1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:30,750 --> 00:00:31,625
‏כן.

4
00:00:32,583 --> 00:00:35,750
‏טוב, אנחנו נמצאים בצריף שבו אני כותב.

5
00:00:37,000 --> 00:00:39,875
‏אני כותב בצריף הזה כבר 30 שנים.

6
00:00:39,875 --> 00:00:41,166
‏- הסיפור המופלא של הנרי שוגר.
‏מאת רואלד דאל -

7
00:00:41,166 --> 00:00:42,916
‏חשוב, לפני שאתחיל,

8
00:00:42,916 --> 00:00:47,458
‏אני אוהב לוודא שיש סביבי כל מה שנחוץ לי.

9
00:00:48,083 --> 00:00:52,208
‏סיגריות, כמובן. קפה, שוקולדים.

10
00:00:53,958 --> 00:00:57,875
‏ותמיד לוודא שיש לי
‏עיפרון מחודד לפני שאני מתחיל.

11
00:00:59,916 --> 00:01:03,458
‏יש לי שישה עפרונות,
‏ואז אני אוהב לנקות את משטח הכתיבה שלי.

12
00:01:05,666 --> 00:01:07,083
‏יש המון חתיכות גומי.

13
00:01:08,833 --> 00:01:09,666
‏זהו.

14
00:01:11,958 --> 00:01:13,875
‏ואז, לבסוף, מתחילים.

15
00:01:17,125 --> 00:01:20,708
‏לרוב דרושים כמה תיקונים.

16
00:01:23,458 --> 00:01:24,291
‏כן.

17
00:01:29,541 --> 00:01:30,375
‏זה...

18
00:01:34,250 --> 00:01:38,041
‏הנרי שוגר היה בן 41, רווק ועשיר.

19
00:01:38,666 --> 00:01:41,625
‏הוא היה עשיר
‏כי היה לו אבא עשיר, המנוח כעת.

20
00:01:41,625 --> 00:01:45,791
‏הוא היה רווק כי הוא היה אנוכי מדי
‏לחלוק את כספו עם רעיה.

21
00:01:45,791 --> 00:01:47,583
‏גובהו היה 1.87 מ',

22
00:01:47,583 --> 00:01:50,291
‏ואולי לא נאה כמו שהוא חשב.

23
00:01:50,291 --> 00:01:52,958
‏הוא הקדיש תשומת לב רבה לבגדיו.

24
00:01:52,958 --> 00:01:55,250
‏הוא הזמין את חליפותיו אצל חייט יקר,

25
00:01:55,250 --> 00:01:58,666
‏את חולצותיו אצל יצרן חולצות,
‏ואת נעליו אצל סנדלר.

26
00:01:58,666 --> 00:02:01,583
‏הספר שלו סיפר את שערו אחת לעשרה ימים,

27
00:02:01,583 --> 00:02:04,458
‏ותמיד עשו לו מניקור במקביל.

28
00:02:04,458 --> 00:02:06,083
‏הוא נהג במכונית פרארי,

29
00:02:06,083 --> 00:02:08,666
‏שעלתה לו בערך כמו בית בכפר.

30
00:02:10,291 --> 00:02:11,583
‏כל חבריו היו עשירים,

31
00:02:11,583 --> 00:02:14,000
‏והוא מעולם לא עבד יום בחייו.

32
00:02:15,000 --> 00:02:19,500
‏גברים כמו הנרי שוגר
‏נסחפים כמו אצות בכל רחבי העולם.

33
00:02:19,500 --> 00:02:23,291
‏הם לא אנשים רעים במיוחד,
‏אבל הם גם לא טובים.

34
00:02:24,458 --> 00:02:26,416
‏הם פשוט חלק מהקישוט.

35
00:02:28,375 --> 00:02:30,625
‏לכל העשירים מסוגו של הנרי, כמובן,

36
00:02:30,625 --> 00:02:34,875
‏יש מוזרות אחת במשותף,
‏דחף אדיר להתעשר עוד יותר.

37
00:02:35,791 --> 00:02:38,625
‏עשרה מיליון אף פעם לא מספיקים.
‏גם לא 20 מיליון.

38
00:02:38,625 --> 00:02:41,583
‏הם תמיד סובלים
‏מהכמיהה הבלתי נלאית לעוד כסף,

39
00:02:41,583 --> 00:02:45,250
‏ומהאימה שיתעוררו בוקר אחד
‏ויגלו שאין בבנק כלום.

40
00:02:45,250 --> 00:02:48,583
{\an8}‏האנשים האלה מיישמים
‏שיטות שונות להגדלת הונם.

41
00:02:48,583 --> 00:02:51,333
{\an8}‏חלק קונה מניות וצופה בהן עולות ויורדות.

42
00:02:51,333 --> 00:02:56,333
{\an8}‏חלק קונה אדמה, אמנות, יהלומים.
‏חלק מהמר ברולטה, בבלאק ג'ק וסוסים.

43
00:02:56,333 --> 00:02:58,416
{\an8}‏חלק, אכן, מהמר על הכול.

44
00:02:58,416 --> 00:03:02,541
{\an8}‏הנרי שוגר היה טיפוס כזה,
‏ובכלל לא הסתייג מרמאויות, אגב.

45
00:03:03,500 --> 00:03:04,458
{\an8}‏סופ"ש קיצי אחד,

46
00:03:04,458 --> 00:03:08,166
{\an8}‏הנרי נסע מלונדון לכפר
‏כדי לשהות אצל סר ויליאם וו'.

47
00:03:08,166 --> 00:03:10,583
‏הבית היה מרהיב. כמו גם הגינות.

48
00:03:10,583 --> 00:03:14,166
‏אבל כשהנרי הגיע באותה שבת, הגשם כבר ניתך.

49
00:03:14,166 --> 00:03:17,750
‏המארח ושאר אורחיו
‏העבירו את אחר הצהריים במשחקים,

50
00:03:17,750 --> 00:03:21,708
‏בזמן שהנרי בהה בעגמומיות
‏בטיפות שניתזו על החלונות.

51
00:03:21,708 --> 00:03:25,041
‏הנרי יצא מהטרקלין והלך למבואה.

52
00:03:25,041 --> 00:03:29,375
‏הוא שוטט ברחבי הבית חסר מטרה.
‏ולבסוף, התגנב לספרייה.

53
00:03:32,250 --> 00:03:35,916
‏אביו של סר ויליאם היה אספן ספרים חשוב,
‏וארבעת קירות חדר עצום זה

54
00:03:35,916 --> 00:03:39,291
‏כוסו בכרכים עתיקים בעטיפות עור יפהפיות
‏מהמסד ועד הטפחות.

55
00:03:39,291 --> 00:03:40,708
‏הנרי שוגר לא התעניין.

56
00:03:40,708 --> 00:03:44,166
‏הספרים היחידים שקרא
‏היו ספרי בלשים ומותחנים. פה אין כאלו.

57
00:03:44,166 --> 00:03:45,333
‏הוא עמד לעזוב

58
00:03:45,333 --> 00:03:48,500
‏כשמבטו נמשך למשהו שונה למדי וננעץ בו.

59
00:03:48,500 --> 00:03:50,458
‏הוא היה כה דקיק שלא היה מבחין בו

60
00:03:50,458 --> 00:03:53,541
‏לולא בלט מעט מהספרים שלצידיו.

61
00:03:53,541 --> 00:03:55,166
‏הוא שלף אותו מהמדף.

62
00:03:55,166 --> 00:03:56,291
‏למעשה, הוא היה רק

63
00:03:56,291 --> 00:03:59,166
‏חוברת תרגול מקרטון,
‏מהסוג שמשמש ילדים בבי"ס.

64
00:03:59,166 --> 00:04:01,833
‏הכריכה הייתה כחולה כהה, אבל לא היה כיתוב.

65
00:04:01,833 --> 00:04:05,750
‏בעמוד הראשון, שהודפס ידנית בדיו שחור,
‏בכתב ברור ומסודר, נכתב:

66
00:04:05,750 --> 00:04:06,958
‏- דוח על אימדד קהאן -

67
00:04:06,958 --> 00:04:10,166
‏- האיש שרואה בלי עיניו
‏מאת ד"ר ז' ז' צ'טרג'י -

68
00:04:10,166 --> 00:04:12,416
‏משונה. מוזר. מה זה?

69
00:04:13,291 --> 00:04:16,750
‏הוא התמקם בכורסה והתחיל מההתחלה.

70
00:04:16,750 --> 00:04:20,708
‏את הדברים הבאים קרא הנרי
‏בחוברת התרגול הכחולה.

71
00:04:24,958 --> 00:04:28,916
‏שמי ז' ז' צ'טרג'י,
‏המנתח הראשי בבי"ח אדונים וגברות בכלכותה.

72
00:04:28,916 --> 00:04:31,083
‏בבוקר השניים בדצמבר 1935

73
00:04:31,083 --> 00:04:33,291
‏הייתי בחדר מנוחת הרופאים ושתיתי תה.

74
00:04:33,291 --> 00:04:36,916
‏שלושה רופאים נוספים נכחו איתי.
‏ד"ר מרשל, ד"ר מיטרה וד"ר מקפרלן.

75
00:04:36,916 --> 00:04:38,500
‏הייתה נקישה בדלת.

76
00:04:38,500 --> 00:04:39,750
‏"יבוא", אמרתי.

77
00:04:41,458 --> 00:04:44,750
‏תסלחו לי, בבקשה.
‏אפשר לבקש מכם טובה, רבותיי?

78
00:04:44,750 --> 00:04:46,500
‏"זהו חדר פרטי", אמרתי.

79
00:04:46,500 --> 00:04:48,750
‏אני יודע. סליחה שאני מתפרץ ככה,

80
00:04:48,750 --> 00:04:51,791
‏אבל יש לי דבר מעניין ביותר
‏להראות לכם, לדעתי.

81
00:04:51,791 --> 00:04:54,208
‏ארבעתנו התעצבנו למדי ולא אמרנו דבר.

82
00:04:55,208 --> 00:04:59,375
‏רבותיי, אני אדם שרואה בלי להשתמש בעיניו.

83
00:05:00,208 --> 00:05:01,666
‏הוא היה איש נמוך בן כ-60

84
00:05:01,666 --> 00:05:05,375
‏עם שפם לבן, וכיסוי משונה
‏של שיער שחור על אפרכסות אוזניו.

85
00:05:05,375 --> 00:05:08,291
‏אתם יכולים לחבוש את ראשי
‏ב-50 תחבושות, איך שתרצו,

86
00:05:08,291 --> 00:05:10,500
‏ועדיין אוכל לקרוא לכם ספר.

87
00:05:10,500 --> 00:05:14,166
‏הוא נראה רציני לחלוטין.
‏חשתי שנעורה בי סקרנות.

88
00:05:14,166 --> 00:05:15,250
‏תיכנס בבקשה.

89
00:05:22,166 --> 00:05:25,791
‏טוב. כמה אצבעות מרים ד"ר מרשל?

90
00:05:25,791 --> 00:05:27,291
‏שבע.
‏-"שוב", אמרתי.

91
00:05:27,291 --> 00:05:28,750
‏תשע.
‏-"שוב", אמרתי.

92
00:05:28,750 --> 00:05:29,833
‏שלוש.
‏-שוב...

93
00:05:29,833 --> 00:05:31,291
‏שוב שלוש.
‏-שוב.

94
00:05:32,250 --> 00:05:33,166
‏אין אצבעות.

95
00:05:35,458 --> 00:05:36,333
‏מה התכסיס?

96
00:05:36,333 --> 00:05:40,333
‏אין תכסיס. זה דבר אמיתי
‏שפיתחתי אחרי שנים של אימונים.

97
00:05:40,333 --> 00:05:41,708
‏אילו מין אימונים?

