1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:08,280 --> 00:00:13,160
‫- ספיישל קומדיה של NETFLIX -‬

4
00:00:45,240 --> 00:00:46,800
‫אני לא יודע איך לנשק בנות.‬

5
00:00:49,600 --> 00:00:52,080
‫זה הפחיד אותי כבר כשהייתי ילד.‬

6
00:00:53,200 --> 00:00:55,120
‫אני מפחד נורא לנשק בנות.‬

7
00:00:55,600 --> 00:00:58,280
‫לא מזמן פגשתי בחורה שמצאה חן בעיניי.‬

8
00:00:59,120 --> 00:01:01,600
‫בסוף הדייט הראשון לא יכולתי לנשק אותה.‬

9
00:01:02,440 --> 00:01:03,360
‫ניסיתי.‬

10
00:01:04,280 --> 00:01:05,840
‫היא לא הבינה מה אני עושה.‬

11
00:01:07,040 --> 00:01:11,400
‫דייט ראשון, לא יכולתי לנשק אותה.‬
‫דייט שני, גם לא יכולתי.‬

12
00:01:11,920 --> 00:01:13,120
‫קבענו דייט שלישי,‬

13
00:01:13,200 --> 00:01:15,440
‫ובדרך לדייט הייתי לחוץ נורא,‬

14
00:01:16,160 --> 00:01:17,800
‫כי ככל שיש יותר דייטים,‬

15
00:01:19,160 --> 00:01:20,840
‫ככל שיש יותר ניסיונות,‬

16
00:01:21,600 --> 00:01:22,840
‫ככה יש יותר לחץ.‬

17
00:01:23,480 --> 00:01:25,280
‫בדיוק כמו מבחן נהיגה.‬

18
00:01:26,440 --> 00:01:29,520
‫אם נכשלת בטסט הראשון, אתה לומד ומנסה שוב.‬

19
00:01:30,120 --> 00:01:32,600
‫נכשלת שלוש פעמים? סע באוטובוס, נודניק.‬

20
00:01:33,960 --> 00:01:37,520
‫מי פה נכשל בטסט יותר מפעם אחת?‬
‫מי שנכשל שימחא כפיים. קדימה.‬

21
00:01:38,040 --> 00:01:39,320
‫אתם עוד גאים בזה!‬

22
00:01:39,400 --> 00:01:41,680
‫"אנחנו לא מבינים תמרורים!"‬

23
00:01:42,720 --> 00:01:44,760
‫חלק מכם הצביעו. לא…‬

24
00:01:45,360 --> 00:01:47,360
‫לא הקשבתם להוראות עד הסוף.‬

25
00:01:47,440 --> 00:01:50,200
‫עכשיו ברור למה נכשלתם בטסט.‬
‫תקשיבו עד הסוף.‬

26
00:01:50,720 --> 00:01:51,760
‫"עכשיו תפנה…‬

27
00:01:52,320 --> 00:01:54,280
‫"לא, טעות. התכוונתי לומר 'ימינה'.‬

28
00:01:54,360 --> 00:01:57,440
‫"פנית שמאלה.‬
‫למרבה הצער, נסעת ישר לתוך בי"ס יסודי.‬

29
00:01:58,160 --> 00:02:00,200
‫"הרגת שמונה ילדים. אופס.‬

30
00:02:00,800 --> 00:02:01,920
‫"ואישה בהיריון…‬

31
00:02:02,680 --> 00:02:04,800
‫"עם תאומים, אז עשרה ילדים בסך הכול!"‬

32
00:02:06,480 --> 00:02:09,720
‫נכשלתי בטסט המון פעמים,‬
‫תמיד בגלל חניה במקביל.‬

33
00:02:10,240 --> 00:02:11,680
‫חניה במקביל מפחידה אותי.‬

34
00:02:12,200 --> 00:02:16,080
‫לאחרונה הבנתי שחניה במקביל‬
‫היא פעולה סימבולית, כמו נשיקה,‬

35
00:02:16,920 --> 00:02:18,920
‫ואם גבר מפשל בזה,‬

36
00:02:19,000 --> 00:02:20,760
‫סימן שהוא לא גבר אמיתי.‬

37
00:02:21,400 --> 00:02:22,280
‫זה מגוחך.‬

38
00:02:22,880 --> 00:02:24,960
‫נשיקה זה דבר מתסכל, כי אם אתה מפשל,‬

39
00:02:25,040 --> 00:02:27,920
‫אתה לא יכול להגיד לבחורה,‬
‫"שנייה, אני אנסה שוב.‬

40
00:02:28,440 --> 00:02:32,240
‫"אני אעשה נשיקה בניצב." זה לא עובד.‬

41
00:02:32,320 --> 00:02:34,840
‫אתה לא יכול לבקש מחבר‬
‫שיעמוד מאחוריה ויעשה,‬

42
00:02:34,920 --> 00:02:38,400
‫"עוד, עוד, יש לך עוד…‬

43
00:02:38,480 --> 00:02:39,520
‫"עצור. ענבל."‬

44
00:02:40,080 --> 00:02:40,920
‫לא.‬

45
00:02:42,480 --> 00:02:43,720
‫דייט שלישי,‬

46
00:02:45,520 --> 00:02:46,720
‫לא יכולתי לנשק אותה.‬

47
00:02:47,320 --> 00:02:50,280
‫הרגשתי כל כך מגוחך.‬
‫חזרתי הביתה ובכיתי לשותף שלי לדירה.‬

48
00:02:50,360 --> 00:02:52,040
‫בדרך כלל קשה לי להיפתח,‬

49
00:02:52,120 --> 00:02:54,480
‫אבל איתו קל לי, כי הוא החבר הכי טוב שלי.‬

50
00:02:54,560 --> 00:02:56,400
‫הוא היה בבית, כי הוא תמיד בבית.‬

51
00:02:56,960 --> 00:02:59,040
‫הוא בן 40 ואני אוהב אותו, בסדר?‬

52
00:02:59,640 --> 00:03:03,320
‫אמרתי לו, "נראה לי שאני מפחד‬
‫מהרגע שבו אני רוכן קדימה לנשיקה".‬

53
00:03:03,960 --> 00:03:05,160
‫הוא נתן לי עצה טובה,‬

54
00:03:05,680 --> 00:03:08,840
‫"אל תפחד מהרגע שבו אתה רוכן קדימה לנשיקה."‬

55
00:03:10,520 --> 00:03:12,440
‫אמרתי, "ו…?" והוא אמר, "כן".‬

56
00:03:13,200 --> 00:03:15,840
‫זאת לא עצה. זאת הכחשה. זה לא עובד.‬

57
00:03:15,920 --> 00:03:18,800
‫"אימא, אני מפחד מהחושך!"‬
‫"אל תפחד מהחושך, טימותה.‬

58
00:03:19,320 --> 00:03:20,960
‫"תחזור למרתף, בבקשה."‬

59
00:03:22,040 --> 00:03:23,280
‫הוא אמר לי,‬

60
00:03:23,360 --> 00:03:26,080
‫"זה מפחיד אותך כי אתה מפחד מדחייה.‬

61
00:03:26,960 --> 00:03:30,720
‫"דייט רביעי, אתה מזמין אותה הנה.‬
‫אני אהיה בחדר שלי ולא אקשיב."‬

62
00:03:30,800 --> 00:03:33,840
‫אמרתי, "מוזר שהרגשת צורך‬
‫לציין את זה, אבל בסדר".‬

63
00:03:33,920 --> 00:03:35,360
‫"היא מצלצלת בפעמון, אתה פותח.‬

64
00:03:35,880 --> 00:03:38,320
‫"אתה מזמין אותה לשבת.‬
‫אתה נותן לה לדבר הרבה זמן.‬

65
00:03:38,840 --> 00:03:41,240
‫"אתה מסתכל לה בעיניים. אתה קוטע אותה.‬

66
00:03:41,320 --> 00:03:42,720
‫"ואז אתה אומר…‬

67
00:03:44,160 --> 00:03:46,320
‫"קדימה, תמצצי לי."‬

68
00:03:46,400 --> 00:03:47,760
‫לא, אני צוחק!‬

69
00:03:48,440 --> 00:03:49,440
‫הוא אמר לי…‬

70
00:03:50,320 --> 00:03:51,960
‫אולי אני אדבר ככה כל המופע?‬

71
00:03:52,040 --> 00:03:53,520
‫הוא אמר לי…‬

72
00:03:54,240 --> 00:03:56,800
‫"אתה קוטע אותה ואומר, 'סליחה,‬

73
00:03:57,440 --> 00:04:00,560
‫'ייתכן שאנשק אותך‬
‫מתישהו בשלוש הדקות הבאות. תמשיכי.'‬

74
00:04:00,640 --> 00:04:02,280
‫"אם היא תגיד, 'לא, תודה'.‬

75
00:04:02,360 --> 00:04:03,280
‫"אל תנשק אותה."‬

76
00:04:04,280 --> 00:04:06,720
‫טכניקה טובה מאוד שמבוססת על מתן הסכמה.‬

77
00:04:07,560 --> 00:04:09,240
‫הוא אמר, "אבל אם היא תגיד…‬

78
00:04:14,960 --> 00:04:15,880
‫"'בסדר.'"‬

79
00:04:18,840 --> 00:04:21,520
‫הוא אמר, "אם היא מצייצת כמו פרגית,‬
‫סימן שהיא שמחה".‬

80
00:04:22,120 --> 00:04:24,080
‫משפט של מיזוגנים מהאייטיז.‬

81
00:04:24,640 --> 00:04:28,120
‫כזה, "אם היא מכשכשת בזנב, זה סימן טוב".‬
‫הכי איש מערות.‬

82
00:04:28,640 --> 00:04:32,400
‫זו הייתה העצה שקיבלתי.‬
‫אני מזמין אותה לדייט רביעי. אני לחוץ נורא.‬

83
00:04:32,480 --> 00:04:34,440
‫היא מאחרת, כי היא בחורה עם קלאסה.‬

84
00:04:35,840 --> 00:04:38,240
‫אז היה לי זמן לחשוב מאחורי הדלת.‬

85
00:04:38,320 --> 00:04:41,480
‫אני חושב שאני יודע‬
‫למה אני לא יודע איך לנשק בחורות.‬

86
00:04:42,200 --> 00:04:43,520
‫בגלל ההורים שלי.‬

87
00:04:44,160 --> 00:04:46,480
‫הם הדוגמה היחידה שלי לזוגיות.‬

88
00:04:46,560 --> 00:04:49,480
‫הם יחד כבר 30 שנה,‬
‫ומעולם לא ראיתי אותם מתנשקים.‬

89
00:04:49,560 --> 00:04:51,120
‫אפילו לא גילוי חיבה אחד.‬

90
00:04:51,200 --> 00:04:54,160
‫כמו שני אנשים שמחבבים זה את זה,‬
‫אבל לא בהגזמה.‬

91
00:04:54,680 --> 00:04:56,440
‫כמו שני עובדים במשרד‬

92
00:04:57,080 --> 00:04:59,120
‫שהבוס שלהם אמר להם, "שניכם,‬

93
00:04:59,760 --> 00:05:01,880
‫"יש לכם עד יום שני להגיש לי משפחה."‬

94
00:05:01,960 --> 00:05:03,680
‫והם היו כזה, "הבוס אמר!"‬

95
00:05:03,760 --> 00:05:07,480
‫אני לא מבין את הדינמיקה שלהם כזוג.‬
‫לפעמים אני הולך לאכול בבית.‬

96
00:05:07,560 --> 00:05:10,920
‫אני מצלצל בפעמון. הם פותחים, "שלום, בן!"‬

97
00:05:11,960 --> 00:05:14,080
‫הם כמו סימס. זה כל כך מוזר.‬

98
00:05:14,160 --> 00:05:15,000
‫"מה שלומך?"‬

99
00:05:16,720 --> 00:05:17,680
‫"אני בסדר…"‬

100
00:05:18,680 --> 00:05:21,800
‫אני מסתכל עליהם וחושב, "איך נולדתי?"‬

101
00:05:22,480 --> 00:05:24,160
‫יש לי חמישה אחים ואחיות.‬

102
00:05:24,240 --> 00:05:28,720
‫כולנו נולדנו במרווחים של שלוש שנים,‬
‫וזה מתמטי מדי בשבילי.‬

103
00:05:29,920 --> 00:05:31,120
‫אבל יש לי תאוריה.‬

104
00:05:31,760 --> 00:05:32,960
‫כל שלוש שנים,‬

105
00:05:36,040 --> 00:05:37,880
‫ההורים שלי שוכרים חדר ישיבות.‬

106
00:05:39,040 --> 00:05:41,400
‫הם לובשים בגדים מחויטים ו…‬

107
00:05:43,640 --> 00:05:44,560
‫פקידי סקס.‬

108
00:05:44,640 --> 00:05:47,640
‫אני מדמיין לעצמי‬
‫שזה מפגש רשמי מאוד, מעונב מאוד.‬

109
00:05:47,720 --> 00:05:49,880
‫"שלום." לחיצת יד.‬

110
00:05:49,960 --> 00:05:51,640
‫אני מניח שאבא שלי משפשף קצת.‬

111
00:05:52,160 --> 00:05:55,160
‫היא לוקחת את זה ביד ומיישמת על האזור.‬

112
00:05:55,240 --> 00:05:59,800
‫היא שוכבת על הגב‬
‫ומשאירה את זה להשריה. כמו חליטת תה.‬

113
00:06:00,560 --> 00:06:01,880
‫חליטת תה אימא.‬

114
00:06:02,960 --> 00:06:04,560
‫זו התאוריה שלי. לא יודע.‬

115
00:06:06,480 --> 00:06:07,800
‫לי מותר, היא אימא שלי.‬

116
00:06:08,520 --> 00:06:11,840
‫אבל לא לעניין שאתם צחקתם. לא.‬

117
00:06:12,480 --> 00:06:16,120
‫ההורים שלי אוהבים זה את זה,‬
‫הם פשוט לא מסתכלים זה על זה.‬

118
00:06:17,080 --> 00:06:20,800
‫אני נהנה לעקוץ על זה את אימא שלי.‬
‫אני נהנה לעקוץ אותה בכלל, ועל זה בפרט.‬

119
00:06:20,880 --> 00:06:22,680
‫לפעמים אני בא הביתה כדי לעצבן אותה.‬

120
00:06:22,760 --> 00:06:25,920
‫אני אומר לה, "את לא אוהבת את אבא.‬
‫את אף פעם לא מסתכלת עליו.‬

121
00:06:26,440 --> 00:06:29,040
‫"את יכולה לדבר איתי.‬
‫אני הבן שלך. בואי נדבר."‬

122
00:06:29,640 --> 00:06:32,360
‫זה מחרפן אותה.‬
‫"מה יש לך? למה אתה מדבר ככה?"‬

123
00:06:32,920 --> 00:06:36,240
‫הוא עומד שני מטר ממנה, ואני אומר,‬
‫"היי! את לא אוהבת אותו?‬

124
00:06:37,440 --> 00:06:40,840
‫"את יכולה לדבר איתי,‬
‫גם אם אני ישן. בואי נדבר!"‬

125
00:06:41,760 --> 00:06:45,040
‫בסוף נשבר לה והיא אמרה,‬
‫"אתה לא מבין כלום, צוציק".‬

126
00:06:48,160 --> 00:06:52,000
‫היא אמרה, "באהבה, פנאיוטיס,‬
‫לא חשוב אם אתם מסתכלים זה לזה בעיניים,‬

127
00:06:52,080 --> 00:06:54,360
‫"העיקר הוא ששניכם מסתכלים לאותו כיוון.‬

128
00:06:54,440 --> 00:06:55,560
‫"לאותו כיוון."‬

129
00:06:56,440 --> 00:06:57,320
‫זה ריגש אותי.‬

130
00:06:58,080 --> 00:07:01,160
‫התרגשתי כשהיא אמרה את זה,‬
‫אבל אני לא מפגין רגשות.‬

131
00:07:01,720 --> 00:07:03,160
‫הגבתי בצורה מוזרה.‬

132
00:07:03,680 --> 00:07:05,560
‫פשוט דחפתי את אימא שלי‬

133
00:07:06,280 --> 00:07:08,480
‫ואמרתי, "את מדברת שטויות!"‬

134
00:07:09,000 --> 00:07:10,520
‫צרחתי לה בפרצוף‬

135
00:07:10,600 --> 00:07:12,040
‫בקול חנוק‬

136
00:07:12,560 --> 00:07:13,800
‫של זקנה גזענית.‬

137
00:07:14,720 --> 00:07:17,360
‫הקול של האישה שפותחת את התריסים שלה בלילה,‬

138
00:07:17,440 --> 00:07:18,440
‫"יותר מדי ערבים!"‬

139
00:07:19,840 --> 00:07:23,920
‫אתם מכירים את האישה הזאת, נכון?‬
‫זה היה הקול שלי. זה יצא לי באופן טבעי.‬

140
00:07:24,640 --> 00:07:26,840
‫והכי גרוע זה שהאישה הזאת צודקת.‬

141
00:07:27,680 --> 00:07:29,160
‫אימא שלי! אימא שלי צודקת!‬

142
00:07:29,760 --> 00:07:30,880
‫סליחה. אופס.‬

143
00:07:32,120 --> 00:07:34,800
‫התבלבלתי כי אימא שלי היא האישה הזאת. אבל…‬

144
00:07:35,560 --> 00:07:36,880
‫זו הייתה בדיחה! טוב!‬

145
00:07:37,680 --> 00:07:41,120
‫לאחרונה הבנתי למה היא התכוונה‬
‫כשהיא אמרה שהעיקר הוא להסתכל לאותו כיוון.‬

146
00:07:41,200 --> 00:07:43,200
‫אכלתי ארוחת ערב אצל ההורים שלי.‬

147
00:07:43,800 --> 00:07:45,120
‫אכלנו בדממה,‬

148
00:07:46,080 --> 00:07:47,560
‫כי אנחנו לא יודעים לתקשר.‬

149
00:07:48,960 --> 00:07:50,040
‫ו…‬

150
00:07:51,680 --> 00:07:54,040
‫בכל קיץ ב-15 השנים האחרונות‬

151
00:07:54,120 --> 00:07:57,400
‫אימא שלי שוכרת בית נופש עם אגם‬
‫כדי שאבא שלי יוכל לדוג.‬

152
00:07:57,920 --> 00:07:59,680
‫זאת אהבה? אין לי מושג.‬

153
00:08:00,760 --> 00:08:03,280
‫באותה שנה היא נזכרה מאוחר,‬
‫ולא נשאר שום בית עם אגם.‬

154
00:08:03,360 --> 00:08:06,600
‫בשלב הזה עוד לא ידענו. אכלנו בדממה מוחלטת.‬

155
00:08:06,680 --> 00:08:09,320
‫בתוך אימא שלי מתחוללת סערת רגשות.‬

156
00:08:10,080 --> 00:08:12,600
‫היא בוהה באבא שלי, היא נושמת עמוק ו…‬

157
00:08:13,280 --> 00:08:14,720
‫"טוב,‬

158
00:08:15,400 --> 00:08:18,080
‫"אני מצטערת, לא מצאתי בית נופש עם אגם."‬

159
00:08:18,600 --> 00:08:19,440
‫הוא אכל.‬

160
00:08:20,240 --> 00:08:21,760
‫הוא אמר לה, "ו…?"‬

161
00:08:23,280 --> 00:08:24,760
‫היא אמרה, "טוב,‬

162
00:08:25,760 --> 00:08:28,960
‫"לא מצאתי בית עם אגם, אז לא תוכל לדוג."‬

163
00:08:29,640 --> 00:08:31,160
‫הוא אמר לה, "ו…?"‬

164
00:08:32,440 --> 00:08:34,120
‫היא אמרה, "טוב…‬

165
00:08:35,440 --> 00:08:37,240
‫"מה יש לטמבל הזה?‬

166
00:08:38,840 --> 00:08:40,480
‫"אתה הרי אוהב לדוג."‬

167
00:08:41,000 --> 00:08:42,080
‫הוא אמר, "לא".‬

168
00:08:44,920 --> 00:08:46,920
‫העפעף של אימא שלי התחיל לרעוד.‬

169
00:08:47,520 --> 00:08:48,640
‫היא אמרה, "בטח שכן.‬

170
00:08:49,280 --> 00:08:53,000
‫"אתה אוהב לדוג. אני שוכרת‬
‫בית עם אגם כבר 15 שנה כדי שתוכל לדוג."‬

171
00:08:53,080 --> 00:08:54,520
‫"אני דג כבר 15 שנה‬

172
00:08:54,600 --> 00:08:57,040
‫"כי את שוכרת בית עם אגם כבר 15 שנה!‬

173
00:08:57,680 --> 00:08:59,600
‫"מה עוד יש לעשות בפואטו-שאראנט?"‬

174
00:08:59,680 --> 00:09:02,240
‫הוא התחיל לרעוד. הוא קם והלך למיטה.‬

175
00:09:02,760 --> 00:09:04,640
‫הייתי באמצע האוכל. זה היה מביך.‬

176
00:09:05,360 --> 00:09:07,800
‫אמרתי להם, "זה להסתכל באותו כיוון?‬

177
00:09:09,360 --> 00:09:11,160
‫"אחד מכם פוזל.‬

178
00:09:11,840 --> 00:09:12,840
‫"תיזהרו."‬

179
00:09:15,040 --> 00:09:17,680
‫זה מה שראיתי בבית,‬
‫אז ברור שאני לא יכול לנשק בחורה.‬

180
00:09:17,760 --> 00:09:19,160
‫אני עובד על זה, אבל עוד לא.‬

181
00:09:19,720 --> 00:09:21,960
‫חיכיתי מאחורי הדלת לדייט הרביעי.‬

182
00:09:22,040 --> 00:09:24,200
‫אני מנשק אותה על הלחי ומזמין אותה לשבת.‬

183
00:09:24,280 --> 00:09:25,360
‫היא יפהפייה.‬

184
00:09:25,440 --> 00:09:26,800
‫אני מנסה להיראות נינוח.‬

185
00:09:28,320 --> 00:09:31,440
‫לפי "שיטת שלוש הדקות" של השותף שלי,‬
‫אני צריך לקטוע אותה.‬

