1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,715 --> 00:00:12,012
‫אין ספק שזה אחד החלקים הכי רקובים‬
‫במערכת המשפט האמריקנית.‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:16,224 --> 00:00:18,601
‫זה לא אתי וזה לא מוסרי.‬

5
00:00:22,397 --> 00:00:25,900
‫להורים אין זכויות.‬

6
00:00:29,821 --> 00:00:33,867
‫אני יודעת שהיית מעדיפה שיירו בך‬
‫ולא ייקחו ממך את הבת שלך.‬

7
00:00:37,412 --> 00:00:40,081
‫למה אף אחד לא שינה את זה‬
‫במשך כל כך הרבה שנים?‬

8
00:00:40,165 --> 00:00:41,541
‫זה דפוק לגמרי.‬

9
00:00:42,333 --> 00:00:43,877
‫לכן אני אומרת לך,‬

10
00:00:43,960 --> 00:00:45,712
‫כשיחזירו לך את הבת שלך,‬

11
00:00:45,795 --> 00:00:48,715
‫תעזבי את בית החולים ואל תחזרי לעולם.‬

12
00:00:50,175 --> 00:00:54,012
‫בכנות, אני מזועזעת ממה שהילדה הזאת עברה.‬

13
00:00:54,095 --> 00:00:57,140
‫מפלצות!‬
‫-אין שום מפלצות. אימא פה.‬

14
00:00:57,932 --> 00:01:01,352
‫אני מרגישה שטמנת את הראש בחול.‬
‫-סמכתי על הרופאים.‬

15
00:01:01,436 --> 00:01:04,022
‫האם את נשבעת או מאשרת‬
‫שהעדות שאת עומדת למסור‬

16
00:01:04,105 --> 00:01:05,982
‫היא האמת, האמת כולה, ורק האמת?‬

17
00:01:06,066 --> 00:01:06,900
‫אני נשבעת.‬

18
00:01:06,983 --> 00:01:09,736
‫אני לא שולטת בזה. אני נלחמת על הבת שלי.‬

19
00:01:09,819 --> 00:01:11,196
‫איך אני אמורה להרגיש?‬

20
00:01:12,280 --> 00:01:13,239
‫אלוהים.‬

21
00:01:13,323 --> 00:01:14,908
‫ספר לי בדיוק מה קרה.‬

22
00:01:14,991 --> 00:01:18,578
‫אתם מעיזים לשאול אותי‬
‫למה אני מפחדת מבתי חולים?‬

23
00:01:19,079 --> 00:01:20,872
‫עשיתם לי טראומה!‬

24
00:01:21,372 --> 00:01:24,000
‫נא לקום. ישיבת בית המשפט נפתחת כעת.‬

25
00:01:24,084 --> 00:01:27,670
‫אני מתגעגעת אלייך‬
‫ואני מקווה לראות אותך בקרוב.‬

26
00:01:28,254 --> 00:01:30,673
‫אני בטוחה שתראי אותי בקרוב.‬

27
00:01:31,174 --> 00:01:33,593
‫אנחנו פשוט צריכות להתאזר בסבלנות, בסדר?‬

28
00:01:36,387 --> 00:01:43,353
‫- בבקשה תדאגו למיה -‬

29
00:01:47,899 --> 00:01:53,113
‫- וניס, פלורידה‬
‫24 בפברואר 2021 -‬

30
00:01:57,492 --> 00:01:59,494
‫אנחנו בונים משפחה באהבה.‬

31
00:02:03,498 --> 00:02:04,499
‫בכנות.‬

32
00:02:06,584 --> 00:02:07,627
‫באמון.‬

33
00:02:11,089 --> 00:02:15,468
‫כהורים, אנחנו מנסים‬
‫לטפל בילדים שלנו כמיטב יכולתנו.‬

34
00:02:22,600 --> 00:02:24,227
‫אין דבר שלא נעשה למענם.‬

35
00:02:27,272 --> 00:02:29,149
‫זה מה שביאטה ואני עשינו.‬

36
00:02:33,194 --> 00:02:35,947
‫אבל כלום לא היה יכול להכין אותי‬

37
00:02:36,030 --> 00:02:39,450
‫לדברים שאני והמשפחה שלי עברנו.‬

38
00:02:42,704 --> 00:02:43,538
‫כלום.‬

39
00:02:43,621 --> 00:02:44,706
‫- ג'ק קוולסקי‬
‫אבא -‬

40
00:02:44,789 --> 00:02:48,626
‫כעת נשמע את עדותו של ג'ק קוולסקי.‬
‫העדות נרשמת בפרוטוקול.‬

41
00:02:48,710 --> 00:02:52,672
‫התאריך הוא 25 באוקטובר 2021,‬
‫והשעה היא 09:02.‬

42
00:02:53,423 --> 00:02:57,510
‫מר קוולסקי, אני רוצה לשאול קצת על אשתך.‬

43
00:02:59,262 --> 00:03:01,848
‫התאהבתי בביאטה מהרגע הראשון.‬

44
00:03:04,100 --> 00:03:06,227
‫היה בה משהו מיוחד.‬

45
00:03:07,896 --> 00:03:09,272
‫משהו בעיניים שלה.‬

46
00:03:10,773 --> 00:03:12,066
‫היא הייתה אמיתית.‬

47
00:03:13,067 --> 00:03:15,028
‫היא הייתה קסומה, את יודעת?‬

48
00:03:17,906 --> 00:03:22,911
‫ביאטה הגיעה לכאן‬
‫מפולין הקומוניסטית בגיל 16.‬

49
00:03:23,745 --> 00:03:26,331
‫היא למדה בתיכון בשיקגו,‬

50
00:03:26,915 --> 00:03:28,458
‫ואני זוכר שהיא סיפרה לי‬

51
00:03:28,541 --> 00:03:31,127
‫שאחת המורות שלה אמרה שהיא לעולם לא תצליח‬

52
00:03:31,211 --> 00:03:34,714
‫כי היא לא מדברת היטב אנגלית.‬

53
00:03:35,506 --> 00:03:41,012
‫וזה היה הדבר הלא נכון להגיד לה,‬
‫כי ביאטה סירבה לקבל את התשובה "לא".‬

54
00:03:43,306 --> 00:03:46,726
‫וכן, שמעתי הרבה פעמים‬
‫את המילה "לא" כשטעיתי.‬

55
00:03:49,646 --> 00:03:51,814
‫היא מימנה בעצמה את הלימודים בקולג',‬

56
00:03:51,898 --> 00:03:54,901
‫והפכה לאחות במעבדת צנתורי הלב‬

57
00:03:54,984 --> 00:03:57,612
‫של המרכז הרפואי של אוניברסיטת לויולה.‬

58
00:03:58,947 --> 00:04:00,657
‫היא הוכיחה שהמורה טעתה לגביה.‬

59
00:04:02,492 --> 00:04:05,828
‫ביאטה רצתה ילדים יותר מכל דבר בעולם.‬

60
00:04:07,288 --> 00:04:10,625
‫היא ישר התחילה לתכנן איך החדר ייראה,‬

61
00:04:10,708 --> 00:04:14,337
‫קנתה בגדי תינוקות וקישטה את החדר.‬

62
00:04:16,047 --> 00:04:20,343
‫מההתחלה ידעתי שהיא תהיה אימא נהדרת.‬

63
00:04:22,637 --> 00:04:26,933
‫למרבה הצער, התקשינו להיכנס להיריון.‬

64
00:04:28,893 --> 00:04:31,771
‫אבל אפילו שזה היה מלחיץ,‬

65
00:04:31,854 --> 00:04:33,648
‫ביאטה לא התכוונה לוותר.‬

66
00:04:34,315 --> 00:04:35,441
‫היא סירבה לוותר.‬

67
00:04:37,568 --> 00:04:39,362
‫ואז מיה נולדה.‬

68
00:04:45,910 --> 00:04:49,831
‫ביאטה תמיד וידאה‬
‫שמיה תזכה לחינוך הטוב ביותר.‬

69
00:04:52,000 --> 00:04:54,752
‫שיעורי פסנתר. בית ספר פולני.‬

70
00:04:55,253 --> 00:04:59,465
‫היא תיעדה בפירוט כל מקום שמיה הלכה אליו.‬

71
00:05:02,969 --> 00:05:08,141
‫התמלאנו אושר מהתוספת הזאת לחיים שלנו.‬

72
00:05:10,560 --> 00:05:13,813
‫ואז, כעבור שנתיים, קייל נולד.‬

73
00:05:15,773 --> 00:05:16,899
‫לגמרי במקרה.‬

74
00:05:18,067 --> 00:05:19,193
‫בלי לנסות.‬

75
00:05:21,321 --> 00:05:23,698
‫"מצאתי את עצמי חולמת‬

76
00:05:24,449 --> 00:05:26,659
‫"בכסף ובזהב‬

77
00:05:27,577 --> 00:05:30,121
‫"כמו סצנה מהסרטים‬

78
00:05:30,204 --> 00:05:33,750
‫"שכל לב שבור מכיר"‬

79
00:05:35,168 --> 00:05:38,546
‫בתחילת אביב 2015,‬

80
00:05:39,213 --> 00:05:40,423
‫החיים היו טובים.‬

81
00:05:42,592 --> 00:05:45,219
‫ביאטה עבדה כאחות עירויים‬

82
00:05:45,303 --> 00:05:48,181
‫ועזרה לאנשים לקבל טיפול בבית.‬

83
00:05:49,349 --> 00:05:50,725
‫אני הייתי כבאי,‬

84
00:05:51,768 --> 00:05:53,686
‫ובסופו של דבר פרשתי‬

85
00:05:53,770 --> 00:05:56,856
‫וזכיתי לבלות יותר זמן עם הילדים.‬

86
00:05:57,982 --> 00:06:01,611
‫היה לנו בית יפהפה בשכונה יפהפייה.‬

87
00:06:02,278 --> 00:06:04,322
‫חלום שהתגשם. גן עדן.‬

88
00:06:06,074 --> 00:06:08,326
‫אבל אז מיה התחילה לחלות.‬

89
00:06:10,912 --> 00:06:13,956
‫כעת נשמע את עדותה של מיה קוולסקי.‬

90
00:06:14,040 --> 00:06:17,919
‫העדות נרשמת בפרוטוקול.‬
‫התאריך הוא 15 באוקטובר 2021, יום שישי.‬

91
00:06:18,002 --> 00:06:18,878
‫היי, מיה.‬

92
00:06:19,462 --> 00:06:24,133
‫בתקופה ההיא, 2015 עד 2017,‬

93
00:06:24,217 --> 00:06:27,637
‫תוכלי לתאר לי את התסמינים שהיו לך בזמנו?‬

94
00:06:27,720 --> 00:06:28,638
‫את זוכרת?‬

95
00:06:29,514 --> 00:06:32,058
‫אני זוכרת שכאב לי מאוד.‬

96
00:06:33,393 --> 00:06:36,020
‫הזרועות, הרגליים, כפות הרגליים.‬

97
00:06:36,854 --> 00:06:39,273
‫הייתי עייפה כל הזמן,‬

98
00:06:39,774 --> 00:06:42,944
‫ויכולת התנועה שלי הידרדרה.‬

99
00:06:44,320 --> 00:06:49,367
‫לא ידענו מה הסיבה המדויקת,‬
‫והמצב שלי החמיר בהדרגה.‬

100
00:06:50,034 --> 00:06:52,286
‫מתי היא התחילה לסבול מבעיות?‬

101
00:06:52,370 --> 00:06:54,038
‫בהתחלה חשבתי שזה לא רציני.‬

102
00:06:54,122 --> 00:06:56,040
‫הנחתי שזו פשוט האסתמה שלה.‬

103
00:06:56,124 --> 00:06:59,335
‫אבל אז היה לה גודש בחזה.‬
‫-בסדר.‬

104
00:06:59,419 --> 00:07:01,754
‫היא השתעלה ופלטה ליחה צהובה-ירוקה,‬

105
00:07:01,838 --> 00:07:04,966
‫היה לה זיהום בסינוסים,‬
‫והיא לא יכלה לצאת מהבית.‬

106
00:07:05,049 --> 00:07:08,010
‫בכל פעם שהיא יצאה מהבית,‬
‫היא התחילה להשתעל.‬

107
00:07:08,970 --> 00:07:11,848
‫הכול התחיל בבעיות נשימה.‬

108
00:07:12,390 --> 00:07:14,559
‫היה לה זיהום בדרכי הנשימה.‬

109
00:07:15,643 --> 00:07:19,272
‫היא סבלה מכאבי ראש, מראייה מטושטשת.‬

110
00:07:20,648 --> 00:07:22,817
‫היא הרגישה שהעור שלה עולה באש.‬

111
00:07:23,359 --> 00:07:26,529
‫לא נעים לך כשאני נוגעת ברגליים שלך, נכון?‬

112
00:07:26,612 --> 00:07:28,906
‫הרגליים שלה הסתובבו פנימה.‬

113
00:07:28,990 --> 00:07:31,325
‫את תצליחי.‬
‫-כמעט הגעת לאימא.‬

114
00:07:31,409 --> 00:07:32,743
‫היא לא יכלה ללכת.‬

115
00:07:32,827 --> 00:07:33,953
‫כמעט הגעת.‬

116
00:07:34,745 --> 00:07:37,707
‫אני יודעת.‬
‫-אני לא יכולה יותר!‬

117
00:07:38,332 --> 00:07:43,796
‫אני זוכר ששמעתי אותה‬
‫בוכה כל הלילה מכאבים עזים.‬

118
00:07:43,880 --> 00:07:44,964
‫אני יודעת.‬

119
00:07:45,047 --> 00:07:46,674
‫אבל לא היו לנו תשובות.‬

120
00:07:47,842 --> 00:07:50,219
‫זה לא היה מקובל עלינו.‬

121
00:07:56,142 --> 00:07:57,101
‫מיה.‬

122
00:07:58,561 --> 00:07:59,687
‫תהיי חזקה.‬

123
00:08:00,396 --> 00:08:02,106
‫אני מנסה להיות חזקה.‬

124
00:08:05,651 --> 00:08:07,570
‫הלכנו לרופא אחר רופא,‬

125
00:08:08,237 --> 00:08:10,114
‫עברנו מבית חולים אחד למשנהו…‬

126
00:08:11,616 --> 00:08:13,242
‫בניסיון להשיג תשובה.‬

127
00:08:14,494 --> 00:08:17,997
‫וכאחות, ביאטה הייתה מאוד יסודית,‬

128
00:08:18,748 --> 00:08:21,667
‫אז היא תיעדה את כל הביקורים אצל הרופאים‬

129
00:08:22,710 --> 00:08:24,170
‫מהרגע הראשון,‬

130
00:08:25,588 --> 00:08:30,259
‫אבל הרופאים פשוט הרימו ידיים ואמרו,‬
‫"אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות.‬

131
00:08:30,885 --> 00:08:32,595
‫"אנחנו לא יודעים מה זה."‬

132
00:08:33,179 --> 00:08:37,350
‫אני שומע מה את אומרת,‬
‫ואני מבין שהיא עברה הרבה מאוד,‬

133
00:08:37,433 --> 00:08:39,977
‫אבל אני עדיין לא בטוח עם מה יש לנו עסק,‬

134
00:08:40,061 --> 00:08:41,437
‫למען האמת.‬

135
00:08:41,521 --> 00:08:44,023
‫כי כשילדה אומרת, "אני לא יכולה לנשום",‬

136
00:08:44,106 --> 00:08:46,484
‫אני לא יודע אם פשוט יש לה התקף חרדה.‬

137
00:08:46,567 --> 00:08:47,401
‫טוב…‬

138
00:08:47,485 --> 00:08:50,112
‫הרבה דברים נמצאים בסימן שאלה.‬

139
00:08:53,074 --> 00:08:54,492
‫תני לי שנייה.‬

140
00:08:57,453 --> 00:09:00,414
‫אימא, זו לא חרדה.‬

141
00:09:00,498 --> 00:09:02,166
‫אני יודעת, מתוקה. אני יודעת.‬

142
00:09:02,833 --> 00:09:06,796
‫הוא רק מנסה להבין מה הבעיה.‬
‫פשוט תשתדלי להירגע.‬

143
00:09:08,089 --> 00:09:13,386
‫כהורים, ידענו שמשהו לא בסדר‬
‫ושהרופאים לא עושים מספיק.‬

144
00:09:14,428 --> 00:09:17,056
‫אז כשביאטה הגיעה הביתה, היא לא הלכה לישון.‬

145
00:09:17,598 --> 00:09:18,933
‫היא ערכה מחקר.‬

146
00:09:21,102 --> 00:09:24,021
‫וככה היא מצאה את ד"ר קירקפטריק.‬

147
00:09:26,440 --> 00:09:30,152
‫מיה, את מרשה לי להשתמש בסרטון הזה‬
‫כדי ללמד ילדים אחרים?‬

148
00:09:30,236 --> 00:09:31,195
‫כן.‬
‫-בסדר, יופי.‬

149
00:09:31,696 --> 00:09:33,698
‫בואי נסקור בקצרה את ההיסטוריה שלך.‬

150
00:09:33,781 --> 00:09:35,491
‫לפני כשלושה חודשים‬

151
00:09:35,575 --> 00:09:39,453
‫התחלת לסבול מכאבים בכפות הרגליים, נכון?‬

152
00:09:39,537 --> 00:09:41,539
‫נכון שהרגליים שלה פונות פנימה?‬

153
00:09:41,622 --> 00:09:45,251
‫זה נקרא דיסטוניה, בסדר? דיסטוניה.‬

154
00:09:45,334 --> 00:09:49,380
‫למעשה, חומרת המצב‬
‫מונעת ממנה ללכת בבטחה, כן?‬

155
00:09:49,463 --> 00:09:50,965
‫מוכנה לבדיקות?‬
‫-כן.‬

156
00:09:51,048 --> 00:09:53,342
‫בסדר. תנסי להרים את יד ימין,‬

157
00:09:53,426 --> 00:09:57,221
‫ותבדקי עד לאן את יכולה להרים אותה‬
‫לפני שאת חייבת לעצור, בסדר?‬

158
00:10:00,182 --> 00:10:02,643
‫זהו? עד לשם? כל הכבוד, מיה.‬

159
00:10:02,727 --> 00:10:04,645
‫עכשיו נבקש מאימא שלך לעזור לך.‬

160
00:10:04,729 --> 00:10:08,983
‫היא תבוא הנה ותרים את כף הרגל שלך,‬

161
00:10:09,609 --> 00:10:13,154
‫ואת תנסי לנענע את הבהונות כמה שיותר, בסדר?‬
‫את יכולה לנסות?‬

162
00:10:15,072 --> 00:10:16,949
‫את מנסה בכל הכוח?‬

163
00:10:19,035 --> 00:10:21,203
‫בסדר. אימא, אין שום תנועה, נכון?‬
‫-כן.‬

164
00:10:21,287 --> 00:10:22,830
‫טוב, אימא. יופי. כל הכבוד.‬

165
00:10:23,539 --> 00:10:24,707
‫מיה, תרצי שמיכה…‬

166
00:10:24,790 --> 00:10:29,503
‫בספטמבר 2015,‬
‫כשפגשתי לראשונה את משפחת קוולסקי,‬

167
00:10:29,587 --> 00:10:33,257
‫היה לי ברור לגמרי ממה מיה סובלת.‬

168
00:10:34,091 --> 00:10:36,552
‫זה היה מקרה מובהק של CRPS,‬

169
00:10:36,636 --> 00:10:39,472
‫תסמונת כאב אזורי מורכב.‬

170
00:10:39,555 --> 00:10:41,432
‫הסרטון הזה הוכן‬

171
00:10:41,515 --> 00:10:44,894
‫בעזרתו של ד"ר אנתוני קירקפטריק.‬

172
00:10:45,478 --> 00:10:47,938
‫מהי תסמונת כאב אזורי מורכב?‬

173
00:10:48,022 --> 00:10:51,317
‫הכי קל לתאר את האופן שבו היא מתפתחת.‬

174
00:10:51,400 --> 00:10:53,235
‫נניח שנפצעתם.‬

175
00:10:54,070 --> 00:10:57,907
‫אתם יודעים שבעוד שבוע-שבועיים הכאב ייחלש,‬

176
00:10:57,990 --> 00:11:01,410
‫הנפיחות תרד,‬
‫האדמומיות ושאר התסמינים ייעלמו.‬

177
00:11:01,494 --> 00:11:04,538
‫אבל במטופלים עם CRPS‬

178
00:11:04,622 --> 00:11:08,334
‫התסמינים רק הולכים ומחריפים עם הזמן.‬

179
00:11:08,834 --> 00:11:10,920
‫ממחקרים רפואיים עולה‬

180
00:11:11,003 --> 00:11:14,674
‫כי שיעור ההיארעות של CRPS‬
‫עולה בצורה משמעותית‬

181
00:11:14,757 --> 00:11:16,676
‫בין הגילאים 11-9,‬

182
00:11:16,759 --> 00:11:19,553
‫וכי התסמונת נפוצה בעיקר בקרב ילדות צעירות.‬

183
00:11:19,637 --> 00:11:22,598
‫רוב המטופלים מתארים את זה כתחושת צריבה.‬

184
00:11:22,682 --> 00:11:26,644
‫העור שלהם הופך רגיש להפליא למגע קל.‬

185
00:11:26,727 --> 00:11:29,980
‫דמיינו נוצה צפה. עבור רובנו היא רכה למגע.‬

186
00:11:30,064 --> 00:11:32,024
‫עבור הסובלים מהמחלה, הנוצה דומה‬

187
00:11:32,108 --> 00:11:34,443
‫לסכין שמפלחת את גופם.‬

188
00:11:35,236 --> 00:11:38,072
‫התסמונת תוארה לראשונה לפני יותר מ-100 שנה,‬

189
00:11:38,155 --> 00:11:41,784
‫אך הרפואה המודרנית הכירה בה רק בשנות ה-90.‬

190
00:11:41,867 --> 00:11:44,203
‫אולם גם היום אין מודעות רבה לבעיה,‬

191
00:11:44,286 --> 00:11:48,791
‫ולרבים מהלוקים בתסמונת נאמר‬
‫כי המחלה שלהם היא פסיכולוגית ומדומיינת.‬

192
00:11:48,874 --> 00:11:51,502
‫אחרי שביצעתי הערכה ראשונית למיה,‬

193
00:11:51,585 --> 00:11:55,297
‫היה לי ברור מעצם חומרת התסמינים שלה,‬

194
00:11:55,381 --> 00:11:58,509
‫הנגעים בעור, תחושת הצריבה ברגליים‬

195
00:11:59,093 --> 00:12:01,595
‫והכאב בכל הגוף שלה,‬

196
00:12:01,679 --> 00:12:04,265
‫שלמיה יש CRPS במצב מתקדם,‬

197
00:12:04,348 --> 00:12:08,060
‫ושאנחנו צריכים לפעול מייד ובאגרסיביות‬
‫כדי להקל את התסמינים.‬

198
00:12:09,478 --> 00:12:13,566
‫טיפלנו ביותר מ-3,000 חולים‬
‫עם תסמונת כאב אזורי מורכב,‬

199
00:12:14,775 --> 00:12:17,027
‫ואנחנו יודעים מהי התרופה הטובה ביותר.‬

200
00:12:18,362 --> 00:12:19,613
‫היא נקראת קטמין.‬

201
00:12:20,322 --> 00:12:23,451
‫תרופה המוכרת בעיקר‬
‫כסם מסיבות נפוץ במועדונים‬

202
00:12:23,534 --> 00:12:28,289
‫הופכת כעת פופולרית‬
‫בקרב רופאים מומחים לרפואת כאב.‬

203
00:12:28,372 --> 00:12:31,250
‫התרופה נקראית קטמין,‬
‫ומומחים רפואיים משתמשים בה‬

204
00:12:31,333 --> 00:12:34,044
‫לטיפול בחולים הסובלים מכאב כרוני.‬

205
00:12:35,129 --> 00:12:38,340
‫קטמין הוא טיפול בטוח ויעיל‬

206
00:12:38,424 --> 00:12:40,968
‫לתסמונת כאב אזורי מורכב במצב מתקדם.‬

207
00:12:42,970 --> 00:12:45,347
‫כי כשהקטמין נכנס לגוף,‬

208
00:12:45,431 --> 00:12:47,391
‫הוא מגרה את המוח‬

209
00:12:48,392 --> 00:12:50,102
‫ועושה לו מעין אתחול.‬

210
00:12:51,896 --> 00:12:55,024
‫הוא נוטה להעלות את לחץ הדם,‬
‫לשפר את הסירקולציה של הדם‬