98
00:05:41,708 --> 00:05:44,208
‏תסלח לי, אדוני, אבל זה עניין אישי.

99
00:05:45,125 --> 00:05:46,291
‏מה נוכל לעשות למענך?

100
00:05:46,291 --> 00:05:49,333
‏אני עובד בתיאטרון נודד.
‏הגענו לכלכותה היום.

101
00:05:49,333 --> 00:05:52,791
‏הערב הופעת הבכורה שלנו באולם הרויאל פאלאס.

102
00:05:52,791 --> 00:05:54,375
‏אני מופיע בתוכנייה בתור:

103
00:05:54,375 --> 00:05:56,708
‏אימדד קהאן, האיש שרואה בלי עיניו.

104
00:05:56,708 --> 00:05:58,750
‏כל אימת שהלהקה שלנו מגיעה לעיר חדשה

105
00:05:58,750 --> 00:06:00,250
‏אני הולך היישר לביה"ח הגדול

106
00:06:00,250 --> 00:06:03,791
‏ומבקש מהרופאים לחבוש את עיניי
‏באופן הכי יסודי ומקצועי.

107
00:06:03,791 --> 00:06:06,125
‏חשוב שהמלאכה הזאת תבוצע בידי רופאים,

108
00:06:06,125 --> 00:06:08,208
‏אחרת אנשים עלולים לחשוב שאני מרמה.

109
00:06:08,208 --> 00:06:11,041
‏אז אני יוצא לרחובות ומבצע מעשה מסוכן.

110
00:06:11,041 --> 00:06:12,333
‏הבטתי בשלושת האחרים.

111
00:06:12,333 --> 00:06:15,458
‏ד"ר מיטרה וד"ר מקפרלן
‏נאלצו לחזור למטופלים. לכו.

112
00:06:15,458 --> 00:06:18,541
‏אבל ד"ר מרשל אמר...
‏-למה לא? בוא נעשה זאת כהלכה.

113
00:06:18,541 --> 00:06:20,708
‏נוודא היטב שהוא לא רואה דבר.

114
00:06:20,708 --> 00:06:23,208
‏אתה אדיב ביותר. אנא עשה כרצונך.

115
00:06:23,208 --> 00:06:25,000
‏"לפני שנחבוש אותו", אמרתי למרשל,

116
00:06:25,000 --> 00:06:27,250
‏"נמלא את ארובות עיניו במשהו רך ומוצק".

117
00:06:27,250 --> 00:06:29,500
‏בצק?
‏-מושלם. קפוץ למאפיית ביה"ח,

118
00:06:29,500 --> 00:06:31,375
‏כשאקח אותו למרפאה לאטום את עפעפיו.

119
00:06:31,375 --> 00:06:33,916
‏הובלתי את אימדד קהאן
‏במורד מסדרון ארוך למרפאה.

120
00:06:33,916 --> 00:06:35,250
‏"תשכב שם בבקשה", אמרתי.

121
00:06:35,250 --> 00:06:37,666
‏הוצאתי בקבוקון קולודיון מהארון.

122
00:06:37,666 --> 00:06:39,916
‏אדביק את עפעפיך בחומר הזה.

123
00:06:39,916 --> 00:06:41,291
‏איך אסיר אותו אחר כך?

124
00:06:41,291 --> 00:06:44,833
‏תמרח מעט אלכוהול בזהירות,
‏מתחת לריסים. הוא ימוסס אותו.

125
00:06:44,833 --> 00:06:47,583
‏תישאר בעיניים עצומות
‏בזמן שנחכה שהוא יתקשה.

126
00:06:47,583 --> 00:06:48,625
‏חלפו שתי דקות.

127
00:06:48,625 --> 00:06:51,041
‏"תנסה לפקוח עיניים", אמרתי. הוא לא הצליח.

128
00:06:51,041 --> 00:06:55,000
‏לקחתי גוש מהבצק של ד"ר מרשל
‏ומרחתי אותו על אחת מעיניו של אימדד קהאן.

129
00:06:55,000 --> 00:06:56,333
‏מילאתי את הארובה כולה

130
00:06:56,333 --> 00:06:59,000
‏ונתתי לבצק לגלוש לעור שסביב.

131
00:06:59,000 --> 00:07:00,791
‏עשיתי אותו דבר בעין השנייה.

132
00:07:00,791 --> 00:07:02,583
‏לחצתי על השוליים בחוזקה.

133
00:07:02,583 --> 00:07:04,166
‏"זה לא מציק מדי?" שאלתי.

134
00:07:04,166 --> 00:07:05,416
‏בכלל לא. תודה.

135
00:07:05,416 --> 00:07:07,291
‏"אתה תחבוש", אמרתי לד"ר מרשל.

136
00:07:07,291 --> 00:07:09,000
‏האצבעות שלי דביקות מדי.

137
00:07:09,000 --> 00:07:11,833
‏בעונג. רק נניח את אלה כאן...

138
00:07:11,833 --> 00:07:15,333
‏ד"ר מרשל הניח כדור צמר גפן עבה
‏על עיניו מלאות הבצק של אימדד.

139
00:07:15,333 --> 00:07:16,375
‏הוא נשאר במקומו.

140
00:07:16,375 --> 00:07:17,416
‏נא להזדקף בבקשה.

141
00:07:18,125 --> 00:07:21,416
‏ד"ר מרשל ליפף גליל תחבושת
‏בעובי 7.5 ס"מ סביב פניו וראשו.

142
00:07:21,416 --> 00:07:23,833
‏אנא תשאיר את אפי פנוי לנשימה.

143
00:07:23,833 --> 00:07:24,750
‏כמובן.

144
00:07:25,750 --> 00:07:28,500
‏סליחה, זה יהיה טיפונת הדוק.

145
00:07:31,166 --> 00:07:32,166
‏איך זה?

146
00:07:32,166 --> 00:07:33,250
‏"נפלא", אמרתי.

147
00:07:33,250 --> 00:07:35,708
‏הוא נראה כמו אדם שעבר ניתוח מוח מחריד.

148
00:07:35,708 --> 00:07:36,666
‏איך המרגש?

149
00:07:36,666 --> 00:07:37,833
‏המרגש מצוין.

150
00:07:37,833 --> 00:07:40,916
‏עליי להחמיא לכם, רבותיי,
‏על עבודתכם היסודית.

151
00:07:40,916 --> 00:07:44,166
‏אימדד קהאן קם מהמיטה והלך היישר לדלת.

152
00:07:51,291 --> 00:07:54,458
‏שומו שמיים! ראית?
‏הוא הניח את ידו על הידית!

153
00:07:54,458 --> 00:07:55,958
‏ד"ר מרשל הפסיק לחייך.

154
00:07:56,541 --> 00:07:59,583
‏אימדד קהאן הלך רגיל
‏ובקצב מהיר למדי במסדרון ביה"ח.

155
00:07:59,583 --> 00:08:03,000
‏ד"ר מרשל ואני הלכנו כחמישה מ' מאחוריו.
‏היה מבהיל מאוד לראותו

156
00:08:03,000 --> 00:08:06,000
‏הולך כרגיל כשראשו חבוש לגמרי
‏בתחבושת עצומה...

157
00:08:06,000 --> 00:08:07,166
‏"הוא ראה אותה!" זעקתי.

158
00:08:07,166 --> 00:08:09,875
‏"הוא ראה את העגלה! זה לא ייאמן!"

159
00:08:09,875 --> 00:08:11,333
‏ד"ר מרשל לא ענה.

160
00:08:11,333 --> 00:08:14,166
‏פרצופו היה מאובן מהלם ותדהמה.

161
00:08:14,166 --> 00:08:16,708
‏אימדד קהאן הגיע למדרגות וירד בלי שום בעיה.

162
00:08:16,708 --> 00:08:18,208
‏הוא גם לא שם יד על המעקה.

163
00:08:18,208 --> 00:08:21,166
‏תראו את תגובתם של מספר אנשים שעלו.

164
00:08:21,875 --> 00:08:25,750
‏בתחתית המדרגות,
‏הוא פנה ויצא מהדלתות לרחוב.

165
00:08:25,750 --> 00:08:28,166
‏ד"ר מרשל ואני נצמדנו אליו מאחור.

166
00:08:28,166 --> 00:08:31,583
‏מתחתינו, ברחבה,
‏המתין קהל של כ-100 ילדים יחפים בצעקות

167
00:08:31,583 --> 00:08:33,166
‏וזרם אל האורח לבן-הראש שלנו.

168
00:08:33,166 --> 00:08:35,500
‏הוא בירך אותם בהנפת שתי ידיו מעל ראשו.

169
00:08:35,500 --> 00:08:38,833
‏הוא ניגש היישר לאופניים,
‏עלה עליהם ודיווש בשמיניות בחצר.

170
00:08:38,833 --> 00:08:41,708
‏הילדים היחפים רדפו אחריו,
‏הריעו וצחקו בעקבותיו.

171
00:08:41,708 --> 00:08:44,583
‏הוא האיץ היישר לתנועה הסואנת
‏ברחוב ההומה של כלכותה,

172
00:08:44,583 --> 00:08:47,916
‏כשמכוניות צופרות ושועטות על פניו לכל עבר.

173
00:08:47,916 --> 00:08:49,625
‏הוא רכב לעילא.

174
00:08:49,625 --> 00:08:51,708
‏לרגע עוד ראינו אותו.

175
00:08:51,708 --> 00:08:53,750
‏אחר כך הוא פנה ונעלם.

176
00:08:53,750 --> 00:08:57,375
‏"אני לא מסוגל להאמין", אמר ד"ר מרשל.
‏-אני לא מסוגל מאמין.

177
00:08:57,375 --> 00:08:58,958
‏"גם אני לא", אמרתי.

178
00:08:58,958 --> 00:09:01,250
‏אני חושב שחזינו הרגע בנס.

179
00:09:01,250 --> 00:09:03,875
‏כל שאר היום הייתי עסוק במטופלים בביה"ח.

180
00:09:03,875 --> 00:09:06,541
‏ב-18:00 בערב נסעתי לדירתי להחליף בגדים.

181
00:09:06,541 --> 00:09:08,000
‏עשיתי מקלחת ארוכה וקרה.

182
00:09:08,000 --> 00:09:11,500
‏שתיתי ויסקי עם סודה כשישבתי על המרפסת,
‏כשרק מגבת על מותניי.

183
00:09:11,500 --> 00:09:14,500
‏ב-18:50 הגעתי לאולם הרויאל פאלאס.

184
00:09:14,500 --> 00:09:16,000
‏המופע נמשך שעתיים.

185
00:09:16,000 --> 00:09:19,458
‏להפתעתי נהניתי ממנו.
‏הלהטוטן, מאלף הנחשים, בולע האש,

186
00:09:19,458 --> 00:09:22,666
‏בולע החרבות שדחף רפייר 120 ס"מ
‏במורד הגרון אל הקיבה.

187
00:09:22,666 --> 00:09:24,458
‏והאחרון, לקול תרועת חצוצרות,

188
00:09:24,458 --> 00:09:27,000
‏ידידינו אימדד קהאן יצא לבצע את הופעתו.

189
00:09:27,000 --> 00:09:30,041
‏אנשים מהקהל הוזמנו לבמה
‏לכסות את עיניו בבדים ובצעיפים

190
00:09:30,041 --> 00:09:32,250
‏לפני שזרק סכינים סביב גופו של ילד,

191
00:09:32,250 --> 00:09:34,541
‏וירה בפחית מעל לראש הילד באקדח.

192
00:09:34,541 --> 00:09:38,458
‏ואז, לבסוף, הולבשה חבית מתכת
‏מעל ראשו שכבר היה חבוש.

193
00:09:38,458 --> 00:09:42,291
‏הילד הניח מחט באחת מידיו של אימדד קהאן
‏וחוט כותנה בידו השנייה.