186
00:09:31,960 --> 00:09:32,880
‫אבל אני ביישן.‬

187
00:09:33,600 --> 00:09:35,840
‫לרוב לא,‬
‫אבל אני נלחץ כשאני עם מישהי שאני מחבב.‬

188
00:09:35,920 --> 00:09:37,240
‫אז אני מעודד את עצמי.‬

189
00:09:37,320 --> 00:09:38,880
‫"קדימה, אתה מסוגל.‬

190
00:09:40,040 --> 00:09:41,760
‫"פשוט תקטע אותה. זה לא מסובך.‬

191
00:09:42,800 --> 00:09:43,880
‫"אני אספור לאחור.‬

192
00:09:45,440 --> 00:09:46,280
‫"מאה…"‬

193
00:09:48,200 --> 00:09:49,480
‫אני מסתכל עליה ואומר…‬

194
00:09:50,160 --> 00:09:51,000
‫"היי!"‬

195
00:09:51,520 --> 00:09:53,080
‫קצת אינטנסיבי מדי!‬

196
00:09:53,160 --> 00:09:54,560
‫היא קפצה והסתכלה עליי.‬

197
00:09:54,640 --> 00:09:55,720
‫אני נשבע שזה נכון.‬

198
00:09:55,800 --> 00:09:57,960
‫הייתי בפניקה. אמרתי, "היי!"‬

199
00:10:00,480 --> 00:10:01,520
‫"מה קרה?"‬

200
00:10:01,600 --> 00:10:03,560
‫אמרתי, "אני צריך לשירותים".‬

201
00:10:04,240 --> 00:10:06,760
‫אלתרתי. הזזתי ככה את הידיים.‬

202
00:10:06,840 --> 00:10:08,520
‫נעלתי את עצמי בשירותים.‬

203
00:10:08,600 --> 00:10:11,200
‫חשבתי לעצמי במשך עשר שניות, "מה עשית?‬

204
00:10:11,760 --> 00:10:12,720
‫"מה קרה עכשיו?"‬

205
00:10:12,800 --> 00:10:14,960
‫האימה השתלטה עליי. חשבתי,‬

206
00:10:15,800 --> 00:10:18,760
‫"היא תשמע שאני לא עושה כלום.‬
‫היא לא תסמוך עליי!"‬

207
00:10:18,840 --> 00:10:21,400
‫היה לי רעיון.‬
‫רוקנתי את מחזיק מברשת השיניים,‬

208
00:10:21,480 --> 00:10:22,880
‫מילאתי אותו במים ו…‬

209
00:10:24,800 --> 00:10:25,640
‫שפכתי.‬

210
00:10:26,720 --> 00:10:28,960
‫חשבתי, "לך לטיפול, פנאיוטיס.‬

211
00:10:29,640 --> 00:10:30,560
‫"הגיע הזמן.‬

212
00:10:31,080 --> 00:10:34,880
‫"אתה מזייף פיפי קטן‬
‫בשביל בחורה שזה לא מעניין אותה‬

213
00:10:34,960 --> 00:10:37,080
‫"כי אתה מפחד לנשק אותה. זה לא תקין."‬

214
00:10:38,320 --> 00:10:40,440
‫אני חוזר לסלון. אני לחוץ.‬

215
00:10:41,120 --> 00:10:42,160
‫היה לי פיפי,‬

216
00:10:42,240 --> 00:10:45,080
‫כי מים שמטפטפים לתוך האסלה‬
‫נשמעים בדיוק כמו פיפי.‬

217
00:10:45,160 --> 00:10:48,760
‫אבל אני לא יכול להוריד את המים‬
‫פעמיים ברצף. כזה, "לא…‬

218
00:10:49,400 --> 00:10:52,720
‫"זה לא מה שאת חושבת.‬
‫אני לא אוהב לעשות פיפי גדול.‬

219
00:10:54,040 --> 00:10:56,920
‫"אני מעדיף לעשות‬
‫שניים קטנים עם הפסקה באמצע.‬

220
00:10:57,000 --> 00:10:58,960
‫"אני עושה את הפיפי הראשון,‬

221
00:10:59,480 --> 00:11:03,080
‫"אני עוצר בכוונה,‬
‫וכשמתחיל להציק לי, אני ממשיך.‬

222
00:11:03,800 --> 00:11:05,160
‫"זה הפיפי השני.‬

223
00:11:05,240 --> 00:11:08,600
‫"אל תשפטי אותי. זה שלי, זה הקטע שלי.‬

224
00:11:08,680 --> 00:11:09,960
‫"הגן הפרטי שלי."‬

225
00:11:10,720 --> 00:11:11,560
‫לא.‬

226
00:11:12,360 --> 00:11:13,680
‫אני חוזר לסלון.‬

227
00:11:14,480 --> 00:11:15,560
‫אני מזיע.‬

228
00:11:16,320 --> 00:11:19,160
‫אני מסתכל עליה‬
‫ופתאום כל המגננות שלי יורדות.‬

229
00:11:19,240 --> 00:11:21,160
‫אני קוטע אותה ואומר, "סליחה,‬

230
00:11:21,720 --> 00:11:24,960
‫"ייתכן שאנשק אותך‬
‫מתישהו בשלוש הדקות הבאות. תמשיכי."‬

231
00:11:26,520 --> 00:11:27,440
‫איזה תותח!‬

232
00:11:29,080 --> 00:11:29,920
‫היא אמרה…‬

233
00:11:35,680 --> 00:11:37,240
‫"אתה כזה מוזר!‬

234
00:11:40,200 --> 00:11:41,160
‫"בסדר."‬

235
00:11:46,480 --> 00:11:50,400
‫תוך שנייה יצא ממני איש המערות‬
‫ואמרתי לעצמי בראש, "תצייצי!‬

236
00:11:50,480 --> 00:11:51,600
‫"קדימה, פרגית שלי!"‬

237
00:11:52,200 --> 00:11:54,600
‫תוך שנייה הפכתי לחרא קטן!‬

238
00:11:55,640 --> 00:11:58,440
‫ראיתי בעיניים שלה שהיא רוצה שאנשק אותה.‬

239
00:11:59,200 --> 00:12:02,000
‫לא פחדתי מדחייה. זה היה רגע קטן וחמוד.‬

240
00:12:02,080 --> 00:12:04,160
‫שתי דקות עוברות. הלב שלי דופק.‬

241
00:12:04,240 --> 00:12:06,760
‫שתי דקות ו-30 שניות. שתי דקות ו-40 שניות.‬

242
00:12:07,280 --> 00:12:08,480
‫שתי דקות ו-50 שניות.‬

243
00:12:09,320 --> 00:12:10,320
‫שלוש עשרה דקות.‬

244
00:12:11,560 --> 00:12:14,280
‫היא הסתכלה עליי כזה, "לא אמרנו…?"‬

245
00:12:15,760 --> 00:12:16,960
‫לא יכולתי לנשק אותה.‬

246
00:12:18,040 --> 00:12:19,320
‫אני שומע אתכם!‬

247
00:12:20,400 --> 00:12:21,320
‫אני לא מפחד!‬

248
00:12:21,840 --> 00:12:24,920
‫אני לא מפחד להתנשק! אני מפחד להיפגע.‬

249
00:12:25,440 --> 00:12:27,280
‫אני בטוח שכשאתה מנשק מישהי…‬

250
00:12:27,360 --> 00:12:30,440
‫כלומר, נשיקה אמיתית.‬
‫זה נדיר, אבל כשזה אמיתי יודעים.‬

251
00:12:30,520 --> 00:12:32,120
‫יש לך פרפרים בבטן.‬

252
00:12:32,720 --> 00:12:35,280
‫ברגע הזה אתה הכי פגיע.‬

253
00:12:35,360 --> 00:12:36,680
‫כי בפעולה אחת,‬

254
00:12:37,240 --> 00:12:39,840
‫סימבולית וטיפשית כמו…‬

255
00:12:41,440 --> 00:12:43,160
‫אתה שופך את הרגשות ששמרת בבטן‬

256
00:12:43,240 --> 00:12:45,880
‫במשך כל השבועות או החודשים שחשבת עליה.‬

257
00:12:45,960 --> 00:12:49,040
‫אתה אוזר אומץ ומגיש לה אותם על מגש של כסף.‬

258
00:12:49,600 --> 00:12:51,200
‫אתה מסתכל לה בעיניים.‬

259
00:12:51,280 --> 00:12:54,800
‫אתה מחכה לרגע הנכון‬
‫כדי להציע לה בהכנעה את מגש הרגשות שלך.‬

260
00:12:55,920 --> 00:12:57,720
‫וזה נורא, כי היא יכולה לעשות,‬

261
00:12:58,640 --> 00:12:59,480
‫"לא!"‬

262
00:13:00,200 --> 00:13:02,440
‫ואתה כזה, "הכול טוב. בקטנה.‬

263
00:13:03,800 --> 00:13:04,720
‫"קורה.‬

264
00:13:04,800 --> 00:13:06,240
‫"ברור, את צוחקת?‬

265
00:13:06,320 --> 00:13:07,720
‫"רק המעז מצליח.‬

266
00:13:07,800 --> 00:13:09,640
‫"ברור, סילבי, את צוחקת?‬

267
00:13:10,880 --> 00:13:13,720
‫"אכפת לך שאלך לישון? היום היה מתיש.‬

268
00:13:13,800 --> 00:13:15,960
‫"להרים את זה? ברור.‬

269
00:13:16,040 --> 00:13:17,920
‫"את צוחקת? אני לא מבולגן.‬

270
00:13:18,000 --> 00:13:21,360
‫"לא, זה נשבר,‬
‫אבל זה רק הביטחון העצמי שלי."‬

271
00:13:21,440 --> 00:13:22,400
‫זה מבעית אותי.‬

272
00:13:24,280 --> 00:13:25,520
‫זה מפחיד אותי נורא.‬

273
00:13:26,280 --> 00:13:29,120
‫למדתי לאחרונה שכשמנשקים מישהו,‬

274
00:13:29,200 --> 00:13:30,440
‫החיידקים ב…‬

275
00:13:30,520 --> 00:13:32,320
‫זה לא ימצא חן בעיניכם.‬

276
00:13:32,880 --> 00:13:37,480
‫החיידקים בפיו של האדם שנישקת‬
‫נשארים בתוכך ארבע שנים אחרי הנשיקה.‬

277
00:13:39,080 --> 00:13:42,000
‫האנשים שנישקו לוזרים עושים עכשיו, "מה?‬

278
00:13:43,080 --> 00:13:46,080
‫"מה הבחור עם החולצה במכנסיים אמר?‬
‫מה, סטיב ג'ובס?"‬

279
00:13:46,600 --> 00:13:47,760
‫זו האמת.‬

280
00:13:48,400 --> 00:13:52,320
‫תחפשו בגוגל כשתחזרו הביתה.‬
‫הפה שלכם מלא באנשים מהעבר.‬

281
00:13:52,880 --> 00:13:54,320
‫הפה שלכם הוא Airbnb.‬

282
00:13:55,560 --> 00:13:56,920
‫אני בית נופש קטן.‬

283
00:13:57,800 --> 00:13:59,800
‫אין הרבה מבקרים. בפואטו-שאראנט.‬

284
00:14:00,880 --> 00:14:01,880
‫"שלום!‬

285
00:14:02,600 --> 00:14:06,080
‫"ברוכים הבאים לבית הנופש 'פריחת הלבנדר'!‬

286
00:14:06,880 --> 00:14:08,240
‫"איך הייתה הנסיעה?"‬

287
00:14:09,960 --> 00:14:10,800
‫זה אני.‬

288
00:14:18,120 --> 00:14:19,160
‫לא יכולתי לעשות את זה.‬

289
00:14:19,840 --> 00:14:22,440
‫אין דבר מסרס יותר מנשיקה כושלת.‬

290
00:14:23,280 --> 00:14:25,040
‫היא חוזרת הביתה, יש לה עבודה בבוקר.‬

291
00:14:25,120 --> 00:14:28,200
‫אני מלווה אותה לדלת.‬
‫היא עוצרת בפעם האחרונה.‬

292
00:14:30,160 --> 00:14:32,000
‫נשיקה על הלחי. נורא.‬

293
00:14:32,560 --> 00:14:35,040
‫היא אמרה, "טוב, נתראה בפעם הבאה".‬

294
00:14:35,560 --> 00:14:36,840
‫אמרתי, "כן".‬

295
00:14:37,680 --> 00:14:39,360
‫ואז טרקתי את הדלת.‬

296
00:14:40,400 --> 00:14:42,520
‫זה נראה כאילו הפלקתי לה בישבן. לא.‬

297
00:14:43,720 --> 00:14:45,000
‫אני פשוט גרוע בפנטומימה.‬

298
00:14:45,600 --> 00:14:47,760
‫נשיקה? זה לא. אבל, "זוזי, פרינססה.‬

299
00:14:48,440 --> 00:14:51,520
‫"עופי מפה או שאזרוק אותך החוצה.‬
‫כן, סעי בזהירות." לא.‬

300
00:14:51,600 --> 00:14:54,560
‫אני פשוט גרוע בפנטומימה.‬
‫אני לא יודע איך לטרוק דלת.‬

301
00:14:56,280 --> 00:14:58,240
‫אני נראה כמו פספרטו. אני לא יודע…‬

302
00:14:59,320 --> 00:15:01,560
‫לא. לא.‬

303
00:15:02,240 --> 00:15:03,520
‫אני טורק את הדלת, בסדר?‬

304
00:15:03,600 --> 00:15:07,240
‫באותו רגע השותף שלי פותח את הדלת שלו.‬
‫הוא אומר, "מה קרה?"‬

305
00:15:07,760 --> 00:15:09,680
‫"אני יודע שהקשבת." "כן."‬

306
00:15:10,520 --> 00:15:11,840
‫הוא כבר לא משקר.‬

307
00:15:11,920 --> 00:15:14,800
‫הוא עובר משבר אמצע החיים.‬
‫הוא אומר רק את האמת.‬

308
00:15:15,320 --> 00:15:17,320
‫הוא אמר , "שמעתי אותה, היא צייצה.‬

309
00:15:17,920 --> 00:15:21,480
‫"היא רצתה שתנשק אותה.‬
‫הפחד היה רק בראש שלך."‬

310
00:15:22,240 --> 00:15:25,560
‫זה חרפן אותי. אמרתי, "אתה לא אבא שלי!"‬

311
00:15:26,840 --> 00:15:28,720
‫הוא העניש אותי ושלח אותי למיטה.‬

312
00:15:30,240 --> 00:15:31,280
‫לא יכולתי לישון.‬

313
00:15:32,000 --> 00:15:36,000
‫היו לי נדודי שינה. זה שיגע אותי.‬
‫בעצם, נמאס לי מהמונח הזה.‬

314
00:15:36,680 --> 00:15:38,480
‫נדודי שינה. זה שקר.‬

315
00:15:39,200 --> 00:15:41,600
‫זה תירוץ שמסתיר את האמת.‬

316
00:15:42,440 --> 00:15:43,640
‫"אתה נראה עייף, ברטרן!"‬

317
00:15:43,720 --> 00:15:45,760
‫"כן, יש לי נדודי שינה. אני בסדר."‬

318
00:15:46,560 --> 00:15:47,640
‫בואו נגיד את האמת.‬

319
00:15:48,160 --> 00:15:49,720
‫בואו נלמד להגיד, "נכון.‬

320
00:15:49,800 --> 00:15:53,880
‫"כרגע יש לי בעיות בחיים,‬
‫אבל אני לא יכול לחשוב על זה במהלך היום.‬

321
00:15:55,760 --> 00:15:57,240
‫"אז אני חושב על זה בלילה.‬

322
00:15:57,840 --> 00:15:58,760
‫"ואני בוכה.‬

323
00:15:59,720 --> 00:16:02,840
‫"ובגלל שאני שוכב במיטה,‬
‫הדמעות זולגות לי לתוך האוזניים‬

324
00:16:03,760 --> 00:16:05,440
‫"ואני מקשיב לעצב שלי.‬

325
00:16:06,480 --> 00:16:08,120
‫"איך היה הסופ"ש שלך בסוון, אריק?"‬

326
00:16:12,120 --> 00:16:13,440
‫כולנו נרוויח מזה.‬

327
00:16:15,960 --> 00:16:17,080
‫זה כל מה שאני אומר.‬

328
00:16:17,880 --> 00:16:18,720
‫זה הכעיס אותי.‬

329
00:16:18,800 --> 00:16:21,920
‫אבא שלי תמיד אמר, "זה רק בראש שלך".‬

330
00:16:22,560 --> 00:16:24,640
‫הלכתי אליו, והוא אמר, "אתה עצוב?‬

331
00:16:26,000 --> 00:16:27,280
‫"זה רק בראש שלך.‬

332
00:16:28,240 --> 00:16:30,600
‫"אין טעם לבכות. זה לא יעזור.‬

333
00:16:31,920 --> 00:16:32,880
‫"תפרים?‬

334
00:16:34,160 --> 00:16:35,200
‫"זה רק בראש שלך."‬

335
00:16:36,000 --> 00:16:37,040
‫"יורד לי דם."‬

336
00:16:37,120 --> 00:16:38,240
‫"זה רק בראש שלך."‬

337
00:16:38,760 --> 00:16:41,200
‫"זה היה בראש שלי. עכשיו זה יוצא."‬

338
00:16:42,360 --> 00:16:45,360
‫לאבא שלי יש תפיסה מיושנת של גבריות.‬

339
00:16:45,960 --> 00:16:48,000
‫אבא שלי חושב שגבר צריך להיות חזק,‬

340
00:16:48,080 --> 00:16:50,680
‫בטוח בעצמו, קצת מצחיק, קצת פלרטטן,‬

341
00:16:50,760 --> 00:16:51,840
‫אבל לעולם לא פגיע.‬

342
00:16:52,360 --> 00:16:56,400
‫אבא שלי מכחיש שני דברים בחיים.‬
‫הוא מכחיש רגשות. מבחינתו הם לא קיימים.‬

343
00:16:57,120 --> 00:16:58,080
‫ופסי האטה.‬

344
00:16:59,200 --> 00:17:00,600
‫גם הם לא קיימים.‬

345
00:17:00,680 --> 00:17:02,880
‫אנחנו עוברים מעל פס האטה במהירות 70 קמ"ש.‬

346
00:17:03,400 --> 00:17:04,440
‫"זה היה פס האטה."‬

347
00:17:04,520 --> 00:17:05,880
‫"איך הגעת לזה?"‬

348
00:17:06,560 --> 00:17:09,920
‫אני צריך להתווכח איתו‬
‫על זה שהמצח שלי נתקע בתקרה של האוטו.‬

349
00:17:10,440 --> 00:17:12,840
‫זה מחרפן אותי. לא מזמן‬

350
00:17:12,920 --> 00:17:15,440
‫היינו במסעדה, והוא הזמין קפה לדרך.‬

351
00:17:15,960 --> 00:17:17,280
‫אני לא יודע למה.‬

352
00:17:17,360 --> 00:17:20,360
‫בזמן האחרון הוא אוהב להגיד,‬
‫"קפה לדרך. אין לי זמן".‬

353
00:17:20,920 --> 00:17:21,760
‫יש לו זמן.‬

354
00:17:22,520 --> 00:17:23,840
‫אני מכיר את הלו"ז שלו.‬

355
00:17:24,720 --> 00:17:26,280
‫יש לו הרבה זמן לא מנוצל.‬

356
00:17:27,160 --> 00:17:29,080
‫אנחנו במכונית. הוא עם הקפה שלו.‬

357
00:17:29,160 --> 00:17:30,240
‫עלינו על פס האטה.‬

358
00:17:30,320 --> 00:17:31,960
‫ואני רואה על הירך שלו‬

359
00:17:32,040 --> 00:17:34,240
‫כתם קפה קטן.‬

360
00:17:34,960 --> 00:17:36,920
‫אני מתחרפן. "זה היה פס האטה, לא?‬

361
00:17:37,440 --> 00:17:39,120
‫"בסדר, סליחה. שאלה זריזה.‬

362
00:17:39,640 --> 00:17:41,760
‫"למה יש לך כתם קפה על הירך?"‬

363
00:17:42,280 --> 00:17:44,440
‫הוא ענה… זאת לא בדיחה.‬

364
00:17:44,960 --> 00:17:46,880
‫אני פשוט מתאר רגע קטן בחיים.‬

365
00:17:47,640 --> 00:17:48,560
‫הוא אמר לי…‬

366
00:17:53,520 --> 00:17:55,440
‫"ככה אני שותה את הקפה שלי."‬

367
00:18:01,040 --> 00:18:02,880
‫כבר לא אכפת לו.‬

368
00:18:03,600 --> 00:18:05,800
‫זה מטורף, מבחינתו ככה גבר צריך להיות.‬

369
00:18:05,880 --> 00:18:07,960
‫"אני צודק כי אמרתי שאני צודק!"‬

370
00:18:08,680 --> 00:18:10,840
‫הוא חינך אותנו ככה מגיל צעיר!‬

371
00:18:11,440 --> 00:18:13,920
‫הייתי בן שמונה.‬

372
00:18:14,000 --> 00:18:15,480
‫יצאנו לחופשה בבית נופש.‬

373
00:18:19,040 --> 00:18:21,040
‫אתם צוחקים על החיים שלי, אבל בסדר.‬

374
00:18:22,360 --> 00:18:24,560
‫אבא שלי, האחים שלי ואני טיילנו ביער.‬

375
00:18:24,640 --> 00:18:26,320
‫זה לא היה טיול כיפי וחינוכי‬

376
00:18:26,400 --> 00:18:28,920
‫כמו הטיולים שאתם זוכרים מהילדות שלכם.‬

377
00:18:29,000 --> 00:18:30,240
‫כזה, "ילדים! בואו!‬

378
00:18:34,200 --> 00:18:35,480
‫"זה עץ מחט."‬

379
00:18:36,720 --> 00:18:39,080
‫לא. מטופש ללחוש כדי לא להפחיד עץ.‬

380
00:18:39,600 --> 00:18:43,880
‫פשוט הלכנו בטור בדממה במשך 45 דקות ביער.‬

381
00:18:43,960 --> 00:18:45,040
‫שקשקנו מפחד!‬

382
00:18:45,120 --> 00:18:46,320
‫היינו כמו בני ערובה‬

383
00:18:47,040 --> 00:18:48,480
‫שנתנו להם להתאוורר לרגע.‬

384
00:18:48,560 --> 00:18:52,600
‫"נחמדים פה ב-FARC,‬
‫נותנים לנו חמש דקות התעמלות ביום.‬