211
00:12:55,107 --> 00:12:56,525
‫ולשפר את הנשימה.‬

212
00:12:58,027 --> 00:13:01,489
‫בהתחלה ניסינו לטפל במיה שלא במסגרת אשפוז,‬

213
00:13:01,572 --> 00:13:03,282
‫והתחלנו במינון נמוך יחסית…‬

214
00:13:03,365 --> 00:13:04,700
‫זה מכאיב לך?‬

215
00:13:04,784 --> 00:13:05,910
‫…אבל הטיפול לא עבד.‬

216
00:13:05,993 --> 00:13:07,077
‫רק כאן…‬

217
00:13:07,161 --> 00:13:10,664
‫אז העליתי בפני האימא ובפני מיה‬

218
00:13:10,748 --> 00:13:13,626
‫את האפשרות של תרדמת קטמין.‬

219
00:13:14,960 --> 00:13:19,256
‫יש מטופלים שתופסים שליטה על הכאב שלהם‬
‫באמצעות תרדמת רפואית.‬

220
00:13:19,840 --> 00:13:25,304
‫הרופאים משתמשים במינון גבוה פי 50 מהרגיל‬
‫כדי להכניס את המטופל לתרדמת של חמישה ימים.‬

221
00:13:25,387 --> 00:13:27,890
‫אתה רואה מטופלים רבים ואת ההידרדרות במצבם,‬

222
00:13:27,973 --> 00:13:31,936
‫וכלום לא עובד. ניתוח לא עובד,‬
‫תרופות לא עובדות, חוסמי עצב לא עובדים.‬

223
00:13:32,019 --> 00:13:34,605
‫ואז אתה עושה את הדבר הזה, וזה עובד.‬

224
00:13:34,688 --> 00:13:36,065
‫ד"ר קירקפטריק אומר‬

225
00:13:36,148 --> 00:13:39,026
‫שהטיפול הניסיוני זמין רק במקסיקו.‬

226
00:13:39,109 --> 00:13:39,944
‫- מונטריי -‬

227
00:13:40,027 --> 00:13:43,864
‫כשנאמר לי שנצטרך לנסוע למקסיקו,‬

228
00:13:43,948 --> 00:13:45,491
‫לא האמנתי למשמע אוזניי.‬

229
00:13:45,574 --> 00:13:46,700
‫…תשכבי על הגב…‬

230
00:13:46,784 --> 00:13:51,622
‫ואז הוא אמר לנו שיש סיכוי שהיא עלולה למות.‬

231
00:13:51,705 --> 00:13:53,874
‫לדעתי היא תגיב טוב מאוד לטיפול.‬

232
00:13:53,958 --> 00:13:55,668
‫זה היה מפחיד מאוד,‬

233
00:13:56,961 --> 00:13:59,296
‫אבל לא הייתה לנו ברירה.‬

234
00:13:59,380 --> 00:14:03,050
‫האפשרויות היו לעשות את זה‬
‫או לראות את מיה מידרדרת מיום ליום.‬

235
00:14:06,136 --> 00:14:10,140
‫אז החלטנו לקחת אותה למונטריי, מקסיקו.‬

236
00:14:11,976 --> 00:14:15,896
‫- מונטריי, מקסיקו‬
‫נובמבר 2015 -‬

237
00:14:20,776 --> 00:14:21,819
‫אני אתעורר?‬

238
00:14:21,902 --> 00:14:23,529
‫כן, את תתעוררי.‬

239
00:14:23,612 --> 00:14:24,697
‫ואהיה נורמלית?‬

240
00:14:24,780 --> 00:14:26,407
‫כן. את כבר נורמלית.‬

241
00:14:26,490 --> 00:14:28,951
‫כן, ותהיי נורמלית לגמרי כשתתעוררי.‬

242
00:14:29,660 --> 00:14:31,662
‫אני מרגישה מוזרה.‬
‫-לא, את לא מוזרה.‬

243
00:14:31,745 --> 00:14:33,247
‫אני מרגישה ממש מוזרה.‬

244
00:14:34,665 --> 00:14:35,916
‫אני מרגישה ממש מוזרה.‬

245
00:14:36,000 --> 00:14:37,293
‫את אמיצה מאוד.‬

246
00:14:40,337 --> 00:14:43,716
‫אני רוצה לחזור לתרדמת הקטמין במקסיקו.‬

247
00:14:44,425 --> 00:14:46,552
‫את זוכרת משהו מהאשפוז?‬

248
00:14:47,303 --> 00:14:50,347
‫אני… כן, אני זוכרת שהייתי בחדר.‬

249
00:14:51,974 --> 00:14:53,726
‫קיבלתי מינון גבוה יותר,‬

250
00:14:53,809 --> 00:14:57,855
‫ולכן חוויתי‬
‫תופעות לוואי רבות יותר, כמו הזיות.‬

251
00:14:58,981 --> 00:15:03,611
‫אבל אני יודעת‬
‫שאימא שלי הייתה שם איתי, וזה עזר.‬

252
00:15:06,113 --> 00:15:08,198
‫זה היום הראשון לתרדמת,‬

253
00:15:08,824 --> 00:15:11,327
‫יום רביעי, 18 בנובמבר.‬

254
00:15:12,161 --> 00:15:13,662
‫מיה במצב טוב.‬

255
00:15:13,746 --> 00:15:16,415
‫היום יום שישי, 20 בנובמבר.‬

256
00:15:16,498 --> 00:15:18,626
‫זה היום השלישי לתרדמת.‬

257
00:15:18,709 --> 00:15:20,336
‫מיה במצב מצוין.‬

258
00:15:21,462 --> 00:15:23,422
‫זה היום החמישי לתרדמת.‬

259
00:15:24,214 --> 00:15:28,469
‫היא סבלה הבוקר מהקאות מרובות,‬

260
00:15:28,552 --> 00:15:31,472
‫אז נאלצו לתת לה עוד קטמין.‬

261
00:15:32,473 --> 00:15:36,685
‫זה היום השישי לתרדמת, 22 בנובמבר 2015.‬

262
00:15:37,186 --> 00:15:38,562
‫אני אוהבת אותך, מיה.‬

263
00:15:39,271 --> 00:15:43,525
‫אבא אוהב אותך.‬
‫קייל אוהב אותך. קורין אוהבת אותך.‬

264
00:15:44,109 --> 00:15:45,569
‫כולם אוהבים אותך.‬

265
00:15:50,532 --> 00:15:54,787
‫לא. לא לגעת. לא להרים.‬

266
00:15:55,287 --> 00:15:58,123
‫אימא!‬
‫-כן, אימא פה.‬

267
00:15:58,207 --> 00:15:59,083
‫היי.‬

268
00:15:59,750 --> 00:16:02,753
‫אני כאן.‬
‫-אימא, יש פה מפלצות.‬

269
00:16:02,836 --> 00:16:07,174
‫אין שום מפלצות.‬
‫אימא פה, ואימא היא לא מפלצת, בסדר?‬

270
00:16:10,010 --> 00:16:12,596
‫- היום השישי לתרדמת הקטמין‬
‫22 בנובמבר 2015 -‬

271
00:16:13,889 --> 00:16:17,476
‫מיה, את זוכרת‬
‫שהתכוונו לשאול אותך כמה שאלות?‬

272
00:16:17,559 --> 00:16:19,687
‫אימא רוצה לשאול אותך שאלות, בסדר?‬

273
00:16:19,770 --> 00:16:21,480
‫כן.‬
‫-טוב, לא לגעת במשקפיים.‬

274
00:16:21,563 --> 00:16:23,440
‫בסדר. אימא?‬
‫-כן?‬

275
00:16:23,524 --> 00:16:25,567
‫שלום, מיה.‬
‫-כן?‬

276
00:16:25,651 --> 00:16:28,278
‫זאת אימא. את זוכרת את אימא?‬
‫-כן.‬

277
00:16:28,362 --> 00:16:29,446
‫בסדר, יופי.‬

278
00:16:30,614 --> 00:16:33,784
‫איך קוראים לאחיך?‬
‫-קייל.‬

279
00:16:33,867 --> 00:16:35,202
‫ילדה טובה!‬

280
00:16:35,786 --> 00:16:39,456
‫בסך הכול מצבה טוב,‬
‫ויש לה קצת תנועות בלתי רצוניות.‬

281
00:16:39,540 --> 00:16:41,333
‫זה לא בלתי צפוי.‬

282
00:16:42,001 --> 00:16:45,087
‫ולהערכתי לא היו הזיות עם תופעות שליליות.‬
‫את מסכימה?‬

283
00:16:45,170 --> 00:16:46,630
‫אני מסכימה.‬
‫-בסדר.‬

284
00:16:46,714 --> 00:16:48,716
‫מיה, יש לי רק שאלה אחת.‬

285
00:16:48,799 --> 00:16:50,259
‫מוכנה?‬
‫-כן.‬

286
00:16:50,342 --> 00:16:52,011
‫תראי לי את הסימן, מיה.‬

287
00:16:52,094 --> 00:16:54,054
‫תראי לי את הסימן.‬
‫-זה.‬

288
00:16:54,138 --> 00:16:56,140
‫יפה מאוד! היי!‬

289
00:16:56,223 --> 00:16:59,768
‫היא הצליחה.‬

290
00:17:02,771 --> 00:17:06,400
‫מיה התעוררה מהתרדמת, והמצב שלה השתפר.‬

291
00:17:07,401 --> 00:17:12,990
‫כשהיא אמרה שהיא רעבה, הרגשנו הקלה עצומה.‬

292
00:17:14,867 --> 00:17:16,410
‫התרדמת הצליחה.‬

293
00:17:16,493 --> 00:17:19,747
‫הקטמין עזר מאוד לכאב שלי.‬

294
00:17:20,581 --> 00:17:22,750
‫היה לי קצת אובדן זיכרון לטווח קצר,‬

295
00:17:23,250 --> 00:17:26,879
‫ולפעמים הראייה שלי הייתה מטושטשת מאוד,‬

296
00:17:26,962 --> 00:17:29,381
‫אבל הייתי מוכנה לקבל את תופעות הלוואי האלה‬

297
00:17:29,465 --> 00:17:31,008
‫בתמורה לשיפור כללי במצבי.‬

298
00:17:32,634 --> 00:17:34,386
‫- שישה בינואר 2016 -‬

299
00:17:34,470 --> 00:17:39,224
‫בסדר, מיה. אנחנו בשישה בינואר,‬
‫והשלמת את תרדמת הקטמין שלך.‬

300
00:17:39,308 --> 00:17:42,686
‫עכשיו שזה נגמר, לדעתך זה השתלם?‬

301
00:17:42,770 --> 00:17:44,146
‫כן.‬
‫-זה עזר מאוד.‬

302
00:17:44,229 --> 00:17:46,398
‫בייחוד לכאבי הראש, אם אני מבין נכון.‬

303
00:17:46,482 --> 00:17:48,484
‫כאבי הראש שלה השתפרו מאוד.‬
‫-כן.‬

304
00:17:48,567 --> 00:17:50,903
‫הם מינוריים עכשיו.‬
‫-כן.‬

305
00:17:50,986 --> 00:17:53,363
‫הכאב ברגליים שלה השתפר.‬
‫-כן.‬

306
00:17:53,447 --> 00:17:55,324
‫אז… כן.‬

307
00:17:55,407 --> 00:17:56,617
‫כן…‬
‫-הכול השתפר.‬

308
00:17:56,700 --> 00:17:59,369
‫בואי נבדוק אותך, מיה. את מוכנה?‬

309
00:17:59,453 --> 00:18:01,830
‫תרימי את יד ימין ושימי אותה מאחורי הראש.‬

310
00:18:01,914 --> 00:18:04,625
‫קודם לא יכולת לעשות את זה.‬
‫כואב לך כשאת עושה את זה?‬

311
00:18:04,708 --> 00:18:05,709
‫לא ממש, לא.‬

312
00:18:05,793 --> 00:18:08,337
‫לא ממש. בסדר. עכשיו היד השנייה, בבקשה.‬

313
00:18:08,420 --> 00:18:10,506
‫שוב, לא יכולת לעשות את זה קודם.‬
‫-לא.‬

314
00:18:10,589 --> 00:18:12,549
‫ודיברנו על כמה זה חשוב…‬

315
00:18:12,633 --> 00:18:14,551
‫כשחזרנו ממקסיקו,‬

316
00:18:14,635 --> 00:18:18,097
‫לא היה לנו כסף להמשיך בטיפול‬
‫אצל ד"ר קירקפטריק,‬

317
00:18:18,180 --> 00:18:21,225
‫אז הוא הפנה אותנו לעמיתו, ד"ר האנה.‬

318
00:18:21,934 --> 00:18:26,647
‫הביטוח שלנו כיסה את הטיפול אצלו,‬
‫והוא רשם למיה קטמין במינון נמוך.‬

319
00:18:29,733 --> 00:18:32,069
‫זה טוב יותר. אני אוהבת אותך.‬

320
00:18:32,653 --> 00:18:33,737
‫ואני אוהבת אותך.‬

321
00:18:34,404 --> 00:18:36,240
‫רדי באיטיות.‬

322
00:18:37,616 --> 00:18:39,743
‫היא התחזקה.‬

323
00:18:40,285 --> 00:18:42,371
‫הדיסטוניה התחילה להתיישר.‬

324
00:18:42,871 --> 00:18:46,125
‫היא לא יכלה להשתמש ברגליים,‬
‫אבל היא השתמשה בזרועות,‬

325
00:18:46,208 --> 00:18:48,460
‫ומצבה היה טוב מאוד.‬

326
00:18:49,086 --> 00:18:54,424
‫אני בטוחה שאחרי זה‬
‫מיה תצטרך שתי מנות קטמין הערב.‬

327
00:18:56,093 --> 00:18:59,972
‫היא חזרה לבית הספר, חזרה לצחוק ולשחק.‬

328
00:19:01,098 --> 00:19:05,435
‫הרגשנו שהתברכנו, כי משהו סוף סוף עבד.‬

329
00:19:07,896 --> 00:19:10,899
‫ובמשך שנה זה באמת עבד.‬

330
00:19:14,653 --> 00:19:16,613
‫עד ליל ההוריקן.‬

331
00:19:22,161 --> 00:19:26,248
‫- שבעה באוקטובר 2016 -‬

332
00:19:27,040 --> 00:19:30,169
‫מזג האוויר היה גרוע לפני שעה,‬
‫וכעת הוא החמיר.‬

333
00:19:30,252 --> 00:19:34,089
‫הוריקן מתיו מתקדם‬
‫במעלה החוף המזרחי של פלורידה.‬

334
00:19:34,173 --> 00:19:35,299
‫הגשרים סגורים.‬

335
00:19:35,382 --> 00:19:37,843
‫הציבור התבקש להישאר בבתים.‬

336
00:19:37,926 --> 00:19:39,970
‫מסוכן מדי בחוץ כרגע.‬

337
00:19:42,472 --> 00:19:43,724
‫המצב של מיה הידרדר.‬

338
00:19:45,309 --> 00:19:47,769
‫המחלה חזרה, והיא הייתה חמורה מאוד.‬

339
00:19:48,270 --> 00:19:50,898
‫היא התחילה להתלונן על כאב בבטן.‬

340
00:19:52,024 --> 00:19:55,986
‫וזה הגיע לשלב שהיא צרחה ובכתה‬

341
00:19:56,069 --> 00:19:58,113
‫והתחננה לעזרה.‬

342
00:19:59,364 --> 00:20:02,075
‫התקשרתי לביאטה בעבודה.‬

343
00:20:02,159 --> 00:20:05,329
‫טוב, חכה. תן לי לעצור בצד.‬

344
00:20:07,706 --> 00:20:12,377
‫ואמרתי לה, "אני חייב לקחת אותה למיון".‬

345
00:20:12,461 --> 00:20:14,254
‫- בית החולים לילדים ג'ונס הופקינס -‬

346
00:20:15,881 --> 00:20:18,050
‫אני זוכר שהגענו לכניסה.‬

347
00:20:20,219 --> 00:20:21,637
‫הלכנו למיון,‬

348
00:20:21,720 --> 00:20:24,264
‫ושם שאלו אותנו שוב את אותן שאלות.‬

349
00:20:24,848 --> 00:20:29,353
‫האחות הראשונה במיון לא ידעה מה זה CRPS,‬

350
00:20:29,436 --> 00:20:31,230
‫וגם כל האחרים לא ידעו.‬

351
00:20:31,313 --> 00:20:33,523
‫הם רצו מידע ושאלו שאלות.‬

352
00:20:34,441 --> 00:20:38,320
‫ואז התקשרתי לאשתי, והיא דיברה עם הרופאה.‬

353
00:20:38,403 --> 00:20:41,490
‫משככי הכאבים הם נלטרקסון במינון נמוך‬

354
00:20:41,573 --> 00:20:45,410
‫וקטמין במתן דרך הפה, שניהם במרשם רופא.‬

355
00:20:46,161 --> 00:20:48,997
‫כל מה שעניין אותה היה מתן קטמין,‬

356
00:20:49,831 --> 00:20:53,377
‫שוב ושוב, עוד ועוד ועוד.‬

357
00:20:54,628 --> 00:20:56,713
‫ביאטה הופיעה כעבור שעה.‬

358
00:20:56,797 --> 00:21:00,133
‫היא הייתה לוחמנית, תובענית.‬

359
00:21:00,217 --> 00:21:02,886
‫האימא הייתה מאוד שתלטנית.‬

360
00:21:02,970 --> 00:21:06,765
‫והיא אמרה לי, "זה מה שתעשי".‬

361
00:21:06,848 --> 00:21:09,059
‫ביאטה הסבירה להם‬

362
00:21:09,142 --> 00:21:12,521
‫שזה מה שצריך לעשות כדי לטפל במחלה.‬

363
00:21:13,605 --> 00:21:16,608
‫אתם לא מבינים את האבחנה הרפואית שלה.‬

364
00:21:16,692 --> 00:21:22,364
‫אתם לא מבינים‬
‫כמה תרופות צריך כדי לשלוט בכאב שלה.‬

365
00:21:22,864 --> 00:21:24,992
‫אבל הם פשוט לא הבינו.‬

366
00:21:25,993 --> 00:21:29,454
‫יש סכנה לכשל נשימתי, לדום לב.‬

367
00:21:29,538 --> 00:21:32,124
‫הבת שלה עלולה למות מזה,‬

368
00:21:32,207 --> 00:21:38,255
‫אבל נראה שזה לא הדאיג אותה.‬

369
00:21:38,964 --> 00:21:43,635
‫אני רוצה לחזור עכשיו ליום שבו הגעת‬
‫לבית החולים לילדים ג'ונס הופקינס,‬

370
00:21:43,719 --> 00:21:46,555
‫שבעה באוקטובר 2016.‬

371
00:21:47,097 --> 00:21:48,598
‫את זוכרת את היום ההוא?‬

372
00:21:50,017 --> 00:21:52,644
‫לא נראה לי שאני זוכרת את היום הספציפי הזה,‬

373
00:21:52,728 --> 00:21:56,148
‫אבל אני זוכרת‬
‫את תחילת האשפוז שלי בג'ונס הופקינס.‬

374
00:21:57,524 --> 00:21:59,943
‫אני זוכרת שכאב לי מאוד.‬

375
00:22:00,610 --> 00:22:02,696
‫הכאב היה בבטן, בכפות הרגליים?‬

376
00:22:02,779 --> 00:22:04,489
‫הכאב היה בכל הגוף?‬

377
00:22:04,573 --> 00:22:07,409
‫בעיקר בבטן שלי. שלחו אותי למיון,‬

378
00:22:07,492 --> 00:22:11,455
‫ולאחר מכן העבירו אותי‬
‫לטיפול נמרץ ילדים, נדמה לי,‬

379
00:22:11,538 --> 00:22:13,915
‫יחידת טיפול נמרץ או משהו כזה.‬

380
00:22:15,083 --> 00:22:17,294
‫זה בעיקר מה שאני זוכרת.‬

381
00:22:18,086 --> 00:22:23,008
‫התחילו לטפל במיה‬
‫בקטמין במינון נמוך, אבל זה לא עבד.‬

382
00:22:23,592 --> 00:22:27,721
‫הימים חלפו, והרגשנו שלטיפול שלנו‬
‫אין שום השפעה על מצבה של מיה.‬

383
00:22:27,804 --> 00:22:32,059
‫למעשה, התחלנו לפקפק באבחנה‬
‫של תסמונת כאב אזורי מורכב.‬

384
00:22:32,142 --> 00:22:35,729
‫ביאטה ידעה שמינון נמוך לא יספיק.‬

385
00:22:37,230 --> 00:22:39,024
‫אבל הם לא הקשיבו.‬

386
00:22:39,107 --> 00:22:41,860
‫בשלב הזה הגישה שלהם נהייתה לוחמנית.‬

387
00:22:41,943 --> 00:22:45,155
‫הם התחילו לדבר על עזיבת בית החולים.‬

388
00:22:45,238 --> 00:22:48,450
‫ואז התחלתי להרגיש שמיה בסכנה.‬

389
00:22:48,533 --> 00:22:52,329
‫אמרו לנו שאם ננסה לעזוב,‬

390
00:22:52,412 --> 00:22:54,373
‫יזעיקו את המאבטחים.‬

391
00:22:54,456 --> 00:22:57,584
‫וכשיש חשד להתעללות בילדים,‬

392
00:22:57,667 --> 00:23:02,798
‫מחובתך ליצור קשר עם השירות להגנת הילד.‬

393
00:23:03,965 --> 00:23:05,425
‫כעבור כמה ימים‬

394
00:23:05,509 --> 00:23:09,012
‫ביקרתי את מיה בג'ונס הופקינס.‬

395
00:23:09,930 --> 00:23:12,682
‫בשלב מסוים האחות יצאה מהחדר,‬

396
00:23:13,225 --> 00:23:16,603
‫ובמקומה נכנסה אישה עם שיער כהה.‬

397
00:23:16,686 --> 00:23:19,356
‫האם את נשבעת או מאשרת‬
‫שהעדות שאת עומדת למסור‬

398
00:23:19,439 --> 00:23:21,525
‫היא האמת, האמת כולה, ורק האמת?‬

399
00:23:21,608 --> 00:23:23,819
‫כן.‬
‫-אנא צייני את שמך לפרוטוקול.‬

400
00:23:23,902 --> 00:23:25,570
‫סאלי מארי סמית.‬

401
00:23:25,654 --> 00:23:27,989
‫היא לא הציגה את עצמה.‬

402
00:23:28,073 --> 00:23:31,827
‫היא פשוט נכנסה,‬
‫הסתכלה עליי, הסתכלה על מיה.‬

403
00:23:31,910 --> 00:23:33,036
‫היא נכנסה‬

404
00:23:33,120 --> 00:23:37,249
‫והתנהגה כאילו היא רופאה רגילה בבית החולים.‬

405
00:23:37,332 --> 00:23:39,626
‫והיא התחילה לשאול שאלות.‬

406
00:23:39,709 --> 00:23:44,673
‫אילו ידענו מי היא, לא היינו מדברים איתה.‬

407
00:23:45,257 --> 00:23:49,428
‫היא שאלה, "ממה מיה סובלת? איפה מטפלים בה?"‬

408
00:23:50,220 --> 00:23:51,930
‫היא שאלה על תרופות,‬

409
00:23:52,013 --> 00:23:56,226
‫היא רצתה לדעת איך הסכמתי‬
‫שייתנו לה מינונים גבוהים כל כך.‬

410
00:23:57,018 --> 00:23:59,604
‫ואמרתי לה שזה נעשה בעצת הרופאים.‬

411
00:23:59,688 --> 00:24:03,233
‫ד"ר האנה, יש לי כאן רשימה של 55 עירויים,‬

412
00:24:03,316 --> 00:24:08,071
‫החל מתחילת ינואר ועד שישה באוקטובר 2016.‬

413
00:24:08,155 --> 00:24:14,536
‫אני מבין שכתבת גם כמה מרשמים‬
‫לקטמין במתן דרך הפה לשימוש בבית.‬

414
00:24:14,619 --> 00:24:16,788
‫אתה זוכר את זה?‬
‫-כן.‬

415
00:24:16,872 --> 00:24:21,418
‫האם ייתכן שהכאב בבטן‬
‫נגרם בגלל העירויים האלה?‬

416
00:24:22,210 --> 00:24:24,254
‫זו תופעת לוואי אפשרית.‬

417
00:24:24,337 --> 00:24:28,300
‫הוא נתן לילדה 1,000 מ"ג בכל פעם,‬

418
00:24:28,383 --> 00:24:29,968
‫יום אחר יום.‬

419
00:24:30,051 --> 00:24:32,679
‫זה לא מינון קטמין שגרתי.‬

420
00:24:32,762 --> 00:24:35,849
‫יש לי מטופלים שמקבלים 1,500 מ"ג ביום.‬

421
00:24:35,932 --> 00:24:37,893
‫כל מטופל שונה.‬

422
00:24:37,976 --> 00:24:39,853
‫לפעמים מטופלים מפתחים עמידות,‬

423
00:24:39,936 --> 00:24:43,231
‫או שהתקדמות המחלה שלהם‬
‫דורשת מינון גבוה יותר.‬

