325
00:23:35,840 --> 00:23:38,320
‫בהתחלה, שיחקתי אותה תמימה.‬

326
00:23:38,400 --> 00:23:42,360
‫מהר מאוד הם הבינו שאני לא כל כך תמימה.‬

327
00:23:45,240 --> 00:23:47,720
‫בסוף ספטמבר 1997,‬

328
00:23:47,800 --> 00:23:50,560
‫פגשתי שוטר מחטיבת הפשע.‬

329
00:23:50,640 --> 00:23:52,560
‫השוטר אמר לי,‬

330
00:23:52,640 --> 00:23:55,760
‫"ב-23 בספטמבר קיבלנו תיק‬

331
00:23:55,840 --> 00:23:58,840
‫על אישה צעירה בשם מגאלי סירוטי.‬

332
00:23:58,920 --> 00:24:01,200
‫העבריין קשר אותה ואנס אותה.‬

333
00:24:01,280 --> 00:24:03,440
‫זה היה פשע נוראי.‬

334
00:24:03,520 --> 00:24:05,560
‫והפשע הזה‬

335
00:24:06,280 --> 00:24:09,360
‫אולי קשור למקרי הרצח-אונס האחרים".‬

336
00:24:09,440 --> 00:24:10,840
‫אמרתי, "באמת?‬

337
00:24:10,920 --> 00:24:13,280
‫איך אתה יכול להיות בטוח שזה אותו בחור?"‬

338
00:24:13,360 --> 00:24:16,160
‫הוא אמר, "אצל מגאלי, אנחנו לא בטוחים.‬

339
00:24:16,240 --> 00:24:20,520
‫אותו אופן פעולה. אנחנו מחכים ל-DNA.‬

340
00:24:20,600 --> 00:24:23,080
‫אך באשר לשתי קורבנות הרצח האחרות‬

341
00:24:23,160 --> 00:24:26,440
‫ולניצולה, יש לנו DNA.‬

342
00:24:26,560 --> 00:24:29,400
‫אנחנו בטוחים שזה אותו הבחור".‬

343
00:24:29,480 --> 00:24:31,000
‫- DNA של אלמוני (ר"ס) -‬

344
00:24:31,080 --> 00:24:32,600
‫- (ר"ס) סוג דם B -‬

345
00:24:32,680 --> 00:24:34,800
‫- DNA של גבר עם DNA של הקורבן -‬

346
00:24:34,880 --> 00:24:36,280
‫- DNA של גבר אלמוני -‬

347
00:24:36,360 --> 00:24:37,920
‫"חייבים לפרסם את הסיפור!"‬

348
00:24:38,000 --> 00:24:40,320
‫אמרתי, "אני רוצה לספר אותו".‬

349
00:24:40,400 --> 00:24:41,840
‫הוא אמר, "עוד לא!‬

350
00:24:41,920 --> 00:24:43,960
‫את עלולה להרוס את החקירה.‬

351
00:24:44,040 --> 00:24:46,880
‫הבחור הזה מסוכן מאוד.‬

352
00:24:46,960 --> 00:24:50,800
‫אני מקווה שלעולם לא תצטרכי‬
‫לראות זירת פשע כזאת.‬

353
00:24:50,880 --> 00:24:54,280
‫בבקשה, הבחור הזה חופשי, אני מתחנן,‬

354
00:24:54,360 --> 00:24:58,520
‫עדיין אל תפרסמי את הסיפור".‬

355
00:24:58,600 --> 00:25:00,280
‫כיבדתי את זה.‬

356
00:25:00,360 --> 00:25:04,280
‫אני אולי עיתונאית,‬
‫אבל מעל לכול, אני אזרחית.‬

357
00:25:04,360 --> 00:25:07,800
‫לא רציתי שאנס ורוצח נשים‬

358
00:25:07,880 --> 00:25:11,000
‫יסתובב חופשי ברחובות ויחמוק ממעצר‬

359
00:25:11,080 --> 00:25:12,720
‫בגלל מה שכתבתי.‬

360
00:25:17,200 --> 00:25:20,560
‫שם היינו. הוא חזר לפעול.‬

361
00:25:24,160 --> 00:25:27,840
‫היינו צריכים לפעול מהר.‬
‫זה היה מרוץ נגד הזמן.‬

362
00:25:27,920 --> 00:25:29,480
‫- מעבדת מז"פ -‬

363
00:25:29,560 --> 00:25:32,760
‫בזמנו, מחלקת זיהוי פלילי‬

364
00:25:32,840 --> 00:25:34,480
‫הייתה בימי הביניים.‬

365
00:25:34,560 --> 00:25:36,520
‫כלומר, ברצינות.‬

366
00:25:37,200 --> 00:25:41,680
‫בודקים בזירות הפשע שאספו משם דגימות‬

367
00:25:42,640 --> 00:25:46,600
‫היו חבורה של שיכורים ואפסים‬

368
00:25:46,680 --> 00:25:48,840
‫שניסו להיפטר מהם.‬

369
00:25:48,920 --> 00:25:52,400
‫זה היה צריך להיות חדשני,‬
‫אבל זה לא היה המצב.‬

370
00:25:52,480 --> 00:25:54,360
‫- מעבדת הגנטיקה המולקולרית -‬

371
00:25:54,440 --> 00:25:56,040
‫כדי לפצות על החסרונות האלה,‬

372
00:25:56,120 --> 00:26:00,720
‫חטיבת הפשע פנתה לד"ר פסקל,‬

373
00:26:00,800 --> 00:26:02,920
‫שהיה חלוץ מחקר ה-DNA בצרפת.‬

374
00:26:03,000 --> 00:26:05,240
‫- ד"ר פסקל א'‬
‫רופא בבית החולים -‬

375
00:26:08,120 --> 00:26:12,640
‫מרטין מונטיי וחטיבת הפשע‬
‫בטחו לחלוטין בד"ר פסקל.‬

376
00:26:12,720 --> 00:26:16,280
‫הוא ניתח, מקרה אחר מקרה,‬

377
00:26:16,360 --> 00:26:19,080
‫דגימות שנלקחו מזירות פשע.‬

378
00:26:19,160 --> 00:26:22,880
‫עקבות של זרע, דם ושיער.‬

379
00:26:23,680 --> 00:26:27,400
‫הוא השווה בין אלה לבין ה-DNA של האלמוני‬

380
00:26:27,480 --> 00:26:29,760
‫שד"ר פסקל כינה ר"ס…‬

381
00:26:29,840 --> 00:26:30,680
‫- DNA (ר"ס) -‬

382
00:26:30,760 --> 00:26:33,920
‫כי זה היה ה-DNA הראשון‬
‫של רוצח סדרתי בצרפת.‬

383
00:26:35,120 --> 00:26:38,120
‫הוא נאבק לצד חטיבת הפשע‬

384
00:26:38,200 --> 00:26:40,920
‫למען הקמת מאגר נתוני DNA.‬

385
00:26:41,520 --> 00:26:44,280
‫הרבה צרפתים התנגדו לזה.‬

386
00:26:44,360 --> 00:26:46,640
‫הרעיון עורר בהם פחד.‬

387
00:26:47,320 --> 00:26:49,440
‫מאגר נתוני ה-DNA הזה‬

388
00:26:49,520 --> 00:26:51,640
‫הוא תקדים מסוכן.‬

389
00:26:51,720 --> 00:26:55,320
‫זה עלול להוביל למאגר DNA ארצי.‬

390
00:26:55,400 --> 00:26:58,240
‫מדרון חלקלק.‬
‫-ה-DNA שלך, ההיסטוריה שלך…‬

391
00:26:58,320 --> 00:27:00,800
‫אני מסכימה איתך לחלוטין.‬

392
00:27:00,880 --> 00:27:02,760
‫אני מתנגד למאגר הזה!‬

393
00:27:11,240 --> 00:27:16,240
‫- אסטל -‬

394
00:27:22,160 --> 00:27:25,080
‫- מחוץ לרו דה לה פורז' רויאל 12‬
‫הרובע ה-11 בפריז -‬

395
00:27:25,160 --> 00:27:26,440
‫- הצהרת המשטרה -‬

396
00:27:26,520 --> 00:27:28,720
‫ב-16 בנובמבר, 1997,‬

397
00:27:28,800 --> 00:27:33,040
‫מצאו קורבן נוסף ברובע ה-11.‬

398
00:27:33,120 --> 00:27:38,080
‫- בת 25‬
‫מזכירה -‬

399
00:27:41,520 --> 00:27:43,440
‫תראה כמה הצעירה הייתה יפה.‬

400
00:27:43,520 --> 00:27:47,160
‫גם האחרות. כולן היו יפות כל כך.‬

401
00:27:47,920 --> 00:27:48,840
‫זה באמת…‬

402
00:27:49,640 --> 00:27:50,760
‫אלוהים.‬

403
00:27:51,800 --> 00:27:53,400
‫חיים שנהרסו לחלוטין.‬

404
00:27:54,680 --> 00:27:55,520
‫זה נורא!‬

405
00:28:05,200 --> 00:28:07,280
‫- מגד אי.‬
‫רישר -‬

406
00:28:07,360 --> 00:28:09,240
‫שמה היה אסטל מגד.‬

407
00:28:09,320 --> 00:28:12,160
‫להורים שלה היה מפתח לדירה שלה.‬

408
00:28:12,240 --> 00:28:14,920
‫כשהיא לא ענתה, הם הלכו לשם‬

409
00:28:15,000 --> 00:28:17,400
‫ומצאו את בתם‬

410
00:28:17,480 --> 00:28:20,000
‫עירומה ומכוסה בדם.‬

411
00:28:20,080 --> 00:28:24,680
‫היו לה פצעים בצוואר ופצעי דקירות.‬

412
00:28:35,720 --> 00:28:38,760
‫מצאנו את אותם הבגדים החתוכים.‬

413
00:28:38,840 --> 00:28:39,760
‫- קומת ביניים -‬

414
00:28:39,840 --> 00:28:41,200
‫זה היה…‬

415
00:28:41,280 --> 00:28:44,960
‫מבחינתי זו הייתה חתימה. ברורה מאוד.‬

416
00:28:45,560 --> 00:28:48,120
‫- מציאת תיק עם חולצה אפורה -‬

417
00:28:48,200 --> 00:28:49,880
‫מצאנו סווטשירט.‬

418
00:28:51,000 --> 00:28:55,280
‫סווטשירט בגודל גדול, עם נתזי דם.‬

419
00:28:55,360 --> 00:28:57,840
‫היה ברור שנמצא DNA.‬

420
00:28:57,920 --> 00:29:01,520
‫החולצה הייתה מכוסה בדם ובזיעה.‬

421
00:29:01,600 --> 00:29:06,240
‫התאמנו אותם עם המקרים האחרים‬
‫שבהם מצאנו DNA.‬

422
00:29:06,320 --> 00:29:08,520
‫- אסטל מגד -‬

423
00:29:16,720 --> 00:29:18,680
‫לא יכולתי להגיד כלום.‬

424
00:29:18,760 --> 00:29:21,720
‫אני מבינה היטב‬

425
00:29:21,800 --> 00:29:25,000
‫שהמשטרה הייתה חייבת‬

426
00:29:25,080 --> 00:29:28,240
‫לשמור על סודיות. כיבדתי את זה.‬

427
00:29:28,320 --> 00:29:29,920
‫מאה אחוז.‬

428
00:29:30,000 --> 00:29:33,680
‫אבל כשיש שתי בחורות‬

429
00:29:33,760 --> 00:29:35,840
‫שנרצחו באותו האופן‬

430
00:29:36,680 --> 00:29:38,680
‫כמו הבת שלי,‬

431
00:29:38,760 --> 00:29:40,440
‫אז אמרתי,‬

432
00:29:41,440 --> 00:29:42,720
‫"התקשורת".‬

433
00:29:43,400 --> 00:29:45,920
‫אני יכולה לאשר שעד סוף יולי 95',‬

434
00:29:46,560 --> 00:29:49,880
‫הרשויות ידעו שהן מתמודדות‬

435
00:29:49,960 --> 00:29:51,240
‫עם רוצח סדרתי.‬

436
00:29:51,320 --> 00:29:54,480
‫אדם מסוכן ביותר,‬

437
00:29:54,560 --> 00:29:57,640
‫שכמו כל רוצח סדרתי,‬

438
00:29:57,720 --> 00:29:59,040
‫עלול להרוג שוב.‬

439
00:30:00,880 --> 00:30:02,840
‫רוצח סדרתי מסתובב בבירה.‬

440
00:30:02,920 --> 00:30:05,480
‫…רוצח סדרתי.‬
‫-…רוצח סדרתי.‬

441
00:30:05,560 --> 00:30:07,440
‫הרוצח הסדרתי ממזרח פריז…‬

442
00:30:07,520 --> 00:30:10,200
‫קלסתרון המשטרה מבוסס על ההודעה‬

443
00:30:10,280 --> 00:30:13,080
‫של אישה אחרת שנמלטה מתקיפה זהה.‬

444
00:30:13,960 --> 00:30:17,160
‫אן גוטייה, אימא ומשפחתה, נפגשים עם השופטת.‬

445
00:30:17,240 --> 00:30:20,960
‫הם רוצים לדעת אם המשטרה תעצור סוף סוף‬

446
00:30:21,040 --> 00:30:23,680
‫את הרוצח הסדרתי שרצח את הלן.‬

447
00:30:23,760 --> 00:30:26,120
‫האם הם יתפסו אותו? אני מקווה.‬

448
00:30:26,200 --> 00:30:28,280
‫אנחנו ממשיכים לקוות.‬

449
00:30:28,360 --> 00:30:30,160
‫אי אפשר להתאבל כראוי‬

450
00:30:30,240 --> 00:30:31,840
‫עד שהצדק ייעשה.‬

451
00:30:33,120 --> 00:30:36,280
‫אן גוטייה כעסה מאוד. היא אמרה,‬

452
00:30:36,360 --> 00:30:37,720
‫"שני המקרים האחרונים,‬

453
00:30:37,800 --> 00:30:42,280
‫מגאלי סירוטי ואסטל מגד‬
‫לא היו אמורים לקרות.‬

