1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:17,392 --> 00:00:19,060
‫כוכבת הטלוויזיה פריס הילטון‬

4
00:00:19,144 --> 00:00:21,980
‫הייתה במרכז תשומת הלב‬
‫ביום רביעי בגבעת הקפיטול,‬

5
00:00:22,063 --> 00:00:26,026
‫כאשר סיפרה למחוקקים‬
‫כיצד חוותה טראומה והתעללות‬

6
00:00:26,109 --> 00:00:30,196
‫כאשר שהתה במרכז‬
‫לטיפול התנהגותי ביוטה, בהיותה בת 17.‬

7
00:00:30,280 --> 00:00:33,450
‫חנקו אותי, קיבלתי סטירות,‬

8
00:00:33,533 --> 00:00:35,744
‫גברים מהסגל צפו בי במקלחת.‬

9
00:00:35,827 --> 00:00:39,831
‫זה קורה במדינה שלנו, לצעירים שלנו.‬

10
00:00:41,249 --> 00:00:45,920
‫ואם זה יכול לקרות‬
‫לפריס הילטון ולמשפחה שלה,‬

11
00:00:46,004 --> 00:00:48,381
‫תחשבו על האנשים שלא יכולים להיות פה היום.‬

12
00:00:48,465 --> 00:00:53,011
‫- אך הסיפור החל לפני 35 שנה במרכז אחר -‬

13
00:00:55,472 --> 00:01:01,102
‫- …ועם אדם אחד -‬

14
00:01:09,694 --> 00:01:12,864
‫הלכתי לישון במחשבה שלמחרת אלך לבית הספר.‬

15
00:01:13,948 --> 00:01:15,283
‫הייתי בת 15.‬

16
00:01:18,286 --> 00:01:21,456
‫הבית היה חשוך. ההורים שלי לא היו שם.‬

17
00:01:25,418 --> 00:01:30,256
‫העירו אותי שני גברים, שעמדו לצד המיטה שלי.‬

18
00:01:32,926 --> 00:01:35,804
‫הם היו גדולים. הם נראו כמו אנשי הרים.‬

19
00:01:37,597 --> 00:01:40,266
‫הם אמרו, "קומי, תתלבשי. את באה איתנו".‬

20
00:01:43,061 --> 00:01:46,356
‫הם אמרו לי שאם אנסה לברוח, הם יאזקו אותי.‬

21
00:01:48,525 --> 00:01:53,655
‫הם תפסו אותי, והוציאו אותי בכוח מהבית שלי.‬

22
00:02:00,370 --> 00:02:02,288
‫נלקחתי לשדה התעופה.‬

23
00:02:02,372 --> 00:02:03,331
‫- צ'ק-אין -‬

24
00:02:03,414 --> 00:02:04,249
‫- המראות -‬

25
00:02:07,168 --> 00:02:09,003
‫הם שכרו מטוס פרטי.‬

26
00:02:09,587 --> 00:02:12,632
‫כשהיינו במטוס, הוא שאל‬
‫אם אני רוצה לדעת לאן אני טסה.‬

27
00:02:12,715 --> 00:02:13,925
‫ואמרתי שלא.‬

28
00:02:14,551 --> 00:02:16,761
‫כי לא רציתי שהם ידעו שאני פוחדת.‬

29
00:02:22,183 --> 00:02:26,312
‫נכנסתי למכונית עם אישה‬
‫שקראה לעצמה "חתולה מטורפת"‬

30
00:02:26,396 --> 00:02:28,857
‫וגבר שקרא לעצמו "כלב מטורף".‬

31
00:02:28,940 --> 00:02:31,276
‫ואני זוכרת שחשבתי לעצמי,‬
‫"מה בדיוק הולך פה"?‬

32
00:02:34,028 --> 00:02:36,072
‫הם הסיעו אותי ללב המדבר.‬

33
00:02:36,156 --> 00:02:38,241
‫וראיתי אש ממרחק.‬

34
00:02:39,367 --> 00:02:43,997
‫הם נתנו לי פתק,‬
‫שנכתב על גב של מעטפה ריקה של חשבונות.‬

35
00:02:44,998 --> 00:02:47,167
‫"זה לטובה. אנחנו אוהבים אותך."‬

36
00:02:47,250 --> 00:02:50,420
‫- נאדין היקרה, זה לטובה.‬
‫אנחנו אוהבים אותך. אמא ואבא -‬

37
00:02:50,503 --> 00:02:55,383
‫ואז הבנתי שההורים שלי‬
‫שילמו לאנשים האלה כדי שיחטפו אותי,‬

38
00:02:55,466 --> 00:02:57,260
‫וייקחו אותי לתוכנית.‬

39
00:02:58,595 --> 00:03:00,180
‫קדימה. אנחנו פה.‬

40
00:03:00,805 --> 00:03:02,056
‫קדימה, לזוז!‬

41
00:03:02,974 --> 00:03:03,808
‫קדימה!‬

42
00:03:04,559 --> 00:03:05,685
‫צא מהטנדר!‬

43
00:03:06,603 --> 00:03:07,729
‫קדימה! זוז!‬

44
00:03:07,812 --> 00:03:10,273
‫ברוכים הבאים לצ'לנג'ר שבמדבר הדרומי.‬

45
00:03:10,356 --> 00:03:15,236
‫ב-63 הימים הבאים אתם‬
‫תהיו תחת השגחתי, תחת השגחת הצוות שלי.‬

46
00:03:15,320 --> 00:03:16,738
‫אתם מבינים?‬

47
00:03:16,821 --> 00:03:17,655
‫כן, אדוני.‬

48
00:03:17,739 --> 00:03:18,740
‫אני לא שומע!‬

49
00:03:18,823 --> 00:03:19,824
‫כן, אדוני!‬

50
00:03:25,163 --> 00:03:29,792
‫איך מתמודדים כאשר ילד‬
‫שאהבת וגידלת במשך 16 שנים‬

51
00:03:29,876 --> 00:03:33,796
‫מתמרד פתאום,‬
‫והופך למישהו שאת לא מזהה יותר?‬

52
00:03:36,257 --> 00:03:39,469
‫שנות השמונים היו תקופה שהעולם השתנה בה.‬

53
00:03:39,552 --> 00:03:41,012
‫היה חשש רציני‬

54
00:03:41,095 --> 00:03:44,265
‫שהנוער האמריקאי פונה לכיוון לא נכון.‬

55
00:03:44,349 --> 00:03:45,642
‫ננסי?‬

56
00:03:45,725 --> 00:03:46,851
‫תודה.‬

57
00:03:47,435 --> 00:03:51,356
‫יש היום במדינה שלנו‬
‫מגפה של שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול,‬

58
00:03:51,439 --> 00:03:53,107
‫ואף אחד לא בטוח מפניה.‬

59
00:03:53,191 --> 00:03:56,569
‫לא אתם, לא אני, ובטח שלא הילדים שלנו.‬

60
00:03:59,948 --> 00:04:03,243
‫המדינה ניצבת בפני משבר‬
‫בכל הנוגע להתמודדות עם ילדיה.‬

61
00:04:03,743 --> 00:04:05,620
‫השאלה הייתה "מה לעשות?"‬

62
00:04:09,374 --> 00:04:10,959
‫כשנראה ששום דבר אחר לא עובד,‬

63
00:04:11,042 --> 00:04:13,670
‫ישנם הורים נואשים‬
‫ששולחים את המתבגרים הבעייתיים‬

64
00:04:13,753 --> 00:04:16,547
‫למה שנקרא "מחנות טיפול בטבע".‬

65
00:04:16,631 --> 00:04:21,219
‫הם נועדו, כביכול, להסיט אותם‬
‫מהרגליהם הרעים ומנטייתם להתמרד.‬

66
00:04:21,302 --> 00:04:24,639
‫התוכנית היא פרי מחשבתו‬
‫של סטיב קרטיזאנו בן ה-35,‬

67
00:04:24,722 --> 00:04:26,391
‫סמל לשעבר בחיל האוויר.‬

68
00:04:26,474 --> 00:04:28,434
‫בימינו, הרבה אנשים בחברה שלנו‬

69
00:04:28,518 --> 00:04:30,144
‫נותנים לילדים תירוצים.‬

70
00:04:30,228 --> 00:04:31,813
‫ילדים צריכים ללמוד שיעור חשוב,‬

71
00:04:31,896 --> 00:04:35,316
‫להבין שהם אחראים על חייהם‬
‫ונושאים בתוצאות של מעשיהם.‬

72
00:04:35,400 --> 00:04:38,820
‫סטיב קרטיזאנו היה גאון,‬

73
00:04:38,903 --> 00:04:41,239
‫דמות צבעונית מאוד,‬

74
00:04:41,322 --> 00:04:42,699
‫הוא ידע הכול‬

75
00:04:42,782 --> 00:04:47,578
‫על איך לתקן את כל הבעיות במשפחה‬
‫באמצעות שיחת טלפון פשוטה.‬

76
00:04:50,790 --> 00:04:55,753
‫הקטע עם סטיב הוא‬
‫שאנשים או אהבו אותו או תיעבו אותו.‬

77
00:04:56,254 --> 00:04:59,507
‫לדעתי הוא הקדים את זמנו.‬
‫היה לו רעיון מצוין.‬

78
00:04:59,590 --> 00:05:01,801
‫המרכז נקרא "קרן צ'לנג'ר".‬

79
00:05:02,719 --> 00:05:06,055
‫הוא טוען שהוא משנה ילדים רעים‬
‫באמצעות חוויות קשות.‬

80
00:05:06,139 --> 00:05:08,057
‫אני חושבת שזה נהיה גדול מדי, מהר מדי.‬

81
00:05:08,141 --> 00:05:11,102
‫הילדים נשחקים, עד שהם חוזרים להיות טובים.‬

82
00:05:11,811 --> 00:05:13,938
‫הרעיון שמאחורי המרכז היה מצוין,‬

83
00:05:14,022 --> 00:05:17,483
‫והליבה של מה שהוא עשה הייתה מרשימה למדי.‬

84
00:05:17,567 --> 00:05:20,486
‫זה לא מה שאני והצוות שלי עושים.‬
‫זה הטבע, פיל.‬

85
00:05:20,570 --> 00:05:22,322
‫הוא חי גם היום.‬

86
00:05:22,405 --> 00:05:24,365
‫התעשייה הזאת פשוט גדלה.‬

87
00:05:25,074 --> 00:05:28,202
‫הבעיה היא שחלק מבני הנוער לא חוזרים.‬

88
00:05:28,286 --> 00:05:30,788
‫בני נוער מוצאים את עצמם בתנאים אכזריים,‬

89
00:05:30,872 --> 00:05:34,042
‫הרחק מהישג ידן של רשויות ארצות הברית.‬

90
00:05:34,125 --> 00:05:36,836
‫מתי מדובר בהישרדות ובמשמעת,‬
‫ומתי מדובר בהתעללות?‬

91
00:05:36,919 --> 00:05:39,547
‫זה היה נורא.‬
‫-מוות והתעללות.‬

92
00:05:39,630 --> 00:05:42,467
‫העסק שלו הפך לאסון מוחלט,‬

93
00:05:43,134 --> 00:05:45,178
‫אבל הוא קם מן האפר.‬

94
00:05:46,387 --> 00:05:47,972
‫"אל תגידו 'מוות'."‬

95
00:05:50,266 --> 00:05:53,519
‫- שיקום מהגיהינום: התבגרות מסויטת -‬

96
00:05:53,603 --> 00:05:55,146
‫טוב, מר קרטיזאנו,‬

97
00:05:55,229 --> 00:05:58,191
‫אנחנו מדברים על קרן צ'לנג'ר שלך.‬

98
00:05:58,274 --> 00:06:00,193
‫הילד שלכם מתחצף אליכם?‬

99
00:06:02,195 --> 00:06:05,156
‫יש לכם בבית חכמולוג?‬

100
00:06:07,200 --> 00:06:09,535
‫מה אתם רוצים לעשות עם הילדים האלה?‬

101
00:06:09,619 --> 00:06:11,537
‫מי יכול לחטוף את מי?‬

102
00:06:11,621 --> 00:06:13,206
‫מי משגיח על האנשים‬

103
00:06:13,289 --> 00:06:15,917
‫שמתיימרים להחזיר את הילדים לתלם?‬

104
00:06:16,000 --> 00:06:17,585
‫וכמה מכל זה…‬

105
00:06:17,668 --> 00:06:21,964
‫סטיב קרטיזאנו הקים את צ'לנג'ר ב-1988.‬

106
00:06:23,383 --> 00:06:28,179
‫הם בעצם לוקחים ילדים‬
‫מהמיטות שלהם באמצע הלילה.‬

107
00:06:28,262 --> 00:06:30,556
‫ההורים כבר ויתרו על הזכויות ההוריות שלהם.‬

108
00:06:30,640 --> 00:06:34,602
‫איפה זכויות הילדים בעסק הזה?‬
‫אלה ילדים בני 16…‬

109
00:06:34,685 --> 00:06:37,605
‫הילדים מקבלים זכויות‬
‫כשהם לא הולכים לבית הספר,‬

110
00:06:37,688 --> 00:06:40,983
‫כשהם משתמשים בסמים,‬
‫וכשהם מתנהגים כמו אפסים רציניים.‬

111
00:06:44,862 --> 00:06:47,281
‫מציגים בפניהם בחור גדול ומוצק, שאומר להם,‬

112
00:06:48,032 --> 00:06:49,492
‫"עכשיו אתם שלי,‬

113
00:06:49,575 --> 00:06:53,037
‫"ואני אוציא אתכם בכוח לטיול של 800 ק"מ‬

114
00:06:53,121 --> 00:06:54,997
‫"לרוחב המדבר של יוטה".‬

115
00:06:56,833 --> 00:06:58,209
‫קוראים לי שיער-סוס.‬

116
00:06:58,292 --> 00:07:02,630
‫אתם תעשו כל דבר‬
‫שחברי הסגל יגידו לכם לעשות. בלי להסס.‬

117
00:07:02,713 --> 00:07:03,673
‫זה ברור?‬

118
00:07:03,756 --> 00:07:04,966
‫כן, אדוני!‬
‫-כן, אדוני.‬

119
00:07:05,049 --> 00:07:06,926
‫זה ברור?‬
‫-כן, אדוני!‬

120
00:07:07,009 --> 00:07:09,303
‫תגידו לי שם, גיל ומאיפה אתם.‬

121
00:07:09,387 --> 00:07:10,930
‫אפריל שמידט, 15.‬

122
00:07:11,013 --> 00:07:12,765
‫בקול רם.‬
‫-בוני לייק, וושינגטון.‬

123
00:07:13,433 --> 00:07:16,436
‫אפריל שמידט, 15, בוני לייק, וושינגטון.‬

124
00:07:16,519 --> 00:07:21,149
‫ביום הראשון, הילדים הבינו‬
‫שהם בעולם אחר לגמרי‬

125
00:07:21,983 --> 00:07:23,568
‫מהעולם שהם באו ממנו.‬

126
00:07:24,152 --> 00:07:27,447
‫כדאי שתתחיל להתייחס לאמא שלך‬
‫יותר טוב מאיך שהתייחסת אליה, נכון?‬

127
00:07:27,530 --> 00:07:28,448
‫כן, אדוני.‬

128
00:07:30,324 --> 00:07:32,326
‫זה לא משהו זמני.‬

129
00:07:33,453 --> 00:07:36,956
‫היא הקריבה הרבה בשבילך.‬
‫אתה מבין מה זה אומר?‬

130
00:07:37,039 --> 00:07:37,915
‫כן, אדוני.‬

131
00:07:41,627 --> 00:07:42,962
‫עכשיו מאוחר מדי לבכות.‬

132
00:07:43,045 --> 00:07:46,424
‫היית צריך לחשוב על זה כשהיית מולה, נכון?‬

133
00:07:46,507 --> 00:07:47,383
‫כן, אדוני.‬

134
00:07:49,260 --> 00:07:51,345
‫עדיף לך שתתקן את זה לתמיד.‬

135
00:07:53,431 --> 00:07:54,432
‫זה ברור?‬

136
00:07:54,515 --> 00:07:55,349
‫כן, אדוני.‬

137
00:07:58,186 --> 00:07:59,812
‫שברנו אותם.‬

138
00:07:59,896 --> 00:08:03,608
‫אבל לא שברנו אותם‬
‫כדי לפגוע בהם או כדי להעניש אותם.‬

139
00:08:03,691 --> 00:08:06,736
‫שברנו אותם כדי להיפטר מכל החרא הישן‬

140
00:08:07,236 --> 00:08:08,529
‫ולבנות מחדש…‬

141
00:08:08,613 --> 00:08:14,911
‫לעזור להם להיות‬
‫בני אדם טובים יותר וחיוביים יותר.‬

142
00:08:17,622 --> 00:08:20,875
‫היו ילדים שכל כך פחדו, שהם כמעט התעלפו,‬

143
00:08:20,958 --> 00:08:22,376
‫ולא הייתה לי בעיה עם זה,‬

144
00:08:22,460 --> 00:08:24,795
‫כי רציתי שהם ירגישו קצת פחד.‬

145
00:08:26,047 --> 00:08:29,926
‫בשביל הרבה מהילדים האלה,‬
‫זה או זה או ללכת לכלא.‬

146
00:08:32,803 --> 00:08:34,889
‫הילדים לא ישמחו להיות פה.‬

147
00:08:34,972 --> 00:08:36,224
‫הם יהיו רעבים.‬

148
00:08:36,307 --> 00:08:38,684
‫הם יהיו עייפים. הם יהיו מלוכלכים.‬

149
00:08:38,768 --> 00:08:40,311
‫צריך לעשות דברים שעובדים.‬

150
00:08:40,394 --> 00:08:43,439
‫אם נדבר איתם ורק נאהב אותם, לא נשנה אותם.‬

151
00:08:43,523 --> 00:08:45,066
‫אתם מקשיבים לי?‬

152
00:08:45,149 --> 00:08:46,234
‫כן, אדוני!‬

153
00:08:46,317 --> 00:08:48,861
‫סטיב קרטיזאנו היה בחיל האוויר.‬
‫אני הייתי בחיל האוויר.‬

154
00:08:48,945 --> 00:08:51,572
‫אז כשהכרנו, היה לנו מכנה משותף.‬

155
00:08:52,448 --> 00:08:57,828
‫הם חשב שבני הנוער‬
‫זקוקים לדרך אחרת שתעזור להם.‬

156
00:08:58,412 --> 00:09:00,373
‫הקדמנו את זמננו בהרבה.‬

157
00:09:02,625 --> 00:09:05,586
‫זאת הייתה תוכנית באורך 63 יום,‬

158
00:09:05,670 --> 00:09:08,005
‫והיו בה שלושה מקטעים שונים.‬

159
00:09:09,090 --> 00:09:11,717
‫לקחנו אותם קודם כול לרמה הכי נמוכה.‬

160
00:09:13,594 --> 00:09:16,472
‫נתנו להם את מה שהם היו צריכים,‬
‫אבל לא בחינם.‬

161
00:09:16,556 --> 00:09:18,432
‫לכל דבר היה מחיר.‬

162
00:09:19,725 --> 00:09:23,229
‫סיפקנו להם אוכל, אבל האוכל היה במקום אחר.‬

163
00:09:23,312 --> 00:09:25,898
‫הם היו צריכים ללכת ברגל כדי להגיע אליו.‬

164
00:09:28,067 --> 00:09:30,653
‫לא הענשנו אף אחד.‬

165
00:09:30,736 --> 00:09:35,324
‫למעשים שלנו יש השלכות, גם טובות וגם רעות.‬

166
00:09:35,408 --> 00:09:39,412
‫אתה קובע אם ההשלכות‬
‫יהיו שליליות או חיוביות.‬

167
00:09:40,538 --> 00:09:41,581
‫אתם צריכים להבין,‬

168
00:09:41,664 --> 00:09:44,792
‫לא מדובר על ילדים‬
‫שהולכים לכנסייה בימי ראשון,‬

169
00:09:44,875 --> 00:09:48,087
‫או שהולכים להרקדות נוער בימות השבוע.‬

170
00:09:48,170 --> 00:09:50,131
‫אנחנו מדברים בעיקר על ילדים‬

171
00:09:50,214 --> 00:09:54,969
‫שיצאו משליטה, ילדים אלימים,‬
‫שינסו לפתות את הילדים שלכם,‬