424
00:24:43,315 --> 00:24:45,775
‫אלף מ"ג לאורך ארבע שעות,‬

425
00:24:45,859 --> 00:24:48,153
‫זה מה שבדרך כלל עבד עבורה.‬

426
00:24:48,236 --> 00:24:50,155
‫היו כמה וכמה רופאים,‬

427
00:24:50,238 --> 00:24:54,534
‫כפי שמתועד בדיווח לקו החם להתעללות בילדים,‬

428
00:24:54,618 --> 00:24:58,705
‫שחששו מתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח.‬

429
00:24:58,788 --> 00:25:01,041
‫מינכהאוזן באמצעות שליח.‬
‫-מינכהאוזן באמצעות שליח.‬

430
00:25:01,124 --> 00:25:04,794
‫מינכהאוזן באמצעות שליח‬
‫או התעללות רפואית בילדים.‬

431
00:25:04,878 --> 00:25:08,089
‫תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח‬
‫היא סוג של התעללות בילדים‬

432
00:25:08,173 --> 00:25:14,638
‫שבה האדם שאחראי לבריאותו של הילד‬
‫מספק מידע כוזב או מוגזם,‬

433
00:25:14,721 --> 00:25:17,432
‫מתעלם מהמלצות רפואיות,‬

434
00:25:17,516 --> 00:25:22,103
‫ודפוס ההתנהגות הזה מסב נזק לילד.‬

435
00:25:22,854 --> 00:25:27,567
‫היא דיברה איתנו עשר דקות לכל היותר,‬

436
00:25:27,651 --> 00:25:31,279
‫וכעבור זמן קצר היא יצאה.‬

437
00:25:31,947 --> 00:25:36,034
‫היו ראיות רבות שתמכו‬
‫באבחנה של התעללות רפואית בילדים,‬

438
00:25:36,117 --> 00:25:38,370
‫וכי ככל הנראה,‬

439
00:25:38,453 --> 00:25:43,458
‫גברת קוולסקי‬
‫נשאה בעיקר האשמה בהתעללות בילדה.‬

440
00:25:43,959 --> 00:25:46,586
‫האחות שעזרה לי קודם לכן נכנסה בחזרה לחדר.‬

441
00:25:49,839 --> 00:25:51,508
‫היא אמרה לי שאני צריך לעזוב.‬

442
00:25:52,634 --> 00:25:54,302
‫שהבת שלי…‬

443
00:25:56,721 --> 00:25:58,431
‫עברה למשמורת המדינה.‬

444
00:26:01,351 --> 00:26:05,105
‫אני זוכר את עצמי מסתכל לבת שלי בעיניים,‬
‫והיא מסתכלת עליי.‬

445
00:26:06,940 --> 00:26:09,484
‫ואני לא יודע אם אראה אותה שוב.‬

446
00:26:19,911 --> 00:26:24,207
‫האשימו אותה במתן תרופות במינון מופרז למיה.‬

447
00:26:24,291 --> 00:26:26,960
‫- מסוכן להרשות לאם‬
‫להנחות ולהכתיב את הטיפול הרפואי של מיה -‬

448
00:26:27,043 --> 00:26:29,588
‫וחשבו שמיה מזייפת את התסמונת הזאת.‬

449
00:26:29,671 --> 00:26:32,048
‫- הכאב של הילדה הוא פסיכולוגי בעיקרו.‬
‫ד"ר סאלי סמית -‬

450
00:26:32,132 --> 00:26:35,427
‫בשלב הזה אמרתי‬
‫שאנחנו צריכים לשכור עורך דין.‬

451
00:26:38,388 --> 00:26:42,392
‫פגשתי את משפחת קוולסקי באוקטובר 2016,‬

452
00:26:42,475 --> 00:26:44,477
‫וכשפגשתי את ביאטה לראשונה…‬

453
00:26:44,561 --> 00:26:45,770
‫- דברה סולסברי‬
‫עורכת דין -‬

454
00:26:45,854 --> 00:26:49,316
‫התרשמתי מהידע שלה לגבי המחלה של בתה.‬

455
00:26:49,399 --> 00:26:51,276
‫היא עברה הרבה.‬

456
00:26:51,359 --> 00:26:54,529
‫היא ביקרה אצל הרבה רופאים‬
‫בניסיון לעזור לבתה.‬

457
00:26:54,613 --> 00:27:00,952
‫והיא דאגה מאוד ממה שיקרה למיה‬

458
00:27:01,036 --> 00:27:03,371
‫כשהיא תהיה בבית החולים, מבודדת מהם.‬

459
00:27:04,205 --> 00:27:06,166
‫היא לא הבינה‬

460
00:27:06,249 --> 00:27:10,003
‫למה מחלקת הרווחה עושה את זה.‬

461
00:27:11,171 --> 00:27:14,883
‫הסברתי גם לג'ק וגם לביאטה‬

462
00:27:14,966 --> 00:27:18,386
‫שמקרים מהסוג הזה שכיחים מאוד.‬

463
00:27:20,096 --> 00:27:24,934
‫לחוקרים של הרשות להגנת הילד‬
‫יש סמכות אדירה להוציא ילדים מביתם.‬

464
00:27:25,644 --> 00:27:28,396
‫הם נדרשים להוכיח רק שיש חשד סביר‬

465
00:27:28,480 --> 00:27:30,732
‫לכך שהילד נמצא בסכנה.‬

466
00:27:31,358 --> 00:27:34,903
‫בפלורידה, שירותי הרווחה לילד מופרטים.‬

467
00:27:36,196 --> 00:27:38,615
‫אז כשסאלי סמית בדקה את המקרה של מיה,‬

468
00:27:38,698 --> 00:27:40,825
‫היא הייתה שכירה במרכז סאנקוסט.‬

469
00:27:41,493 --> 00:27:47,248
‫המרכז הזה מסייע‬
‫בחקירת האשמות בהתעללות בילדים במחוז פינלס,‬

470
00:27:47,332 --> 00:27:50,502
‫המחוז שבו נמצא בית החולים לילדים.‬

471
00:27:51,336 --> 00:27:57,884
‫שיעור הוצאת ילדים מביתם במחוז פינלס‬
‫גבוה פי 2.5 מהממוצע במדינה.‬

472
00:27:58,760 --> 00:28:02,681
‫אני קוראת לזה "תעשיית שירותי הרווחה לילד".‬

473
00:28:03,765 --> 00:28:10,313
‫אבל צריך לזכור שכשהשירות להגנת הילד‬
‫נוסד במדינה הזאת, בשנות ה-70,‬

474
00:28:10,397 --> 00:28:15,402
‫דיברנו על ילדים‬
‫שסבלו מענישה גופנית קיצונית,‬

475
00:28:16,361 --> 00:28:17,278
‫ילדים שהוכו,‬

476
00:28:17,362 --> 00:28:19,948
‫ילדים עם עצמות שבורות וכוויות סיגריות.‬

477
00:28:20,031 --> 00:28:22,575
‫ודיברנו על התעללות מינית.‬

478
00:28:23,284 --> 00:28:25,286
‫והמקרים האלה אומנם קיימים גם היום,‬

479
00:28:25,370 --> 00:28:29,124
‫אבל בשנים האחרונות נוספה אבחנה חדשה,‬

480
00:28:29,207 --> 00:28:31,251
‫"התעללות רפואית בילדים".‬

481
00:28:31,334 --> 00:28:35,547
‫כך שכל הורה שלוקח ילד עם מחלה לא שגרתית‬

482
00:28:35,630 --> 00:28:37,465
‫לחמישה רופאים שונים,‬

483
00:28:37,549 --> 00:28:40,468
‫כי הוא מנסה להבין ממה הילד שלו סובל,‬

484
00:28:40,552 --> 00:28:42,804
‫עשוי להיות מואשם ברדיפה אחר מרשמים‬

485
00:28:42,887 --> 00:28:46,766
‫ובחשיפה של הילד להליכים רפואיים לא נחוצים‬

486
00:28:46,850 --> 00:28:49,060
‫כדי לספק את צרכיו האישיים,‬
‫הנובעים ממחלת נפש.‬

487
00:28:50,311 --> 00:28:53,314
‫איך התרשמת מביאטה באופן אישי?‬

488
00:28:54,482 --> 00:28:56,985
‫אני חושבת שהיא הייתה…‬

489
00:28:58,820 --> 00:29:01,072
‫קצת ישירה מדי לפעמים,‬

490
00:29:01,156 --> 00:29:05,744
‫ויכול להיות שחלק מהרופאים התרעמו על כך.‬

491
00:29:05,827 --> 00:29:09,789
‫אני מאמינה‬
‫שמישהו בבית החולים לילדים נעלב ממנה,‬

492
00:29:09,873 --> 00:29:11,791
‫וזה הוביל לסכסוך.‬

493
00:29:14,085 --> 00:29:16,629
‫ברגע שנודע לי‬

494
00:29:17,380 --> 00:29:19,799
‫שסאלי סמית חוקרת את המקרה,‬

495
00:29:19,883 --> 00:29:21,426
‫התקשרתי אליה מייד‬

496
00:29:21,509 --> 00:29:25,013
‫והסברתי לה שזו האבחנה.‬

497
00:29:25,096 --> 00:29:27,932
‫"אם את רוצה ראיות אובייקטיביות,‬
‫אעביר לך אותן."‬

498
00:29:28,016 --> 00:29:29,559
‫אמרתי לה את זה בטלפון.‬

499
00:29:30,059 --> 00:29:31,686
‫כעבור יומיים היא כתבה דוח.‬

500
00:29:31,770 --> 00:29:34,230
‫האם היא כללה את זה בדוח? לא.‬

501
00:29:34,314 --> 00:29:36,483
‫הצגתי את המידע‬

502
00:29:36,566 --> 00:29:41,571
‫כמיטב יכולתי המקצועית,‬

503
00:29:41,654 --> 00:29:45,033
‫והגעתי למסקנה.‬

504
00:29:45,575 --> 00:29:48,203
‫אמרתי לה שאם היא תמשיך בכיוון הזה,‬

505
00:29:48,286 --> 00:29:52,332
‫הילדה תסבול מהשלכות הרות אסון‬

506
00:29:52,415 --> 00:29:55,835
‫וכל המשפחה תסבול מנזק לצמיתות.‬

507
00:29:55,919 --> 00:30:00,465
‫האם הוא הזהיר אותך‬
‫שהחקירה שלך עלולה להוביל‬

508
00:30:00,548 --> 00:30:04,344
‫לנזק מיותר ובלתי הפיך לילדה ולמשפחתה?‬

509
00:30:04,928 --> 00:30:07,138
‫אני לא יודעת אם זה היה הניסוח המדויק.‬

510
00:30:07,222 --> 00:30:11,392
‫אני יודעת שכעבור כמה ימים‬
‫הוא כתב מסמך כלשהו על השיחה שלנו.‬

511
00:30:11,476 --> 00:30:13,561
‫הקראתי לך את מה שרשמתי.‬

512
00:30:14,854 --> 00:30:16,397
‫אני בהחלט מכירה בכך‬

513
00:30:16,481 --> 00:30:21,319
‫שחקירה והערכה רפואית‬
‫לגבי הזנחה והתעללות בילדים‬

514
00:30:21,402 --> 00:30:23,905
‫עלולות לגרום מצוקה מסוימת למשפחה.‬

515
00:30:25,365 --> 00:30:29,285
‫ככה היית מגדירה‬
‫את מה שבני משפחת קוולסקי חוו?‬

516
00:30:31,913 --> 00:30:32,914
‫מצוקה?‬

517
00:30:32,997 --> 00:30:36,918
‫אני לא יודעת. תצטרך לשאול אותם‬
‫איך הם הגיבו לכל העניין.‬

518
00:30:38,127 --> 00:30:41,130
‫- כמה שעות‬
‫לאחר העברתה של מיה למשמורת המדינה -‬

519
00:30:43,049 --> 00:30:45,176
‫רציתי לדעת אם אני יכולה לדבר עם מיה.‬

520
00:30:46,177 --> 00:30:48,888
‫בדקתי שוב עם העובדת הסוציאלית,‬

521
00:30:48,972 --> 00:30:53,768
‫והיא אמרה שאסור לך לדבר איתה‬
‫עד הדיון בבית המשפט מחר.‬

522
00:30:53,852 --> 00:30:57,313
‫אז אני לא יכולה לדבר עם הבת שלי?‬

523
00:30:57,397 --> 00:30:58,523
‫תפסיקי.‬

524
00:30:58,606 --> 00:31:01,860
‫לא. אני יכולה לעדכן אותך במצבה,‬

525
00:31:01,943 --> 00:31:05,655
‫אבל את לא יכולה לדבר איתה הערב.‬

526
00:31:05,738 --> 00:31:08,116
‫היא קיבלה משככי כאבים?‬

527
00:31:08,199 --> 00:31:10,702
‫היא קיבלה אטיבן מוקדם יותר,‬

528
00:31:11,703 --> 00:31:14,122
‫אז היא תוכל לקבל מנה נוספת ב-23:00.‬

529
00:31:14,622 --> 00:31:18,668
‫ביאטה התמקדה בטיפול של מיה.‬

530
00:31:18,751 --> 00:31:24,424
‫אם הבת שלי מבקשת לדבר איתי,‬
‫אני רוצה שייתנו לי לדבר איתה.‬

531
00:31:24,507 --> 00:31:27,135
‫אבל הגישה שלי הייתה…‬

532
00:31:28,803 --> 00:31:33,766
‫להימנע מיצירת חיכוכים נוספים‬
‫בין בית החולים והמשפחה שלנו.‬

533
00:31:33,850 --> 00:31:34,893
‫ביאטה…‬

534
00:31:36,269 --> 00:31:37,103
‫תפסיקי.‬

535
00:31:37,604 --> 00:31:41,316
‫אני לא רוצה שהבת שלי תסבול.‬

536
00:31:41,399 --> 00:31:43,568
‫היא עדיין הבת שלי.‬

537
00:31:44,068 --> 00:31:45,069
‫תנתקי.‬

538
00:31:45,153 --> 00:31:49,532
‫אני מבינה, ואני אעשה כל מה שאני יכולה‬
‫כדי למנוע ממנה סבל כלשהו.‬

539
00:31:50,158 --> 00:31:51,951
‫בסדר. תודה, תרזה.‬

540
00:31:52,535 --> 00:31:55,204
‫על לא דבר. לילה טוב.‬
‫-גם לך. תודה. ביי.‬

541
00:31:55,788 --> 00:31:59,459
‫במקום לתמוך זה בזו, פשוט…‬

542
00:32:00,084 --> 00:32:01,044
‫היה פיצוץ.‬

543
00:32:01,127 --> 00:32:02,879
‫הם ישתמשו בזה נגדך.‬

544
00:32:02,962 --> 00:32:06,591
‫תפסיקי עם השטויות האלה!‬
‫אני רוצה לראות שוב את הבת שלי!‬

545
00:32:06,674 --> 00:32:10,428
‫אל תעשי את זה! אל תדברי על משככי כאבים!‬

546
00:32:10,511 --> 00:32:12,597
‫אל תדברי על זה ועל זה!‬

547
00:32:12,680 --> 00:32:15,683
‫את תעשי יותר בעיות!‬

548
00:32:15,767 --> 00:32:19,687
‫אני רוצה לראות את הבת שלי שוב!‬
‫תפסיקי עם השטויות האלה!‬

549
00:32:19,771 --> 00:32:22,482
‫תפסיק לצעוק מול…‬
‫-את לא מבינה!‬

550
00:32:22,565 --> 00:32:26,778
‫בוא הנה. לא, אתה לא מבין.‬
‫מותר לי לשאול כל שאלה שאני רוצה.‬

551
00:32:26,861 --> 00:32:32,867
‫לא! הם ישתמשו בזה נגדך!‬
‫אני מבטיח לך! את מטרידה אותם!‬

552
00:32:34,953 --> 00:32:36,162
‫תניחי להם!‬

553
00:32:37,413 --> 00:32:38,539
‫אל תעשי בלגן!‬

554
00:32:41,459 --> 00:32:42,835
‫אני אוהב אותך, אימא,‬

555
00:32:42,919 --> 00:32:45,546
‫אבל את מוכנה בבקשה להפסיק,‬
‫כמו שהוא אומר לך?‬

556
00:32:47,757 --> 00:32:49,634
‫את מוכנה? בבקשה?‬
‫-לעזאזל!‬

557
00:32:49,717 --> 00:32:52,261
‫בבקשה, תקשיבי לאבא ואל תנסי…‬

558
00:32:52,345 --> 00:32:53,930
‫הוא לא תמיד צודק.‬

559
00:33:01,187 --> 00:33:03,147
‫המשפחה שלנו התפרקה.‬

560
00:33:07,860 --> 00:33:11,447
‫המכשפה הזאת אמרה לי היום,‬

561
00:33:11,531 --> 00:33:15,660
‫"את נותנת לה בבית קטמין בעירוי".‬

562
00:33:15,743 --> 00:33:18,371
‫אמרתי, "אין לי מושג מי אמר לך את זה".‬

563
00:33:18,454 --> 00:33:24,252
‫אבל עכשיו השקרנית המניאקית הזאת דיווחה…‬

564
00:33:24,335 --> 00:33:25,753
‫בסדר. תירגעי.‬

565
00:33:25,837 --> 00:33:28,089
‫אני לא שולטת בזה!‬

566
00:33:28,172 --> 00:33:31,259
‫אני נלחמת על הילדה שלי.‬
‫איך אני אמורה להרגיש?‬

567
00:33:31,884 --> 00:33:34,721
‫לדעתי חשוב מאוד שתשמרי על קור רוח.‬

568
00:33:34,804 --> 00:33:37,849
‫בייחוד כי הם התעצבנו עלייך, ביאטה.‬

569
00:33:37,932 --> 00:33:41,644
‫אני יכולה להוכיח שפעלת בהנחיית הרופא.‬

570
00:33:41,728 --> 00:33:44,939
‫כלומר, אין שום דבר שמצביע על כך‬
‫שאת ממציאה את המחלה‬

571
00:33:45,023 --> 00:33:47,358
‫או שאת מגזימה בחומרת מצבה.‬

572
00:33:47,900 --> 00:33:48,818
‫בסדר.‬

573
00:33:48,901 --> 00:33:52,572
‫מחר בתשע בבוקר ייערך‬
‫השימוע לגבי השמה חוץ-ביתית, אז…‬

574
00:33:52,655 --> 00:33:55,074
‫שניכם צריכים להיות בדיון.‬
‫-כן.‬

575
00:33:55,158 --> 00:33:57,201
‫כן, שנינו נהיה שם.‬

576
00:33:59,662 --> 00:34:03,499
‫השלב הראשון במקרה של "ילד נזקק"‬
‫הוא שלב ההשמה החוץ-ביתית,‬

577
00:34:04,167 --> 00:34:07,503
‫ובו השופט מחליט‬
‫לאיזו מסגרת להעביר את הילד.‬

578
00:34:08,337 --> 00:34:13,176
‫המדינה תגיש את הדוח הראשוני‬
‫של החוקר מטעם הרשות להגנת הילד,‬

579
00:34:13,259 --> 00:34:15,678
‫ותציג שלל עדויות מפי השמיעה.‬

580
00:34:15,762 --> 00:34:17,180
‫…חשודה בעיניי…‬

581
00:34:17,263 --> 00:34:19,891
‫הרופא הזה אמר ככה. הרופא ההוא אמר ככה.‬

582
00:34:19,974 --> 00:34:21,100
‫…היה חשש…‬

583
00:34:21,184 --> 00:34:22,477
‫הכול קביל,‬

584
00:34:23,686 --> 00:34:25,980
‫אז קל למדינה לנצח בתיק,‬

585
00:34:26,064 --> 00:34:29,525
‫והפירוש הוא שהמשפחות‬
‫נמצאות בעמדת נחיתות נגד המערכת.‬

586
00:34:29,609 --> 00:34:33,404
‫- שבעה ימים בבית החולים -‬

587
00:34:33,488 --> 00:34:37,116
‫- יום אחד במשמורת המדינה -‬

588
00:34:37,200 --> 00:34:39,285
‫בוקר טוב. אנחנו דנים היום במשפחת קוולסקי,‬

589
00:34:39,368 --> 00:34:43,998
‫וזהו שימוע‬
‫לגבי השמה חוץ-ביתית של הילדה מיה.‬

590
00:34:44,082 --> 00:34:47,126
‫אתם ההורים של מיה וקייל, נכון?‬
‫-כן.‬

591
00:34:47,210 --> 00:34:49,796
‫ביאטה קוולסקי. אימא.‬

592
00:34:50,379 --> 00:34:52,173
‫ג'ק קוולסקי. אבא.‬

593
00:34:52,256 --> 00:34:53,382
‫בסדר, תודה.‬

594
00:34:53,466 --> 00:34:57,303
‫קיבלתי עותק של ההאשמות נגד ההורים.‬

595
00:34:57,386 --> 00:35:02,266
‫קיבלתי גם עותק‬
‫של ההערכה הרפואית מטעם הרשות להגנת הילד,‬

596
00:35:02,350 --> 00:35:04,560
‫ולהבנתי מדובר בדוח ראשוני.‬

597
00:35:04,644 --> 00:35:06,020
‫לאור ההאשמות,‬

598
00:35:06,104 --> 00:35:09,357
‫יש בשלב זה הצדקה למתן צו איסור יצירת קשר‬

599
00:35:09,440 --> 00:35:12,276
‫בין האם ומיה. אני יודעת ש…‬

600
00:35:15,363 --> 00:35:16,197
‫ביאטה.‬

601
00:35:18,116 --> 00:35:18,991
‫ביאטה.‬

602
00:35:21,786 --> 00:35:25,957
‫אנחנו מתחילים במתן סיוע‬
‫לאישה בת 50 שהתמוטטה בבית המשפט.‬

603
00:35:26,040 --> 00:35:28,417
‫את יכולה לפקוח עיניים?‬
‫-המטופלת נושמת…‬

604
00:35:29,252 --> 00:35:31,504
‫ביאטה. היי.‬
‫-ביאטה, את שומעת אותנו?‬

605
00:35:31,587 --> 00:35:34,048
‫ביאטה? את יכולה לפקוח עיניים בשבילי?‬

606
00:35:40,012 --> 00:35:44,684
‫ביאטה קרסה, והראש שלה נחבט ברצפה.‬

607
00:35:47,228 --> 00:35:50,481
‫מיה הועברה למשמורת השירות להגנת הילד‬

608
00:35:50,565 --> 00:35:52,942
‫בבית החולים לילדים ג'ונס הופקינס.‬

609
00:35:54,402 --> 00:35:56,487
‫שינו את משטר הטיפול שלה,‬

610
00:35:56,571 --> 00:36:00,950
‫כי הטענה הייתה שלביאטה‬
‫יש תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח.‬

611
00:36:02,618 --> 00:36:08,040
‫השופטת אמרה‬
‫שביאטה צריכה לעבור הערכה פסיכולוגית.‬

612
00:36:10,126 --> 00:36:13,296
‫ביאטה עברה בדיקה פסיכולוגית,‬

613
00:36:13,963 --> 00:36:19,343
‫ובבדיקה נמצא שהיא לא סבלה‬
‫מתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח,‬

614
00:36:19,427 --> 00:36:22,221
‫אבל היא סבלה מהפרעת הסתגלות וממצב רוח ירוד‬

615
00:36:22,305 --> 00:36:24,307
‫בגלל ההרחקה מהבת שלה.‬

616
00:36:26,642 --> 00:36:29,020
‫וכמובן, בגלל שהמערכת תקפה אותה.‬

617
00:36:32,064 --> 00:36:33,024
‫- סנגורית הורים -‬

618
00:36:33,107 --> 00:36:36,736
‫ביאטה, את צריכה להבין משהו‬
‫לגבי התיקים האלה.‬

619
00:36:36,819 --> 00:36:38,487
‫הם לא הוגנים.‬

620
00:36:38,571 --> 00:36:41,073
‫לשופטים לא אכפת מהראיות.‬

621
00:36:41,991 --> 00:36:45,036
‫ייצגתי הורים ב-60 תיקים מהסוג הזה,‬

622
00:36:45,119 --> 00:36:47,914
‫ושיתוף פעולה הוא הדרך הכי טובה‬
‫להחזיר אלייך את הבת שלך.‬