454
00:30:42,360 --> 00:30:45,120
‫זו שערורייה ואני מדברת עכשיו‬

455
00:30:45,200 --> 00:30:48,800
‫כדי להזהיר את נשות פריז כדי שיגנו על עצמן‬

456
00:30:48,880 --> 00:30:52,960
‫ולא יהיו לטרף של הטורף הזה".‬

457
00:30:53,040 --> 00:30:55,160
‫רוצח סדרתי לא יכול לעצור.‬

458
00:30:55,240 --> 00:30:58,600
‫הוא לא יעצור עד שיעצרו אותו.‬

459
00:30:58,680 --> 00:31:00,760
‫- פחד בעיר -‬

460
00:31:02,240 --> 00:31:04,320
‫אנשים מדברים, הם פוחדים.‬

461
00:31:04,400 --> 00:31:06,920
‫הם קונים את העיתון כדי לראות את הקלסתרון.‬

462
00:31:07,400 --> 00:31:11,800
‫הם רוצים לעזור לקדם עניינים ולתפוס אותו.‬

463
00:31:12,480 --> 00:31:14,560
‫פריז הייתה בהיסטריה.‬

464
00:31:14,640 --> 00:31:19,360
‫החשיפה שקיים רוצח סדרתי במזרח פריז‬

465
00:31:19,440 --> 00:31:23,840
‫יחד עם הסיקור התקשורתי של אן גוטייה,‬

466
00:31:25,040 --> 00:31:28,840
‫גרמו לכך שנשות פריז הצעירות פחדו!‬

467
00:31:28,920 --> 00:31:31,000
‫- פי דו קלוור -‬

468
00:31:31,080 --> 00:31:32,320
‫אני די מודאגת.‬

469
00:31:32,400 --> 00:31:34,840
‫כשאני נכנסת לבניין שלי,‬

470
00:31:34,920 --> 00:31:37,320
‫אני דואגת לסגור את הדלת מאחוריי.‬

471
00:31:39,720 --> 00:31:43,840
‫לוחות ההודעות האלקטרוניים בפריז‬

472
00:31:43,920 --> 00:31:47,000
‫הזהירו צעירות, "אל תלכו הביתה לבד.‬

473
00:31:47,080 --> 00:31:50,400
‫בקשו ממישהו שייקח אתכן, מונית או חבר…"‬

474
00:31:50,480 --> 00:31:53,560
‫בלש אמר לי, "פטריסיה, תיזהרי.‬

475
00:31:53,640 --> 00:31:56,800
‫אם לוקח לדלת שלך 15 שניות להיסגר,‬

476
00:31:56,880 --> 00:31:58,120
‫גבר יחמוק פנימה".‬

477
00:31:58,200 --> 00:32:02,960
‫- פחד בבסטיליה -‬

478
00:32:03,040 --> 00:32:05,120
‫אני מודה‬

479
00:32:05,880 --> 00:32:09,360
‫שלא שמחתי שזה יצא.‬

480
00:32:09,440 --> 00:32:13,200
‫זו הייתה היסטריה.‬

481
00:32:13,960 --> 00:32:15,320
‫זה מה שזה היה.‬

482
00:32:15,400 --> 00:32:20,360
‫בצרפת אין הרבה רוצחים סדרתיים.‬

483
00:32:20,440 --> 00:32:23,000
‫זו לא ארצות הברית.‬

484
00:32:23,080 --> 00:32:27,560
‫היה הרבה לחץ, אנשים רצו עוד ועוד.‬
‫הכדור התגלגל.‬

485
00:32:30,320 --> 00:32:34,720
‫למשטרה יש קלסתרון‬
‫של גבר בן 30 עם שיער כהה.‬

486
00:32:35,320 --> 00:32:39,000
‫כמה פרטים מקשרים‬
‫בין מקרים קודמים למקרים בהווה.‬

487
00:32:39,080 --> 00:32:41,200
‫המשטרה זהירה,‬

488
00:32:41,280 --> 00:32:44,240
‫פשעי מין ורצח היו נדירים בפריז,‬

489
00:32:44,960 --> 00:32:45,960
‫עד עכשיו.‬

490
00:32:49,680 --> 00:32:53,840
‫המונח "רוצח סדרתי" עצמו‬

491
00:32:53,920 --> 00:32:56,440
‫היה טאבו מבחינתם.‬

492
00:32:56,520 --> 00:32:59,720
‫ד"ר פסקל קרא ל-DNA ר"ס,‬

493
00:32:59,800 --> 00:33:02,400
‫אבל השוטרים לא השתמשו במונח הזה.‬

494
00:33:02,480 --> 00:33:05,360
‫זה פלוס זה פלוס זה שווה רוצח סדרתי.‬

495
00:33:05,440 --> 00:33:08,840
‫אבל בצרפת אנחנו חושבים שאנחנו חכמים,‬

496
00:33:08,920 --> 00:33:11,640
‫אז זה פשוט לא יכול להיות רוצח סדרתי.‬

497
00:33:11,720 --> 00:33:13,400
‫אין לנו כאלה כאן.‬

498
00:33:13,480 --> 00:33:16,360
‫זה הזכיר יותר מדי‬

499
00:33:16,440 --> 00:33:19,600
‫רוצחים סדרתיים אמריקנים שהם שונים מאוד‬

500
00:33:19,680 --> 00:33:21,680
‫עם מספר רציחות גבוה בהרבה.‬

501
00:33:21,760 --> 00:33:23,600
‫- אדמונד קמפר -‬

502
00:33:23,680 --> 00:33:25,200
‫- ג'ון ויין גייסי -‬

503
00:33:25,320 --> 00:33:27,120
‫הם לא הבינו לגמרי,‬

504
00:33:27,640 --> 00:33:30,920
‫מבחינת הפסיכולוגיה או החקירה,‬

505
00:33:31,000 --> 00:33:33,600
‫מהו רוצח סדרתי.‬

506
00:33:33,680 --> 00:33:37,400
‫אז לא היה לנו מאגר נתונים של DNA,‬

507
00:33:37,480 --> 00:33:42,760
‫לא היה לנו מושג‬
‫בפסיכולוגיה של הרוצח הסדרתי.‬

508
00:33:43,560 --> 00:33:45,080
‫נוסף על כך,‬

509
00:33:45,160 --> 00:33:47,840
‫לא היו הצלבות בצרפת.‬

510
00:33:47,920 --> 00:33:52,480
‫התיקים היו מפוזרים‬
‫בין הערים ובתי המשפט השונים.‬

511
00:33:52,560 --> 00:33:56,120
‫חלק מהדברים לא עבדו, בחלקם שרר בלגן מוחלט.‬

512
00:33:56,200 --> 00:34:01,640
‫- אוקטובר, נובמבר, דצמבר 1997 -‬

513
00:34:01,720 --> 00:34:04,080
‫בינואר 1998,‬

514
00:34:04,160 --> 00:34:06,360
‫חטיבת הפשע פרסמה תמונה‬

515
00:34:06,440 --> 00:34:10,560
‫של סווטשירט אפור XXL.‬

516
00:34:10,639 --> 00:34:12,800
‫- מאה אחוז כותנה -‬

517
00:34:12,880 --> 00:34:16,040
‫הסווטשירט הוצג בכל מקום.‬

518
00:34:16,120 --> 00:34:20,560
‫"אם אתם מכירים מישהו עם סווטשירט כזה,‬
‫תתקשרו אלינו".‬