172
00:09:55,052 --> 00:09:57,972
‫שיתנו להם סמים,‬
‫שיגנבו לכם את המכונית ואת התכשיטים.‬

173
00:09:58,055 --> 00:10:00,016
‫הם כאן כי הם עושים מניפולציות,‬

174
00:10:00,099 --> 00:10:02,018
‫והם למדו לעבוד על המערכת.‬

175
00:10:07,607 --> 00:10:13,779
‫תמיד הייתי מעוררת מהומות,‬
‫הכבשה השחורה של המשפחה.‬

176
00:10:14,947 --> 00:10:19,243
‫כילדה בלי כוח,‬
‫הכוח היחיד שיש לך הוא ההתנהגות שלך.‬

177
00:10:20,119 --> 00:10:22,913
‫אז הייתי… כן, הייתי מתפרעת קצת.‬

178
00:10:24,749 --> 00:10:28,336
‫כאילו, הייתי שותה, הייתי הולכת למסיבות.‬

179
00:10:29,003 --> 00:10:30,504
‫אהבתי לעשן גראס.‬

180
00:10:31,756 --> 00:10:34,717
‫הייתי קצת סטלנית. זה יכול להיות מדאיג.‬

181
00:10:36,093 --> 00:10:37,345
‫היה לי חבר.‬

182
00:10:38,012 --> 00:10:41,307
‫והוא היה מוכר בעיירה שלנו כעושה צרות.‬

183
00:10:41,390 --> 00:10:46,896
‫ההורים שלי לא אהבו את זה שיצאתי איתו,‬
‫ואמא שלי לא אהבה אותי.‬

184
00:10:46,979 --> 00:10:51,275
‫היא ניסתה למצוא דרכים להיפטר ממני,‬
‫מאז שהייתי בת 12.‬

185
00:10:52,276 --> 00:10:55,321
‫אז ארזתי את הדברים שלי וברחתי מהבית.‬

186
00:10:59,075 --> 00:11:03,287
‫הייתי בבית של אחותו של חבר שלי,‬
‫והתחבאתי כשהמשטרה הגיעה.‬

187
00:11:03,871 --> 00:11:06,248
‫השוטרים שלחו אותי הביתה להורים שלי…‬

188
00:11:08,376 --> 00:11:11,295
‫אבל הם לא אמרו לי לאן אלך אחר כך.‬

189
00:11:18,969 --> 00:11:23,015
‫ישנתי על האדמה, בלי אוהל,‬
‫בלי כלום. כאילו, על אבנים.‬

190
00:11:24,558 --> 00:11:29,397
‫קדימה, קומו! זאת לא קייטנה.‬
‫זהו. קדימה, זוזו.‬

191
00:11:32,274 --> 00:11:34,944
‫בבוקר הייתה שם חבורת ילדים.‬

192
00:11:35,027 --> 00:11:39,949
‫ילדים רזים בחולצות קרועות.‬
‫איזו נערה ניגשה אליי.‬

193
00:11:40,032 --> 00:11:43,077
‫לעסתי מסטיק, והיא שאלה‬
‫אם היא יכולה לקבל אותו.‬

194
00:11:43,577 --> 00:11:47,164
‫היא רצתה את המסטיק שלעסתי.‬
‫אמרתי לה שאין לו טעם.‬

195
00:11:47,248 --> 00:11:50,251
‫היא אמרה שלא אכפת לה, אז אמרתי "בסדר".‬

196
00:11:52,086 --> 00:11:55,089
‫ואז איזה נער ביקש את המרק שלי,‬

197
00:11:55,840 --> 00:11:57,800
‫ועמדתי לתת לו את המרק.‬

198
00:11:58,300 --> 00:12:01,429
‫ואז נערה אחת אמרה לי,‬
‫"אל תיתני לו את המרק שלך.‬

199
00:12:01,929 --> 00:12:03,723
‫"את צריכה אותו". אז אמרתי, "בסדר".‬

200
00:12:13,357 --> 00:12:15,317
‫היו בערך 45 מעלות,‬

201
00:12:15,401 --> 00:12:18,154
‫והלכתי בערך 800 ק"מ בנעלי התעמלות.‬

202
00:12:18,237 --> 00:12:20,030
‫בעצם רק ניסיתי לשרוד.‬

203
00:12:20,114 --> 00:12:21,824
‫תמשיכי ללכת. קחי.‬

204
00:12:21,907 --> 00:12:23,909
‫תודה. פשוט תמשיכי ללכת.‬

205
00:12:26,287 --> 00:12:28,998
‫בכל שלב, החיים השתפרו קצת.‬

206
00:12:29,790 --> 00:12:32,877
‫לקבוצה השנייה הייתה עגלה.‬

207
00:12:32,960 --> 00:12:37,381
‫הם יכלו לשים את הציוד שלהם בעגלה,‬
‫אבל כולם היו צריכים לדחוף אותה.‬

208
00:12:39,175 --> 00:12:42,762
‫בקבוצה השלישית, הבאנו להם מחבצת חמאה,‬

209
00:12:42,845 --> 00:12:44,430
‫הבאנו להם פויקה.‬

210
00:12:48,058 --> 00:12:51,562
‫בהתחשב בכל מה שקרה בחיים שלי באותה תקופה,‬

211
00:12:51,645 --> 00:12:54,857
‫לא הפריע לי שהיה קשה, מאובק ומלוכלך,‬

212
00:12:54,940 --> 00:12:58,486
‫ושלכולנו היה ריח נוראי.‬

213
00:12:59,069 --> 00:13:02,490
‫התאמנו כאן על איזון בין דברים.‬

214
00:13:04,450 --> 00:13:06,827
‫בכל מה שאנחנו עושים יש נשמה.‬

215
00:13:09,705 --> 00:13:12,458
‫ככה זה היה תמיד, מאז ראשית הזמן.‬

216
00:13:13,459 --> 00:13:15,085
‫החיים בבית היו קשים.‬

217
00:13:15,878 --> 00:13:20,382
‫אמא שלי ואני כל הזמן רבנו.‬
‫לא הלך לי טוב בלימודים.‬

218
00:13:20,925 --> 00:13:26,222
‫ואז, בחודש שאחרי שאבא שלי נפטר,‬

219
00:13:26,305 --> 00:13:30,392
‫באמת ניסיתי להתאבד.‬

220
00:13:32,770 --> 00:13:36,482
‫טוב, תתאספו סביבי. תסתדרו בצורת פרסה.‬

221
00:13:36,565 --> 00:13:37,608
‫התחושה הייתה אחרת.‬

222
00:13:37,691 --> 00:13:40,653
‫הייתה בקבוצה אנרגיה אחרת,‬

223
00:13:40,736 --> 00:13:45,157
‫ולא היה לי הרבה זמן‬
‫לחשוב באמת על החיים שלי.‬

224
00:13:46,867 --> 00:13:49,787
‫באותו זמן הייתי לגמרי במצב הישרדות.‬

225
00:13:51,914 --> 00:13:53,541
‫זה היה מנחם.‬

226
00:13:54,834 --> 00:13:58,379
‫אבינו שבשמיים,‬
‫אנו מבקשים שתעזור לנו עכשיו,‬

227
00:13:58,462 --> 00:14:03,759
‫שתכיר בקורבן שהחיה הזאת מייצגת עבורנו.‬

228
00:14:04,343 --> 00:14:06,804
‫אנו מבקשים זאת בשמו של ישו הצלוב. אמן.‬

229
00:14:06,887 --> 00:14:08,055
‫אמן.‬

230
00:14:22,027 --> 00:14:23,946
‫שגשגתי שם.‬

231
00:14:24,029 --> 00:14:28,659
‫ממש נהניתי להיות שם.‬

232
00:14:29,535 --> 00:14:32,454
‫נראה לכם כמה דרכים לבשל.‬

233
00:14:32,538 --> 00:14:35,541
‫אחת מהן היא בבור. נשתמש בקיבה כדי לבשל.‬

234
00:14:38,460 --> 00:14:40,504
‫תתכוננו לערבב. תכניסו את הבשר.‬

235
00:14:43,299 --> 00:14:46,427
‫פעם שאלו אותי‬
‫איך אני יודע מתי הם מוכנים לחזור הביתה.‬

236
00:14:47,177 --> 00:14:49,763
‫זה היה איך שהם נראו, ארשת הפנים שלהם.‬

237
00:14:49,847 --> 00:14:51,974
‫היה להם ניצוץ בעיניים.‬

238
00:14:52,057 --> 00:14:55,019
‫היה להם חיוך שלא הייתה דרך להוריד אותו.‬

239
00:14:55,603 --> 00:15:01,233
‫לדעתי, רוב בני הנוער‬
‫צריכים לבוא הנה ולשפר את עצמם,‬

240
00:15:01,317 --> 00:15:05,654
‫וסביר שזה יהיה הדבר הכי טוב שיקרה להם.‬

241
00:15:05,738 --> 00:15:10,659
‫לסטיב היה חזון, שכל אחד צריך טקס מעבר,‬

242
00:15:10,743 --> 00:15:13,746
‫מעבר מהילדות לבגרות,‬

243
00:15:13,829 --> 00:15:15,915
‫ולרוב הוא כולל…‬

244
00:15:17,917 --> 00:15:19,418
‫משהו קשה מאוד.‬

245
00:15:22,338 --> 00:15:24,173
‫זה פשוט כואב.‬

246
00:15:25,049 --> 00:15:26,008
‫אני פשוט…‬

247
00:15:27,760 --> 00:15:30,971
‫הרחקתי ממני את אמא שלי ואת אבא שלי.‬

248
00:15:32,640 --> 00:15:35,684
‫ואז היא כתבה לי מכתב,‬
‫וכתבה כמה היא אוהבת אותי ומתגעגעת אליי,‬

249
00:15:35,768 --> 00:15:37,394
‫ושהיא רוצה שאחזור הביתה.‬

250
00:15:39,021 --> 00:15:40,773
‫אבל אני צריכה להיות פה.‬

251
00:15:42,733 --> 00:15:46,153
‫אם באמת אחזור הביתה מוקדם, זה לא…‬

252
00:15:46,737 --> 00:15:50,741
‫כל המאמץ שהושקע ב…‬

253
00:15:52,785 --> 00:15:56,455
‫לשנות אותי, פשוט יתבזבז.‬

254
00:15:58,582 --> 00:16:03,295
‫הם עברו טקס מעבר, וזאת הייתה ההתחלה שלו.‬

255
00:16:03,837 --> 00:16:08,676
‫כמה מכם שמחו להיות פה‬
‫בדקה הראשונה אחרי שהגעתם?‬

256
00:16:08,759 --> 00:16:11,929
‫אחד, שניים. כמה מכם שמחים להיות פה עכשיו?‬

257
00:16:12,429 --> 00:16:13,263
‫כן.‬

258
00:16:13,764 --> 00:16:16,225
‫כמה מכם למדתם משהו על עצמכם,‬

259
00:16:16,308 --> 00:16:18,394
‫משהו שלא ידעתם כשהגעתם?‬

260
00:16:19,436 --> 00:16:22,106
‫קשה להסביר את זה למישהו שלא מבין.‬

261
00:16:29,071 --> 00:16:30,864
‫הרגשתי שהשגתי משהו.‬

262
00:16:30,948 --> 00:16:34,660
‫בסוף של כל יום, הרגשתי שהשגתי משהו.‬

263
00:16:36,912 --> 00:16:39,915
‫אנחנו משתפרים בזכות מאבקים, מבחנים וקשיים.‬

264
00:16:40,499 --> 00:16:42,418
‫זאת משוואה פשוטה.‬

265
00:16:43,419 --> 00:16:47,131
‫היו בתוכנית שלנו יותר מ-700 ילדים.‬
‫שינינו חיים של מאות אנשים.‬

266
00:16:47,214 --> 00:16:50,467
‫הילדים האלה צריכים את זה.‬
‫אנחנו מצילים המון חיי אדם.‬

267
00:16:58,017 --> 00:17:02,312
‫מת'יו היה נכלא‬
‫בכלא לעבריינים צעירים או שהוא היה מת,‬

268
00:17:02,396 --> 00:17:05,941
‫אם לא היינו ממשיכים לנסות לעשות משהו.‬

269
00:17:07,359 --> 00:17:08,193
‫סליחה.‬

270
00:17:10,404 --> 00:17:13,157
‫שתיתי הרבה. עישנתי הרבה גראס.‬

271
00:17:14,366 --> 00:17:17,619
‫מדי פעם הייתי עושה אל-אס-די.‬

272
00:17:18,912 --> 00:17:20,748
‫או שהייתי מעשן קצת פי-סי-פי.‬

273
00:17:22,833 --> 00:17:24,334
‫בהמשך הרחוב יש גשר מעל מסילה,‬

274
00:17:24,418 --> 00:17:27,463
‫והוא היה הולך לשם וקופץ על רכבות.‬

275
00:17:30,549 --> 00:17:33,135
‫הוא היה מופרע.‬

276
00:17:33,802 --> 00:17:34,928
‫היה לי כיף.‬

277
00:17:38,307 --> 00:17:41,351
‫אבל בה בעת, הייתי נעצר כל הזמן,‬

278
00:17:41,435 --> 00:17:44,730
‫בגלל אחזקת סמים וכאלה דברים.‬

279
00:17:45,731 --> 00:17:47,733
‫אני מאמין שבאמת הייתי סוג של סיוט.‬

280
00:17:47,816 --> 00:17:50,569
‫באותו זמן, המשטרה‬
‫הייתה מגיעה הנה הרבה עם מת'יו.‬

281
00:17:50,652 --> 00:17:53,697
‫הם היו מעכבים אותו,‬
‫אולי כי הוא קנה אלכוהול.‬

282
00:17:53,781 --> 00:17:57,743
‫לא משנה אם זאת הייתי אני,‬
‫אבא שלו, בית ספר, המשטרה,‬

283
00:17:57,826 --> 00:18:01,413
‫לא משנה מה העונש היה,‬
‫זה פשוט לא שינה כלום.‬

284
00:18:02,206 --> 00:18:04,416
‫היינו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה.‬

285
00:18:04,500 --> 00:18:07,503
‫מדובר על ילדים שמסתובבים‬
‫במאורות סמים או בורחים מהבית,‬

286
00:18:07,586 --> 00:18:10,756
‫הם יצאו משליטה, והם אמני המניפולציה.‬

287
00:18:10,839 --> 00:18:13,258
‫הם מאשימים את כולם…‬
‫-אמני מניפולציה.‬

288
00:18:13,342 --> 00:18:17,638
‫ובגיל 25, כל התירוצים‬
‫לכך שהם עזבו את התיכון,‬

289
00:18:17,721 --> 00:18:20,099
‫או לכך שהם עשו סמים, לא ישנו יותר.‬

290
00:18:24,686 --> 00:18:25,729
‫חשבתי לעצמי,‬

291
00:18:25,813 --> 00:18:28,232
‫"אני לא יודעת מה עוד לנסות,‬
‫אבל זה נשמע טוב".‬

292
00:18:43,163 --> 00:18:46,208
‫הייתי שם רק… לא הייתי שם הרבה זמן,‬

293
00:18:46,792 --> 00:18:50,170
‫אבל ממש רציתי לחזור למקדונלד'ס שלי בבית.‬

294
00:18:50,838 --> 00:18:52,172
‫ולאוריאו שלי.‬

295
00:18:52,798 --> 00:18:55,801
‫לגלידת ראונד טופ שלי.‬

296
00:18:56,552 --> 00:18:57,636
‫לדברים הטובים שלי.‬

297
00:19:03,058 --> 00:19:05,561
‫אבל המבוגרים כבר קיבלו החלטה,‬

298
00:19:05,644 --> 00:19:08,063
‫אז חשבתי לעצמי, "פשוט תתמודד עם זה.‬

299
00:19:08,147 --> 00:19:10,149
‫"אתה פה. תעבור את התוכנית.‬

300
00:19:10,232 --> 00:19:12,484
‫"אחר תצא מפה ותלך לשתות בירה".‬

301
00:19:14,236 --> 00:19:18,073
‫פשוט פחדתי שלא אוכל לחזור עוד הרבה זמן,‬

302
00:19:18,157 --> 00:19:20,242
‫אבל חשבתי שהם לא יכולים להרוג אותי.‬

303
00:19:20,993 --> 00:19:23,662
‫זה בדיוק מה שחשבתי.‬
‫"הם לא יכולים להרוג אותי."‬

304
00:19:29,626 --> 00:19:31,253
‫הערב נדבר עם אדם שאומר‬

305
00:19:31,336 --> 00:19:33,964
‫להפסיק לפנק ולוותר על הפסיכיאטרים.‬

306
00:19:34,047 --> 00:19:36,425
‫במקום זה, צריך להעביר למתבגרים מסר פשוט.‬

307
00:19:36,508 --> 00:19:40,345
‫"תתאפסו. החיים הם לא פיקניק.‬
‫צאו לקורס הישרדות."‬

308
00:19:41,138 --> 00:19:43,849
‫סטיב היה אחראי על כל התוכנית,‬

309
00:19:43,932 --> 00:19:48,729
‫כלומר פרסום, מכירות בטלפון,‬

310
00:19:48,812 --> 00:19:52,941
‫ניהול הכספים של החברה והעובדים של החברה.‬

311
00:19:54,026 --> 00:19:56,778
‫היא גדלה הרבה יותר מהר מכפי שהוא ציפה.‬

312
00:19:57,404 --> 00:20:01,450
‫הוא היה תלוי באנשים בדרום יוטה,‬

313
00:20:01,533 --> 00:20:03,118
‫שניהלו שם את התוכנית.‬

314
00:20:03,202 --> 00:20:05,454
‫- ברוכים הבאים לאסקלנטה -‬

315
00:20:05,537 --> 00:20:11,126
‫חשבתי שגדלנו יותר מדי ומהר מדי,‬
‫ואני חושב שלא היינו מוכנים לזה.‬

316
00:20:11,710 --> 00:20:15,923
‫אין להם מקלחות,‬
‫שירותים, מיטות או חדר אוכל.‬

317
00:20:16,006 --> 00:20:19,593
‫חלק מאנשי הסגל היו…‬
‫למען האמת, הם היו ממלאי מקום.‬

318
00:20:20,302 --> 00:20:23,055
‫במקום מיטות יש להם‬
‫שמיכות שנפרסות על האדמה.‬

319
00:20:23,555 --> 00:20:24,806
‫הם רצו לעזור,‬

320
00:20:25,390 --> 00:20:28,518
‫אבל לא הייתה להם הבנה כמו שהייתה לנו.‬

321
00:20:28,602 --> 00:20:31,271
‫הילדים יישאו באחריות למעשיהם.‬

322
00:20:31,355 --> 00:20:35,025
‫אם תחלוק את האוכל שלך עם חבר רעב,‬
‫שניכם תישארו בלי אוכל.‬

323
00:20:35,108 --> 00:20:38,487
‫אם תגנוב אוכל, הידיים והרגליים שלך ייקשרו.‬

324
00:20:38,570 --> 00:20:41,406
‫רוב אנשי הסגל היו צעירים מאוד.‬

325
00:20:41,490 --> 00:20:44,701
‫והיה גם את שיער-סוס, שהיה המנהיג בשטח.‬

326
00:20:44,785 --> 00:20:48,080
‫הבעיה הייתה שהוא האמין בסטיב קרטיזאנו.‬

327
00:20:48,163 --> 00:20:52,292
‫סטיב קרטיזאנו קרא לנו מניפולטורים ושקרנים.‬

328
00:20:52,376 --> 00:20:57,256
‫אז זה די הוטמע באנשי הסגל, לא להאמין לנו.‬

329
00:20:57,339 --> 00:21:00,884
‫יש ילדים שאומרים, "יש לי בעיית גב",‬

330
00:21:00,968 --> 00:21:03,804
‫או "כואבת לי הברך".‬
‫אתה בודק בתיק הרפואי שלהם,‬

331
00:21:03,887 --> 00:21:06,473
‫והם לא נפצעו בברך, לא הייתה להם בעיית גב.‬

332
00:21:06,556 --> 00:21:09,810
‫אז כשאת אומרת שאת חולה,‬
‫הם קוראים לך שקרנית.‬