623
00:36:47,997 --> 00:36:51,125
‫בסדר, אבל אני רוצה לעצור אותך לרגע.‬

624
00:36:51,626 --> 00:36:53,669
‫הם אמרו לי כל יום‬

625
00:36:53,753 --> 00:36:57,548
‫שאין להם מושג איך לטפל במחלה הזאת,‬

626
00:36:57,632 --> 00:37:00,218
‫ואני רוצה שהבת שלי תקבל טיפול.‬

627
00:37:00,301 --> 00:37:02,261
‫אני בטוחה שזה נכון,‬

628
00:37:02,345 --> 00:37:04,764
‫אבל ברגע שהתיק נפתח,‬

629
00:37:04,847 --> 00:37:07,350
‫כל זה כבר לא משנה.‬

630
00:37:08,184 --> 00:37:11,354
‫לשופטים לא אכפת אם בית החולים טעה.‬

631
00:37:11,979 --> 00:37:16,359
‫העיקר מבחינתם הוא לקבוע‬
‫אם אתם מסכנים את הבת שלכם.‬

632
00:37:16,442 --> 00:37:18,945
‫השופט עסוק רק בשאלה אחת:‬

633
00:37:19,028 --> 00:37:23,324
‫"אם אחזיר את הילדה הזאת להורים שלה,‬
‫האם הם יהרגו אותה?"‬

634
00:37:24,700 --> 00:37:30,206
‫לכן הדרך הטובה ביותר‬
‫להגיע לסיום מוצלח בתיק הזה, מניסיוני,‬

635
00:37:30,289 --> 00:37:34,919
‫היא לשכנע את כולם ששינית את דעתך‬

636
00:37:35,002 --> 00:37:37,171
‫ושתעשי את מה שאומרים לך לעשות.‬

637
00:37:37,922 --> 00:37:40,174
‫ואז, כשתקבלי בחזרה את הבת שלך,‬

638
00:37:40,258 --> 00:37:43,261
‫תעזבי את בית החולים ולא תחזרי לשם לעולם.‬

639
00:37:43,761 --> 00:37:48,933
‫אז בינתיים אני ארשה‬
‫למצב של הבת שלי להמשיך ולהידרדר?‬

640
00:37:49,016 --> 00:37:50,893
‫איזו עוד אפשרות יש לך?‬

641
00:37:50,977 --> 00:37:54,689
‫או שהיא תסבול עכשיו לזמן קצר,‬
‫ובסופו של דבר היא תחזור אלייך,‬

642
00:37:54,772 --> 00:37:57,441
‫או שהיא תסבול לנצח,‬
‫והיא לעולם לא תחזור אלייך.‬

643
00:37:59,944 --> 00:38:00,861
‫אני מבינה.‬

644
00:38:10,538 --> 00:38:12,957
‫מיה, את זוכרת שמישהו בבית החולים‬

645
00:38:13,040 --> 00:38:16,002
‫אמר לך למה הפרידו אותך מההורים שלך?‬

646
00:38:17,086 --> 00:38:19,255
‫אף אחד לא אמר לי ישירות.‬

647
00:38:19,338 --> 00:38:21,215
‫נאלצתי להבין את זה בעצמי.‬

648
00:38:22,008 --> 00:38:23,301
‫ניחשת במה מדובר?‬

649
00:38:23,384 --> 00:38:27,096
‫אני יודע שהיית רק בת עשר בזמנו,‬
‫אבל ניחשת מה קורה?‬

650
00:38:27,638 --> 00:38:28,806
‫הייתי מבולבלת מאוד.‬

651
00:38:28,889 --> 00:38:32,685
‫שאלתי המון שאלות, ואף אחד לא ענה לי.‬

652
00:38:32,768 --> 00:38:35,146
‫רק אמרו לי, "את לא יכולה לדבר איתם".‬

653
00:38:35,980 --> 00:38:37,732
‫אז באמת לא היה לי מושג.‬

654
00:38:39,108 --> 00:38:41,319
‫- ארבעה ימים במשמורת המדינה‬
‫17 באוקטובר 2016 -‬

655
00:38:41,402 --> 00:38:44,530
‫בשלב מסוים סוף סוף הרשו לי לבקר את מיה.‬

656
00:38:46,198 --> 00:38:49,076
‫אבל נדרשתי לציית להרבה כללים.‬

657
00:38:50,286 --> 00:38:55,708
‫לא הרשו לי לשאול איך היא מרגישה,‬
‫לשאול על הטיפול שלה.‬

658
00:38:56,417 --> 00:38:59,253
‫לא יכולתי לומר לה מתי היא תחזור הביתה.‬

659
00:38:59,337 --> 00:39:01,130
‫לא יכולתי לומר לה הרבה על אימא.‬

660
00:39:03,924 --> 00:39:06,635
‫הביקור היה קצר מאוד,‬

661
00:39:08,137 --> 00:39:10,514
‫וזה היה קשה מאוד,‬

662
00:39:11,682 --> 00:39:15,144
‫כי ראיתי שהמצב שלה הולך ומידרדר.‬

663
00:39:15,227 --> 00:39:16,270
‫- היומן של ג'ק -‬

664
00:39:16,354 --> 00:39:18,981
‫מיה אמרה לי שכואב לה‬

665
00:39:19,065 --> 00:39:20,566
‫המצב הולך ומחמיר.‬

666
00:39:20,649 --> 00:39:22,777
‫הרגליים שלה הסתובבו עוד יותר פנימה.‬

667
00:39:22,860 --> 00:39:24,779
‫היו לה יותר נגעי עור.‬

668
00:39:26,322 --> 00:39:28,657
‫ראיתי אותה הולכת ונחלשת,‬

669
00:39:28,741 --> 00:39:31,786
‫וזה הדבר שהכי תסכל אותי.‬

670
00:39:34,455 --> 00:39:37,333
‫אז כשחזרתי הביתה מהביקור אצל מיה,‬

671
00:39:38,584 --> 00:39:42,254
‫ביאטה רצתה לדעת מה שלום הבת שלה.‬

672
00:39:42,338 --> 00:39:46,509
‫היא רצתה לדעת אם מבצעים הליכים רפואיים,‬
‫אם נותנים לה תרופות וכולי.‬

673
00:39:46,592 --> 00:39:49,512
‫ולא יכולתי להגיד כלום.‬

674
00:39:49,595 --> 00:39:50,930
‫את יודעת, לא יכולתי…‬

675
00:39:51,013 --> 00:39:52,473
‫אם אתחיל לעשות את זה,‬

676
00:39:53,057 --> 00:39:57,103
‫אאבד את הזכות לבקר את הבת שלי,‬

677
00:39:57,186 --> 00:40:01,440
‫והבת שלנו צריכה שמישהו יבקר אותה.‬

678
00:40:03,442 --> 00:40:04,944
‫אז לא אמרתי כלום.‬

679
00:40:11,367 --> 00:40:17,081
‫קייל, הייתה לך הזדמנות לבקר את אחותך‬
‫בבית החולים לילדים ג'ונס הופקינס‬

680
00:40:17,164 --> 00:40:19,041
‫בזמן שהיא הייתה מאושפזת שם?‬
‫-כן.‬

681
00:40:19,708 --> 00:40:23,712
‫מה הרושם שקיבלת‬
‫כשביקרת את אחותך בבית החולים?‬

682
00:40:26,006 --> 00:40:28,843
‫קיבלתי את הרושם שהיא לא רוצה להיות שם.‬

683
00:40:29,927 --> 00:40:31,887
‫היה לי קשה להיות בלי ההורים שלי,‬

684
00:40:31,971 --> 00:40:36,767
‫והיה לי קשה לבטוח באנשים שבכלל לא הכרתי.‬

685
00:40:36,851 --> 00:40:39,812
‫הם אפילו אמרו שהכול בראש של מיה.‬

686
00:40:40,646 --> 00:40:41,605
‫הילדה חולה.‬

687
00:40:41,689 --> 00:40:44,150
‫היא מנסה להסביר מה הבעיה,‬

688
00:40:44,233 --> 00:40:45,609
‫ואף אחד לא מקשיב.‬

689
00:40:46,819 --> 00:40:49,572
‫זה לא בסדר. אני מכיר את הבת שלי.‬

690
00:40:50,114 --> 00:40:51,824
‫רופאה:‬
‫לעדכונך, ביקרתי את מיה.‬

691
00:40:51,907 --> 00:40:55,327
‫ראיתי אותה מתניידת בכיסא הגלגלים‬
‫באמצעות כפות הרגליים.‬

692
00:40:55,411 --> 00:40:59,540
‫סאלי סמית: למרבה המזל, ילדה בת עשר‬
‫לא מסוגלת להעמיד פנים 24 שעות ביממה.‬

693
00:40:59,623 --> 00:41:02,543
‫היא אפילו לא יודעת‬
‫אם היא עושה טעויות "פסיכולוגיות".‬

694
00:41:02,626 --> 00:41:06,046
‫אבוא לצלם את "הנזק" ברגליים שלה‬
‫לבית המשפט ביום שלישי.‬

695
00:41:06,172 --> 00:41:11,302
‫לדעתך חל שיפור במצבה מרגע שהיא אושפזה‬

696
00:41:11,385 --> 00:41:13,304
‫בביה"ח לילדים ג'ונס הופקינס?‬
‫-כן.‬

697
00:41:14,388 --> 00:41:15,598
‫היא עלתה במשקל.‬

698
00:41:16,098 --> 00:41:19,101
‫היא נגמלה מתרופות רבות.‬

699
00:41:19,727 --> 00:41:22,271
‫היא כבר לא סבלה מכאבי בטן.‬

700
00:41:23,230 --> 00:41:25,191
‫אחרי שהגעת לבית החולים לילדים,‬

701
00:41:25,274 --> 00:41:27,026
‫האם חל שיפור בכאבים שלך?‬

702
00:41:28,736 --> 00:41:30,863
‫התנגדות לניסוח.‬
‫-לא.‬

703
00:41:30,946 --> 00:41:31,989
‫לא ממש.‬

704
00:41:32,072 --> 00:41:34,408
‫כאב לי כל הזמן.‬

705
00:41:34,492 --> 00:41:35,743
‫וכשיש לך CRPS,‬

706
00:41:35,826 --> 00:41:42,124
‫בלי טיפול הולם,‬
‫כלומר, בלי תרופות ובלי טיפולי פיזיותרפיה,‬

707
00:41:43,125 --> 00:41:46,879
‫וגם בלי מערכת תמיכה,‬
‫כי זה בהחלט חלק מהעניין,‬

708
00:41:47,922 --> 00:41:50,049
‫כמעט בלתי אפשרי שהמצב שלך ישתפר.‬

709
00:41:52,009 --> 00:41:55,054
‫אז למרות שרופאים נכנסו לחדר שלי בלי הרף,‬

710
00:41:55,930 --> 00:41:59,433
‫מעולם לא הקשיבו לי. התעלמו ממני.‬

711
00:41:59,517 --> 00:42:01,310
‫חמש דקות או שתי דקות, זה הכול.‬

712
00:42:01,393 --> 00:42:04,939
‫זו לא הייתה הפעם הראשונה‬
‫שראיתי דבר כזה קורה.‬

713
00:42:05,022 --> 00:42:09,318
‫אחרי כמה ימים בבית החולים,‬
‫סירבו לתת לה קטמין.‬

714
00:42:10,069 --> 00:42:12,780
‫ובלי טיפול בקטמין במינון גבוה,‬

715
00:42:12,863 --> 00:42:15,991
‫היא איבדה כמעט לחלוטין‬
‫את היכולת להזיז את הרגליים.‬

716
00:42:16,075 --> 00:42:19,828
‫ואז נוצרים קרישי דם‬
‫שעלולים להתנתק ולהיסחף לריאות,‬

717
00:42:20,412 --> 00:42:21,664
‫וזה עלול להיות קטלני.‬

718
00:42:22,790 --> 00:42:25,209
‫והרגשתי שחשוב‬

719
00:42:25,292 --> 00:42:29,922
‫שביאטה תבין את חומרת המצב.‬

720
00:42:32,049 --> 00:42:35,386
‫אז הזהרתי אותה שיש סבירות רפואית גבוהה‬

721
00:42:35,469 --> 00:42:38,389
‫שמיה תמות מוות איטי וכואב.‬

722
00:42:39,390 --> 00:42:42,226
‫אני צופה שהתוצאה תהיה כאב ממושך וקשה מנשוא‬

723
00:42:42,309 --> 00:42:44,478
‫שיוביל לבסוף למותה של בתך.‬

724
00:42:46,981 --> 00:42:49,149
‫היי, ביאטה?‬
‫-כן, זאת ביאטה.‬

725
00:42:49,233 --> 00:42:51,360
‫בסדר, מיה על הקו.‬

726
00:42:51,443 --> 00:42:55,698
‫בסדר. אני רק רוצה לעבור שוב על הכללים,‬
‫כדי שלא אגיד משהו שאסור לי לומר.‬

727
00:42:55,781 --> 00:42:57,950
‫בגדול, אל תדברי על התיק.‬

728
00:42:58,033 --> 00:43:02,955
‫את יכולה לשאול על סדר היום שלה,‬
‫לשאול מה שלומה ו… את יודעת.‬

729
00:43:03,038 --> 00:43:03,872
‫בסדר.‬

730
00:43:04,582 --> 00:43:05,958
‫אתן יכולות לדבר עכשיו.‬

731
00:43:06,041 --> 00:43:08,586
‫היי, מיה. מה שלומך, מתוקה?‬

732
00:43:09,545 --> 00:43:10,379
‫היי, אימא.‬

733
00:43:10,462 --> 00:43:13,799
‫היי, מה שלום קרן השמש שלי היום?‬

734
00:43:13,882 --> 00:43:15,926
‫אני ממש מתגעגעת אלייך, אימא.‬

735
00:43:16,010 --> 00:43:18,887
‫ואני אלייך, מתוקה. ואני אלייך.‬

736
00:43:18,971 --> 00:43:22,933
‫אני מתגעגעת אלייך נורא.‬
‫אנחנו פשוט צריכות להתאזר בסבלנות, בסדר?‬

737
00:43:24,018 --> 00:43:24,935
‫בסדר.‬

738
00:43:26,312 --> 00:43:28,022
‫איך ישנת אתמול בלילה?‬

739
00:43:29,523 --> 00:43:31,442
‫נרדמתי רק ב-02:00.‬

740
00:43:31,525 --> 00:43:34,194
‫ואו. לא הצלחת להירדם?‬

741
00:43:35,195 --> 00:43:36,071
‫לא.‬

742
00:43:37,197 --> 00:43:40,618
‫את לבד בחדר שלך, או שקאתי יושבת איתך?‬

743
00:43:41,660 --> 00:43:43,579
‫גברת קאתי יושבת איתי.‬

744
00:43:46,332 --> 00:43:50,586
‫אחת העובדות הסוציאליות‬
‫בבית החולים לילדים ג'ונס הופקינס‬

745
00:43:52,004 --> 00:43:54,381
‫הופקדה על הטיפול בבת שלי.‬

746
00:43:54,465 --> 00:43:57,593
‫אנא צייני את שמך לפרוטוקול.‬
‫-קתרין ר' בידי.‬

747
00:43:57,676 --> 00:43:59,970
‫משהו בה היה חשוד,‬

748
00:44:00,596 --> 00:44:02,306
‫אז חיפשנו את השם שלה בגוגל.‬

749
00:44:03,807 --> 00:44:08,103
‫התוצאה הראשונה הייתה‬
‫דיווח על המעצר שלה בגין התעללות בילדים.‬

750
00:44:11,774 --> 00:44:15,527
‫ביאטה מואשמת בהתעללות בילדים‬
‫על לא עוול בכפה,‬

751
00:44:15,611 --> 00:44:18,530
‫והיא יודעת שהאישה הזאת‬
‫נמצאת בצד השני של הקו,‬

752
00:44:18,614 --> 00:44:22,117
‫והיא לא יכולה לעשות כלום‬
‫כדי להגן על הבת שלה.‬

753
00:44:23,494 --> 00:44:25,037
‫רק עכשיו התעוררת?‬

754
00:44:25,120 --> 00:44:26,205
‫כן.‬

755
00:44:27,331 --> 00:44:28,582
‫מי איתך היום?‬

756
00:44:29,208 --> 00:44:31,210
‫קאתי.‬
‫-כן.‬

757
00:44:31,293 --> 00:44:35,089
‫את יודעת, היא מפריעה מאוד,‬
‫כי אני שומעת אותה מדברת ברקע.‬

758
00:44:35,172 --> 00:44:36,382
‫אימא?‬
‫-כן?‬

759
00:44:36,882 --> 00:44:38,425
‫את צריכה להחליף נושא.‬

760
00:44:38,509 --> 00:44:42,179
‫אני אחליף נושא. אני רק אומרת לך‬
‫שזה הזמן שלי עם הבת שלי.‬

761
00:44:42,262 --> 00:44:43,806
‫אימא, בבקשה תחליפי נושא.‬

762
00:44:46,308 --> 00:44:49,103
‫לאחר מכן גיליתי שהאישומים בוטלו.‬

763
00:44:50,479 --> 00:44:52,815
‫אבל זה הדאיג מאוד את ביאטה.‬

764
00:44:52,898 --> 00:44:57,403
‫קאתי בידי אמרה לי‬
‫שישלחו אותי למשפחת אומנה.‬

765
00:44:57,486 --> 00:45:01,782
‫היא אמרה לי שאימא שלי‬
‫מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי.‬

766
00:45:01,865 --> 00:45:04,493
‫היא אמרה לי שבסוף היא תאמץ אותי.‬

767
00:45:04,576 --> 00:45:08,914
‫אי פעם הושבת את מיה על הברכיים שלך?‬

768
00:45:08,997 --> 00:45:10,165
‫כן.‬

769
00:45:10,249 --> 00:45:11,709
‫חיבקת את מיה?‬

770
00:45:12,835 --> 00:45:18,173
‫אני חושבת שמתפקידנו לספק נחמה לילדים,‬
‫אז זו כנראה הסיבה שהושבתי אותה על הברכיים.‬

771
00:45:18,257 --> 00:45:19,967
‫אני בטוחה שחיבקתי אותה.‬

772
00:45:20,509 --> 00:45:21,802
‫לדעתך מיה חיבבה אותך?‬

773
00:45:22,344 --> 00:45:23,345
‫התנגדות לניסוח.‬

774
00:45:25,472 --> 00:45:27,057
‫כן, ו…‬

775
00:45:29,101 --> 00:45:31,937
‫לדעתי מיה גם כעסה מאוד לפעמים,‬

776
00:45:32,020 --> 00:45:35,315
‫כי אני ייצגתי מבחינתה את בית החולים,‬

777
00:45:35,399 --> 00:45:36,817
‫גם אני וגם הרופאים.‬

778
00:45:37,776 --> 00:45:41,405
‫את זוכרת שהסבירו לך למה רוצים לצלם אותך?‬

779
00:45:43,031 --> 00:45:46,660
‫כן. קאתי בידי באה למיטה שלי‬

780
00:45:46,744 --> 00:45:50,456
‫ואמרה, "אם את רוצה ללכת לדיון בביהמ"ש,‬
‫אני חייבת לעשות את זה".‬

781
00:45:50,539 --> 00:45:55,627
‫ההחלטה לצלם את מיה‬
‫התקבלה במחלקת ניהול סיכונים?‬

782
00:45:55,711 --> 00:45:56,754
‫כן.‬

783
00:45:56,837 --> 00:45:57,963
‫היא הפשיטה אותי.‬

784
00:45:58,046 --> 00:46:00,424
‫היא הייתה בחזיית ספורט ובמכנסיים קצרים.‬

785
00:46:00,507 --> 00:46:03,635
‫ריתקה אותי למקום. צילמה אותי.‬

786
00:46:03,719 --> 00:46:08,974
‫צילמנו את הזרועות שלה,‬
‫את הרגליים שלה, את הפנים שלה ואת הבטן שלה.‬

787
00:46:09,057 --> 00:46:13,020
‫צרחתי, בכיתי. צעקתי, "לא!"‬

788
00:46:13,103 --> 00:46:16,440
‫היא לא רצתה שתצלמו אותה ככה, נכון?‬

789
00:46:16,523 --> 00:46:17,357
‫נכון.‬

790
00:46:17,441 --> 00:46:20,068
‫הייתי ברורה לחלוטין.‬

791
00:46:20,152 --> 00:46:22,112
‫אבל צילמתם אותה בכל מקרה.‬

792
00:46:22,738 --> 00:46:24,198
‫למרבה הצער, כן.‬

793
00:46:24,948 --> 00:46:27,701
‫אילו צעדים נקטתם כדי ליצור קשר עם ההורים‬

794
00:46:27,785 --> 00:46:31,914
‫ולבקש את רשותם לצלם ככה את הבת שלהם?‬

795
00:46:31,997 --> 00:46:33,540
‫לא יצרנו קשר עם ההורים.‬

796
00:46:34,041 --> 00:46:39,129
‫פספסתי את ליל כל הקדושים,‬
‫את חג ההודיה, את יום ההולדת שלי.‬

797
00:46:39,671 --> 00:46:45,093
‫כל מה שרציתי‬
‫היה לחזור הביתה ולראות את אימא שלי.‬

798
00:46:47,095 --> 00:46:51,892
‫- 47 ימים במשמורת המדינה‬
‫29 בנובמבר 2016 -‬

799
00:46:51,975 --> 00:46:54,311
‫היי, מיה. מה שלומך, מתוקה?‬

800
00:46:54,394 --> 00:46:56,188
‫אני לא מרגישה טוב.‬

801
00:46:56,939 --> 00:46:58,482
‫את לא מרגישה טוב?‬

802
00:46:58,565 --> 00:47:00,609
‫הכול קשה לי.‬

803
00:47:00,692 --> 00:47:02,277
‫אני בוכה הרבה.‬

804
00:47:02,361 --> 00:47:05,072
‫אז הטרמדול לא עוזר לך?‬

805
00:47:05,155 --> 00:47:06,490
‫לא. בכלל לא.‬

806
00:47:07,032 --> 00:47:09,993
‫את מקבלת משככי כאבים אחרים?‬
‫-לא, כלום.‬

807
00:47:11,620 --> 00:47:13,288
‫אני מצטערת מאוד, מתוקה.‬

808
00:47:13,372 --> 00:47:16,792
‫אני רוצה להיות איתך,‬
‫ללטף לך את הגב ולחבק אותך.‬

809
00:47:16,875 --> 00:47:18,418
‫כן, גם אני רוצה.‬

810
00:47:18,502 --> 00:47:21,755
‫קיבלת את המכתב שכתבתי לך?‬

811
00:47:21,839 --> 00:47:24,550
‫גברת קאתי נתנה לך אותו?‬
‫-לא.‬

812
00:47:25,259 --> 00:47:27,594
‫מה?‬
‫-גברת קאתי לא קיבלה שום מכתב ממך.‬

813
00:47:27,678 --> 00:47:29,596
‫טוב, שלחתי אותו לשרלוט.‬

814
00:47:29,680 --> 00:47:31,515
‫תצטרכי לדבר על זה עם שרלוט.‬

815
00:47:31,598 --> 00:47:32,516
‫בסדר.‬

816
00:47:33,392 --> 00:47:36,937
‫הצלחת לדבר עם עורך הדין שלך?‬

817
00:47:37,646 --> 00:47:39,857
‫כן. הוא יבוא היום.‬

818
00:47:39,940 --> 00:47:43,819
‫יופי. אני רק רוצה לוודא‬
‫שאת יכולה לדבר איתו.‬

819
00:47:43,902 --> 00:47:48,532
‫כן, אבל לא בטלפון,‬
‫כי אני לא יכולה להתקשר לאנשים מחוץ לביה"ח.‬

820
00:47:48,615 --> 00:47:51,118
‫למה את לא יכולה להתקשר לאנשים מחוץ לביה"ח?‬

821
00:47:52,035 --> 00:47:55,956
‫את לא בכלא ואת לא במחנה נאצי.‬

822
00:47:56,039 --> 00:47:58,292
‫אימא.‬
‫-כן.‬

823
00:47:58,375 --> 00:48:01,587
‫היא רק צריכה לשאול את האחות‬
‫איך עושים את זה. זה הכול.‬

824
00:48:02,212 --> 00:48:03,213
‫בסדר.‬

825
00:48:04,756 --> 00:48:06,383
‫איך היה חג ההודיה שלך?‬

826
00:48:07,718 --> 00:48:09,136
‫לא ממש טוב.‬

827
00:48:09,219 --> 00:48:10,053
‫אני יודעת.‬

828
00:48:10,137 --> 00:48:12,639
‫זה היה חג ההודיה הכי גרוע שלי.‬

829
00:48:14,474 --> 00:48:17,352
‫אני לא מבינה למה זה קרה, את יודעת?‬

830
00:48:17,936 --> 00:48:21,440
‫כן. זה קשה מאוד. זה מסובך מאוד.‬

831
00:48:21,523 --> 00:48:25,986
‫כלומר, לא עשינו שום דבר רע,‬
‫אבל אנחנו סובלים עכשיו.‬