385
00:18:52,680 --> 00:18:54,840
‫"זה לא היה ככה בתקופה של אינגריד."‬

386
00:18:55,520 --> 00:18:59,600
‫אחד האחים שלי בוכה.‬
‫אבא שלי מתעצבן ואומר, "היי!‬

387
00:19:00,680 --> 00:19:01,680
‫"תפסיק לבכות."‬

388
00:19:02,360 --> 00:19:04,800
‫גישה פדגוגית עם אפס אחוזי הצלחה.‬

389
00:19:05,560 --> 00:19:07,120
‫שום ילד אף פעם לא אמר,‬

390
00:19:08,080 --> 00:19:08,920
‫"נכון!‬

391
00:19:10,040 --> 00:19:12,520
‫"זה כל כך מטופש! לא חשבתי על זה!‬

392
00:19:14,240 --> 00:19:15,840
‫"סגרנו את הברז!‬

393
00:19:16,400 --> 00:19:18,120
‫"נעים להכיר. מי אתה?‬

394
00:19:18,200 --> 00:19:20,000
‫"אתה אבא!"‬

395
00:19:20,080 --> 00:19:20,920
‫לא.‬

396
00:19:22,320 --> 00:19:24,800
‫אם ילד מדבר ככה, כדאי שתברחו.‬

397
00:19:25,440 --> 00:19:28,280
‫הוא חצוף, הוא מריץ עליכם דאחקה.‬
‫זה לא סימן טוב.‬

398
00:19:29,040 --> 00:19:30,000
‫הוא ממשיך לבכות.‬

399
00:19:30,080 --> 00:19:33,480
‫אבא שלי עצבני, הוא מתקרב אליו ואומר, "היי.‬

400
00:19:35,480 --> 00:19:36,560
‫"זה רק בראש שלך.‬

401
00:19:38,400 --> 00:19:39,760
‫"אל תיתן לאחרים לראות."‬

402
00:19:40,760 --> 00:19:44,320
‫הוא משתתק, מסתכל עלינו ואומר,‬
‫"אני אלמד אתכם משהו".‬

403
00:19:45,520 --> 00:19:46,640
‫הוא מוריד מכנסיים.‬

404
00:19:47,840 --> 00:19:50,040
‫תירגעו, זה ממש לא הכיוון.‬

405
00:19:50,920 --> 00:19:53,640
‫בכל סיפורי הילדות שלי אבא שלי בתחתונים.‬

406
00:19:53,720 --> 00:19:55,000
‫כל אחד ואבא שלו.‬

407
00:19:55,720 --> 00:19:58,120
‫הוא זורק את המכנסיים שלו ואומר, "היי!‬

408
00:19:58,800 --> 00:20:00,240
‫"תסתכלו עליי!"‬

409
00:20:01,040 --> 00:20:03,000
‫הוא לא שיכור, אבל ככה הוא מדבר.‬

410
00:20:03,520 --> 00:20:06,760
‫אנחנו רואים את אבא שלנו‬
‫נכנס ליער בתחתונים.‬

411
00:20:08,440 --> 00:20:10,200
‫הוא נראה כמו סמור.‬

412
00:20:10,720 --> 00:20:13,200
‫הוא תמיד היה גבר שעיר מאוד. היו לנו חשדות.‬

413
00:20:13,680 --> 00:20:16,000
‫אחרי 20 מטר הוא עוצר ואומר, "היי!‬

414
00:20:17,040 --> 00:20:18,880
‫"יש פה תעלה עם סרפדים!"‬

415
00:20:20,000 --> 00:20:21,000
‫הוא נכנס.‬

416
00:20:21,960 --> 00:20:23,440
‫הוא מתחכך בתעלה.‬

417
00:20:23,520 --> 00:20:26,440
‫זה מוזר.‬
‫אנחנו רואים רק את החזה שלו. זה מפחיד.‬

418
00:20:26,960 --> 00:20:29,800
‫הוא יוצא וניגש לאחי. "היי!‬

419
00:20:36,920 --> 00:20:37,960
‫"אני בוכה?"‬

420
00:20:38,960 --> 00:20:42,360
‫היינו כזה, "אז מתקשרים למועצה לשלום הילד?‬

421
00:20:43,040 --> 00:20:46,000
‫"רק שיחה אחת.‬
‫יפרידו בינינו, אבל נהיה מוגנים."‬

422
00:20:47,120 --> 00:20:50,320
‫לא. פחדנו. אמרנו, "לא. אתה לא בוכה".‬

423
00:20:50,400 --> 00:20:51,680
‫"אני לא בוכה, נכון?‬

424
00:20:53,280 --> 00:20:54,600
‫"רואים? זה גבר אמיתי.‬

425
00:20:55,640 --> 00:20:57,240
‫"לא בוכים גם אם כואב.‬

426
00:21:00,000 --> 00:21:01,800
‫"אם תחצינו את הרגשות שלכם,‬

427
00:21:03,640 --> 00:21:04,840
‫"העולם יטרוף אתכם.‬

428
00:21:06,040 --> 00:21:06,880
‫"מובן?"‬

429
00:21:07,960 --> 00:21:08,960
‫וכולנו‬

430
00:21:09,840 --> 00:21:11,440
‫התחלנו לבכות בבת אחת.‬

431
00:21:12,440 --> 00:21:15,160
‫הוא הפחיד אותנו,‬
‫האיש הגדול, האדום והמתגרד הזה.‬

432
00:21:15,720 --> 00:21:18,240
‫הוא אמר, "מה לא הבנתם?"‬

433
00:21:18,320 --> 00:21:20,800
‫כמו גורדון רמזי ב"בעזרת השף".‬

434
00:21:20,880 --> 00:21:24,200
‫אימא שלי באה לפגוש אותנו.‬
‫היא רואה את הסצנה הזאת מרחוק.‬

435
00:21:24,280 --> 00:21:26,040
‫בעלה בתחתונים,‬

436
00:21:26,120 --> 00:21:29,800
‫בוכה ועצבני מול הילדים שלו, שגם הם בוכים.‬

437
00:21:30,320 --> 00:21:32,480
‫אחי הוריד מכנסיים בלי סיבה.‬

438
00:21:34,040 --> 00:21:35,840
‫בכל משפחה יש אחד מוזר.‬

439
00:21:36,360 --> 00:21:38,960
‫הוא מוריד מכנסיים כשאף אחד לא מסתכל.‬

440
00:21:39,040 --> 00:21:40,480
‫"אימא!‬

441
00:21:41,360 --> 00:21:42,840
‫"אימא, תראי!"‬

442
00:21:44,120 --> 00:21:45,120
‫זה היה אחי…‬

443
00:21:45,200 --> 00:21:46,320
‫זה הייתי אני.‬

444
00:21:47,680 --> 00:21:49,760
‫מצאתי את הייעוד שלי בגיל צעיר, טוב?‬

445
00:21:51,040 --> 00:21:52,520
‫ההורים שלי רבו באותו יום.‬

446
00:21:52,600 --> 00:21:55,040
‫הבנתי משהו חשוב בקשר לזוגיות.‬

447
00:21:55,120 --> 00:21:59,320
‫בגדול, רוב הזוגות הם הפכים מנוגדים.‬

448
00:21:59,400 --> 00:22:00,760
‫אני לא יודע למה.‬

449
00:22:01,760 --> 00:22:04,440
‫ככה זה אצל ההורים שלי.‬
‫אבא שלי מחביא את הרגשות שלו.‬

450
00:22:04,520 --> 00:22:05,840
‫מדכא אותם. קובר אותם.‬

451
00:22:06,360 --> 00:22:09,600
‫אימא שלי משתפת את הרגשות שלה בהגזמה.‬
‫כזה, "הנה, קח.‬

452
00:22:10,320 --> 00:22:12,120
‫"עשה בנשמתי כרצונך.‬

453
00:22:12,640 --> 00:22:16,720
‫"אדוני, לפני שתלך, משוך את החוט הזה.‬
‫זה חוט החיים שלי."‬

454
00:22:17,680 --> 00:22:19,000
‫כמו דמות במחזמר.‬

455
00:22:20,600 --> 00:22:22,040
‫היא חושפת הכול, תמיד.‬

456
00:22:22,120 --> 00:22:23,800
‫מהר מדי, ולכולם.‬

457
00:22:25,440 --> 00:22:29,440
‫זה מעורר באנשים אי נוחות.‬
‫כמו נודיסט שנוחת עליך בהפתעה.‬

458
00:22:30,480 --> 00:22:31,720
‫מכירים את זה?‬

459
00:22:31,800 --> 00:22:33,800
‫אתה מגיע לחוף, כזה…‬

460
00:22:36,160 --> 00:22:37,200
‫החוף ריק,‬

461
00:22:37,280 --> 00:22:38,840
‫אבל הוא עומד מטר וחצי ממך.‬

462
00:22:38,920 --> 00:22:40,880
‫הוא מציג את עצמו. "שלום. ז'אן-קלוד."‬

463
00:22:40,960 --> 00:22:41,800
‫כן!‬

464
00:22:42,840 --> 00:22:47,200
‫"כבר ראיתי לך את הזין,‬
‫אז השם לא ממש קריטי.‬

465
00:22:47,800 --> 00:22:51,000
‫"תלמד להציג את עצמך‬
‫בסדר הנכון, ז'אן-קלוד. זה חשוב."‬

466
00:22:53,360 --> 00:22:54,200
‫זה אותו הדבר.‬

467
00:22:54,800 --> 00:22:58,280
‫ככה זה גם עם רגשות. זה יותר מדי בבת אחת.‬

468
00:22:59,600 --> 00:23:03,760
‫הייתי בסיבוב הופעות לא מזמן‬
‫ואכלתי ארוחת ערב עם המנהלים של האולם.‬

469
00:23:04,280 --> 00:23:06,600
‫אחד מהם הגיע באיחור,‬

470
00:23:06,680 --> 00:23:08,800
‫ושטף של מידע ורגשות פרץ ממנו.‬

471
00:23:08,880 --> 00:23:11,960
‫הרגשתי לא בנוח. הוא נכנס,‬
‫"שלום. נעים להכיר. אני גי.‬

472
00:23:12,040 --> 00:23:13,200
‫"סליחה שאיחרתי.‬

473
00:23:13,280 --> 00:23:15,840
‫"חתמתי על מסמכי הגירושין עם אשתי.‬

474
00:23:16,640 --> 00:23:19,280
‫"גרושתי, ליתר דיוק.‬
‫היי, חבר'ה, אני מנגן בקלרינט!"‬

475
00:23:20,840 --> 00:23:24,680
‫כל הארוחה חשבתי,‬
‫"שים תחתונים על הרגשות שלך, גי.‬

476
00:23:25,960 --> 00:23:27,960
‫"רואים לך את הביצים של הרגשות.‬

477
00:23:29,080 --> 00:23:30,040
‫"זה מוקדם מדי."‬

478
00:23:31,160 --> 00:23:33,240
‫אימא שלי הייתה גלויה איתי מההתחלה.‬

479
00:23:34,480 --> 00:23:38,280
‫היא יצרה אצלי משבר קיומי‬
‫כשהייתי צעיר מאוד, בחטיבת הביניים.‬

480
00:23:38,920 --> 00:23:41,960
‫היינו באוטו, רק שנינו, בדרך לקונסרבטוריון.‬

481
00:23:42,640 --> 00:23:44,480
‫באתי לשבת מאחור, כרגיל.‬

482
00:23:45,000 --> 00:23:47,960
‫היא חוסמת את הדלת ואומרת, "יודע מה?"‬

483
00:23:48,520 --> 00:23:49,560
‫"שב מקדימה."‬

484
00:23:50,440 --> 00:23:51,680
‫פעם ראשונה בחיים שלי!‬

485
00:23:51,760 --> 00:23:53,720
‫זוכרים כמה זה היה משמעותי?‬

486
00:23:54,560 --> 00:23:55,400
‫אמרתי,‬

487
00:23:56,600 --> 00:23:57,440
‫"את בטוחה?"‬

488
00:23:58,120 --> 00:23:58,960
‫היא אמרה,‬

489
00:23:59,760 --> 00:24:00,720
‫"כן, אני בטוחה".‬

490
00:24:02,720 --> 00:24:04,120
‫"אז למה אנחנו לוחשים?"‬

491
00:24:05,160 --> 00:24:07,320
‫אני נכנס לאוטו, כולי מתרגש.‬

492
00:24:07,840 --> 00:24:11,320
‫כזה, "קבלו אותי!" הייתי מאושר.‬

493
00:24:12,000 --> 00:24:14,520
‫ישר חשבתי, "עכשיו תתחיל לשלם מיסים".‬

494
00:24:15,680 --> 00:24:17,240
‫גדלתי עם פחד מרשות המיסים.‬

495
00:24:17,840 --> 00:24:20,520
‫אבא שלי קרא את דוחות המס שלו מולנו ואמר,‬

496
00:24:20,600 --> 00:24:24,000
‫"תיהנו כל עוד אתם ילדים.‬
‫ביום מן הימים הם יגיעו גם אליכם".‬

497
00:24:24,920 --> 00:24:27,640
‫הוא זרק את המשפט המסתורי הזה והלך לישון.‬

498
00:24:28,400 --> 00:24:32,280
‫כמעט כל ערב‬
‫אני ואחי היינו כזה, "המיסים מגיעים?‬

499
00:24:33,000 --> 00:24:35,080
‫"אני לא יודע איך זה עובד. אני לא מבין."‬

500
00:24:37,400 --> 00:24:40,000
‫אני באוטו עם אימא שלי.‬
‫אנחנו נוסעים. קצת חם.‬

501
00:24:40,080 --> 00:24:43,560
‫ואני מאושר,‬
‫כי עכשיו אני אזכה לפתוח את החלון הקדמי.‬

502
00:24:44,280 --> 00:24:46,200
‫החלון האחורי הוא ללוזרים.‬

503
00:24:47,000 --> 00:24:48,160
‫מאחור עושים כזה…‬

504
00:24:50,760 --> 00:24:53,840
‫"אין לי כסף לחלונות חשמליים.‬

505
00:24:54,440 --> 00:24:56,680
‫"אני עושה את זה ידנית."‬

506
00:24:56,760 --> 00:24:57,680
‫מסכנים.‬

507
00:24:58,200 --> 00:24:59,920
‫זוכרים שגיליתם את…‬

508
00:25:03,800 --> 00:25:06,040
‫תוך שנייה אתה תופס תחת על אחרים.‬

509
00:25:06,560 --> 00:25:09,800
‫מקניט את מי שיושב מאחור.‬
‫"אם קר לך, אני אסגור את החלון, קרול."‬

510
00:25:15,560 --> 00:25:17,240
‫אני גרוע בפנטומימה. סליחה.‬

511
00:25:20,720 --> 00:25:23,360
‫אני נראה כאילו אני תוקע לפרה אצבע בעין.‬

512
00:25:27,400 --> 00:25:30,640
‫אנחנו לא יודעים אם היא נהנית מזה.‬
‫זה לא ברור.‬

513
00:25:30,720 --> 00:25:32,080
‫"לא, תפסיק!"‬

514
00:25:32,160 --> 00:25:34,840
‫או, "ואו!‬

515
00:25:37,400 --> 00:25:41,440
‫"עוד! עכשיו בעין השנייה! כן!"‬

516
00:25:46,720 --> 00:25:51,560
‫אני יכול להמשיך ככה עוד חמש דקות,‬
‫אבל אני מבין שרק אני איהנה מזה.‬

517
00:25:52,600 --> 00:25:54,480
‫רציתי שתחוו דעה. זה חשוב.‬

518
00:25:58,800 --> 00:26:00,600
‫אין עוד… לא!‬

519
00:26:00,680 --> 00:26:01,640
‫זה…‬

520
00:26:07,320 --> 00:26:10,480
‫קצת לא לעניין שאתם מוחאים כפיים‬
‫לרעשים מצחיקים ולא לבדיחות,‬

521
00:26:10,560 --> 00:26:12,960
‫אבל אני זורם איתכם. אנחנו באותו ראש.‬

522
00:26:14,200 --> 00:26:17,040
‫באמת, תתקעו לפרה אצבע בעין… סליחה.‬

523
00:26:17,560 --> 00:26:19,680
‫אני אפסיק. אני בטוח שהיא לא תגיב.‬

524
00:26:20,680 --> 00:26:22,880
‫אני מוכן להתערב על זה. אני בטוח.‬

525
00:26:22,960 --> 00:26:24,040
‫לכו לאחו ותנסו.‬

526
00:26:24,680 --> 00:26:25,600
‫היא תהיה כזה…‬

527
00:26:32,040 --> 00:26:34,360
‫"לעזאזל, אני לא רואה כלום בצד ימין. מה…‬

528
00:26:35,760 --> 00:26:36,600
‫"לעזאזל!‬

529
00:26:40,680 --> 00:26:43,720
‫"אני נשבעת שהיה שם עץ!‬
‫אני לא רואה אותו, זה מוזר!‬

530
00:26:44,240 --> 00:26:45,240
‫"ואו!‬

531
00:26:46,160 --> 00:26:49,160
‫"העץ חזר! הכול בסדר!"‬

532
00:26:50,200 --> 00:26:52,160
‫טוב, בואו נתמקד. התפזרתם לי.‬

533
00:26:54,160 --> 00:26:55,440
‫אני פותח את החלון.‬

534
00:26:55,520 --> 00:26:57,200
‫אני באוטו עם אימא שלי.‬

535
00:26:58,120 --> 00:26:59,240
‫אני פותח את החלון.‬

536
00:26:59,880 --> 00:27:02,840
‫אני מרגיש את רוח הקיץ החמה מלטפת את ראשי.‬

537
00:27:03,560 --> 00:27:05,240
‫עולה לי רעיון. משהו טיפשי.‬

538
00:27:05,320 --> 00:27:08,240
‫אתם תדעו על מה אני מדבר.‬
‫הפתיחה של סרטים אמריקאים.‬

539
00:27:08,320 --> 00:27:11,600
‫כביש נטוש. שני חתיכים בקאדילק.‬
‫מעילי עור, משקפי טייסים.‬

540
00:27:12,120 --> 00:27:13,840
‫מוזיקת רוק חזקה מתנגנת ברקע.‬

541
00:27:13,920 --> 00:27:15,960
‫הם פותחים חלון ומוציאים את הזרוע,‬

542
00:27:16,960 --> 00:27:18,960
‫"חופש!"‬

543
00:27:19,040 --> 00:27:20,520
‫אני מת לעשות את זה.‬

544
00:27:21,600 --> 00:27:25,280
‫פתחתי את החלון רק טיפה,‬
‫כי אימא שלי לא מרשה יותר.‬

545
00:27:26,040 --> 00:27:27,200
‫אז בדיסקרטיות‬

546
00:27:28,240 --> 00:27:30,400
‫הוצאתי שלוש אצבעות ככה,‬

547
00:27:31,120 --> 00:27:34,080
‫כמו תמנון שמנסה לברוח ממסעדה יפנית,‬

548
00:27:34,600 --> 00:27:35,960
‫ואני מסתכל על אימא שלי…‬

549
00:27:38,520 --> 00:27:40,320
‫"חופש!‬

550
00:27:40,400 --> 00:27:42,080
‫"אבל לא יותר מדי!"‬

551
00:27:42,760 --> 00:27:45,280
‫אימא שלי פותחת את החלון מהצד שלה,‬
‫ואני נשאב החוצה.‬

552
00:27:45,360 --> 00:27:46,960
‫אני חושב שהיא רוצה שאקפוץ.‬

553
00:27:47,800 --> 00:27:50,480
‫הזרוע שלי לגמרי בחוץ.‬

554
00:27:51,920 --> 00:27:55,120
‫ויש לי רעיון!‬
‫אני אומר לעצמי, "אני אעשה את זה".‬

555
00:27:56,000 --> 00:27:58,680
‫אני לא שם ז… אני שם את היד על הגג.‬

556
00:27:59,520 --> 00:28:02,800
‫ואני אומר לעצמי, "ואו. תירגע, גבר.‬

557
00:28:03,800 --> 00:28:05,760
‫"המיסים יבואו לדפוק אותך. תיזהר."‬

558
00:28:08,320 --> 00:28:09,800
‫אימא שלי שמה מוזיקה.‬

559
00:28:11,040 --> 00:28:13,240
‫היא שמה את "היי ג'וד" של הביטלס.‬

560
00:28:14,040 --> 00:28:17,880
‫אחד השירים הכי טובים בעולם.‬
‫אחד הרגעים הטובים בחיים שלי.‬

561
00:28:18,440 --> 00:28:21,040
‫אני מתבגר, הקיץ מתחיל, הכול אפשרי.‬

562
00:28:21,120 --> 00:28:24,040
‫אני מקדימה עם אימא שלי,‬
‫שנינו מסתכלים לאותו כיוון.‬

563
00:28:24,720 --> 00:28:26,040
‫אנחנו נהנים.‬

564
00:28:26,560 --> 00:28:27,840
‫השמש זורחת, הכול טוב.‬

565
00:28:27,920 --> 00:28:30,880
‫היא מנמיכה את הווליום ואומרת, "יודע מה?‬

566
00:28:32,680 --> 00:28:34,640
‫"אני רוצה שתשמיע את השיר הזה בלוויה שלי."‬

567
00:28:42,240 --> 00:28:44,200
‫היה לי משבר קיומי קטן.‬

568
00:28:44,960 --> 00:28:47,320
‫"בעצם, אני לא אוהב לשבת מקדימה.‬

569
00:28:48,120 --> 00:28:50,000
‫"הגברת מדברת איתי. אני לא אוהב את זה."‬

570
00:28:50,680 --> 00:28:53,040
‫היא רואה שקשה לי ומנמיכה שוב את הווליום.‬

571
00:28:53,120 --> 00:28:55,640
‫"היי, תירגע.‬

572
00:28:55,720 --> 00:28:58,560
‫"הכול בסדר.‬

573
00:29:00,560 --> 00:29:03,200
‫"לא רק אימא תמות.‬
‫כולנו נמות. ככה זה בחיים."‬