194
00:09:42,291 --> 00:09:44,708
‏זכוכית מגדלת עצומה מוקמה לפניו,

195
00:09:44,708 --> 00:09:46,375
‏ובלי אף טעות,

196
00:09:46,375 --> 00:09:49,458
‏הוא השחיל יפה את החוט בקוף המחט.

197
00:09:54,208 --> 00:09:55,208
‏הוכיתי בתדהמה.

198
00:09:57,583 --> 00:10:00,125
‏מאחורי הקלעים מצאתי אותו
‏יושב בשקט על שרפרף

199
00:10:00,125 --> 00:10:01,625
‏בעודו מסיר את איפור הבמה.

200
00:10:01,625 --> 00:10:03,416
‏אתה סקרן, אדוני הרופא, נכון?

201
00:10:03,416 --> 00:10:04,666
‏"סקרן ביותר", אמרתי.

202
00:10:04,666 --> 00:10:08,583
‏שוב התרשמתי מכיסוי השיער השחור
‏הסמיך להפליא שצמח על אפרכסות אוזניו.

203
00:10:08,583 --> 00:10:10,916
‏מעולם לא ראיתי דבר כזה אצל איש.

204
00:10:10,916 --> 00:10:13,458
‏יש לי הצעה. אני לא סופר במקצועי,

205
00:10:13,458 --> 00:10:15,875
‏אבל אם תספר לי בדיוק איך פיתחת את הכוח הזה

206
00:10:15,875 --> 00:10:18,833
‏של היכולת לראות בלי עיניך,
‏ארשום זאת בדייקנות מרבית.

207
00:10:18,833 --> 00:10:21,833
‏אח"כ אקליד זאת
‏ואנסה לפרסם בכתב העת הבריטי לרפואה

208
00:10:21,833 --> 00:10:23,125
‏או אולי בכתב עת מפורסם.

209
00:10:23,125 --> 00:10:25,375
‏האם זה יעזור לך, אם תתפרסם?

210
00:10:25,375 --> 00:10:27,416
‏זה יעזור לי מאוד.
‏-נפלא.

211
00:10:27,416 --> 00:10:30,333
‏יש לי קצרנות שמשמשת אותי
‏ברישום היסטוריה רפואית.

212
00:10:30,333 --> 00:10:33,500
‏אני סבור שרשמתי
‏כל מה שהוא אמר לי באותו ערב, מילה במילה.

213
00:10:33,500 --> 00:10:35,750
‏אני מציג לכם את זה כעת, במילותיו הוא.

214
00:10:37,041 --> 00:10:39,583
‏- כל מה שאימדד קהאן אמר לי באותו ערב -

215
00:10:39,583 --> 00:10:40,541
‏- (מילה במילה) -

216
00:10:42,708 --> 00:10:45,791
‏נולדתי במדינת קשמיר ב-1873.

217
00:10:45,791 --> 00:10:48,916
‏אבי היה כרטיסן ברכבת הארצית.

218
00:10:48,916 --> 00:10:52,291
‏יום אחד בא לבית ספרנו קוסם והעלה מופע.

219
00:10:52,291 --> 00:10:53,833
‏הייתי מוקסם.

220
00:10:53,833 --> 00:10:55,833
‏כעבור שבועיים לקחתי את כל חסכונותיי

221
00:10:55,833 --> 00:10:58,375
‏וברחתי מהבית כדי להצטרף
‏ללהקת תיאטרון נודדת.

222
00:10:58,375 --> 00:11:01,708
‏זה היה ב-1886. הייתי בן 13.

223
00:11:01,708 --> 00:11:02,791
‏במשך שלוש שנים

224
00:11:02,791 --> 00:11:05,500
‏נסעתי עם הלהקה בכל רחבי פנג'אב.

225
00:11:05,500 --> 00:11:08,125
‏בסופן הייתי המופע המרכזי.

226
00:11:08,125 --> 00:11:10,666
‏כל העת חסכתי כסף,

227
00:11:10,666 --> 00:11:14,541
‏שהצטבר לבסוף לקצת יותר מ-3,000 רופי.

228
00:11:14,541 --> 00:11:17,625
‏באותה עת שמעתי סיפור על יוגי גדול ונודע

229
00:11:17,625 --> 00:11:19,958
‏שהשיג יכולת ריחוף אמיתית.

230
00:11:19,958 --> 00:11:21,666
‏נאמר שכשהוא התפלל,

231
00:11:21,666 --> 00:11:25,208
‏כל גופו עזב את הקרקע
‏והתרומם 46 ס"מ באוויר.

232
00:11:25,208 --> 00:11:27,250
‏לכל הפחות, תוצאה יוצאת מהכלל.

233
00:11:28,375 --> 00:11:29,208
‏שפם?

234
00:11:31,666 --> 00:11:33,000
‏עזבתי את להקת התיאטרון

235
00:11:33,000 --> 00:11:36,375
‏ועשיתי את דרכי לעיירה הקטנה על גדות הגנגס,

236
00:11:36,375 --> 00:11:38,375
‏שם לפי השמועה התגורר היוגי הזה.

237
00:11:38,375 --> 00:11:40,833
‏יום אחד שמעתי באקראי נוסע שהזכיר נזיר

238
00:11:40,833 --> 00:11:44,583
‏שהוא נתקל בו, לא רחוק משם,
‏בג'ונגל הסמיך ביותר, לגמרי לבדו.

239
00:11:44,583 --> 00:11:45,958
‏זה הספיק לי.

240
00:11:45,958 --> 00:11:48,166
‏מיהרתי לשכור סוס ועגלה.

241
00:11:49,083 --> 00:11:50,708
‏כשניהלתי מו"מ עם הנהג,

242
00:11:50,708 --> 00:11:53,291
‏הופיע אדם שאמר שהוא נוסע באותו כיוון,

243
00:11:53,291 --> 00:11:56,291
‏והציע שנחלוק בנסיעה ובהוצאות.

244
00:11:56,291 --> 00:11:59,166
‏נו, איזה מזל נפלא באמת!

245
00:11:59,166 --> 00:12:00,541
‏כששוחחתי עם בן לווייתי,

246
00:12:00,541 --> 00:12:03,625
‏גיליתי שהוא היה תלמיד של היוגי הגדול עצמו,

247
00:12:03,625 --> 00:12:06,541
‏ובדרכו באותה עת ממש לבקר את מורהו.

248
00:12:06,541 --> 00:12:07,458
‏פלטתי,

249
00:12:07,458 --> 00:12:10,416
‏"זה האיש שאני מחפש!
‏האם אוכל לפגוש אותו בבקשה?"

250
00:12:10,416 --> 00:12:13,291
‏בן לווייתי הביט בי ארוכות ובאיטיות.

251
00:12:13,291 --> 00:12:15,458
‏"זה בלתי אפשרי", הוא אמר.

252
00:12:15,458 --> 00:12:18,750
‏מאותו רגע ואילך, הוא סירב לענות לשאלותיי.

253
00:12:18,750 --> 00:12:21,416
‏אולם הצלחתי לגלות דבר אחד קטן.

254
00:12:21,416 --> 00:12:24,625
‏השעה שבה היוגי הדגול החל במדיטציה.

255
00:12:24,625 --> 00:12:28,958
‏בן לווייתי סימן לעצור את העגלה,
‏ירד ממנה והלך.

256
00:12:28,958 --> 00:12:31,625
‏העמדתי פנים שאני ממשיך לנסוע,
‏אך ממש מעבר לפינה

257
00:12:31,625 --> 00:12:33,875
‏קפצתי למטה והתגנבתי חזרה לאורך השביל.

258
00:12:33,875 --> 00:12:36,750
‏האיש כבר נעלם בג'ונגל.

259
00:12:36,750 --> 00:12:38,750
‏שמעתי רשרוש בסבך השיחים.

260
00:12:38,750 --> 00:12:41,125
‏"אם זה לא הוא", חשבתי, "זה טיגריס,

261
00:12:41,125 --> 00:12:43,750
‏"ועומדים להתנפל עליי, להיות מרוטש

262
00:12:43,750 --> 00:12:46,583
‏"ולהיטרף בפיסות קטנות
‏של בשר מפורק מגואל בדם".

263
00:12:47,958 --> 00:12:48,833
‏זה היה הוא.

264
00:12:51,125 --> 00:12:54,583
‏לא היה אפילו שמץ של זכר
‏לשביל שבו צעד האיש.

265
00:12:54,583 --> 00:12:56,958
‏הוא פילס את דרכו בינות במבוקים גבוהים

266
00:12:56,958 --> 00:12:58,791
‏וכל סוג של צמחייה כבדה.

267
00:12:58,791 --> 00:13:02,833
‏הזדחלתי אחריו בשקט רב,
‏ונשארתי לפחות כ-100 מטרים מאחוריו.

268
00:13:02,833 --> 00:13:05,916
‏כל אימת שאיבדתי אותו, מה שקרה רוב הזמן,

269
00:13:05,916 --> 00:13:08,458
‏הצלחתי לעקוב אחרי הרחש של צעדיו.

270
00:13:08,458 --> 00:13:11,750
‏במשך חצי שעה, המשחק המותח הזה
‏של "עקוב אחריי" נמשך.

271
00:13:11,750 --> 00:13:14,666
‏ואז לפתע, כבר לא שמעתי את האיש שלפניי.

272
00:13:14,666 --> 00:13:16,625
‏עצרתי והקשבתי.

273
00:13:16,625 --> 00:13:18,583
‏בבת אחת, מבעד לסבך הסמיך

274
00:13:18,583 --> 00:13:21,166
‏ראיתי קרחת יער ושתי בקתות קטנות.

275
00:13:21,166 --> 00:13:22,458
‏לבי זינק.

276
00:13:22,458 --> 00:13:24,833
‏היה מקווה מים קטן ליד הבקתה הקרובה,

277
00:13:24,833 --> 00:13:26,916
‏ולצידו מחצלת תפילה, ומעליו

278
00:13:26,916 --> 00:13:31,208
‏עץ באובב גדול
‏עם ענפים עבים, יפים ועלוותיים.

279
00:13:31,208 --> 00:13:33,583
‏במשך כל שעת הצהריים החמה המתנתי.

280
00:13:33,583 --> 00:13:36,500
‏גם במהלך אחר הצהריים החם והלח המתנתי.

281
00:13:36,500 --> 00:13:37,958
‏ואז כשהשעה 17:00 הגיעה,

282
00:13:37,958 --> 00:13:41,416
‏טיפסתי חרישית במעלה העץ שלי
‏והסתתרתי בינות העלים.

283
00:13:41,416 --> 00:13:43,625
‏לבסוף, היוגי הדגול יצא מבקתתו

284
00:13:43,625 --> 00:13:45,541
‏והתיישב בשיכול רגליים על המחצלת.

285
00:13:45,541 --> 00:13:48,208
‏כל תנועה שלו הייתה רגועה ועדינה.

286
00:13:48,208 --> 00:13:50,791
‏הוא הניח את ידיו כשכפות ידיו על ברכיו,

287
00:13:50,791 --> 00:13:53,041
‏ונשם עמוקות מהנחירים,

288
00:13:53,041 --> 00:13:56,875
‏ויכולתי כבר לראות שאופף אותו בוהק מסוים.

289
00:13:56,875 --> 00:14:00,291
‏במשך 14 דקות,
‏הוא נותר בתנוחה הזאת ללא ניע.

290
00:14:00,291 --> 00:14:04,000
‏ואז, כשהתבוננתי, ראיתי בוודאות רבה,

291
00:14:04,000 --> 00:14:06,166
‏שגופו התרומם לאט מהקרקע.

292
00:14:07,666 --> 00:14:11,333
‏שלושים ס"מ. 38 ס"מ. 46 ס"מ. 50 ס"מ.

293
00:14:12,083 --> 00:14:14,166
‏כשישים ס"מ מעל המחצלת.