832
00:48:27,613 --> 00:48:29,990
‫אני יודעת. אני מצטערת מאוד, מתוקה.‬

833
00:48:30,866 --> 00:48:33,118
‫מצטערת מאוד. פשוט תהיי חזקה, בסדר?‬

834
00:48:35,078 --> 00:48:35,913
‫כן.‬

835
00:48:36,413 --> 00:48:38,415
‫אני מתפללת למענך כל יום.‬

836
00:48:39,791 --> 00:48:40,876
‫ואני למענך.‬

837
00:48:41,585 --> 00:48:42,878
‫אז תהיי חזקה.‬

838
00:48:44,296 --> 00:48:45,339
‫אני מנסה.‬

839
00:48:45,422 --> 00:48:46,340
‫בסדר.‬

840
00:48:48,926 --> 00:48:51,595
‫אימא? הגיע הזמן להיפרד.‬

841
00:48:51,678 --> 00:48:54,306
‫אני צריכה לטפל במשהו אחר כרגע.‬

842
00:48:54,389 --> 00:48:55,307
‫בסדר.‬

843
00:48:56,391 --> 00:48:57,976
‫תודה, מיה.‬
‫-אני אוהבת אותך, אימא.‬

844
00:48:58,060 --> 00:49:00,062
‫אני אוהבת אותך. ביי.‬
‫-ביי, אימא.‬

845
00:49:04,274 --> 00:49:08,904
‫אני לא יודע אם זה קרה‬
‫כי היא שאלה את מיה על הטיפולים שלה‬

846
00:49:08,987 --> 00:49:10,364
‫ועל התרופות שהיא מקבלת,‬

847
00:49:10,447 --> 00:49:13,825
‫או כי היא הזכירה דברים‬
‫שאסור לה לדבר עליהם עם הבת שלה,‬

848
00:49:14,326 --> 00:49:18,246
‫אבל למרבה הצער, קאתי בידי האשימה את ביאטה‬

849
00:49:18,330 --> 00:49:21,500
‫בהתנהגות בלתי הולמת בזמן שיחת הטלפון ההיא.‬

850
00:49:23,502 --> 00:49:27,381
‫והיא ניסתה לשלול את הזכויות של ביאטה.‬

851
00:49:31,176 --> 00:49:36,306
‫ביאטה הייתה חזקה מאוד,‬
‫אבל זה פשוט שבר אותה.‬

852
00:49:37,265 --> 00:49:39,559
‫אני לא יכולה לחיות ככה יותר.‬

853
00:49:39,643 --> 00:49:45,774
‫הם מפלצתיים ומרושעים,‬
‫והם משמידים כל חלקה טובה בי.‬

854
00:49:45,857 --> 00:49:50,570
‫ביאטה קוולסקי, אחות מוסמכת, אחות אקדמית,‬
‫אחות מרדימה, אחות סיעודית‬

855
00:49:52,364 --> 00:49:57,285
‫מר קוולסקי, האם ידעת‬
‫ששוקלים לפתוח בחקירה פלילית נגד אשתך‬

856
00:49:57,369 --> 00:49:59,997
‫במשרד השריף של מחוז סרסוטה?‬

857
00:50:00,080 --> 00:50:04,042
‫מעולם לא שמעתי ששוקלים לפתוח בחקירה.‬

858
00:50:04,126 --> 00:50:08,296
‫אני מאמין שנפגשת עם הבלשית גרהם‬
‫ומסרת לה הצהרה מוקלטת.‬

859
00:50:08,380 --> 00:50:09,214
‫אני צודק?‬

860
00:50:09,297 --> 00:50:13,510
‫כן, נפגשתי איתה,‬
‫אבל לא ידעתי שמקליטים אותי.‬

861
00:50:13,593 --> 00:50:16,013
‫לא נתתי את הסכמתי להקלטה.‬

862
00:50:16,096 --> 00:50:20,767
‫אמרת לו שאת בלשית‬
‫שחוקרת התעללות בילדים, נכון?‬

863
00:50:20,851 --> 00:50:25,814
‫אני מניחה שהראיתי לו את התג שלי‬
‫והזדהיתי בפניו כשוטרת, כן.‬

864
00:50:25,897 --> 00:50:27,315
‫שאלתי אם נוכל לדבר,‬

865
00:50:27,399 --> 00:50:30,819
‫וישבנו וניהלנו שיחה נעימה.‬

866
00:50:35,365 --> 00:50:39,161
‫- הקלטת התשאול של סגן גרהם -‬

867
00:50:40,495 --> 00:50:43,457
‫תוכלי לספר לי קצת על היחסים שלך ושל אשתך?‬

868
00:50:43,540 --> 00:50:46,543
‫את יודעת, כמו בכל נישואים,‬
‫יש עליות ומורדות.‬

869
00:50:46,626 --> 00:50:50,130
‫ומן הסתם, יש לפעמים חילוקי דעות, את יודעת?‬

870
00:50:50,213 --> 00:50:52,966
‫יש ביניכם חילוקי דעות לגבי הטיפול של מיה?‬

871
00:50:53,050 --> 00:50:55,218
‫לא, ואני מכיר את אשתי. היא…‬

872
00:50:55,302 --> 00:50:59,598
‫היא תישאר ערה עד שלוש בבוקר‬
‫כדי לערוך מחקר או מה שלא יהיה.‬

873
00:50:59,681 --> 00:51:03,894
‫אני מקשיב למה שהיא אומרת‬
‫ולמה שהרופאים אומרים.‬

874
00:51:03,977 --> 00:51:05,937
‫בראש ובראשונה, אני מקשיב לרופאים.‬

875
00:51:06,438 --> 00:51:11,610
‫מיה מנסה לקבל תשומת לב מאימא שלה?‬
‫מנסה לשמח את אימא שלה?‬

876
00:51:11,693 --> 00:51:14,696
‫"אימא רוצה שאהיה חולה,‬
‫אז אהיה חולה כדי שאימא תשמח"?‬

877
00:51:14,780 --> 00:51:16,114
‫אלוהים, אני מקווה שלא.‬

878
00:51:19,242 --> 00:51:24,331
‫אסור לחשוב שאהבה וחיבה ודאגה‬
‫שוללים את האפשרות של התעללות,‬

879
00:51:24,831 --> 00:51:27,000
‫כי הם יכולים להתקיים במקביל.‬
‫-כן.‬

880
00:51:27,709 --> 00:51:30,128
‫אני לא מסכים איתה בהרבה נושאים,‬

881
00:51:30,212 --> 00:51:34,007
‫אבל אני יכול לומר לך שהיא לעולם לא‬
‫תפגע בילדים שלה בכוונה תחילה.‬

882
00:51:34,091 --> 00:51:36,384
‫אני בטוח בזה לחלוטין.‬

883
00:51:37,427 --> 00:51:39,846
‫אתה אוהב את אשתך?‬
‫-אני אוהב אותה, כן.‬

884
00:51:40,514 --> 00:51:41,431
‫אני פשוט…‬

885
00:51:42,599 --> 00:51:44,351
‫היא שתלטנית מטבעה,‬

886
00:51:45,018 --> 00:51:46,978
‫וזה מחמיר עכשיו.‬

887
00:51:47,062 --> 00:51:50,023
‫את יודעת, היא לא רוצה לשתף פעולה.‬

888
00:51:51,691 --> 00:51:53,568
‫זה מקרה מסובך.‬
‫-ברור.‬

889
00:51:54,194 --> 00:51:59,741
‫ולדעתי סביר מאוד‬
‫שישקלו לפתוח בהליכים פליליים.‬

890
00:52:01,535 --> 00:52:02,661
‫לכן אני שואלת אותך,‬

891
00:52:02,744 --> 00:52:04,704
‫אתה מגן עליה, או שותף למעשים שלה?‬

892
00:52:05,372 --> 00:52:06,790
‫אני מגן על הילדים שלי.‬

893
00:52:08,250 --> 00:52:10,210
‫הילדים שלך באמת בעדיפות ראשונה?‬

894
00:52:10,293 --> 00:52:13,171
‫אני נשבע בחיים שלי, בחיים של הילדים שלי.‬

895
00:52:13,255 --> 00:52:15,799
‫לא אכפת לי. אכניס אותך ואת אשתך לכלא מחר‬

896
00:52:15,882 --> 00:52:18,343
‫אם זה יעזור למיה.‬
‫-אם עשיתי משהו רע, תכניסי אותי לכלא.‬

897
00:52:18,426 --> 00:52:20,720
‫בהחלט.‬
‫-כן, אני מקבל את זה.‬

898
00:52:22,389 --> 00:52:24,891
‫יש לי שאלה. נניח שמיה תשתחרר מחר מביה"ח,‬

899
00:52:24,975 --> 00:52:30,438
‫האם תציית לפסיקת ביהמ"ש‬
‫אם יוחלט לאסור על קשר בין הילדה ואימה?‬

900
00:52:31,565 --> 00:52:32,440
‫כן.‬

901
00:52:34,151 --> 00:52:35,193
‫אין שאלה בכלל.‬

902
00:52:39,197 --> 00:52:41,783
‫אז הם רצו שג'ק יעיד נגד ביאטה?‬

903
00:52:43,618 --> 00:52:45,787
‫אני מניחה שכן.‬

904
00:52:46,454 --> 00:52:48,373
‫זה היה מקל עליהם את הזכייה בתיק.‬

905
00:52:48,957 --> 00:52:52,544
‫הוא אמר שהוא יבחר את ילדיו על פני אשתו.‬

906
00:52:54,171 --> 00:52:55,964
‫זה מה שהוא אמור להגיד.‬

907
00:52:56,923 --> 00:53:00,218
‫אם תגיד משהו אחר, ישתמשו בזה נגדך.‬

908
00:53:01,052 --> 00:53:03,847
‫זו התשובה הנכונה היחידה.‬

909
00:53:05,223 --> 00:53:08,185
‫הלכתי הביתה. סיפרתי לביאטה מה קרה.‬

910
00:53:10,854 --> 00:53:14,691
‫כן. "מה אמרת? למה עשית את זה? למה…"‬

911
00:53:14,774 --> 00:53:16,860
‫אמרתי לה שאין לי מה להסתיר.‬

912
00:53:19,946 --> 00:53:24,242
‫אמרתי לה מפורשות‬
‫שהם מנסים לטפול עליה את האשמה,‬

913
00:53:24,326 --> 00:53:29,372
‫וזה יצר הרבה מתח בבית.‬

914
00:53:30,332 --> 00:53:33,919
‫אני בטוח שהיא הרגישה נבגדת מאוד.‬

915
00:53:36,379 --> 00:53:41,009
‫- 63 ימים במשמורת המדינה‬
‫15 בדצמבר 2016 -‬

916
00:54:00,320 --> 00:54:04,074
‫גברת בידי, אמרת לנו קודם‬
‫שלדעתך מיה שמחה ושגשגה‬

917
00:54:04,157 --> 00:54:07,369
‫כשהייתה בטיפולך ובטיפול בית החולים.‬

918
00:54:08,286 --> 00:54:09,204
‫כן.‬

919
00:54:10,538 --> 00:54:15,335
‫מיה הזיזה את רגליה ואת ידיה ללא כאב.‬

920
00:54:15,418 --> 00:54:19,923
‫היא יצאה מהחדר וירדה לנגן בפסנתר,‬

921
00:54:20,006 --> 00:54:22,717
‫ולעיתים קרובות‬
‫התניידה באופן עצמאי בבית החולים.‬

922
00:54:24,219 --> 00:54:26,513
‫אז ראינו שמצבה משתפר.‬

923
00:54:27,430 --> 00:54:29,683
‫יש לך תגובה לזה?‬

924
00:54:30,517 --> 00:54:32,227
‫RSD היא מחלה,‬

925
00:54:32,310 --> 00:54:34,604
‫ובכל יום היא מתבטאת בצורה קצת שונה.‬

926
00:54:34,688 --> 00:54:37,649
‫יש ימים‬
‫שבהם אני יכולה לעשות דברים מסוימים,‬

927
00:54:37,732 --> 00:54:40,277
‫ויש ימים שבהם אני לא יכולה לעשות אותם.‬

928
00:54:40,360 --> 00:54:42,862
‫אז כל יום נראה שונה.‬

929
00:54:42,946 --> 00:54:44,614
‫אז, כן, הם טועים.‬

930
00:54:45,198 --> 00:54:49,536
‫כשאנחנו מדברים על כאב‬
‫ועל ילדים שסובלים מכאבים,‬

931
00:54:49,619 --> 00:54:52,038
‫מיה מעולם לא הפגינה חלק מהתסמינים‬

932
00:54:52,122 --> 00:54:55,667
‫שאנחנו רואים‬
‫ילדים אחרים מפגינים כשכואב להם.‬

933
00:55:01,631 --> 00:55:04,509
‫כבודו היקר. באהבה, מיה.‬

934
00:55:07,220 --> 00:55:09,639
‫שלום, זאת מיה, ורציתי לכתוב לך מכתב.‬

935
00:55:10,181 --> 00:55:14,686
‫קודם כול, אני רוצה להודות לך‬
‫על הזמן שהשקעת בעבודה על התיק הזה,‬

936
00:55:14,769 --> 00:55:17,022
‫ואני יודעת שאתה יודע שאני רוצה ללכת הביתה.‬

937
00:55:19,691 --> 00:55:22,319
‫אני מרגישה נורא בימים האחרונים.‬

938
00:55:22,402 --> 00:55:24,321
‫המצב שלי נהיה יותר ויותר גרוע.‬

939
00:55:25,030 --> 00:55:27,282
‫כל מה שאני רוצה לחג המולד‬
‫זה לחזור למשפחה שלי.‬

940
00:55:28,033 --> 00:55:30,535
‫אני בוכה כל יום, וזה מעציב אותי.‬

941
00:55:31,202 --> 00:55:33,997
‫מעולם לא זכיתי להיפרד מאימא שלי.‬

942
00:55:35,415 --> 00:55:38,209
‫אני מתפללת כל יום שאוכל לחזור הביתה.‬

943
00:55:40,962 --> 00:55:44,132
‫באמצע דצמבר 2016,‬

944
00:55:44,716 --> 00:55:47,135
‫נקבע שימוע, דיון בסטטוס התיק.‬

945
00:55:47,218 --> 00:55:49,679
‫ערכנו ללא הרף דיונים בסטטוס התיק,‬

946
00:55:49,763 --> 00:55:52,432
‫ובדיון הזה‬
‫הצטרפה לצוות שלנו וריניה ואן נס.‬

947
00:55:52,932 --> 00:55:54,893
‫הילדה הזאת קיבלה אבחנה של CRPS,‬

948
00:55:54,976 --> 00:55:57,437
‫והוריה מטפלים בה בהתאם לאבחנה הזאת.‬

949
00:55:58,021 --> 00:55:59,189
‫ובאופן חוקתי,‬

950
00:55:59,272 --> 00:56:02,233
‫להורים האלה יש זכות‬
‫לטפל בבת שלהם כראות עיניהם.‬

951
00:56:02,317 --> 00:56:03,151
‫אלא אם כן הם…‬

952
00:56:03,234 --> 00:56:07,280
‫רק רגע. הרופא אמר‬
‫ש-CRPS היא אחת האבחנות האפשריות.‬

953
00:56:07,364 --> 00:56:10,116
‫ד"ר סמית עדיין טוענת שמדובר במשהו אחר.‬

954
00:56:10,742 --> 00:56:13,536
‫זה היה מאבק כוחות עצום.‬

955
00:56:14,371 --> 00:56:15,705
‫אבל לא משנה מה עשינו,‬

956
00:56:16,247 --> 00:56:19,626
‫בית המשפט צידד שוב ושוב‬

957
00:56:19,709 --> 00:56:23,505
‫בצוות בית החולים ובד"ר סאלי סמית.‬

958
00:56:23,588 --> 00:56:28,468
‫לבית המשפט הזה ולאנשים האלה אין זכות לקבוע‬
‫מהי האבחנה הנכונה או מהו הטיפול הנכון.‬

959
00:56:28,551 --> 00:56:29,469
‫רק להורים שלה.‬

960
00:56:29,552 --> 00:56:31,554
‫זו לא ההחלטה שלנו.‬

961
00:56:31,638 --> 00:56:34,140
‫אנחנו לא אמורים‬
‫לנהל את הדיון הזה, כבוד השופט.‬

962
00:56:34,224 --> 00:56:35,892
‫גברת ואן נס, תירגעי.‬

963
00:56:37,394 --> 00:56:39,020
‫בסדר. אפשר לשאול משהו?‬
‫-בטח.‬

964
00:56:40,271 --> 00:56:44,609
‫יש סיכוי שהיא תוכל לראות‬
‫את אימא שלה רק לרגע, לחבק את אימא שלה?‬

965
00:56:44,692 --> 00:56:45,777
‫חוששני שלא.‬

966
00:56:46,694 --> 00:56:47,612
‫לא היום.‬

967
00:56:50,240 --> 00:56:52,200
‫מעולם לא הבנתי‬

968
00:56:52,283 --> 00:56:55,954
‫מדוע לא הרשו לה לחבק את הבת שלה.‬

969
00:56:56,788 --> 00:56:59,833
‫ואני יכולה להגיד לך‬
‫שכשיצאנו מבית המשפט באותו יום,‬

970
00:57:00,583 --> 00:57:02,836
‫ביאטה הייתה שבורה.‬

971
00:57:03,545 --> 00:57:04,629
‫שבורה.‬

972
00:57:05,797 --> 00:57:09,050
‫והדבר היחיד שאני יודעת עד היום‬

973
00:57:09,134 --> 00:57:13,263
‫הוא שאיש מאיתנו‬
‫לא יכול להחזיר את החיבוק הזה עכשיו.‬

974
00:57:14,264 --> 00:57:15,890
‫החיבוק הזה נעלם.‬

975
00:57:17,142 --> 00:57:20,270
‫לדעתך אם היא הייתה מחבקת אותה,‬
‫זה היה נגמר אחרת?‬

976
00:57:20,979 --> 00:57:21,980
‫כן.‬

977
00:57:23,773 --> 00:57:24,691
‫כן.‬

978
00:57:28,736 --> 00:57:33,867
‫- 87 ימים במשמורת המדינה‬
‫שמונה בינואר 2017 -‬

979
00:57:33,950 --> 00:57:37,829
‫באותו יום היינו אמורים ללכת‬
‫למסיבת יום הולדת אצל השכנים,‬

980
00:57:37,912 --> 00:57:39,622
‫מסיבה לילדים.‬

981
00:57:40,331 --> 00:57:42,625
‫היא אמרה, "אני רק אעטוף את המתנה.‬

982
00:57:44,669 --> 00:57:45,920
‫"אני לא באה למסיבה.‬

983
00:57:46,546 --> 00:57:49,174
‫"אני הולכת לישון. יש לי מיגרנה."‬

984
00:57:51,885 --> 00:57:53,678
‫קייל ואני הלכנו למסיבה.‬

985
00:57:55,889 --> 00:57:57,307
‫וכשחזרנו הביתה,‬

986
00:57:58,766 --> 00:58:00,810
‫דלת חדר השינה שלה הייתה סגורה.‬

987
00:58:01,561 --> 00:58:03,938
‫חשבנו שהיא ישנה.‬

988
00:58:06,483 --> 00:58:09,819
‫אז החלטנו לשבת ולצפות בטלוויזיה.‬

989
00:58:14,407 --> 00:58:15,742
‫מאוחר יותר באותו לילה,‬

990
00:58:16,784 --> 00:58:18,786
‫מישהו דפק על הדלת.‬

991
00:58:20,163 --> 00:58:21,748
‫זה היה אחיה פיטר.‬

992
00:58:23,791 --> 00:58:26,586
‫אז פיטר הסתובב בבית.‬

993
00:58:28,755 --> 00:58:30,298
‫הוא נכנס לחנייה.‬

994
00:58:33,176 --> 00:58:34,677
‫שמעתי צרחה…‬

995
00:58:36,846 --> 00:58:38,848
‫שלעולם לא אשכח.‬

996
00:58:40,683 --> 00:58:42,310
‫הוא צעק את השם שלי בפולנית.‬

997
00:58:42,852 --> 00:58:43,811
‫יאצק.‬

998
00:58:48,024 --> 00:58:50,360
‫הוא צעק את השם שלי בקולי קולות, וידעתי.‬

999
00:58:54,948 --> 00:58:57,116
‫מוקד חירום. תגיד לי בדיוק מה קרה.‬

1000
00:58:59,702 --> 00:59:01,746
‫היא תלתה את עצמה בחנייה.‬

1001
00:59:03,790 --> 00:59:04,916
‫אימא!‬

1002
00:59:06,042 --> 00:59:07,460
‫לא…‬
‫-תישאר על הקו.‬

1003
00:59:09,921 --> 00:59:10,838
‫בת כמה היא?‬

1004
00:59:11,339 --> 00:59:12,340
‫ארבעים ושתיים.‬

1005
00:59:15,134 --> 00:59:16,553
‫אלוהים.‬

1006
00:59:18,096 --> 00:59:20,682
‫אימא!‬
‫-לא, אל תיכנס לשם.‬

1007
00:59:21,766 --> 00:59:25,728
‫אני שולחת מישהו שיעזור לך.‬
‫בבקשה, תשאיר הכול בדיוק כפי שמצאת אותו.‬

1008
00:59:25,812 --> 00:59:28,022
‫בסדר. בבקשה, תשלחי לכאן מישהו.‬

1009
00:59:28,106 --> 00:59:29,107
‫הם כבר יצאו לדרך.‬

1010
00:59:43,413 --> 00:59:47,959
‫היו סימנים כלשהם‬
‫שאשתך מתכוונת לעשות דבר כזה?‬

1011
00:59:48,668 --> 00:59:53,756
‫לא, אבל הבת שלי חולה, וזה מה שהתחיל הכול.‬

1012
00:59:54,549 --> 00:59:56,926
‫ההתמודדות עם המחלה הייתה נוראית.‬

1013
00:59:57,427 --> 01:00:00,096
‫זו עורכת הדין שלי. אפשר לענות?‬
‫-בטח.‬

1014
01:00:01,306 --> 01:00:03,766
‫היי, דברה.‬
‫-אלוהים!‬

1015
01:00:05,059 --> 01:00:08,521
‫אני כל כך מצטערת.‬
‫-דברה, אני כל כך מזועזע.‬

1016
01:00:10,523 --> 01:00:11,858
‫אני כל כך מצטערת.‬

1017
01:00:12,817 --> 01:00:15,737
‫אני מרגישה רע כל כך.‬
‫השופט היה כל כך קר לב.‬

1018
01:00:15,820 --> 01:00:17,405
‫אני יודע שזו הסיבה.‬

1019
01:00:17,488 --> 01:00:20,241
‫אני יודע שזה קרה כי הוא סירב לבקשה שלה.‬

1020
01:00:20,867 --> 01:00:22,076
‫זה הרג אותה.‬

1021
01:00:22,160 --> 01:00:24,871
‫היא דיברה רק על זה כל הדרך הביתה.‬

1022
01:00:27,498 --> 01:00:30,460
‫אני לא יודע איך אספר למיה אחר כך.‬

1023
01:00:32,503 --> 01:00:35,590
‫כי אני לא יכול לבוא אליה,‬
‫לספר לה ואז לעזוב.‬

1024
01:00:41,596 --> 01:00:42,513
‫בסדר.‬

1025
01:00:43,806 --> 01:00:45,933
‫תודה, דב. ביי.‬

1026
01:00:53,149 --> 01:00:58,279
‫אני זוכרת את שיחת הטלפון‬
‫שבה ג'ק אמר לי שאשתו שמה קץ לחייה.‬

1027
01:00:59,113 --> 01:01:00,865
‫הייתי הרוסה.‬

1028
01:01:00,948 --> 01:01:04,035
‫לא האמנתי שזה קרה.‬

1029
01:01:04,118 --> 01:01:07,246
‫- מאת: ביאטה קוולסקי‬
‫נושא: מכתב לשופט לי א' הייוורת' -‬

1030
01:01:08,039 --> 01:01:13,044
‫אבל אני חושבת שהמכתב‬
‫שביאטה השאירה לשופט הייוורת'‬

1031
01:01:13,127 --> 01:01:14,879
‫מבהיר היטב‬

1032
01:01:14,962 --> 01:01:18,216
‫שהיא רצתה שהבת שלה תשתחרר מבית החולים.‬

1033
01:01:20,093 --> 01:01:24,931
‫היא הייתה מודאגת מאוד מהטיפול שכופים עליה.‬

1034
01:01:25,848 --> 01:01:28,351
‫אני מקווה שתקבל אחריות‬
‫על ההידרדרות במצבה הגופני של בתי,‬