574
00:29:03,720 --> 00:29:06,160
‫אימא שלי תמיד אומרת משפט אחד יותר מדי.‬

575
00:29:06,680 --> 00:29:09,000
‫היא על שפת צוק, היא צריכה לעצור.‬

576
00:29:09,080 --> 00:29:12,960
‫היא לא מבינה שכולם מרגישים לא בנוח,‬
‫כי החיישנים החברתיים שלה לא פועלים.‬

577
00:29:13,480 --> 00:29:16,600
‫אז היא חופרת לעצמה בור עמוק יותר‬
‫עם עוד משפטים.‬

578
00:29:17,320 --> 00:29:19,640
‫היא אומרת לי את זה, ואני רואה שהוקל לה.‬

579
00:29:20,600 --> 00:29:23,400
‫ואז הבנתי למה לאימא שלי אין בעיות נפשיות.‬

580
00:29:23,920 --> 00:29:25,280
‫היא מעבירה אותן אלינו.‬

581
00:29:26,240 --> 00:29:28,880
‫זה חכם מאוד. בשביל זה יש ילדים.‬

582
00:29:29,400 --> 00:29:31,720
‫החיים הם מרוץ שליחים מדור לדור.‬

583
00:29:32,240 --> 00:29:34,960
‫אתה מתעייף בשלב מסוים.‬
‫"קח, ילד. זה בשבילך!"‬

584
00:29:35,040 --> 00:29:35,880
‫"מה זה?"‬

585
00:29:35,960 --> 00:29:36,800
‫"טראומה!"‬

586
00:29:39,360 --> 00:29:40,520
‫ככה זה, לדעתי.‬

587
00:29:41,840 --> 00:29:44,400
‫עד היום יש לי סיוט שחוזר על עצמו.‬

588
00:29:44,480 --> 00:29:47,800
‫אימא שלי זורקת אותי למדרכה‬
‫ונוסעת עם שיר של הביטלס ברקע.‬

589
00:29:47,880 --> 00:29:50,120
‫ואני חושב, "כולנו נמות".‬

590
00:29:51,280 --> 00:29:54,920
‫המורה שלי לאקורדיון בא לאסוף אותי.‬
‫השיעור תכף מתחיל.‬

591
00:29:57,600 --> 00:29:58,960
‫למדתי אקורדיון שש שנים.‬

592
00:30:00,200 --> 00:30:03,440
‫כן, זו התגובה המתבקשת.‬
‫אתם תוקעים בי מבט עקום,‬

593
00:30:03,520 --> 00:30:05,240
‫"נשמע שהייתה לך ילדות נהדרת!"‬

594
00:30:05,760 --> 00:30:07,560
‫בהתחלה רציתי לנגן בגיטרה.‬

595
00:30:10,120 --> 00:30:12,040
‫כמו כל הנערים, כדי לעשות סקס.‬

596
00:30:13,120 --> 00:30:14,320
‫זו המטרה של גיטרה.‬

597
00:30:15,000 --> 00:30:16,400
‫גיטרה היא סאבטקסט.‬

598
00:30:17,120 --> 00:30:18,080
‫היא מספרת סיפור.‬

599
00:30:18,160 --> 00:30:20,840
‫גיטרה היא חפץ פאלי.‬

600
00:30:21,680 --> 00:30:24,640
‫אתה מנגן בה על החוף‬
‫בזמן שאתה מסתכל למישהי בעיניים.‬

601
00:30:24,720 --> 00:30:25,720
‫היא מספרת סיפור.‬

602
00:30:27,120 --> 00:30:28,120
‫אבל זה…‬

603
00:30:30,960 --> 00:30:32,880
‫זה סאבטקסט אחר לגמרי, תאמינו לי.‬

604
00:30:33,400 --> 00:30:35,440
‫זה אומר, "אני יודע לבשל נזיד".‬

605
00:30:37,520 --> 00:30:38,600
‫מסר אחר לגמרי.‬

606
00:30:40,280 --> 00:30:42,760
‫שש שנים של אקורדיון כדי לשמח את אבא שלי.‬

607
00:30:42,840 --> 00:30:45,920
‫כשהיינו ילדים,‬
‫אבא שלי לא רצה שנעשה דברים של ילדים.‬

608
00:30:46,000 --> 00:30:48,600
‫האושר שלנו לא היה בראש סדר העדיפויות שלו.‬

609
00:30:49,320 --> 00:30:52,200
‫הוא רצה שנהיה מאושרים בהמשך.‬
‫הוא רצה שנקדיש את הילדות שלנו‬

610
00:30:52,280 --> 00:30:54,960
‫לעבודה על האושר העתידי שלנו בבגרות.‬

611
00:30:57,160 --> 00:30:59,320
‫חשבתי, "אני אראה לו שאני מבוגר.‬

612
00:30:59,400 --> 00:31:01,480
‫"אני אבחר בכלי נגינה של מבוגרים."‬

613
00:31:02,200 --> 00:31:03,360
‫ל'אקורדוניסטו.‬

614
00:31:04,400 --> 00:31:06,000
‫ככה אומרים המקצוענים.‬

615
00:31:06,680 --> 00:31:09,400
‫רעיון דבילי.‬
‫אי פעם ראיתם מבוגר מנגן באקורדיון?‬

616
00:31:09,920 --> 00:31:11,440
‫מבוגר שלא היה חסר בית?‬

617
00:31:12,880 --> 00:31:14,880
‫כשהייתי צעיר, העברתי מאות שעות‬

618
00:31:14,960 --> 00:31:18,280
‫עם גוש מתכת במשקל 9.5 קילו‬
‫שמעך לי את הירכיים‬

619
00:31:18,360 --> 00:31:20,040
‫וניגנתי מוזיקה פוסט-מלחמתית.‬

620
00:31:20,720 --> 00:31:23,720
‫כאילו המלחמה בדיוק נגמרה,‬
‫ושלחו אותך לבדר את כולם עם האקורדיון.‬

621
00:31:24,240 --> 00:31:25,080
‫כל השירים כזה,‬

622
00:31:25,160 --> 00:31:28,880
‫"לוחמי אביניון קטועי הגפיים‬

623
00:31:28,960 --> 00:31:31,280
‫"שחזרו מהחזית"‬

624
00:31:31,360 --> 00:31:33,040
‫כלי נגינה שהכול בו נורא.‬

625
00:31:33,680 --> 00:31:36,600
‫באר ללא תחתית של מלנכוליה עד המוות.‬

626
00:31:37,480 --> 00:31:39,840
‫הכי גרוע היה לצאת מבית הספר עם חברים,‬

627
00:31:39,920 --> 00:31:41,360
‫ללכת יחד לקונסרבטוריון,‬

628
00:31:41,440 --> 00:31:43,400
‫כי כולנו היינו לבנים.‬

629
00:31:43,480 --> 00:31:45,800
‫הם הולכים לשיעור גיטרה,‬

630
00:31:45,880 --> 00:31:48,600
‫מרוצים מעצמם, "אנחנו הולכים לנשק בנות!"‬

631
00:31:48,680 --> 00:31:50,160
‫ואני כזה, "נתראה אחר כך!"‬

632
00:31:50,240 --> 00:31:52,160
‫ממשיך ללכת במסדרון לבד, עצוב,‬

633
00:31:52,240 --> 00:31:55,640
‫עד לחדר של המורה לאקורדיון,‬
‫באווירה כזאת של…‬

634
00:31:58,320 --> 00:31:59,800
‫"תיזהר מהגרמנים.‬

635
00:32:01,280 --> 00:32:03,480
‫"תלמד להגן על שטרסבורג, ילד."‬

636
00:32:04,240 --> 00:32:05,080
‫זה היה קשה.‬

637
00:32:06,760 --> 00:32:09,400
‫הפסקתי לנגנן באקורדיון‬
‫ברגע מפתח בחיים שלי.‬

638
00:32:09,480 --> 00:32:11,200
‫זה עוד רגע ש…‬

639
00:32:12,800 --> 00:32:16,320
‫קצת קשה לי לדבר על זה,‬
‫אבל הייתי מאוהב מאוד בבחורה.‬

640
00:32:16,960 --> 00:32:21,600
‫בחטיבת הביניים. הייתה מסיבה גדולה,‬
‫והייתי ממש מאוהב בבחורה הזאת.‬

641
00:32:22,120 --> 00:32:23,040
‫נינון.‬

642
00:32:23,120 --> 00:32:27,000
‫תומא, החבר הכי טוב שלי, היה במסיבה.‬
‫הוא ידע שאני אוהב את נינון.‬

643
00:32:27,520 --> 00:32:29,880
‫סיפרתי לו, כי סמכתי עליו.‬

644
00:32:30,720 --> 00:32:34,080
‫אתם כבר מבינים לאן הסיפור הזה הולך?‬
‫נלך לשם יחד.‬

645
00:32:34,960 --> 00:32:37,920
‫אנחנו במסיבה, ותומא שולף פתאום גיטרה.‬

646
00:32:38,520 --> 00:32:39,480
‫בלי שום התראה!‬

647
00:32:40,480 --> 00:32:43,320
‫הוא עומד בפינה ומזייף כמה אקורדים.‬

648
00:32:43,400 --> 00:32:46,240
‫נינון ניגשת אליו.‬
‫הזונה הזאת שמה לו יד על הגב!‬

649
00:32:46,320 --> 00:32:48,200
‫סליחה! אני מתנצל.‬

650
00:32:48,280 --> 00:32:51,200
‫אמרתי סליחה לפני שהגבתם. זה לא נחשב.‬

651
00:32:52,840 --> 00:32:53,760
‫היא אמרה לו,‬

652
00:32:54,480 --> 00:32:56,920
‫"אתה כזה מגניב, תומא. אתה מנגן בגיטרה".‬

653
00:32:57,000 --> 00:32:58,920
‫היא הביאה לו ביד במסיבה הזאת.‬

654
00:33:09,720 --> 00:33:11,520
‫זו צרפת, גבירותיי ורבותיי.‬

655
00:33:12,240 --> 00:33:14,720
‫מספיק שתנגן אקורד מי מז'ור,‬
‫ומישהי תביא לך ביד.‬

656
00:33:22,120 --> 00:33:25,720
‫אתם קולטים שאמרתי לו שאני אוהב אותה?‬
‫והוא בכל זאת…‬

657
00:33:26,520 --> 00:33:28,800
‫מתברר שזה לגיטימי בעיניכם. השתגעתם?‬

658
00:33:28,880 --> 00:33:30,200
‫באיזה צד אתם?‬

659
00:33:30,760 --> 00:33:32,000
‫אמרתי לו. הוא ידע!‬

660
00:33:32,080 --> 00:33:34,160
‫הוא בגד בי.‬
‫זו בגידה ברמה של טרגדיה יוונית.‬

661
00:33:34,240 --> 00:33:35,680
‫זה סכין בגב במערכה השלישית.‬

662
00:33:35,760 --> 00:33:37,400
‫בפנטומימה זה נראה אותו דבר. דוחה.‬

663
00:33:38,360 --> 00:33:41,080
‫כשאתה ילד,‬
‫זה שובר לך את הלב. זה נשאר איתך.‬

664
00:33:43,240 --> 00:33:44,240
‫כעסתי כל כך.‬

665
00:33:45,120 --> 00:33:49,320
‫בפעם הראשונה בחיי רציתי לרצוח מישהו.‬
‫רציתי לחנוק את תומא במו ידיי.‬

666
00:33:49,400 --> 00:33:52,240
‫ויכולתי. היו לי זרועות חזקות,‬
‫הרמתי 9.5 קילו כל שבוע.‬

667
00:33:55,480 --> 00:33:56,600
‫זה היה כ"כ לא הוגן.‬

668
00:33:57,120 --> 00:34:01,040
‫חשבתי, "אני לא יכול‬
‫להביא את האקורדיון שלי למסיבה".‬

669
00:34:01,880 --> 00:34:04,240
‫מסיבה בקומה שישית, בלי מעלית.‬

670
00:34:05,640 --> 00:34:08,800
‫זה כלי נגינה לקומת קרקע.‬
‫או לרכבת התחתית. או לשוחות.‬

671
00:34:08,880 --> 00:34:11,480
‫כוח הכבידה מושך אותו‬
‫כמה שיותר קרוב לגיהינום.‬

672
00:34:12,400 --> 00:34:14,360
‫זה כלי הנגינה של השטן,‬

673
00:34:14,440 --> 00:34:16,160
‫כמו שהמקצוענים אומרים.‬

674
00:34:18,200 --> 00:34:20,720
‫וגם אם הייתי מצליח להעלות אותו,‬

675
00:34:20,800 --> 00:34:22,920
‫אי אפשר לנגן באקורדיון במסיבת בי"ס.‬

676
00:34:24,200 --> 00:34:28,000
‫יש לכם ספקות, אבל תחשבו‬
‫על כל המסיבות שהלכתם אליהן בחטיבה.‬

677
00:34:28,800 --> 00:34:29,880
‫תנסו לדמיין‬

678
00:34:32,760 --> 00:34:35,480
‫את הילד שאין לו הרבה חברים,‬
‫הילד שממצמץ הרבה.‬

679
00:34:36,000 --> 00:34:37,640
‫אוכל קרקרים כל הלילה.‬

680
00:34:38,520 --> 00:34:41,120
‫פתאום הוא תופס ביטחון.‬
‫הוא לוקח את המיקרופון.‬

681
00:34:43,360 --> 00:34:46,240
‫"כולם להתאסף סביבי! לא לפחד!‬

682
00:34:47,680 --> 00:34:49,200
‫"נינון, זה בשבילך!"‬

683
00:34:49,800 --> 00:34:51,920
‫הוא פותח את הארגז. יש ארגז!‬

684
00:34:52,720 --> 00:34:54,440
‫מוציא דבר עצום ששום ילד בחיים לא ראה.‬

685
00:34:54,520 --> 00:34:55,920
‫זה נראה כמו פיאט 500.‬

686
00:34:56,000 --> 00:34:58,720
‫הוא לובש שלייקס! המילה "שלייקס"!‬

687
00:34:59,360 --> 00:35:02,040
‫עם קליפס קטן בגב‬
‫כדי לחבר את השלייקס למכנסיים,‬

688
00:35:02,120 --> 00:35:06,040
‫אחרת האקורדיון ייפול לך על הרגליים,‬
‫ותהיה נכה לכל החיים.‬

689
00:35:06,120 --> 00:35:07,320
‫אופס, ילדון!‬

690
00:35:08,080 --> 00:35:12,920
‫אני נשבע. בשיעור האקורדיון הראשון שלי‬
‫המורה אמר, "אל תשכח את הקליפס, אחרת…‬

691
00:35:13,000 --> 00:35:14,400
‫"רואה את ז'אן לואי?" "היי!"‬

692
00:35:14,480 --> 00:35:15,440
‫"טוב…"‬

693
00:35:16,440 --> 00:35:18,680
‫לילד יש עקמת, כל הגב שלו זיג-זג,‬

694
00:35:18,760 --> 00:35:20,400
‫והוא צועק, "נינון!"‬

695
00:35:32,440 --> 00:35:35,640
‫"לוחמי אביניון קטועי הגפיים"‬

696
00:35:35,720 --> 00:35:36,800
‫זה הסוף שלו.‬

697
00:35:38,880 --> 00:35:39,840
‫הסוף!‬

698
00:35:46,560 --> 00:35:48,920
‫שום יד לא תיגע באיבר המין שלו הלילה.‬

699
00:35:50,040 --> 00:35:52,160
‫אף אחד בחיים לא אמר,‬

700
00:35:52,240 --> 00:35:54,040
‫"האקורדיוניסט הזה שווה זיון".‬

701
00:35:55,000 --> 00:35:55,840
‫בחיים לא.‬

702
00:35:58,000 --> 00:36:00,560
‫פרשתי מהנגינה.‬
‫התחלתי לעשות דברים שנהניתי מהם.‬

703
00:36:00,640 --> 00:36:01,960
‫כשהרשו לי לנסוע לפריז,‬

704
00:36:02,040 --> 00:36:06,200
‫הייתי מחכה מחוץ למועדוני קומדיה‬
‫אחרי ההופעות כדי לדבר עם הקומיקאים.‬

705
00:36:06,280 --> 00:36:07,440
‫כי אני אוהב הומור.‬

706
00:36:09,880 --> 00:36:12,280
‫משפט מטופש. סליחה, תשכחו שאמרתי את זה.‬

707
00:36:12,360 --> 00:36:13,520
‫שמעתי את עצמי, כזה…‬

708
00:36:14,040 --> 00:36:17,640
‫"אני אוהב הומור, כן.‬
‫וגם לנשום! אני אוהב את שני הדברים האלה.‬

709
00:36:18,200 --> 00:36:21,120
‫"אלה צרכים קמאיים.‬
‫כן, אני מכיר גם מילים מסובכות."‬

710
00:36:21,640 --> 00:36:23,000
‫רציתי לדעת איך זה עובד.‬

711
00:36:23,080 --> 00:36:26,760
‫קומיקאי אחד הכיר לי מלהקת.‬

712
00:36:26,840 --> 00:36:28,360
‫פישלתי בהמון אודישנים,‬

713
00:36:28,440 --> 00:36:31,240
‫עד שבגיל 16.5 עברתי אודישן ל"פטי ז'ורנל".‬

714
00:36:31,760 --> 00:36:35,040
‫נכנסתי לתעשייה בגיל 17.‬
‫זה גיל צעיר מדי לטלוויזיה.‬

715
00:36:35,560 --> 00:36:40,120
‫בערב של התוכנית הראשונה שלי‬
‫יש מסיבה עם הצוות, סלבס, מפורסמים.‬

716
00:36:40,680 --> 00:36:41,800
‫ואמרתי לעצמי בראש,‬

717
00:36:41,880 --> 00:36:45,280
‫"אני חייב לחזור הביתה עכשיו‬
‫ולספר הכול להורים שלי".‬

718
00:36:45,800 --> 00:36:48,080
‫לקחתי מונית, כי היה לי כסף.‬

719
00:36:48,840 --> 00:36:49,680
‫כי טלוויזיה.‬

720
00:36:50,200 --> 00:36:51,040
‫כי יהודים.‬

721
00:36:51,560 --> 00:36:53,480
‫ו… לא, אני צוחק!‬

722
00:36:53,560 --> 00:36:55,400
‫המופע קיבל תפנית מפתיעה!‬

723
00:36:55,480 --> 00:36:57,520
‫"התעשייה מלאה בהם!"‬

724
00:36:57,600 --> 00:36:58,720
‫אני צוחק.‬

725
00:36:59,560 --> 00:37:01,080
‫אני חוזר הביתה במונית.‬

726
00:37:01,160 --> 00:37:03,280
‫אני זוכר שטרקתי את דלת המכונית.‬

727
00:37:04,520 --> 00:37:07,320
‫אני משתהה קצת ומסתכל על המונית פונה שמאלה.‬

728
00:37:07,400 --> 00:37:08,760
‫לא רציתי עדים.‬

729
00:37:10,240 --> 00:37:12,360
‫אני מסתובב. הבית נראה ענק.‬

730
00:37:12,440 --> 00:37:15,320
‫יש שביל חצץ בחזית הבית.‬

731
00:37:15,400 --> 00:37:18,080
‫אני עדיין זוכר את הרעש.‬
‫הוא היה חזק מהרגיל.‬

732
00:37:18,160 --> 00:37:20,120
‫הכול היה מעיק ומוזר.‬

733
00:37:20,200 --> 00:37:23,040
‫אני מצלצל בפעמון.‬
‫אני לחוץ, אני לא בטוח למה.‬

734
00:37:23,960 --> 00:37:26,800
‫אימא שלי פותחת את הדלת בחלוק.‬
‫היא מחבקת אותי חזק.‬

735
00:37:26,880 --> 00:37:29,080
‫זה בחיים לא קרה לי. חזק כל כך!‬

736
00:37:29,160 --> 00:37:33,080
‫היא לוחשת לי באוזן, כמו סוד,‬
‫"אני כל כך גאה בך, ילד שלי".‬

737
00:37:33,720 --> 00:37:34,640
‫הלכתי אחורה.‬

738
00:37:35,880 --> 00:37:36,720
‫ואמרתי,‬

739
00:37:38,200 --> 00:37:39,040
‫"טוב ויפה".‬

740
00:37:39,880 --> 00:37:43,200
‫מתברר שהצטרפתי לאצולה. "טוב ויפה, אימא.‬

741
00:37:43,800 --> 00:37:45,640
‫"את יכולה לחזור לאורוות עכשיו."‬

742
00:37:46,480 --> 00:37:47,520
‫הפכתי לאדם אחר!‬

743
00:37:47,600 --> 00:37:48,440
‫רצתי לסלון.‬

744
00:37:48,520 --> 00:37:51,360
‫אבא שלי ישב מול הטלוויזיה הכבויה.‬

745
00:37:52,040 --> 00:37:53,240
‫בתחתונים.‬

746
00:37:54,040 --> 00:37:55,480
‫הוא אמר, "שב".‬

747
00:37:55,560 --> 00:37:58,240
‫התיישבתי.‬
‫הרגשתי כאילו המורה הזמין אותי לשיחה.‬

748
00:37:59,120 --> 00:38:00,520
‫הוא אמר, "אני…‬

749
00:38:03,160 --> 00:38:04,960
‫"צפיתי בז'ורנל פטי.‬

750
00:38:08,440 --> 00:38:09,880
‫"ואני…‬

751
00:38:12,680 --> 00:38:14,040
‫"אני חושב ש…‬

752
00:38:16,880 --> 00:38:19,440
‫"יש לך מבט ריקני.‬
‫אתה נראה כמו אידיוט. חבל."‬