333
00:21:09,893 --> 00:21:12,145
‫בחייך, גבר, זה כואב. אלוהים!‬

334
00:21:14,273 --> 00:21:18,110
‫בעיקרון, הם פשוט מנעו מאיתנו הכול.‬

335
00:21:19,403 --> 00:21:20,988
‫אם הגישה שלך היא לא הגישה הנכונה,‬

336
00:21:21,071 --> 00:21:24,825
‫תישאר פה יותר מ63 ימים,‬
‫עד שהיא תהיה הגישה הנכונה.‬

337
00:21:24,908 --> 00:21:28,912
‫ככל שהיינו שם יותר זמן,‬
‫כך זה נהיה דומה יותר ל"בעל זבוב".‬

338
00:21:28,996 --> 00:21:33,208
‫היינו אוספות את השיער עם טמפון, בגלל החוט.‬

339
00:21:33,292 --> 00:21:35,669
‫לפעמים ילדים לא היו אורזים‬
‫את התיק שלהם טוב,‬

340
00:21:35,752 --> 00:21:37,421
‫והוא היה מתפרק תוך כדי הליכה,‬

341
00:21:37,504 --> 00:21:40,257
‫אז הם היו מקבלים אבן‬
‫על זה שהם לא ארזו כמו שצריך.‬

342
00:21:40,340 --> 00:21:43,885
‫הייתי הולכת הרבה יותר מהר‬
‫בלי האבן המטומטמת הזאת.‬

343
00:21:47,514 --> 00:21:51,935
‫השתמשנו בחולצות בתור נייר טואלט,‬
‫כי לא קיבלנו נייר טואלט.‬

344
00:21:52,019 --> 00:21:54,521
‫את יכולה לדמיין שאת מטיילת במדבר‬

345
00:21:54,604 --> 00:21:57,232
‫ונתקלת בחבורת ילדות‬
‫מלוכלכות עם טמפונים בשיער?‬

346
00:21:57,316 --> 00:21:58,817
‫היית חושבת "מה הולך פה?"‬

347
00:22:15,584 --> 00:22:17,586
‫לא רציתי להמשיך לחיות במדבר.‬

348
00:22:20,922 --> 00:22:23,467
‫בוקר אחד, פשוט סירבתי לקום.‬

349
00:22:26,887 --> 00:22:29,973
‫המדריכים אמרו לי שאני חייב לקום.‬

350
00:22:30,057 --> 00:22:32,768
‫אמרתי, "לא", והם אמרו, "קום!"‬

351
00:22:33,727 --> 00:22:34,728
‫אמרתי, "לא.‬

352
00:22:36,438 --> 00:22:38,273
‫"אתם לא תכריחו אותי לקום".‬

353
00:22:39,691 --> 00:22:41,568
‫והוא הרביץ לי.‬

354
00:22:42,694 --> 00:22:44,071
‫הוא ממש הרביץ לי.‬

355
00:22:47,491 --> 00:22:49,201
‫היה מדריך אחר.‬

356
00:22:49,284 --> 00:22:53,330
‫המדריך ההוא אמר לו לקשור את הקרסוליים שלי,‬

357
00:22:53,413 --> 00:22:56,375
‫והוא התחיל לגרור אותי. וכן, זה כאב.‬

358
00:23:01,630 --> 00:23:04,383
‫אבל אחרי שלושה מטרים בערך, הוא הפסיק.‬

359
00:23:05,509 --> 00:23:07,010
‫הוא שאל, "עכשיו אתה מוכן ללכת?"‬

360
00:23:08,845 --> 00:23:10,347
‫כאב לי.‬

361
00:23:14,476 --> 00:23:16,103
‫אז הוא המשיך לגרור אותי.‬

362
00:23:17,604 --> 00:23:20,190
‫העור התקלף מהגב שלי.‬

363
00:23:20,816 --> 00:23:24,403
‫כל עשרה או 15 מטר‬
‫הוא שאל ושאל, "אתה מוכן ללכת?"‬

364
00:23:25,028 --> 00:23:26,238
‫וכל הזמן אמרתי, "לא".‬

365
00:23:30,450 --> 00:23:32,285
‫"אתה לא תכריח אותי ללכת."‬

366
00:23:37,958 --> 00:23:40,627
‫למחרת בבוקר סטיב קרטיזאנו הגיע.‬

367
00:23:42,212 --> 00:23:45,590
‫הוא אמר לי לזכור שאני אשם במה שקרה,‬

368
00:23:47,592 --> 00:23:48,885
‫ואז הוא הלך.‬

369
00:23:51,847 --> 00:23:53,974
‫חשבתי, "אתה אמור להיות המדריך שלי.‬

370
00:23:54,057 --> 00:23:58,520
‫"אתם אמורים לייצג אותי,‬
‫ואתם מרביצים לי ככה."‬

371
00:23:59,688 --> 00:24:01,356
‫על מי אני יכול לסמוך עכשיו?‬

372
00:24:05,193 --> 00:24:07,904
‫שירותי הרווחה של המדינה הודיעו לי‬

373
00:24:07,988 --> 00:24:12,159
‫שהם הוציאו בחור צעיר מתוכנית צ'לנג'ר,‬

374
00:24:12,242 --> 00:24:16,621
‫ושהוא סבל מפציעות‬
‫שאני צריך להיות מודע אליהן.‬

375
00:24:19,249 --> 00:24:24,129
‫המפגש הראשון שלי‬
‫עם התוכנית היה בתחילת 1990, נדמה לי.‬

376
00:24:25,172 --> 00:24:27,799
‫אנשי הרווחה הודיעו לנו שהם לוקחים ילדים‬

377
00:24:27,883 --> 00:24:31,386
‫עם כל מיני בעיות,‬

378
00:24:32,095 --> 00:24:35,265
‫ילדים שסחרו בסמים ועשו סמים,‬

379
00:24:35,348 --> 00:24:40,812
‫ושמו אותם עם ילדים‬
‫שהיו פשוט יושבים כל היום על ספות,‬

380
00:24:40,896 --> 00:24:43,023
‫ולוקחים אותם למדבר הקשוח,‬

381
00:24:43,523 --> 00:24:48,028
‫ולא מעניקים לרשויות החוק גישה אליהם.‬

382
00:24:49,738 --> 00:24:52,199
‫נעלתי את זה בזיכרון שלי,‬

383
00:24:52,282 --> 00:24:55,785
‫למקרה שאצטרך להתמודד‬
‫עם התוכנית הזאת בעצמי בעתיד.‬

384
00:25:00,248 --> 00:25:01,917
‫נסעתי לבית החולים,‬

385
00:25:03,335 --> 00:25:07,714
‫נכנסתי, ונדהמתי‬
‫כשראיתי שם איש צעיר, מת'יו,‬

386
00:25:07,797 --> 00:25:09,716
‫ואת המצב שהוא היה בו.‬

387
00:25:14,387 --> 00:25:17,641
‫אחד מהרופאים המקומיים בדק אותו.‬

388
00:25:18,141 --> 00:25:20,810
‫הוא אמר שהילד מצומק מרוב רעב.‬

389
00:25:22,312 --> 00:25:25,232
‫הרופא ספר יותר משמונים‬
‫צלקות, סימנים וחבורות‬

390
00:25:25,315 --> 00:25:28,401
‫על הגב שלו ובחצי הגוף העליון שלו,‬

391
00:25:28,485 --> 00:25:31,947
‫שנגרמו כשהוא נגרר על אדמת המדבר.‬

392
00:25:33,490 --> 00:25:37,536
‫הוא אמר לי שהפצעים‬
‫היו בשלבים שונים של החלמה,‬

393
00:25:37,619 --> 00:25:42,999
‫ושהוא סבל התעללות מידי חברי סגל התוכנית.‬

394
00:25:45,669 --> 00:25:47,921
‫איך הרגשת כשגילית שזה מה שקרה?‬

395
00:25:48,004 --> 00:25:51,383
‫כעסתי. התעצבנתי. כי אמרתי לאנשי הסגל,‬

396
00:25:51,466 --> 00:25:54,135
‫"אם תפגעו בילד או תתעללו פה בילד,‬

397
00:25:54,219 --> 00:25:56,012
‫"יהיה לכם עסק איתי.‬

398
00:25:56,096 --> 00:25:57,389
‫"אני אטפל בכם".‬

399
00:25:57,472 --> 00:26:02,227
‫חלק מהדרכים שבהן‬
‫עשינו דברים יכלו להיראות כמו התעללות.‬

400
00:26:02,310 --> 00:26:05,146
‫כדאי שתתחיל להתייחס לאמא שלך‬
‫יותר טוב מאיך שהתייחסת אליה, נכון?‬

401
00:26:05,772 --> 00:26:07,983
‫בחלק מהדברים הגבול היה דק.‬

402
00:26:08,650 --> 00:26:10,694
‫אני לא חושב שמישהו צריך לקבל מכות,‬

403
00:26:11,194 --> 00:26:16,908
‫אבל יש זמן ומקום‬
‫למה שנחשב בעיניי כענישה גופנית.‬

404
00:26:16,992 --> 00:26:22,414
‫למשל הצלפה. הצלפה טובה יכולה לעשות נפלאות.‬

405
00:26:22,497 --> 00:26:24,791
‫אתם מבינים?‬
‫-כן, אדוני.‬

406
00:26:24,874 --> 00:26:26,835
‫אני לא שומע!‬
‫-כן, אדוני!‬

407
00:26:26,918 --> 00:26:33,133
‫סליחה, יכול להיות שאני מיושן,‬
‫אבל טבע האדם הוא שאנחנו זקוקים לגבולות.‬

408
00:26:33,216 --> 00:26:36,553
‫אחרת יש אנרכיה, ואנרכיה זה דבר שלא עובד.‬

409
00:26:37,387 --> 00:26:38,847
‫היא לא עבדה, והיא לא תעבוד.‬

410
00:26:46,146 --> 00:26:49,816
‫מישהו מהתוכנית התקשר‬
‫להגיד לי שלקחו את מת'יו לבית החולים,‬

411
00:26:49,899 --> 00:26:53,028
‫אז חשבתי, "טוב, הוא מטופל בבית חולים,‬

412
00:26:53,111 --> 00:26:55,113
‫אז הוא בסדר".‬

413
00:26:55,196 --> 00:26:59,200
‫אז טסתי לשם. אנשים מצ'לנג'ר אספו אותי.‬

414
00:26:59,284 --> 00:27:00,744
‫הם שילמו על מלון.‬

415
00:27:02,120 --> 00:27:05,749
‫אבל ברגע שראיתי את מת'יו,‬
‫זה נגמר. היינו בדרך הביתה.‬

416
00:27:08,460 --> 00:27:12,964
‫הבנתי שזה מצב לא בטיחותי.‬
‫כאילו, כבר בהתחלה.‬

417
00:27:15,884 --> 00:27:18,428
‫החלק הכי קשה בלהיות שם?‬

418
00:27:21,765 --> 00:27:23,767
‫הידיעה שההורים שלי עשו לי את זה.‬

419
00:27:26,519 --> 00:27:32,359
‫התוכנית עלתה להורים שלי‬
‫יותר מ-16,000 דולר ב-1989.‬

420
00:27:33,026 --> 00:27:35,987
‫אז אני לא… זה היה הרבה כסף ב-1989.‬

421
00:27:36,071 --> 00:27:37,989
‫בשלוש השנים האחרונות,‬

422
00:27:38,073 --> 00:27:41,159
‫כמעט 800 בני נוער השתתפו‬
‫בתוכנית, לדברי קרטיזאנו,‬

423
00:27:41,242 --> 00:27:43,870
‫נתון שמתרגם לקרוב לעשרה מיליון דולר.‬

424
00:27:44,788 --> 00:27:47,874
‫סטיב היה חכם. הוא ידע שזה הרבה כסף.‬

425
00:27:48,500 --> 00:27:52,045
‫למה שנכעס על מישהו שיש לו עסק שמרוויח כסף?‬

426
00:27:52,545 --> 00:27:54,381
‫הוא עשה המון כסף.‬

427
00:27:54,464 --> 00:27:57,008
‫הוא הלך וקנה בית גדול ויפה.‬

428
00:27:58,802 --> 00:28:00,387
‫קיבלתי רדיו!‬

429
00:28:00,470 --> 00:28:04,391
‫הוא היה שוכר מכוניות.‬
‫פעם הוא שכר למבורגיני.‬

430
00:28:04,474 --> 00:28:09,521
‫זה לגמרי מנוגד לדברים‬
‫כמו "אנחנו רק מנסים לעזור לילדים".‬

431
00:28:09,604 --> 00:28:10,480
‫את יודעת?‬

432
00:28:10,563 --> 00:28:12,315
‫זה היה ראוותני מאוד.‬

433
00:28:12,399 --> 00:28:14,192
‫- סרט משפחתי של משפחת קרטיזאנו -‬

434
00:28:14,275 --> 00:28:16,319
‫לא הייתי מעורבת בענייני הכספים.‬

435
00:28:18,738 --> 00:28:21,282
‫אני יודעת רק שהייתה לנו הכנסה מכובדת,‬

436
00:28:21,366 --> 00:28:24,911
‫אז אני חושבת שבאמת נכנס הרבה כסף,‬

437
00:28:24,994 --> 00:28:26,955
‫אבל היה גם הרבה כסף שיצא.‬

438
00:28:27,038 --> 00:28:29,708
‫הפעלת התוכניות הייתה יקרה מאוד.‬

439
00:28:32,419 --> 00:28:34,504
‫מצאנו בית ביוטה.‬

440
00:28:35,338 --> 00:28:39,300
‫הבית היה גדול, בערך 600 מ"ר.‬

441
00:28:39,384 --> 00:28:41,094
‫מה דעתך, ג'ן?‬

442
00:28:41,177 --> 00:28:43,263
‫קניתי סוס, והתחלתי לרכוב.‬

443
00:28:45,014 --> 00:28:49,602
‫המצב היה ממש טוב,‬
‫והעסק נראה כמו הצלחה גדולה.‬

444
00:28:50,687 --> 00:28:53,940
‫אני חושב שבשלב הזה‬
‫הוא התחיל לאבד את המיקוד.‬

445
00:29:01,823 --> 00:29:04,284
‫ההר הזה נקרא הר פיפטימייל.‬

446
00:29:05,493 --> 00:29:08,663
‫הוא משתרע על פני שמונים ק"מ, עד אגם פאוול.‬

447
00:29:09,581 --> 00:29:12,000
‫זה גם חלק מרמת קפרוויץ.‬

448
00:29:13,918 --> 00:29:17,797
‫זה היה מקום ממש רע לטיול רגלי של ילדים.‬

449
00:29:18,465 --> 00:29:22,135
‫האזור הזה יכול להפוך לקטלני מהר מאוד.‬

450
00:29:29,517 --> 00:29:32,812
‫- 27 ביוני, 1990 -‬

451
00:29:32,896 --> 00:29:34,647
‫נסעתי עם שריף נוסף…‬

452
00:29:38,318 --> 00:29:40,653
‫כשקיבלנו קריאה מהמוקד בריצ'פילד,‬

453
00:29:40,737 --> 00:29:45,283
‫שמשתתפת בקרן צ'לנג'ר, נקבה,‬

454
00:29:45,366 --> 00:29:48,328
‫הייתה בדרכה לבית החולים פנגוויץ'.‬

455
00:29:59,214 --> 00:30:01,090
‫כשהייתי במשרד בפרובו,‬

456
00:30:01,174 --> 00:30:05,845
‫קיבלנו הודעה ממחנה אחר,‬
‫פה באזור, שהייתה תקרית.‬

457
00:30:07,347 --> 00:30:12,268
‫אז סטיב לקח את הטלפון ושאל מה קורה,‬

458
00:30:12,352 --> 00:30:14,229
‫וההתנהגות שלו השתנתה.‬

459
00:30:14,312 --> 00:30:16,189
‫זה היה רציני למדי.‬

460
00:30:20,235 --> 00:30:22,695
‫מיד עזבנו הכול.‬

461
00:30:23,363 --> 00:30:24,739
‫הוא ואני טסנו לשם.‬

462
00:30:26,699 --> 00:30:28,368
‫לא ידענו עד כמה מצבה קשה.‬

463
00:30:28,451 --> 00:30:31,246
‫ידענו רק שקרה משהו רציני.‬

464
00:30:35,250 --> 00:30:37,919
‫נחתנו ממש מול אמבולנס.‬

465
00:30:43,341 --> 00:30:46,553
‫הם ביצעו בה החייאה,‬
‫והיא הייתה מחוברת למכשירים.‬

466
00:30:47,470 --> 00:30:50,223
‫עוזר הרופא הסתכל עליה,‬

467
00:30:50,306 --> 00:30:55,603
‫ועוד לפני שעברו 45 שניות,‬
‫הוא קבע את מותה. הוא אמר, "היא איננה".‬

468
00:31:01,359 --> 00:31:03,778
‫סטיב היה הרוס בגלל זה.‬

469
00:31:06,239 --> 00:31:08,867
‫הוא היה ממש הרוס בגלל זה.‬

470
00:31:13,580 --> 00:31:16,374
‫אני בטוחה שהיה בו חלק שחשב שזאת אשמתו,‬

471
00:31:16,457 --> 00:31:18,293
‫כי התוכנית הייתה שלו,‬

472
00:31:18,376 --> 00:31:22,964
‫והוא היה זה שהביא את הילדים לתוכנית,‬

473
00:31:23,047 --> 00:31:27,510
‫אבל הוא ידע גם שזה לא היה בשליטתו.‬

474
00:31:31,222 --> 00:31:35,435
‫באותו שלב הוא לא בילה הרבה זמן בדרום יוטה,‬

475
00:31:35,518 --> 00:31:37,478
‫אז אני חושבת שהוא הבין‬

476
00:31:37,562 --> 00:31:41,441
‫שלא היה שום דבר שהוא היה יכול לעשות, בעצם,‬

477
00:31:41,524 --> 00:31:43,860
‫שהיה יכול לשנות את התוצאה.‬

478
00:31:46,070 --> 00:31:50,450
‫קריסטן צ'ייס שהתה‬
‫שלושה ימים בלבד ברמת קפרוויץ.‬

479
00:31:50,533 --> 00:31:54,203
‫היא התמוטטה ומתה‬
‫אחרי טיול רגלי באורך שמונה ק"מ.‬

480
00:31:54,287 --> 00:31:56,164
‫אני רוצה שתכירו את שרון פוקווה.‬

481
00:31:56,247 --> 00:31:59,000
‫שרון החליטה לשלוח את בתה, קריסטן,‬

482
00:31:59,083 --> 00:32:02,211
‫למחנה בטבע, אחרי שזו נכשלה בכיתה י'‬

483
00:32:02,295 --> 00:32:04,505
‫ונטלה מנת יתר של נוגדי דיכאון.‬

484
00:32:05,089 --> 00:32:07,133
‫היא הייתה אז בת 16.‬

485
00:32:07,717 --> 00:32:09,886
‫שרון לא יכלה לדעת, כמובן,‬

486
00:32:09,969 --> 00:32:13,306
‫שהיא לא תראה יותר‬
‫את בתה היחידה כשהיא בחיים.‬

487
00:32:17,810 --> 00:32:20,563
‫היא נראית שובבה.‬
‫-כן. היא הייתה שובבה.‬

488
00:32:20,647 --> 00:32:26,444
‫- שרון ודייוויד‬
‫אמה ואחיה של קריסטן -‬

489
00:32:27,737 --> 00:32:33,493
‫היא הייתה ממש מתוקה וחביבה ו…‬

490
00:32:34,327 --> 00:32:39,332
‫היא אהבה להתלבש יפה ו…‬
‫-כן, היא באמת אהבה את זה.‬

491
00:32:41,334 --> 00:32:46,047
‫אבל קצת אחר כך, זה פשוט השתנה.‬

492
00:32:47,674 --> 00:32:48,800
‫היא התמרדה.‬

493
00:32:48,883 --> 00:32:51,469
‫כן, היא התמרדה. כן.‬

494
00:32:53,388 --> 00:32:56,265
‫פשוט היה לה קשה.‬

495
00:32:58,351 --> 00:33:01,104
‫לא ידענו מה לעשות, בעצם.‬

496
00:33:03,648 --> 00:33:06,067
‫בשבוע הרביעי, הם יוצאים לארבעה ימים לבד.‬

497
00:33:06,150 --> 00:33:07,986
‫כל הסמים יצאו מהגוף שלהם.‬

498
00:33:08,069 --> 00:33:12,198
‫הם רוצים לחזור הביתה ולהיות‬
‫שוב הילדים של ההורים שלהם, לקבל השכלה.‬