1035
01:01:28,434 --> 01:01:31,229
‫שתוביל להחמרת המחלה שלה‬
‫ולבסוף למוות איטי וכואב.‬

1036
01:01:31,312 --> 01:01:34,190
‫היא רצתה לוודא שהבת שלה תצא משם.‬

1037
01:01:35,483 --> 01:01:37,694
‫והיא לא ראתה שום מוצא אחר.‬

1038
01:01:40,196 --> 01:01:43,282
‫בבקשה תדאגו למיה‬
‫ותגידו לה כל יום כמה אני אוהבת אותה.‬

1039
01:01:43,366 --> 01:01:45,618
‫בבקשה תגידו לקייל שאני אוהבת אותו מאוד‬

1040
01:01:45,702 --> 01:01:49,539
‫ושאני מאחלת לו עתיד נהדר‬
‫כגבר טוב, חזק וקרוב לאל.‬

1041
01:01:49,622 --> 01:01:52,542
‫אני מצטערת, אבל איני יכולה לשאת עוד‬
‫את הכאב של הריחוק ממיה‬

1042
01:01:52,625 --> 01:01:54,085
‫ואת היחס אליי כאל פושעת.‬

1043
01:01:54,168 --> 01:01:56,087
‫איני יכולה לראות את הבת שלי סובלת מכאבים.‬

1044
01:01:56,170 --> 01:01:59,257
‫עברו שלושה חודשים מאז שמיה הייתה בבית!‬
‫אני אוהבת את כולכם. ביאטה.‬

1045
01:01:59,340 --> 01:02:01,551
‫- הדוא"ל של ביאטה למשפחתה‬
‫נמצא לאחר מותה -‬

1046
01:02:03,428 --> 01:02:07,014
‫רופא מספר אחת:‬
‫שמעתי שאימא של ילדת הקטמין התאבדה אתמול‬

1047
01:02:07,098 --> 01:02:08,891
‫לצערי, התחזית שלי הייתה נכונה.‬

1048
01:02:08,975 --> 01:02:11,269
‫רופא מספר שתיים:‬
‫אלוהים… זה נורא.‬

1049
01:02:11,352 --> 01:02:15,690
‫אני יודע שעשינו את הדבר הנכון,‬
‫אבל זה ממש מזעזע. אני מרגיש רע.‬

1050
01:02:15,773 --> 01:02:19,026
‫רופא מספר אחת:‬
‫הייתה לי עוד אימא שעשתה את אותו הדבר.‬

1051
01:02:19,110 --> 01:02:22,155
‫אין ספק שעשינו את הדבר הנכון עבור הילדה.‬

1052
01:03:01,736 --> 01:03:02,779
‫היי, אימא.‬

1053
01:03:03,404 --> 01:03:04,697
‫היי, מיה.‬

1054
01:03:05,448 --> 01:03:08,326
‫מה שלום קרן השמש שלי היום?‬

1055
01:03:12,663 --> 01:03:14,999
‫אני ממש מתגעגעת אלייך, אימא.‬

1056
01:03:15,625 --> 01:03:16,751
‫ואני אלייך.‬

1057
01:03:17,293 --> 01:03:19,378
‫אני מתגעגעת אלייך בכל שנייה ביום.‬

1058
01:03:22,548 --> 01:03:24,759
‫אני מתגעגעת לבילוי איתך‬
‫כשאת חוזרת מהעבודה.‬

1059
01:03:24,842 --> 01:03:26,803
‫לחיבוקים ולהתכרבלויות.‬

1060
01:03:26,886 --> 01:03:29,680
‫אני מתגעגעת לשחייה בבריכה איתך.‬

1061
01:03:30,723 --> 01:03:32,809
‫אני מתגעגעת להכול.‬

1062
01:03:33,976 --> 01:03:37,230
‫פשוט תעצמי עיניים ותעמידי פנים שאני איתך.‬

1063
01:03:39,315 --> 01:03:43,528
‫אני יודעת שזה לא אותו הדבר,‬
‫אבל תהיי חזקה ואל תאבדי תקווה.‬

1064
01:03:45,029 --> 01:03:48,449
‫כואב לי. אני רוצה לחזור הביתה.‬

1065
01:03:49,116 --> 01:03:51,619
‫אני אעשה הכול. אני מבטיחה לך.‬

1066
01:03:54,163 --> 01:03:56,165
‫זמן קצר לאחר מותה של ביאטה,‬

1067
01:03:56,916 --> 01:03:58,751
‫הרשו לי לקחת את מיה‬

1068
01:03:58,835 --> 01:04:01,587
‫לבדיקה אצל רופא מומחה ברוד איילנד.‬

1069
01:04:01,671 --> 01:04:03,256
‫ד"ר צ'ופרה.‬

1070
01:04:04,966 --> 01:04:06,968
‫הוא בדק אותה,‬

1071
01:04:07,510 --> 01:04:11,389
‫והבדיקה אישרה שהיא אכן סובלת מ-CRPS.‬

1072
01:04:13,182 --> 01:04:15,685
‫והוא שלח את הדוח שלו לבית המשפט.‬

1073
01:04:17,728 --> 01:04:22,108
‫זמן קצר לאחר מכן מיה שוחררה לחזקתי.‬

1074
01:04:24,610 --> 01:04:28,823
‫- כעבור 92 ימים במשמורת המדינה‬
‫13 בינואר 2017 -‬

1075
01:04:28,906 --> 01:04:32,869
‫מיה, אנחנו כל כך מתרגשים לראות אותך.‬
‫אנחנו אסירי תודה שחזרת הביתה.‬

1076
01:04:45,006 --> 01:04:47,258
‫את רוצה שנתפלל יחד?‬

1077
01:04:47,341 --> 01:04:48,259
‫כן.‬

1078
01:04:49,552 --> 01:04:53,431
‫אדוננו ישו, אני לוקחת את דמך הקדוש‬

1079
01:04:53,514 --> 01:04:56,893
‫וזורה אותו על מיה ועל המשפחה שלי.‬

1080
01:04:57,935 --> 01:05:00,229
‫אני מפקידה את המשפחה שלי בידיך.‬

1081
01:05:01,272 --> 01:05:05,234
‫בבקשה תשגיח על הכול, ובבקשה תדאג למיה.‬

1082
01:05:08,321 --> 01:05:09,238
‫אמן.‬

1083
01:05:14,994 --> 01:05:18,623
‫- כעבור ארבע שנים‬
‫15 בדצמבר 2020 -‬

1084
01:05:26,172 --> 01:05:28,132
‫אימא שלי הייתה טובת לב.‬

1085
01:05:29,634 --> 01:05:33,596
‫היא הייתה אכפתית, נאמנה, אינטליגנטית.‬

1086
01:05:40,645 --> 01:05:42,813
‫קשה לבחור שמות תואר,‬

1087
01:05:42,897 --> 01:05:45,483
‫כי, בכנות, כשאני חושבת על אימא שלי,‬

1088
01:05:46,150 --> 01:05:49,320
‫אני לא יכולה לתאר אותה בכמה מילים בודדות.‬

1089
01:06:04,627 --> 01:06:09,256
‫אחרי שהוחזקתי בשבי במשך שלושה חודשים,‬

1090
01:06:09,924 --> 01:06:13,302
‫סוף סוף אמרו לי‬
‫שאוכל לחזור לחיים נורמליים.‬

1091
01:06:13,386 --> 01:06:16,222
‫היה כל כך נהדר לשמוע את זה.‬

1092
01:06:16,764 --> 01:06:19,684
‫הרגשתי שכל התפילות שלי נענו,‬

1093
01:06:20,351 --> 01:06:23,104
‫שכל התפילות של המשפחה שלי נענו.‬

1094
01:06:27,483 --> 01:06:32,029
‫אבל איבדתי את אחד האנשים החשובים בחיי.‬

1095
01:06:32,780 --> 01:06:36,075
‫אפילו לא זכיתי להיפרד ממנה.‬

1096
01:06:45,751 --> 01:06:47,294
‫כן, זה היה הדבר הכי גרוע.‬

1097
01:06:55,052 --> 01:06:58,514
‫חשבתי בתמימותי שאוכל לראות אותה שוב,‬

1098
01:06:59,098 --> 01:07:02,518
‫גם אם זה ייקח שנה שלמה.‬

1099
01:07:03,060 --> 01:07:06,689
‫וכשאמרו לי שזה לעולם לא יקרה…‬

1100
01:07:15,114 --> 01:07:16,782
‫בואי נעשה הפסקה עכשיו, בסדר?‬

1101
01:07:20,286 --> 01:07:21,954
‫אני אביא לך מים, בסדר?‬

1102
01:07:26,542 --> 01:07:30,671
‫אחרי שמיה שוחררה מביה"ח ב-2017,‬

1103
01:07:31,380 --> 01:07:34,800
‫היינו צריכים לציית‬
‫להוראות מסוימות מבית המשפט.‬

1104
01:07:35,718 --> 01:07:38,763
‫נאסר עליה לקבל טיפול בקטמין,‬

1105
01:07:38,846 --> 01:07:40,598
‫אז נאלצנו להתקדם לאט.‬

1106
01:07:42,892 --> 01:07:46,562
‫אחרי יותר משנה של פיזיותרפיה,‬

1107
01:07:47,271 --> 01:07:51,067
‫היא עברה מכיסא גלגלים לקביים.‬

1108
01:07:52,068 --> 01:07:55,196
‫ואחרי שנה נוספת, היא הלכה ללא עזרים.‬

1109
01:07:56,739 --> 01:07:58,949
‫אבל היא עדיין סבלה מכאבים.‬

1110
01:07:59,992 --> 01:08:01,243
‫כאבים חזקים.‬

1111
01:08:05,790 --> 01:08:07,875
‫והמחלה עלולה להתפרץ שוב בכל רגע.‬

1112
01:08:16,634 --> 01:08:19,804
‫אז מיה יכולה ללכת עכשיו.‬

1113
01:08:20,721 --> 01:08:22,306
‫כן, מיה יכולה ללכת עכשיו.‬

1114
01:08:22,389 --> 01:08:25,726
‫עדיין יש לה כמה ליקויים בגפיים התחתונות.‬

1115
01:08:25,810 --> 01:08:27,103
‫תעמדי. כל הכבוד.‬

1116
01:08:27,186 --> 01:08:29,480
‫היא התקדמה בצורה מרשימה מאוד,‬

1117
01:08:29,563 --> 01:08:31,816
‫אבל יש לה CRPS,‬

1118
01:08:31,899 --> 01:08:34,527
‫והיא תצטרך להמשיך לחיות עם האבחנה הזאת.‬

1119
01:08:38,697 --> 01:08:41,033
‫אנחנו מנסים לעשות כל מה שאפשר.‬

1120
01:08:44,245 --> 01:08:46,580
‫אבל החיים של הילדים השתנו לנצח.‬

1121
01:08:50,793 --> 01:08:56,006
‫קשה מאוד להבין מה עבר בראש של ביאטה.‬

1122
01:08:57,758 --> 01:09:00,970
‫למה היא חשבה שזו הדרך היחידה‬
‫להוציא את הבת שלה מביה"ח.‬

1123
01:09:03,681 --> 01:09:05,391
‫אני מתגעגע אליה מאוד.‬

1124
01:09:06,267 --> 01:09:07,184
‫אבל…‬

1125
01:09:07,977 --> 01:09:10,437
‫יש בי כעס מדי פעם.‬

1126
01:09:13,107 --> 01:09:16,652
‫קשה מאוד למלא את שני התפקידים.‬

1127
01:09:17,945 --> 01:09:23,159
‫ולא משנה כמה אנסה,‬
‫לעולם לא אוכל להחליף את אימא שלהם.‬

1128
01:09:26,537 --> 01:09:29,373
‫משהו טוב חייב לצאת מכל הכאב הזה.‬

1129
01:09:39,091 --> 01:09:41,927
‫אני עיתונאית כבר יותר מחמש שנים,‬

1130
01:09:42,011 --> 01:09:44,972
‫ומן הסתם, לא מגיעים לאמת‬

1131
01:09:45,055 --> 01:09:49,101
‫אם מקבלים את הדברים כפשוטם‬
‫ולא חוקרים ושואלים שאלות.‬

1132
01:09:50,269 --> 01:09:53,147
‫וזה נראה כמו נושא שצריך לחקור.‬

1133
01:09:53,856 --> 01:09:58,277
‫ב -2019 סיקרתי‬
‫את השירות להגנת הילד בסרסוטה‬

1134
01:09:58,360 --> 01:10:01,071
‫ונתקלתי בתיק של משפחת קוולסקי.‬

1135
01:10:02,031 --> 01:10:05,784
‫זה היה כל כך טרגי, כל כך מורכב.‬

1136
01:10:05,868 --> 01:10:09,371
‫וכשגיליתי שביאטה קוולסקי שמה קץ לחייה,‬

1137
01:10:09,455 --> 01:10:10,789
‫הזדעזעתי עמוקות.‬

1138
01:10:11,874 --> 01:10:15,794
‫ידעתי שאני חייבת לכתוב על המקרה הזה‬
‫וידעתי שאני חייבת לדייק בפרטים.‬

1139
01:10:16,337 --> 01:10:17,796
‫אז התחלתי לחקור.‬

1140
01:10:18,714 --> 01:10:21,842
‫במסגרת החקירה שלי‬
‫ראיינתי את בני משפחת קוולסקי.‬

1141
01:10:22,426 --> 01:10:26,263
‫ראיינתי גם את ד"ר סאלי סמית בטלפון‬
‫כדי לשמוע את הצד שלה בסיפור,‬

1142
01:10:26,764 --> 01:10:31,060
‫וד"ר סמית התעקשה בתקיפות‬
‫שהיא לא עשתה שום דבר רע.‬

1143
01:10:31,894 --> 01:10:34,772
‫אבל גיליתי שחוות הדעת של ד"ר סמית‬

1144
01:10:34,855 --> 01:10:38,150
‫הייתה מנוגדת לחוות דעתם‬
‫של הרבה רופאים אחרים, ובהם הרופאים של מיה,‬

1145
01:10:38,234 --> 01:10:40,611
‫ד"ר קירקפטריק וד"ר האנה.‬

1146
01:10:41,445 --> 01:10:46,283
‫בינואר 2019 פרסמתי את הכתבה שלי‬
‫על משפחת קוולסקי,‬

1147
01:10:47,743 --> 01:10:50,621
‫והנחתי שעכשיו אעבור לדבר הבא.‬

1148
01:10:51,956 --> 01:10:56,252
‫אבל אז התחלתי לקבל שיחות טלפון,‬
‫התחלתי לקבל הודעות דוא"ל,‬

1149
01:10:56,335 --> 01:11:00,214
‫והבנתי שזה הרבה יותר גדול‬
‫מהסיפור האישי של משפחת קוולסקי.‬

1150
01:11:01,048 --> 01:11:02,341
‫מצלמים. "בבקשה תדאגו למיה"…‬

1151
01:11:02,424 --> 01:11:04,677
‫ריאיון עם אשלי, טייק שני.‬
‫-"בבקשה תדאגו למיה"…‬

1152
01:11:04,760 --> 01:11:06,470
‫ויוויאנה, טייק ראשון.‬

1153
01:11:06,553 --> 01:11:10,349
‫כשקראתי את הכתבה ב"סרסוטה הרלד טריביון",‬

1154
01:11:10,432 --> 01:11:13,769
‫הבנתי שזה הרבה יותר גדול משחשבנו.‬

1155
01:11:13,852 --> 01:11:14,687
‫ביי.‬

1156
01:11:14,770 --> 01:11:17,773
‫ההבנה שיש כל כך הרבה‬
‫אנשים אחרים שעוברים את זה…‬

1157
01:11:17,856 --> 01:11:20,734
‫לא האמנתי. פשוט לא האמנתי.‬

1158
01:11:21,235 --> 01:11:24,780
‫יש לו התקף.‬
‫העיניים שלו מתגלגלות לאחור. הוא רועד.‬

1159
01:11:24,863 --> 01:11:27,241
‫הוא לא נושם. בקושי יש לו דופק.‬

1160
01:11:27,324 --> 01:11:29,034
‫היא התחילה להקיא.‬

1161
01:11:29,118 --> 01:11:31,537
‫ואז הופיעו לה חבלות קטנות בעור.‬

1162
01:11:31,620 --> 01:11:33,914
‫הבהלתי אותה לבית החולים.‬

1163
01:11:33,998 --> 01:11:35,249
‫הזעקנו אמבולנס.‬
‫-אמבולנס.‬

1164
01:11:35,332 --> 01:11:37,876
‫הזעקנו מייד אמבולנס.‬
‫עשינו מה שמלמדים אותך לעשות.‬

1165
01:11:39,378 --> 01:11:43,799
‫אני יושבת ליד השולחן שלי‬
‫ומתחילה לשמוע מעוד ועוד משפחות.‬

1166
01:11:44,383 --> 01:11:48,137
‫אנשים שהלכו לרופא‬
‫כי הילד שלהם היה צריך עזרה,‬

1167
01:11:48,220 --> 01:11:50,639
‫ואז הפכו לקורבנות של המערכת.‬

1168
01:11:50,723 --> 01:11:54,184
‫הם מוצאים צלעות שבורות.‬
‫הם מוצאים דימום מוחי.‬

1169
01:11:54,268 --> 01:11:56,687
‫הם מצאו דימום מוחי ישן וחדש.‬

1170
01:11:56,770 --> 01:12:00,232
‫ואמרתי, "מה זאת אומרת?‬
‫כלומר, זה מה שיש לה.‬

1171
01:12:00,316 --> 01:12:02,318
‫"הבאתי אותה הנה בגלל החבלות."‬

1172
01:12:02,401 --> 01:12:04,862
‫ואז פגשתי את סאלי סמית.‬

1173
01:12:05,612 --> 01:12:07,531
‫הם נסערים. הם נואשים.‬

1174
01:12:08,032 --> 01:12:10,117
‫ולכולם היה דבר אחד במשותף:‬

1175
01:12:10,200 --> 01:12:13,245
‫ד"ר סאלי סמית‬
‫ובית החולים לילדים ג'ונס הופקינס.‬

1176
01:12:13,329 --> 01:12:15,748
‫היא ראתה אותנו פחות מעשר דקות,‬

1177
01:12:15,831 --> 01:12:19,501
‫ואז בעלי נעצר על התעללות חמורה בילדים.‬

1178
01:12:20,210 --> 01:12:24,298
‫נעצרנו ונשלחנו לכלא,‬
‫והילדים שלי הועברו למערכת האומנה.‬

1179
01:12:24,381 --> 01:12:29,136
‫המשפחות האלה הגיעו לבית החולים‬
‫במטרה לעזור לילד או לילדה שלהם,‬

1180
01:12:29,219 --> 01:12:31,055
‫וחלק מהאנשים האלה יצאו באזיקים.‬

1181
01:12:31,847 --> 01:12:36,352
‫הייתי אחראית באופן כמעט בלבדי‬
‫להערכות מצב הילדים שאושפזו‬

1182
01:12:36,435 --> 01:12:39,897
‫בבית חולים לילדים ג'ונס הופקינס‬
‫ב-30 השנים האחרונות.‬

1183
01:12:39,980 --> 01:12:44,151
‫אני מאוד מיושבת בדעתי,‬
‫ובאופן כללי אכפתית וטובת לב,‬

1184
01:12:44,234 --> 01:12:48,739
‫ואני לא שמה לי למטרה להרוס משפחות.‬

1185
01:12:49,948 --> 01:12:51,408
‫בבית החולים…‬

1186
01:12:52,868 --> 01:12:55,704
‫האופן שבו דיברו על אימא שלי…‬

1187
01:12:56,747 --> 01:12:58,374
‫זה היה די דפוק.‬

1188
01:12:59,249 --> 01:13:02,544
‫רופאה: לעדכונך, הצלחנו להעביר אותה‬
‫לחדר הווידאו אתמול בלילה.‬

1189
01:13:02,628 --> 01:13:04,755
‫היא יושבת במיטה עם מחשב נייד על הברכיים.‬

1190
01:13:04,838 --> 01:13:07,716
‫סאלי סמית:‬
‫ייתכן שנצטרך לפקח על הפעילות שלה ברשת.‬

1191
01:13:07,800 --> 01:13:09,510
‫אני לא סומכת על אימא שלה…‬

1192
01:13:09,593 --> 01:13:13,806
‫הם ניסו לשכנע אותי‬
‫שאימא שלי עושה לי דברים.‬

1193
01:13:15,349 --> 01:13:18,352
‫שהיא ממציאה את המחלה שלי.‬

1194
01:13:20,729 --> 01:13:22,398
‫זה קשקוש מוחלט.‬

1195
01:13:23,607 --> 01:13:25,025
‫אני מבינה את זה עכשיו.‬

1196
01:13:27,319 --> 01:13:31,448
‫בהתחלה בהחלט הייתי מבולבלת,‬

1197
01:13:31,532 --> 01:13:34,743
‫והבלבול הזה הפך לכעס.‬

1198
01:13:37,287 --> 01:13:40,457
‫הייתי הלכה למעשה אסירה בבית החולים,‬

1199
01:13:41,166 --> 01:13:44,128
‫רחוקה מהמשפחה שלי,‬
‫מהחברים שלי, מבית הספר שלי,‬

1200
01:13:45,504 --> 01:13:48,090
‫ומהאנשים שאהבתי.‬

1201
01:13:55,597 --> 01:13:57,224
‫זה היה מתסכל מאוד.‬

1202
01:13:59,309 --> 01:14:00,727
‫אבל שמרתי הכול בפנים.‬

1203
01:14:01,895 --> 01:14:07,067
‫כי שני ההורים שלי‬
‫חינכו אותי לנהוג תמיד באדיבות ובכבוד,‬

1204
01:14:07,151 --> 01:14:08,360
‫וזה מה שעשיתי.‬

1205
01:14:12,573 --> 01:14:13,407
‫את יודעת מה?‬

1206
01:14:15,284 --> 01:14:16,452
‫ניסינו לשתף פעולה.‬

1207
01:14:18,287 --> 01:14:21,248
‫אבל כדי שמשהו ישתנה, אי אפשר להמשיך לשתוק.‬

1208
01:14:22,458 --> 01:14:26,420
‫ומחובתנו לוודא שהרופאים בג'ונס הופקינס‬
‫יישאו באחריות למעשיהם.‬

1209
01:14:28,714 --> 01:14:31,633
‫אנחנו רוצים צדק לאימא.‬

1210
01:14:33,677 --> 01:14:36,889
‫אני רוצה שתדעי שאני מקליטה את השיחה הזאת.‬

1211
01:14:36,972 --> 01:14:38,348
‫זה בסדר מבחינתך?‬

1212
01:14:39,224 --> 01:14:40,142
‫זה בסדר.‬

1213
01:14:40,225 --> 01:14:44,021
‫יש בדיקה שהיו אמורים לבצע,‬

1214
01:14:44,104 --> 01:14:46,440
‫ורציתי לדעת אם זה קרה.‬

1215
01:14:46,523 --> 01:14:48,859
‫כן, אני לא רואה הנחיה לביצוע בדיקה.‬

1216
01:14:48,942 --> 01:14:51,695
‫בסדר. הראשונה הייתה נומנדה,‬

1217
01:14:51,778 --> 01:14:53,322
‫והשנייה הייתה…‬

1218
01:14:53,405 --> 01:14:58,243
‫אני יודעת שהוא השאיר לך הודעה,‬
‫ואחר כך הוא שלח לך אימייל.‬

1219
01:14:58,327 --> 01:15:01,330
‫בסדר. ביאטה…‬
‫-השופט הרשה לה לקבל מכשיר טלפון.‬

1220
01:15:01,413 --> 01:15:04,374
‫זה בצו בית המשפט.‬
‫-ביאטה, בבקשה תפסיקי להקליט אותי.‬

1221
01:15:05,834 --> 01:15:08,629
‫ביאטה הייתה אחות, לא עורכת דין.‬

1222
01:15:09,379 --> 01:15:12,799
‫אבל איכשהו היא ידעה מה בית החולים עושה.‬

1223
01:15:13,717 --> 01:15:15,677
‫היא תיעדה הכול.‬

1224
01:15:16,428 --> 01:15:19,515
‫כל אימייל, כל מסמך, כל שיחת טלפון.‬

1225
01:15:20,349 --> 01:15:23,393
‫והתיעוד המקיף הזה‬
‫הוא הסיבה שאנחנו יכולים לתבוע.‬

1226
01:15:24,353 --> 01:15:27,147
‫כי כשהצד השני בא ומשקר,‬

1227
01:15:27,231 --> 01:15:29,149
‫לנו יש את האמת.‬

1228
01:15:30,817 --> 01:15:34,696
‫כששמעתי את שיחות הטלפון,‬
‫הבנתי אותה, כי גם אני אימא.‬