294
00:14:14,166 --> 00:14:15,958
‏במעלה העץ אמרתי לעצמי,

295
00:14:15,958 --> 00:14:19,125
‏"הרי לפניך, אדם שיושב באוויר".

296
00:14:20,458 --> 00:14:24,416
‏ארבעים ושש דקות,
‏לפי השעון שלי, גופו נותר באוויר.

297
00:14:24,416 --> 00:14:26,708
‏ואז הוא ירד לאיטו בחזרה לאדמה,

298
00:14:26,708 --> 00:14:29,333
‏עד שישבנו חזר לנוח על המחצלת.

299
00:14:29,333 --> 00:14:31,916
‏אני ירדתי מהעץ שלי ורצתי ישר קדימה.

300
00:14:31,916 --> 00:14:34,291
‏היוגי הדגול רחץ את ידיו ורגליו בקערה.

301
00:14:34,291 --> 00:14:36,583
‏"כמה זמן אתה פה?" הוא אמר בחדות.

302
00:14:36,583 --> 00:14:39,208
‏לפתע הוא הרים לבנה
‏והשליך אותה לעברי כה חזק,

303
00:14:39,208 --> 00:14:41,791
‏שהיא נחצתה כשפגעה ברגלי הימנית מתחת לברך.

304
00:14:41,791 --> 00:14:44,000
‏עדיין יש לי צלקת. הרי היא לפניכם.

305
00:14:46,916 --> 00:14:48,708
‏זה דווקא היה מזל טוב.

306
00:14:48,708 --> 00:14:51,791
‏היוגי הדגול לא אמור להתרגז ולהשליך לבנים.

307
00:14:51,791 --> 00:14:56,250
‏הקשיש הושפל, התחרט והתאכזב מעצמו קשות.

308
00:14:56,250 --> 00:14:59,625
‏הוא הסביר לי
‏שלמרות שהוא לא יכול לקבל אותי כתלמיד,

309
00:14:59,625 --> 00:15:02,541
‏אף על פי כן,
‏הוא ייתן לי כמה הוראות לא רשמיות

310
00:15:02,541 --> 00:15:04,708
‏כדי לכפר על תקיפתי.

311
00:15:04,708 --> 00:15:07,125
‏תקיפה שהגיעה לי לגמרי, דרך אגב.

312
00:15:07,125 --> 00:15:09,041
‏זה קרה ב-1890.

313
00:15:09,041 --> 00:15:11,041
‏הייתי בן 17 כמעט.

314
00:15:13,000 --> 00:15:15,250
‏מה היו הוראותיו של היוגי הדגול?

315
00:15:15,250 --> 00:15:16,875
‏אלו הן.

316
00:15:16,875 --> 00:15:18,458
‏המחשבה היא דבר מפוזר.

317
00:15:18,458 --> 00:15:21,541
‏היא מעסיקה את עצמה
‏באלפי פריטים שונים במקביל.

318
00:15:21,541 --> 00:15:24,250
‏דברים שרואים סביב. דברים ששומעים ומריחים.

319
00:15:24,250 --> 00:15:27,208
‏דברים שחושבים עליהם.
‏דברים שמנסים לא לחשוב עליהם.

320
00:15:27,208 --> 00:15:29,250
‏עליך ללמוד למקד את מחשבתך באופן כזה

321
00:15:29,250 --> 00:15:32,916
‏שתוכל לדמיין, כרצונך,
‏רק פריט אחד ושום דבר אחר.

322
00:15:32,916 --> 00:15:35,958
‏אם תתאמץ על זה,
‏אולי תצליח למקד את המחשבה המודעת

323
00:15:35,958 --> 00:15:37,458
‏בחפץ אחד כלשהו שתבחר

324
00:15:37,458 --> 00:15:39,458
‏במשך כשלוש וחצי דקות.

325
00:15:39,458 --> 00:15:42,625
‏זה ייקח כ-20 שנים של מאמץ שקדני יומיומי.

326
00:15:42,625 --> 00:15:44,291
‏"עשרים שנים?" קראתי.

327
00:15:44,291 --> 00:15:46,083
‏עשרים שנים. אולי יותר.

328
00:15:46,083 --> 00:15:48,875
‏עשרים שנים זה הזמן המצוי,
‏אם תצליח בכלל, אגב.

329
00:15:48,875 --> 00:15:50,541
‏אהיה זקן עד אז!

330
00:15:50,541 --> 00:15:53,416
‏הזמן משתנה.
‏לחלק זה לוקח עשור, לחלק 30 שנים.

331
00:15:53,416 --> 00:15:56,333
‏במקרים נדירים במיוחד, מגיע אדם מיוחד

332
00:15:56,333 --> 00:15:59,250
‏שמסוגל לפתח את הכוח בשנה או שנתיים בלבד,

333
00:15:59,250 --> 00:16:01,250
‏אבל הוא אחד למיליארד. לא אתה.

334
00:16:01,250 --> 00:16:03,625
‏האם באמת כה קשה למקד את המחשבה...

335
00:16:03,625 --> 00:16:08,166
‏בלתי אפשרי כמעט. תנסה ותראה.
‏תעצום עיניים ותחשוב על משהו.

336
00:16:08,166 --> 00:16:11,291
‏תחשוב על חפץ אחד בלבד.
‏תדמיין אותו. תראה אותו לפניך.

337
00:16:11,291 --> 00:16:13,458
‏בתוך כמה שניות, מחשבתך תתחיל לנדוד.

338
00:16:13,458 --> 00:16:16,541
‏מחשבות אחרות יתגנבו להן.
‏זה עניין קשה מאוד.

339
00:16:16,541 --> 00:16:18,625
‏כך אמר היוגי הדגול הזקן והנבון.

340
00:16:20,708 --> 00:16:23,500
‏ובזאת החלו התרגולים שלי.

341
00:16:24,083 --> 00:16:25,458
‏מדי ערב ישבתי,

342
00:16:25,458 --> 00:16:28,916
‏עצמתי עיניים ודמיינתי
‏את האדם שאני הכי אוהב בעולם,

343
00:16:28,916 --> 00:16:32,333
‏והוא אחי הבכור, שמת בגיל עשר ממחלת דם.

344
00:16:32,333 --> 00:16:36,208
‏התרכזתי במתאר פניו
‏אבל בשנייה שבה מחשבתי החלה לנדוד,

345
00:16:36,208 --> 00:16:39,166
‏עצרתי את התרגול, נחתי כמה רגעים

346
00:16:39,166 --> 00:16:40,458
‏ואז ניסיתי שוב.

347
00:16:40,458 --> 00:16:42,291
‏אחרי חמש שנות תרגול יומיומי

348
00:16:42,291 --> 00:16:45,208
‏הצלחתי להתרכז לחלוטין בפניו של אחי

349
00:16:45,208 --> 00:16:46,750
‏במשך דקה וחצי.

350
00:16:46,750 --> 00:16:48,166
‏הייתה לי התקדמות.

351
00:16:51,791 --> 00:16:52,625
‏בינתיים,

352
00:16:52,625 --> 00:16:55,833
‏התחלתי להרוויח כסף טוב בהופעות קסמים.

353
00:16:55,833 --> 00:16:58,041
‏מטבעי, זריזות הידיים שלי טובה מאוד,

354
00:16:58,041 --> 00:17:00,708
‏אבל המשכתי תמיד בתרגולים שלי.

355
00:17:00,708 --> 00:17:04,583
‏מדי ערב, היכן שהייתי, התמקמתי במקום שקט,

356
00:17:04,583 --> 00:17:07,333
‏ומיקדתי את מחשבתי בפניו של אחי.

357
00:17:07,333 --> 00:17:10,583
‏לפעמים הדלקתי נר והתחלתי לבהות בלהבה.

358
00:17:10,583 --> 00:17:14,041
‏בלהבת הנר, כידוע, יש שלושה חלקים נפרדים:

359
00:17:14,041 --> 00:17:16,541
‏הצהוב שלמעלה, הסגול-אפור שלמטה

360
00:17:16,541 --> 00:17:17,875
‏והשחור שבפנים.

361
00:17:17,875 --> 00:17:20,833
‏הנחתי את הנר כ-41 ס"מ מפניי,

362
00:17:20,833 --> 00:17:22,458
‏בגובה אחד עם עיניי,

363
00:17:22,458 --> 00:17:25,708
‏כך שלא נאלצתי לאמץ
‏את שרירי עיניי ולו במקצת

364
00:17:25,708 --> 00:17:26,916
‏בהרמת מבט או בהשפלתו.

365
00:17:26,916 --> 00:17:31,041
‏בהיתי בחלק השחור שבמרכז
‏עד שהכול נעלם מסביב.

366
00:17:31,041 --> 00:17:32,458
‏אחר כך עצמתי את עיניי

367
00:17:32,458 --> 00:17:35,000
‏והתחלתי להתרכז בפניו של אחי.

368
00:17:35,916 --> 00:17:40,750
‏ב-1907, כשהייתי בן 34,
‏הצלחתי להתרכז במשך שלוש דקות

369
00:17:40,750 --> 00:17:43,125
‏בלי שמחשבתי תנדוד בכלל.

370
00:17:43,125 --> 00:17:46,458
‏באותה עת גם שמתי לב ליכולת הקלה הזאת,

371
00:17:46,458 --> 00:17:48,291
‏מעין תחושה קטנה ומוזרה

372
00:17:48,291 --> 00:17:51,375
‏שכשאני עוצם את עיניי ומביט במשהו קשיח,

373
00:17:51,375 --> 00:17:52,750
‏בריכוז עז,

374
00:17:52,750 --> 00:17:55,541
‏אני יכול לראות את המתאר של החפץ שהבטתי בו.

375
00:17:55,541 --> 00:17:57,583
‏חשבתי על משהו שהיוגי הקשיש אמר,

376
00:17:57,583 --> 00:18:01,250
‏"ידוע שאנשים קדושים מסוימים
‏פיתחו ריכוז כה גדול

377
00:18:01,250 --> 00:18:04,000
‏"שהם רואים בלי להשתמש בעיניהם".

378
00:18:04,000 --> 00:18:08,416
‏מדי ערב, אחרי שביצעתי
‏את התרגולים עם להבת הנר,

379
00:18:08,416 --> 00:18:11,333
‏שתיתי כוס קפה ואז כיסיתי את עיניי

380
00:18:11,333 --> 00:18:13,875
‏וישבתי בכיסאי, בניסיון לראות בלי עיניי.

381
00:18:13,875 --> 00:18:16,125
‏התחלתי מחפיסת קלפים.

382
00:18:16,125 --> 00:18:18,333
‏למדתי את צידם האחורי. ניחשתי את ערכם.

383
00:18:18,333 --> 00:18:20,583
‏מיידית, שיעור ההצלחה היה 60 אחוזים.

384
00:18:20,583 --> 00:18:22,833
‏בהמשך קניתי מפות ומפות ימיות

385
00:18:22,833 --> 00:18:24,625
‏שתליתי בכל רחבי החדר שלי.

386
00:18:24,625 --> 00:18:29,083
{\an8}‏הבטתי בהן שעות כשעיניי מכוסות, בניסיון
‏לקרוא את הכיתוב הקטן של מקומות ונהרות.

387
00:18:29,083 --> 00:18:33,291
‏מדי ערב, בשמונה השנים העוקבות,
‏המשכתי בתרגול כזה.

388
00:18:33,291 --> 00:18:36,000
‏ב-1915 הצלחתי לקרוא ספר שלם,

389
00:18:36,000 --> 00:18:37,958
‏מכריכה לכריכה, בכיסוי עיניים.

390
00:18:37,958 --> 00:18:39,291
‏עשיתי זאת!

391
00:18:39,291 --> 00:18:41,291
‏לבסוף, השגתי את הכוח.