753
00:38:20,680 --> 00:38:22,360
‫הוא אמר את זה. השתררה דממה.‬

754
00:38:22,440 --> 00:38:24,600
‫הוא טפח על הירך שלו.‬

755
00:38:25,200 --> 00:38:26,760
‫הוא קם בכבדות.‬

756
00:38:27,520 --> 00:38:29,280
‫הוא אמר, "לילה טוב, כולם".‬

757
00:38:30,000 --> 00:38:30,960
‫רק אני הייתי שם.‬

758
00:38:32,080 --> 00:38:33,520
‫אבל הוא אמר את זה מוזר,‬

759
00:38:33,600 --> 00:38:36,240
‫בקול של גבר שמתכנן‬
‫לרצוח את המשפחה שלו בלילה.‬

760
00:38:36,800 --> 00:38:38,400
‫"לילה טוב, כולם.‬

761
00:38:38,480 --> 00:38:39,920
‫"שינה ערבה."‬

762
00:38:40,640 --> 00:38:44,480
‫והוא הלך לישון במחילת הסמור המחורבנת שלו.‬

763
00:38:44,560 --> 00:38:47,160
‫חשבתי, "אני עוד ארצח אותך בסוף!"‬

764
00:38:48,240 --> 00:38:50,920
‫לא ציפיתי ל"אני אוהב אותך"‬
‫או "אני גאה בך",‬

765
00:38:51,000 --> 00:38:54,400
‫כי אני יודע שהוא לא מסוגל לזה.‬

766
00:38:54,480 --> 00:38:57,240
‫אני לא מאשים אותו,‬
‫כי גם לו מעולם לא אמרו את זה.‬

767
00:38:57,760 --> 00:39:00,240
‫אני יודע שאבא שלי אוהב אותנו בכל ליבו.‬

768
00:39:00,320 --> 00:39:01,360
‫הוא יהרוג למעננו.‬

769
00:39:01,880 --> 00:39:03,160
‫הוא כבר עשה את זה פעמיים.‬

770
00:39:03,920 --> 00:39:09,040
‫אבל יש חומה שמפרידה בינו ובין העולם‬
‫בכל מה שקשור לרגשות.‬

771
00:39:09,600 --> 00:39:12,640
‫זה מפחיד אותי. אני מפחד שזה יקרה לי.‬

772
00:39:13,160 --> 00:39:16,240
‫למשל, כשאני עם בחורה שאני אוהב‬
‫ואני רוצה לנשק אותה.‬

773
00:39:16,840 --> 00:39:19,480
‫כי ההתנהגות שלך כהורה מחלחלת לילדים שלך,‬

774
00:39:19,560 --> 00:39:22,480
‫וזה מוביל לשושלת‬
‫של ילדים שלא יודעים להביע רגשות.‬

775
00:39:22,560 --> 00:39:23,480
‫"שלום."‬

776
00:39:24,560 --> 00:39:26,560
‫זה מוביל לארוחות משפחתיות שקטות מאוד.‬

777
00:39:27,080 --> 00:39:29,200
‫אנחנו אוהבים זה את זה,‬
‫אבל לא אומרים את זה.‬

778
00:39:29,280 --> 00:39:31,440
‫הלב שלנו דופק, אנחנו צורחים מבפנים.‬

779
00:39:31,520 --> 00:39:33,280
‫הילד כזה, "אני יודע שאתה אוהב אותי!‬

780
00:39:33,360 --> 00:39:37,640
‫"אבל אשמח לשמוע את זה פעם אחת,‬
‫כי זה ייתן לי ביטחון ל-25 שנה!"‬

781
00:39:38,280 --> 00:39:41,640
‫האבא כזה, "פאק, אני אוהב אותך, בן!‬
‫אני יכול לטרוף אותך.‬

782
00:39:41,720 --> 00:39:45,120
‫"אני אוכל אותך!‬
‫לא יישאר כלום מלבד עצמות! אני אזלול אותך!‬

783
00:39:45,640 --> 00:39:49,480
‫"אני לא יכול להגיד לך את זה,‬
‫כי אהבה היא רגש, ורגשות יש רק בפות."‬

784
00:39:51,120 --> 00:39:55,360
‫האימא כזה, "אל תדאגו,‬
‫בפות שלי יש מספיק אהבה לכולם!‬

785
00:39:56,680 --> 00:39:58,760
‫"ומצאתי בית נופש עם אגם!‬

786
00:40:00,000 --> 00:40:00,840
‫"סוף סוף!"‬

787
00:40:01,680 --> 00:40:02,600
‫זה מצער.‬

788
00:40:03,520 --> 00:40:06,360
‫כולנו עושים דברים מטופשים. גם אני.‬

789
00:40:07,120 --> 00:40:11,480
‫אנחנו מחביאים את האהבה שלנו במשפטים קטנים,‬
‫בפעולות יומיומיות קטנות.‬

790
00:40:11,560 --> 00:40:16,400
‫אנחנו מטילים על האדם שאנחנו אוהבים‬
‫את האחריות להבין שזו אהבה.‬

791
00:40:17,400 --> 00:40:18,400
‫זה מסובך.‬

792
00:40:19,000 --> 00:40:22,240
‫קוראים לזה סוס טרויאני.‬
‫זו אסטרטגיית מלחמה.‬

793
00:40:23,800 --> 00:40:27,320
‫מוזר לשאול את זה,‬
‫לשאול את עצמי איפה אני מחביא את האהבה שלי.‬

794
00:40:27,400 --> 00:40:31,000
‫לפני כמה חודשים הבנתי‬
‫שאני מחביא את האהבה שלי בבדיחות מרושעות.‬

795
00:40:31,640 --> 00:40:34,360
‫כשאני אוהב מישהו, אני רוצה להרוס אותו.‬

796
00:40:35,320 --> 00:40:37,800
‫זה לא בריא.‬
‫הבנתי את זה כי השותף שלי לדירה,‬

797
00:40:37,880 --> 00:40:40,480
‫החבר הכי טוב שלי,‬
‫האיש שהזכרתי בתחילת המופע,‬

798
00:40:40,560 --> 00:40:41,520
‫חלה בסרטן.‬

799
00:40:42,080 --> 00:40:45,600
‫כששמענו על זה, בלי לחשוב בכלל,‬
‫ארגנו לו מסיבת הפתעה.‬

800
00:40:45,680 --> 00:40:47,680
‫כדי לאחל לו…‬

801
00:40:47,760 --> 00:40:49,680
‫היינו צריכים לחשוב על זה!‬

802
00:40:49,760 --> 00:40:52,560
‫"סרטן שמח, חבר!"‬

803
00:40:53,320 --> 00:40:57,360
‫התחבאנו בדירה,‬
‫הסתתרנו מאחורי הספה וחיכינו שהוא ייכנס.‬

804
00:40:57,440 --> 00:40:59,360
‫איך שהוא הכניס את המפתח למנעול,‬

805
00:40:59,960 --> 00:41:02,720
‫הסתכלנו זה על זה,‬
‫"אולי זה לא היה רעיון טוב,‬

806
00:41:03,240 --> 00:41:05,080
‫"לעשות מסיבת הפתעה לסרטן כרגע."‬

807
00:41:05,600 --> 00:41:06,840
‫לא ייאמן, נכון?‬

808
00:41:06,920 --> 00:41:08,600
‫לבני אדם יש נטייה‬

809
00:41:08,680 --> 00:41:12,000
‫להבין שהרעיון שלהם היה מטומטם מההתחלה‬

810
00:41:12,080 --> 00:41:13,640
‫רק ברגע האמת.‬

811
00:41:14,280 --> 00:41:16,920
‫שנייה לפני שזה קורה,‬
‫אתה קולט מה מונח על הכף.‬

812
00:41:17,000 --> 00:41:18,280
‫אתה כזה, "רגע!‬

813
00:41:18,360 --> 00:41:20,560
‫"מותק, בטוח שזה זמן טוב להביא ילדים?"‬

814
00:41:21,080 --> 00:41:22,080
‫הרופא כזה,‬

815
00:41:22,160 --> 00:41:24,600
‫"תחתוך את חבל הטבור. מה עובר עליו?"‬

816
00:41:25,120 --> 00:41:27,760
‫ככה אנחנו עובדים.‬
‫אנחנו חושבים רק לאחר מעשה.‬

817
00:41:27,840 --> 00:41:31,160
‫עברו 15-10 שניות מאז שהוא נכנס,‬
‫ואנחנו עדיין…‬

818
00:41:31,880 --> 00:41:33,600
‫אנחנו פורצים לדירה שלו, בעצם.‬

819
00:41:34,480 --> 00:41:37,440
‫אחד מהחברים שלי אמיץ מאוד, והוא עשה,‬

820
00:41:38,160 --> 00:41:39,320
‫"פאק, מה…‬

821
00:41:41,520 --> 00:41:42,800
‫"היי!"‬

822
00:41:42,880 --> 00:41:44,400
‫הוא עשה, "מה לכל…"‬

823
00:41:45,160 --> 00:41:47,240
‫חשבנו שהתקף לב הוא מתנה יפה.‬

824
00:41:47,320 --> 00:41:49,560
‫זה מוות נקי יותר.‬

825
00:41:50,480 --> 00:41:52,960
‫היי, הוא החלים. תירגעו, הוא בריא.‬

826
00:41:53,040 --> 00:41:54,360
‫הוא הרשה לי להתבדח.‬

827
00:41:54,440 --> 00:41:57,880
‫הוא אמר, "אני מרשה לך‬
‫לצחוק עליי ועל הסרטן שלי במופע שלך".‬

828
00:41:58,400 --> 00:42:00,400
‫הוא אמר את זה ממש לפני שהוא מת.‬

829
00:42:01,600 --> 00:42:03,880
‫זו הייתה הבדיחה הראשונה שהוא אישר.‬

830
00:42:03,960 --> 00:42:06,840
‫נחזור למסיבה.‬
‫שיחקנו כדורגל, כי הוא אוהב את זה.‬

831
00:42:06,920 --> 00:42:08,960
‫הוא היה השוער. כי היה לו סרטן.‬

832
00:42:09,480 --> 00:42:13,560
‫קשה מאוד לדעת איך להגיב‬
‫כשאדם אהוב מספר לך דבר כזה.‬

833
00:42:14,280 --> 00:42:16,040
‫אני הראשון שהוא סיפר לו.‬

834
00:42:16,120 --> 00:42:17,480
‫הוא אמר, "יש לי סרטן".‬

835
00:42:17,560 --> 00:42:18,800
‫אמרתי, "תשתה מים!"‬

836
00:42:19,920 --> 00:42:22,480
‫אני לא יודע‬
‫למה זה נפלט לי מהפה, אבל זה קרה.‬

837
00:42:23,120 --> 00:42:24,680
‫הוא היה השוער, בסדר?‬

838
00:42:24,760 --> 00:42:26,280
‫הוא שוער גרוע.‬

839
00:42:27,160 --> 00:42:28,840
‫הכדור עובר ממש לידו.‬

840
00:42:28,920 --> 00:42:31,960
‫החסימה הכי קלה בעולם, אבל הוא שוער גרוע.‬

841
00:42:32,040 --> 00:42:33,440
‫הכדור נכנס לשער.‬

842
00:42:33,520 --> 00:42:36,600
‫החברים שלי התעצבנו נורא,‬
‫אבל הם לא יכלו להראות את זה.‬

843
00:42:37,560 --> 00:42:38,880
‫כי יש לו סרטן.‬

844
00:42:39,560 --> 00:42:43,360
‫אין דבר יותר מהנה‬
‫מלראות גברים בולעים את הכעס שלהם.‬

845
00:42:43,920 --> 00:42:46,560
‫כולם עשו כזה, "לא נורא!‬

846
00:42:49,920 --> 00:42:52,400
‫"תתרכז. תסתכל מסביבך. בסדר!‬

847
00:42:54,920 --> 00:42:57,080
‫"לא קרה כלום. אנחנו נהנים!‬

848
00:42:57,800 --> 00:43:00,880
‫"אתה נהנה? אני נהנה!‬
‫אנחנו נהנים! איזה ערב כיפי!‬

849
00:43:00,960 --> 00:43:02,400
‫"חיים רק פעם אחת, נכון?"‬

850
00:43:07,120 --> 00:43:08,040
‫כעסתי כל כך.‬

851
00:43:08,720 --> 00:43:11,440
‫ואז הבנתי שאני מתבדח‬
‫על חשבון האנשים שאני אוהב.‬

852
00:43:11,520 --> 00:43:15,000
‫ניגשתי אליו ואמרתי, "חטפת סרטן, נכון?"‬

853
00:43:15,880 --> 00:43:17,240
‫"אז תחטוף גם את הכדור."‬

854
00:43:24,120 --> 00:43:26,640
‫ככה אומרים באיטלקית "בדיחה טובה".‬

855
00:43:29,320 --> 00:43:32,200
‫הוא נקרע מצחוק…‬
‫אני תמיד שותה בזמן הלא נכון.‬

856
00:43:32,720 --> 00:43:34,960
‫רוב הקומיקאים‬
‫מחכים למחיאות כפיים ואז שותים.‬

857
00:43:35,040 --> 00:43:36,680
‫אני אהיה רופא גרוע.‬

858
00:43:37,640 --> 00:43:39,560
‫כזה, "יש לך…‬

859
00:43:48,440 --> 00:43:49,480
‫"איידס. בסדר."‬

860
00:43:50,440 --> 00:43:51,440
‫זה היה טוב.‬

861
00:43:52,560 --> 00:43:53,680
‫הוא נקרע מצחוק.‬

862
00:43:54,280 --> 00:43:56,720
‫הוא יודע איפה אני מחביא את האהבה שלי.‬

863
00:43:56,800 --> 00:44:00,320
‫הוא ראה שאני עושה את זה מאהבה.‬
‫כזה, "הבדיחה הכי טובה שלך!"‬

864
00:44:00,400 --> 00:44:01,400
‫נעלבתי.‬

865
00:44:02,040 --> 00:44:05,480
‫לא, שמחתי מאוד.‬
‫הייתי כזה, "הבדיחה הכי טובה שלי!"‬

866
00:44:05,560 --> 00:44:07,000
‫הסתכלתי על כל החברים שלי‬

867
00:44:07,080 --> 00:44:10,640
‫ואמרתי משהו שעד היום אני לא מבין.‬

868
00:44:10,720 --> 00:44:14,480
‫"שמעתם איך הסתלבטתי על הטומטום הזה?"‬

869
00:44:15,160 --> 00:44:16,480
‫מה זה אומר בכלל?‬

870
00:44:17,360 --> 00:44:20,320
‫זה יצא ממני בטבעיות, כאילו גדלתי בכפר.‬

871
00:44:21,160 --> 00:44:23,600
‫החברים שלי‬
‫עשו את ההפך מהשופטים ב"The Voice".‬

872
00:44:23,680 --> 00:44:25,680
‫כולם הסתובבו לאחור.‬

873
00:44:27,040 --> 00:44:28,760
‫כולם הרגישו לא בנוח.‬

874
00:44:29,840 --> 00:44:33,160
‫גם אני, האמת, כי באותו רגע הבנתי‬

875
00:44:34,120 --> 00:44:38,120
‫שלא סיפרתי את הבדיחה הזאת כדי להצחיק אותו,‬
‫אלא כדי להצחיק את עצמי.‬

876
00:44:38,680 --> 00:44:39,760
‫כי הייתי עצוב.‬

877
00:44:40,520 --> 00:44:41,920
‫החבר שלי חולה,‬

878
00:44:42,560 --> 00:44:46,040
‫וכשאני מרגיש שאני עומד לבכות,‬
‫אני מסתלבט על אנשים.‬

879
00:44:46,120 --> 00:44:47,960
‫המבוכה שלהם משפרת לי את ההרגשה.‬

880
00:44:49,320 --> 00:44:51,560
‫חשבתי, "אתה צריך ללכת לטיפול".‬

881
00:44:52,440 --> 00:44:53,680
‫הלכתי לפסיכולוגית.‬

882
00:44:54,480 --> 00:44:57,040
‫סיפרתי לה על המסיבה. היא אמרה…‬

883
00:45:00,960 --> 00:45:01,800
‫"אז בעצם,‬

884
00:45:03,160 --> 00:45:04,760
‫"כשאתה מרגיש פגיע,‬

885
00:45:05,680 --> 00:45:07,720
‫"אתה לא נחשף בפני אחרים‬

886
00:45:07,800 --> 00:45:10,200
‫"בגלל הפחד שלך מדחייה,‬

887
00:45:11,160 --> 00:45:13,920
‫"ומעדיף להפוך אותם לפגיעים יותר ממך."‬

888
00:45:15,440 --> 00:45:16,360
‫"אני מניאק."‬

889
00:45:16,440 --> 00:45:19,120
‫היא אמרה, "לא. לא בדיוק.‬

890
00:45:20,000 --> 00:45:21,840
‫"זה לא המונח הרפואי.‬

891
00:45:22,960 --> 00:45:24,800
‫"מדויק יותר לומר ש…"‬

892
00:45:24,880 --> 00:45:25,760
‫"אני מניאק."‬

893
00:45:25,840 --> 00:45:26,840
‫היא אמרה, "כן!‬

894
00:45:30,680 --> 00:45:32,680
‫"אז כמו שאמרתי, זה 72 אירו."‬

895
00:45:33,520 --> 00:45:36,600
‫האישה הזאת מדהימה.‬
‫אני לא יודע איך לאכול אותה.‬

896
00:45:37,240 --> 00:45:40,360
‫נדמה לך שהיא עדינה,‬
‫ופתאום היא מתהפכת עליך.‬

897
00:45:40,960 --> 00:45:43,640
‫שלחתי אליה את השותף שלי לדירה‬
‫בגלל משבר אמצע החיים שלו.‬

898
00:45:43,720 --> 00:45:45,280
‫הוא לא היה יכול לדבר על זה.‬

899
00:45:45,360 --> 00:45:47,240
‫הוא נפגש איתה כל כך הרבה פעמים.‬

900
00:45:47,320 --> 00:45:51,440
‫ואז היא אמרה לו משהו מטורף לגמרי.‬
‫כשהוא חזר הביתה וסיפר לי, הייתי בהלם.‬

901
00:45:51,960 --> 00:45:52,880
‫היא אמרה לו,‬

902
00:45:52,960 --> 00:45:55,880
‫"טוב, זו תהיה פגישת העבודה הראשונה שלנו.‬

903
00:45:56,520 --> 00:45:58,480
‫"סוף סוף סיימתי לאבחן אותך.‬

904
00:45:59,200 --> 00:46:00,120
‫"אז ככה, אתה…‬

905
00:46:01,280 --> 00:46:02,960
‫"אתה סובל ממשבר אמצע החיים."‬

906
00:46:03,640 --> 00:46:04,720
‫הוא אמר, "כן.‬

907
00:46:06,400 --> 00:46:08,760
‫"בגלל זה באתי אלייך, כי…‬

908
00:46:09,600 --> 00:46:10,720
‫"היו רמזים.‬

909
00:46:11,400 --> 00:46:12,440
‫"אני בן 40.‬

910
00:46:13,480 --> 00:46:15,080
‫"אני עובר משבר.‬

911
00:46:15,720 --> 00:46:18,400
‫"זה לא מסובך. אני אחבר את הרמזים‬

912
00:46:18,480 --> 00:46:19,960
‫"ואשמור על 72 האירו שלי."‬

913
00:46:20,480 --> 00:46:21,680
‫היא אמרה," לא.‬

914
00:46:24,080 --> 00:46:25,560
‫"אתה לא שומר כלום.‬

915
00:46:28,440 --> 00:46:30,880
‫"'משבר אמצע החיים' זה מונח חסר משמעות.‬

916
00:46:33,760 --> 00:46:37,680
‫"בוא נגיד‬
‫שכולנו נולדים עם קונכייה קטנה על הגב.‬

917
00:46:38,800 --> 00:46:39,720
‫"כמו חילזון.‬

918
00:46:40,840 --> 00:46:41,680
‫"תישאר איתי.‬

919
00:46:42,640 --> 00:46:43,880
‫"אנחנו מתקדמים בחיים.‬

920
00:46:45,640 --> 00:46:47,600
‫"כשאנחנו מוצאים חוויה מעצבת…‬

921
00:46:49,800 --> 00:46:50,960
‫"לתוך הקונכייה!‬

922
00:46:51,800 --> 00:46:54,160
‫"אותך זה לא עניין. חשבת שאתה יודע מי אתה.‬

923
00:46:54,680 --> 00:46:56,320
‫"אז קפצת ראש לתוך החיים.‬

924
00:46:56,840 --> 00:46:59,640
‫"גיל 15, 18, 22, 26, 30…‬

925
00:47:00,240 --> 00:47:01,840
‫"אתה חושב שהקונכייה מתמלאת,‬

926
00:47:02,360 --> 00:47:03,920
‫"אבל אני יודעת. זו העבודה שלי.‬

927
00:47:04,640 --> 00:47:06,520
‫"טוק-טוק, הקונכייה ריקה.‬

928
00:47:11,120 --> 00:47:12,360
‫"אז אתה ממשיך להתקדם.‬

929
00:47:13,240 --> 00:47:14,960
‫"גיל 33, 36, 40.‬

930
00:47:15,040 --> 00:47:17,440
‫"בגיל 40 אתה עוצר. אתה עושה חשבון נפש.‬

931
00:47:17,520 --> 00:47:20,280
‫"אתה בודק מה אספת לאורך הדרך, ואז…‬

932
00:47:24,440 --> 00:47:26,440
‫"הקונכייה שלי ריקה!‬

933
00:47:27,200 --> 00:47:29,000
‫"קונכייה… קונכייה…‬

934
00:47:31,440 --> 00:47:33,880
‫"מה אנחנו עושים כשאנחנו מאבדים משהו?‬

935
00:47:33,960 --> 00:47:35,640
‫"מה כולנו עושים?‬

936
00:47:38,440 --> 00:47:39,760
‫"שלום, משטרת הקונכיות?‬

937
00:47:40,840 --> 00:47:44,080
‫"אני יודע, זה טיפשי,‬
‫אבל זה משבר אמצע החיים.‬