1229
01:15:35,364 --> 01:15:38,325
‫הבנתי את התסכול של ביאטה.‬

1230
01:15:39,284 --> 01:15:40,702
‫זה היה כמו סיר לחץ.‬

1231
01:15:40,786 --> 01:15:43,497
‫יכולתי להרגיש את הלחץ הולך ומצטבר.‬

1232
01:15:44,581 --> 01:15:47,292
‫עורכי דין‬
‫אמורים לא להניח לרגשות להשפיע עליהם,‬

1233
01:15:48,043 --> 01:15:49,169
‫אבל זה בלתי נמנע.‬

1234
01:15:49,711 --> 01:15:52,714
‫את חושבת על הילדה שלך,‬

1235
01:15:53,298 --> 01:15:56,635
‫ומדמיינת שהיא סובלת‬
‫ממחלה שמסבה לה כאב אדיר,‬

1236
01:15:56,718 --> 01:15:59,513
‫ואז את מוצאת רופאים שאומרים לך שיש תקווה.‬

1237
01:16:00,847 --> 01:16:03,350
‫התקווה הזאת נלקחה ממנה בן רגע.‬

1238
01:16:04,101 --> 01:16:05,477
‫רוב המשפחות מוותרות.‬

1239
01:16:06,770 --> 01:16:07,688
‫לא כי הן רוצות,‬

1240
01:16:07,771 --> 01:16:13,402
‫אלא כי הן נלחמות בתאגיד ענק‬
‫וברשויות המדינה.‬

1241
01:16:14,778 --> 01:16:20,075
‫לרוב ההורים אין היכולת, הכסף,‬
‫החוסן הנפשי או הייצוג המשפטי‬

1242
01:16:20,158 --> 01:16:23,370
‫הדרושים כדי להשיב מלחמה,‬
‫אז הם מסכימים להוכחת מסוגלות הורית.‬

1243
01:16:23,453 --> 01:16:29,710
‫עורך הדין שלי אמר שיהיה הכי קל והכי מהיר‬
‫להסכים להוכחת מסוגלות הורית.‬

1244
01:16:30,919 --> 01:16:37,509
‫כשהורה מסכים להוכחת מסוגלות הורית,‬
‫הוא בוחר למלא את כל הדרישות של המדינה.‬

1245
01:16:38,719 --> 01:16:42,014
‫רשימת תנאים שעליו לעמוד בהם‬
‫כדי לקבל בחזרה את הילד שלו.‬

1246
01:16:42,848 --> 01:16:43,849
‫- הערכת שליטה בכעסים -‬

1247
01:16:43,932 --> 01:16:45,475
‫- ייעוץ זוגי -‬

1248
01:16:45,559 --> 01:16:48,854
‫קל יותר למלא את התנאים‬
‫של הוכחת המסוגלות ההורית‬

1249
01:16:48,937 --> 01:16:50,063
‫גם אם אתה חף מפשע.‬

1250
01:16:50,147 --> 01:16:53,483
‫עם זאת, כשאתה מסכים להוכחת מסוגלות הורית,‬

1251
01:16:53,567 --> 01:16:56,069
‫אתה משחרר את בית החולים מאחריות.‬

1252
01:16:57,279 --> 01:16:59,781
‫אבל משפחת קוולסקי‬
‫לא הסכימה להוכחת מסוגלות הורית.‬

1253
01:16:59,865 --> 01:17:01,742
‫ביאטה לא התכוונה לעשות את זה.‬

1254
01:17:01,825 --> 01:17:05,704
‫היא ידעה שהיא צודקת, והיא התכוונה להילחם.‬

1255
01:17:05,787 --> 01:17:08,165
‫אני לא יודעת אם הם עשו את זה‬
‫במחשבה על העתיד,‬

1256
01:17:08,248 --> 01:17:10,626
‫אבל אני יודעת‬
‫שזה הבדיל אותם ממשפחות אחרות.‬

1257
01:17:10,709 --> 01:17:14,338
‫אילולא היא הייתה אגרסיבית כל כך,‬
‫לא היינו יכולים לתבוע.‬

1258
01:17:14,921 --> 01:17:16,965
‫אז אנחנו תובעים את בית החולים,‬

1259
01:17:17,049 --> 01:17:19,926
‫את ד"ר סאלי סמית ואת סאנקוסט‬

1260
01:17:20,010 --> 01:17:23,347
‫בגין "גרימת מצוקה רגשית".‬

1261
01:17:23,430 --> 01:17:26,266
‫כלומר, הם ידעו שהפעולות שלהם‬

1262
01:17:26,350 --> 01:17:29,311
‫עלולות לגרום לה לפגוע בעצמה.‬

1263
01:17:30,937 --> 01:17:33,565
‫אז מן הראוי להטיל עליהם‬
‫תשלום פיצויים עונשיים‬

1264
01:17:33,649 --> 01:17:37,277
‫כדי להעניש אותם על ההתנהגות הפסולה שלהם.‬

1265
01:17:41,406 --> 01:17:45,118
‫הנערה הזאת, מיה, מעניקה לכולנו תקווה‬

1266
01:17:45,786 --> 01:17:49,206
‫שנצליח לנצח את סאלי סמית, להביס את המערכת.‬

1267
01:17:50,499 --> 01:17:52,334
‫הם רוצים להשמיע את קולם.‬

1268
01:17:52,417 --> 01:17:54,586
‫הם רוצים לספר את הסיפור שלהם,‬

1269
01:17:55,128 --> 01:18:00,967
‫והם רוצים שבית החולים‬
‫וד"ר סאלי סמית ישמעו אותם.‬

1270
01:18:02,260 --> 01:18:04,888
‫אני רוצה שאנשים יראו שלא שיקרתי,‬

1271
01:18:04,971 --> 01:18:10,477
‫ושגם המשפחות האחרות שנמצאות במצב דומה‬
‫לא משקרות.‬

1272
01:18:11,978 --> 01:18:13,355
‫יש לי CRPS.‬

1273
01:18:13,855 --> 01:18:15,774
‫אימא שלי לא גרמה לי לחלות.‬

1274
01:18:17,192 --> 01:18:19,695
‫הלוואי שאנשים יאמינו לי.‬

1275
01:18:21,863 --> 01:18:25,158
‫גברת קוולסקי, אנא הרימי את יד ימין.‬

1276
01:18:25,242 --> 01:18:27,828
‫האם את נשבעת שהעדות שאת עומדת למסור‬

1277
01:18:27,911 --> 01:18:31,331
‫היא האמת, האמת כולה, ורק האמת?‬

1278
01:18:31,415 --> 01:18:32,249
‫כן.‬

1279
01:18:32,332 --> 01:18:33,542
‫העדות נרשמת בפרוטוקול.‬

1280
01:18:33,625 --> 01:18:37,379
‫השעה היא 09:57,‬
‫והתאריך הוא 28 באוגוסט 2020.‬

1281
01:18:37,462 --> 01:18:41,425
‫כעת נשמע את עדותו של קייל קוולסקי.‬
‫העדות נרשמת בפרוטוקול.‬

1282
01:18:41,508 --> 01:18:45,178
‫התאריך הוא 15 באוקטובר 2021,‬
‫והשעה היא 09:01.‬

1283
01:18:45,262 --> 01:18:51,101
‫עברו חמש שנים מאז שהחלטנו‬
‫להגיש תביעה נגד ג'ונס הופקינס.‬

1284
01:18:53,478 --> 01:18:57,023
‫אנחנו לא ישנים בלילה.‬
‫אנחנו חושבים על זה כל הזמן.‬

1285
01:18:57,107 --> 01:18:59,568
‫השעה היא 14:41. רישום הפרוטוקול נעצר.‬

1286
01:19:00,485 --> 01:19:02,154
‫זה ממש אכזרי.‬

1287
01:19:02,237 --> 01:19:06,450
‫ניסיתם לקבל חוות דעת שנייה‬
‫של רופא המוסמך לבצע הליך תרדמת קטמין?‬

1288
01:19:06,533 --> 01:19:08,243
‫אני לא יודע.‬

1289
01:19:08,326 --> 01:19:11,788
‫לצערי,‬
‫האישה שיודעת את התשובה לשאלה הזאת מתה.‬

1290
01:19:12,789 --> 01:19:15,167
‫אתה מתכוון לאשתך המנוחה, ביאטה קוולסקי?‬

1291
01:19:15,250 --> 01:19:16,084
‫נכון.‬

1292
01:19:16,877 --> 01:19:20,464
‫בפסקה שש בתצהיר שלך כתבת, ואני מצטט,‬

1293
01:19:20,547 --> 01:19:23,133
‫"אני מסרבת ללכת לרופאים או לבתי חולים".‬

1294
01:19:23,216 --> 01:19:25,177
‫את רואה את זה?‬
‫-כן.‬

1295
01:19:25,260 --> 01:19:28,346
‫למה את מסרבת ללכת לרופאים או לבתי חולים?‬

1296
01:19:29,431 --> 01:19:32,225
‫אני מרגישה שזה מובן מאליו.‬

1297
01:19:32,309 --> 01:19:34,519
‫בפעם האחרונה שהייתי בבית חולים,‬

1298
01:19:34,603 --> 01:19:37,439
‫הוחזקתי ב"שבי רפואי" במשך שלושה חודשים.‬

1299
01:19:38,732 --> 01:19:40,192
‫אני לא יכולה ללכת לרופאים.‬

1300
01:19:40,275 --> 01:19:44,070
‫אני שונאת ללכת לרופאים.‬
‫אני שונאת ללכת לבתי חולים.‬

1301
01:19:45,030 --> 01:19:45,906
‫בסדר.‬

1302
01:19:45,989 --> 01:19:50,619
‫בפעם הבאה שתגבו עדות מהבת שלי,‬
‫תוכלו להשתמש בטקטיקה אחרת?‬

1303
01:19:51,286 --> 01:19:54,748
‫זה קשה לה, ואתם חייבים להיזהר.‬

1304
01:19:56,249 --> 01:19:58,168
‫בייחוד כשמדובר בנערה צעירה.‬

1305
01:19:58,835 --> 01:20:03,340
‫אני זוכרת ששמעתי את האחיות מדברות עליי.‬

1306
01:20:06,551 --> 01:20:10,847
‫"היא שקרנית. אל תאמינו לשום דבר‬
‫שהיא אומרת. אין לה כאבים."‬

1307
01:20:10,931 --> 01:20:12,432
‫זה מה שאמרו עליי.‬

1308
01:20:12,516 --> 01:20:14,601
‫זה מה שאמרו לאנשים!‬

1309
01:20:14,684 --> 01:20:18,188
‫אין לכם מושג כמה טראומטי זה היה בשבילי.‬

1310
01:20:18,271 --> 01:20:22,108
‫אתם מעיזים לשאול אותי‬
‫למה אני מפחדת מבתי חולים?‬

1311
01:20:22,651 --> 01:20:25,779
‫השתגעתם?‬

1312
01:20:26,655 --> 01:20:30,200
‫אימא שלי מתה, ולעולם לא אראה אותה שוב!‬

1313
01:20:30,700 --> 01:20:31,701
‫לעולם לא!‬

1314
01:20:33,912 --> 01:20:39,709
‫אני הולכת לבית הספר ושומעת בנות אחרות‬
‫מדברות על קניות עם אימא שלהן,‬

1315
01:20:40,210 --> 01:20:42,879
‫על כל הדברים הקטנים שהן עושות יחד.‬

1316
01:20:43,797 --> 01:20:48,260
‫אתם יודעים כמה קשה לי לשבת ולהקשיב לזה?‬

1317
01:20:48,969 --> 01:20:50,554
‫אתם רציניים?‬

1318
01:20:51,721 --> 01:20:53,765
‫עשיתם לי טראומה!‬

1319
01:20:57,227 --> 01:20:59,479
‫את צריכה לצאת להפסקה, מיה?‬
‫-כן.‬

1320
01:20:59,980 --> 01:21:01,815
‫בסדר. נעצור את רישום הפרוטוקול.‬

1321
01:21:05,861 --> 01:21:11,533
‫- משרד עורכי הדין של משפחת קוולסקי‬
‫אפריל 2022 -‬

1322
01:21:20,792 --> 01:21:24,462
‫אנחנו בשלבים האחרונות של ההכנות למשפט.‬

1323
01:21:25,380 --> 01:21:29,301
‫אז אנשים עובדים עד מאוחר,‬
‫עוברים על מסמכים.‬

1324
01:21:29,384 --> 01:21:32,554
‫אנחנו מגישים בקשות של הרגע האחרון.‬
‫אנחנו מטיסים עדים מומחים.‬

1325
01:21:32,637 --> 01:21:35,849
‫כולם הגיעו לד"ר האנה‬
‫כדי לקבל טיפול בקטמין?‬

1326
01:21:36,474 --> 01:21:39,019
‫ולאחרונה התחלנו לבדוק‬

1327
01:21:39,102 --> 01:21:44,566
‫את הקודים שהופיעו בדרישות התשלום‬
‫של ג'ונס הופקינס לחברות הביטוח,‬

1328
01:21:45,358 --> 01:21:50,906
‫וגילינו שהם הוציאו דרישת תשלום‬
‫על שלושה חודשי טיפול ב-CRPS.‬

1329
01:21:51,531 --> 01:21:57,537
‫המחלה הספציפית שסאלי סמית טענה בבית המשפט‬

1330
01:21:57,621 --> 01:22:01,124
‫שמיה לא סובלת ממנה,‬
‫אלא הייתה המצאה של ההורים.‬

1331
01:22:03,001 --> 01:22:05,170
‫אז לדעתי הצד השני יתקשה במשפט.‬

1332
01:22:05,253 --> 01:22:09,007
‫לדעתי זו הסיבה שהם נלחמים בכל הכוח‬

1333
01:22:09,090 --> 01:22:11,009
‫לדחות את בחירת המושבעים.‬

1334
01:22:12,886 --> 01:22:17,223
‫ובדיוק גילינו שבית החולים שכר שופט לשעבר‬

1335
01:22:17,307 --> 01:22:21,102
‫מביהמ"ש לערעורים שדן בפסיקות‬
‫של בית המשפט שבו תתנהל התביעה שלנו,‬

1336
01:22:21,853 --> 01:22:26,358
‫אז לג'ונס הופקינס יהיה צוות הגנה חזק מאוד.‬

1337
01:22:30,528 --> 01:22:32,572
‫בארבעה באפריל נבחר חבר מושבעים,‬

1338
01:22:33,949 --> 01:22:35,367
‫ואז המשפט יתחיל.‬

1339
01:22:37,619 --> 01:22:41,790
‫- שלושה ימים לפני בחירת המושבעים‬
‫אחד באפריל 2022 -‬

1340
01:22:41,873 --> 01:22:42,832
‫היי, מיה.‬

1341
01:22:43,416 --> 01:22:44,417
‫איפה קייל?‬

1342
01:22:45,418 --> 01:22:46,795
‫הנה הוא.‬
‫-שלום.‬

1343
01:22:46,878 --> 01:22:48,296
‫מה שלומך?‬
‫-טוב.‬

1344
01:22:50,548 --> 01:22:53,218
‫אז אתמול בבוקר‬

1345
01:22:53,301 --> 01:22:56,388
‫קיבלנו הודעה על פתיחת המשפט.‬

1346
01:22:57,389 --> 01:22:58,932
‫ושמחנו מאוד.‬

1347
01:22:59,516 --> 01:23:01,726
‫אבל בשעה 13:30‬

1348
01:23:01,810 --> 01:23:05,397
‫קיבלנו הודעה מביהמ"ש לערעורים‬

1349
01:23:05,480 --> 01:23:06,898
‫על הקפאת פתיחת המשפט.‬

1350
01:23:08,233 --> 01:23:09,401
‫אז…‬

1351
01:23:10,485 --> 01:23:12,654
‫המשפט לא ייפתח ביום שני.‬

1352
01:23:17,200 --> 01:23:19,119
‫את תהיי בסדר, מיה?‬

1353
01:23:20,662 --> 01:23:22,455
‫אני מניחה.‬
‫-אנחנו ננצח אותם.‬

1354
01:23:22,956 --> 01:23:24,374
‫אבל…‬
‫-אנחנו ננצח אותם.‬

1355
01:23:24,457 --> 01:23:26,876
‫זה רק ייקח עוד קצת זמן.‬

1356
01:23:27,502 --> 01:23:30,547
‫כמה שנים כבר אומרים לנו את זה?‬
‫-מיה, תקשיבי.‬

1357
01:23:30,630 --> 01:23:35,093
‫אני יודע בוודאות שאין להם סיכוי במשפט,‬

1358
01:23:35,719 --> 01:23:40,015
‫כי הם נלחמים בכל הכוח‬
‫להרחיק אותנו מבית המשפט.‬

1359
01:23:40,932 --> 01:23:43,184
‫הדבר האחרון בעולם שהם רוצים‬

1360
01:23:43,268 --> 01:23:48,064
‫זה לראות את שלושת בני משפחת קוולסקי‬
‫מספרים את סיפורם בדוכן העדים.‬

1361
01:23:49,232 --> 01:23:53,028
‫אם נתמיד, ננצח.‬

1362
01:24:12,255 --> 01:24:15,425
‫אחרי ארבע שנים‬
‫של ציפייה להשמיע את קולם בבית המשפט‬

1363
01:24:15,508 --> 01:24:17,802
‫ביהמ"ש לערעורים דחה את פתיחת המשפט‬

1364
01:24:17,886 --> 01:24:20,889
‫עד להחלטה בבקשה‬
‫לכלול בתביעה דרישה לפיצויים עונשיים.‬

1365
01:24:23,683 --> 01:24:25,935
‫הם מפחדים שנעיד בבית המשפט.‬

1366
01:24:26,436 --> 01:24:28,521
‫הם עושים כל מה שאפשר‬

1367
01:24:28,605 --> 01:24:30,940
‫כדי להרחיק אותנו מדוכן העדים‬
‫ולדחות את המשפט.‬

1368
01:24:32,942 --> 01:24:35,987
‫אני פשוט לא רוצה שהמשפחה שלנו תרגיש מובסת.‬

1369
01:24:37,113 --> 01:24:38,323
‫האובדן של אימא שלי,‬

1370
01:24:39,074 --> 01:24:42,494
‫הלחץ האדיר שאבא שלי היה נתון בו,‬

1371
01:24:43,036 --> 01:24:47,582
‫בהתחלה כשגידל אותנו בכוחות עצמו,‬
‫ואז בכל התהליך הזה.‬

1372
01:24:50,460 --> 01:24:54,714
‫אני פשוט לא רוצה שהידיעה הזאת‬
‫תלווה אותנו בשארית חיינו.‬

1373
01:24:55,590 --> 01:24:56,800
‫איזו ידיעה?‬

1374
01:24:57,967 --> 01:24:59,177
‫שהפסדנו.‬

1375
01:25:02,555 --> 01:25:08,728
‫אפילו כשהאישומים בוטלו או נפסלו,‬
‫הנזק כבר נעשה.‬

1376
01:25:10,188 --> 01:25:11,898
‫הילדים עברו טראומה,‬

1377
01:25:12,398 --> 01:25:15,652
‫המוניטין של ההורים נהרס.‬

1378
01:25:16,611 --> 01:25:19,989
‫למרות שהאישומים נגדי בוטלו‬
‫ונקבע כי אני חפה מפשע,‬

1379
01:25:20,073 --> 01:25:23,910
‫אנשים שלחו לי הודעות‬
‫ואמרו לי שאני צריכה להתאבד,‬

1380
01:25:23,993 --> 01:25:28,248
‫שלילדים שלי מגיע להיות במשפחת אומנה‬
‫ושהם מקווים שהם לעולם לא יחזרו אליי.‬

1381
01:25:30,458 --> 01:25:34,003
‫ניסו לסכסך ביני ובין אבא שלה.‬

1382
01:25:34,504 --> 01:25:38,007
‫רצו שנתווכח. רצו שנאשים זה את זה.‬

1383
01:25:38,591 --> 01:25:40,426
‫איבדתי הרבה חברים.‬

1384
01:25:40,510 --> 01:25:43,388
‫איבדתי את הבית שלי, את העבודה שלי.‬

1385
01:25:43,972 --> 01:25:45,056
‫את הבת שלי.‬

1386
01:25:45,140 --> 01:25:50,436
‫אני משתדלת לא לחשוב על זה,‬
‫כי היא בבית עכשיו ו…‬

1387
01:25:53,523 --> 01:25:54,399
‫סליחה.‬

1388
01:25:56,568 --> 01:26:01,281
‫אף אחד לא מחזיר לך את הכסף‬
‫שהוצאת על עורכי דין ועל מומחים.‬

1389
01:26:02,073 --> 01:26:03,116
‫אתה שוקע בחובות.‬

1390
01:26:03,199 --> 01:26:06,161
‫כמעט נאלצנו להכריז על פשיטת רגל.‬
‫זה פשוט מטורף.‬

1391
01:26:08,079 --> 01:26:13,585
‫הייתי יותר מ-300 ימים בכלא‬
‫עד שהאישומים נגדי סוף סוף בוטלו.‬

1392
01:26:15,461 --> 01:26:17,547
‫הם הרסו לי את החיים.‬

1393
01:26:19,424 --> 01:26:23,970
‫מפחיד מאוד לדעת‬

1394
01:26:24,053 --> 01:26:27,182
‫שלמילים של אדם אחד‬
‫יש הכוח לשנות לחלוטין את החיים שלך.‬

1395
01:26:27,807 --> 01:26:30,185
‫יש הרבה לחץ על מומחים להתעללות בילדים‬

1396
01:26:30,268 --> 01:26:34,272
‫לקבוע באופן חד-משמעי‬
‫אם מדובר בהתעללות או בתאונה.‬

1397
01:26:34,355 --> 01:26:38,318
‫אבל המקרים האלה מסובכים מאוד.‬
‫לא מדובר בשחור ולבן.‬

1398
01:26:39,027 --> 01:26:41,321
‫לעיתים קרובות מדובר באזור אפור.‬

1399
01:26:41,404 --> 01:26:42,906
‫- אבחנה הרסנית -‬

1400
01:26:42,989 --> 01:26:47,202
‫אז כשיש אדם אחד ויחיד שעל פיו יישק דבר,‬

1401
01:26:47,702 --> 01:26:52,207
‫דעה אישית, פרשנות ודעות קדומות‬
‫משפיעות על ההחלטות.‬

1402
01:26:52,749 --> 01:26:56,044
‫יש להן השפעה ענקית, וזה יכול להיות מסוכן.‬

1403
01:26:59,380 --> 01:27:03,426
‫מאז 2016 אני שולחת לסאלי סמית כל שנה‬
‫כרטיס לחג המולד‬

1404
01:27:03,509 --> 01:27:05,887
‫עם תמונה של המשפחה שלנו,‬

1405
01:27:05,970 --> 01:27:10,767
‫כדי להזכיר לה את המשפחה‬
‫שהיא ניסתה לפרק, אבל לא הצליחה.‬

1406
01:27:12,477 --> 01:27:15,188
‫באחת השנים היא שלחה לי תשובה,‬
‫למרבה הפתעתי.‬

1407
01:27:16,064 --> 01:27:17,273
‫וזה מה שהיא כתבה.‬

1408
01:27:17,357 --> 01:27:20,526
‫"מר וגברת גרהם היקרים,‬
‫קיבלתי שוב את הכרטיס שלכם‬

1409
01:27:20,610 --> 01:27:23,154
‫"ורציתי לומר שאני מצטערת‬
‫שאתם עדיין כועסים כל כך‬

1410
01:27:23,238 --> 01:27:26,407
‫"על החלק שלי בחקירת המקרה של הבן שלכם.‬

1411
01:27:27,158 --> 01:27:32,121
‫"בהחלט יש מספר מטריד של ילדים‬
‫שחווים התעללות והזנחה במחוז פינלס.‬

1412
01:27:32,205 --> 01:27:35,917
‫"אני מבינה שאתם נחושים בדעתכם‬
‫שהבן שלכם לא נמנה עם הילדים האלה.‬

1413
01:27:36,918 --> 01:27:38,586
‫"הזכרתם בכרטיס ששלחתם לי‬

1414
01:27:38,670 --> 01:27:41,422
‫"שטריסטן קיבל אבחנה נוספת.‬

1415
01:27:41,506 --> 01:27:45,385
‫"אם תסכימו,‬
‫אשמח מאוד לדעת מה הייתה האבחנה,‬

1416
01:27:45,468 --> 01:27:48,096
‫"כדי שאוכל להביא בחשבון‬
‫את האפשרות הזאת להבא.‬

1417
01:27:48,972 --> 01:27:52,767
‫"אני משתדלת מאוד להיות יסודית‬
‫ולהגיע להחלטות הנכונות.‬