519
00:34:20,639 --> 00:34:24,360
‫כשאתה מצטמצם לכך שאתה מראה סווטשירט‬

520
00:34:24,440 --> 00:34:26,679
‫שיכול להיות של כל אחד,‬

521
00:34:26,760 --> 00:34:28,960
‫אתה כמו טובע הנאחז בקש.‬

522
00:34:33,400 --> 00:34:35,440
‫לחצו עליי,‬

523
00:34:35,520 --> 00:34:40,320
‫ובצדק, כראש חטיבת הפשע.‬

524
00:34:40,400 --> 00:34:43,800
‫אמרתי שוב ושוב,‬

525
00:34:43,880 --> 00:34:48,639
‫רציתי ללחוץ שייצרו מאגר נתונים של DNA.‬

526
00:34:49,320 --> 00:34:52,520
‫- DNA של גבר (ר"ס) -‬

527
00:34:52,600 --> 00:34:55,159
‫- משרדו של השופט תיל‬
‫שופט בוחן ראשון -‬

528
00:34:55,880 --> 00:35:00,080
‫השופט תיל ואני התראינו לעתים קרובות.‬

529
00:35:02,760 --> 00:35:03,720
‫הוא אמר,‬

530
00:35:03,800 --> 00:35:06,640
‫"אנחנו צריכים להיכנס לכל המעבדות,‬

531
00:35:06,720 --> 00:35:08,440
‫לקחת כל מה שאנחנו יכולים,‬

532
00:35:08,520 --> 00:35:10,120
‫ואז לבצע השוואות.‬

533
00:35:10,200 --> 00:35:12,640
‫נכריח אותם לבצע השוואות‬

534
00:35:12,720 --> 00:35:15,080
‫עם ה-DNA של הרוצח הסדרתי".‬

535
00:35:15,760 --> 00:35:19,000
‫הרשויות המרכזיות היו בהלם.‬

536
00:35:19,080 --> 00:35:21,600
‫הם אמרו שאסור לנו לחפש התאמות.‬

537
00:35:21,680 --> 00:35:26,120
‫לא היה להם מאגר נתונים. נכנסתי בהם בכעס.‬

538
00:35:26,200 --> 00:35:27,640
‫זאת הייתה בושה נוראית.‬

539
00:35:27,720 --> 00:35:31,560
‫אמרתי, "אתם מעדיפים מוות על המצפון שלכם?"‬

540
00:35:31,640 --> 00:35:35,320
‫כי אם היינו זריזים ויעילים,‬

541
00:35:35,400 --> 00:35:37,480
‫היינו יכולים לחפש התאמות‬

542
00:35:37,560 --> 00:35:41,360
‫ואולי אפילו לקבל שם.‬

543
00:35:42,760 --> 00:35:45,880
‫כן, עקפנו את החוק. כולנו היינו בסדר עם זה.‬

544
00:35:48,080 --> 00:35:49,600
‫המטרה קידשה את האמצעים.‬

545
00:35:49,680 --> 00:35:53,720
‫לא פגענו בזהותם של הצרפתים.‬

546
00:35:53,800 --> 00:35:56,520
‫לא עשינו דברים רשעים.‬

547
00:35:56,600 --> 00:36:00,320
‫חיפשנו רוצח סדרתי שפגע בנשים צעירות.‬

548
00:36:00,400 --> 00:36:03,960
‫כבר היו לנו יותר מדי מקרים כאלה.‬

549
00:36:05,200 --> 00:36:08,680
‫היינו צריכים לעשות הכול כדי לעצור אותו.‬

550
00:36:12,040 --> 00:36:14,160
‫אנחנו פותחים תיק,‬

551
00:36:14,240 --> 00:36:16,480
‫קוראים את הקוד הגנטי‬

552
00:36:16,560 --> 00:36:18,680
‫ומשווים אותו ל-DNA האלמוני.‬

553
00:36:18,760 --> 00:36:20,200
‫- קולו של ד"ר פסקל -‬

554
00:36:20,280 --> 00:36:23,280
‫אם המספרים שונים, נחזיר אותו,‬

555
00:36:23,360 --> 00:36:25,840
‫ניקח עוד אחד ונתחיל מחדש.‬

556
00:36:25,920 --> 00:36:28,600
‫יש דרך להצליב בין התיקים?‬

557
00:36:28,680 --> 00:36:32,360
‫לא, למרבה הצער, ללא מאגר נתונים,‬

558
00:36:32,440 --> 00:36:36,960
‫כל תיק מאוחסן בנפרד ויש לבדוק תיק-תיק‬

559
00:36:37,040 --> 00:36:38,840
‫כדי למצוא את הקוד הגנטי.‬

560
00:36:39,480 --> 00:36:43,360
‫- ינואר 1998, פברואר 1998 -‬

561
00:36:43,440 --> 00:36:47,040
‫- מרץ 1998 -‬

562
00:36:47,120 --> 00:36:50,400
‫זה היה ב-24 במרץ, 1998.‬

563
00:36:51,200 --> 00:36:54,800
‫קיבלתי שיחה מד"ר פסקל.‬

564
00:36:54,880 --> 00:36:57,480
‫הלב שלי קפץ. חשבתי, "אלוהים!"‬

565
00:36:57,560 --> 00:37:01,840
‫זה לא שמעולם לא התראינו במטה.‬

566
00:37:01,920 --> 00:37:04,800
‫אבל יכולתי לראות שמשהו קרה.‬

567
00:37:04,920 --> 00:37:09,360
‫הוא אמר, "יש לי חדשות טובות ורעות".‬

568
00:37:09,440 --> 00:37:11,400
‫אמרתי, "תן לי את החדשות הטובות!"‬

569
00:37:11,480 --> 00:37:13,480
‫הוא אמר, "זיהינו אותו".‬

570
00:37:13,560 --> 00:37:15,440
‫- זיהוי של DNA אלמוני -‬

571
00:37:15,520 --> 00:37:17,760
‫- DNA של גי ז'ורז' -‬

572
00:37:17,840 --> 00:37:19,720
‫- מבדל הסיגריה -‬

573
00:37:19,800 --> 00:37:21,720
‫- גי ז'ורז' -‬

574
00:37:21,800 --> 00:37:23,160
‫- דגימות נרתיק -‬

575
00:37:23,240 --> 00:37:25,320
‫- גי ז'ורז' -‬

576
00:37:25,400 --> 00:37:28,320
‫- DNA של גבר: גי ז'ורז' -‬

577
00:37:28,400 --> 00:37:29,560
‫זו הייתה…‬

578
00:37:30,680 --> 00:37:33,840
‫גאולה. איזו תחושת הקלה.‬

579
00:37:35,360 --> 00:37:37,840
‫גאולה בלתי ניתנת לתיאור.‬

580
00:37:37,920 --> 00:37:40,320
‫- DNA של גי ז'ורז' -‬

581
00:37:40,400 --> 00:37:42,440
‫- דוקטור א' פסקל‬
‫בית החולים ננטה -‬

582
00:37:42,520 --> 00:37:43,800
‫"ו…" הוא אמר,‬

583
00:37:43,880 --> 00:37:47,840
‫"החדשות הרעות הן…‬

584
00:37:47,920 --> 00:37:52,560
‫שהרוצח כבר נעצר ב-1995".‬

585
00:37:53,320 --> 00:37:54,480
‫וזה…‬

586
00:37:55,160 --> 00:37:57,880
‫אכן היה הלם.‬

587
00:37:58,480 --> 00:38:03,520
‫בזמנו הוא נחקר בעיקר‬

588
00:38:03,600 --> 00:38:06,080
‫על ידי צוות שטיפל בחקירות‬

589
00:38:06,160 --> 00:38:09,240
‫של צעירות שנרצחו בחניונים.‬

590
00:38:11,880 --> 00:38:17,080
‫- קתי -‬

591
00:38:19,280 --> 00:38:21,560
‫אם חופרים קצת, אפשר למצוא‬

592
00:38:21,640 --> 00:38:23,320
‫כמה קווי דמיון,‬

593
00:38:23,400 --> 00:38:27,280
‫אבל למה חלק נרצחו בחניות ואחרות בדירות?‬

594
00:38:29,520 --> 00:38:34,320
‫היו רמזים, פצעים ובגדים חתוכים.‬

595
00:38:34,400 --> 00:38:40,800
‫- בת 27‬
‫עוזרת שיווק -‬

596
00:38:40,880 --> 00:38:45,000
‫לא היה זרע, אבל אולי השתמש בקונדום.‬

597
00:38:47,560 --> 00:38:50,440
‫- אלסה -‬

598
00:38:50,520 --> 00:38:54,880
‫- בת 22‬
‫מזכירת עיתונות -‬

599
00:38:54,960 --> 00:38:58,080
‫היינו משוכנעים שזה הוא,‬

600
00:38:58,160 --> 00:39:00,440
‫החוקרים היו די בטוחים.‬

601
00:39:00,520 --> 00:39:02,960
‫- אנייס נישקמפ -‬

602
00:39:03,040 --> 00:39:07,680
‫- אלסה בנאדי, קטי רושה -‬

603
00:39:07,760 --> 00:39:12,920
‫והיה מקרה ישן בהרבה, מ-1991.‬

604
00:39:13,000 --> 00:39:14,760
‫פסקל אסקרפיי.‬

605
00:39:15,760 --> 00:39:18,720
‫- פסקל -‬

606
00:39:18,800 --> 00:39:20,560
‫- בגדים, פצעים, דם -‬

607
00:39:20,640 --> 00:39:23,760
‫- גופתה של אסקרפיי פסקל -‬

608
00:39:23,840 --> 00:39:30,760
‫- בת 19‬
‫סטודנטית -‬

609
00:39:33,400 --> 00:39:36,800
‫- פסקל אסקרפיי -‬

610
00:39:48,080 --> 00:39:52,480
‫אמרתי, "טוב, נטפל בזה אחר כך.‬
‫נתעדכן אחר כך.‬

611
00:39:52,560 --> 00:39:56,320
‫כרגע הדבר החשוב הוא לצוד את החיה הזאת".‬

612
00:40:05,960 --> 00:40:09,080
‫הפצתי את התמונה שלו ברחבי צרפת.‬

613
00:40:11,200 --> 00:40:12,480
‫נאלצנו לפעול מהר.‬

614
00:40:12,560 --> 00:40:16,320
‫החיה שחרה לטרף בעיר.‬

615
00:40:16,400 --> 00:40:19,760
‫האובססיה שלי‬
‫הייתה לעצור אותו תוך כמה שעות.‬

616
00:40:21,000 --> 00:40:25,840
‫ביקשתי תוספת כוח אדם, וערכנו רשימה‬

617
00:40:25,920 --> 00:40:29,400
‫של כתובות ומקומות שבהם סביר להניח‬

618
00:40:29,480 --> 00:40:32,720
‫שניתקל בגי ז'ורז'.‬

619
00:40:46,120 --> 00:40:48,520
‫הייתה לי משימה דחופה נוספת.‬

620
00:40:48,600 --> 00:40:52,440
‫אמרתי למפקד היחידה‬

621
00:40:53,280 --> 00:40:55,960
‫שאנחנו צריכים להתקשר למשפחות של הקורבנות.‬

622
00:41:01,200 --> 00:41:03,000
‫קיבלתי טלפון מגברת מונטיי.‬

623
00:41:03,640 --> 00:41:06,200
‫"גברת גוטייה, יש לנו שם.‬

624
00:41:06,920 --> 00:41:09,240
‫אבל אל תספרי לאף אחד,‬

625
00:41:09,320 --> 00:41:12,840
‫לא לילדים שלך או למישהו אחר".‬

626
00:41:12,920 --> 00:41:14,640
‫הבנתי את זה.‬

627
00:41:14,720 --> 00:41:18,800
‫הם חיפשו אותו.‬

628
00:41:18,880 --> 00:41:21,200
‫נקווה שהוא לא יהרוג שוב.‬

629
00:41:28,080 --> 00:41:31,600
‫התקשורת עשתה כזה רעש סביב הסיפור.‬

630
00:41:31,680 --> 00:41:34,600
‫ברור שהתקשורת יכלה לחוש‬

631
00:41:35,600 --> 00:41:40,040
‫באנרגיה מסוימת ובהמולה.‬

632
00:41:40,120 --> 00:41:42,840
‫מטה המשטרה היה כמרקחה.‬

633
00:41:42,920 --> 00:41:45,280
‫הם חשו בזה.‬

634
00:41:45,360 --> 00:41:47,920
‫הבוס אמר לי, "העיתונות יודעת".‬

635
00:41:48,000 --> 00:41:51,880
‫ואמרתי, "בבקשה! בבקשה תשתיק אותם!‬

636
00:41:51,960 --> 00:41:54,280
‫בבקשה, בלי דליפות!"‬

637
00:41:56,520 --> 00:41:59,440
‫- 26 במרץ, 1998‬
‫7:01 בבוקר -‬

638
00:41:59,520 --> 00:42:03,040
‫בוקר טוב.‬
‫לרוצח הסדרתי ממזרח פריז יש כעת פנים.‬

639
00:42:03,120 --> 00:42:06,360
‫המשטרה החלה במצוד. הישארו עמנו.‬

640
00:42:06,440 --> 00:42:09,760
‫הרוצח הסדרתי במזרח פריז זוהה.‬

641
00:42:09,880 --> 00:42:13,720
‫חטיבת הפשע ידעה את שמו: גי ז'ורז'.‬

642
00:42:14,800 --> 00:42:16,080
‫ואז ההלם!‬

643
00:42:16,160 --> 00:42:18,800
‫כתב פשע, כמוני,‬

644
00:42:18,880 --> 00:42:22,560
‫חשף את שמו של הרוצח לפני שהוא נעצר.‬

645
00:42:22,640 --> 00:42:25,560
‫זה דבר שפשוט לא עושים.‬

646
00:42:25,640 --> 00:42:29,520
‫תאר לעצמך שגי ז'ורז' היה שומע את זה!‬

647
00:42:29,600 --> 00:42:32,880
‫בטלוויזיה או ברדיו או בכל מקום.‬

648
00:42:32,960 --> 00:42:36,920
‫היה באפשרותו לברוח ולסכן את המצוד.‬

649
00:42:37,000 --> 00:42:39,000
‫אבל המשכנו לחפש.‬

650
00:42:39,080 --> 00:42:43,960
‫אתה חייב להבין,‬
‫מטה המשטרה הוא מכונת מלחמה.‬

651
00:42:44,040 --> 00:42:47,000
‫לא קל להתחמק מאיתנו.‬

652
00:42:47,080 --> 00:42:50,000
‫הייתי אופטימית שנמצא אותו.‬

653
00:42:55,200 --> 00:42:56,400
‫ידעתי שנצליח!‬

654
00:42:58,080 --> 00:42:59,840
‫- אותו היום‬
‫12:44 בצהריים -‬

655
00:43:04,880 --> 00:43:08,320
‫היו שני שוטרים במארב‬

656
00:43:08,400 --> 00:43:11,320
‫באותו בוקר בתחנת המטרו בלאנש.‬

657
00:43:11,400 --> 00:43:14,560
‫הם כבר היו במקום.‬

658
00:43:14,640 --> 00:43:19,200
‫הם ראו איזה בחור יוצא מהמטרו.‬

659
00:43:19,280 --> 00:43:21,440
‫אחד אמר לחברו,‬

660
00:43:21,520 --> 00:43:23,120
‫"תראה!‬

661
00:43:23,200 --> 00:43:25,480
‫זה הבחור מהתמונה".‬

662
00:43:25,560 --> 00:43:29,600
‫הם הוציאו אותה. "אלוהים, זה הוא! קדימה!"‬

663
00:43:29,680 --> 00:43:32,400
‫הם תפסו אותו ועצרו אותו.‬

664
00:43:32,480 --> 00:43:34,120
‫- מונופרי -‬

665
00:43:34,200 --> 00:43:37,680
‫- החנות שבה גי ז'ורז' נעצר -‬

666
00:43:39,240 --> 00:43:41,560
‫- המאבטח שהיה עד למעצר -‬

667
00:43:41,640 --> 00:43:43,880
‫- מצביע על המקום שבו זה קרה -‬

668
00:43:44,800 --> 00:43:46,880
‫הוא נכנס הבוקר.‬

669
00:43:47,520 --> 00:43:50,400
‫המשטרה עקבה אחריו ושאלה לשמו.‬

670
00:43:50,960 --> 00:43:52,600
‫הם זינקו עליו.‬

671
00:43:52,680 --> 00:43:56,080
‫הם הביאו אותו לכאן והורידו אותו על ברכיו.‬

672
00:43:57,000 --> 00:43:58,960
‫הם לקחו אותו מפה.‬

673
00:44:21,360 --> 00:44:23,280
‫בדיקות DNA הן חד משמעיות,‬

674
00:44:23,360 --> 00:44:26,320
‫מה שמערב אותו‬
‫בשלושה מקרי רצח וניסיון אחד לרצח.‬

675
00:44:26,400 --> 00:44:30,120
‫עם זאת, גי ז'ורז'‬
‫אינו דומה לקלסתרון המשטרתי‬

676
00:44:30,200 --> 00:44:32,480
‫שפורסם באופן נרחב במשך חודשים.‬

677
00:44:33,760 --> 00:44:37,120
‫חווינו מספיק מוות וסבל.‬

678
00:44:38,280 --> 00:44:39,640
‫זה טוב.‬

679
00:44:39,720 --> 00:44:41,720
‫עכשיו הוא…‬

680
00:44:42,520 --> 00:44:44,400
‫עכשיו הוא יישפט.‬

681
00:44:45,800 --> 00:44:48,360
‫ואנחנו, המשפחות,‬

682
00:44:49,200 --> 00:44:51,840
‫באמת נוכל להתחיל להתאבל.‬

683
00:45:17,320 --> 00:45:19,600
‫איש זה הסב כל כך הרבה כאב.‬

684
00:45:20,240 --> 00:45:21,320
‫אלוהים.‬

685
00:45:22,760 --> 00:45:25,400
‫היית צריך לנשום עמוק.‬

686
00:45:26,400 --> 00:45:28,960
‫חשבתי, הוא המפלצת שהרגה אותן.‬

687
00:45:29,040 --> 00:45:31,800
‫כל הזמן ראיתי את התמונות של הבנות.‬

688
00:45:32,320 --> 00:45:33,720
‫כל התמונות ההן.‬

689
00:45:34,320 --> 00:45:36,920
‫מבחינתי, זו הייתה מפלצת שעלתה‬

690
00:45:37,680 --> 00:45:40,160
‫במדרגות באותו יום.‬

691
00:45:40,240 --> 00:45:41,680
‫מפלצת אמיתית.‬

692
00:45:41,760 --> 00:45:43,040
‫רק זה עבר לי בראש.‬

693
00:45:51,040 --> 00:45:53,760
‫- ז'ורז' גי‬
‫15/10/62-‬

694
00:46:05,040 --> 00:46:06,800
‫התמונה החדשה של גי ז'ורז',‬

695
00:46:06,880 --> 00:46:10,960
‫שנעצר אתמול‬
‫באשמת רצח שלוש צעירות במזרח פריז.‬

696
00:46:11,040 --> 00:46:13,520
‫היום הוא הודה בשתי רציחות נוספות.‬

697
00:46:13,600 --> 00:46:18,280
‫המשטרה חושדת במעורבותו‬
‫בשני מקרי רצח נוספים.‬

698
00:46:21,240 --> 00:46:24,960
‫עשינו את העבודה שלנו.‬
‫תפסנו אותו, הוא לא יוכל להרוג עוד.‬

699
00:46:25,040 --> 00:46:29,000
‫לגבי המקרים עם ה-DNA, יכולנו להירגע.‬

700
00:46:29,080 --> 00:46:31,080
‫בשורה התחתונה,‬

701
00:46:31,160 --> 00:46:32,480
‫הוא השאיר ראיות.‬

702
00:46:32,560 --> 00:46:35,320
‫כל מה שהיינו צריכים היה הודאה‬

703
00:46:35,400 --> 00:46:37,920
‫במקרים ללא ה-DNA.‬

704
00:46:40,160 --> 00:46:41,920
‫תפסנו את הבחור!‬

705
00:46:42,000 --> 00:46:45,800
‫תהיתי איזה עורך דין, ככל שיהיה מוכשר,‬

706
00:46:45,880 --> 00:46:50,440
‫יוכל להפריך את התיק.‬
‫הלכנו לבית המשפט בביטחון.‬