392
00:18:42,833 --> 00:18:45,541
‏כידוע לך, כמובן,
‏זה נהפך למופע הקוסמות השלם שלי.

393
00:18:45,541 --> 00:18:48,791
‏קהלים אהבו את זה,
‏אבל איש לא האמין שזה אמיתי. עדיין לא.

394
00:18:48,791 --> 00:18:52,333
‏אפילו רופאים כמוך,
‏שמכסים את עיניי בצורה מקצועית ביותר,

395
00:18:52,333 --> 00:18:55,375
‏מסרבים להאמין שמישהו רואה בלי עיניו.

396
00:18:55,375 --> 00:18:58,708
‏הם שוכחים שיש דרכים אחרות לשלוח דמות למוח.

397
00:18:58,708 --> 00:19:00,208
‏אימדד קהאן השתתק.

398
00:19:00,208 --> 00:19:01,208
‏הוא היה עייף.

399
00:19:01,208 --> 00:19:02,666
‏"אילו דרכים אחרות?" שאלתי.

400
00:19:04,750 --> 00:19:06,333
‏בכנות רבה, איני יודע.

401
00:19:08,083 --> 00:19:10,958
‏הראייה מבוצעת באזור אחר בגוף.

402
00:19:10,958 --> 00:19:11,958
‏איזה אזור?

403
00:19:22,125 --> 00:19:23,666
‏באותו לילה לא הלכתי לישון.

404
00:19:23,666 --> 00:19:26,833
‏מדענים מכל העולם יעשו סלטות באוויר בגללו.

405
00:19:26,833 --> 00:19:28,875
‏הוא לבטח האיש הכי יקר ערך בעולם.

406
00:19:28,875 --> 00:19:32,625
‏היה עליי לברר בדיוק באיזה אופן
‏ביולוגי, כימי, קסום,

407
00:19:32,625 --> 00:19:35,375
‏אפשר להעביר למוח דמות בלי להשתמש בעיניים.

408
00:19:35,375 --> 00:19:38,833
‏עיוורים אולי יוכלו לראות,
‏חירשים לשמוע. מי יודע מה עוד?

409
00:19:38,833 --> 00:19:41,541
‏"אין להתעלם מהאיש המדהים הזה", חשבתי.

410
00:19:41,541 --> 00:19:45,333
‏התחלתי לתמלל בקפדנות
‏את כל מה שאימדד קהאן אמר לי באותו ערב.

411
00:19:45,333 --> 00:19:47,416
‏כתבתי במשך חמש שעות בלי הפסקה.

412
00:19:50,125 --> 00:19:53,583
‏ב-8:00 למחרת, כשהגיע הזמן ללכת לביה"ח
‏סיימתי את החלק הכי חשוב,

413
00:19:53,583 --> 00:19:55,041
‏את העמודים שקראתם הרגע.

414
00:19:55,041 --> 00:19:57,958
‏לא ראיתי את ד"ר מרשל
‏עד שנפגשנו להפסקת האוכל.

415
00:19:57,958 --> 00:20:00,291
‏סיפרתי לו כמה שיכולתי בעשר הדקות שהיו.

416
00:20:00,291 --> 00:20:02,916
‏"אחזור הערב לתיאטרון", אמרתי.
‏אסור לאבדו כעת.

417
00:20:02,916 --> 00:20:04,291
‏אבוא איתך.

418
00:20:04,291 --> 00:20:06,875
‏ב-18:45 בערב נסענו לאולם הרויאל פאלאס.

419
00:20:06,875 --> 00:20:09,458
‏החניתי את המכונית ושנינו הלכנו לתיאטרון.

420
00:20:09,458 --> 00:20:11,250
‏"משהו לא כשורה", אמרתי.

421
00:20:11,250 --> 00:20:13,625
‏לא היה קהל מחוץ לאולם והדלתות היו סגורות.

422
00:20:13,625 --> 00:20:17,666
‏הכרזה שפרסמה את המופע עוד הייתה שם,
‏אבל מישהו כתב עליה בצבע שחור...

423
00:20:17,666 --> 00:20:19,833
‏"ההופעה הערב מבוטלת".

424
00:20:20,875 --> 00:20:24,208
‏שאלתי שומר זקן
‏שעמד ליד הדלתות הנעולות, "מה קרה?"

425
00:20:24,208 --> 00:20:25,583
‏מישהו מת.

426
00:20:25,583 --> 00:20:26,500
‏"מי?"

427
00:20:26,500 --> 00:20:27,958
‏מובן שכבר ידעתי.

428
00:20:27,958 --> 00:20:29,916
‏האיש שרואה בלי עיניו.

429
00:20:30,666 --> 00:20:32,208
‏"איך?" זעקתי.

430
00:20:32,208 --> 00:20:34,250
‏הוא הלך לישון ולא התעורר.

431
00:20:35,208 --> 00:20:36,375
‏דברים כאלה קורים.

432
00:20:39,750 --> 00:20:41,416
‏צעדנו לאט בחזרה למכונית.

433
00:20:46,125 --> 00:20:48,500
‏הוצפתי בתחושת יגון וכעס.

434
00:20:48,500 --> 00:20:50,583
‏אסור היה לי להוריד עין מאיש יקר זה.

435
00:20:50,583 --> 00:20:52,500
‏היה עליי לתת לו את מיטתי ולדאוג לו.

436
00:20:52,500 --> 00:20:54,000
‏אימדד קהאן היה עושה ניסים.

437
00:20:54,000 --> 00:20:58,333
‏הוא תיקשר עם כוחות עוצמתיים ומסתוריים
‏הרחק מהישג ידם של אנשים פשוטים.

438
00:20:58,333 --> 00:21:00,083
‏כעת הוא היה מת.

439
00:21:00,083 --> 00:21:01,833
‏"זהו זה", אמר ד"ר מרשל.

440
00:21:02,625 --> 00:21:03,541
‏זהו זה.

441
00:21:04,500 --> 00:21:05,500
‏"כן", אמרתי.

442
00:21:06,833 --> 00:21:07,750
‏"זהו זה."

443
00:21:12,625 --> 00:21:15,083
‏זה תיעוד אמיתי ומדויק של כל מה שהתרחש

444
00:21:15,083 --> 00:21:17,291
‏בשני המפגשים שלי עם אימדד קהאן.

445
00:21:20,416 --> 00:21:21,625
‏נו, נו, נו.

446
00:21:22,708 --> 00:21:24,791
‏זה מעניין ביותר.

447
00:21:26,166 --> 00:21:28,333
‏זו פיסת מידע מדהימה.

448
00:21:29,916 --> 00:21:31,333
‏זה עשוי לשנות את חיי.

449
00:21:51,125 --> 00:21:53,541
‏פיסת המידע שהנרי התייחס אליה

450
00:21:53,541 --> 00:21:57,333
‏הייתה שאימדד קהאן אימן את עצמו
‏לקרוא את ערכו של קלף

451
00:21:57,333 --> 00:21:58,833
‏מצידו האחורי,

452
00:21:58,833 --> 00:22:01,541
‏ובהיותו, כפי שצוין, מהמר רמאי,

453
00:22:01,541 --> 00:22:05,083
‏הנרי קלט מייד שהוא יכול לעשות הון.

454
00:22:05,083 --> 00:22:07,500
‏הוא ירד למזווה של המשרת

455
00:22:07,500 --> 00:22:10,208
‏וביקש נר, פמוט וסרגל.

456
00:22:10,208 --> 00:22:12,041
‏הוא לקח אותם לחדרו, נעל את הדלת,

457
00:22:12,041 --> 00:22:14,041
‏הסיט את הווילונות וכיבה את האור.

458
00:22:14,041 --> 00:22:16,625
‏הוא שם את הנר על השידה וקירב כיסא.

459
00:22:16,625 --> 00:22:20,083
‏הוא הבחין בסיפוק
‏שעיניו היו בדיוק בגובה אחד עם הפתיל.

460
00:22:20,083 --> 00:22:24,000
‏בעזרת הסרגל, הוא מיקם את פניו 41 ס"מ מהנר,

461
00:22:24,000 --> 00:22:25,541
‏כפי שצוין בחוברת.

462
00:22:25,541 --> 00:22:29,125
‏אימדד קהאן דמיין את פניו
‏של האדם האהוב עליו ביותר,

463
00:22:29,125 --> 00:22:31,666
‏שבמקרה שלו היה אחיו המנוח.

464
00:22:31,666 --> 00:22:33,458
‏להנרי לא היה אח.

465
00:22:34,041 --> 00:22:36,958
‏הוא החליט, לחלופין, לדמיין את פניו שלו.

466
00:22:43,750 --> 00:22:46,875
‏כשהנרי בהה באזור השחור הזעיר שבמרכז הלהבה,

467
00:22:46,875 --> 00:22:48,583
‏קרה דבר מדהים.

468
00:22:48,583 --> 00:22:51,791
‏מחשבתו התרוקנה לחלוטין, מוחו חדל לרצד,

469
00:22:51,791 --> 00:22:55,083
‏ובבת אחת, הוא חש כאילו גופו נעטף,

470
00:22:55,083 --> 00:22:56,000
‏חמים ונעים,

471
00:22:56,000 --> 00:22:58,708
‏בתוך האזור השחור של לא-כלום בוער.

472
00:22:59,291 --> 00:23:01,500
‏יש להודות שזה נמשך רק 15 שניות.

473
00:23:01,500 --> 00:23:03,791
‏אבל מאותו רגע ואילך, בכל מקום ובכל מצב,

474
00:23:03,791 --> 00:23:07,291
‏הוא דאג לתרגל עם הנר חמש פעמים ביום.

475
00:23:07,291 --> 00:23:11,041
‏לראשונה בחייו, הוא השקיע את כל כולו
‏בהתלהבות ממשית,

476
00:23:11,041 --> 00:23:14,083
‏וההתקדמות שלו הייתה מרשימה.

477
00:23:14,083 --> 00:23:15,166
‏אחרי שישה חודשים,

478
00:23:15,166 --> 00:23:18,625
‏הוא הצליח להתרכז לחלוטין
‏בדמות של פניו לא פחות משלוש דקות

479
00:23:18,625 --> 00:23:21,541
‏בלי ששום מחשבה חיצונית חדרה לראשו.

480
00:23:21,541 --> 00:23:23,166
‏"זה אני", הנרי חשב.

481
00:23:23,166 --> 00:23:25,375
‏"אני המחונן אחד למיליארד ביכולת

482
00:23:25,375 --> 00:23:27,791
‏"להשיג כוחות יוגה במהירות מדהימה!"

483
00:23:28,333 --> 00:23:32,166
‏בתום השנה הראשונה,
‏הוא עלה על חמש וחצי דקות.

484
00:23:32,166 --> 00:23:33,375
‏הגיעה העת.

485
00:23:36,916 --> 00:23:37,833
{\an8}‏- 16 בספטמבר 1959 -

486
00:23:37,833 --> 00:23:40,041
{\an8}‏הסלון בדירתו של הנרי בלונדון. חצות.

487
00:23:40,041 --> 00:23:42,083
‏הנרי מתנער בהתלהבות שכן לראשונה

488
00:23:42,083 --> 00:23:44,291
‏הוא הניח חפיסת קלפים הפוכה לפניו

489
00:23:44,291 --> 00:23:46,041
‏והתרכז בקלף העליון.

490
00:23:46,041 --> 00:23:49,833
‏בהתחלה, הוא ראה רק את העיצוב הפשוט
‏של קווים אדומים דקים על הגב,

491
00:23:49,833 --> 00:23:52,750
‏שהוא כנראה העיצוב הכי נפוץ בעולם של קלפים.

492
00:23:52,750 --> 00:23:56,375
‏הוא העביר את הריכוז שלו
‏מהדפוס עצמו לצידו השני של הקלף.