1418
01:27:53,685 --> 01:27:55,061
‫"אבל אולי…‬

1419
01:27:56,312 --> 01:28:00,066
‫"אני צריכה להיזהר יותר‬
‫ולהביא בחשבון את 'האזורים האפורים'."‬

1420
01:28:02,735 --> 01:28:04,529
‫יש "אזורים אפורים".‬

1421
01:28:05,530 --> 01:28:08,283
‫הכול מבוסס רק על דעתה האישית.‬

1422
01:28:10,576 --> 01:28:12,412
‫היו כל כך הרבה מקרים,‬

1423
01:28:12,495 --> 01:28:16,291
‫כל כך הרבה משפחות‬
‫שנפגעו והואשמו על לא עוול בכפן.‬

1424
01:28:17,709 --> 01:28:22,213
‫כמה פעמים מותר לך לטעות‬
‫ולהרוס חיים של אנשים‬

1425
01:28:22,297 --> 01:28:26,092
‫לפני שמישהו יגיד,‬
‫"טוב, מספיק. הגיע הזמן לערוך שינויים"?‬

1426
01:28:26,175 --> 01:28:27,969
‫מה צריך לקרות?‬

1427
01:28:30,013 --> 01:28:33,391
‫בחמישה באפריל 2022‬
‫נקבע למשפחת קוולסקי שימוע‬

1428
01:28:33,474 --> 01:28:36,561
‫שבו יוכלו להגיש בקשה אחרונה לפתיחת המשפט.‬

1429
01:28:45,737 --> 01:28:48,072
‫זה בסדר.‬

1430
01:28:49,365 --> 01:28:50,867
‫כן, זה בסדר.‬

1431
01:28:56,414 --> 01:28:58,291
‫אולם אייץ'.‬

1432
01:29:01,794 --> 01:29:05,340
‫מנעו מאיתנו את בחירת המושבעים ביום שני.‬

1433
01:29:06,716 --> 01:29:08,468
‫עכשיו יום שלישי,‬

1434
01:29:09,177 --> 01:29:14,724
‫ויש לנו עוד הזדמנות אחת‬
‫להופיע בפני השופט ו…‬

1435
01:29:16,642 --> 01:29:19,604
‫לבקש לפתוח במשפט‬

1436
01:29:19,687 --> 01:29:22,065
‫ולהתחיל מחר בבחירת המושבעים.‬

1437
01:29:24,067 --> 01:29:27,362
‫אם הבקשה שלנו תסורב,‬
‫זה כנראה ייגרר שנה נוספת.‬

1438
01:29:29,697 --> 01:29:33,326
‫אנחנו חייבים לסיים את התהליך הזה.‬
‫זה תהליך נורא.‬

1439
01:29:43,461 --> 01:29:46,631
‫אתמול בלילה כתבתי הצהרה,‬

1440
01:29:46,714 --> 01:29:49,967
‫ואני רוצה להקריא אותה היום בבית המשפט.‬

1441
01:29:50,718 --> 01:29:56,140
‫ואני מקווה שסוף סוף ישמעו אותי לשם שינוי.‬

1442
01:29:58,393 --> 01:30:01,521
‫אני רוצה שידעו שאימא שלי הייתה אדם טוב.‬

1443
01:30:03,314 --> 01:30:07,527
‫אני רוצה שידעו כמה חזקה ונחושה היא הייתה.‬

1444
01:30:12,031 --> 01:30:14,450
‫לדעתי אני הולכת לביהמ"ש בעיקר בשבילה.‬

1445
01:30:17,328 --> 01:30:22,333
‫למשפט הזה יש חשיבות אדירה עבורם,‬
‫כי בלי משפט לא תהיה סגירת מעגל.‬

1446
01:30:24,210 --> 01:30:26,421
‫הם צריכים שהעולם ישמע את הסיפור שלהם.‬

1447
01:30:27,547 --> 01:30:31,884
‫זה לא יתקן את מה שקרה,‬
‫אבל לפחות הם יוכלו סוף סוף להתקדם.‬

1448
01:30:34,345 --> 01:30:40,476
‫נא לקום. ישיבת בית המשפט נפתחת כעת.‬
‫כבוד השופט האנטר קרול יושב בדין.‬

1449
01:30:41,269 --> 01:30:42,895
‫נא לשבת.‬

1450
01:30:45,273 --> 01:30:50,862
‫הזזתי 2,000 תיקים‬
‫כדי לאפשר למשפט הזה להיערך,‬

1451
01:30:50,945 --> 01:30:56,325
‫אבל פרק הזמן שהוקצה לפתיחת המשפט כמעט חלף.‬

1452
01:30:56,409 --> 01:30:58,119
‫זה המצב כרגע.‬

1453
01:30:58,619 --> 01:31:00,121
‫אני מבין, כבוד השופט,‬

1454
01:31:00,204 --> 01:31:02,582
‫אבל יש נסיבות מקילות,‬

1455
01:31:02,665 --> 01:31:07,086
‫ואני יכול לתמצת את התיק‬
‫ולצמצם אותו ככל הניתן‬

1456
01:31:07,170 --> 01:31:09,255
‫כדי לסיים את המשפט במהרה.‬

1457
01:31:09,338 --> 01:31:14,135
‫איך אתה מציע לעקוף‬
‫את החלטת ביהמ"ש לערעורים להקפיא את המשפט?‬

1458
01:31:14,218 --> 01:31:18,347
‫אני לא יכול לאשר בחירת מושבעים‬
‫כל עוד אין אישור למשפט.‬

1459
01:31:20,558 --> 01:31:26,022
‫לדעתי אין שום מניעה שבית המשפט‬
‫יאשר לנו להתחיל בבחירת המושבעים,‬

1460
01:31:26,105 --> 01:31:29,442
‫ואני אעשה כל מה שצריך‬

1461
01:31:29,525 --> 01:31:31,652
‫כדי להביא את התיק למשפט‬
‫במסגרת הזמן הנדרשת.‬

1462
01:31:33,529 --> 01:31:35,406
‫מר אלטנברנד, תרצה להגיב?‬

1463
01:31:36,449 --> 01:31:38,075
‫זה פשוט נראה לי לא מעשי.‬

1464
01:31:39,577 --> 01:31:44,665
‫נכון לעכשיו,‬
‫אני מרגיש שיש אי-ודאות גדולה בשלב הזה,‬

1465
01:31:44,749 --> 01:31:49,545
‫אז בשלב הזה אני אסיר את התיק‬
‫מיומן בית המשפט.‬

1466
01:31:49,629 --> 01:31:54,258
‫אוציא צו להקפאת הליכי המשפט‬

1467
01:31:55,051 --> 01:32:00,223
‫עד ארבעה במאי 2022 או עד שנקבל‬
‫הנחיות נוספות מביהמ"ש, המוקדם מביניהם.‬

1468
01:32:01,933 --> 01:32:04,602
‫יש משהו נוסף על סדר היום?‬

1469
01:32:04,685 --> 01:32:05,937
‫כן, כבודו.‬

1470
01:32:06,020 --> 01:32:11,484
‫בני משפחת קוולסקי נמצאים כאן היום,‬
‫וברשותך, הם רוצים לומר כמה מילים.‬

1471
01:32:11,567 --> 01:32:14,362
‫טוב, זה קצת יוצא דופן. מר האנטר, מה דעתך?‬

1472
01:32:14,946 --> 01:32:17,907
‫כבודו, אני לא יודע מה המטרה,‬
‫אבל לדעתי זה רעיון רע.‬

1473
01:32:18,741 --> 01:32:22,370
‫לדעתי עדיף שנסיים בזאת.‬

1474
01:32:22,995 --> 01:32:23,955
‫אז…‬

1475
01:32:24,038 --> 01:32:26,749
‫הדיון נסגר כעת. אני אוציא את הצווים.‬

1476
01:32:26,832 --> 01:32:28,125
‫טוב, תודה.‬

1477
01:32:28,626 --> 01:32:31,254
‫בסדר. תודה רבה לכולכם.‬
‫-כבודו.‬

1478
01:32:32,838 --> 01:32:34,549
‫נא לקום. הדיון נחתם.‬

1479
01:32:58,114 --> 01:32:59,031
‫אני לא יכול…‬

1480
01:33:16,007 --> 01:33:19,635
‫השופט הורה על דחיית המשפט לזמן בלתי מוגבל‬

1481
01:33:19,719 --> 01:33:22,597
‫עד להחלטת ביהמ"ש לערעורים‬

1482
01:33:22,680 --> 01:33:25,975
‫בבקשה לכלול בתביעה פיצויים עונשיים.‬

1483
01:33:30,855 --> 01:33:31,731
‫כן.‬

1484
01:33:38,654 --> 01:33:40,197
‫ממזרים חסרי לב.‬

1485
01:33:42,783 --> 01:33:45,286
‫הם פשוט ימשיכו לדרוך עלינו.‬

1486
01:33:48,289 --> 01:33:49,665
‫לא אכפת להם.‬

1487
01:33:50,708 --> 01:33:53,336
‫בבקשה, תפסיקו לדבר.‬
‫אני לא רוצה לשמוע יותר.‬

1488
01:34:23,741 --> 01:34:24,659
‫בוא הנה.‬

1489
01:34:25,242 --> 01:34:29,955
‫זה לא הוגן, אבא. זה לעולם לא ייגמר.‬

1490
01:34:32,083 --> 01:34:33,793
‫זה לעולם לא ייגמר, אבא.‬

1491
01:34:36,128 --> 01:34:37,505
‫כלום לא עובד.‬

1492
01:34:38,798 --> 01:34:40,925
‫אני מתפלל כל לילה.‬

1493
01:34:41,008 --> 01:34:43,427
‫כלום לא עוזר.‬

1494
01:34:53,062 --> 01:34:55,022
‫הילדים מרוסקים לגמרי.‬

1495
01:34:58,275 --> 01:34:59,443
‫אני מרוסק.‬

1496
01:35:01,737 --> 01:35:02,947
‫זה מתיש אותך.‬

1497
01:35:05,032 --> 01:35:07,493
‫אבל אם נוותר ולא נשמיע קול,‬

1498
01:35:08,744 --> 01:35:10,371
‫זה יקרה שוב.‬

1499
01:35:10,871 --> 01:35:12,331
‫זה רק עניין של זמן.‬

1500
01:35:16,293 --> 01:35:20,589
‫הסיפור הזה לא מתמצה‬
‫במשפחת קוולסקי או בפלורידה.‬

1501
01:35:21,549 --> 01:35:23,217
‫משפחות בכל רחבי ארה"ב‬

1502
01:35:23,300 --> 01:35:27,096
‫חושפות כעת את הסיפורים שלהן‬
‫על האשמות בהתעללות בילדים.‬

1503
01:35:29,348 --> 01:35:33,769
‫יש משפחות שנתקעות במערכת המשפט‬
‫ונלחמות בהאשמות האלה במשך שנים.‬

1504
01:35:34,854 --> 01:35:37,314
‫יש הורים שנמצאים בכלא עד היום.‬

1505
01:35:40,234 --> 01:35:44,363
‫משפחת קוולסקי נלחמת למען ההורים האלה‬

1506
01:35:45,823 --> 01:35:48,743
‫ומנסה לעורר מודעות לנושא הזה,‬

1507
01:35:48,826 --> 01:35:54,665
‫שעד כה הוסתר מאחורי מסך של בושה וסודיות.‬

1508
01:35:59,628 --> 01:36:00,504
‫מקליטים.‬

1509
01:36:01,380 --> 01:36:04,133
‫החלונות, הכול סגור כאן.‬

1510
01:36:05,718 --> 01:36:08,429
‫אנחנו רוצים שהקול של ביאטה יישמע.‬

1511
01:36:11,724 --> 01:36:13,267
‫הפוקוס בסדר?‬

1512
01:36:13,350 --> 01:36:16,353
‫אנחנו רוצים שהקול של מיה יישמע.‬

1513
01:36:18,272 --> 01:36:19,732
‫כן. נהדר. תודה.‬

1514
01:36:21,025 --> 01:36:21,984
‫את בסדר?‬

1515
01:36:30,659 --> 01:36:32,036
‫אני רוצה לדבר.‬

1516
01:36:33,704 --> 01:36:36,832
‫אבל אני פשוט לא יכולה לדבר בלי לבכות.‬

1517
01:36:39,168 --> 01:36:40,544
‫אני שונאת לבכות.‬

1518
01:36:44,673 --> 01:36:46,550
‫זה בסדר, מותר לך לבכות.‬

1519
01:36:47,593 --> 01:36:49,261
‫זה נורמלי.‬

1520
01:36:50,471 --> 01:36:54,141
‫את צריכה להשמיע את קולך עכשיו,‬
‫כי אימא לא איתך.‬

1521
01:36:56,894 --> 01:37:00,189
‫פשוט תעצמי עיניים ותעמידי פנים שאני איתך.‬

1522
01:37:03,734 --> 01:37:06,987
‫אני יודעת שזה לא אותו הדבר, אבל תהיי חזקה.‬

1523
01:37:11,325 --> 01:37:15,621
‫אם את צופה בזה, אימא,‬
‫אני רוצה שתדעי שאני אוהבת אותך.‬

1524
01:37:17,122 --> 01:37:18,582
‫אני שולחת לך נשיקות.‬

1525
01:37:19,500 --> 01:37:21,001
‫את תדעי שהן ממני.‬

1526
01:37:40,104 --> 01:37:41,146
‫"אימא היקרה.‬

1527
01:37:43,399 --> 01:37:46,569
‫"החיים דפוקים מאז שעזבת.‬

1528
01:37:46,652 --> 01:37:49,613
‫"זה כנראה הדבר הכי טוב‬
‫שאני יכולה להגיד בנושא.‬

1529
01:37:51,156 --> 01:37:54,743
‫"אבא, קייל ואני‬
‫נאלצנו להסתגל לחיים בלעדייך.‬

1530
01:37:57,788 --> 01:38:01,917
‫"אבא עוזר לשכנים לצבוע את הבתים שלהם‬
‫כדי להסיח את דעתו.‬

1531
01:38:03,502 --> 01:38:07,256
‫"קייל מוצא מפלט בדיג במשך שעות.‬

1532
01:38:09,133 --> 01:38:13,345
‫"אני ניתבתי את כל האנרגיה שלי ללימודים,‬
‫וכשזה נעשה מתיש מדי,‬

1533
01:38:13,429 --> 01:38:16,932
‫"מילאתי כל רגע פנוי במפגש עם חברים,‬

1534
01:38:17,433 --> 01:38:20,102
‫"מחוץ לבית והרחק מהתזכורות.‬

1535
01:38:23,856 --> 01:38:26,358
‫"אבל ברגע שאנחנו נכנסים לבית שלנו,‬

1536
01:38:26,859 --> 01:38:28,819
‫"אנחנו חוזרים למציאות.‬

1537
01:38:30,571 --> 01:38:31,906
‫"אנחנו מתגעגעים אלייך.‬

1538
01:38:33,824 --> 01:38:34,950
‫"אני מתגעגעת אלייך.‬

1539
01:38:36,535 --> 01:38:39,663
‫"כבר חמש שנים מבטיחים לנו‬
‫שנזכה ליום שלנו בביהמ"ש,‬

1540
01:38:40,372 --> 01:38:42,917
‫"אבל בכל פעם שמועד המשפט מתקרב,‬

1541
01:38:43,000 --> 01:38:44,668
‫"הוא נדחה שוב.‬

1542
01:38:46,462 --> 01:38:49,340
‫"זה אומנם מייאש, אבל לא נתפשר.‬

1543
01:38:51,008 --> 01:38:52,176
‫"נילחם למענך,‬

1544
01:38:52,259 --> 01:38:55,387
‫"ונילחם למען אלפי המשפחות הנוספות‬

1545
01:38:55,471 --> 01:38:59,016
‫"שנקלעו לאותן נסיבות מצערות.‬

1546
01:39:03,354 --> 01:39:05,981
‫"היום שלנו יגיע. אני אוהבת אותך."‬

1547
01:39:11,070 --> 01:39:12,279
‫ואני אוהבת אותך.‬

1548
01:39:13,697 --> 01:39:14,907
‫ואני אוהבת אותך.‬

1549
01:39:18,911 --> 01:39:20,871
‫אנחנו בונים משפחה באהבה.‬

1550
01:39:22,873 --> 01:39:24,124
‫בכנות.‬

1551
01:39:27,169 --> 01:39:28,045
‫באמון.‬

1552
01:39:34,343 --> 01:39:38,555
‫כהורים, אנחנו מנסים‬
‫לטפל בילדים שלנו כמיטב יכולתנו.‬

1553
01:39:41,767 --> 01:39:43,435
‫אין דבר שלא נעשה למענם.‬

1554
01:39:47,940 --> 01:39:49,900
‫זה מה שביאטה ואני עשינו.‬

1555
01:39:49,984 --> 01:39:53,070
‫- יום הולדת שמח, אימא -‬

1556
01:40:15,217 --> 01:40:17,219
‫בשבעה באוקטובר 2022 אישר ביהמ"ש לערעורים‬

1557
01:40:17,302 --> 01:40:20,514
‫את בקשתה של משפחת קוולסקי‬
‫לכלול דרישה לפיצויים עונשיים.‬

1558
01:40:20,597 --> 01:40:22,725
‫תאריך המשפט נקבע ל-11 בספטמבר 2023.‬

1559
01:40:22,808 --> 01:40:26,228
‫עד אז יחלפו‬
‫2,530 ימים מאז אשפוזה של מיה בבית החולים.‬

1560
01:40:27,312 --> 01:40:29,898
‫בדצמבר 2021, ד"ר סאלי סמית ומרכז סאנקוסט‬

1561
01:40:29,982 --> 01:40:32,484
‫הגיעו להסכם פשרה עם משפחת קוולסקי.‬

1562
01:40:32,568 --> 01:40:36,739
‫ד"ר סאלי סמית סירבה להתראיין לסרט הזה.‬

1563
01:40:38,407 --> 01:40:40,367
‫מבית החולים נמסרה ההצהרה הבאה:‬

1564
01:40:40,451 --> 01:40:43,162
‫בטיחותם ופרטיותם‬
‫של המטופלים ושל בני משפחתם‬

1565
01:40:43,245 --> 01:40:46,290
‫תמיד נמצאות בעדיפות ראשונה‬
‫בביה"ח לילדים ג'ונס הופקינס.‬

1566
01:40:46,373 --> 01:40:49,168
‫לפיכך, יש לנו מדיניות פרטיות נוקשה‬
‫המגבילה את כמות המידע‬

1567
01:40:49,251 --> 01:40:50,836
‫שאנחנו יכולים למסור בנוגע למטופלים.‬

1568
01:40:50,919 --> 01:40:54,131
‫בראש ובראשונה, יש לנו אחריות‬
‫כלפי הילדים שמגיעים אלינו לטיפול,‬

1569
01:40:54,214 --> 01:40:57,342
‫ואנחנו חייבים על פי חוק‬
‫ליצור קשר עם השירות להגנת הילד‬

1570
01:40:57,426 --> 01:41:00,471
‫כשאנחנו מזהים סימנים‬
‫שעשויים להעיד על התעללות או על הזנחה.‬

1571
01:41:00,554 --> 01:41:02,931
‫נציגי השירות להגנת הילד מעריכים את המצב,‬

1572
01:41:03,015 --> 01:41:06,977
‫והם אלה שמחליטים‬
‫אילו צעדים יש לנקוט לטובת הילד.‬

1573
01:41:08,562 --> 01:41:10,439
‫השופט לי א' הייוורת' מסר את ההצהרה הבאה:‬

1574
01:41:10,522 --> 01:41:12,649
‫כל ההחלטות‬
‫שנגעו ליצירת קשר בין המשפחה ובין מיה‬

1575
01:41:12,733 --> 01:41:16,737
‫התבססו על עדויות ועל המלצות‬
‫של רופאים מוסמכים ושל צוות ביה"ח,‬

1576
01:41:16,820 --> 01:41:18,489
‫שהוצגו בפניי בזמנו כמומחים בתחומם.‬

1577
01:41:18,572 --> 01:41:20,949
‫טיב החלטותיהם של שופטים‬
‫תלוי בטיב המידע שמוצג בפניהם,‬

1578
01:41:21,033 --> 01:41:22,701
‫והחלטותיהם מבוססות על ראיות משכנעות.‬

1579
01:41:22,785 --> 01:41:23,869
‫כך היה גם במקרה הזה.‬

1580
01:41:25,537 --> 01:41:28,874
‫אם לכם או למישהו שאתם מכירים‬
‫יש קשיים נפשיים‬

1581
01:41:28,957 --> 01:41:30,209
‫או מחשבות אובדניות,‬

1582
01:41:30,292 --> 01:41:33,587
‫אפשר למצוא מידע וכלי עזר‬
‫ב-WANNATALKABOUTIT.COM‬

1583
01:41:34,630 --> 01:41:36,131
‫משפחת קוולסקי היא אחת מני רבות.‬

1584
01:41:36,215 --> 01:41:38,050
‫בארבע שנות הצילומים, יוצרי הסרט יצרו קשר‬

1585
01:41:38,133 --> 01:41:40,427
‫עם יותר מ-100 משפחות שנפגעו‬
‫מהאשמות בהתעללות בילדים‬

1586
01:41:40,511 --> 01:41:42,221
‫מצד רופאים ובתי חולים בכל רחבי ארה"ב.‬

1587
01:41:44,556 --> 01:41:48,227
‫הבן שלנו ליאו נולד עם הפרעה גנטית נדירה.‬

1588
01:41:48,310 --> 01:41:51,688
‫שמתי לב שמשהו לא בסדר ברגל ימין שלו.‬

1589
01:41:51,772 --> 01:41:55,317
‫היא בכתה‬
‫והזיזה את היד בצורה מוזרה כשהרמנו אותה.‬

1590
01:41:55,400 --> 01:41:59,988
‫התקשרו אליי מהרווחה ואמרו,‬
‫"את צריכה להביא אותה לרופא מטעמנו".‬

1591
01:42:00,072 --> 01:42:04,701
‫הלכנו לחדר המיון, ועשו לה צילום רנטגן.‬

1592
01:42:04,785 --> 01:42:07,037
‫המומחה להתעללות בילדים נכנס לחדר‬

1593
01:42:07,121 --> 01:42:11,959
‫ואמר שההסבר היחיד‬
‫הוא "תסמונת התינוק המנוער".‬

1594
01:42:12,042 --> 01:42:14,044
‫מעולם לא בחנו את ההיסטוריה הרפואית שלו.‬

1595
01:42:14,128 --> 01:42:17,756
‫מעולם לא ערכו בירורים כלשהם‬
‫כדי לגלות מה קרה עד כה.‬

1596
01:42:17,840 --> 01:42:21,677
‫ואני אמרתי, "יכול להיות שזה משהו אחר?‬
‫אולי מחלה כלשהי?"‬

1597
01:42:21,760 --> 01:42:24,012
‫כי אף אחד מעולם לא פגע בבן שלי בשום צורה.‬

1598
01:42:24,096 --> 01:42:26,640
‫והוא אמר, "כן,‬
‫אבל מאחר שהוא תינוק ולא יכול לדבר,‬

1599
01:42:26,723 --> 01:42:28,684
‫"ברירת המחדל היא התעללות", והלך.‬

1600
01:42:28,767 --> 01:42:32,729
‫חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון‬
‫כשלקחתי את הבן שלי לבית החולים,‬

1601
01:42:32,813 --> 01:42:37,151
‫ובאמת שלא היה לי מושג‬
‫אילו השלכות עלולות להיות לכך.‬

1602
01:42:37,234 --> 01:42:40,404
‫נכנסנו לשם עם שני תינוקות‬
‫ויצאנו בלי שום תינוק.‬

1603
01:42:40,487 --> 01:42:43,532
‫הייתי בכלא 15 שנה.‬

1604
01:42:43,615 --> 01:42:48,287
‫אבא שלי נידון למאסר.‬
‫הוא נמצא בכלא כבר 26 שנה.‬

1605
01:42:48,370 --> 01:42:51,957
‫אתה לא חף מפשע עד שיוכיחו שאתה אשם,‬

1606
01:42:52,040 --> 01:42:55,043
‫אתה אשם עד שתוכיח שאתה חף מפשע.‬

1607
01:42:55,127 --> 01:43:00,799
‫פשוט בלתי נתפש מבחינתי‬
‫שזו המערכת שנועדה להגן על ילדים.‬

1608
01:43:00,883 --> 01:43:03,468
‫מעולם לא חשבנו שזה יקרה לנו.‬

1609
01:43:03,552 --> 01:43:06,054
‫אבל זה יכול לקרות לכל אחד בכל רגע.‬

1610
01:43:06,138 --> 01:43:09,933
‫הטראומה היא לנצח.‬

1611
01:43:12,811 --> 01:43:13,729
‫כן.‬