707
00:46:53,480 --> 00:46:59,960
‫- מערכה שנייה‬
‫המשפט -‬

708
00:47:00,840 --> 00:47:04,280
‫- אני מבין שאני מדבר איתך בפתיחות, -‬

709
00:47:04,360 --> 00:47:08,840
‫- כאילו היית חברה שלי. -‬

710
00:47:15,000 --> 00:47:18,320
‫- 19 במרץ, 2001 -‬

711
00:47:22,040 --> 00:47:25,200
‫עבריין מין הוא חף מפשע עד שתוכח אשמתו.‬

712
00:47:27,480 --> 00:47:29,400
‫מבחינתי זה עניין של אישיות.‬

713
00:47:29,480 --> 00:47:31,800
‫או שאני רוצה להגן על מישהו או לא.‬

714
00:47:32,320 --> 00:47:35,080
‫זה עניין של כימיה.‬

715
00:47:35,160 --> 00:47:37,600
‫אין שום היגיון בדבר.‬

716
00:47:42,880 --> 00:47:45,320
‫כולנו היינו במצב‬

717
00:47:45,400 --> 00:47:48,960
‫שבו אנחנו פוגשים אדם חדש‬

718
00:47:49,040 --> 00:47:51,840
‫והוא מותיר רושם רע.‬

719
00:47:51,920 --> 00:47:55,040
‫אנחנו חושבים איך לעולם לא נרצה‬

720
00:47:55,120 --> 00:47:56,520
‫להיות איתו לבד.‬

721
00:47:56,600 --> 00:47:57,720
‫- פרדריק פונס -‬

722
00:47:58,600 --> 00:48:00,240
‫זה לא היה המקרה.‬

723
00:48:05,880 --> 00:48:09,560
‫כשאתה פוגש את גי ז'ורז',‬
‫הוא לא נראה מניפולטיבי.‬

724
00:48:09,640 --> 00:48:12,720
‫אתה חושב שהוא ספר פתוח.‬

725
00:48:12,800 --> 00:48:16,120
‫אין לו אג'נדה נסתרת, הוא לא ערמומי.‬

726
00:48:16,200 --> 00:48:17,440
‫ולא אלים.‬

727
00:48:21,800 --> 00:48:25,040
‫- היום הראשון של המשפט -‬

728
00:48:42,400 --> 00:48:44,760
‫אתה יכול לפשוט את הסוודר שלך.‬
‫-בסדר.‬

729
00:48:46,280 --> 00:48:47,760
‫אבל תביט אליי.‬
‫-מה?‬

730
00:48:47,880 --> 00:48:51,040
‫תביט אליי.‬
‫-כן, אבל זה קשה.‬

731
00:48:52,920 --> 00:48:55,160
‫אפשר לשבת?‬
‫-כן, בבקשה.‬

732
00:49:09,120 --> 00:49:12,160
‫עורך הדין הנאמן של גי ז'ורז' ‬

733
00:49:12,240 --> 00:49:13,480
‫היה אלכס אורסולה.‬

734
00:49:14,800 --> 00:49:16,200
‫אלכס אורסולה,‬

735
00:49:17,600 --> 00:49:19,280
‫שהוא בעלי לשעבר,‬

736
00:49:19,360 --> 00:49:24,440
‫ביקש ממני להצטרף אליו בתיק‬
‫כמה שבועות לפני המשפט.‬

737
00:49:27,440 --> 00:49:29,160
‫לשלב אישה בתיק‬

738
00:49:30,720 --> 00:49:33,720
‫היה ללא ספק חלק מאסטרטגיית ההגנה‬

739
00:49:34,400 --> 00:49:36,960
‫שהעלה אלכס אורסולה‬

740
00:49:37,920 --> 00:49:41,360
‫או שיעלה כל עורך דין גבר‬
‫כשמדובר בתיקי אונס.‬

741
00:49:42,880 --> 00:49:44,200
‫זה דבר בסיסי.‬

742
00:49:48,000 --> 00:49:49,200
‫הוא הציג את התיק‬

743
00:49:49,280 --> 00:49:52,880
‫כמקרה של אדם שהואשם על לא עוול בכפו.‬

744
00:49:55,000 --> 00:49:58,840
‫נמצאו ראיות בכל זירת פשע.‬

745
00:49:58,920 --> 00:50:02,720
‫חלק מהראיות טיהרו את שמו של ז'ורז'.‬

746
00:50:02,800 --> 00:50:04,360
‫למשל, מעולם לא נתגלו‬

747
00:50:04,440 --> 00:50:06,240
‫טביעות יד שלו.‬

748
00:50:06,320 --> 00:50:08,720
‫בזירת פשע אחרת היה טביעה‬

749
00:50:08,800 --> 00:50:12,040
‫של כף רגל מצרית, דבר שאין לו.‬

750
00:50:12,120 --> 00:50:14,840
‫הקלסתרון המשטרתי שהופץ במשך חודשים‬

751
00:50:14,920 --> 00:50:17,520
‫כלל לא הזכיר את גי ז'ורז'.‬

752
00:50:17,600 --> 00:50:20,000
‫- קלסתרון משטרתי 97/225 -‬

753
00:50:20,920 --> 00:50:22,120
‫באופן עקרוני,‬

754
00:50:23,080 --> 00:50:24,960
‫הדעה האישית שלי חסרת חשיבות.‬

755
00:50:25,680 --> 00:50:27,880
‫אני חושבת שהיא כלל לא רלוונטית.‬

756
00:50:29,240 --> 00:50:31,600
‫מה שחשוב זה מה שיש בתיק.‬

757
00:50:31,680 --> 00:50:36,240
‫תחושת הבטן שלי,‬
‫אם אני מאמינה אם הוא אשם או לא,‬

758
00:50:36,320 --> 00:50:39,080
‫הדעה האישית שלי לא רלוונטית.‬

759
00:51:00,040 --> 00:51:02,560
‫גי ז'ורז' הוא לא מפלצת, הוא אדם.‬

760
00:51:03,320 --> 00:51:04,440
‫זו הבעיה.‬

761
00:51:08,640 --> 00:51:11,040
‫בתוך גי ז'ורז'‬

762
00:51:11,120 --> 00:51:14,720
‫יש אותה האנושיות שיש בתוכי.‬

763
00:51:14,800 --> 00:51:16,000
‫- סולאנג' דומיק -‬

764
00:51:16,080 --> 00:51:18,760
‫בתוכך. בתוך כולנו.‬

765
00:51:19,480 --> 00:51:21,120
‫זה החלק המבעית.‬

766
00:51:23,800 --> 00:51:26,000
‫מפלצת הייתה קלה יותר.‬

767
00:51:27,360 --> 00:51:30,120
‫הבעיה היא שאנחנו קורצנו מאותו חומר.‬

768
00:51:36,560 --> 00:51:39,640
‫וזה מה שכואב כל כך.‬

769
00:51:40,240 --> 00:51:42,360
‫זו התעלומה הגדולה.‬

770
00:51:43,080 --> 00:51:44,400
‫והטרגדיה האמיתית.‬

771
00:51:46,200 --> 00:51:48,200
‫הוא לא מפלצת, אלא אדם.‬

772
00:51:53,200 --> 00:51:54,600
‫הייתי בת 30.‬

773
00:51:54,680 --> 00:51:57,800
‫זה היה המשפט החשוב השני שלי‬

774
00:51:57,880 --> 00:51:58,960
‫כעורכת דין.‬

775
00:51:59,640 --> 00:52:03,440
‫אבל הפעם הגנתי על הקורבנות.‬

776
00:52:19,640 --> 00:52:21,640
‫הוא חייב להפסיק להזיק.‬

777
00:52:22,800 --> 00:52:25,880
‫הצדק חייב להיעשות, נקודה.‬

778
00:52:29,600 --> 00:52:32,600
‫אנחנו יודעים שזה הוא כי יש ראיות.‬

779
00:52:32,680 --> 00:52:35,920
‫זו לא תחושה מטורפת או חשד.‬
‫אנחנו יודעים שזה הוא.‬

780
00:52:36,600 --> 00:52:39,320
‫אנחנו יודעים שגם מושבעים מושפעים בקלות.‬

781
00:52:39,400 --> 00:52:42,800
‫אילו היה מודה בבית המשפט,‬

782
00:52:42,880 --> 00:52:46,280
‫במקרים שבהם מצאו את ה-DNA שלי, זה אני.‬
‫אבל לא באחרים".‬

783
00:52:50,920 --> 00:52:55,280
‫חששתי שהמושבעים ירשיעו אותו‬
‫במקרים עם ה-DNA,‬

784
00:52:55,360 --> 00:52:58,320
‫אבל יזכו באחרים.‬

785
00:53:04,120 --> 00:53:06,120
‫זה יהיה בלתי נסבל.‬

786
00:53:06,720 --> 00:53:08,520
‫כי זו לא תהיה האמת.‬

787
00:53:09,440 --> 00:53:11,200
‫היה המתח הזה.‬

788
00:53:14,200 --> 00:53:15,400
‫זה היה קשה מאוד.‬

789
00:53:18,760 --> 00:53:21,280
‫ישבתי כאן בשורה הראשונה.‬

790
00:53:22,560 --> 00:53:26,040
‫רציתי שגי ז'ורז' יהיה בקו הראייה שלי.‬

791
00:53:26,720 --> 00:53:31,000
‫רציתי לראות את התגובות שלו ולכתוב הכול.‬

792
00:53:31,640 --> 00:53:33,800
‫כל מה שקרה.‬

793
00:53:33,880 --> 00:53:36,240
‫שמות, גישות…‬

794
00:53:36,320 --> 00:53:39,480
‫לא רציתי לפספס שום דבר.‬

795
00:53:42,560 --> 00:53:45,640
‫זו עמדה להיות מלחמה בין שני הצדדים.‬

796
00:53:47,200 --> 00:53:51,600
‫אלכס אורסולה נשבע בפניי ממש לפני המשפט‬

797
00:53:51,680 --> 00:53:53,520
‫שגי ז'ורז' היה חף מפשע.‬

798
00:53:54,080 --> 00:53:56,000
‫שהייתה טעות שיפוטית.‬

799
00:53:56,600 --> 00:54:00,800
‫הוא אמר,‬
‫"פטריסיה, אני אוכיח את זה בבית המשפט.‬

800
00:54:00,880 --> 00:54:04,320
‫אני נשבע באלוהים שגי ז'ורז' חף מפשע".‬

801
00:54:09,400 --> 00:54:14,360
‫מעולם לא רציתי ללכת למשפט.‬

802
00:54:15,040 --> 00:54:16,720
‫זה לא היה בשבילי.‬

803
00:54:16,800 --> 00:54:21,560
‫המטרה שלי הייתה לעצור אותו‬
‫ולשלוח אותו למשפט.‬

804
00:54:21,640 --> 00:54:23,920
‫זה לא היה בשבילי.‬

805
00:54:24,000 --> 00:54:27,600
‫- היום השני -‬

806
00:54:29,280 --> 00:54:32,720
‫מחוץ לבית המשפט, הקהל גדל בכל יום.‬

807
00:54:32,800 --> 00:54:35,640
‫בתוך האולם, המתח עולה.‬

808
00:54:35,720 --> 00:54:39,800
‫מהתיבה שלו, גי ז'ורז', הרוצח והאנס,‬
‫לכאורה, של שבע צעירות,‬

809
00:54:39,880 --> 00:54:41,760
‫מכעיס את המשפחות של הקורבנות.‬

810
00:54:42,560 --> 00:54:45,680
‫כל השבוע הוא ענה לשופט באותה חוצפה,‬

811
00:54:45,760 --> 00:54:46,920
‫"לא הרגתי".‬

812
00:54:48,040 --> 00:54:50,760
‫אני רואה שאין גבול לסטיות של גי ז'ורז'.‬

813
00:54:50,840 --> 00:54:52,120
‫- ליליאן רושה -‬

814
00:54:52,200 --> 00:54:54,400
‫באמצעות הגישה שלו,‬

815
00:54:54,480 --> 00:54:56,920
‫הוא ממשיך לפגוע ולגרום נזק‬

816
00:54:57,000 --> 00:54:59,080
‫לקורבנות ולמשפחותיהם‬

817
00:54:59,160 --> 00:55:02,160
‫שפגועים ביותר וכואבים.‬

818
00:55:05,360 --> 00:55:06,960
‫לחשוב שהוא הכחיש את זה!‬

819
00:55:07,040 --> 00:55:09,880
‫זה היה ממש מזעזע.‬

820
00:55:09,960 --> 00:55:11,000
‫תהית…‬

821
00:55:11,880 --> 00:55:14,480
‫זו הייתה עצה גרועה או שהוא היה משוגע?‬

822
00:55:14,560 --> 00:55:17,520
‫פשוט לא הבנו את זה.‬

823
00:55:17,600 --> 00:55:20,520
‫היינו מופתעים, אבל שלווים.‬

824
00:55:21,160 --> 00:55:24,720
‫אחרי הכול, הוא הודה בכול!‬

825
00:55:24,800 --> 00:55:26,600
‫- קורבן: מגאלי סירוטי -‬

826
00:55:26,680 --> 00:55:29,040
‫- אני רוצה להקל על מצפוני -‬

827
00:55:29,120 --> 00:55:30,840
‫- קורבן: קתרין רושה -‬

828
00:55:30,920 --> 00:55:33,000
‫- אני התוקף -‬

829
00:55:33,080 --> 00:55:35,800
‫- האמת של המקרה הזה -‬

830
00:55:35,880 --> 00:55:39,240
‫אפילו בתיקים ללא ראיות: אסקרפיי,‬

831
00:55:39,320 --> 00:55:41,360
‫מגאלי סירוטי…‬

832
00:55:41,440 --> 00:55:43,720
‫הוא הודה בכול.‬

833
00:55:43,800 --> 00:55:45,840
‫- הודעתו של גי ז'ורז' -‬

834
00:55:45,920 --> 00:55:47,960
‫- פרנסיס בשה‬
‫פקד במשטרה -‬

835
00:55:48,040 --> 00:55:50,200
‫השוטר פרנסיס בשה,‬

836
00:55:50,280 --> 00:55:51,880
‫הידוע גם כסידני,‬

837
00:55:51,960 --> 00:55:55,160
‫היה הראשון שגרם לגי ז'ורז' להתוודות.‬

838
00:55:55,240 --> 00:55:57,920
‫סידני היה על הדוכן.‬

839
00:55:58,000 --> 00:56:02,440
‫הוא כבר סיפר לי‬
‫איך הוא גרם לגי ז'ורז' להתוודות.‬