493
00:23:56,375 --> 00:24:00,500
‏הוא התמקד בעוצמה רבה
‏בצד התחתון והבלתי נראה של הקלף.

494
00:24:00,500 --> 00:24:03,416
‏שלושים שניות חלפו. דקה, שתיים, שלוש.

495
00:24:03,416 --> 00:24:04,916
‏הנרי לא הזיז שריר.

496
00:24:04,916 --> 00:24:07,500
‏הריכוז המפותח ביותר שלו מוחלט כעת.

497
00:24:07,500 --> 00:24:09,500
‏הוא דמיין את צידו ההפוך של הקלף.

498
00:24:09,500 --> 00:24:12,000
‏שום מחשבה משום סוג לא הורשתה לחדור לראשו.

499
00:24:12,000 --> 00:24:14,375
‏במהלך הדקה הרביעית התחיל לקרות משהו.

500
00:24:14,375 --> 00:24:16,333
‏לאט, באורח קסם, אבל בבירור,

501
00:24:16,333 --> 00:24:20,125
‏כתם שחור נהפך לעלה,
‏ושרבוט מפותל נהפך לחמש.

502
00:24:20,125 --> 00:24:21,708
‏חמש עלה.

503
00:24:21,708 --> 00:24:25,000
‏באצבעות רועדות,
‏הוא מרים את הקלף והופך אותו.

504
00:24:26,041 --> 00:24:27,250
‏"עשיתי זאת!" הוא אמר.

505
00:24:28,333 --> 00:24:29,541
‏הנרי נהיה מוטרף.

506
00:24:29,541 --> 00:24:32,291
‏הוא לא יצא מדירתו, אלא לקנות אוכל ושתייה.

507
00:24:32,291 --> 00:24:34,250
‏כל היום ולעיתים עד אישון הלילה,

508
00:24:34,250 --> 00:24:36,583
‏הוא עמל על הקלפים עם שעון עצר לצידו,

509
00:24:36,583 --> 00:24:38,833
‏קיצר את הזמן, שנייה אחר שנייה.

510
00:24:38,833 --> 00:24:41,791
‏בתוך חודש, הוא ירד לדקה וחצי.
‏בשישה חודשים, 20 שניות.

511
00:24:41,791 --> 00:24:43,708
‏בשבעה חודשים נוספים, עשר שניות גג.

512
00:24:43,708 --> 00:24:45,000
‏היעד לו הוא חמש.

513
00:24:45,000 --> 00:24:47,708
‏ברור לו שאם לא יקרא דרך קלף
‏בחמש שניות לכל היותר,

514
00:24:47,708 --> 00:24:49,875
‏הוא לא יוכל לרמות את הקזינו בהצלחה.

515
00:24:49,875 --> 00:24:53,916
‏אך ככל שהוא התקרב ליעדו,
‏כך נהיה קשה יותר להגיע אליו.

516
00:24:53,916 --> 00:24:56,166
‏בארבעה שבועות הוא ירד מעשר שניות לתשע.

517
00:24:56,166 --> 00:24:58,083
‏חמישה נוספים להגיע מתשע לשמונה.

518
00:24:58,083 --> 00:24:59,791
‏בשלב זה, המאמץ כבר לא הפריע לו.

519
00:24:59,791 --> 00:25:02,375
‏הוא מסוגל לעבוד 12 שעות רצוף, בלי בעיה.

520
00:25:02,375 --> 00:25:04,791
‏הוא יודע בוודאות שהוא יגיע לזה בסוף.

521
00:25:04,791 --> 00:25:07,333
‏שתי השניות האחרונות
‏הן הכי קשות. 11 חודשים.

522
00:25:07,333 --> 00:25:09,041
‏אבל בשבת אחת, אחר הצהריים...

523
00:25:16,708 --> 00:25:20,583
‏חמש שניות. הנרי עובר את כל החפיסה
‏ומתזמן את עצמו בכל קלף.

524
00:25:20,583 --> 00:25:24,458
‏חמש שניות.

525
00:25:25,500 --> 00:25:27,833
‏כמה זמן לקח לו להגיע לרגע הזה?

526
00:25:28,666 --> 00:25:31,666
‏שלוש שנים ושלושה חודשים של מאמץ רציף.

527
00:25:33,208 --> 00:25:35,625
‏היו הרבה יותר
‏מ-100 בתי קזינו חוקיים בלונדון.

528
00:25:35,625 --> 00:25:39,750
‏הנרי היה חבר בלא פחות מעשרה מהם.
‏לורד'ס האוס היה החביב עליו.

529
00:25:39,750 --> 00:25:43,041
‏הוא היה הטוב במדינה
‏וממוקם באחוזה ג'ורג'יאנית מרהיבה.

530
00:25:43,041 --> 00:25:44,166
‏ערב טוב, מר שוגר.

531
00:25:44,166 --> 00:25:46,916
‏אמר האיש מאחורי הדלפק,
‏שתפקידו לא לשכוח פרצוף.

532
00:25:46,916 --> 00:25:50,125
‏הנרי ירד במדרגות הרחבות המופלאות
‏ונכנס למשרד הקופאי.

533
00:25:50,125 --> 00:25:52,250
‏הוא כתב המחאה בסך 10,000 ליש"ט.

534
00:25:52,250 --> 00:25:56,416
‏נשים מלאות חגו סביב גלגל הרולטה
‏כמו תרנגולות שמנמנות סביב מתקן האכלה.

535
00:25:56,416 --> 00:25:59,458
‏גברים סמוקים עם סיגרים בפה
‏ספרו את האסימונים שלהם

536
00:25:59,458 --> 00:26:01,125
‏כשעיניהם מנצנצות בחמדנות.

537
00:26:02,541 --> 00:26:04,541
‏מוזר. לראשונה בחייו של הנרי,

538
00:26:04,541 --> 00:26:07,583
‏הוא הביט בגועל בחדר
‏מלא באנשים עשירים לזרא, בכנות.

539
00:26:07,583 --> 00:26:10,500
‏הנרי חיפש מקום פנוי בדיוק לימינו של המחלק

540
00:26:10,500 --> 00:26:12,166
‏באחד משולחנות הבלאק ג'ק.

541
00:26:12,166 --> 00:26:15,250
‏המחלק לקח את כספו של הנרי
‏והכניס אותו לחריץ בשולחן.

542
00:26:15,250 --> 00:26:18,458
‏הוא היה גבר צעיר, יחסית,
‏עם עיניים שחורות ועור אפור.

543
00:26:18,458 --> 00:26:20,791
‏הוא כלל לא חייך ודיבר רק כשצריך.

544
00:26:20,791 --> 00:26:23,583
‏היו לו ידיים רזות במיוחד
‏והוא חישב באצבעות.

545
00:26:23,583 --> 00:26:26,875
‏הוא הרים שורת אסימוני 25 ליש"ט
‏והניח אותם בערמה על השולחן.

546
00:26:26,875 --> 00:26:29,708
‏לא היה לו צורך לספור.
‏אצבעותיו הזריזות לא טעו.

547
00:26:29,708 --> 00:26:31,250
‏הוא החליק את הערמה להנרי.

548
00:26:31,250 --> 00:26:32,708
‏כשהנרי ערם מולו אסימונים,

549
00:26:32,708 --> 00:26:34,875
‏הוא הציץ בקלף העליון בשרוול המחלק.

550
00:26:34,875 --> 00:26:38,375
‏בחמש שניות הוא ראה שזה עשר.
‏הוא שם שמונה אסימונים, 200 ליש"ט,

551
00:26:38,375 --> 00:26:40,583
‏ההימור המרבי בבלאק ג'ק בלורד'ס האוס.

552
00:26:40,583 --> 00:26:43,083
‏הוא קיבל את העשר. הקלף השני שלו היה תשע.

553
00:26:43,083 --> 00:26:44,333
‏תשע עשרה יחדיו.

554
00:26:44,333 --> 00:26:45,416
‏ב-19 עומדים.

555
00:26:45,416 --> 00:26:49,083
‏לא עושים כלום ומקווים שהמחלק
‏לא יקבל 20 או 21. זה מובן מאליו.

556
00:26:49,083 --> 00:26:51,708
‏כשהמחלק חזר אל הנרי, הוא אמר...
‏-תשע עשרה.

557
00:26:51,708 --> 00:26:54,333
‏...והמשיך לשחקן הבא. "חכה", אמר הנרי.

558
00:26:54,333 --> 00:26:55,958
‏המחלק עצר וחזר אל הנרי,

559
00:26:55,958 --> 00:26:58,333
‏הרים גבה והביט בו בעיניו השחורות והקרירות.

560
00:26:58,333 --> 00:27:00,583
‏תרצה למשוך קלף ב-19?
‏-הוא שאל ביובש.

561
00:27:00,583 --> 00:27:04,208
‏מובן שהיו רק שני קלפים בשרוול
‏שלא ישברו את ה-19, האס והשתיים.

562
00:27:04,208 --> 00:27:08,250
‏רק אידיוט יבקש למשוך קלף ב-19,
‏במיוחד כשיש 200 ליש"ט על השולחן.

563
00:27:08,250 --> 00:27:11,375
‏גבו של הקלף הבא שיחולק היה גלוי לעין.
‏המחלק לא נגע בו.

564
00:27:11,375 --> 00:27:14,833
‏"כן", הנרי אמר. "עוד קלף".
‏המחלק משך בכתפיו וחילק אותו.

565
00:27:14,833 --> 00:27:18,083
‏שתיים תלתן נחת מול הנרי לצד התשע והעשר.

566
00:27:18,083 --> 00:27:19,708
‏עשרים ואחת.
‏-אמר המחלק באדישות.

567
00:27:19,708 --> 00:27:21,750
‏עיניו השחורות התרוממו שוב להנרי

568
00:27:21,750 --> 00:27:24,500
‏ועצרו שם, בדממה, בדריכות, בתימהון.

569
00:27:25,666 --> 00:27:29,208
‏הנרי ערער אותו.
‏נדיר שראה, אם בכלל, מישהו מושך קלף ב-19.

570
00:27:29,208 --> 00:27:31,500
‏הבחור הזה משך קלף ב-19 ברוגע ובביטחון

571
00:27:31,500 --> 00:27:33,750
‏שהיו מטלטלים למדי, והוא זכה.

572
00:27:33,750 --> 00:27:37,166
‏הנרי קלט את מבטו של המחלק
‏וקלט מייד שטעה טעות שטותית.

573
00:27:37,166 --> 00:27:39,500
‏הוא משך תשומת לב. "תסלחו לי."

574
00:27:39,500 --> 00:27:41,000
‏אסור לו לעשות זאת שוב.

575
00:27:41,000 --> 00:27:44,125
‏עליו להיזהר מאוד,
‏ואפילו לגרום לעצמו להפסיד מדי פעם.

576
00:27:44,125 --> 00:27:45,250
‏המשחק נמשך.

577
00:27:45,250 --> 00:27:47,041
‏היתרון של הנרי היה עצום כל כך,

578
00:27:47,041 --> 00:27:49,583
‏שהוא התקשה לשמור על רמת זכיות סבירה.

579
00:27:49,583 --> 00:27:51,291
‏בשעה, הוא זכה ב-30,000 ליש"ט.

580
00:27:51,291 --> 00:27:52,416
‏הוא עצר שם.

581
00:27:52,416 --> 00:27:54,916
‏זה יכול היה להיות מיליון, באותה קלות.

582
00:27:54,916 --> 00:27:56,208
‏תודה.

583
00:27:56,208 --> 00:27:58,958
‏הנרי היה מסוגל כעת,
‏כמעט בוודאות, לעשות כסף

584
00:27:58,958 --> 00:28:01,458
‏מהר יותר מכל אדם בעולם כולו.

585
00:28:03,666 --> 00:28:04,500
‏מעניין.