499
00:33:15,410 --> 00:33:19,539
‫פשוט… את יודעת, את חושבת שזה יעזור.‬

500
00:33:23,292 --> 00:33:27,630
‫גדלתי במשפחת חוואים במדבר הקשוח הזה.‬

501
00:33:29,298 --> 00:33:33,177
‫אנשים שגדלו באזור הזה יודעים ומבינים‬

502
00:33:33,261 --> 00:33:35,221
‫קשה קשוח המדבר יכול להיות.‬

503
00:33:36,514 --> 00:33:40,059
‫אתה נמצא בין בורות מים‬
‫שיכולים להיות במרחק של 15 ק"מ אחד מהשני.‬

504
00:33:40,810 --> 00:33:42,812
‫אנשי הסגל לא קיבלו הרבה הכשרה.‬

505
00:33:42,895 --> 00:33:45,857
‫חלקם היו משתתפים לשעבר בתוכנית.‬

506
00:33:45,940 --> 00:33:49,610
‫נהיה לי ברור שזה מתכון לאסון.‬

507
00:33:50,778 --> 00:33:53,406
‫שוטרים ממשרד השריף של מחוז קיין‬

508
00:33:53,489 --> 00:33:55,783
‫פשטו היום על משרדי קרן צ'לנג'ר.‬

509
00:33:55,867 --> 00:33:58,745
‫החוקרים מקווים שהתיקים יסייעו להם להחליט‬

510
00:33:58,828 --> 00:34:01,205
‫אילו אישומים להגיש נגד הקרן.‬

511
00:34:01,289 --> 00:34:04,625
‫באותו שלב אמרתי, בעצם,‬
‫"אני ארד לשורש העניין,‬

512
00:34:04,709 --> 00:34:07,295
‫"ואנחנו נעשה משהו בקשר לזה".‬

513
00:34:09,130 --> 00:34:12,842
‫מקס ג'קסון הוא השריף של מחוז קיין,‬
‫שם שוכנת קרן צ'לנג'ר.‬

514
00:34:12,925 --> 00:34:17,055
‫הוא מספר שהוא מוצף בתלונות‬
‫מצד הורים מכל רחבי המדינה.‬

515
00:34:17,138 --> 00:34:20,600
‫החקירה הזאת לגמרי השתלטה על החיים שלי.‬

516
00:34:21,601 --> 00:34:24,771
‫כל עוד הם שם, רשויות החוק יישארו עסוקות.‬

517
00:34:26,105 --> 00:34:29,233
‫הפקידים של מחוז קיין‬
‫החליטו שהם יהרסו אותי.‬

518
00:34:29,317 --> 00:34:32,612
‫ואם הם לא יצליחו להגיע אליי אישית,‬
‫הם יעשו את זה דרך התוכנית.‬

519
00:34:32,695 --> 00:34:36,282
‫כשאתה שולח מישהו למדבר, והוא נופל שם,‬

520
00:34:36,365 --> 00:34:40,078
‫והוא מציג סימנים‬
‫של תשישות עקב חום, אתה מטפל בו.‬

521
00:34:40,161 --> 00:34:42,997
‫החלוצים לא רק פורצים את הדרך,‬
‫הם גם סופגים את החצים.‬

522
00:34:43,081 --> 00:34:45,083
‫אני תומך נלהב בתוכניות האלה.‬

523
00:34:45,166 --> 00:34:48,878
‫ראיתי כל כך הרבה חיים שהשתנו,‬
‫וכל כך הרבה הורים אסירי תודה,‬

524
00:34:48,961 --> 00:34:51,964
‫שאני מסרב לאפשר‬
‫לחבורת בירוקרטים קטנוניים לקבוע,‬

525
00:34:52,048 --> 00:34:54,467
‫כשהם אפילו לא טורחים לבוא ולראות בעצמם.‬

526
00:34:54,550 --> 00:34:59,847
‫יש שם פוטנציאל גדול מאוד‬
‫לעוד התעללות, ואולי לעוד מוות.‬

527
00:34:59,931 --> 00:35:03,643
‫אנשי מחוז קיין האשימו‬
‫את קרטיזאנו ואת קרן צ'לנג'ר‬

528
00:35:03,726 --> 00:35:05,144
‫בגרימת מוות ברשלנות.‬

529
00:35:05,228 --> 00:35:09,607
‫- …רשלנות שכוללת, בין השאר,‬
‫את המקרים הבאים… -‬

530
00:35:12,068 --> 00:35:14,445
‫אם סטיב היה מורשע, הוא היה הולך לכלא.‬

531
00:35:15,404 --> 00:35:16,948
‫לא היה בכלל ספק.‬

532
00:35:17,490 --> 00:35:22,203
‫והוא לא היה מסתדר טוב בכלא,‬
‫אז הוא היה מודאג מאוד.‬

533
00:35:22,787 --> 00:35:26,582
‫כי הוא ידע שאם הוא יפסיד‬
‫במשפט, הוא ילך לכלא‬

534
00:35:26,666 --> 00:35:29,669
‫וישאיר אם צעירה עם ארבעה ילדים קטנים.‬

535
00:35:30,419 --> 00:35:31,295
‫מה נשמע?‬

536
00:35:32,213 --> 00:35:34,799
‫אנחנו צופים שיהיו הרבה האשמות,‬

537
00:35:34,882 --> 00:35:35,925
‫אבל נהיה מוכנים.‬

538
00:35:36,008 --> 00:35:38,803
‫הם פשוט רצו לגמור אותו.‬

539
00:35:38,886 --> 00:35:42,807
‫שמונה ילדים נוספים מצ'לנג'ר טוענים‬
‫שהם הוכו, הורעבו ונקשרו לעצים‬

540
00:35:42,890 --> 00:35:44,350
‫על ידי המפקחים בתוכנית.‬

541
00:35:44,433 --> 00:35:48,563
‫לקרן צ'לנג'ר נוספו‬
‫תשעה אישומים בהתעללות בילדים,‬

542
00:35:48,646 --> 00:35:50,356
‫החל בקשירת ילדים לעצים‬

543
00:35:50,439 --> 00:35:53,276
‫וכלה בגרירתם על האדמה הטרשית.‬

544
00:35:53,359 --> 00:35:54,318
‫תביעות.‬

545
00:35:55,319 --> 00:35:57,864
‫תביעות, תביעות ועוד תביעות התחילו להיערם.‬

546
00:35:57,947 --> 00:36:02,535
‫התביעות הביאו‬
‫לפרסום שלילי ניכר ברחבי ארצות הברית.‬

547
00:36:02,618 --> 00:36:03,786
‫בכירים בצ'לנג'ר טוענים‬

548
00:36:03,870 --> 00:36:06,247
‫שהתביעות עלו לתוכנית מיליוני דולרים.‬

549
00:36:07,081 --> 00:36:10,626
‫התוכנית עלתה למשפחות עד 16,000 דולר.‬

550
00:36:11,544 --> 00:36:15,339
‫אבל אחד ממקורות המימון‬
‫העיקריים של קרטיזאנו‬

551
00:36:15,423 --> 00:36:19,552
‫היה גביית כספים מחברות הביטוח של ההורים‬

552
00:36:19,635 --> 00:36:21,512
‫בעבור "טיפול" בילדים.‬

553
00:36:22,388 --> 00:36:25,099
‫לפתע חברות הביטוח רצו לקבל את הכסף בחזרה,‬

554
00:36:25,183 --> 00:36:29,187
‫כי הם ראו את הידיעות‬
‫ואמרו לעצמם, "רק רגע".‬

555
00:36:29,270 --> 00:36:32,565
‫זה חשוב לי מאוד,‬
‫כי אני יודע על עוד הרבה ילדים‬

556
00:36:32,648 --> 00:36:35,693
‫שהתעללו בהם בתוכנית.‬
‫אני חושב שזה לא צריך לקרות יותר.‬

557
00:36:35,776 --> 00:36:37,528
‫התוכנית נסגרה.‬

558
00:36:38,529 --> 00:36:41,532
‫לא הייתה לנו הכנסה. הלכתי לעבוד ב"סירס".‬

559
00:36:41,616 --> 00:36:45,244
‫ואז בילינו שנה וחצי עד שנתיים‬

560
00:36:45,328 --> 00:36:47,914
‫במאבק נגד התביעות.‬

561
00:36:49,165 --> 00:36:53,628
‫התובעים ניסו להוכיח שוב‬
‫שקרטיזאנו התעניין יותר ברווחים‬

562
00:36:53,711 --> 00:36:56,589
‫מאשר בביטחונם של הצעירים הבעייתיים‬
‫שהוא היה אמור לסייע להם.‬

563
00:36:56,672 --> 00:36:58,966
‫הם משקרים כבר שנתיים. הם שיקרו.‬

564
00:36:59,050 --> 00:37:01,510
‫הם הנוכלים הגדולים ביותר שנתקלתי בהם.‬

565
00:37:02,011 --> 00:37:04,805
‫הטענה הייתה שקריסטן צ'ייס‬
‫נשלחה לטיול קשה מדי,‬

566
00:37:04,889 --> 00:37:06,974
‫ומתה ממכת חום בעקבות מאמץ.‬

567
00:37:09,518 --> 00:37:12,355
‫בממצאי הנתיחה שלאחר המוות‬

568
00:37:13,731 --> 00:37:16,525
‫התגלה שהאיברים הפנימיים שלה‬

569
00:37:16,609 --> 00:37:20,279
‫התאימו במידת מה למכת חום בעקבות מאמץ,‬

570
00:37:21,113 --> 00:37:25,576
‫אבל הממצאים התאימו גם לסיבות מוות אחרות.‬

571
00:37:26,494 --> 00:37:29,455
‫זה כל מה שהייתי צריך להוכיח,‬
‫שזאת לא הייתה מכת חום.‬

572
00:37:29,538 --> 00:37:31,540
‫זה היה מרסק את סעיף ההריגה.‬

573
00:37:33,668 --> 00:37:39,006
‫אני לא רופא, אבל היא נלקחה לרמה מדברית,‬

574
00:37:39,924 --> 00:37:43,010
‫לגובה של כ-1,800 מטר,‬
‫בחום של קרוב לארבעים מעלות,‬

575
00:37:43,552 --> 00:37:47,890
‫כשהיא לא הייתה בכושר, ואולצה לצעוד.‬

576
00:37:49,976 --> 00:37:52,770
‫אני אכן מאמין שהוא גילה רשלנות,‬

577
00:37:53,437 --> 00:37:56,274
‫ושהרשלנות שלו הובילה‬
‫למותה של קריסטן צ'ייס.‬

578
00:37:57,733 --> 00:38:00,111
‫הצלחנו מאוד בדברים שעשינו.‬

579
00:38:00,194 --> 00:38:03,739
‫הוא הכין את המיטה שלו,‬
‫אני הכנתי את המיטה שלי, ושנינו ישנו בה.‬

580
00:38:09,662 --> 00:38:13,416
‫למיטב הבנתי, מר קרטיזאנו,‬
‫אכן הוגשו נגדך אישומים פליליים‬

581
00:38:13,499 --> 00:38:17,628
‫בגין גרימת מוות ברשלנות.‬

582
00:38:17,712 --> 00:38:18,713
‫נכון.‬

583
00:38:18,796 --> 00:38:24,010
‫האם קרן צ'לנג'ר שלך‬
‫הייתה אחראית למותה של קריסטן צ'ייס?‬

584
00:38:24,093 --> 00:38:28,055
‫לא הכרתי את קריסטן. הייתי במרחק‬
‫של 800 ק"מ כשהיא התמוטטה, במשרד…‬

585
00:38:28,139 --> 00:38:31,142
‫אבל במקרה של קריסטן‬
‫ובתשעה מקרים של התעללות,‬

586
00:38:31,225 --> 00:38:34,979
‫בתביעות השונות שהוגשו נגדך,‬
‫בצעדים של רשויות המס נגדך…‬

587
00:38:35,062 --> 00:38:36,397
‫יש פה רמיזה…‬

588
00:38:36,480 --> 00:38:38,149
‫אתה רגוע מאוד,‬

589
00:38:38,232 --> 00:38:41,610
‫יחסית לאדם שנראה שהעולם שלו הולך להיחרב.‬

590
00:38:47,908 --> 00:38:49,452
‫ביום של פסק הדין,‬

591
00:38:50,995 --> 00:38:53,497
‫השופט שלח את המושבעים לקיים דיון.‬

592
00:38:58,294 --> 00:39:01,255
‫המצב ממש לא נראה טוב מבחינת סטיב קרטיזאנו.‬

593
00:39:02,006 --> 00:39:03,966
‫התנאים שבהם היא מתה‬

594
00:39:04,467 --> 00:39:09,055
‫הצביעו במידה רבה‬
‫על כך שהיא אולצה ללכת ברגל‬

595
00:39:09,138 --> 00:39:12,016
‫בלי מים בחום העז.‬

596
00:39:14,352 --> 00:39:15,811
‫הם יצאו בבוקר,‬

597
00:39:17,104 --> 00:39:20,483
‫והם חזרו עם פסק דין רק בלילה.‬

598
00:39:23,611 --> 00:39:25,446
‫הסיכויים היו נגדו,‬

599
00:39:25,529 --> 00:39:29,408
‫כי הוא היה חייב להוכיח‬
‫בבית המשפט שמדובר בתאונה.‬

600
00:39:39,502 --> 00:39:43,589
‫המושבעים נכנסו, והשופט שאל,‬
‫"מה פסיקתכם בסעיף זה?"‬

601
00:39:45,716 --> 00:39:48,677
‫"זכאי, זכאי, זכאי, זכאי."‬

602
00:39:48,761 --> 00:39:51,138
‫יצאנו משם. היה מרגש מאוד.‬

603
00:39:53,849 --> 00:39:57,395
‫הטעות שסנגורים עושים לפעמים‬

604
00:39:57,478 --> 00:40:03,150
‫היא שהם מנסים להוכיח תאוריה חלופית.‬

605
00:40:03,234 --> 00:40:04,443
‫זאת טעות.‬

606
00:40:04,527 --> 00:40:06,404
‫אתה צריך רק להראות‬

607
00:40:06,487 --> 00:40:09,407
‫שהתאוריה של התביעה מוטעית.‬

608
00:40:11,158 --> 00:40:13,994
‫אי אפשר לדעת בוודאות ממה היא מתה.‬

609
00:40:14,078 --> 00:40:16,455
‫שיערנו שייתכן שמדובר בהלם עקב הרעלה.‬

610
00:40:16,539 --> 00:40:19,041
‫שיערנו שייתכן שמדובר בהלם זיהומי.‬

611
00:40:20,209 --> 00:40:22,461
‫זאת לא הייתה מכת חום בעקבות מאמץ.‬

612
00:40:23,087 --> 00:40:25,673
‫או שלפחות היה ספק סביר.‬

613
00:40:29,468 --> 00:40:31,637
‫זאת הייתה הקלה עצומה.‬

614
00:40:32,471 --> 00:40:34,849
‫הקלה שאי אפשר לתאר.‬

615
00:40:34,932 --> 00:40:37,601
‫זה היה חייב להיגמר, וזה מה שרציתי.‬

616
00:40:37,685 --> 00:40:41,272
‫אחרי שנתיים, זה היה‬
‫חייב להיפסק, ואני שמח שזה נגמר.‬

617
00:40:41,355 --> 00:40:44,150
‫הרגשנו שהתפילות שלנו נענו.‬

618
00:40:50,656 --> 00:40:53,868
‫פשוט לא האמנו. עדיין.‬

619
00:40:55,619 --> 00:40:57,246
‫אחרי כמה? 32 שנים?‬

620
00:40:59,457 --> 00:41:00,875
‫אנחנו ממש מתגעגעים אליה.‬

621
00:41:03,377 --> 00:41:04,336
‫מאוד.‬

622
00:41:17,057 --> 00:41:21,479
‫אף אחד לא היה אחראי לזה. זה משהו שקרה.‬

623
00:41:23,564 --> 00:41:27,526
‫אני לא יודע אם זה נשמע קר לב,‬
‫אבל זאת המציאות.‬

624
00:41:27,610 --> 00:41:29,778
‫- מבקריו של קרטיזאנו… -‬

625
00:41:29,862 --> 00:41:32,031
‫לא רצינו יותר פרסום.‬

626
00:41:32,114 --> 00:41:34,950
‫לא רצינו יותר מתח ועומס.‬

627
00:41:35,034 --> 00:41:38,287
‫דאגתי לילדים שלי ולהשפעה עליהם,‬

628
00:41:38,370 --> 00:41:41,415
‫ורציתי שהוא יפסיק לנהל תוכניות לנוער.‬

629
00:41:45,836 --> 00:41:49,840
‫אבל זה היה כאילו‬
‫שהוא ממש לא ידע מה עוד הוא יכול לעשות.‬

630
00:41:53,928 --> 00:41:56,096
‫תמיד היה לי כישרון לעבודה עם ילדים.‬

631
00:41:57,598 --> 00:41:59,600
‫אני יכול להבין אותם. הייתי שם.‬

632
00:42:00,518 --> 00:42:04,021
‫כשהם רוצים לספר לי על הבעיות שלהם,‬
‫אני אומר להם, "טוב, בוא נשווה, חבר.‬

633
00:42:04,688 --> 00:42:08,192
‫"אתה רוצה לדבר על החיים הקשים?‬
‫בוא נדבר על זה.‬

634
00:42:08,692 --> 00:42:11,487
‫"אני הצלחתי להתגבר על זה. גם אתה יכול".‬

635
00:42:14,198 --> 00:42:17,868
‫זה סטיב כשהוא היה בן ארבע או חמש.‬

636
00:42:18,911 --> 00:42:20,246
‫זאת אינז.‬

637
00:42:25,709 --> 00:42:27,294
‫כשהוא היה תינוק,‬

638
00:42:27,378 --> 00:42:30,923
‫אבא שלו ואמא שלו מסרו אותו,‬

639
00:42:31,006 --> 00:42:34,969
‫והוא אומץ בידי בני זוג בשם טרוי ואינז.‬

640
00:42:37,930 --> 00:42:39,598
‫היא הייתה הרוסה‬

641
00:42:40,975 --> 00:42:44,979
‫כשההורים הביולוגיים שלו לקחו אותו בחזרה,‬

642
00:42:45,062 --> 00:42:47,147
‫בגיל שנתיים בערך, נראה לי.‬

643
00:42:49,275 --> 00:42:52,236
‫איזה רקע יש לך? מה ההכשרה שלך?‬

644
00:42:54,947 --> 00:42:58,075
‫זה משתנה. אני בעיקר‬
‫בוגר של האוניברסיטה של החיים הקשים.‬

645
00:42:58,158 --> 00:43:00,369
‫המקום שאני בא ממנו, החיים שלי.‬

646
00:43:00,452 --> 00:43:03,747
‫אמא שלי הייתה מכורה להרואין וישבה בכלא.‬

647
00:43:03,831 --> 00:43:05,958
‫היא נהרגה כשהייתי בן 17.‬

648
00:43:06,041 --> 00:43:08,294
‫אבא שלי היה די חם מזג.‬

649
00:43:08,377 --> 00:43:10,546
‫הדרך שלו לטפל בבעיות הייתה פשוט להרביץ.‬

650
00:43:10,629 --> 00:43:13,340
‫היו לו קשיים בחטיבת הביניים ובתיכון.‬

651
00:43:14,216 --> 00:43:15,384
‫זה לא היה קל.‬

652
00:43:16,594 --> 00:43:19,388
‫הוא לא ממש רצה‬
‫להיכנס לעסק הבטון של אבא שלו,‬

653
00:43:19,471 --> 00:43:21,599
‫אז הוא הצטרף לחיל האוויר.‬

654
00:43:23,684 --> 00:43:29,481
‫זה שינה את החיים שלו,‬
‫והפך אותו לאדם מלא הביטחון שהוא הפך להיות.‬

655
00:43:32,026 --> 00:43:35,738
‫השילוב של הטירונות, של אימוני ההישרדות‬

656
00:43:35,821 --> 00:43:38,157
‫ושל כל הדברים שהוא חווה בחיל האוויר,‬

657
00:43:38,240 --> 00:43:43,287
‫הדברים האלה עזרו לו‬
‫להתבגר ולהפוך לאדם אחראי יותר.‬