840
00:56:02,520 --> 00:56:06,960
‫הוא לא אמר את זה בבית המשפט,‬
‫אבל כדי לגרום לגי ז'ורז' לדבר,‬

841
00:56:07,040 --> 00:56:09,640
‫סידני ידע שאסור לגרום לו להרגיש,‬

842
00:56:09,720 --> 00:56:12,080
‫מייד אחרי מעצרו,‬

843
00:56:12,160 --> 00:56:14,360
‫שהוא "אויב הציבור מספר אחת".‬

844
00:56:14,440 --> 00:56:16,440
‫אז סידני‬

845
00:56:16,520 --> 00:56:19,240
‫יצר אווירה‬

846
00:56:19,320 --> 00:56:21,720
‫במשרד שלו במטה.‬

847
00:56:21,800 --> 00:56:25,920
‫הוא השמיע מוזיקת ג'אז.‬

848
00:56:26,000 --> 00:56:27,880
‫הוא הציע לו ויסקי.‬

849
00:56:28,760 --> 00:56:32,360
‫ואז הוא התחיל לשוחח עם גי ז'ורז'‬

850
00:56:32,440 --> 00:56:34,960
‫בצורה מאוד לא רשמית.‬

851
00:56:35,040 --> 00:56:36,680
‫- בחורה בלונדינית… -‬

852
00:56:36,760 --> 00:56:38,640
‫- תפסה את מבטי… -‬

853
00:56:38,720 --> 00:56:42,040
‫גי ז'ורז' מסר לו הודאה‬

854
00:56:42,720 --> 00:56:46,680
‫מופצצת בפרטים. הוא סיפר לו הכול.‬

855
00:56:46,760 --> 00:56:47,760
‫כאילו…‬

856
00:56:49,120 --> 00:56:50,760
‫כאילו היה איש סודו.‬

857
00:56:52,280 --> 00:56:54,640
‫הוא קנה סכין של "אופינל 12"‬

858
00:56:54,760 --> 00:56:56,280
‫וסרט דביק.‬

859
00:56:56,360 --> 00:56:59,160
‫הוא סיים לשתות בירה‬

860
00:56:59,960 --> 00:57:03,520
‫כשאישה צעירה עברה לידו, לבושה כולה בשחור,‬

861
00:57:03,600 --> 00:57:07,840
‫בלונדינית קטנה, בת 19, יפה כמו תמונה.‬

862
00:57:07,920 --> 00:57:10,360
‫גי ז'ורז' סיפר לסידני‬

863
00:57:10,440 --> 00:57:13,440
‫שהוא נמשך לבחורה היפה.‬

864
00:57:13,520 --> 00:57:18,000
‫הוא קם מייד והלך אחרי הבחורה.‬

865
00:57:18,080 --> 00:57:20,080
‫הוא עלה מאחוריה במדרגות,‬

866
00:57:20,160 --> 00:57:24,080
‫איים עליה בסכין והעביר במחיצתה שעות.‬

867
00:57:32,120 --> 00:57:33,640
‫פסקל…‬

868
00:57:33,720 --> 00:57:35,880
‫מדובר בגיבורה, פסקל.‬

869
00:57:36,520 --> 00:57:37,840
‫היא בעטה בו. ‬

870
00:57:38,560 --> 00:57:40,080
‫היא הייתה בגובה 1.6 מ'.‬

871
00:57:42,280 --> 00:57:45,360
‫בת 19, קשורה, עירומה,‬

872
00:57:46,200 --> 00:57:48,080
‫והיא בעטה בו.‬

873
00:57:51,040 --> 00:57:52,960
‫זה הכעיס את גי ז'ורז'.‬

874
00:57:53,320 --> 00:57:54,400
‫ו…‬

875
00:57:54,520 --> 00:57:57,480
‫הפה שלה, כשמצאו אותה,‬

876
00:57:57,560 --> 00:58:00,000
‫כשהמשטרה מצאה אותה,‬

877
00:58:00,080 --> 00:58:04,320
‫לא היה מכוסה, אבל הסרט הדביק השאיר סימנים.‬

878
00:58:05,040 --> 00:58:08,040
‫הפה שלי היה פתוח.‬

879
00:58:08,120 --> 00:58:10,840
‫סידני, השוטר,‬

880
00:58:10,920 --> 00:58:14,360
‫שאל את עצמו שוב ושוב‬
‫במהלך המצוד בן שבע השנים,‬

881
00:58:15,120 --> 00:58:16,400
‫"מה היא אמרה?‬

882
00:58:16,480 --> 00:58:19,920
‫מה היו המילים האחרונות של פסקל בעת מותה?"‬

883
00:58:20,640 --> 00:58:22,320
‫וגי ז'ורז' אמר,‬

884
00:58:22,400 --> 00:58:24,760
‫"הסרט השתחרר.‬

885
00:58:25,640 --> 00:58:29,200
‫היא הסתכלה עליי ושאלה, 'מה אתה עושה?‬

886
00:58:29,720 --> 00:58:31,040
‫אתה הורג אותי'?"‬

887
00:58:31,720 --> 00:58:33,080
‫וזה…‬

888
00:58:33,800 --> 00:58:37,520
‫סידני נשבר ממה שהוא שמע.‬

889
00:58:37,600 --> 00:58:42,640
‫המילים האחרונות של הקורבן מפי הרוצח שלה.‬

890
00:58:43,320 --> 00:58:46,320
‫סידני שאל מה הוא עשה אחרי זה.‬

891
00:58:47,080 --> 00:58:49,560
‫"שטפתי ידיים בכיור במטבח.‬

892
00:58:49,640 --> 00:58:53,200
‫ראיתי כמה בירות, אז שתיתי אחת.‬

893
00:58:54,240 --> 00:58:56,360
‫לקחתי בירה נוספת ועזבתי."‬

894
00:59:05,160 --> 00:59:09,160
‫- היום השלישי -‬

895
00:59:12,720 --> 00:59:15,640
‫לפעמים אנשים חפים מפשע מתוודים במעצר.‬

896
00:59:15,720 --> 00:59:18,760
‫נראה לכם שאנשים לא מתוודים ואז חוזרים בהם?‬

897
00:59:19,720 --> 00:59:23,360
‫אתם תראו, כשנבדוק את זה,‬

898
00:59:23,440 --> 00:59:25,320
‫כל מקרה לגופו,‬

899
00:59:25,960 --> 00:59:28,080
‫איך הם יצרו פושע.‬

900
00:59:28,640 --> 00:59:32,040
‫הם הגזימו והאשימו אותו‬

901
00:59:32,120 --> 00:59:36,520
‫כמעט בכל הפשעים שהתרחשו בתקופה‬

902
00:59:36,600 --> 00:59:40,040
‫שבמהלכה היה מסוגל לפעול כי לא היה בכלא.‬

903
00:59:42,800 --> 00:59:46,480
‫הוא תמיד טען שהמעצר שלו היה אלים.‬

904
00:59:46,560 --> 00:59:49,240
‫כשהוא הובא למטה המשטרה,‬

905
00:59:49,320 --> 00:59:52,240
‫הוא נאלץ לעלות במדרגות.‬

906
00:59:52,320 --> 00:59:55,160
‫הוא אמר שהוא הוכה אז.‬

907
00:59:55,240 --> 00:59:57,480
‫ומאוחר יותר, במעצר…‬

908
00:59:57,560 --> 01:00:02,040
‫אל תשכח, עורכי הדין לא היו נוכחים בזמנו‬

909
01:00:02,120 --> 01:00:03,480
‫וזה לא צולם.‬

910
01:00:03,560 --> 01:00:07,960
‫הוא אמר שלחצו עליו להודות‬

911
01:00:09,160 --> 01:00:10,600
‫בדברים שהוא לא עשה.‬

912
01:00:11,280 --> 01:00:12,680
‫הוא מעולם לא הוכה!‬

913
01:00:12,760 --> 01:00:16,840
‫הייתה לו פציעת ראש קטנה מאוד ושטחית ביותר‬

914
01:00:16,920 --> 01:00:18,640
‫שמקורה במעצר עצמו.‬

915
01:00:18,720 --> 01:00:22,920
‫סוף הסיפור! בשאר הזמן,‬

916
01:00:23,000 --> 01:00:26,360
‫זה היה משחק פסיכולוגי.‬

917
01:00:26,440 --> 01:00:30,280
‫משחק פסיכולוגי בין החוקרים ובינו‬

918
01:00:30,360 --> 01:00:32,120
‫כדי שיודה.‬

919
01:00:32,200 --> 01:00:33,600
‫ככה. זה הכול.‬

920
01:00:33,680 --> 01:00:36,800
‫אתה לא צריך להכות מישהו כדי לקבל הודאה.‬

921
01:00:43,200 --> 01:00:45,560
‫הוא מתגרה בנו.‬

922
01:00:45,640 --> 01:00:48,040
‫מתגרה בבית המשפט, בכולם.‬

923
01:00:48,120 --> 01:00:52,320
‫אנחנו רואים אותו יושב שם. זה לא ייאמן.‬

924
01:00:54,400 --> 01:00:56,240
‫המשפחות של הקורבנות‬

925
01:00:56,320 --> 01:00:59,280
‫ציפו לכך שגי ז'ורז' יורשע,‬

926
01:00:59,360 --> 01:01:02,800
‫אבל הן היו צריכות לשמוע את זה‬

927
01:01:02,880 --> 01:01:05,720
‫ולשמוע את גי ז'ורז' מסביר,‬

928
01:01:05,800 --> 01:01:08,840
‫עונה על השאלות שעדיין היו להן‬

929
01:01:08,920 --> 01:01:13,200
‫בנוגע לרגעים האחרונים‬
‫של בנותיהן או אחיותיהן.‬

930
01:01:15,440 --> 01:01:17,600
‫אני לא יודעת איך לתאר את זה.‬

931
01:01:17,720 --> 01:01:19,040
‫מפלצת.‬

932
01:01:19,120 --> 01:01:20,440
‫- ג'יסלן בנאדי -‬

933
01:01:20,520 --> 01:01:21,480
‫אפס תגובה.‬

934
01:01:21,560 --> 01:01:24,520
‫כשהוא הסתכל בתמונות, כלום.‬

935
01:01:24,600 --> 01:01:25,680
‫זה מטורף.‬

936
01:01:28,600 --> 01:01:31,960
‫הסתכלתי בתמונות מכל זירות הפשע.‬

937
01:01:32,040 --> 01:01:35,000
‫זה היה חלק בלתי נסבל במשפט.‬

938
01:01:35,080 --> 01:01:38,240
‫גי ז'ורז' לא רפרף בתמונות.‬

939
01:01:38,840 --> 01:01:41,320
‫גי ז'ורז' הביט בתמונות‬

940
01:01:42,000 --> 01:01:43,480
‫בזו אחר זו.‬

941
01:01:44,320 --> 01:01:47,880
‫הוא בדק אותן בקשב, ברוגע.‬

942
01:01:47,960 --> 01:01:50,920
‫אבל ממוקד מאוד. מרוחק.‬

943
01:01:51,000 --> 01:01:55,080
‫הוא הסתכל בכולן, הוא חקר כל אחת ואחת.‬

944
01:01:58,640 --> 01:01:59,920
‫זה היה…‬

945
01:02:00,000 --> 01:02:02,360
‫זה היה מצמרר.‬

946
01:02:03,400 --> 01:02:07,440
‫הסתכלנו בהן אולי 20 שניות.‬

947
01:02:09,040 --> 01:02:11,720
‫אבל הוא? תזמנתי את זה.‬

948
01:02:11,800 --> 01:02:13,320
‫אמרתי, "גי ז'ורז',‬

949
01:02:15,680 --> 01:02:19,720
‫הסתכלת בתמונות במשך‬
‫חמש דקות ו-40 שניות. תזמנתי את זה".‬

950
01:02:20,160 --> 01:02:23,200
‫אם השאלה לא הייתה ספציפית,‬
‫הוא לא היה עונה.‬

951
01:02:23,280 --> 01:02:26,600
‫הוא היה אומר,‬
‫"לא, ממש לא. איך את יודעת את זה?"‬

952
01:02:26,680 --> 01:02:28,600
‫אז השאלה שלי הייתה ברורה.‬

953
01:02:28,680 --> 01:02:31,480
‫"הסתכלת בתמונות במשך חמש דקות ו-40 שניות?"‬

954
01:02:31,560 --> 01:02:33,720
‫והוא אמר…‬

955
01:02:34,920 --> 01:02:37,560
‫"אני לא יודע. זה מה שזה".‬

956
01:02:39,760 --> 01:02:41,400
‫הוא אפילו לא אמר‬

957
01:02:41,480 --> 01:02:45,720
‫שהוא הופתע או ניסה לנתח אותן.‬

958
01:02:46,400 --> 01:02:50,000
‫הוא אמר שזה לא הוא,‬
‫אבל הוא לא יכול לומר למה הוא הסתכל.‬

959
01:02:50,080 --> 01:02:51,960
‫המשכתי ללחוץ.‬

960
01:02:52,040 --> 01:02:56,720
‫לא הייתי מרוצה מהתשובה שלו ולא התיישבתי.‬

961
01:02:56,800 --> 01:02:58,480
‫ואז הוא אמר…‬

962
01:03:00,040 --> 01:03:00,920
‫"זה כואב".‬

963
01:03:02,800 --> 01:03:05,760
‫שאלתי, "איך אתה מסתיר את זה טוב כל כך?"‬

964
01:03:06,680 --> 01:03:08,280
‫ברור שהוא לא ענה.‬

965
01:03:12,520 --> 01:03:15,400
‫- היום הרביעי -‬

966
01:03:20,640 --> 01:03:22,080
‫- כניסת עורכי דין -‬

967
01:03:24,400 --> 01:03:26,400
‫אנחנו צריכים אנשים,‬

968
01:03:26,480 --> 01:03:29,960
‫גברים או נשים, אני לא פמיניסטית,‬

969
01:03:30,040 --> 01:03:35,120
‫שמנסים להגן על מה שאולי ניתן לכנות,‬
‫"בלתי ניתן להגנה".‬