586
00:28:09,041 --> 00:28:11,333
‏אילו היה זה סיפור מומצא במקום אמיתי,

587
00:28:11,333 --> 00:28:12,833
‏היה הכרחי בשלב זה

588
00:28:12,833 --> 00:28:15,583
‏להמציא סוף מפתיע ומלהיב לדבר.

589
00:28:15,583 --> 00:28:17,250
‏משהו דרמטי וחריג.

590
00:28:17,250 --> 00:28:20,416
‏לדוגמה, הנרי יכול ללכת לדירתו
‏ולהתחיל לספור את כספו.

591
00:28:20,416 --> 00:28:23,333
‏בעודו עושה זאת,
‏הוא עלול להרגיש לא טוב לפתע.

592
00:28:23,333 --> 00:28:24,875
‏יש לו כאב בחזה.

593
00:28:25,875 --> 00:28:28,333
‏הוא מחליט ללכת לישון מיידית. הוא מתפשט.

594
00:28:28,333 --> 00:28:30,250
‏הוא הולך ערום לארון ללבוש פיג'מה.

595
00:28:30,250 --> 00:28:33,458
‏חולף על פני המראה הגדולה שעל הקיר. עוצר.

596
00:28:33,458 --> 00:28:36,541
‏אוטומטית, מכוחו של הרגל, הוא מתחיל להתרכז.

597
00:28:36,541 --> 00:28:38,833
‏בבת אחת, הוא רואה מבעד לעורו.

598
00:28:38,833 --> 00:28:41,250
‏כמו צילום רנטגן, אבל משופר. הוא רואה הכול.

599
00:28:41,250 --> 00:28:43,666
‏עורקים, ורידים, הדם שזורם בתוכו.

600
00:28:43,666 --> 00:28:46,541
‏כבד, כליות, מעיים. הוא רואה את ליבו הפועם.

601
00:28:46,541 --> 00:28:48,708
‏הוא מביט בנקודה בחזהו שממנה מגיע הכאב

602
00:28:48,708 --> 00:28:52,958
‏ורואה גוש כהה קטן בתוך הווריד הגדול
‏שמוביל אל הלב מימין.

603
00:28:52,958 --> 00:28:55,916
‏קריש דם. תחילה, הקריש נראה נייח.

604
00:28:55,916 --> 00:28:59,083
‏ואז הוא זז. התנועה קלה מאוד. רק כמילימטר.

605
00:28:59,083 --> 00:29:01,708
‏הדם בווריד מפומפם
‏מאחורי הקריש ועובר על פניו,

606
00:29:01,708 --> 00:29:03,083
‏כך שהקריש שוב זז.

607
00:29:03,083 --> 00:29:06,166
‏הוא מזנק כס"מ ורבע. הנרי מביט באימה.

608
00:29:06,166 --> 00:29:09,666
‏הוא יודע שקריש דם גדול שהשתחרר ונע בווריד

609
00:29:09,666 --> 00:29:11,125
‏יגיע לבסוף ללב.

610
00:29:11,125 --> 00:29:12,500
‏הוא עומד למות.

611
00:29:12,500 --> 00:29:15,375
‏זה יהיה סוף לא רע לסיפורת,
‏אבל זו לא סיפורת.

612
00:29:15,375 --> 00:29:16,416
‏זה סיפור עובדתי.

613
00:29:16,416 --> 00:29:19,333
‏הבדייה היחידה בו היא שמו של הנרי,
‏שלא היה הנרי שוגר.

614
00:29:19,333 --> 00:29:22,750
‏יש להגן על שמו. עדיין חובה להגן עליו.

615
00:29:22,750 --> 00:29:24,875
‏פרט לכך, זה סיפור אמיתי,

616
00:29:24,875 --> 00:29:28,000
‏ומשום שהסיפור אמיתי, הוא מצריך סוף אמיתי.

617
00:29:28,000 --> 00:29:29,583
‏זה מה שקרה באמת.

618
00:29:33,916 --> 00:29:36,875
‏הנרי צעד כשעה. הערב היה קריר ונעים.

619
00:29:36,875 --> 00:29:38,583
‏העיר עדיין ערה לגמרי.

620
00:29:38,583 --> 00:29:42,041
‏הוא חש בחבילת הכסף העבה
‏שבכיס המקטורן הפנימי.

621
00:29:42,041 --> 00:29:43,500
‏הוא טפח עליה קלות.

622
00:29:43,500 --> 00:29:45,708
‏הרבה כסף יחסית לשעת עבודה.

623
00:29:45,708 --> 00:29:47,791
‏אך הוא היה תמהה.

624
00:29:47,791 --> 00:29:51,583
‏הוא לא הבין למה התלהבותו מועטה כל כך
‏מההצלחה הכבירה הזאת.

625
00:29:51,583 --> 00:29:54,333
‏אילו זה קרה לפני שלוש שנים,
‏לפני שהחל עם היוגה,

626
00:29:54,333 --> 00:29:56,041
‏הוא היה משתגע מהתלהבות.

627
00:29:56,041 --> 00:29:58,666
‏הוא היה רץ למועדון הלילה הקרוב כדי לחגוג.

628
00:29:58,666 --> 00:30:00,750
‏אבל הנרי לא הרגיש נלהב.

629
00:30:00,750 --> 00:30:02,083
‏הוא הרגיש עצוב.

630
00:30:02,083 --> 00:30:04,916
‏בכל פעם שהימר, הניצחון שלו היה ודאי.

631
00:30:04,916 --> 00:30:08,083
‏לא היה ריגוש, לא מתח, לא סיכון.

632
00:30:08,083 --> 00:30:11,083
‏הוא ידע שמעתה
‏הוא יוכל לנסוע בעולם ולעשות מיליונים.

633
00:30:11,083 --> 00:30:12,750
‏אבל האם זה יהיה כיף?

634
00:30:12,750 --> 00:30:15,000
‏ועוד משהו. האין זה אפשרי לחלוטין

635
00:30:15,000 --> 00:30:17,166
‏שהתהליך שהוא עבר להשגת כוחות היוגה

636
00:30:17,166 --> 00:30:20,833
‏שינו לחלוטין את כל השקפת חייו?

637
00:30:20,833 --> 00:30:22,041
‏זה אפשרי.

638
00:30:22,750 --> 00:30:25,458
‏למחרת בבוקר, הנרי קם מאוחר, יצא מהמיטה,

639
00:30:25,458 --> 00:30:28,166
‏ראה את החבילה העצומה ששכבה על השידה שלו,

640
00:30:28,166 --> 00:30:30,208
{\an8}‏ולא חפץ בה.

641
00:30:54,500 --> 00:30:55,333
‏מה?

642
00:30:55,333 --> 00:30:58,875
‏בוקר טוב, אדוני. הוא שלך! זו מתנה!

643
00:30:58,875 --> 00:30:59,791
‏אני...

644
00:31:01,000 --> 00:31:01,833
‏מה זה?

645
00:31:02,625 --> 00:31:03,958
‏תשים אותו בכיסך!

646
00:31:05,458 --> 00:31:06,291
‏בסדר.

647
00:31:15,208 --> 00:31:16,250
‏מה זה?

648
00:31:16,250 --> 00:31:17,166
‏זה כסף.

649
00:31:17,166 --> 00:31:18,083
‏תשמרו לכם!

650
00:31:24,583 --> 00:31:25,416
‏היי!

651
00:31:28,875 --> 00:31:29,708
‏נו באמת...

652
00:32:04,541 --> 00:32:05,708
‏היה צלצול בדלת.

653
00:32:05,708 --> 00:32:07,541
‏מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?

654
00:32:07,541 --> 00:32:10,208
‏בוקר טוב, השוטר.
‏סליחה על ההמון, רק חילקתי כסף.

655
00:32:10,208 --> 00:32:12,750
‏אתה מעורר מהומה!
‏-רק חילקתי קצת כסף.

656
00:32:12,750 --> 00:32:15,000
‏במחילה, לא אעשה זאת שוב. הם יתפזרו מהר.

657
00:32:15,000 --> 00:32:18,000
‏השוטר הוריד יד אחת ממותניו
‏והציג שטר של 50 ליש"ט.

658
00:32:18,000 --> 00:32:21,333
‏השגת אחד בעצמך.
‏-זו ראיה. מה מקור הכסף?

659
00:32:21,333 --> 00:32:24,166
‏זכיתי בו בבלאק ג'ק. היה לי ערב בר מזל.

660
00:32:24,166 --> 00:32:26,875
‏הנרי מסר את שם המועדון
‏והשוטר רשם אותו בפנקס.

661
00:32:26,875 --> 00:32:28,333
‏תבדוק, יגידו לך שזה נכון.

662
00:32:28,333 --> 00:32:30,250
‏השוטר הוריד את הפנקס. לא אכפת לי.

663
00:32:30,250 --> 00:32:31,958
‏לא?
‏-בכלל לא. ממש לא.

664
00:32:31,958 --> 00:32:33,583
‏למעשה, אני מאמין לסיפור שלך,

665
00:32:33,583 --> 00:32:36,541
‏אבל זה לא מצדיק את מה שעשית אפילו במקצת.

666
00:32:36,541 --> 00:32:38,958
‏לא עשיתי משהו לא חוקי, נכון?

667
00:32:39,791 --> 00:32:40,708
‏לא חוקי?

668
00:32:41,458 --> 00:32:42,583
‏אתה אידיוט!

669
00:32:43,333 --> 00:32:46,708
‏אם התמזל מזלך וזכית בסכום כסף כביר שכזה

670
00:32:46,708 --> 00:32:49,750
‏ואתה רוצה לחלק אותו, אל תזרוק אותו מהחלון.

671
00:32:49,750 --> 00:32:53,958
‏תיתן אותו למקום שבו הוא יועיל.
‏בית חולים, למשל, או בית יתומים.

672
00:32:53,958 --> 00:32:56,125
‏יש בתי חולים ובתי יתומים מכל המדינה,

673
00:32:56,125 --> 00:32:59,375
‏שבקושי יש להם כסף
‏לקנות לילדים מתנה לחג המולד.

674
00:32:59,375 --> 00:33:01,208
‏ואז צץ לו אידיוט מפונק כמוך,

675
00:33:01,208 --> 00:33:03,666
‏שלא ידע אף לרגע מהי מצוקה,

676
00:33:03,666 --> 00:33:06,666
‏ומשליך את זה לרחוב!

677
00:33:06,666 --> 00:33:09,666
‏ובזאת השוטר רקע ברגליו
‏במורד המדרגות ויצא החוצה.

678
00:33:09,666 --> 00:33:10,666
‏הנרי לא זז.

679
00:33:10,666 --> 00:33:13,416
‏מילותיו של השוטר והזעם הכן שבו הוא דיבר,

680
00:33:13,416 --> 00:33:14,750
‏הכו חזק ועמוק.

681
00:33:14,750 --> 00:33:16,375
‏הוא התבייש.

682
00:33:16,375 --> 00:33:17,708
‏זו הייתה הרגשה איומה.

683
00:33:23,916 --> 00:33:25,000
‏ואז לפתע, בבת אחת,

684
00:33:25,000 --> 00:33:28,500
‏הנרי הרגיש חשמול עוצמתי מעקצץ בכל גופו,

685
00:33:28,500 --> 00:33:32,208
‏ואז בא לו רעיון גדול ומופלא
‏שעמד לשנות הכול.

686
00:33:32,208 --> 00:33:33,791
‏הנרי התחיל לצעוד הלוך ושוב,

687
00:33:33,791 --> 00:33:36,916
‏ומנה את הדברים
‏שיהפכו את הרעיון המופלא שלו לאפשרי.

688
00:33:36,916 --> 00:33:39,333
‏אחת. אזכה בסכום כסף גדול מאוד

689
00:33:39,333 --> 00:33:42,416
‏בכל יום בחיי מרגע זה ואילך.