658
00:43:43,370 --> 00:43:46,415
‫אז הוא באמת האמין שזאת דרך טובה‬

659
00:43:46,498 --> 00:43:49,084
‫לעזור לאנשים צעירים,‬

660
00:43:49,793 --> 00:43:54,506
‫דרך שתבנה את הביטחון העצמי שלהם‬
‫ותעזור להם לקבל החלטות טובות יותר בחיים.‬

661
00:44:04,141 --> 00:44:07,519
‫אבל אחרי שהמשפט נגמר והוא זוכה…‬

662
00:44:09,438 --> 00:44:13,859
‫רציתי שהוא ימצא דרך אחרת‬
‫לעזור לפרנס את המשפחה.‬

663
00:44:17,237 --> 00:44:18,739
‫והוא מצא?‬
‫-לא.‬

664
00:44:19,698 --> 00:44:20,532
‫לא.‬

665
00:44:24,370 --> 00:44:29,667
‫שיעור הפשיעה האלימה של קטינים‬
‫בארצות הברית זינק ביותר מ-25 אחוזים‬

666
00:44:29,750 --> 00:44:30,918
‫בעשור האחרון.‬

667
00:44:31,001 --> 00:44:33,754
‫אני מריח מריחואנה, והאף שלי לא משקר.‬

668
00:44:36,882 --> 00:44:41,136
‫כשהגענו לשנות התשעים,‬
‫הורים עדיין התקשו להתמודד עם השאלה,‬

669
00:44:41,220 --> 00:44:42,638
‫"מה לעשות עם הילד הזה?"‬

670
00:44:42,721 --> 00:44:45,599
‫נראה שזה בהחלט נכון,‬
‫ילדים מעשנים המון גראס,‬

671
00:44:45,683 --> 00:44:47,976
‫אולי אפילו באותה מידה שהם עשו זאת פעם.‬

672
00:44:48,060 --> 00:44:53,440
‫סטיב ידע שתוכניות טיפול בטבע‬
‫יכולות עדיין לעזור להמון משפחות,‬

673
00:44:54,024 --> 00:44:56,735
‫אבל בכל מקום שהוא ניסה לפנות אליו,‬

674
00:44:56,819 --> 00:45:00,197
‫שירותי הרווחה היו מפסיקים את הפעילות שלו.‬

675
00:45:00,280 --> 00:45:02,032
‫הוא הוכנס בעצם לרשימה שחורה.‬

676
00:45:03,367 --> 00:45:05,911
‫אבל אני חושב שקרטיזאנו נהנה‬

677
00:45:05,994 --> 00:45:08,997
‫מכך שהוא תמיד הצליח להערים על הרשויות‬

678
00:45:09,081 --> 00:45:12,668
‫ולהתחיל מחדש במקום אחר,‬
‫שבו איש לא מכיר את שמו.‬

679
00:45:12,751 --> 00:45:15,045
‫היי, חבר'ה. מה נשמע? ידעתי שתהיו פה.‬

680
00:45:15,129 --> 00:45:18,173
‫בסופו של דבר הוא הגיע לאיי הבתולה,‬

681
00:45:18,257 --> 00:45:20,259
‫נדמה לי שלאי סנט תומס.‬

682
00:45:25,305 --> 00:45:27,933
‫כעיתונאי, חשבתי, "אני אנסה לתפוס אותך.‬

683
00:45:28,016 --> 00:45:30,894
‫"אני אנסה".‬
‫כי בתי המשפט לא התכוונו לעשות כלום.‬

684
00:45:30,978 --> 00:45:34,022
‫בית המשפט היחיד שהיה לנו‬
‫היה בית המשפט של דעת הקהל.‬

685
00:45:34,898 --> 00:45:36,608
‫אתה הופך אבן אחת,‬

686
00:45:36,692 --> 00:45:39,361
‫ומתחתיה יש עוד אבן שצריך להפוך.‬

687
00:45:40,863 --> 00:45:44,950
‫"סטיבן קרטיזאנו, ש'תוכנית צ'לנג'ר לטיפול‬
‫בנוער בטבע' שניהל ביוטה הוצאה מחוץ לחוק,‬

688
00:45:45,033 --> 00:45:48,412
‫"אחרי שנערה שהייתה תחת השגחתו מתה במדבר,‬

689
00:45:48,495 --> 00:45:50,205
‫"חזר לעניינים.‬

690
00:45:50,289 --> 00:45:54,418
‫"כעת הוא מנהל תוכנית‬
‫בשם 'הלת' קר אמריקה'."‬

691
00:45:54,918 --> 00:45:56,587
‫הוא עדיין עושה את זה.‬

692
00:46:00,132 --> 00:46:03,552
‫כשרק הכרנו, הוא למד קולנוע, למעשה.‬

693
00:46:05,053 --> 00:46:09,933
‫הוא השתמש ברקע הזה כדי להפיק סרט מכירות.‬

694
00:46:11,351 --> 00:46:15,898
‫הוא יצר סרט ממש נחמד,‬
‫מופק היטב, עם שחקנים.‬

695
00:46:17,149 --> 00:46:19,777
‫בדרך כלל, סוג המרד שרואים בימים הראשונים‬

696
00:46:19,860 --> 00:46:22,112
‫הוא מרד ממש עדין, אפשר לומר.‬

697
00:46:22,196 --> 00:46:24,615
‫הם קצת איטיים.‬

698
00:46:24,698 --> 00:46:25,657
‫הם מושכים רגליים.‬

699
00:46:25,741 --> 00:46:27,659
‫הם לא רוצים שהכול ילך חלק.‬

700
00:46:27,743 --> 00:46:32,331
‫במקום הליכה ברגל, הם שמו ילדים‬
‫על… סירות, אם אני זוכר נכון.‬

701
00:46:32,414 --> 00:46:33,832
‫נכון? זה מה שהיה שם.‬

702
00:46:33,916 --> 00:46:35,334
‫היי, מה את עושה?‬

703
00:46:35,834 --> 00:46:37,002
‫היי, תירגע.‬

704
00:46:37,795 --> 00:46:39,296
‫מה את עושה?‬
‫-תירגע!‬

705
00:46:40,464 --> 00:46:41,590
‫חשבתי, "רגע, רגע.‬

706
00:46:41,673 --> 00:46:45,969
‫"הוא לא הורתע מהעובדה שהוא בדיוק זוכה‬

707
00:46:46,053 --> 00:46:51,016
‫"מרשלנות שגרמה למותה‬
‫של בת 16 שהייתה תחת השגחתו,‬

708
00:46:51,725 --> 00:46:54,228
‫"ומה הוא עשה? אתם צוחקים, נכון?"‬

709
00:46:54,311 --> 00:46:55,145
‫דן!‬

710
00:46:55,229 --> 00:46:57,231
‫באופן טבעי, בתוכנית מהסוג הזה,‬

711
00:46:57,314 --> 00:46:59,817
‫חלק מהילדים יהיו תוקפניים יותר מאחרים.‬

712
00:46:59,900 --> 00:47:02,820
‫דן, בפרט, היה תוקפני מאוד.‬

713
00:47:02,903 --> 00:47:07,616
‫סטיב עבר לרמה הבאה,‬
‫ואמר, "אני אגבה עוד יותר כסף".‬

714
00:47:07,699 --> 00:47:11,495
‫הרעיון השתנה מהמדבר הקודר ביוטה‬

715
00:47:11,578 --> 00:47:13,831
‫ולימוד של כישורי הישרדות‬

716
00:47:13,914 --> 00:47:20,087
‫למשהו שקצת יותר דומה‬
‫לשיט תענוגות בים הקריבי.‬

717
00:47:20,170 --> 00:47:23,298
‫אני אשגיח עליך ואעזור לך,‬
‫אבל אני לא אעשה את זה במקומך.‬

718
00:47:23,799 --> 00:47:26,426
‫אם לא תרכיב אותו כמו שצריך,‬
‫תצטרך לסבול איתו.‬

719
00:47:27,427 --> 00:47:30,681
‫יכול להיות שהם יטילו עוגן איפשהו,‬

720
00:47:30,764 --> 00:47:32,850
‫וירדו מהסירה לזמן מה,‬

721
00:47:32,933 --> 00:47:35,727
‫אבל בתשע מכל עשר פעמים‬
‫לא יהיה אף אחד סביבם.‬

722
00:47:35,811 --> 00:47:37,729
‫אתם מכירים את החוקים. אנחנו הולכים ביחד‬

723
00:47:37,813 --> 00:47:40,858
‫ואוכלים ביחד. אלה החוקים.‬
‫-אנחנו לא צריכים אותם!‬

724
00:47:40,941 --> 00:47:46,864
‫הוא הצליח למשוך כמה מהמשפחות‬
‫האמידות ביותר בתולדות ארצות הברית.‬

725
00:47:46,947 --> 00:47:48,240
‫משפחת רוקפלר.‬

726
00:47:48,323 --> 00:47:51,118
‫נכדו של המושל המנוח של ארקנסו,‬

727
00:47:51,201 --> 00:47:52,536
‫הוא נשלח לשם,‬

728
00:47:52,619 --> 00:47:56,832
‫והכול מתוך אמונה‬
‫שמדובר בתוכנית לגיטימית ואמינה,‬

729
00:47:56,915 --> 00:47:58,709
‫שעוזרת לילדים למצוא איזון,‬

730
00:47:58,792 --> 00:48:02,212
‫ושהם יחזרו מלאי כבוד, כמו חדשים.‬

731
00:48:02,296 --> 00:48:05,757
‫נאלצנו פשוט להתמודד עם זה‬
‫בצורה ישירה ומבוקרת.‬

732
00:48:06,425 --> 00:48:08,719
‫זה היה כמעט משהו שהיינו חייבים לעבור.‬

733
00:48:08,802 --> 00:48:11,889
‫והכול הסתדר. בסוף היינו קרובים מאוד.‬

734
00:48:15,225 --> 00:48:19,438
‫הלכתי לאיזה רופא, והוא העלה את זה…‬

735
00:48:19,521 --> 00:48:20,981
‫נדמה לי שבפני אמא שלי…‬

736
00:48:23,609 --> 00:48:27,779
‫ואחר כך קיבלנו את הסרט של הלת' קר אמריקה.‬

737
00:48:27,863 --> 00:48:29,615
‫מה אתה חשוב שאתה רוצה לעשות באמת?‬

738
00:48:30,741 --> 00:48:32,951
‫לא יודע. אני רוצה חופש או משהו כזה.‬

739
00:48:33,994 --> 00:48:36,955
‫המפתח לטיפול באדם צעיר הוא מערכת יחסים,‬

740
00:48:37,039 --> 00:48:38,916
‫ואם אין להם מערכת יחסים…‬

741
00:48:38,999 --> 00:48:41,126
‫הסרט עצמו היה משכנע מאוד.‬

742
00:48:41,209 --> 00:48:43,003
‫…להשיג את הדברים שהם יכולים להשיג.‬

743
00:48:43,921 --> 00:48:47,466
‫בשנות העשרה שלו, אדם יצא לגמרי משליטה.‬

744
00:48:47,549 --> 00:48:49,760
‫הוא לא סבל את אמא שלו.‬

745
00:48:49,843 --> 00:48:52,346
‫נדמה לי שהוא זרק עליה סכינים כמה פעמים.‬

746
00:48:52,429 --> 00:48:53,722
‫אני זוכר את זה.‬

747
00:48:55,682 --> 00:48:57,517
‫הייתי ילד זועם,‬

748
00:48:57,601 --> 00:49:01,897
‫ואני חושב שהשתמשתי בעובדה שאני מאומץ‬
‫כתירוץ לכך שאני כזה.‬

749
00:49:02,606 --> 00:49:05,108
‫היינו נואשים, והיינו חייבים לעשות משהו.‬

750
00:49:05,609 --> 00:49:07,778
‫אני חשוב שכולכם יודעים למה אתם פה.‬

751
00:49:07,861 --> 00:49:10,489
‫לא לקחתם אחריות על המעשים שלכם.‬

752
00:49:10,572 --> 00:49:12,240
‫הגיע הזמן שתלמדו את זה.‬

753
00:49:12,824 --> 00:49:17,371
‫הייתי זקוק לסוג כלשהו של הנחיה בחיים,‬
‫כי לא היה לי דבר כזה, בעצם.‬

754
00:49:17,454 --> 00:49:18,956
‫אבא שלי עבד כל הזמן.‬

755
00:49:23,210 --> 00:49:25,170
‫אז טסתי לסנט תומס.‬

756
00:49:28,548 --> 00:49:31,468
‫הייתי מוכן למשהו שונה.‬

757
00:49:31,551 --> 00:49:36,598
‫הייתי מוכן להשתפר, לעבוד על עצמי.‬

758
00:49:39,893 --> 00:49:44,523
‫בשישה וחצי החודשים שאחר כך,‬
‫התוכנית בהחלט שינתה את חיי.‬

759
00:49:46,024 --> 00:49:47,776
‫היא שינתה פחות או יותר הכול.‬

760
00:49:52,364 --> 00:49:55,909
‫נפגשתי עם סטיב לראשונה כשטסתי לקוסטה ריקה.‬

761
00:49:55,993 --> 00:49:57,703
‫אדם היה שם כבר זמן מה.‬

762
00:49:57,786 --> 00:50:01,665
‫לא ראינו אותו, והם חשבו‬
‫שזה יועיל אם נבוא לבקר אותו.‬

763
00:50:04,042 --> 00:50:06,586
‫מה היית אומר לאבא שלך אם הוא היה פה עכשיו?‬

764
00:50:06,670 --> 00:50:07,963
‫הייתי מחבק אותו חיבוק גדול.‬

765
00:50:08,046 --> 00:50:10,590
‫אז עדיף שתסתובב.‬
‫-תסתובב. אני פה.‬

766
00:50:29,651 --> 00:50:31,611
‫זה מרגש מאוד.‬

767
00:50:34,865 --> 00:50:40,162
‫אני לא אדם רגשי במיוחד,‬
‫אבל זה ממש ריגש אותי.‬

768
00:50:43,498 --> 00:50:45,208
‫חשבתי לבוא לבקר.‬

769
00:51:02,642 --> 00:51:06,271
‫רוב האנשים שאני מדברת איתם,‬
‫שעברו חוויות כאלה…‬

770
00:51:09,524 --> 00:51:14,446
‫אי אפשר לדבר עליהן‬
‫בלי לחוות מחדש את הטראומה,‬

771
00:51:15,947 --> 00:51:18,492
‫לפחות חמש שנים.‬

772
00:51:24,956 --> 00:51:28,126
‫יכול להיות שאת ילדה מפונקת‬
‫שמתלוננת, אבל לאף אחד לא אכפת.‬

773
00:51:28,210 --> 00:51:30,837
‫אם להורה שלך לא אכפת ממך,‬

774
00:51:31,630 --> 00:51:32,798
‫אז לאף אחד לא אכפת.‬

775
00:51:33,632 --> 00:51:37,010
‫כאילו, מי שולח את הילד שלו לדבר כזה?‬

776
00:51:40,889 --> 00:51:43,058
‫ההורים שלי באו לאסוף אותי,‬

777
00:51:43,141 --> 00:51:46,520
‫ואמא שלי לא רצתה להתקרב אליי, כי הסרחתי.‬

778
00:51:46,603 --> 00:51:47,479
‫נכנסנו למכונית,‬

779
00:51:47,562 --> 00:51:50,565
‫והיא פתחה את החלון,‬
‫כאילו, "וואו, היא מסריחה".‬

780
00:51:50,649 --> 00:51:55,570
‫כאילו, "מה נסגר? מה הבעיה שלכם?"‬

781
00:51:56,196 --> 00:51:58,532
‫אני לא אשכח את זה שסיימת את התוכנית.‬

782
00:51:58,615 --> 00:52:01,326
‫היית נקי כבר זמן מה.‬

783
00:52:02,244 --> 00:52:03,078
‫כן.‬

784
00:52:03,161 --> 00:52:06,164
‫חזרת לאטלנטה, ופשוט, אתה יודע…‬

785
00:52:06,248 --> 00:52:08,166
‫עבר בערך שבוע עד שהכול התחיל שוב.‬

786
00:52:08,250 --> 00:52:12,921
‫לא, נדמה לי שזה היה בערך חודש,‬
‫ואז חזרתי למנהגים הישנים שלי.‬

787
00:52:13,004 --> 00:52:15,090
‫כן. לא השתנה הרבה.‬

788
00:52:16,299 --> 00:52:19,761
‫למען האמת, בטח הייתי צריך‬
‫להשאיר אותך שם עד סוף החיים.‬

789
00:52:19,845 --> 00:52:20,971
‫אז היה…‬

790
00:52:21,054 --> 00:52:23,765
‫עד סוף החיים?‬
‫-כן, בג'ונגל.‬

791
00:52:34,067 --> 00:52:39,656
‫- סולט לייק טריביון -‬

792
00:52:39,739 --> 00:52:44,369
‫את המידע הראשוני קיבלתי מתחנת מחקר‬

793
00:52:44,452 --> 00:52:45,912
‫באי סנט ג'ון.‬

794
00:52:48,707 --> 00:52:54,504
‫הם סיפרו לי שחבורת ילדים‬
‫וכמה מבוגרים הגיעו בסירה‬

795
00:52:54,588 --> 00:52:58,133
‫ואמרו להם שהם שם בסוג של אימון‬

796
00:52:58,216 --> 00:53:02,179
‫בשביל ארגון בשם "הלת' קר אמריקה".‬

797
00:53:03,889 --> 00:53:08,143
‫אבל אז הם שמו לב שהילדים מוזנחים מאוד,‬

798
00:53:08,226 --> 00:53:11,438
‫ושלא הייתה שם שום מסגרת.‬

799
00:53:12,606 --> 00:53:14,566
‫אז ראש תחנת המחקר‬

800
00:53:14,649 --> 00:53:19,654
‫התקשר למשרד רישוי העסקים‬
‫באיי הבתולה של ארה"ב,‬

801
00:53:19,738 --> 00:53:22,908
‫ולא היה שום דבר בשם "הלת' קר אמריקה"‬

802
00:53:22,991 --> 00:53:25,744
‫שקיבל רישיון לנהל עסק‬
‫באיי הבתולה של ארה"ב.‬

803
00:53:28,747 --> 00:53:30,624
‫הפעילות הייתה חשאית לגמרי.‬

804
00:53:30,707 --> 00:53:33,126
‫לא התקבלו שום אישורים.‬

805
00:53:33,210 --> 00:53:35,837
‫הם לא קיבלו הכרה מרשויות החוק.‬

806
00:53:35,921 --> 00:53:38,924
‫לא היו שום ביקורות‬
‫של רשויות בריאות הציבור.‬

807
00:53:39,007 --> 00:53:42,302
‫הם פשוט הופיעו משום מקום,‬

808
00:53:42,385 --> 00:53:47,682
‫הטילו עוגן, והתחילו‬
‫"טיפול בטבע" באי טרופי.‬

809
00:53:49,226 --> 00:53:52,687
‫אז כשהרשויות התחילו להתמקד בהם,‬

810
00:53:53,188 --> 00:53:55,732
‫קרטיזאנו החליט שזה הזמן לצאת משם.‬

811
00:53:59,486 --> 00:54:02,739
‫הקברניט הפליג מסנט ג'ון לאי אחר,‬

812
00:54:02,822 --> 00:54:04,950
‫שהיה פחות או יותר לא מיושב.‬

813
00:54:06,785 --> 00:54:10,413
‫הילדים לא באמת ידעו מה קורה.‬

814
00:54:10,497 --> 00:54:15,835
‫הם היו ממש כמו אסירים במחנה טיפולי צף,‬

815
00:54:15,919 --> 00:54:17,712
‫שלא מתבצע בו שום טיפול.‬

816
00:54:19,214 --> 00:54:23,385
‫והם שם, בלב ים, במשך חודשים בכל פעם.‬

817
00:54:23,468 --> 00:54:24,928
‫היי, אבא, אנחנו אוהבים אותך.‬

818
00:54:25,011 --> 00:54:29,140
‫חג המולד לא יהיה אותו דבר בלעדיך.‬
‫אנחנו מתגעגעים אליך מאוד.‬