970
01:03:35,200 --> 01:03:37,720
‫אין דבר שהוא בלתי ניתן להגנה. זו הוכחה.‬

971
01:03:41,080 --> 01:03:42,040
‫זה מבעית.‬

972
01:03:42,120 --> 01:03:43,680
‫זה היה מקרה מבעית.‬

973
01:03:44,680 --> 01:03:47,160
‫אבל הוא בן אדם.‬

974
01:03:48,600 --> 01:03:51,720
‫- בלי לשים לב, -‬

975
01:03:51,800 --> 01:03:55,240
‫- קראתי לך "אימא" פעמיים -‬

976
01:03:59,320 --> 01:04:01,840
‫אני נדהמת כל כך מהילדות שלו.‬

977
01:04:01,920 --> 01:04:05,280
‫הוא נולד מחוץ לנישואים‬

978
01:04:05,360 --> 01:04:10,160
‫לצעירה שהיה לה סטוץ עם חייל.‬

979
01:04:10,240 --> 01:04:13,440
‫- …להגדיר את ילדך כ"נטוש"… -‬

980
01:04:13,520 --> 01:04:18,440
‫- הצהרת נטישה -‬

981
01:04:18,520 --> 01:04:20,160
‫- ילד מוצע לאימוץ -‬

982
01:04:20,240 --> 01:04:23,480
‫- בחסות המדינה -‬

983
01:04:23,560 --> 01:04:27,640
‫הוא נדחה שוב ושוב ושוב.‬

984
01:04:29,960 --> 01:04:32,280
‫גי ז'ורז' הגיע במהירות‬

985
01:04:32,360 --> 01:04:33,720
‫לשירות למען הילד.‬

986
01:04:33,800 --> 01:04:37,400
‫שמו אותו אצל משפחת מורה.‬

987
01:04:37,480 --> 01:04:40,320
‫והמשפחה הזאת הייתה משפחה‬

988
01:04:40,400 --> 01:04:43,560
‫אוהבת ותומכת כפי שניתן לצפות‬

989
01:04:43,640 --> 01:04:47,280
‫ממשפחה שיש בה 20 ילדים.‬

990
01:04:47,360 --> 01:04:51,320
‫במילים אחרות, שבעה ילדים ביולוגיים,‬

991
01:04:51,400 --> 01:04:54,520
‫וגם 13 ילדי אומנה.‬

992
01:05:01,920 --> 01:05:04,280
‫מה קרה אחרי גיל 16?‬

993
01:05:04,360 --> 01:05:05,200
‫הוא…‬

994
01:05:05,280 --> 01:05:06,240
‫- ז'אן מורה -‬

995
01:05:06,320 --> 01:05:09,960
‫הוא תקף ילדה מאחור.‬

996
01:05:10,040 --> 01:05:11,640
‫הוא ניסה לחנוק אותה.‬

997
01:05:16,000 --> 01:05:19,960
‫ז'אן מורה נכנסה מבעד לכניסת העדים.‬

998
01:05:20,040 --> 01:05:21,520
‫- עדי בית המשפט -‬

999
01:05:21,600 --> 01:05:22,600
‫היא הלכה לדוכן.‬

1000
01:05:23,080 --> 01:05:24,560
‫היא באה להסביר‬

1001
01:05:24,640 --> 01:05:29,200
‫על ילדותו של גי ז'ורז',‬
‫ולמה בסוף דחתה אותו‬

1002
01:05:29,280 --> 01:05:33,840
‫אחרי שגי ז'ורז' תקף‬
‫את שתי אחיותיו האומנות.‬

1003
01:05:33,920 --> 01:05:35,720
‫אחת כשהוא היה בן 14,‬

1004
01:05:35,800 --> 01:05:37,640
‫האחרת, כריסטיאן,‬

1005
01:05:37,720 --> 01:05:40,920
‫עם מוט מתכת שהצמיד לגרונה.‬

1006
01:05:41,880 --> 01:05:44,600
‫גי ז'ורז' היה בן 15 או 16.‬

1007
01:05:44,680 --> 01:05:47,040
‫גברת מורה אמרה שזו הייתה שיחת השכמה.‬

1008
01:05:47,640 --> 01:05:50,240
‫היא התקשרה‬
‫לעובדת הרווחה ולשירות למען הילד.‬

1009
01:05:50,800 --> 01:05:52,200
‫היא גירשה את גי ז'ורז'.‬

1010
01:05:54,240 --> 01:05:56,320
‫הוא נשלח לבית קבוצתי.‬

1011
01:05:56,400 --> 01:05:59,920
‫הוא ברח, נהפך לעבריין.‬

1012
01:06:00,000 --> 01:06:03,360
‫כן, ומשם הכול הידרדר.‬

1013
01:06:07,680 --> 01:06:10,360
‫הדבר המדהים היה‬

1014
01:06:11,280 --> 01:06:15,320
‫שיכולת לראות שגי ז'ורז' התרגש,‬

1015
01:06:15,400 --> 01:06:18,200
‫התרגש מהקשישה הזאת.‬

1016
01:06:19,240 --> 01:06:21,000
‫בשלב מסוים הוא אמר לה, "אימא,‬

1017
01:06:21,080 --> 01:06:22,320
‫אימא,‬

1018
01:06:23,040 --> 01:06:25,800
‫אני רוצה להגיד לך, אני אוהב אותך".‬

1019
01:06:27,360 --> 01:06:29,720
‫וגברת מורה פנתה אליו‬

1020
01:06:30,400 --> 01:06:34,560
‫ואמרה, "גם אני אוהבת אותך.‬

1021
01:06:35,200 --> 01:06:38,120
‫אבל עכשיו הלב שלי מרוקן".‬

1022
01:06:39,000 --> 01:06:39,920
‫ואז…‬

1023
01:06:40,640 --> 01:06:44,240
‫נפלו פניו של גי ז'ורז'. הוא חזר לשבת.‬

1024
01:06:45,160 --> 01:06:48,440
‫היא לא אהבה אותו עוד.‬

1025
01:06:53,280 --> 01:06:54,120
‫אין מצב.‬

1026
01:06:54,960 --> 01:06:59,560
‫גי ז'ורז' לא מזיז לי בכלל כאישה.‬

1027
01:07:02,200 --> 01:07:03,080
‫מזיז?‬

1028
01:07:03,160 --> 01:07:06,000
‫כוונתך, נגע ללבי?‬

1029
01:07:06,080 --> 01:07:07,360
‫לא.‬

1030
01:07:07,440 --> 01:07:10,640
‫מובן שהיו לו חיים טרגיים. אין לי ספק.‬

1031
01:07:10,720 --> 01:07:13,360
‫אבל הוא היה חופשי, הוא פעל בחופשיות.‬

1032
01:07:13,440 --> 01:07:17,040
‫מה שגי ז'ורז' עשה היה מטורף,‬
‫אבל הוא לא מטורף.‬

1033
01:07:17,120 --> 01:07:19,720
‫הוא חופשי. חופשי לא לעשות את זה.‬

1034
01:07:19,800 --> 01:07:22,400
‫הוא ידע שזה לא בסדר. רשע.‬

1035
01:07:22,480 --> 01:07:25,880
‫אז הוא לא מזיז לי בכלל. מספיק כבר.‬

1036
01:07:25,960 --> 01:07:29,360
‫מזיז לי הכאב של הקורבנות שאני מגנה עליהם.‬

1037
01:07:33,920 --> 01:07:36,040
‫- היום החמישי -‬

1038
01:07:41,560 --> 01:07:44,720
‫אני מקווה שיש לו האומץ להודות,‬

1039
01:07:44,800 --> 01:07:46,840
‫כפי שעשה במהלך החקירה,‬

1040
01:07:46,920 --> 01:07:49,600
‫כי זו הדרך היחידה‬

1041
01:07:49,680 --> 01:07:53,440
‫שנבין את המעשים האיומים האלה‬

1042
01:07:53,520 --> 01:07:56,520
‫ושהוא יוכל להביט בעצמו במראה.‬

1043
01:08:03,760 --> 01:08:05,440
‫ביום החמישי היינו המומים.‬

1044
01:08:05,520 --> 01:08:08,360
‫המומים מכאב.‬

1045
01:08:10,240 --> 01:08:11,680
‫מה שרציתי‬

1046
01:08:11,760 --> 01:08:14,960
‫היה שגי ז'ורז' יסתור את עצמו‬

1047
01:08:15,040 --> 01:08:18,359
‫כדי שאוכל להיות בטוחה‬

1048
01:08:18,439 --> 01:08:22,680
‫שהוא יורשע גם ברצח של פסקל אסקרפיי,‬

1049
01:08:22,760 --> 01:08:27,399
‫למרות שאין ראיות שקושרות אותו לזה.‬

1050
01:08:27,479 --> 01:08:30,840
‫אז מתחילת המשפט,‬

1051
01:08:30,920 --> 01:08:33,680
‫תשאלתי אותו בכל פעם‬

1052
01:08:33,760 --> 01:08:37,680
‫שראיתי שהתבלבל.‬

1053
01:08:37,760 --> 01:08:39,319
‫שמתי לב למשהו.‬

1054
01:08:40,439 --> 01:08:42,760
‫משהו מאוד יוצא דופן, בארוחת הצהריים.‬

1055
01:08:44,319 --> 01:08:46,920
‫רציתי לחקור את גי ז'ורז' בנוגע לזה‬

1056
01:08:47,000 --> 01:08:48,520
‫לפני סוף היום.‬

1057
01:08:53,479 --> 01:08:55,120
‫השעה הייתה בסביבות 18:00.‬

1058
01:08:59,920 --> 01:09:01,120
‫החלטתי…‬

1059
01:09:02,160 --> 01:09:03,319
‫לבצע חקירה נגדית.‬

1060
01:09:04,080 --> 01:09:05,439
‫הבימה ניתנה לי.‬

1061
01:09:06,120 --> 01:09:07,000
‫נעמדתי.‬

1062
01:09:22,640 --> 01:09:23,720
‫גי ז'ורז'.‬

1063
01:09:27,040 --> 01:09:30,840
‫שמעת קודם את מומחה הבגדים‬

1064
01:09:30,920 --> 01:09:32,840
‫מסביר‬

1065
01:09:32,920 --> 01:09:36,279
‫שהסכין שחתכה את הבגדים‬

1066
01:09:36,359 --> 01:09:39,319
‫נאחזה בידי מישהו שמאלי.‬

1067
01:09:40,760 --> 01:09:43,479
‫אמרת לנו שאתה ימני.‬

1068
01:09:44,279 --> 01:09:45,359
‫זה נכון?‬

1069
01:09:47,560 --> 01:09:48,800
‫גי ז'ורז' ענה שכן.‬

1070
01:09:52,200 --> 01:09:53,120
‫גי ז'ורז',‬

1071
01:09:53,840 --> 01:09:56,120
‫אתה בטוח שאתה ימני?‬

1072
01:09:58,920 --> 01:10:01,440
‫אתה אף פעם לא משתמש ביד שמאל?‬

1073
01:10:02,440 --> 01:10:03,320
‫הוא אמר שלא.‬

1074
01:10:06,040 --> 01:10:08,320
‫גי ז'ורז', אני מתעקשת.‬

1075
01:10:08,400 --> 01:10:10,680
‫אתה עושה הכול ביד ימין?‬

1076
01:10:10,760 --> 01:10:14,320
‫אתה לא משתמש בשתי הידיים? אתה לא דו-ידי?‬

1077
01:10:17,240 --> 01:10:18,200
‫הוא ענה שלא.‬

1078
01:10:21,920 --> 01:10:22,960
‫גי ז'ורז',‬

1079
01:10:24,520 --> 01:10:26,160
‫אני מופתעת.‬

1080
01:10:26,240 --> 01:10:28,000
‫כי, הנה העניין…‬

1081
01:10:28,760 --> 01:10:30,000
‫צפיתי בך היטב.‬

1082
01:10:30,760 --> 01:10:32,960
‫כשמגישים לך תמונות,‬

1083
01:10:33,600 --> 01:10:36,200
‫אתה לוקח אותן ביד ימין.‬

1084
01:10:37,920 --> 01:10:39,800
‫אבל כשאתה מעלעל בהן,‬

1085
01:10:40,360 --> 01:10:43,120
‫אתה עושה את זה ככה, ביד שמאל.‬

1086
01:10:43,920 --> 01:10:47,360
‫ואתה מזיז את המיקרופון ביד שמאל.‬

1087
01:10:49,160 --> 01:10:50,280
‫אז…‬

1088
01:10:52,640 --> 01:10:53,960
‫ופתאום,‬

1089
01:10:54,640 --> 01:10:56,360
‫הוא מביט בי ואומר,‬

1090
01:10:57,560 --> 01:10:59,000
‫"לא, זה כי…‬

1091
01:10:59,880 --> 01:11:00,840
‫זה רגיל…‬

1092
01:11:01,520 --> 01:11:04,400
‫התמונות, המיקרופון…‬

1093
01:11:05,200 --> 01:11:06,080
‫אבל…"‬

1094
01:11:08,920 --> 01:11:12,320
‫והוא מרים את ידו ככה, "אבל…"‬

1095
01:11:15,480 --> 01:11:17,680
‫אבל מה, גי ז'ורז'?‬

1096
01:11:18,520 --> 01:11:20,640
‫אתה מכה ביד ימין?‬

1097
01:11:22,200 --> 01:11:23,080
‫הוא אמר שכן.‬

1098
01:11:25,320 --> 01:11:28,400
‫וכשאתה דוקר, אתה משתמש ביד ימין?‬

1099
01:11:29,560 --> 01:11:31,240
‫גי ז'ורז' ענה שכן.‬

1100
01:11:32,240 --> 01:11:35,120
‫הוא התחיל להבין מה הוא עשה.‬

1101
01:11:36,240 --> 01:11:39,440
‫הוא השתנה לגמרי.‬

1102
01:11:39,520 --> 01:11:41,960
‫החיוך שלו הוחלף בבוז.‬

1103
01:11:42,040 --> 01:11:45,520
‫הוא כעס על עצמו ועל סולאנג' דומיק.‬

1104
01:11:45,600 --> 01:11:47,880
‫הוא הסתכל עליה.‬

1105
01:11:47,960 --> 01:11:51,360
‫הוא הוריד את היד.‬

1106
01:11:51,440 --> 01:11:54,720
‫בבית המשפט שררה דממת מוות.‬

1107
01:11:54,800 --> 01:11:57,840
‫הוא בדיוק הודה, הוא ביצע את זה.‬

1108
01:11:58,480 --> 01:12:00,800
‫ראינו אותו.‬

1109
01:12:00,880 --> 01:12:03,720
‫ראינו את גי ז'ורז' האמיתי,‬
‫והוא היה אדם שונה.‬