690
00:33:42,416 --> 00:33:46,250
‏שתיים. אסור לי לחזור לאותו קזינו
‏יותר מפעם אחת כל שישה חודשים.

691
00:33:46,250 --> 00:33:49,000
‏שלוש. אסור לי לזכות
‏בסכום גדול מדי בביקור אחד.

692
00:33:49,000 --> 00:33:51,333
‏חמישים אלף ליש"ט בלילה, זאת המגבלה.

693
00:33:51,333 --> 00:33:55,166
‏ארבע. 50,000 ליש"ט בלילה
‏במשך 365 ימים בשנה.

694
00:33:55,166 --> 00:33:57,916
‏אלה 18.25 מיליון ליש"ט.

695
00:33:57,916 --> 00:33:59,166
‏חמש. אמשיך לנוע.

696
00:33:59,166 --> 00:34:01,791
‏לא יותר משניים, שלושה לילות
‏ברציפות בעיר כלשהי.

697
00:34:01,791 --> 00:34:03,958
‏לונדון, מונטה קרלו, קאן, ביאריץ,

698
00:34:03,958 --> 00:34:07,083
‏דוביל, לאס וגאס, מקסיקו סיטי,
‏בואנוס איירס, נסאו.

699
00:34:07,083 --> 00:34:11,416
‏שש. אקח את הכסף שארוויח
‏ואקים בתי חולים ובתי יתומים ברחבי העולם.

700
00:34:11,416 --> 00:34:13,791
‏אני מסכים שכחלום, הוא נשמע נדוש ורגשני,

701
00:34:13,791 --> 00:34:16,083
‏אבל במציאות, לדעתי אצליח להגשים אותו.

702
00:34:16,083 --> 00:34:20,208
‏לדעתי הוא לא יהיה נדוש בכלל.
‏לדעתי, הוא יהיה משגע להפליא.

703
00:34:20,208 --> 00:34:23,875
‏שבע. אני צריך שותף.
‏מישהו שישב מאחורי דלפק ויקבל את הכסף,

704
00:34:23,875 --> 00:34:25,541
‏ואז ישלח אותו לנזקקים.

705
00:34:25,541 --> 00:34:28,791
‏מישהו שאוכל לסמוך עליו
‏לעד עמוקות, ללא עוררין וללא תנאי.

706
00:34:28,791 --> 00:34:32,041
‏ג'ון וינסטון היה הרו"ח של הנרי,
‏הוא היה הרו"ח גם של אביו,

707
00:34:32,041 --> 00:34:34,708
‏ואביו של ג'ון וינסטון
‏הרו"ח של אבי אביו של הנרי.

708
00:34:34,708 --> 00:34:36,708
‏תוכל להיות האיש הכי עשיר בתבל.

709
00:34:38,833 --> 00:34:41,000
‏אני לא רוצה להיות האיש העשיר בתבל.

710
00:34:43,583 --> 00:34:46,250
‏לא אוכל לפעול באנגליה.
‏רשות המיסים תיקח הכול.

711
00:34:46,250 --> 00:34:48,416
‏אצטרך לעבור לשווייץ, כנראה, אך לא מחר.

712
00:34:48,416 --> 00:34:51,125
‏אני לא רווק כמוך בלי שום אחריות.

713
00:34:51,125 --> 00:34:54,000
‏עליי לדבר עם אשתי וילדיי,
‏עליי לתת התראה לשותפיי.

714
00:34:54,000 --> 00:34:56,541
‏עליי למכור את ביתי, למצוא בית אחר בשווייץ.

715
00:34:56,541 --> 00:34:58,916
‏עליי להוציא את הילדים מבי"ס. זה לוקח זמן.

716
00:34:58,916 --> 00:35:02,125
‏כעבור שנה,
‏הנרי שלח קצת יותר מ-120 מיליון ליש"ט

717
00:35:02,125 --> 00:35:04,000
‏לג'ון וינסטון בלוזאן.

718
00:35:04,000 --> 00:35:05,708
‏הכסף נמסר חמישה ימים בשבוע

719
00:35:05,708 --> 00:35:08,250
‏לחברה שווייצרית בשם וינסטון שוגר בע"מ.

720
00:35:08,250 --> 00:35:11,250
‏איש חוץ מג'ון וינסטון והנרי
‏לא ידע מה מקור הכסף,

721
00:35:11,250 --> 00:35:12,708
‏או מה יקרה איתו.

722
00:35:12,708 --> 00:35:14,458
‏העברות ימי ב' תמיד היו הגדולות

723
00:35:14,458 --> 00:35:17,125
‏כי כללו את הזכיות של הנרי
‏משישי, שבת וראשון,

724
00:35:17,125 --> 00:35:18,333
‏כשהבנקים היו סגורים.

725
00:35:18,333 --> 00:35:20,041
‏הוא פעל במהירות מדהימה,

726
00:35:20,041 --> 00:35:22,750
‏ולפעמים שינה את זהותו כמה פעמים בשבוע.

727
00:35:22,750 --> 00:35:25,416
‏לרוב, הרמז היחיד שהיה לג'ון
‏על מקום הימצאו של הנרי

728
00:35:25,416 --> 00:35:29,250
‏היה הכתובת של הבנק
‏שהעביר את הכסף. זה היה משגע.

729
00:35:49,541 --> 00:35:52,958
‏הנרי מת בשנה שעברה, בגיל 63, מתסחיף ריאתי.

730
00:35:52,958 --> 00:35:56,166
‏הוא צפה את זה, מילולית, אבל חש שלווה רבה.

731
00:35:56,166 --> 00:35:58,833
‏הוא נצמד לתוכניתו במשך קצת יותר מ-20 שנים.

732
00:35:58,833 --> 00:36:01,458
‏הוא הרוויח 644 מיליון ליש"ט.

733
00:36:01,458 --> 00:36:03,041
‏הוא הותיר 21 בי"ח מבוססים

734
00:36:03,041 --> 00:36:06,208
‏ומנוהלים כהלכה לילדים,
‏ובתי יתומים ברחבי העולם,

735
00:36:06,208 --> 00:36:10,333
‏מפוקחים וממומנים מלוזאן
‏בידי ג'ון וינסטון וצוותו.

736
00:36:10,333 --> 00:36:11,666
‏מלאכתו הושלמה.

737
00:36:16,125 --> 00:36:20,208
‏אז מניין כל זה ידוע לי?
‏שאלה טובה. אומר לכם.

738
00:36:20,208 --> 00:36:23,791
‏זמן קצר אחרי מותו של הנרי,
‏ג'ון וינסטון התקשר עליי משווייץ.

739
00:36:23,791 --> 00:36:25,291
‏הוא הציג את עצמו פשוט

740
00:36:25,291 --> 00:36:28,750
‏כיו"ר של חברה המתכנה וינסטון שוגר בע"מ,

741
00:36:28,750 --> 00:36:31,000
‏ושאל אם אבוא ללוזאן להיפגש איתו

742
00:36:31,000 --> 00:36:34,000
‏בכוונה לכתוב היסטוריה קצרה על הארגון.

743
00:36:34,625 --> 00:36:36,250
‏אני לא יודע איך הוא בחר בי.

744
00:36:36,250 --> 00:36:39,125
‏בוודאי הייתה לו רשימת סופרים
‏שהוא נעץ בה סיכה.

745
00:36:39,125 --> 00:36:41,375
‏הוא אמר שישלם לי יפה והוסיף,

746
00:36:41,375 --> 00:36:43,583
‏"נפטר לאחרונה איש מרשים.

747
00:36:43,583 --> 00:36:45,291
‏"שמו היה הנרי שוגר.

748
00:36:45,291 --> 00:36:49,125
‏"אני חושב שעל אנשים לדעת מעט
‏על מעשיו למען העולם".

749
00:36:49,125 --> 00:36:50,208
‏בבורותי,

750
00:36:50,208 --> 00:36:53,000
‏שאלתי אם הסיפור מעניין דיו

751
00:36:53,000 --> 00:36:54,541
‏שיצדיק העלאתו על הכתב.

752
00:36:54,541 --> 00:36:58,041
‏זה עצבן את ג'ון וינסטון עד מאוד.
‏ייתכן שזה אף העליב אותו.

753
00:36:58,625 --> 00:37:00,083
‏בחמש דקות בטלפון,

754
00:37:00,083 --> 00:37:03,041
‏הוא סיפר לי
‏על הקריירה הסודית של הנרי שוגר.

755
00:37:03,041 --> 00:37:04,541
‏היא כבר לא הייתה סודית.

756
00:37:04,541 --> 00:37:08,083
‏הנרי מת ולעולם לא ייכנס שוב לקזינו נוסף.

757
00:37:08,083 --> 00:37:10,083
‏"אני בא", אמרתי.

758
00:37:10,083 --> 00:37:13,000
‏בלוזאן פגשתי את ג'ון וינסטון,
‏שעבר כעת את גיל 70,

759
00:37:13,000 --> 00:37:14,291
‏וגם את מקס אנגלמן,

760
00:37:14,291 --> 00:37:17,291
{\an8}‏מאפר נודע שנסע בעולם עם הנרי,

761
00:37:17,291 --> 00:37:20,166
{\an8}‏ויצר תחפושות מדהימות להסתרת זהותו.

762
00:37:20,166 --> 00:37:24,333
{\an8}‏שניהם היו שבורים ממותו של הנרי.
‏מקס אף יותר מג'ון וינסטון.

763
00:37:24,333 --> 00:37:26,625
{\an8}‏אהבתי אותו. הוא היה איש דגול.

764
00:37:26,625 --> 00:37:29,666
{\an8}‏ג'ון וינסטון הראה לי
‏את חוברת התרגול הכחולה המקורית

765
00:37:29,666 --> 00:37:32,666
{\an8}‏שכתב ז' ז' צ'טרג'י בכלכותה ב-1935.

766
00:37:32,666 --> 00:37:34,833
{\an8}‏בהמשך העתקתי אותה מילה במילה.

767
00:37:34,833 --> 00:37:36,375
{\an8}‏"שאלה אחת אחרונה", אמרתי.

768
00:37:36,375 --> 00:37:40,083
{\an8}‏"אתה כל הזמן קורא לו 'הנרי שוגר',
‏אך אמרת לי שזה לא שמו.

769
00:37:40,083 --> 00:37:43,375
{\an8}‏"לא תרצה שאומר מי הוא היה באמת
‏כשאכתוב את הסיפור?"

770
00:37:43,375 --> 00:37:44,750
{\an8}‏לא.
‏-אמר ג'ון וינסטון.

771
00:37:44,750 --> 00:37:47,208
{\an8}‏מקס ואני הבטחנו לא לחשוף את זהותו לעולם.

772
00:37:47,208 --> 00:37:49,750
{\an8}‏אני מניח שהיא תדלוף במוקדם או במאוחר.

773
00:37:49,750 --> 00:37:51,833
{\an8}‏הוא הרי היה ממשפחה אנגלית ידועה למדי,

774
00:37:51,833 --> 00:37:54,500
{\an8}‏אבל אודה לך אם לא תנסה לברר.

775
00:37:54,500 --> 00:37:56,791
{\an8}‏בבקשה, רק תקרא לו פשוט מר הנרי שוגר.

776
00:37:58,833 --> 00:38:00,291
{\an8}‏וכך עשיתי.

777
00:38:07,791 --> 00:38:11,583
‏"הסיפור המופלא של הנרי שוגר"
‏נכתב בידי רואלד דאל

778
00:38:11,583 --> 00:38:15,916
‏בצריף הכתיבה שלו בג'יפסי האוס
‏בגרייט מיסנדן, באקינגהמשייר,

779
00:38:15,916 --> 00:38:18,416
‏בין פברואר לדצמבר 1976.

780
00:39:20,416 --> 00:39:25,416
‏תרגום כתוביות: תמי יפה