819
00:54:29,224 --> 00:54:31,226
‫ביי, אבא.‬
‫-ביי!‬

820
00:54:34,271 --> 00:54:36,690
‫הייתי בהלת' קר אמריקה תשעה חודשים.‬

821
00:54:37,190 --> 00:54:39,067
‫אף פעם לא ידענו לאן אנחנו שטים,‬

822
00:54:39,150 --> 00:54:42,612
‫כמה זמן נהיה שם או מה התוכנית.‬

823
00:54:44,072 --> 00:54:46,866
‫זה תמיד נראה‬
‫כאילו שאנחנו מנסים להגיע לאנשהו,‬

824
00:54:46,950 --> 00:54:49,452
‫פשוט עברנו מאי לאי,‬

825
00:54:49,536 --> 00:54:53,039
‫ונשארנו שם מספיק זמן‬
‫כדי להשיג מצרכים חיוניים.‬

826
00:54:55,250 --> 00:54:59,587
‫שטנו מאיי הבתולה לפורטו ריקו לאי מונה.‬

827
00:55:01,381 --> 00:55:02,882
‫לרפובליקה הדומיניקנית.‬

828
00:55:04,718 --> 00:55:07,220
‫האיטי. משם שטנו לג'מייקה.‬

829
00:55:07,721 --> 00:55:11,558
‫ומשם לוונצואלה ולקרטחנה בקולומביה.‬

830
00:55:13,101 --> 00:55:16,521
‫אלה לא מקומות קרובים.‬

831
00:55:16,604 --> 00:55:19,441
‫הם מפוזרים ממש בכל רחבי הים הקריבי.‬

832
00:55:24,237 --> 00:55:26,614
‫פחדתי ממה שעמד לקרות.‬

833
00:55:27,991 --> 00:55:30,201
‫פשוט… ממש קשה להסביר את זה.‬

834
00:55:34,372 --> 00:55:36,333
‫את אף פעם לא יודעת מתי תחזרי הביתה,‬

835
00:55:37,709 --> 00:55:40,086
‫את פשוט מרגישה שזה נמשך לנצח.‬

836
00:55:45,675 --> 00:55:50,347
‫את מרגישה שאף פעם‬
‫לא תהיי מספיק טובה כדי לחזור הביתה.‬

837
00:55:56,144 --> 00:56:00,440
‫בסוף גיליתי שבתוכנית יש רק חמישה ילדים,‬

838
00:56:00,523 --> 00:56:03,526
‫ששטים בקטמרן.‬

839
00:56:03,610 --> 00:56:08,073
‫וכעבור מספר שבועות,‬
‫הם היו קרובים לחופי פורטו ריקו.‬

840
00:56:10,408 --> 00:56:13,661
‫כמה מהילדים החליטו שהם חייבים לצאת משם.‬

841
00:56:14,162 --> 00:56:17,457
‫הם ניסו למצוא מישהו‬
‫שיאמין להם, שידבר איתם,‬

842
00:56:17,540 --> 00:56:20,460
‫כאילו, "היי, ברחנו משם. תעזרו לנו!"‬

843
00:56:21,711 --> 00:56:25,882
‫לקברניט כל כך נמאס‬
‫מזה שהילדים ברחו כל הזמן,‬

844
00:56:26,925 --> 00:56:32,597
‫שהוא החליט, "אני אקשור אותם במכונית,‬
‫אכרוך לולאות סביב הצוואר שלהם,‬

845
00:56:32,680 --> 00:56:35,600
‫"ואקשור את החבל למכונית,‬
‫כדי שהם לא יברחו".‬

846
00:56:37,894 --> 00:56:40,688
‫הרשויות בפורטו ריקו הסתערו עליהם,‬

847
00:56:40,772 --> 00:56:45,985
‫במחשבה שזה איזשהו סוג של פשע מאורגן.‬

848
00:56:48,196 --> 00:56:50,573
‫הילדים חזרו הביתה והתחילו להגיד להורים,‬

849
00:56:50,657 --> 00:56:52,450
‫"אתם יודעים לאן שלחתם אותי?"‬

850
00:56:54,577 --> 00:56:57,747
‫הרשויות התערבו,‬
‫רשויות הבריאות בפורטו ריקו.‬

851
00:56:57,831 --> 00:57:02,127
‫בשורה התחתונה, לא היה להם רישיון,‬
‫לא היה להם אישור לעשות את מה שהם עשו,‬

852
00:57:02,210 --> 00:57:05,839
‫וקרטיזאנו, כהרגלו,‬
‫היה קשוח איתם ואז נטש אותם.‬

853
00:57:05,922 --> 00:57:06,965
‫הוא לא היה בתמונה.‬

854
00:57:08,550 --> 00:57:12,429
‫אז מבחינה עיתונאית,‬
‫כולם חשבו שהוא ירד למחתרת.‬

855
00:57:12,512 --> 00:57:14,514
‫שהוא ימצא מקצוע אחר.‬

856
00:57:18,101 --> 00:57:19,519
‫איבדנו הכול.‬

857
00:57:20,145 --> 00:57:22,397
‫הכסף שהגיע אליו עבור התוכנית,‬

858
00:57:22,480 --> 00:57:24,482
‫ששימש אותו עבור התוכנית,‬

859
00:57:25,150 --> 00:57:27,902
‫לא זכור לי שראיתי ממנו משהו.‬

860
00:57:28,403 --> 00:57:32,157
‫ידעתי שהמצב הכלכלי די רע.‬

861
00:57:33,116 --> 00:57:36,411
‫"אי אפשר לקנות את זה.‬
‫אי אפשר לעשות את זה."‬

862
00:57:36,494 --> 00:57:39,164
‫באותה תקופה, לא הבנתי כל כך הרבה.‬

863
00:57:39,247 --> 00:57:41,666
‫כן, לא היה לנו כלום.‬

864
00:57:42,792 --> 00:57:44,002
‫אבא שלי היה מבריק.‬

865
00:57:44,085 --> 00:57:46,921
‫הוא פשוט האדם הכי חכם שהכרתי אי פעם.‬

866
00:57:47,755 --> 00:57:49,674
‫הוא היה יכול לעשות המון דברים.‬

867
00:57:50,800 --> 00:57:56,222
‫אז אמרתי, "אבא, בבקשה, תעשה משהו אחר".‬

868
00:57:58,892 --> 00:58:03,313
‫כעסתי עליו, כי רציתי שהוא יעשה‬
‫משהו אחר, כדי שיהיו לנו חיים רגילים.‬

869
00:58:03,396 --> 00:58:05,690
‫רציתי רק שהמשפחה שלנו תהיה רגילה.‬

870
00:58:08,485 --> 00:58:09,819
‫- דייוויד‬
‫בנם של סטיב ודבי -‬

871
00:58:09,903 --> 00:58:11,154
‫טוב מאוד.‬

872
00:58:12,489 --> 00:58:13,823
‫כן. היי.‬

873
00:58:14,908 --> 00:58:16,784
‫היי.‬
‫-היי.‬

874
00:58:16,868 --> 00:58:19,078
‫אתה יכול להסתכל על הדינוזאור שלמעלה?‬

875
00:58:19,954 --> 00:58:21,039
‫כן, יופי.‬

876
00:58:21,122 --> 00:58:23,750
‫כשדייוויד היה בכיתה ב', הוא היה ביישן.‬

877
00:58:24,542 --> 00:58:26,753
‫אתה יכול להסתובב אל הקיר? פה.‬

878
00:58:26,836 --> 00:58:29,839
‫אבל כשהוא הגיע לגיל 12, הוא התחיל להסתובב‬

879
00:58:29,923 --> 00:58:34,052
‫עם ילדים שאהבו לשתות‬
‫ולעשן מריחואנה וכאלה דברים,‬

880
00:58:34,552 --> 00:58:40,099
‫ונראה לי שמהר מאוד הוא גילה‬
‫שהביישנות שלו הייתה נעלמת.‬

881
00:58:43,561 --> 00:58:46,439
‫הוא התחיל להשתמש ממש ממש הרבה.‬

882
00:58:48,525 --> 00:58:51,069
‫לא היו לו מעצורים…‬

883
00:58:52,070 --> 00:58:54,864
‫לדייב לא היה שום סף, בסדר?‬

884
00:58:54,948 --> 00:58:59,077
‫הוא רצה לעשות כמה שיותר סמים‬
‫כל הזמן, ולא משנה מה.‬

885
00:59:00,912 --> 00:59:04,207
‫זה פשוט הלך והתדרדר.‬
‫הוא נכנס עמוק לקטע של הסמים.‬

886
00:59:05,250 --> 00:59:08,878
‫היה ממש קשה. עבדתי אז במשרה מלאה.‬

887
00:59:10,046 --> 00:59:12,423
‫סטיב עבד בעבודות מזדמנות פה ושם.‬

888
00:59:14,509 --> 00:59:17,428
‫סטיב קרטיזאנו היה עדיין משוכנע‬

889
00:59:17,512 --> 00:59:21,432
‫שטיפול בטבע הוא עסק טוב.‬

890
00:59:21,975 --> 00:59:24,769
‫אז סטיב יצר קשר עם כמה אנשי עסקים‬

891
00:59:24,852 --> 00:59:28,106
‫שרצו להקים תוכנית בסמואה.‬

892
00:59:29,399 --> 00:59:31,818
‫סטיב הפך ליועץ.‬

893
00:59:32,402 --> 00:59:36,447
‫אבל העבר של סטיב קרטיזאנו‬
‫התחיל להשיג את סטיב קרטיזאנו,‬

894
00:59:36,531 --> 00:59:41,160
‫אז הוא היה מציג את עצמו‬
‫בפני הורים בשם סטיב מייקלס.‬

895
00:59:44,414 --> 00:59:49,168
‫סטיב הצליח להקים ולהפעיל‬
‫את התוכנית בסמואה.‬

896
00:59:49,252 --> 00:59:52,839
‫אז החלטנו שאנחנו צריכים‬
‫לשלוח את דייוויד לשם.‬

897
00:59:55,883 --> 00:59:59,012
‫שלחנו שני גברים שיחטפו אותו,‬

898
00:59:59,095 --> 01:00:03,099
‫כמו שעשינו עם תלמידים אחרים,‬
‫ושלחנו אותו לסמואה.‬

899
01:00:06,936 --> 01:00:08,438
‫- פסיפיק קוסט אקדמי, סמואה -‬

900
01:00:08,521 --> 01:00:10,148
‫מה זה? זאת הכניסה?‬

901
01:00:10,231 --> 01:00:13,234
‫זה השומר במירכאות.‬

902
01:00:14,193 --> 01:00:17,280
‫הוא דואג שלא ייכנסו הנה‬
‫אנשים שלא אמורים להיות פה.‬

903
01:00:18,740 --> 01:00:20,033
‫יש שם שלט גדול.‬

904
01:00:20,950 --> 01:00:23,703
‫נכון, הנה השלט, "פסיפיק קוסט אקדמי".‬

905
01:00:23,786 --> 01:00:27,081
‫המקום שונה מאוד ממה שרואים בעלונים.‬

906
01:00:29,042 --> 01:00:32,545
‫התוכנית נמכרה לאמא שלי‬
‫באמצעות עלון, עלון ממש יפה.‬

907
01:00:32,629 --> 01:00:34,547
‫זה נראה כאילו שאתה יוצא לנופש.‬

908
01:00:34,631 --> 01:00:38,217
‫העלות הייתה בין 25‬
‫לשלושים אלף דולר, תלוי בילד.‬

909
01:00:39,093 --> 01:00:40,803
‫איך אמא שלך שילמה עבורה?‬

910
01:00:40,887 --> 01:00:45,808
‫היא מכרה את הבית שגרנו בו.‬
‫זה היה שינוי די גדול מבחינתנו.‬

911
01:00:48,144 --> 01:00:49,896
‫ואיך היו הילדים האחרים?‬

912
01:00:49,979 --> 01:00:53,107
‫הכרתי אחת מהן כשהייתי שם, אמבר.‬

913
01:00:53,191 --> 01:00:56,903
‫הכרתי אותה מקוסטה מסה.‬

914
01:00:56,986 --> 01:00:59,572
‫היו לנו חברים משותפים,‬
‫והיינו ביחסים טובים.‬

915
01:00:59,656 --> 01:01:03,451
‫הסתכלנו אחד על השני,‬
‫וחשבנו, "לא ייאמן! איך זה קרה?‬

916
01:01:03,534 --> 01:01:09,290
‫"איך מישהו שאני מכירה מהבית‬
‫מגיע הנה, לסמואה, מכל המקומות שבעולם?"‬

917
01:01:10,625 --> 01:01:13,628
‫שמחתי. הרגשתי הקלה.‬

918
01:01:16,172 --> 01:01:18,174
‫פגשת פעם את סטיב קרטיזאנו?‬

919
01:01:19,759 --> 01:01:21,010
‫פעם אחת.‬

920
01:01:22,679 --> 01:01:25,682
‫הוא קפץ לבקר כדי לבדוק מה עם הבן שלו,‬

921
01:01:25,765 --> 01:01:27,517
‫וזה מוזר‬

922
01:01:27,600 --> 01:01:30,103
‫שהוא שלח את הבן שלו לאחד מהמחנות שלו.‬

923
01:01:31,813 --> 01:01:32,980
‫סטיב קרטיזאנו אמר,‬

924
01:01:33,064 --> 01:01:35,983
‫"אתה צריך לעזור לאחרים‬
‫וללמד אותם מה שאתה יודע",‬

925
01:01:36,067 --> 01:01:38,486
‫אז עניתי, "אתה מתכוון להיות סגל זוטר?"‬

926
01:01:38,569 --> 01:01:41,030
‫והוא אמר כן. כולם רוצים להיות בסגל הזוטר.‬

927
01:01:41,114 --> 01:01:44,826
‫אתה בפסגה. אתה מקבל‬
‫יחס יותר טוב, אוכל יותר טוב.‬

928
01:01:44,909 --> 01:01:47,453
‫אני אהיה זה שיגיד לאחרים מה לעשות,‬

929
01:01:48,705 --> 01:01:51,165
‫ואכריח אותם לעשות את זה אם הם לא ירצו.‬

930
01:01:53,751 --> 01:01:58,256
‫הוא פשוט הציע לי שיהיה לי יותר קל.‬
‫"כן, אני מסכים."‬

931
01:02:00,216 --> 01:02:02,468
‫אבא שלי היה ממש מלא תקווה.‬

932
01:02:03,010 --> 01:02:04,637
‫לדייב הלך מעולה.‬

933
01:02:04,721 --> 01:02:07,473
‫אבא שלי עבד, וזה היה יותר עקבי.‬

934
01:02:08,850 --> 01:02:12,937
‫הכול היה ממש טוב,‬
‫ואז, כמובן, כמו תמיד, הכול…‬

935
01:02:20,069 --> 01:02:23,281
‫יצרה איתי קשר עורכת דין‬

936
01:02:23,364 --> 01:02:25,116
‫שהייתה לה קלטת וידאו,‬

937
01:02:25,199 --> 01:02:28,578
‫שצולמה על ידי אבא ובן שהיה בתוכנית,‬

938
01:02:28,661 --> 01:02:30,371
‫והם רצו להראות לי.‬

939
01:02:32,457 --> 01:02:37,253
‫אז נסעתי לפגוש את עורכת הדין במשרד שלה.‬

940
01:02:38,171 --> 01:02:42,508
‫הם עמעמו את האורות, הטלוויזיה הבהבה קצת,‬

941
01:02:42,592 --> 01:02:44,927
‫והקלטת הייתה באיכות ממש גרועה,‬

942
01:02:45,011 --> 01:02:48,014
‫אבל היה ברור שהיא צולמה בג'ונגל,‬

943
01:02:48,097 --> 01:02:53,186
‫ואני חושב שהרושם הראשוני שלי היה‬

944
01:02:54,020 --> 01:02:59,901
‫שזה משהו שאפשר היה לראות‬
‫במחנה שבויים בווייטנאם.‬

945
01:03:02,069 --> 01:03:06,949
‫כן. הייתי בבידוד חודש וחצי,‬
‫כי הייתי השפעה רעה.‬

946
01:03:07,033 --> 01:03:08,868
‫הם לא יכולים להשוות. השיא שלי.‬

947
01:03:08,951 --> 01:03:11,412
‫שלושה חודשים וחצי, מותק. שלושה וחצי.‬

948
01:03:11,496 --> 01:03:15,583
‫אפילו לא ראו שהם נערים.‬
‫הם היו כחושים ומלוכלכים.‬

949
01:03:15,666 --> 01:03:20,129
‫הם היו מכוסים‬
‫מכף רגל ועד ראש בעקיצות חרקים.‬

950
01:03:23,049 --> 01:03:26,135
‫לא משנה כמה אני רע, לא מגיע לי לקבל מכות.‬

951
01:03:26,219 --> 01:03:27,261
‫כן, גם לי.‬

952
01:03:27,970 --> 01:03:30,723
‫הם חיו ממש כמו חיות, פשוטו כמשמעו.‬

953
01:03:30,807 --> 01:03:32,058
‫- 30 ביוני, 2001 -‬

954
01:03:32,141 --> 01:03:33,935
‫אני פה כבר כמעט שנה.‬

955
01:03:34,018 --> 01:03:37,438
‫קיבלתי פה מכות בערך שבע פעמים.‬

956
01:03:38,231 --> 01:03:40,775
‫אמא, אבא, אני רוצה לחזור הביתה. תודה.‬

957
01:03:40,858 --> 01:03:42,401
‫אתה בן 18?‬
‫-אני בן 18.‬

958
01:03:42,485 --> 01:03:44,779
‫לא חוקי להחזיק בי פה,‬
‫אבל הם מסרבים לשחרר אותי.‬

959
01:03:48,574 --> 01:03:50,868
‫זאת המיטה שלי, וזאת המיטה של ברנדון.‬

960
01:03:51,744 --> 01:03:55,456
‫אלה אבנים, ויש קצת חציר.‬

961
01:03:55,540 --> 01:03:59,126
‫כשהגעתי, לא היה שם כלום.‬
‫זאת הייתה קרחת יער בג'ונגל.‬

962
01:03:59,210 --> 01:04:02,338
‫הנערים האחרים בנו את המקום.‬

963
01:04:02,421 --> 01:04:06,467
‫סללנו דרכים. חפרנו תעלות כדי להטמין צנרת.‬

964
01:04:06,551 --> 01:04:08,302
‫התקנו ביוב.‬

965
01:04:08,386 --> 01:04:11,556
‫התקנו הכול, את כל התשתיות הכלליות שצריך‬

966
01:04:11,639 --> 01:04:15,226
‫כדי שהמקום יהפוך למשהו‬
‫שיכניס לבעלי הבית כסף.‬

967
01:04:15,309 --> 01:04:16,811
‫זה היה מחנה לעבודות כפייה.‬

968
01:04:16,894 --> 01:04:18,980
‫כשברחתם, מה קרה כשהם החזירו אתכם?‬

969
01:04:19,063 --> 01:04:22,900
‫הם פירקו לנו את הצורה במכות,‬
‫והכריחו אותנו להישאר כל הלילה על הידיים…‬

970
01:04:22,984 --> 01:04:25,653
‫על הברכיים, עם הידיים מעל הראש.‬

971
01:04:27,196 --> 01:04:30,074
‫מה שהיכה בי אחרי שראיתי את הסרט‬

972
01:04:30,157 --> 01:04:35,246
‫הייתה ההבנה שזה הפרק האפל ביותר‬
‫שאני זוכר בכל הסאגה של קרטיזאנו.‬

973
01:04:35,997 --> 01:04:38,666
‫הייתה תחושה של משהו זדוני הרבה יותר.‬

974
01:04:38,749 --> 01:04:44,463
‫ההתעללות, המצב, התנאים,‬
‫הם נראו הרבה יותר גרועים.‬

975
01:04:47,550 --> 01:04:49,343
‫היי, אני אמבר מישל.‬

976
01:04:50,303 --> 01:04:52,054
‫אתה רוצה לדעת כמה זמן אני פה?‬

977
01:04:52,138 --> 01:04:55,057
‫כן.‬
‫-אני פה כמעט 16 חודשים.‬

978
01:04:55,766 --> 01:04:58,060
‫בערך בתאריך הזה בשנה שעברה,‬

979
01:04:58,144 --> 01:05:01,230
‫קשרו אותי,‬

980
01:05:02,732 --> 01:05:04,609
‫זרקו אותי על האדמה, ו…‬

981
01:05:04,692 --> 01:05:08,029
‫שיט. אנשי הסגל מקשיבים.‬
‫הם יבואו הנה עכשיו.‬