1110
01:12:04,280 --> 01:12:06,200
‫באותו רגע, ממש הרגשת‬

1111
01:12:06,960 --> 01:12:09,360
‫את האלימות, את גי ז'ורז' הרוצח.‬

1112
01:12:13,600 --> 01:12:14,480
‫תודה.‬

1113
01:12:27,000 --> 01:12:28,200
‫ובאותו רגע‬

1114
01:12:28,280 --> 01:12:31,880
‫פניתי לגי ז'ורז'‬

1115
01:12:31,960 --> 01:12:34,080
‫ושאלתי אותו,‬

1116
01:12:34,160 --> 01:12:37,240
‫"על מה דיברת? למה התכוונת?"‬

1117
01:12:37,320 --> 01:12:40,600
‫כולנו ציפינו שהוא יגיד,‬

1118
01:12:40,680 --> 01:12:42,720
‫"בקטטות רחוב…"‬

1119
01:12:42,800 --> 01:12:46,640
‫גי ז'ורז' הרגיל מחמשת הימים האחרונים.‬

1120
01:12:46,720 --> 01:12:49,160
‫מהכיסא שלו,‬

1121
01:12:49,240 --> 01:12:53,120
‫הוא קפץ על רגליו כדי לענות. "ככה."‬

1122
01:12:53,200 --> 01:12:56,280
‫והוא צעק, הצביע עליי,‬

1123
01:12:56,360 --> 01:12:59,840
‫פניו עוותו על ידי שנאה.‬

1124
01:12:59,920 --> 01:13:01,080
‫הוא צעק,‬

1125
01:13:01,160 --> 01:13:04,840
‫"זאת היא! היא טמנה לי פח! זה משחק בשבילה!"‬

1126
01:13:04,920 --> 01:13:06,080
‫ודומיק ענתה,‬

1127
01:13:06,160 --> 01:13:08,680
‫"לא, זה לא משחק.‬

1128
01:13:08,760 --> 01:13:11,680
‫יש כאן יותר מדי כאב וסבל.‬

1129
01:13:12,720 --> 01:13:15,920
‫אבל", היא אמרה, "מבחינתי זו הודאה‬

1130
01:13:16,000 --> 01:13:20,160
‫כשבמשך 15 שניות, נשמע כאילו אמרת,‬
‫'אני אהרוג אותך'".‬

1131
01:13:23,640 --> 01:13:25,040
‫התחלתי לאבד שליטה.‬

1132
01:13:27,760 --> 01:13:29,000
‫פרצתי בבכי.‬

1133
01:13:29,640 --> 01:13:31,760
‫למזלי היה לי השיער שלי.‬

1134
01:13:32,440 --> 01:13:36,080
‫אבל הכול יצא. הדיון הסתיים.‬

1135
01:13:42,680 --> 01:13:46,120
‫אז בחדר מאחור יכולנו לראות אותו,‬

1136
01:13:46,200 --> 01:13:50,800
‫מובן שמוקף בשומרים, אבל הם התרחקו‬

1137
01:13:50,880 --> 01:13:53,160
‫כדי שנוכל לדבר בפרטיות.‬

1138
01:13:54,000 --> 01:13:54,920
‫אבל…‬

1139
01:13:55,640 --> 01:13:59,480
‫גי ז'ורז' לא היה במצב לדבר.‬

1140
01:13:59,560 --> 01:14:03,400
‫זה כבר לא היה אותו גי ז'ורז'.‬

1141
01:14:03,480 --> 01:14:06,320
‫זה לא היה גי ז'ורז' מתחילת המשפט.‬

1142
01:14:06,400 --> 01:14:09,520
‫הרגשתי שאני מדברת‬

1143
01:14:09,600 --> 01:14:12,280
‫עם מוט ברזל מעוות.‬

1144
01:14:15,920 --> 01:14:19,960
‫והרגשתי שכל האלימות הזאת‬

1145
01:14:20,040 --> 01:14:22,360
‫עומדת להתפוצץ, אולי בכיווני,‬

1146
01:14:22,440 --> 01:14:25,120
‫כי לדעתי הזעם עיוור אותו.‬

1147
01:14:27,200 --> 01:14:30,800
‫השומרים בטח הרגישו כמוני,‬

1148
01:14:30,880 --> 01:14:32,480
‫כי לראשונה,‬

1149
01:14:33,920 --> 01:14:37,560
‫אחד מהם ישב בין גי ז'ורז' לביני.‬

1150
01:14:45,560 --> 01:14:47,120
‫הרגשתי שאני פוגשת‬

1151
01:14:48,440 --> 01:14:51,960
‫את גי ז'ורז' שהקורבנות ראו.‬

1152
01:15:04,480 --> 01:15:06,280
‫תחושת ההרס…‬

1153
01:15:07,640 --> 01:15:12,320
‫סביב המקרה הזה לפתע התחוורה לי.‬

1154
01:15:12,400 --> 01:15:14,600
‫כל החיים ההרוסים האלה סביבי.‬

1155
01:15:14,680 --> 01:15:19,320
‫החיים ההרוסים של גי ז'ורז'.‬
‫חייו נהרסו מההתחלה.‬

1156
01:15:19,400 --> 01:15:22,080
‫זה לא מוטל בספק.‬

1157
01:15:22,720 --> 01:15:24,680
‫ו…‬

1158
01:15:25,480 --> 01:15:28,680
‫לא היה שם דבר מלבד כאב והרס.‬

1159
01:15:38,960 --> 01:15:42,640
‫- היום השישי -‬

1160
01:15:42,720 --> 01:15:46,600
‫כשהמשפט התחיל ביום שני בבוקר ביום השישי,‬

1161
01:15:47,760 --> 01:15:51,400
‫כולם היו משוכנעים שגי ז'ורז' עומד לדבר.‬

1162
01:15:51,480 --> 01:15:55,680
‫כולנו מחכים ושום דבר לא קורה. הדוכן ריק.‬

1163
01:15:55,760 --> 01:15:57,920
‫הוא סירב לצאת מהכלא באותו בוקר.‬

1164
01:15:58,600 --> 01:16:00,120
‫אז השופט‬

1165
01:16:00,200 --> 01:16:02,520
‫הורה שיוציאו אותו בכוח‬

1166
01:16:03,200 --> 01:16:04,800
‫כדי שיגיע למשפט שלו.‬

1167
01:16:05,520 --> 01:16:06,920
‫הוא היה במצב רוח רע.‬

1168
01:16:07,480 --> 01:16:10,960
‫הוא הופיע לא מגולח,‬

1169
01:16:11,040 --> 01:16:13,520
‫פרוע, כעוס ביותר.‬

1170
01:16:14,400 --> 01:16:18,680
‫השופט ניסה להמשיך במשפט.‬

1171
01:16:18,760 --> 01:16:21,760
‫"גי ז'ורז', כשעזבנו ביום שישי בערב,‬

1172
01:16:21,840 --> 01:16:24,080
‫היו לך דברים לומר למשפחות.‬

1173
01:16:24,160 --> 01:16:27,120
‫אתה מוכן לדבר עכשיו?"‬

1174
01:16:28,400 --> 01:16:31,960
‫גי ז'ורז' אמר, "לא, לא עכשיו.‬

1175
01:16:32,040 --> 01:16:34,600
‫אני אדבר עם המשפחות, אבל לא ככה.‬

1176
01:16:34,680 --> 01:16:36,840
‫אני משתין על הצדק".‬

1177
01:16:37,360 --> 01:16:41,080
‫- היום השביעי -‬

1178
01:16:45,000 --> 01:16:46,680
‫זה הוא. אין שם הפתעה.‬

1179
01:16:47,240 --> 01:16:50,640
‫את מנסה להגיד לעצמך שהוא אנושי,‬

1180
01:16:50,720 --> 01:16:52,240
‫אבל למעשה הוא לא.‬

1181
01:16:55,880 --> 01:16:59,760
‫לא ידעתי אם גי ז'ורז' ידבר,‬

1182
01:17:00,760 --> 01:17:04,400
‫אבל כל הזמן חשבתי…‬

1183
01:17:05,120 --> 01:17:08,520
‫אני מקווה שלא נחזור על השבוע שעבר.‬

1184
01:17:10,800 --> 01:17:13,160
‫בשלב הזה, הדבר היחיד‬

1185
01:17:14,240 --> 01:17:17,280
‫שאלכס אורסולה ואני קיווינו‬

1186
01:17:17,360 --> 01:17:20,200
‫היה שיוכל להסביר את מעשיו‬

1187
01:17:21,000 --> 01:17:24,240
‫כך שאף אחד לא יוכל לומר לנו, "הוא מפלצת".‬

1188
01:17:24,880 --> 01:17:27,160
‫היינו צריכים להבין למה הוא עשה את זה.‬

1189
01:17:27,240 --> 01:17:30,920
‫הוא היה צריך לעשות את זה לפחות.‬

1190
01:17:31,760 --> 01:17:36,400
‫זה היה עניין של מוסריות בנוגע למעשיו.‬

1191
01:17:37,080 --> 01:17:40,720
‫לכל הפחות, הוא היה צריך למצוא את האומץ‬

1192
01:17:40,800 --> 01:17:44,480
‫בפני בית המשפט והמשפחות כדי להסביר את זה.‬

1193
01:17:44,560 --> 01:17:46,120
‫הוא נעמד על רגליו.‬

1194
01:17:46,200 --> 01:17:50,320
‫אם הוא בן אדם, הוא מסוגל לעמוד ולומר,‬

1195
01:17:50,400 --> 01:17:52,000
‫"כן, הנה, עשיתי את זה".‬

1196
01:17:53,160 --> 01:17:54,320
‫בצהרי יום שלישי,‬

1197
01:17:55,040 --> 01:17:57,280
‫גי ז'ורז' השתנה.‬

1198
01:17:57,360 --> 01:17:59,600
‫הוא גילח את הראש.‬

1199
01:17:59,680 --> 01:18:02,520
‫הוא החליף את חליפת האימונים הירוקה שלו‬

1200
01:18:02,600 --> 01:18:05,440
‫בסוודר לבן ללא רבב.‬

1201
01:18:06,080 --> 01:18:09,960
‫נכנסת אליזבת, שנמלטה ממנו ב-1995.‬

1202
01:18:10,040 --> 01:18:12,200
‫מהממת, שיער ג'ינג'י ארוך.‬

1203
01:18:12,280 --> 01:18:16,240
‫היא מובלת מול גי ז'ורז' והיא מחכה.‬

1204
01:18:16,320 --> 01:18:19,880
‫אלכס רכן אל גי ז'ורז' ואמר לו,‬

1205
01:18:20,960 --> 01:18:24,400
‫"אם יש לך משהו לומר, זה הזמן.‬

1206
01:18:24,480 --> 01:18:27,240
‫תגיד את זה למען המשפחה שלך.‬

1207
01:18:28,600 --> 01:18:31,800
‫תגיד לנו, תקפת את אליזבת?"‬

1208
01:18:31,880 --> 01:18:33,680
‫וגי ז'ורז'…‬

1209
01:18:33,760 --> 01:18:36,400
‫אמר שכן. הוא השפיל מבט ואמר שכן.‬

1210
01:18:40,400 --> 01:18:42,680
‫בקושי שמענו את זה. זו הייתה לחישה.‬

1211
01:18:44,120 --> 01:18:46,520
‫אורסולה המשיך. הוא אמר,‬

1212
01:18:47,640 --> 01:18:51,360
‫"אתה זה שהרג את גברת אסקרפיי?"‬

1213
01:18:52,320 --> 01:18:53,320
‫"כן."‬

1214
01:18:54,040 --> 01:18:56,480
‫"הרגת את קתי רושה?"‬

1215
01:18:57,280 --> 01:18:58,120
‫"כן."‬

1216
01:18:58,840 --> 01:19:00,480
‫זה היה תיאור ארוך ומזעזע.‬

1217
01:19:01,360 --> 01:19:05,560
‫אורסולה ציין את השמות של כל קורבן וקורבן.‬

1218
01:19:06,240 --> 01:19:09,520
‫"האם הרגת את גברת סירוטי, גברת בנאדי…"‬

1219
01:19:09,600 --> 01:19:10,880
‫"כן, כן, כן."‬

1220
01:19:10,960 --> 01:19:12,920
‫כל ה"כן" הגיעו עמוק מתוכו.‬

1221
01:19:13,000 --> 01:19:17,880
‫באותו רגע, שררה דממת מוות באולם בית המשפט.‬

1222
01:19:17,960 --> 01:19:22,560
‫אפילו זבוב לא זמזם באולם בית המשפט הזה.‬

1223
01:19:23,560 --> 01:19:25,120
‫הדבר היחיד‬

1224
01:19:26,480 --> 01:19:30,000
‫ששמענו אחרי שגי ז'ורז' דיבר,‬

1225
01:19:30,640 --> 01:19:34,280
‫היה המילים של אחת האימהות של הקורבנות‬

1226
01:19:34,920 --> 01:19:36,080
‫שאמרה, "תודה".‬

1227
01:19:41,120 --> 01:19:44,040
‫אמרתי, "תודה".‬

1228
01:19:44,720 --> 01:19:45,880
‫והוא הנהן.‬

1229
01:19:47,680 --> 01:19:50,080
‫וכרגע אני מתרגשת‬

1230
01:19:51,160 --> 01:19:52,760
‫מ"הלא-שיחה" הזאת‬

1231
01:19:53,960 --> 01:19:56,320
‫שבה הודיתי לרוצח של הבת שלי.‬

1232
01:19:57,160 --> 01:19:59,600
‫אבל זה פשוט יצא.‬

1233
01:20:00,640 --> 01:20:03,440
‫לא הייתה שום מחשבה מאחורי זה.‬

1234
01:20:18,560 --> 01:20:21,640
‫לפי הקורבנות שגי ז'ורז' שם לו למטרה,‬

1235
01:20:21,720 --> 01:20:25,080
‫נשים בין הגילים 19 עד 32, מגוון רחב,‬

1236
01:20:25,680 --> 01:20:29,040
‫לא היה לו מראה מועדף.‬

1237
01:20:29,120 --> 01:20:32,200
‫ברונטיות, בלונדיניות, ג'ינג'יות.‬

1238
01:20:32,280 --> 01:20:33,520
‫גבוהות ונמוכות.‬

1239
01:20:34,800 --> 01:20:38,880
‫אף אחת לא הייתה מדוכאת, מובטלת, בודדה…‬

1240
01:20:40,160 --> 01:20:41,320
‫או עצובה.‬

1241
01:20:41,400 --> 01:20:45,240
‫הן היו נשים רציניות עם שאיפות, חברים…‬

1242
01:20:45,320 --> 01:20:49,560
‫הוא אמר לנו שהאנרגיה שלהן‬
‫היא שהפעילה אותו.‬