938
00:47:44,160 --> 00:47:45,360
‫"זה מקרה חירום.‬

939
00:47:46,440 --> 00:47:47,760
‫"אבל אין תשובה.‬

940
00:47:49,440 --> 00:47:50,880
‫"כי כבר מאוחר מדי.‬

941
00:47:54,200 --> 00:47:55,480
‫"אתה חשופית."‬

942
00:48:02,360 --> 00:48:04,680
‫הוא יצא לגמרי משיווי משקל.‬

943
00:48:04,760 --> 00:48:06,360
‫הוא צלע בחזרה הביתה.‬

944
00:48:06,440 --> 00:48:08,240
‫אני ישבתי לי על הספה.‬

945
00:48:08,320 --> 00:48:10,640
‫הוא קפץ עליי, "אתה חייב לחיות!"‬

946
00:48:11,440 --> 00:48:14,160
‫אמרתי,‬
‫"זו הייתה התוכנית לפני שזינקת עליי".‬

947
00:48:14,240 --> 00:48:17,440
‫הוא אמר , "אתה צריך ללמוד לאסוף… כי…‬

948
00:48:18,480 --> 00:48:19,880
‫"כי טוק-טוק, קונכייה."‬

949
00:48:19,960 --> 00:48:20,920
‫"בסדר.‬

950
00:48:21,720 --> 00:48:24,720
‫"אני צריך עוד פרטים. אני לא לגמרי מבין."‬

951
00:48:24,800 --> 00:48:26,160
‫"שלום, משטרת הקונכיות?"‬

952
00:48:26,240 --> 00:48:27,360
‫"בסדר. ואו.‬

953
00:48:28,000 --> 00:48:31,200
‫"עכשיו יש לי את כל הפרטים.‬
‫אתה מפחיד אותי, שתדע."‬

954
00:48:32,520 --> 00:48:36,200
‫זה היה כל כך מצחיק.‬
‫הוקל לי כשדיברתי על זה.‬

955
00:48:37,160 --> 00:48:39,280
‫הייתי בשנות ה-20 לחיי וחשבתי,‬

956
00:48:40,160 --> 00:48:41,400
‫"מתי זה מתחיל?"‬

957
00:48:42,320 --> 00:48:45,880
‫מכירים את המחשבה הזאת?‬
‫"מתי אני אהפוך לאדם מגובש רשמית?"‬

958
00:48:46,520 --> 00:48:51,240
‫תמיד הרגשתי שאני מפגר מאחור,‬
‫שלכולם זה בא בקלות, ורק לי לא.‬

959
00:48:52,200 --> 00:48:55,800
‫זה הטריף אותי. ולראות את השותף שלי‬
‫שואל את עצמו את אותן שאלות,‬

960
00:48:56,320 --> 00:48:59,480
‫כמו שאבא שלי בטח שאל את עצמו בגיל 70,‬
‫הרגיע אותי. זה הקל עליי.‬

961
00:49:00,000 --> 00:49:02,160
‫כל החיים נהיה כמעט מגובשים.‬

962
00:49:02,920 --> 00:49:05,360
‫נשתדל להסתדר. ההשתתפות היא העיקר.‬

963
00:49:06,160 --> 00:49:08,520
‫נישאר טיוטה עד הסוף. זה הרגיע אותי.‬

964
00:49:09,920 --> 00:49:11,760
‫אני רואה שאתכם פחות.‬

965
00:49:12,320 --> 00:49:15,320
‫כשהיינו ילדים, ידענו מי אנחנו.‬
‫היינו עצמנו לחלוטין.‬

966
00:49:15,400 --> 00:49:17,080
‫מה משתבש כשמתבגרים?‬

967
00:49:18,560 --> 00:49:20,480
‫אני לא יודע. למה כל השאלות האלה?‬

968
00:49:20,560 --> 00:49:23,160
‫האם אנחנו באמת מתבגרים?‬
‫זה נתון לוויכוח. לדעתי לא.‬

969
00:49:23,680 --> 00:49:25,480
‫לדעתי כל מבוגר‬

970
00:49:25,560 --> 00:49:28,240
‫גדל סביב הילד שהוא היה פעם, כדי להגן עליו.‬

971
00:49:28,760 --> 00:49:31,840
‫ובסופו של דבר הוא חונק אותו.‬
‫לכולנו יש בתוכנו ילד מת.‬

972
00:49:33,000 --> 00:49:35,040
‫זו ההשקפה שלי על החיים. על טעם ועל ריח…‬

973
00:49:35,720 --> 00:49:36,960
‫לא מת, אם זה עוזר!‬

974
00:49:37,040 --> 00:49:38,520
‫יש בתוכנו ילד מיוסר.‬

975
00:49:39,120 --> 00:49:41,960
‫כי לא משנה מה הגיל שלך, 20, 60, לא משנה,‬

976
00:49:42,040 --> 00:49:44,840
‫כשאתה הולך ברחוב‬
‫ורואה מעבר חציה, אתה חושב,‬

977
00:49:45,920 --> 00:49:47,800
‫"אני אדרוך רק על הפסים הלבנים".‬

978
00:49:48,320 --> 00:49:50,480
‫זה הילד בתוכך שאומר, "אני עדיין כאן!‬

979
00:49:51,320 --> 00:49:52,760
‫"למה אתה קירח?"‬

980
00:49:54,720 --> 00:49:55,960
‫זה יקרה לי.‬

981
00:49:57,240 --> 00:49:59,040
‫כשהייתי ילד, ידעתי מי אני.‬

982
00:49:59,120 --> 00:50:00,760
‫לא פחדתי מאף אחד.‬

983
00:50:00,840 --> 00:50:01,960
‫מישהו חדש?‬

984
00:50:02,040 --> 00:50:04,160
‫ישר הלכתי אליו, "שלום! מה שלומך?"‬

985
00:50:04,800 --> 00:50:07,160
‫לא הייתי גרמני, פשוט דיברתי מוזר.‬

986
00:50:07,240 --> 00:50:09,920
‫אנשים בטח חשבו, "הנה ילד גרמני. שלום!"‬

987
00:50:11,080 --> 00:50:13,520
‫כשהייתי ילד, הייתי עצמי בהגזמה.‬

988
00:50:14,800 --> 00:50:15,880
‫מכירים ילדים כאלה?‬

989
00:50:16,920 --> 00:50:19,360
‫ילדים עם ראש ענק שבוהים בך שמונה דקות‬

990
00:50:19,440 --> 00:50:20,960
‫כאילו אתה חייב להם כסף.‬

991
00:50:22,440 --> 00:50:24,440
‫כשהיו אצלנו אורחים, הייתי הילד ש…‬

992
00:50:25,040 --> 00:50:27,160
‫בחיים לא פגשתם ילד כזה.‬

993
00:50:27,240 --> 00:50:28,320
‫הוא מסתכל עליך.‬

994
00:50:29,360 --> 00:50:32,680
‫הוא בא אליך,‬
‫מושך לך בסוודר, "כואב לי בטוסיק".‬

995
00:50:34,440 --> 00:50:36,080
‫"בסדר. מה…‬

996
00:50:37,640 --> 00:50:42,040
‫"אתה בטוח שרצית לדבר איתי?‬
‫לא נראה לי שאי פעם תקשרנו."‬

997
00:50:42,120 --> 00:50:43,920
‫"אימא אמרה בלי מוסקה!‬

998
00:50:44,920 --> 00:50:46,240
‫"אכלתי שתי פרוסות מוסקה!"‬

999
00:50:46,320 --> 00:50:47,520
‫"בסדר…‬

1000
00:50:49,840 --> 00:50:51,320
‫"בסדר. סליחה שנייה.‬

1001
00:50:51,400 --> 00:50:54,960
‫"מארק, שמעת מה הוא אמר? מה אני… מה…"‬

1002
00:50:56,040 --> 00:50:57,240
‫"איך קוראים לך, חמוד?"‬

1003
00:50:57,320 --> 00:50:58,200
‫"פנאיוטיס!"‬

1004
00:50:58,280 --> 00:50:59,840
‫"בסדר. ואו!‬

1005
00:50:59,920 --> 00:51:01,280
‫"מארק, הוא חייל אס-אס!‬

1006
00:51:01,360 --> 00:51:04,440
‫"זה מוזר מאוד. זה מפחיד אותי.‬
‫בוא נלך, מארק!"‬

1007
00:51:07,640 --> 00:51:09,280
‫כשאתה ילד כלום לא מפריע לך,‬

1008
00:51:09,360 --> 00:51:12,240
‫אבל בחטיבה יש כבר מערכת חברתית, וזה קשה.‬

1009
00:51:13,360 --> 00:51:14,800
‫בייחוד אם אתה מנגן באקורדיון.‬

1010
00:51:15,640 --> 00:51:18,560
‫כשהייתי בחטיבה, כדי שיאהבו אותי,‬

1011
00:51:18,640 --> 00:51:20,600
‫כדי שהילדים הגדולים יאהבו אותי,‬

1012
00:51:21,520 --> 00:51:25,120
‫הייתי קונה שוקולדים בדמי הכיס שלי‬
‫ומחלק אותם אחרי הלימודים.‬

1013
00:51:25,840 --> 00:51:28,960
‫אם אתם לא בטוחים מה אתם מרגישים,‬
‫קוראים לזה "רחמים".‬

1014
00:51:29,480 --> 00:51:32,400
‫הסתובבתי עם שוקולד נמס בכיסים כל היום.‬

1015
00:51:32,480 --> 00:51:34,200
‫עמדתי ליד השער בערב,‬

1016
00:51:34,280 --> 00:51:37,280
‫וכשהם יצאו, אמרתי, "מבצע שוקו-שוקו".‬

1017
00:51:38,640 --> 00:51:40,560
‫לא בראש שלי. בקול רם!‬

1018
00:51:41,240 --> 00:51:44,560
‫כמו שוטר מושחת מהסבנטיז בבגדים אזרחיים.‬

1019
00:51:44,640 --> 00:51:46,160
‫"מבצע שוקו-שוקו!"‬

1020
00:51:47,240 --> 00:51:51,360
‫הלכתי אליהם. זה היה פתטי.‬
‫אמרתי, "רוצים שוקולד?"‬

1021
00:51:52,200 --> 00:51:55,080
‫כשחושבים על זה, הייתי כמו פדופיל הפוך.‬

1022
00:51:55,160 --> 00:51:56,920
‫ניגש לילדים הגדולים, "רוצים שוקולד?‬

1023
00:51:57,000 --> 00:52:00,000
‫"בואו, יש הרבה ברנו טווינגו שלי!‬

1024
00:52:00,880 --> 00:52:03,160
‫"בואו!"‬

1025
00:52:07,680 --> 00:52:08,520
‫זה עבד.‬

1026
00:52:09,320 --> 00:52:11,280
‫הם הרשו לי להסתובב איתם. הרגשתי חשוב.‬

1027
00:52:11,880 --> 00:52:16,200
‫הייתה לי קופסת שוקולדים,‬
‫וכל בוקר לקחתי אחד או שניים לבית הספר.‬

1028
00:52:16,280 --> 00:52:19,200
‫בוקר אחד פתחתי את הקופסה, והיא הייתה ריקה.‬

1029
00:52:19,960 --> 00:52:22,320
‫נכנסתי לפניקה כמו שבחיים לא קרה לי.‬

1030
00:52:22,840 --> 00:52:24,400
‫זה היה עצוב, אבל גם מצחיק.‬

1031
00:52:24,480 --> 00:52:27,560
‫רצתי בבית וצעקתי‬
‫"מישהו ראה את השוקולדים שלי?"‬

1032
00:52:28,080 --> 00:52:30,720
‫זה די מצחיק. חצי עצוב, חצי מצחיק.‬

1033
00:52:30,800 --> 00:52:31,760
‫עצוחיק.‬

1034
00:52:33,360 --> 00:52:35,480
‫אני הולך לאחותי ושואל אותה.‬

1035
00:52:35,560 --> 00:52:36,520
‫היא פשוט אמרה,‬

1036
00:52:37,280 --> 00:52:38,120
‫"לא".‬

1037
00:52:39,200 --> 00:52:42,760
‫הבנתי מה קרה ובכיתי,‬
‫כל הדמעות המלוחות למחצה זלגו ממני.‬

1038
00:52:43,280 --> 00:52:45,680
‫ואז היא אמרה משפט שהפך לקאלט במשפחה שלי,‬

1039
00:52:45,760 --> 00:52:48,040
‫"בסדר, תרגיע ת'תחת, פרלין!"‬

1040
00:52:49,720 --> 00:52:51,360
‫מתברר שזה היה הכינוי שלי.‬

1041
00:52:51,960 --> 00:52:54,640
‫לקחתי סכין ואמרתי, "אני אדקור אותה!"‬

1042
00:52:55,640 --> 00:52:57,200
‫אבא שלי בא בריצה.‬

1043
00:52:57,280 --> 00:52:58,600
‫הוא תפס את הסכין.‬

1044
00:52:59,200 --> 00:53:00,400
‫עצה קטנה.‬

1045
00:53:00,920 --> 00:53:05,040
‫אם אתם רוצים להרוג מישהו,‬
‫אל תצעקו את זה בקולי קולות.‬

1046
00:53:05,560 --> 00:53:07,680
‫במפתיע, זה מושך את הרשויות המקומיות.‬

1047
00:53:08,360 --> 00:53:09,840
‫הוא לקח את הסכין. "היי!"‬

1048
00:53:11,720 --> 00:53:12,840
‫הוא השתתק לרגע.‬

1049
00:53:13,600 --> 00:53:16,800
‫כשאבא שלי השתתק,‬
‫ידענו ש"שיעור לחיים" מתקרב.‬

1050
00:53:17,640 --> 00:53:22,040
‫אבא שלי לא היה ממש מעורב בחינוך שלנו,‬
‫אבל כל שנתיים הוא עשה להטוט יחצני‬

1051
00:53:22,840 --> 00:53:24,800
‫כדי להיבחר מחדש לתפקיד אבא שלנו.‬

1052
00:53:25,560 --> 00:53:27,440
‫מנדט הסרפדים שלו כמעט נגמר.‬

1053
00:53:28,560 --> 00:53:29,920
‫הוא היה צריך משהו גדול.‬

1054
00:53:30,600 --> 00:53:32,080
‫הוא לקח את הסכין. "היי!‬

1055
00:53:32,880 --> 00:53:35,160
‫"תסתכל על… אני הולך ל…"‬

1056
00:53:35,240 --> 00:53:37,160
‫הוא היה צריך לאלתר. מסכן.‬

1057
00:53:39,040 --> 00:53:40,120
‫הוא לקח את הסכין.‬

1058
00:53:40,640 --> 00:53:43,600
‫הוא נתן אותו לאחותי.‬
‫"תדקרי אותו, אני מרשה לך!"‬

1059
00:53:44,200 --> 00:53:45,280
‫לא, אני צוחק.‬

1060
00:53:46,080 --> 00:53:48,960
‫הוא לקח את הסכין ושבר אותו על הברך.‬

1061
00:53:49,040 --> 00:53:50,760
‫אתם כזה, "ואו, אבא שלך תותח!"‬

1062
00:53:50,840 --> 00:53:51,680
‫לא.‬

1063
00:53:51,760 --> 00:53:54,360
‫הוא חתך לעצמו את היד, וקצת את הברך.‬

1064
00:53:54,440 --> 00:53:56,440
‫"רואה? אסור לך לשחק בסכינים!"‬

1065
00:53:59,640 --> 00:54:00,480
‫"נו, ברור!‬

1066
00:54:02,080 --> 00:54:05,360
‫"גם לך אסור. מה… אתה שומע את עצמך?‬

1067
00:54:06,120 --> 00:54:09,800
‫"כשהצליל יוצא מהפה שלך,‬
‫הוא מגיע לעור התוף שלך?"‬

1068
00:54:10,960 --> 00:54:11,880
‫הוא היה בהכחשה.‬

1069
00:54:12,400 --> 00:54:15,480
‫הוא גבר. הוא לא פוצע את עצמו כמו טמבל‬
‫מול הילדים שלו.‬

1070
00:54:15,560 --> 00:54:16,960
‫"אתה בסדר? אתה מדמם."‬

1071
00:54:17,040 --> 00:54:17,920
‫והוא אמר,‬

1072
00:54:19,240 --> 00:54:20,560
‫"איך הגעת לזה?"‬

1073
00:54:21,200 --> 00:54:22,480
‫זה המשפט הקבוע שלו.‬

1074
00:54:22,560 --> 00:54:25,200
‫כשהוא נדחק לפינה, "איך הגעת לזה?"‬

1075
00:54:26,320 --> 00:54:29,320
‫הוא כבר לא היה יכול להכחיש את זה.‬
‫הפציעה שלו הרעישה.‬

1076
00:54:30,360 --> 00:54:33,320
‫כזה, "פלופ, פלופ".‬

1077
00:54:34,080 --> 00:54:35,040
‫הוא עשה…‬

1078
00:54:41,040 --> 00:54:42,600
‫"תקרא לאימא שלך. שיהיה."‬

1079
00:54:43,320 --> 00:54:44,680
‫לא ייאמן.‬

1080
00:54:44,760 --> 00:54:47,720
‫עליתי בריצה במדרגות,‬
‫"אימא, מהר, אבא נפצע!"‬

1081
00:54:47,800 --> 00:54:49,880
‫היא אמרה, "הוא יסתדר, הוא מבוגר".‬

1082
00:54:50,520 --> 00:54:51,400
‫"ניין!"‬

1083
00:54:52,680 --> 00:54:55,280
‫אבא גוסס על הפרקט. אנחנו צריכים עזרה.‬

1084
00:54:57,720 --> 00:54:58,560
‫זה היה מטורף.‬

1085
00:54:58,640 --> 00:55:01,400
‫באותו יום התחלתי לספר בדיחות‬
‫כדי שיאהבו אותי.‬

1086
00:55:01,480 --> 00:55:03,120
‫במקום שוקולדים. זה קל יותר.‬

1087
00:55:04,040 --> 00:55:04,880
‫ומסוכן פחות.‬

1088
00:55:05,920 --> 00:55:09,040
‫במרוצת השנים הפכתי‬
‫לאדם הכמעט מגובש שאבא שלי חלם עליו.‬

1089
00:55:09,120 --> 00:55:10,040
‫חזק,‬

1090
00:55:10,600 --> 00:55:15,040
‫בטוח בעצמו, קצת מצחיק, קצת פלרטטן,‬
‫אבל לעולם לא פגיע.‬

1091
00:55:15,120 --> 00:55:16,840
‫זה עזר לי בהרבה מצבים בחיים,‬

1092
00:55:17,360 --> 00:55:20,880
‫אבל לא כשאני רוצה לנשק בחורה שאני אוהב.‬

1093
00:55:21,840 --> 00:55:25,280
‫אני והביטחון העצמי שלי‬
‫עומדים בשירותים עם כוס מים.‬

1094
00:55:26,720 --> 00:55:28,920
‫ואני לבד, חסר הגנה, מזיע.‬

1095
00:55:30,400 --> 00:55:33,480
‫התאהבתי בבחורה הזאת כמו בסרטים.‬

1096
00:55:34,520 --> 00:55:37,760
‫היא אמרה משפט אחד, וידעתי שאני מאוהב.‬

1097
00:55:37,840 --> 00:55:41,200
‫זה היה ברור מאליו.‬
‫כמו מים חמים מהאוזניים עד לבהונות שלי.‬

1098
00:55:41,920 --> 00:55:43,840
‫כדי שתבינו את המשפט הזה,‬

1099
00:55:44,360 --> 00:55:47,040
‫אני צריך לספר לכם‬
‫עוד משהו אחד על הילדות שלי.‬

1100
00:55:47,760 --> 00:55:49,840
‫כשהייתי ילד, נהגתי לגעת בפטמות שלי.‬

1101
00:55:51,160 --> 00:55:54,000
‫אם תתחילו לצחוק עכשיו, לא נוכל לדבר על זה.‬

1102
00:55:54,520 --> 00:55:56,520
‫התחלתי להרגיש בנוח, נפתחתי,‬

1103
00:55:56,600 --> 00:55:58,720
‫ואתם צוחקים עליי. זה לא יפה.‬

1104
00:55:58,800 --> 00:56:01,680
‫תפסיקו להסתכל עליי ככה.‬
‫אני רואה את המבטים שלכם!‬

1105
00:56:01,760 --> 00:56:04,680
‫"ידענו שהוא היה ילד מוזר,‬
‫אבל זה כבר מוגזם."‬

1106
00:56:04,760 --> 00:56:07,920
‫לא! לכל ילד היה קטע מוזר משלו.‬

1107
00:56:09,760 --> 00:56:11,640
‫לא? השתתקתם פתאום.‬

1108
00:56:11,720 --> 00:56:13,840
‫אחי היה מגיע לביה"ח בלי סוף,‬

1109
00:56:13,920 --> 00:56:17,320
‫כי הוא היה אומר,‬
‫"אני לא נושם עד שנגיע הביתה!"‬

1110
00:56:18,960 --> 00:56:21,920
‫אחרי 20 מטרים‬
‫הוא היה מתרסק על המדרכה כמו לוזר.‬

1111
00:56:23,000 --> 00:56:25,600
‫כשהייתי עצוב, שפשפתי את הציצים שלי.‬
‫זה היה הקטע שלי.‬

1112
00:56:25,680 --> 00:56:28,120
‫ציצים? שדיים? יש להם הרבה שמות.‬

1113
00:56:28,200 --> 00:56:29,920
‫תפסיקו להסתכל עליי ככה!‬

1114
00:56:31,240 --> 00:56:33,920
‫כשההורים שלי נזפו בי, הלכתי לחדר שלי ו…‬

1115
00:56:35,080 --> 00:56:36,080
‫זה היה הקטע שלי.‬

1116
00:56:36,640 --> 00:56:38,080
‫תכניסו אותי לכלא!‬

1117
00:56:38,160 --> 00:56:39,320
‫כולנו עשינו את זה.‬

1118
00:56:39,400 --> 00:56:41,840
‫נעלמתי לתוך נרניה משלי. ככה שחררתי לחץ.‬

1119
00:56:41,920 --> 00:56:43,400
‫זה לא העיקר בסיפור.‬

1120
00:56:44,200 --> 00:56:48,800
‫העיקר הוא שכשהייתי ילד חשבתי,‬
‫"למה אף אחד לא מדבר על היכולת להיעלם?"‬