982
01:05:08,112 --> 01:05:09,030
‫אל תדאגי.‬

983
01:05:12,450 --> 01:05:14,577
‫אז ניקינו שולחנות.‬

984
01:05:15,077 --> 01:05:17,538
‫הבהרתי להם שסיימתי.‬

985
01:05:18,539 --> 01:05:23,878
‫אמרו לי ללכת למי שניהל את המחנה‬

986
01:05:23,961 --> 01:05:25,171
‫באותה תקופה.‬

987
01:05:25,254 --> 01:05:28,424
‫הוא אמר לי שאני נכנסת לבידוד.‬

988
01:05:28,507 --> 01:05:32,428
‫הסתכלתי עליו ופשוט אמרתי לו,‬
‫"לא, אני לא. זה לא…"‬

989
01:05:32,511 --> 01:05:35,139
‫כאילו, "לא עשיתי‬
‫שום דבר רע, אני לא הולכת".‬

990
01:05:35,222 --> 01:05:39,518
‫ואז פתאום היו שם ארבעה תלמידים.‬

991
01:05:41,020 --> 01:05:44,106
‫הם הפכו אותי ככה שהייתי עם הפנים למטה.‬

992
01:05:45,566 --> 01:05:48,444
‫הם משכו את הזרועות שלי אחורה וקשרו אותן.‬

993
01:05:49,195 --> 01:05:52,740
‫והם פשוט החליטו‬
‫לקשור אותן גם לכפות הרגליים שלי.‬

994
01:05:55,618 --> 01:05:59,038
‫הם לא נתנו לסגל לעשות את זה,‬
‫כי הם ידעו שזאת התעללות בילדים,‬

995
01:05:59,121 --> 01:06:01,040
‫אז הם אמרו לתלמידים לעשות את זה.‬

996
01:06:03,876 --> 01:06:06,087
‫כשאת אומרת "הם", למי את מתכוונת?‬

997
01:06:13,386 --> 01:06:14,261
‫קורט.‬

998
01:06:19,100 --> 01:06:23,270
‫אני זוכר שקשרתי אותה לעמוד שהיה בבקתה.‬

999
01:06:24,855 --> 01:06:27,775
‫לא לקחתי חלק בקשירה של הגפיים.‬

1000
01:06:27,858 --> 01:06:30,444
‫הייתי איתה הרבה שעות,‬

1001
01:06:30,528 --> 01:06:32,446
‫והידיים שלה נהיו סגולות וכחולות,‬

1002
01:06:32,530 --> 01:06:34,907
‫אז כשהגיע תורי, שחררתי אותה, את מבינה?‬

1003
01:06:34,991 --> 01:06:38,452
‫שחררתי אותה קצת,‬
‫נתתי לה להזיז קצת את כפות הידיים,‬

1004
01:06:38,536 --> 01:06:42,581
‫ואז הגיע הלילה, ואסור לה לישון.‬

1005
01:06:42,665 --> 01:06:44,166
‫אז מה היינו אמורים לעשות?‬

1006
01:06:44,250 --> 01:06:47,211
‫אז אנשי הסגל אמרו, "תשפכו עליה מים".‬

1007
01:06:47,294 --> 01:06:50,131
‫זה התחיל עם ספלים קטנים של מים.‬

1008
01:06:50,881 --> 01:06:52,425
‫אבל אז זה עבר לקנקני מים.‬

1009
01:06:52,508 --> 01:06:54,969
‫ופעם אחת זה היה עשרים ליטר של מים.‬

1010
01:06:55,594 --> 01:06:59,265
‫הם לא נתנו לי לנשום כשהם עשו את זה.‬

1011
01:06:59,348 --> 01:07:00,599
‫לא נהניתי מזה.‬

1012
01:07:00,683 --> 01:07:02,852
‫אני לא רוצה לעשות למישהי דבר כזה.‬

1013
01:07:02,935 --> 01:07:04,687
‫אבל לא היינו עושים את זה‬

1014
01:07:04,770 --> 01:07:07,857
‫בלי שמישהו בכיר ביותר בסגל‬

1015
01:07:07,940 --> 01:07:09,817
‫היה מורה לנו לעשות את זה.‬

1016
01:07:09,900 --> 01:07:12,194
‫כשהיא הייתה קשורה, ממש הסברתי לה את זה.‬

1017
01:07:12,278 --> 01:07:15,197
‫אמרתי לה, "המקום הזה‬
‫מלא שקרים, זאת פשוט תרמית.‬

1018
01:07:15,281 --> 01:07:19,076
‫"זה לא אמור לקרות בשום מקום".‬
‫והיא ידעה שאני לא אחראי על זה,‬

1019
01:07:19,160 --> 01:07:23,497
‫אז אני לא חושב שהיו לה‬
‫רגשות שליליים כלפיי אישית.‬

1020
01:07:24,623 --> 01:07:27,251
‫ואיך הרגשת כלפי קורט כשהוא עשה את זה?‬

1021
01:07:34,467 --> 01:07:35,384
‫שנבגדתי.‬

1022
01:07:38,888 --> 01:07:41,432
‫איך יכולת לא להגיד להם "לא"?‬

1023
01:07:43,350 --> 01:07:48,272
‫אחרי יומיים שבהם הייתי קשורה,‬
‫הם לקחו אותי לאתר בידוד,‬

1024
01:07:48,355 --> 01:07:49,815
‫שנקרא "הנדר".‬

1025
01:07:49,899 --> 01:07:52,651
‫זה בצד השני של האי, וכשהייתי שם…‬

1026
01:07:53,152 --> 01:07:54,653
‫הרביצו לך שם?‬

1027
01:07:55,154 --> 01:07:56,822
‫עברתי שם תקיפה מינית.‬

1028
01:08:12,379 --> 01:08:15,216
‫אני כבר יודעת שהוא לא רוצה לשמוע את זה…‬

1029
01:08:22,973 --> 01:08:26,685
‫בנות לא נשלחו לכפר הזה‬
‫אף פעם. אני הייתי הראשונה.‬

1030
01:08:28,729 --> 01:08:33,526
‫הם נתנו לנו להיות ב…‬
‫זה היה אצל הצ'יף של הכפר.‬

1031
01:08:33,609 --> 01:08:34,485
‫הצ'יף טואי.‬

1032
01:08:37,279 --> 01:08:41,742
‫יום אחד, כשכל המשפחה שלו‬
‫הייתה בכנסייה ובעבודה,‬

1033
01:08:42,952 --> 01:08:44,328
‫רק אני והוא היינו שם,‬

1034
01:08:44,411 --> 01:08:46,622
‫ולא הייתי צריכה לעבוד כי היה יום ראשון.‬

1035
01:08:48,582 --> 01:08:49,458
‫ו…‬

1036
01:08:52,795 --> 01:08:54,713
‫הוא התחיל לתקוף אותי מינית.‬

1037
01:08:56,632 --> 01:08:58,134
‫אני זוכרת שישבתי.‬

1038
01:08:59,301 --> 01:09:03,055
‫הוא התחיל…‬

1039
01:09:03,556 --> 01:09:08,519
‫כאילו, הוא הניח יד על הגב שלי‬
‫ועל הזרוע שלי, ואז הוא התחיל…‬

1040
01:09:14,191 --> 01:09:15,651
‫הוא התחיל לל…‬

1041
01:09:18,279 --> 01:09:20,614
‫ללטף אותי, ו…‬

1042
01:09:23,117 --> 01:09:23,951
‫אני…‬

1043
01:09:26,328 --> 01:09:27,830
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

1044
01:09:29,582 --> 01:09:32,126
‫את יודעת, את הודפת אותו,‬

1045
01:09:32,209 --> 01:09:34,837
‫והוא הצ'יף של הכפר,‬

1046
01:09:34,920 --> 01:09:38,257
‫אז הכוח בידיו.‬

1047
01:09:49,393 --> 01:09:53,814
‫כמה ימים אחר כך‬
‫סיפרתי לבחור שהיה אחראי על המחנה.‬

1048
01:09:54,982 --> 01:09:59,445
‫הוא הציג את זה קצת כאילו שאני מנפחת דברים.‬

1049
01:10:00,863 --> 01:10:07,286
‫ואיך אני יכולה להאשים‬
‫את הצ'יף טואי בכאלה מעשים.‬

1050
01:10:08,412 --> 01:10:13,000
‫עד כדי כך, שהוא השאיר אותי שם לעוד זמן.‬

1051
01:10:20,925 --> 01:10:25,721
‫כמובן, הדבר האחרון‬
‫שהאנשים בפסיפיק קוסט אקדמי רצו‬

1052
01:10:25,804 --> 01:10:29,308
‫היה שקלטת וידאו כזאת תוצא‬

1053
01:10:30,434 --> 01:10:32,311
‫מחוץ להישג ידם,‬

1054
01:10:32,394 --> 01:10:34,396
‫כי הם ידעו עד כמה היא מרשיעה.‬

1055
01:10:36,982 --> 01:10:41,445
‫אז ההורה שצילם את הקלטת‬

1056
01:10:41,528 --> 01:10:43,322
‫יצר קשר עם שגרירות ארה"ב,‬

1057
01:10:44,240 --> 01:10:47,743
‫ואמר להם שהוא חייב‬
‫לצאת מהמדינה עם הבן שלו,‬

1058
01:10:47,826 --> 01:10:52,790
‫לפני שאנשי הסגל באקדמיה יבינו מה קרה.‬

1059
01:10:53,707 --> 01:10:58,629
‫בשגרירות הבינו שזה רע, שזה פלילי.‬

1060
01:11:01,465 --> 01:11:03,717
‫אז הוא נסע מיד לשדה התעופה,‬

1061
01:11:03,801 --> 01:11:07,596
‫ונסע איתו איש סגל משגרירות ארה"ב,‬

1062
01:11:07,680 --> 01:11:12,268
‫שהחביא את הקלטת בתיק שלו.‬

1063
01:11:17,356 --> 01:11:21,777
‫אנשי פסיפיק קוסט אקדמי‬
‫יצרו קשר עם רשויות סמואה בשדה התעופה,‬

1064
01:11:21,860 --> 01:11:24,738
‫ואמרו להם, "אל תיתנו לו להמריא עם הקלטת".‬

1065
01:11:24,822 --> 01:11:27,866
‫הם ידעו שזה יפגע לא רק בעסק שלהם,‬

1066
01:11:27,950 --> 01:11:30,160
‫הם גם אמרו לרשויות סמואה‬

1067
01:11:30,244 --> 01:11:33,664
‫שאם הקלטת תתפרסם, התיירות תיפגע.‬

1068
01:11:36,750 --> 01:11:40,379
‫אנשי הרשויות תחקרו את האבא,‬

1069
01:11:41,297 --> 01:11:45,592
‫ושאלו אותו שוב ושוב איפה הקלטת.‬

1070
01:11:46,593 --> 01:11:50,431
‫והוא אמר, "כבר שלחתי‬
‫אותה בדואר לארצות הברית".‬

1071
01:11:52,141 --> 01:11:53,767
‫הוא עבר את הבידוק הביטחוני,‬

1072
01:11:54,476 --> 01:11:57,896
‫קיבל את הקלטת מאיש השגרירות,‬

1073
01:11:57,980 --> 01:11:59,857
‫והצליח לצאת מסמואה.‬

1074
01:12:03,152 --> 01:12:06,780
‫ואז הגיעו מצלמות הטלוויזיה,‬
‫והכול יצא משליטה.‬

1075
01:12:08,365 --> 01:12:12,786
‫אני זוכרת שמסוק חדשות‬
‫הקיף את הבית שלנו בקליפורניה.‬

1076
01:12:12,870 --> 01:12:14,371
‫כאילו, ממש מעל.‬

1077
01:12:15,372 --> 01:12:16,749
‫זה פשוט לא הפסיק.‬

1078
01:12:23,088 --> 01:12:24,089
‫- עדויות על התעללות -‬

1079
01:12:24,173 --> 01:12:25,257
‫- ראינו, ואין ספק -‬

1080
01:12:25,341 --> 01:12:26,342
‫- יחס לא אנושי -‬

1081
01:12:26,425 --> 01:12:27,509
‫- התעללות -‬

1082
01:12:27,593 --> 01:12:32,348
‫השם שלו קושר למשהו ש… הוא אפילו לא היה…‬

1083
01:12:34,767 --> 01:12:36,685
‫זה פשוט מעצבן אותי. בחיי.‬

1084
01:12:37,936 --> 01:12:41,899
‫הוא בקושי היה שם.‬
‫הוא בעצם לא היה בעסק בשלב הזה.‬

1085
01:12:42,775 --> 01:12:45,444
‫ואני הם נכנסו והוציאו משם את הנערים.‬

1086
01:12:56,830 --> 01:13:00,501
‫באותה תקופה עבדתי‬
‫בשגרירות ארה"ב בניו זילנד,‬

1087
01:13:00,584 --> 01:13:02,503
‫ואז הודיעו לי‬

1088
01:13:02,586 --> 01:13:05,923
‫שיש איזו בעיה במחנה הזה,‬

1089
01:13:06,006 --> 01:13:10,177
‫ושצריך לנסוע ולברר מה קורה שם.‬

1090
01:13:14,848 --> 01:13:18,268
‫אי אפשר היה להשאיר את הילדים במצב הזה.‬

1091
01:13:26,193 --> 01:13:28,779
‫הצלחנו להיכנס לתוך המחנה.‬

1092
01:13:29,613 --> 01:13:31,448
‫הוא היה דל מאוד.‬

1093
01:13:32,199 --> 01:13:35,619
‫בעצם, רק אנחנו היינו שם,‬

1094
01:13:35,702 --> 01:13:38,247
‫וכל הילדים הוצאו משם.‬

1095
01:13:40,040 --> 01:13:42,751
‫היה ברור שמשהו קורה שם.‬

1096
01:13:46,755 --> 01:13:52,094
‫הלכנו סביב השטח, ואז שמענו רעש.‬

1097
01:13:55,639 --> 01:13:58,725
‫ירדנו למטה, ומצאנו שם אחד מהילדים.‬

1098
01:13:58,809 --> 01:14:00,436
‫הוא היה חולה למדי,‬

1099
01:14:01,019 --> 01:14:04,398
‫בהתחלה הוא היה מסויג מאוד,‬

1100
01:14:04,481 --> 01:14:08,193
‫כנראה מחשש שיתנקמו בו,‬
‫ולא רצה להגיד לנו כלום.‬

1101
01:14:08,277 --> 01:14:10,028
‫אבל בסופו של דבר הוא אמר לנו‬

1102
01:14:10,112 --> 01:14:13,407
‫שכולם הוצאו מהמחנה באופן מכוון.‬

1103
01:14:14,450 --> 01:14:18,495
‫אבל לא ידענו לאן.‬
‫לא היה לנו מושג לאן הם היו יכולים ללכת.‬

1104
01:14:26,420 --> 01:14:30,257
‫זה היה יום מוזר בהחלט, מההתחלה.‬

1105
01:14:32,843 --> 01:14:34,470
‫הם היו נחמדים אלינו.‬

1106
01:14:35,053 --> 01:14:37,139
‫יותר נחמדים… זה היה מוזר.‬

1107
01:14:37,222 --> 01:14:39,391
‫הם שלחו אותנו לחוף.‬

1108
01:14:54,698 --> 01:14:57,534
‫אני זוכרת שנסענו באמצע הג'ונגל,‬

1109
01:14:57,618 --> 01:15:01,705
‫עדיין בלי ממש לדעת מה נמצא כשנגיע.‬

1110
01:15:02,498 --> 01:15:05,709
‫חשבנו לעצמנו, "איך הם עברו פה עם הילדים?"‬

1111
01:15:09,838 --> 01:15:12,591
‫היינו אמורים להיות שם רק לזמן קצר.‬

1112
01:15:14,551 --> 01:15:16,053
‫ואז פתאום…‬

1113
01:15:18,597 --> 01:15:23,810
‫רכבי שטח שחורים עם חלונות מושחרים,‬

1114
01:15:24,603 --> 01:15:26,438
‫אחד אחרי השני, פשוט הגיעו…‬

1115
01:15:28,649 --> 01:15:30,609
‫בנסיעה מהירה דרך המקום שהיינו בו.‬

1116
01:15:33,570 --> 01:15:35,113
‫אני לא יודעת מאיפה הם באו.‬

1117
01:15:35,197 --> 01:15:37,449
‫אני רק זוכרת שהם הגיעו בנסיעה מהירה.‬

1118
01:15:41,870 --> 01:15:44,122
‫הילדים היו בחוף.‬

1119
01:15:45,999 --> 01:15:49,836
‫אני זוכרת רק שהסתכלתי עליהם‬
‫וחשבתי, "אלוהים אדירים".‬

1120
01:15:55,217 --> 01:15:58,470
‫ואז מישהי יצאה מהרכב…‬

1121
01:16:01,765 --> 01:16:04,893
‫ואמרה שהם משגרירות ארצות הברית.‬

1122
01:16:07,604 --> 01:16:08,855
‫זה היה חייב להיות שקר.‬

1123
01:16:11,024 --> 01:16:14,695
‫אין סיכוי שלמישהו היה אכפת מספיק.‬

1124
01:16:15,988 --> 01:16:19,491
‫במיוחד ממני. זה… אין סיכוי.‬

1125
01:16:43,640 --> 01:16:48,228
‫קלטת הווידאו הפכה לבסיס של תביעה משפטית.‬

1126
01:16:50,939 --> 01:16:55,944
‫חבר מושבעים גדול שמע עדויות‬
‫מהנערים שהיו בפסיפיק קוסט אקדמי,‬

1127
01:16:56,028 --> 01:16:56,987
‫ומההורים.‬

1128
01:16:58,780 --> 01:17:03,869
‫והדבר המדהים היה שהבחור שצילם את הקלטת,‬

1129
01:17:03,952 --> 01:17:06,913
‫שאלו אותו, "איך יכולת להיות כל כך טיפש‬

1130
01:17:06,997 --> 01:17:09,416
‫"ולשלוח את הבן שלך לתוכנית כזאת?"‬

1131
01:17:10,208 --> 01:17:15,380
‫והוא שלף את העלון של פסיפיק קוסט אקדמי,‬
‫העלון שסטיב כתב,‬

1132
01:17:15,464 --> 01:17:21,970
‫והוא הקריא להם מה כתוב‬
‫על סוג הילדים שהאקדמיה נוצרה עבורם.‬

1133
01:17:22,054 --> 01:17:24,014
‫הוא הניח את העלון ואמר,‬

1134
01:17:24,723 --> 01:17:28,143
‫"הם תיארו בדיוק את הבן שלי.‬
‫לכן בחרתי בתוכנית".‬

1135
01:17:28,894 --> 01:17:32,898
‫קרטיזאנו ידע בדיוק איך לפנות‬

1136
01:17:32,981 --> 01:17:37,986
‫להורים במשבר שהרגישו,‬
‫פשוטו כמשמעו, שאין להם ברירה אחרת.‬

1137
01:17:39,780 --> 01:17:43,825
‫אבל סטיב מעולם לא נשא באחריות,‬

1138
01:17:44,785 --> 01:17:46,036
‫כי העולם השתנה.‬

1139
01:17:46,119 --> 01:17:48,455
‫ה-11 בספטמבר קרה,‬
‫סדרי העדיפויות היו אחרים.‬

1140
01:17:49,373 --> 01:17:53,543
‫סטיב קרטיזאנו, למרות כל מה שהוא עשה,‬

1141
01:17:53,627 --> 01:17:56,338
‫לא ממש היווה סיכנה לביטחון האומה.‬

1142
01:17:59,675 --> 01:18:03,345
‫מעט אחרי שדייב חזר מסמואה,‬

1143
01:18:03,428 --> 01:18:06,431
‫אני התחלתי לצאת קצת משליטה.‬

1144
01:18:07,599 --> 01:18:11,228
‫באותו שלב הפכתי לנערה מופרעת.‬

1145
01:18:12,437 --> 01:18:14,606
‫התחלתי להסתובב עם החברים של אחי,‬

1146
01:18:14,690 --> 01:18:18,485
‫מעט אחר כך הם התחילו‬
‫להשתמש בסמים, ואני אחריהם.‬