1243
01:20:49,640 --> 01:20:53,560
‫ככל שהן היו אנרגטיות יותר,‬
‫כך נמשך אליהן יותר.‬

1244
01:20:54,520 --> 01:20:57,040
‫הוא אמר‬

1245
01:20:57,120 --> 01:20:59,480
‫שכשהוא ראה אותן ברחוב,‬

1246
01:20:59,560 --> 01:21:03,040
‫האנרגיה שהן הפיצו משכה אותו.‬

1247
01:21:04,080 --> 01:21:07,560
‫זו האנרגיה שמשכה אותו.‬

1248
01:21:08,920 --> 01:21:09,840
‫שהעירה אותו.‬

1249
01:21:13,640 --> 01:21:16,320
‫- היום ה-13 -‬

1250
01:21:16,400 --> 01:21:17,680
‫זה היה בלתי צפוי.‬

1251
01:21:19,040 --> 01:21:22,600
‫זה לא הלך כמתוכנן.‬

1252
01:21:22,680 --> 01:21:25,040
‫החלטנו‬

1253
01:21:25,120 --> 01:21:28,120
‫שנצטרך ללוות אותו עד הסוף.‬

1254
01:21:28,800 --> 01:21:32,120
‫אם לא הייתי נשארת איתו ומסנגרת עליו,‬

1255
01:21:32,200 --> 01:21:35,560
‫גי ז'ורז' היה מרגיש‬

1256
01:21:35,640 --> 01:21:38,440
‫שנטשתי אותו.‬

1257
01:21:38,520 --> 01:21:40,400
‫שעוד אישה נטשה אותו.‬

1258
01:21:41,040 --> 01:21:43,480
‫זה היה בלתי נסבל.‬

1259
01:21:43,560 --> 01:21:45,040
‫אז ברור שסנגרתי.‬

1260
01:22:03,160 --> 01:22:04,280
‫כבודו.‬

1261
01:22:06,120 --> 01:22:09,400
‫גבירותיי ורבותיי בבית המשפט‬
‫ובחבר המושבעים.‬

1262
01:22:11,680 --> 01:22:13,120
‫היום אחר הצהריים,‬

1263
01:22:14,320 --> 01:22:16,360
‫אני הראשונה שאעמוד בפניכם‬

1264
01:22:17,600 --> 01:22:19,960
‫ואסנגר על מר גי ז'ורז'.‬

1265
01:22:21,360 --> 01:22:23,720
‫אגן על מי שלא ניתן להגן עליו.‬

1266
01:22:27,400 --> 01:22:30,040
‫אני רוצה לפנות אליך, גי ז'ורז'.‬

1267
01:22:32,360 --> 01:22:33,520
‫אני רוצה לומר לך‬

1268
01:22:36,200 --> 01:22:38,000
‫שאתה אולי פסיכופת,‬

1269
01:22:39,920 --> 01:22:41,800
‫אבל לא נולדת ככה.‬

1270
01:22:43,480 --> 01:22:46,400
‫אדם לא נולד פסיכופת, הוא נהפך לפסיכופת.‬

1271
01:22:48,920 --> 01:22:51,280
‫פסק הדין לא יפתיע.‬

1272
01:22:53,880 --> 01:22:55,000
‫ו…‬

1273
01:22:55,080 --> 01:22:57,560
‫אני לא יודעת מה צופן עתידך.‬

1274
01:22:57,640 --> 01:23:00,040
‫העתיד שלך יהיה אחר.‬

1275
01:23:01,040 --> 01:23:04,280
‫אבל המצאת העתיד הזה תלויה בך.‬

1276
01:23:12,680 --> 01:23:14,640
‫- היום ה-14 והאחרון של המשפט -‬

1277
01:23:14,720 --> 01:23:17,400
‫המשפט התחדש ב-16:42.‬

1278
01:23:18,600 --> 01:23:22,360
‫השופט השמיע את פסק הדין‬
‫של בית משפט לעניינים פליליים בפריז.‬

1279
01:23:25,000 --> 01:23:26,320
‫"מר גי ז'ורז',‬

1280
01:23:27,160 --> 01:23:30,080
‫אתה נידון למאסר עולם‬

1281
01:23:31,200 --> 01:23:33,280
‫ותרצה לא פחות מ-22 שנים".‬

1282
01:23:35,680 --> 01:23:37,960
‫היו חיבוקים ונשיקות בבית המשפט.‬

1283
01:23:38,320 --> 01:23:41,120
‫יכולת אפילו לשמוע את התובעים צוחקים.‬

1284
01:23:45,920 --> 01:23:47,000
‫וזה נגמר.‬

1285
01:24:01,680 --> 01:24:05,520
‫- אפילוג -‬

1286
01:24:07,720 --> 01:24:11,040
‫- אני חייב לך כל כך הרבה -‬

1287
01:24:11,120 --> 01:24:15,720
‫- כי לקחתי ממך כל כך הרבה. -‬

1288
01:24:19,880 --> 01:24:23,800
‫- הלן פרינקינג -‬

1289
01:24:24,920 --> 01:24:28,400
‫- אל תתעצבו‬
‫אנחנו מאזינים לציפורים -‬

1290
01:24:31,720 --> 01:24:33,440
‫מאחר שלא הייתי במשפט,‬

1291
01:24:33,520 --> 01:24:36,640
‫שמעתי את זה אחר כך. זה עורר אצלי רגש רב.‬

1292
01:24:37,240 --> 01:24:40,320
‫הוא ביקש מחילה מהקורבנות.‬

1293
01:24:41,080 --> 01:24:43,720
‫וכיוון שלא הייתי שם,‬

1294
01:24:43,800 --> 01:24:46,840
‫חשבתי על מחילה וכל זה.‬

1295
01:24:46,920 --> 01:24:50,840
‫והבנתי שלא, לא אוכל למחול לו.‬

1296
01:24:50,920 --> 01:24:53,800
‫הוא לא תקף אותי, הוא תקף את הלן.‬

1297
01:24:53,880 --> 01:24:55,960
‫ולכן…‬

1298
01:24:56,040 --> 01:24:58,040
‫החלטתי לכתוב לו.‬

1299
01:24:58,600 --> 01:25:01,080
‫- מר ז'ורז', גי -‬

1300
01:25:01,160 --> 01:25:02,560
‫והוא כתב בחזרה.‬

1301
01:25:02,640 --> 01:25:05,840
‫- אן היקרה שלי, -‬

1302
01:25:05,920 --> 01:25:07,600
‫אני לא רוצה לשקר לך.‬

1303
01:25:07,680 --> 01:25:09,960
‫- גם אני לא ישנתי בשבעה-שמונה ביולי. -‬

1304
01:25:10,040 --> 01:25:14,280
‫- אני מבין שאני מדבר איתך בפתיחות,‬
‫כאילו היית חברה שלי. -‬

1305
01:25:14,360 --> 01:25:16,120
‫- אני חייב לך כל כך הרבה -‬

1306
01:25:16,200 --> 01:25:18,080
‫- כי לקחתי ממך כל כך הרבה. -‬

1307
01:25:18,160 --> 01:25:21,120
‫היא הפקידה בידיי את המכתבים שלו,‬

1308
01:25:21,200 --> 01:25:22,800
‫כמו מורשת.‬

1309
01:25:22,920 --> 01:25:25,600
‫היא גם ביקשה ממני‬

1310
01:25:26,360 --> 01:25:30,200
‫לבדוק אם פסיכיאטרים יוכלו‬

1311
01:25:30,280 --> 01:25:33,520
‫להשתמש במכתבים כדי להבין את גי ז'ורז'.‬

1312
01:25:33,600 --> 01:25:36,160
‫לראות בו יותר‬

1313
01:25:36,240 --> 01:25:38,840
‫מרוצח אלא אדם אינטליגנטי‬

1314
01:25:38,920 --> 01:25:42,920
‫עם הבנה של מי שהוא ומאין הגיע.‬

1315
01:25:43,000 --> 01:25:45,520
‫- אני לא אאבד תקווה -‬

1316
01:25:45,600 --> 01:25:48,800
‫- ישירות לכלא -‬

1317
01:25:48,880 --> 01:25:50,840
‫- תגידי לי מה לעשות -‬

1318
01:25:50,920 --> 01:25:55,200
‫אני חושבת שנוכל ללמוד ממכתביו של גי ז'ורז'‬

1319
01:25:55,280 --> 01:25:58,400
‫כדי שגי ז'ורז' אחרים, ויש עוד רבים אחרים,‬

1320
01:26:00,120 --> 01:26:04,520
‫לא יפעלו. זה מה שחשוב היום.‬

1321
01:26:04,600 --> 01:26:09,000
‫- להקדים תרופה למכה -‬

1322
01:26:09,080 --> 01:26:12,200
‫איך לזהות ולעזור להם‬

1323
01:26:12,280 --> 01:26:16,320
‫להתמודד עם הכאב שלהם בדרכים אחרות‬
‫מאשר לבצע זוועות.‬

1324
01:26:16,400 --> 01:26:21,520
‫- זה יפה מצדך, אן -‬

1325
01:26:21,600 --> 01:26:23,400
‫זה ממש יוצא דופן‬

1326
01:26:23,480 --> 01:26:26,600
‫שאימא כותבת לרוצח של בתה.‬

1327
01:26:29,320 --> 01:26:31,840
‫זה כי היא מאמינה בגאולה.‬

1328
01:26:34,680 --> 01:26:36,640
‫אן מאמינה שניתן להציל‬

1329
01:26:36,720 --> 01:26:38,120
‫את גי ז'ורז'.‬

1330
01:26:38,200 --> 01:26:40,040
‫שאפשר לטפל בו, אפשר…‬

1331
01:26:40,680 --> 01:26:42,880
‫שיעבור טיפול רגשי, שיעבד את זה.‬

1332
01:26:43,400 --> 01:26:45,480
‫אני חושבת שהיא מאמינה בזה.‬

1333
01:27:08,840 --> 01:27:10,160
‫זה עץ אגוז.‬

1334
01:27:12,960 --> 01:27:16,240
‫גם הוא סבל. הוא נגדע.‬

1335
01:27:22,000 --> 01:27:23,440
‫הוא יפהפה. הלן.‬

1336
01:27:29,080 --> 01:27:30,960
‫אני רוצה לחלוק‬

1337
01:27:31,040 --> 01:27:35,400
‫ידע, עבודה קשה, נדיבות וכל זה.‬

1338
01:27:35,480 --> 01:27:38,960
‫אני לא רוצה לחלוק שנאה. ממש לא.‬

1339
01:27:40,720 --> 01:27:42,040
‫זה לא הקטע שלי.‬

1340
01:27:44,240 --> 01:27:46,560
‫הנה. מזכרת בשבילך.‬

1341
01:27:50,080 --> 01:27:51,280
‫אין הרבה.‬

1342
01:27:56,120 --> 01:27:57,080
‫כאן…‬

1343
01:27:58,520 --> 01:28:00,400
‫זאת שלווה.‬

1344
01:28:00,480 --> 01:28:03,520
‫את לוקחת את הצער שלך ועושה איתו משהו.‬

1345
01:28:03,600 --> 01:28:05,560
‫זה מה שאני רוצה לחלוק.‬

1346
01:28:12,120 --> 01:28:15,920
‫- הלן -‬

1347
01:28:24,480 --> 01:28:28,600
‫- פסקל -‬

1348
01:28:38,480 --> 01:28:41,920
‫- קתי -‬

1349
01:28:53,600 --> 01:28:56,280
‫- אלסה -‬

1350
01:29:08,680 --> 01:29:12,080
‫- אנייס -‬

1351
01:29:20,200 --> 01:29:24,200
‫- מגאלי -‬

1352
01:29:32,080 --> 01:29:35,440
‫- אסטל -‬

1353
01:29:49,400 --> 01:29:52,600
‫- בזכות התעקשותן של המשפחות של הקורבנות, -‬

1354
01:29:52,680 --> 01:29:55,400
‫- צרפת סוף סוף הקימה מאגר DNA ב-1998, -‬

1355
01:29:55,480 --> 01:30:01,480
‫- דבר שהוביל לפענוח של מאות מקרים. -‬

1356
01:31:37,680 --> 01:31:41,440
‫תרגום כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