1121
00:56:48,880 --> 00:56:49,760
‫בסדר.‬

1122
00:56:51,920 --> 00:56:54,200
‫אז התחלתי לנסות לדבר על זה.‬

1123
00:56:54,280 --> 00:56:55,520
‫להפיץ את הבשורה.‬

1124
00:56:56,640 --> 00:56:58,040
‫הלכתי לדבר עם החברים שלי.‬

1125
00:56:58,120 --> 00:56:59,840
‫"כשאתה נוגע בפטמות שלך…"‬

1126
00:56:59,920 --> 00:57:01,560
‫"אל תתקרב אלינו יותר."‬

1127
00:57:03,680 --> 00:57:05,080
‫נידוי מיידי.‬

1128
00:57:06,200 --> 00:57:09,920
‫אז ניסיתי לדבר עם החברים של ההורים שלי‬
‫כשהם באו לארוחת ערב.‬

1129
00:57:11,000 --> 00:57:11,840
‫מסכנים.‬

1130
00:57:12,480 --> 00:57:15,200
‫חיכיתי בפינת הספה, ככה.‬

1131
00:57:18,400 --> 00:57:19,680
‫כמו חתול קירח.‬

1132
00:57:21,360 --> 00:57:25,120
‫חיכיתי שההורים שלי ייקחו מהם את המעילים‬
‫וילכו לשים אותם בצד,‬

1133
00:57:25,200 --> 00:57:26,160
‫ואז תקפתי.‬

1134
00:57:26,840 --> 00:57:27,920
‫"סליחה, סילבי,‬

1135
00:57:28,000 --> 00:57:29,800
‫"כשאת משפשפת את הציצים שלך…"‬

1136
00:57:31,280 --> 00:57:32,840
‫הם כל כך פחדו ממני.‬

1137
00:57:33,400 --> 00:57:34,960
‫הם נכנסו לפניקה.‬

1138
00:57:35,040 --> 00:57:37,960
‫נראיתי להם‬
‫כמו אליז לוסה מ"חקירות פיננסיות".‬

1139
00:57:38,560 --> 00:57:43,560
‫ברגע שהם ראו אותי הם הסתובבו, "לא.‬
‫אין שום עובדים לא חוקיים בחברה הזאת.‬

1140
00:57:43,640 --> 00:57:46,320
‫"מותר לך לעקוב אחרינו? זה חוקי?"‬

1141
00:57:47,120 --> 00:57:48,320
‫הם כל כך פחדו.‬

1142
00:57:49,560 --> 00:57:54,240
‫וערב אחד אימא שלי נכנסה לחדר שלי ואמרה,‬

1143
00:57:56,520 --> 00:57:57,640
‫"הכול בסדר, פנאיו?"‬

1144
00:57:58,680 --> 00:57:59,520
‫"כן."‬

1145
00:58:01,800 --> 00:58:02,640
‫"נהדר.‬

1146
00:58:04,680 --> 00:58:06,640
‫"מארק וורוניק באים אלינו הערב.‬

1147
00:58:11,920 --> 00:58:14,200
‫"הכול בסדר? כן?‬

1148
00:58:16,400 --> 00:58:17,240
‫"נהדר.‬

1149
00:58:19,400 --> 00:58:21,680
‫"אולי עדיף שלא תדבר איתם‬

1150
00:58:22,360 --> 00:58:24,280
‫"על הסוד הקטן שלך?"‬

1151
00:58:24,360 --> 00:58:25,960
‫זה נהיה טאבו בבית.‬

1152
00:58:27,960 --> 00:58:31,360
‫"אבל אם אתה רוצה לדבר עם מישהו,‬
‫נקבע לך תור לפסיכולוג."‬

1153
00:58:31,440 --> 00:58:33,000
‫אמרתי, "מה זה פסיכולוג?"‬

1154
00:58:33,960 --> 00:58:36,280
‫"פסיכולוג, פנאיו, זה מישהו שאתה משלם לו‬

1155
00:58:37,720 --> 00:58:40,480
‫"כדי להרגיש שמקשיבים לך,‬
‫שמבינים אותך, שאתה כמו כולם."‬

1156
00:58:41,240 --> 00:58:44,480
‫זו ההגדרה הכי יפה ששמעתי לפסיכולוג.‬

1157
00:58:45,080 --> 00:58:47,720
‫רק לפסיכולוג אפשר להגיד, "קוראים לי פיליפ.‬

1158
00:58:48,720 --> 00:58:51,720
‫"הבוס שלי מעליב אותי,‬
‫אבל אני מתמודד עם זה בצורה מקצועית.‬

1159
00:58:51,800 --> 00:58:54,760
‫"אני יוצא להפסקת סיגריה, אבל לא מעשן.‬

1160
00:58:56,200 --> 00:58:59,800
‫"אני יוצא מהעבודה ופונה שמאלה,‬
‫כי יש שם חנות פרחים.‬

1161
00:58:59,880 --> 00:59:01,440
‫"אני קונה שם אוגר‬

1162
00:59:01,520 --> 00:59:03,120
‫"ומוחץ אותו בבית השחי שלי.‬

1163
00:59:04,880 --> 00:59:05,960
‫"זה הקטע שלי."‬

1164
00:59:06,760 --> 00:59:09,600
‫רק לפסיכולוג.‬
‫אתם קולטים איזה מזל שיש פסיכולוגים?‬

1165
00:59:10,160 --> 00:59:11,880
‫החבר הכי טוב שלכם היה אומר,‬

1166
00:59:11,960 --> 00:59:13,920
‫"פיליפ, אתה בסדר? מה…‬

1167
00:59:16,960 --> 00:59:19,840
‫"מוכרים אוגרים בחנויות פרחים? לא ידעתי."‬

1168
00:59:20,480 --> 00:59:22,600
‫החיים מלאים בשאלות קשות.‬

1169
00:59:22,680 --> 00:59:27,520
‫אבל כשאומרים את זה לפסיכולוגית,‬
‫היא מתרגשת. היא כזה, "אתגר!‬

1170
00:59:28,520 --> 00:59:30,880
‫"מה היה הצבע של האוגר, פילו?‬

1171
00:59:32,080 --> 00:59:34,800
‫"מכרסמים מסמלים לעיתים קרובות‬
‫את ישו בתת המודע.‬

1172
00:59:34,880 --> 00:59:36,320
‫"כן, בוא נדבר על זה."‬

1173
00:59:37,600 --> 00:59:38,720
‫זו העבודה שלה.‬

1174
00:59:39,960 --> 00:59:43,360
‫אני יושב מולה,‬
‫אבל אני יודע שאנשים צוחקים עליי בגלל זה,‬

1175
00:59:44,760 --> 00:59:46,840
‫אז אני מחליט לא לדבר על זה.‬

1176
00:59:49,400 --> 00:59:51,080
‫"מה אתה עושה כל היום?"‬

1177
00:59:51,160 --> 00:59:52,480
‫"אני אוהב לגעת בפטמ…‬

1178
00:59:54,520 --> 00:59:55,800
‫"ואו, היא טובה!‬

1179
00:59:57,480 --> 00:59:58,600
‫"הסירי דאגה מליבך."‬

1180
01:00:00,280 --> 01:00:03,080
‫אני אמות מפחד‬
‫אם ילד יגיד לי, "הסר דאגה מליבך".‬

1181
01:00:03,880 --> 01:00:05,880
‫זה ילד עם אוצר מילים עשיר מדי.‬

1182
01:00:05,960 --> 01:00:07,960
‫"אספר לך הכול, דוקטור."‬

1183
01:00:09,600 --> 01:00:10,960
‫כמו נבל של ג'יימס בונד.‬

1184
01:00:11,040 --> 01:00:12,800
‫"לא אשמיט שום פרט.‬

1185
01:00:13,640 --> 01:00:15,480
‫"לפעמים עולה בי‬

1186
01:00:16,480 --> 01:00:17,440
‫"רוח שטות.‬

1187
01:00:18,720 --> 01:00:20,560
‫"ואני נועל את עצמי בחדר שלי…‬

1188
01:00:21,240 --> 01:00:22,200
‫"אם לדייק,‬

1189
01:00:23,160 --> 01:00:24,120
‫"במבואה.‬

1190
01:00:24,200 --> 01:00:27,080
‫"ואני משפשף…‬

1191
01:00:30,400 --> 01:00:33,000
‫"במרץ, דוקטור,‬

1192
01:00:33,080 --> 01:00:34,680
‫"את אזור הפטמות.‬

1193
01:00:36,000 --> 01:00:37,440
‫"ואני מרגיש את הנשמה שלי‬

1194
01:00:38,480 --> 01:00:39,720
‫"מתעלה.‬

1195
01:00:41,040 --> 01:00:43,120
‫"ואני אוהב את ההרגשה הזאת, דוקטור."‬

1196
01:00:45,360 --> 01:00:47,400
‫אמרתי את זה בצורה פחות מפחידה.‬

1197
01:00:47,480 --> 01:00:49,400
‫תסמכו עליי. הייתי פחות מפחיד.‬

1198
01:00:50,720 --> 01:00:52,040
‫אבל אני אומר לה את זה,‬

1199
01:00:53,200 --> 01:00:55,400
‫ואני נשבע לכם שזו האמת, היא עשתה,‬

1200
01:00:56,080 --> 01:00:57,080
‫"מה?"‬

1201
01:00:58,120 --> 01:00:59,320
‫היא צחקה!‬

1202
01:01:00,360 --> 01:01:04,240
‫ואמרתי לעצמי שלעולם לא אדבר על זה שוב.‬

1203
01:01:04,320 --> 01:01:05,760
‫לעולם לא!‬

1204
01:01:05,840 --> 01:01:08,520
‫כל עוד גרמניה לא…‬

1205
01:01:08,600 --> 01:01:09,520
‫לא, אני צוחק.‬

1206
01:01:10,520 --> 01:01:13,760
‫אבל הייתי נבוך מאוד. ממש נבוך.‬

1207
01:01:14,480 --> 01:01:17,640
‫קברתי את זה עמוק בתוכי.‬
‫לא דיברתי על זה שנים.‬

1208
01:01:19,040 --> 01:01:21,360
‫זה היה הדייט הראשון שלי עם הבחורה הזאת.‬

1209
01:01:22,440 --> 01:01:25,080
‫זה קרה לא מזמן, הדייט עם הבחורה האחרונה ש…‬

1210
01:01:25,160 --> 01:01:26,400
‫שיראק היה הנשיא,‬

1211
01:01:26,480 --> 01:01:29,560
‫אז עבר טיפ-טיפה זמן.‬

1212
01:01:30,520 --> 01:01:32,840
‫זה לא היה כזה מזמן, אבל הרגשתי לא בנוח.‬

1213
01:01:32,920 --> 01:01:37,440
‫דייט ראשון. אני מספר בדיחות‬
‫כדי למצוא חן בעיניה, והיא קוטעת אותי.‬

1214
01:01:37,520 --> 01:01:38,600
‫היא אומרת, "היי.‬

1215
01:01:39,560 --> 01:01:42,640
‫"אתה רק מספר בדיחות. אנחנו לא באמת מדברים.‬

1216
01:01:42,720 --> 01:01:46,080
‫"אני רוצה שנלמד קצת זה על זה,‬
‫נדבר על החיים שלנו.‬

1217
01:01:46,640 --> 01:01:49,160
‫"יש לך איזה סיפור ילדות מצחיק?"‬

1218
01:01:52,240 --> 01:01:53,840
‫אמרתי, "יש לי משהו,‬

1219
01:01:54,520 --> 01:01:56,520
‫"אבל את תתחילי, שנראה מה הכיוון."‬

1220
01:01:57,120 --> 01:01:59,280
‫רציתי לדעת איזה מין סיפור לספר.‬

1221
01:01:59,800 --> 01:02:02,640
‫תדמיינו שהיא הייתה אומרת משהו חמוד.‬
‫"אני אתחיל.‬

1222
01:02:03,320 --> 01:02:04,560
‫"הייתי שמאלית,‬

1223
01:02:05,080 --> 01:02:07,280
‫"אבל שיחקתי טניס ביד ימין!"‬

1224
01:02:09,080 --> 01:02:11,600
‫אני לא יכול להגיד בתגובה, "טוב, אני…‬

1225
01:02:12,760 --> 01:02:15,080
‫"הייתי נוגע לעצמי בפטמות כדי להיעלם.‬

1226
01:02:15,160 --> 01:02:17,360
‫"בשתי הידיים! אמבידקסטרי!" לא.‬

1227
01:02:19,760 --> 01:02:20,840
‫אז נתתי לה להתחיל.‬

1228
01:02:20,920 --> 01:02:23,240
‫היא מספרת משהו קצת מביך. אני נרגע.‬

1229
01:02:23,320 --> 01:02:26,200
‫אני מספר לה. היא עוצרת ואומרת, "מה?‬

1230
01:02:28,160 --> 01:02:29,000
‫"גם אני."‬

1231
01:02:29,520 --> 01:02:30,880
‫אמרתי, "מה?"‬

1232
01:02:31,880 --> 01:02:35,200
‫אי פעם אהבתם מישהו‬
‫עד כדי כך שרציתם שהוא ימות,‬

1233
01:02:35,280 --> 01:02:36,480
‫כי לא עמדתם בזה?‬

1234
01:02:36,560 --> 01:02:38,880
‫כזה, "אני אוהב אותך!‬

1235
01:02:38,960 --> 01:02:40,560
‫"אוי, לא! אהבתי אותה!"‬

1236
01:02:41,480 --> 01:02:43,800
‫לא? לא קרה לכם? גם לי לא.‬

1237
01:02:43,880 --> 01:02:46,880
‫רק רציתי לראות אם כולכם כמוני.‬

1238
01:02:46,960 --> 01:02:48,400
‫כולנו אותו דבר. מטורף.‬

1239
01:02:49,400 --> 01:02:52,240
‫הייתי בהלם. "תספרי לי! אני רוצה לשמוע."‬

1240
01:02:52,320 --> 01:02:55,680
‫היא אמרה, "בחיים לא דיברתי על זה‬
‫עם אף אחד. אני לא יכולה".‬

1241
01:02:56,240 --> 01:02:57,280
‫אמרתי, "בטח שכן!"‬

1242
01:02:58,240 --> 01:02:59,360
‫היא אמרה, "טוב…‬

1243
01:03:04,480 --> 01:03:07,880
‫"כשהייתי קטנה, הרגשתי שאני רק מפריעה.‬

1244
01:03:08,480 --> 01:03:11,680
‫"נעלתי את עצמי בשירותים. התביישתי נורא.‬

1245
01:03:12,760 --> 01:03:15,040
‫"הרגשתי מועקה אדירה. הרגשתי מגוחכת.‬

1246
01:03:15,680 --> 01:03:19,720
‫"נכנסתי לשירותים. בלי כלום, בלי מים.‬
‫רק האריחים הקרים. זה היה נורא.‬

1247
01:03:20,440 --> 01:03:23,000
‫"ושפשפתי אחת מהצלעות שלי.‬
‫אצלי זה היה צלעות.‬

1248
01:03:23,080 --> 01:03:25,520
‫"הרגשתי כאילו חטפתי מכת חשמל.‬

1249
01:03:25,600 --> 01:03:28,360
‫"הרגשתי שאני נעלמת.‬

1250
01:03:29,320 --> 01:03:32,680
‫"כבר לא הייתי שם.‬
‫זה היה נעים. הרגשתי לכמה שניות שאני מתה.‬

1251
01:03:32,760 --> 01:03:34,840
‫"זה גרם לי להעריך יותר את החיים."‬

1252
01:03:38,800 --> 01:03:40,000
‫אמרתי לה, "מותר לי…‬

1253
01:03:40,960 --> 01:03:43,200
‫"לחכך את הפטמה שלי בצלע שלך?‬

1254
01:03:44,360 --> 01:03:46,520
‫"רק כדי לראות אם שנינו ניעלם."‬

1255
01:03:47,720 --> 01:03:48,560
‫היא צחקה.‬

1256
01:03:49,680 --> 01:03:51,160
‫לא התבדחתי, אבל היא צחקה.‬

1257
01:03:53,040 --> 01:03:54,200
‫הייתי מאוהב בה.‬

1258
01:03:55,360 --> 01:03:57,320
‫לא יכולתי לנשק אותה בדייט הראשון.‬

1259
01:03:58,200 --> 01:04:01,200
‫דייט שני, אני רואה שהיא רוצה שאנשק אותה.‬
‫לא יכולתי.‬

1260
01:04:01,280 --> 01:04:04,360
‫דייט שלישי, אסון.‬
‫דייט רביעי, כבר סיפרתי לכם עליו.‬

1261
01:04:04,920 --> 01:04:08,200
‫היא יוצאת מהדירה בסוף הדייט הרביעי.‬
‫אני על הספה עם השותף שלי.‬

1262
01:04:08,280 --> 01:04:11,200
‫אני מיואש. "היא תחתוך ממני, ובצדק.‬

1263
01:04:11,720 --> 01:04:15,120
‫"ארבעה דייטים? שמונה? שנים עשר?‬
‫אני אצטרך לשלם לה משכורת!‬

1264
01:04:15,200 --> 01:04:16,440
‫"זו כבר משרה קבועה!"‬

1265
01:04:17,080 --> 01:04:19,200
‫הוא לא הקשיב לי. הוא צעד מצד לצד.‬

1266
01:04:19,920 --> 01:04:20,880
‫הוא אמר, "לא!‬

1267
01:04:22,160 --> 01:04:23,720
‫"אנחנו ננשק אותה!"‬

1268
01:04:24,240 --> 01:04:27,320
‫אמרתי, "אתה מעורב בזה יותר מדי.‬
‫אתה מפחיד אותי".‬

1269
01:04:27,400 --> 01:04:29,080
‫הוא אמר, "שתוק ותקשיב לי!‬

1270
01:04:29,760 --> 01:04:33,360
‫"דייט חמישי, אתה מזמין אותה הנה.‬
‫אני אהיה בחדר שלי ולא אקשיב.‬

1271
01:04:34,320 --> 01:04:37,920
‫"היא מצלצלת. אתה פותח.‬
‫אבל היא נשארת במסדרון.‬

1272
01:04:39,120 --> 01:04:41,240
‫"היא מצלצלת. אתה פותח. אתה לא מדבר.‬

1273
01:04:41,320 --> 01:04:44,000
‫"אתה מסתכל לה בעיניים ומנשק אותה.‬

1274
01:04:45,000 --> 01:04:47,160
‫"אתה נכנס לדירה ומזמין אותה פנימה.‬

1275
01:04:48,360 --> 01:04:49,320
‫"אתה אומר, 'היי.‬

1276
01:04:50,240 --> 01:04:53,240
‫"'שלוש הדקות הכי ארוכות בחיים שלך, נכון?'"‬

1277
01:04:57,240 --> 01:04:59,600
‫בדיעבד, אני מבין שזה היה רעיון מטומטם.‬

1278
01:05:00,560 --> 01:05:04,040
‫אבל באותו רגע, אל תכעסו עליי,‬
‫אמרתי, "אתה גאון!"‬

1279
01:05:04,120 --> 01:05:06,120
‫למרות שהכול מעיד שההפך הוא הנכון.‬

1280
01:05:06,200 --> 01:05:09,640
‫שמונה נשים לשעבר,‬
‫דמי מזונות ל-12 ילדים. זה בכלל חוקי?‬

1281
01:05:10,680 --> 01:05:12,280
‫הקשבתי לו. כעבור 72 שעות‬

1282
01:05:12,360 --> 01:05:15,440
‫התלבשתי יפה, נעמדתי מאחורי הדלת‬
‫וחיכיתי לדייט החמישי.‬

1283
01:05:17,000 --> 01:05:19,920
‫היא מגיעה. שמענו את העקבים שלה על הפרקט.‬

1284
01:05:20,440 --> 01:05:24,040
‫אני אומר "שמענו", כי הוא פתח את הדלת.‬
‫"אתה שומע? היא מגיעה!"‬

1285
01:05:24,120 --> 01:05:26,640
‫"בסדר. אני מרחם על שנינו. זה מוזר מאוד.‬

1286
01:05:26,720 --> 01:05:28,000
‫"תלבש מכנסיים."‬

1287
01:05:30,080 --> 01:05:30,920
‫היא מצלצלת.‬

1288
01:05:35,200 --> 01:05:36,040
‫אני פותח.‬

1289
01:05:37,960 --> 01:05:39,320
‫אני מסתכל לה בעיניים.‬

1290
01:05:41,960 --> 01:05:42,920
‫ולא עושה כלום.‬

1291
01:05:44,200 --> 01:05:45,480
‫אני שומע בראש שלי…‬

1292
01:05:47,240 --> 01:05:51,960
‫והיא מתקרבת כדי להיכנס. זה נורמלי.‬

1293
01:05:52,760 --> 01:05:55,240
‫תדמיינו את הסצנה. אתה מצלצל, הדלת נפתחת ו…‬

1294
01:05:57,320 --> 01:06:00,640
‫אתה מתחיל לפקפק בעצמך.‬
‫"מי צלצל בפעמון, אני או אתה?‬

1295
01:06:00,720 --> 01:06:02,720
‫"מי נכנס? סליחה, אני מבולבל."‬

1296
01:06:03,600 --> 01:06:05,880
‫אז באופן טבעי היא באה להיכנס לדירה.‬

1297
01:06:05,960 --> 01:06:08,680
‫אני נלחץ.‬
‫הוא אמר שהיא צריכה להישאר במסדרון!‬

1298
01:06:09,240 --> 01:06:12,400
‫אני חוסם אותה במרפק.‬
‫מעמיד פנים שזו תנוחה נורמלית.‬

1299
01:06:12,480 --> 01:06:14,680
‫היא מתרחקת ואומרת, "הכול בסדר, פנאיוטיס?"‬

1300
01:06:14,760 --> 01:06:17,360
‫אני חושב, "עכשיו או לעולם לא. לך על זה!"‬

1301
01:06:18,000 --> 01:06:21,040
‫אני רוכן כדי לנשק אותה,‬
‫אבל לא כמו בסרט רומנטי.‬