1147
01:18:19,403 --> 01:18:22,906
‫הייתי חוזרת מהעבודה, והטלוויזיה שלי נעלמה,‬

1148
01:18:22,989 --> 01:18:24,825
‫מכשיר הווידאו שלי נעלם,‬

1149
01:18:24,908 --> 01:18:28,829
‫מפוח השלג נעלם מהמחסן,‬

1150
01:18:28,912 --> 01:18:31,415
‫כי הם היו גונבים,‬

1151
01:18:31,498 --> 01:18:36,128
‫את יודעת, הם היו לוקחים דברים מהבית,‬

1152
01:18:36,211 --> 01:18:38,130
‫ומוכרים אותם כדי לקנות סמים.‬

1153
01:18:38,213 --> 01:18:41,967
‫עכשיו היו לי שני ילדים‬
‫שהיו משתמשי הרואין כבדים.‬

1154
01:18:42,050 --> 01:18:45,929
‫מדובר על ילדים שמסתובבים במאורות סמים‬
‫או בורחים מהבית, הם יצאו משליטה.‬

1155
01:18:46,012 --> 01:18:50,142
‫ובגיל 25, כל התירוצים‬
‫לכך שהם עזבו את התיכון,‬

1156
01:18:50,225 --> 01:18:52,477
‫או לכך שהם עשו סמים, לא ישנו יותר.‬

1157
01:18:53,061 --> 01:18:55,480
‫לקחתי מנת יתר בסיאטל, כמה פעמים.‬

1158
01:18:58,817 --> 01:19:01,236
‫ואז הייתה לי תאונת דרכים קשה,‬

1159
01:19:01,319 --> 01:19:02,904
‫ונעצרתי.‬

1160
01:19:05,282 --> 01:19:07,868
‫שחררנו את דייוויד בערבות כמה פעמים,‬

1161
01:19:07,951 --> 01:19:10,287
‫ולמדנו בדרך הקשה שזה היה רעיון רע.‬

1162
01:19:10,370 --> 01:19:15,542
‫אז בסופו של דבר, כשקייטי נעצרה,‬
‫השארנו אותה במעצר.‬

1163
01:19:15,625 --> 01:19:17,127
‫ילדים צריכים ללמוד שיעור חשוב,‬

1164
01:19:17,210 --> 01:19:20,464
‫להבין שהם אחראים על חייהם‬
‫ונושאים בתוצאות של מעשיהם.‬

1165
01:19:21,381 --> 01:19:22,924
‫כעסתי נורא.‬

1166
01:19:26,136 --> 01:19:29,723
‫שנינו מרגישים אשמה. את תמיד שואלת את עצמך,‬

1167
01:19:29,806 --> 01:19:34,269
‫"הייתי צריכה לעשות משהו אחר?‬
‫יכולתי לעשות משהו אחר?"‬

1168
01:19:34,770 --> 01:19:37,939
‫הבנתי איזה מין חיים יהיו לי‬
‫אם לא אשנה שום דבר,‬

1169
01:19:38,023 --> 01:19:41,359
‫אז נכנסתי בכל הכוח לקהילת השיקום,‬

1170
01:19:41,443 --> 01:19:44,738
‫ועכשיו אנחנו פה, כעבור 13 שנים.‬

1171
01:19:44,821 --> 01:19:47,240
‫בשבוע הרביעי, הם יוצאים לארבעה ימים לבד.‬

1172
01:19:47,324 --> 01:19:49,242
‫כל הסמים יצאו מהגוף שלהם.‬

1173
01:19:49,326 --> 01:19:53,955
‫הם רוצים לחזור הביתה ולהיות‬
‫שוב הילדים של ההורים שלהם, לקבל השכלה.‬

1174
01:19:54,039 --> 01:19:56,374
‫דיוויד המשיך להתמודד עם קשיים.‬

1175
01:19:57,667 --> 01:19:59,044
‫ואיפה דייוויד עכשיו?‬

1176
01:19:59,127 --> 01:20:03,965
‫הוא בכלא, והוא יהיה שם בערך עוד שלוש שנים.‬

1177
01:20:04,716 --> 01:20:07,803
‫אתה יכול להסתובב אל הקיר? פה. תחזור.‬

1178
01:20:07,886 --> 01:20:08,845
‫כן.‬

1179
01:20:09,346 --> 01:20:11,181
‫ואלה אבא ודייב.‬

1180
01:20:15,101 --> 01:20:19,231
‫זה היה קשה. בדיוק כשיצאתי‬
‫מהגמילה, אבא שלי אובחן כחולה סרטן.‬

1181
01:20:20,232 --> 01:20:26,404
‫סרטן שהתדרדר לשלב 4, נדמה לי. סרטן המעי.‬

1182
01:20:27,489 --> 01:20:29,991
‫הוא נלחם בו שש או שבע שנים.‬

1183
01:20:30,075 --> 01:20:33,912
‫בסופו של דבר, תוך כדי המאבק,‬
‫הוא מת מהתקף לב.‬

1184
01:20:33,995 --> 01:20:35,705
‫זה מה שאמרו לנו.‬

1185
01:20:36,331 --> 01:20:38,834
‫זה היה לפני שלוש שנים, נדמה לי.‬

1186
01:20:53,515 --> 01:20:55,851
‫אני לא חושב שסטיב היה איש רע.‬

1187
01:20:57,143 --> 01:21:02,607
‫אני חושב שבתקופה מסוימת‬
‫הוא איבד את דרכו. ככה אני רואה את זה.‬

1188
01:21:02,691 --> 01:21:05,652
‫אני לא חושב שבמהות שלו הוא היה אדם רע.‬

1189
01:21:06,611 --> 01:21:09,114
‫סביר שבמהות הוא היה איש טוב.‬

1190
01:21:09,823 --> 01:21:13,285
‫החלק בסיפור שתמיד עצבן אותי‬

1191
01:21:14,327 --> 01:21:17,789
‫הוא שלמרות שהשגנו עבורו זיכוי,‬
‫הוא הבריז לי עם התשלום.‬

1192
01:21:17,873 --> 01:21:21,960
‫הוא לא שילם את החשבון, וזה פשוט עצבן אותי.‬

1193
01:21:22,544 --> 01:21:23,879
‫ולא שמעתי ממנו יותר.‬

1194
01:21:23,962 --> 01:21:26,506
‫למעשה, עד ששמעתי מחברת ההפקה שלך,‬

1195
01:21:26,590 --> 01:21:28,258
‫אפילו לא ידעתי מה קרה לו.‬

1196
01:21:28,341 --> 01:21:31,011
‫חיבבתי את סטיב.‬

1197
01:21:32,053 --> 01:21:36,391
‫באמת, עד שהבנתי‬

1198
01:21:38,894 --> 01:21:40,687
‫את כל הדברים שהוא עשה.‬

1199
01:21:40,770 --> 01:21:43,607
‫הוא בטח הוציא מכם חמישים אלף.‬

1200
01:21:44,691 --> 01:21:45,650
‫סביר.‬

1201
01:21:56,786 --> 01:21:58,455
‫- קרן צ'לנג'ר -‬

1202
01:22:01,750 --> 01:22:02,709
‫לפני כמה שנים,‬

1203
01:22:02,792 --> 01:22:05,879
‫חיפשתי את קרן צ'לנג'ר בגוגל.‬

1204
01:22:05,962 --> 01:22:10,133
‫ממש רציתי ליצור קשר‬
‫עם אחרים שהיו במסעות ההישרדות.‬

1205
01:22:14,137 --> 01:22:16,181
‫ואז ראיתי את ההספד עליו.‬

1206
01:22:16,264 --> 01:22:19,684
‫- סטיבן קרטיזאנו‬
‫אוגוסט, 1955 - מאי, 2019 -‬

1207
01:22:19,768 --> 01:22:26,358
‫זה היה שילוב קיצוני של תחושות הלם ועצב…‬

1208
01:22:28,360 --> 01:22:29,486
‫ועד כעס.‬

1209
01:22:29,569 --> 01:22:32,822
‫- ניצולי קרן צ'לנג'ר -‬

1210
01:22:32,906 --> 01:22:36,076
‫זה היה הזרז לכך שאדבר סוף סוף‬

1211
01:22:36,159 --> 01:22:38,119
‫על מה שקרה לי.‬

1212
01:22:38,203 --> 01:22:41,957
‫- יצירת פוסט -‬

1213
01:22:42,040 --> 01:22:44,167
‫- שלום לכולם -‬

1214
01:22:53,009 --> 01:22:57,681
‫התוכנית הראשונה שהשתתפתי בה הייתה בהוואי.‬

1215
01:22:59,516 --> 01:23:01,351
‫יש בתוכנית חלק שנקרא "סולו".‬

1216
01:23:01,434 --> 01:23:06,314
‫זאת הייתה הזדמנות ללמוד‬
‫שאת יכולה לשרוד בכוחות עצמך,‬

1217
01:23:06,398 --> 01:23:09,275
‫שאת יכולה…‬

1218
01:23:09,359 --> 01:23:11,736
‫שאת יכולה לעבור דברים קשים,‬

1219
01:23:11,820 --> 01:23:15,448
‫וסטיב מינה אותי למה שנקרא "רצה",‬

1220
01:23:15,991 --> 01:23:18,034
‫והיה לי מכשיר קשר.‬

1221
01:23:20,578 --> 01:23:22,163
‫הייתי מבועתת,‬

1222
01:23:22,706 --> 01:23:25,750
‫אז סטיב אמר, "אם את צריכה אותי,‬

1223
01:23:25,834 --> 01:23:27,877
‫"אם את פוחדת ואת צריכה אותי,‬

1224
01:23:27,961 --> 01:23:30,922
‫"תלחצי על הכפתור, ואני אבוא אלייך".‬

1225
01:23:32,007 --> 01:23:36,302
‫הייתי בת 13, והייתי לבד.‬

1226
01:23:38,263 --> 01:23:42,976
‫אז הוא בא, ואמר, "את צריכה משהו?"‬

1227
01:23:43,059 --> 01:23:47,272
‫אז אמרתי, "כן, אני אהיה אסירת תודה‬
‫אם תביא לי קרם לחות".‬

1228
01:23:47,355 --> 01:23:48,857
‫העור שלי היה ממש יבש.‬

1229
01:23:52,610 --> 01:23:54,404
‫סליחה, את חייבת לתת לי רגע.‬

1230
01:23:58,867 --> 01:24:00,660
‫אז הוא הביא קרם לחות,‬

1231
01:24:01,161 --> 01:24:03,538
‫והוא הציע למרוח לי קצת על הגב.‬

1232
01:24:03,621 --> 01:24:06,332
‫לא הרגשתי לגמרי בנוח,‬

1233
01:24:06,416 --> 01:24:09,919
‫אבל זה לא היה לגמרי מחוץ לטווח הרגיל.‬

1234
01:24:11,379 --> 01:24:13,506
‫הוא ביקש שאשכב על הבטן,‬

1235
01:24:14,257 --> 01:24:15,633
‫סוג של התיישב מעליי,‬

1236
01:24:15,717 --> 01:24:19,679
‫ומרח את הקרם על הגב שלי ועיסה את הגב שלי.‬

1237
01:24:21,473 --> 01:24:23,516
‫ואז הוא ביקש ממני להתהפך.‬

1238
01:24:24,559 --> 01:24:25,560
‫ואני…‬

1239
01:24:27,437 --> 01:24:30,398
‫לא רציתי, וקפאתי.‬

1240
01:24:31,316 --> 01:24:34,861
‫הוא אמר, "זה לא סיפור, פשוט תתהפכי".‬

1241
01:24:37,655 --> 01:24:38,823
‫והוא…‬

1242
01:24:41,076 --> 01:24:45,538
‫התחיל למרוח קרם‬
‫על הכתפיים שלי ועל החזה שלי.‬

1243
01:24:47,373 --> 01:24:51,586
‫ואז הוא התקדם עם הידיים למטה…‬

1244
01:24:55,882 --> 01:25:00,512
‫לשדיים שלי, ואני ניסיתי‬
‫להדוף את הידיים שלו.‬

1245
01:25:02,889 --> 01:25:07,769
‫והוא אמר, "זה לא סיפור.‬
‫פשוט תחשבי שאני אבא שלך".‬

1246
01:25:08,478 --> 01:25:12,232
‫ואני יכולתי לחשוב רק‬
‫שאבא שלי לא היה נוגע בי ככה בחיים.‬

1247
01:25:21,032 --> 01:25:23,284
‫מוזר. לאחרונה הבנתי את זה…‬

1248
01:25:25,411 --> 01:25:27,080
‫כשנזכרתי בזה…‬

1249
01:25:27,163 --> 01:25:29,833
‫בעצם דיברתי עם חברה,‬

1250
01:25:29,916 --> 01:25:31,876
‫והבנתי שכל הדברים‬

1251
01:25:31,960 --> 01:25:34,879
‫שחשבתי שהיו מקסימים ונחמדים אצל סטיב,‬

1252
01:25:36,172 --> 01:25:37,924
‫הוא פשוט הכין אותי.‬

1253
01:25:38,424 --> 01:25:42,846
‫באותו זמן לא ידעתי את זה.‬
‫רק בזמן האחרון הבנתי את זה.‬

1254
01:25:48,309 --> 01:25:50,728
‫אחרי כמה שנים, סיפרתי לאמא שלי.‬

1255
01:25:52,230 --> 01:25:53,857
‫לא בפירוט, זה בטוח.‬

1256
01:25:53,940 --> 01:25:59,904
‫אבל סיפרתי לה שהוא נגע בי,‬
‫ושהוא התנהג איתי בצורה מינית.‬

1257
01:26:01,281 --> 01:26:03,825
‫היא עשתה משהו? היא דיווחה על זה?‬

1258
01:26:04,909 --> 01:26:05,910
‫לא.‬

1259
01:26:06,494 --> 01:26:10,290
‫היא לא דיווחה, כי היא חשבה‬

1260
01:26:10,373 --> 01:26:13,418
‫שהוא עשה משהו טוב עבור הילדים,‬

1261
01:26:14,252 --> 01:26:18,339
‫ושהיא לא רצתה, במילים שלה, "לעשות בלגן".‬

1262
01:26:23,344 --> 01:26:29,517
‫נדהמתי מהתכיפות‬
‫שבה הוא השתמש במילה "מניפולטיביים"…‬

1263
01:26:29,601 --> 01:26:33,897
‫כמו שאתם רואים, הילדים האלה מגיעים‬
‫עם כל מיני דרכים לנסות לבצע מניפולציות.‬

1264
01:26:33,980 --> 01:26:39,986
‫…מהתכיפות שבה הוא תיאר‬
‫את הילדים כ"אמני המניפולציה".‬

1265
01:26:40,069 --> 01:26:43,406
‫הם אמני המניפולציה.‬
‫הם מאשימים את כולם בבעיות שלהם.‬

1266
01:26:44,032 --> 01:26:46,367
‫כמבוגרת שצופה בזה,‬

1267
01:26:46,451 --> 01:26:52,457
‫הבנתי שהוא היה‬
‫אמן המניפולציות הגדול מכולם.‬

1268
01:26:52,540 --> 01:26:55,710
‫אבל זה תירוץ נוח מאוד, לא?‬

1269
01:26:55,793 --> 01:26:58,004
‫היכולת לתקוף את האמינות של הילדים,‬

1270
01:26:58,087 --> 01:27:00,298
‫בידיעה שהם ילדים בעייתיים מלכתחילה.‬

1271
01:27:00,965 --> 01:27:03,218
‫אבל זה לא תירוץ. אלה העובדות.‬

1272
01:27:05,011 --> 01:27:09,515
‫זאת עדיין תעשייה משגשגת.‬
‫יש הרבה חקיינים שעדיין פעילים.‬

1273
01:27:09,599 --> 01:27:12,727
‫כשהייתי בת 16, ההורים שלי‬
‫שלחו אותי לתוכנית טיפול בטבע,‬

1274
01:27:12,810 --> 01:27:16,356
‫דומה לזאת שפריס הילטון הייתה בה,‬
‫ואני אספר לכם איך זה הלך.‬

1275
01:27:16,439 --> 01:27:22,070
‫סטיב קרטיזאנו שיווק‬
‫את הטראומה כאמצעי ריפוי.‬

1276
01:27:22,153 --> 01:27:26,449
‫ואז החקיינים הפכו את הרעיון לתעשיית ענק.‬

1277
01:27:26,532 --> 01:27:29,786
‫בלילה, הם היו לוקחים לי את הנעליים,‬
‫עוטפים אותי בברזנט,‬

1278
01:27:29,869 --> 01:27:32,747
‫ושוכבים על הקצה כדי למנוע ממני לזוז.‬

1279
01:27:32,830 --> 01:27:37,710
‫אני חושב שיש הרבה אנשים‬
‫שחושבים היום, "זה באמת שינה את החיים שלי,‬

1280
01:27:37,794 --> 01:27:39,504
‫"אבל יכול להיות שלא לטובה".‬

1281
01:27:40,421 --> 01:27:43,675
‫התוכנית בהחלט הפכה אותי‬
‫למי שאני היום. היה לה חלק גדול בזה.‬

1282
01:27:43,758 --> 01:27:45,009
‫הייתי הנרקומנית‬

1283
01:27:45,093 --> 01:27:48,096
‫שדוחפת עגלת קניות במורד הרחוב, חסרת בית.‬

1284
01:27:49,847 --> 01:27:52,809
‫ושרדתי רק כי…‬

1285
01:27:54,143 --> 01:27:57,272
‫ידעתי איך לחיות עם כמעט כלום.‬

1286
01:27:57,897 --> 01:28:02,110
‫ברוב החיים שלי רק ניסיתי לשרוד,‬

1287
01:28:02,193 --> 01:28:07,323
‫והכנסתי את עצמי למצבים‬
‫שבהם אני חייבת לשרוד,‬

1288
01:28:07,407 --> 01:28:10,785
‫כי זה מה שאני מכירה, שם אני מרגישה בנוח.‬

1289
01:28:10,868 --> 01:28:15,581
‫יש לי עדיין חלומות רעים על המקום ההוא,‬
‫ואני לא מצליח להפסיק לחשוב עליו.‬

1290
01:28:15,665 --> 01:28:17,250
‫הוא היה איתי כל חיי.‬

1291
01:28:17,333 --> 01:28:21,170
‫אם זה יכול לקרות‬
‫לפריס הילטון ולמשפחה שלה,‬

1292
01:28:21,963 --> 01:28:24,257
‫תחשבו על האנשים שלא יכולים להיות פה היום.‬

1293
01:28:24,340 --> 01:28:28,678
‫בני נוער הם לא רק ילדים‬
‫שנמצאים אצלנו בבית.‬

1294
01:28:28,761 --> 01:28:31,639
‫הם אנשים שסומכים עלינו.‬

1295
01:28:31,723 --> 01:28:32,849
‫זה קרה לי.‬

1296
01:28:32,932 --> 01:28:37,729
‫אני צורחת את זה כבר עשרים שנה,‬
‫וזה לא שינה כלום.‬

1297
01:28:37,812 --> 01:28:39,981
‫התעשייה הזאת רק הלכה וגדלה.‬

1298
01:28:40,606 --> 01:28:44,569
‫בשנה זו, אלפי ילדים בארצות הברית ישתתפו‬

1299
01:28:44,652 --> 01:28:46,529
‫במחנות טיפול בטבע‬

1300
01:28:47,488 --> 01:28:51,159
‫בני משפחת קרטיזאנו לא ביקשו‬
‫לערער על ההאשמות בתקיפה מינית,‬

1301
01:28:51,242 --> 01:28:54,954
‫אך הם מאמינים שהתנהגות כזאת‬
‫לא מתיישבת עם הזיכרונות שלהם מסטיב.‬

1302
01:28:55,872 --> 01:28:59,000
‫לעסקים פעילים שנקראים‬
‫"קרן צ'לנג'ר", "הלת' קר אמריקה"‬

1303
01:28:59,083 --> 01:29:00,209
‫או "פסיפיק קוסט אקדמי"‬

1304
01:29:00,293 --> 01:29:02,879
‫אין כל קשר ליוזמות המתוארות בסרט.‬

1305
01:29:03,838 --> 01:29:07,258
‫אם חווית התעללות,‬
‫או שאת.ה מכיר.ה אדם שחווה התעללות,‬

1306
01:29:07,342 --> 01:29:12,180
‫תוכל.י למצוא מידע ומשאבים בכתובת‬
‫www.wannatalkaboutit.com/il‬

1307
01:29:40,875 --> 01:29:45,880
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