1302
01:06:21,920 --> 01:06:23,160
‫כמו בסרט זומבים.‬

1303
01:06:23,840 --> 01:06:24,680
‫עשיתי כזה…‬

1304
01:06:26,360 --> 01:06:28,920
‫ככל שהתקרבתי, ככה היא התרחקה.‬

1305
01:06:29,440 --> 01:06:31,520
‫חשבתי, "היא רחוקה יותר משחשבתי.‬

1306
01:06:32,240 --> 01:06:34,760
‫"חבל שלא ידעתי, הייתי מביא חטיפים."‬

1307
01:06:35,560 --> 01:06:39,480
‫לא יכולתי להמשיך.‬
‫מתחתי את השרירים שלי עד הסוף.‬

1308
01:06:40,120 --> 01:06:40,960
‫שום נשיקה.‬

1309
01:06:41,040 --> 01:06:42,520
‫שום מגע. שום כלום.‬

1310
01:06:43,640 --> 01:06:45,240
‫אבל לא ידעתי מה לומר חוץ מ…‬

1311
01:06:46,040 --> 01:06:48,400
‫"שלוש הדקות הכי ארוכות בחיים שלך, נכון?"‬

1312
01:06:49,840 --> 01:06:51,680
‫מביך. ואמרתי את זה ככה.‬

1313
01:06:52,280 --> 01:06:54,880
‫דוחה. כאילו הרגע עיניתי אותה.‬

1314
01:06:55,600 --> 01:06:58,440
‫"שלוש הדקות הכי ארוכות בחיים שלך,‬
‫ז'אן מולן!"‬

1315
01:06:58,520 --> 01:07:00,880
‫כל כך מוזר.‬

1316
01:07:00,960 --> 01:07:04,680
‫היא הזדקפה.‬
‫"שלוש הדקות הכי ארוכות בחיים שלי?‬

1317
01:07:06,360 --> 01:07:09,040
‫"זה קשור למשפט המוזר שאמרת לי בדייט הקודם?‬

1318
01:07:11,280 --> 01:07:12,640
‫"ניסית לנשק אותי?"‬

1319
01:07:14,000 --> 01:07:15,200
‫אמרתי,‬

1320
01:07:16,560 --> 01:07:17,800
‫"איך הגעת לזה?"‬

1321
01:07:19,400 --> 01:07:22,440
‫רציתי להיעלם, אבל לא יכולתי לגעת בפטמה שלי‬
‫כי סיפרתי לה על זה!‬

1322
01:07:23,040 --> 01:07:24,800
‫אני נשבע שחשבתי,‬

1323
01:07:25,520 --> 01:07:27,280
‫"עדיף לשנינו שהיא תמות.‬

1324
01:07:29,000 --> 01:07:30,200
‫"ככה נוכל לשכוח מזה.‬

1325
01:07:30,760 --> 01:07:31,840
‫"בייחוד אני."‬

1326
01:07:32,400 --> 01:07:33,680
‫אז פישלתי.‬

1327
01:07:33,760 --> 01:07:37,960
‫אני בדירה. היא במסדרון.‬
‫בינינו יש דלת פתוחה.‬

1328
01:07:38,040 --> 01:07:39,040
‫ככה.‬

1329
01:07:39,120 --> 01:07:39,960
‫אנחנו מדברים.‬

1330
01:07:40,520 --> 01:07:46,280
‫בזווית העין אני רואה מישהו עומד ליד הקיר.‬

1331
01:07:47,040 --> 01:07:48,000
‫ואני שומע,‬

1332
01:07:49,200 --> 01:07:50,520
‫"תנשק אותה!"‬

1333
01:07:51,560 --> 01:07:53,400
‫המניאק הזה זורק לי עצות מהיציע!‬

1334
01:07:54,040 --> 01:07:56,440
‫היא שומעת קול. היא מכניסה ראש לדירה.‬

1335
01:07:56,520 --> 01:07:57,720
‫היא רואה אותו!‬

1336
01:07:58,920 --> 01:08:00,000
‫"זה השותף שלך לדירה?"‬

1337
01:08:00,080 --> 01:08:02,160
‫אמרתי, "סליחה? מה?"‬

1338
01:08:02,240 --> 01:08:04,320
‫היא אמרה, "זה לא השותף שלך לדירה?‬

1339
01:08:07,640 --> 01:08:09,440
‫"יש גבר בתחתונים בסלון שלך.‬

1340
01:08:10,760 --> 01:08:13,080
‫"בגלל זה אתה לא רוצה שאיכנס?‬
‫אני מפריעה למשהו?"‬

1341
01:08:13,600 --> 01:08:16,720
‫אני לא יודע אם היא התבדחה‬
‫או ניסתה לנער אותי קצת.‬

1342
01:08:17,240 --> 01:08:20,080
‫אבל קיבלתי את הדברים שלה כפשוטם ואמרתי…‬

1343
01:08:26,640 --> 01:08:27,880
‫"אני לא רואה אף אחד".‬

1344
01:08:29,600 --> 01:08:30,720
‫הכחשתי מישהו.‬

1345
01:08:32,040 --> 01:08:32,880
‫בלי למצמץ.‬

1346
01:08:33,440 --> 01:08:35,440
‫למרות שהוא היה שם. ניסיתי.‬

1347
01:08:35,960 --> 01:08:39,920
‫צריך בשביל זה אומץ. הגבתי כאילו היא אמרה,‬
‫"המנורה שלך ממש אופנתית!"‬

1348
01:08:40,520 --> 01:08:41,880
‫אני כזה אידיוט!‬

1349
01:08:42,520 --> 01:08:44,840
‫חשבתי, "לא. אין מצב שאמרתי את זה".‬

1350
01:08:45,360 --> 01:08:47,920
‫ניסיתי לתקן את המצב‬
‫ולהעמיד פנים שזו הייתה בדיחה,‬

1351
01:08:48,000 --> 01:08:49,920
‫אבל התגובה האיטית הסגירה אותי.‬

1352
01:08:50,520 --> 01:08:51,760
‫"אני לא רואה אף אחד."‬

1353
01:08:55,920 --> 01:08:56,880
‫איזה אידיוט.‬

1354
01:08:58,080 --> 01:09:00,840
‫למזלי, היא זרמה איתי.‬
‫היא אמרה, "הוא לא אמיתי?‬

1355
01:09:02,240 --> 01:09:03,080
‫"בסדר.‬

1356
01:09:07,720 --> 01:09:09,400
‫"אני דווקא רואה אותו מצוין.‬

1357
01:09:12,840 --> 01:09:15,240
‫"סליחה! נעים להכיר.‬

1358
01:09:15,960 --> 01:09:17,880
‫"זו שאלה מוזרה, אבל אתה אמיתי?"‬

1359
01:09:18,480 --> 01:09:19,720
‫והוא עשה…‬

1360
01:09:30,440 --> 01:09:31,680
‫"פאק, אני לא יודע.‬

1361
01:09:35,120 --> 01:09:36,880
‫"אבל נמלא את הקונכייה."‬

1362
01:09:47,600 --> 01:09:48,640
‫האמת גרועה יותר.‬

1363
01:09:48,720 --> 01:09:51,480
‫היא דיברה אליו. הוא פשוט הסתובב ועזב.‬

1364
01:09:51,560 --> 01:09:54,120
‫כזה, "אם אני לא אענה,‬
‫היא לא תדע שהייתי שם".‬

1365
01:09:55,080 --> 01:10:00,160
‫היא הסתכלה עליי בפרצוף שאמר,‬
‫"אתה כזה טמבל לפעמים".‬

1366
01:10:00,240 --> 01:10:01,800
‫היא דחפה את הדלת.‬

1367
01:10:02,480 --> 01:10:04,160
‫היא נכנסה בביטחון מלא.‬

1368
01:10:04,240 --> 01:10:05,720
‫כאילו היא שילמה שכר דירה.‬

1369
01:10:06,280 --> 01:10:08,960
‫והיא פשוט דחפה אותי לפינה.‬

1370
01:10:10,000 --> 01:10:11,400
‫היא הסתכלה לי בעיניים.‬

1371
01:10:12,560 --> 01:10:13,560
‫זה לא היה חמוד.‬

1372
01:10:14,560 --> 01:10:15,480
‫ינשוף.‬

1373
01:10:19,160 --> 01:10:22,280
‫ראיתי שהיא מבינה‬
‫שאני פשוט לא יודע איך לעשות את זה.‬

1374
01:10:23,320 --> 01:10:26,000
‫שזה גדול עליי, שזה לא בדנ"א של המשפחה שלי.‬

1375
01:10:27,960 --> 01:10:28,880
‫היא נישקה אותי.‬

1376
01:10:35,440 --> 01:10:36,680
‫אני לא כלבלב!‬

1377
01:10:38,400 --> 01:10:41,320
‫זה נשמע קצת כמו, "הוא עשה קקי לגמרי לבד!‬

1378
01:10:41,400 --> 01:10:43,120
‫"כל הכבוד, מלכיאור!" לא.‬

1379
01:10:47,640 --> 01:10:49,000
‫לא הרגשתי כלום.‬

1380
01:10:51,800 --> 01:10:53,640
‫"אנחנו לא יודעים מה לחשוב!"‬

1381
01:10:55,000 --> 01:10:58,800
‫הפכתי לגוש גרניט מולה.‬

1382
01:10:58,880 --> 01:10:59,720
‫הרגשתי…‬

1383
01:11:01,240 --> 01:11:02,080
‫קר.‬

1384
01:11:02,160 --> 01:11:04,800
‫הרגשתי רחוק ממנה, מעצמי, מהכול.‬

1385
01:11:04,880 --> 01:11:06,360
‫הרגשתי לבד. זה היה מוזר.‬

1386
01:11:06,920 --> 01:11:08,480
‫היא התיישבה על הספה.‬

1387
01:11:09,040 --> 01:11:11,120
‫אז גם אני התיישבתי. זה הבית שלי. זה מוזר.‬

1388
01:11:12,200 --> 01:11:15,720
‫אנחנו מדברים שעה או שעתיים,‬
‫ובזמן שאנחנו מדברים‬

1389
01:11:15,800 --> 01:11:18,840
‫אני מרגיש שאני חושב שאני אוהב אותה.‬

1390
01:11:19,560 --> 01:11:21,400
‫אבל כשהיא מנשקת אותי, כלום.‬

1391
01:11:22,640 --> 01:11:24,480
‫היא צריכה ללכת, יש לה עבודה בבוקר.‬

1392
01:11:24,560 --> 01:11:27,720
‫אני מלווה אותה לדלת.‬
‫היא מנשקת אותי נשיקה איטית מאוד.‬

1393
01:11:27,800 --> 01:11:30,160
‫כלום. עוד פחות מקודם. זה מוזר מאוד.‬

1394
01:11:30,680 --> 01:11:34,680
‫היא אמרה, "טוב, אני חושבת שניפגש שוב".‬

1395
01:11:35,600 --> 01:11:37,240
‫אמרתי, "כן".‬

1396
01:11:41,320 --> 01:11:42,800
‫בשלב הזה כבר היה לי מותר.‬

1397
01:11:44,160 --> 01:11:45,240
‫הרגשתי כל כך אבוד.‬

1398
01:11:46,480 --> 01:11:48,920
‫חזרתי פנימה. טוב, הלכתי מטר.‬

1399
01:11:50,200 --> 01:11:52,440
‫ישבתי על הספה וחשבתי,‬

1400
01:11:52,520 --> 01:11:54,600
‫ואני מספר לכם את זה מילה במילה,‬

1401
01:11:55,960 --> 01:11:56,960
‫"עכשיו אתה יודע.‬

1402
01:11:59,080 --> 01:12:00,640
‫"אתה לא יודע לאהוב."‬

1403
01:12:01,720 --> 01:12:04,320
‫זו הייתה מחשבה מצמררת.‬
‫זה טיפשי, אבל האמנתי בזה.‬

1404
01:12:04,400 --> 01:12:09,360
‫שכנעתי את עצמי. שטחתי את כל הטיעונים.‬
‫"אתה לא יודע לאהוב. זה קורה.‬

1405
01:12:09,440 --> 01:12:12,240
‫"אבא שלך לא מביע אהבה,‬
‫אז אתה לא יודע איך לאהוב.‬

1406
01:12:12,320 --> 01:12:15,960
‫"ככה זה עובד.‬
‫יש אנשים שטובים באהבה, ויש כאלה שלא.‬

1407
01:12:16,040 --> 01:12:19,920
‫"יש אנשים שיודעים לאפות לחם,‬
‫ויש כאלה שאופים לחם בלתי אכיל.‬

1408
01:12:20,840 --> 01:12:22,080
‫"חסר מלח."‬

1409
01:12:23,720 --> 01:12:25,160
‫השותף שלי יצא מהחדר שלו.‬

1410
01:12:25,240 --> 01:12:28,240
‫הוא שמע הכול. הוא הניח לי יד על הכתף.‬

1411
01:12:28,920 --> 01:12:29,960
‫הוא לחש,‬

1412
01:12:30,520 --> 01:12:33,680
‫"עכשיו אתה גבר, לעזאזל! אני גאה בך".‬

1413
01:12:34,920 --> 01:12:36,840
‫נהיו לי פרפרים בבטן.‬

1414
01:12:38,160 --> 01:12:40,400
‫חשבתי, "אני מאוהב בו?"‬

1415
01:12:43,520 --> 01:12:46,320
‫הייתי שמח להגיד לכם‬
‫שאני והבחורה הזאת עדיין יחד,‬

1416
01:12:46,400 --> 01:12:47,680
‫שיש לנו ילדים יפים,‬

1417
01:12:47,760 --> 01:12:51,480
‫שאנחנו יוצאים לבראנץ' בכל סוף שבוע.‬

1418
01:12:52,720 --> 01:12:53,760
‫אגז בנדיקט.‬

1419
01:12:55,080 --> 01:12:56,520
‫אבל לא ראיתי אותה שוב.‬

1420
01:12:59,320 --> 01:13:00,560
‫חלק מכם מאוכזבים.‬

1421
01:13:01,320 --> 01:13:03,400
‫בשבילכם זה מופע, אבל אלה החיים שלי.‬

1422
01:13:07,960 --> 01:13:10,440
‫הבכורה של המופע הזה הייתה לא מזמן.‬

1423
01:13:11,200 --> 01:13:13,680
‫כלומר, לפני המגפה הנהדרת הזאת.‬

1424
01:13:13,760 --> 01:13:15,680
‫יאמי! צריך לעשות את זה שוב.‬

1425
01:13:17,120 --> 01:13:20,400
‫פחדתי נורא לפני הבכורה.‬
‫אני מתקשר לאימא שלי כשאני מפחד.‬

1426
01:13:20,480 --> 01:13:22,760
‫אני אומר לה שאני מפחד. פרגמטי.‬

1427
01:13:23,760 --> 01:13:25,840
‫אמרתי לה, "אני מרגיש שאני לא עצמי".‬

1428
01:13:26,520 --> 01:13:28,520
‫היא אמרה, "אי אפשר איתו!‬

1429
01:13:29,040 --> 01:13:30,680
‫"כן, פנאיו, אתה עצמך!‬

1430
01:13:31,200 --> 01:13:33,600
‫"כשהתקשרת, השם שלך הופיע על המסך!"‬

1431
01:13:34,320 --> 01:13:36,440
‫היא תמיד כל כך חמודה ברגעים האלה.‬

1432
01:13:37,000 --> 01:13:38,360
‫"זה קשור למופע?"‬

1433
01:13:38,920 --> 01:13:41,760
‫אמרתי, "אני לא יודע. אני חושב שכן".‬

1434
01:13:42,440 --> 01:13:43,840
‫"זו הופעת הבכורה שלך.‬

1435
01:13:44,760 --> 01:13:47,240
‫"והופעת בכורה היא כמו כל פעם ראשונה.‬

1436
01:13:47,320 --> 01:13:48,480
‫"אתה מנסה דברים.‬

1437
01:13:49,080 --> 01:13:51,240
‫"אם זה לא הולך, אתה מנסה משהו אחר.‬

1438
01:13:52,080 --> 01:13:53,200
‫"זו הופעת הבכורה שלך.‬

1439
01:13:53,720 --> 01:13:55,200
‫"אתה תדפוק את זה. בקטנה."‬

1440
01:13:55,280 --> 01:13:56,200
‫"תעצרי!‬

1441
01:13:57,200 --> 01:13:58,640
‫"משפט אחד יותר מדי."‬

1442
01:13:59,280 --> 01:14:01,680
‫היא מנסה לתקן את הטעות,‬
‫ויוצא לה משפט של ואן דאם.‬

1443
01:14:01,760 --> 01:14:07,920
‫היא אמרה,‬
‫"לא, אתה תדפוק עם פטיש במסמר ההצלחה!"‬

1444
01:14:08,000 --> 01:14:09,800
‫היא מעבירה את הטלפון לאבא שלי.‬

1445
01:14:11,320 --> 01:14:13,640
‫הוא לוקח את הטלפון. אני שומע אותו נושם.‬

1446
01:14:13,720 --> 01:14:15,600
‫אני תופס אומץ. אני אומר לו,‬

1447
01:14:16,520 --> 01:14:17,360
‫"אני מפחד."‬

1448
01:14:17,960 --> 01:14:19,920
‫אני מביע רגש. אני שומע אותו נסגר.‬

1449
01:14:21,280 --> 01:14:23,160
‫הוא אומר, "זה קשור למופע?"‬

1450
01:14:23,240 --> 01:14:25,240
‫אני אומר, "איך הגעת לזה?"‬

1451
01:14:26,040 --> 01:14:28,240
‫הוא אומר, "תתקשר אליי אחרי הבכורה.‬

1452
01:14:28,320 --> 01:14:31,160
‫"תדבר איתי על מה שקרה, לא על מה שיקרה."‬

1453
01:14:33,640 --> 01:14:34,480
‫שמעתי את ה…‬

1454
01:14:35,760 --> 01:14:38,840
‫הצחוק שרק אבות עושים בטלפון‬
‫אחרי בדיחה מרושעת ומוזרה.‬

1455
01:14:39,600 --> 01:14:41,280
‫הבנתי שאנחנו בדיוק אותו דבר.‬

1456
01:14:42,080 --> 01:14:43,760
‫שיחקתי במשחק שלו בפעם הראשונה.‬

1457
01:14:44,280 --> 01:14:46,760
‫"אתה רוצה שאני אדבר איתך‬
‫רק על מה שכבר קרה?‬

1458
01:14:47,320 --> 01:14:48,160
‫"בסדר.‬

1459
01:14:48,680 --> 01:14:52,440
‫"כשהחברה שלי תהיה בהיריון,‬
‫לדבר איתך רק אחרי הלידה?"‬

1460
01:14:53,320 --> 01:14:55,640
‫הוא אמר, "כן".‬

1461
01:14:57,320 --> 01:14:58,240
‫כל כך הרבה אגו.‬

1462
01:14:58,880 --> 01:15:01,240
‫אנחנו רוצים לראות מי מאיתנו ייכנע ראשון.‬

1463
01:15:02,320 --> 01:15:05,520
‫"תתקשר אליי כשהחברה שלך תצא מבית החולים."‬

1464
01:15:05,600 --> 01:15:08,680
‫"היא תתקשר אליך בעצמה‬
‫כדי שלא אצטרך לדבר איתך."‬

1465
01:15:10,200 --> 01:15:12,560
‫הוא אמר, "התינוק יתקשר. אל תדאג".‬

1466
01:15:15,960 --> 01:15:18,280
‫ובגלל שהוא כזה מצחיק, הוא הוסיף,‬

1467
01:15:19,440 --> 01:15:20,960
‫"אתה עדיין רווק, נכון?‬

1468
01:15:22,920 --> 01:15:24,400
‫"תתקשר אליי כשזה ייגמר."‬

1469
01:15:35,240 --> 01:15:36,720
‫"בעצם, אם כבר מדברים,‬

1470
01:15:36,800 --> 01:15:38,240
‫כתבתי את המופע הזה‬

1471
01:15:39,200 --> 01:15:41,440
‫"כדי להגיד לך ולאימא משהו שקשה לי לומר,‬

1472
01:15:41,520 --> 01:15:44,080
‫"משהו שאני לא מסוגל להגיד אפילו לעצמי,‬
‫וזה מעצבן."‬

1473
01:15:45,440 --> 01:15:46,280
‫הוא אמר,‬

1474
01:15:48,200 --> 01:15:49,760
‫"אנחנו יודעים, צוציק.‬

1475
01:15:51,640 --> 01:15:52,800
‫"וחשוב שתדע שאני…"‬

1476
01:15:52,880 --> 01:15:53,800
‫וישר עשיתי…‬

1477
01:15:54,720 --> 01:15:55,840
‫הוא אמר, "מה?"‬

1478
01:15:55,920 --> 01:15:57,360
‫אמרתי, "אל תגיד את זה".‬

1479
01:15:57,920 --> 01:15:59,200
‫"אני לא רוצה להגיד את זה."‬

1480
01:15:59,760 --> 01:16:01,040
‫"אל תגיד את זה."‬

1481
01:16:01,560 --> 01:16:02,560
‫"אני לא אגיד."‬

1482
01:16:03,760 --> 01:16:04,920
‫הייתה שתיקה לרגע.‬

1483
01:16:05,760 --> 01:16:06,880
‫ואז הוא פשוט הוסיף,‬

1484
01:16:09,320 --> 01:16:10,800
‫"בהצלחה במופע, בן".‬

1485
01:16:11,560 --> 01:16:12,400
‫ואמרתי,‬

1486
01:16:13,840 --> 01:16:14,680
‫"גם לך".‬

1487
01:16:18,520 --> 01:16:19,520
‫כמעט אמרתי,‬

1488
01:16:20,480 --> 01:16:22,440
‫"תודה. שיהיה לך ערב טוב".‬

1489
01:17:27,640 --> 01:17:32,920
‫- תודה לאימא ואבא שלי -‬