1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:21,760 --> 00:00:24,040
‫השעה כמעט עשר בבוקר.‬

4
00:00:24,120 --> 00:00:25,560
‫אנחנו בדרך להר.‬

5
00:00:25,640 --> 00:00:28,320
‫זה יום יפהפה כאן בסיירה נבדה.‬

6
00:00:28,840 --> 00:00:31,720
‫אנחנו כאן עם קרליטוס פאז וילארו.‬

7
00:00:32,240 --> 00:00:33,800
‫ואסקו אצ'אוורן,‬

8
00:00:34,440 --> 00:00:36,120
‫קוקו ניקוליץ',‬

9
00:00:36,640 --> 00:00:37,840
‫אנריקה פלאטרו,‬

10
00:00:38,360 --> 00:00:40,920
‫ואנטוניו ויזינטין המדהים.‬

11
00:00:41,000 --> 00:00:44,120
‫אנחנו שמחים להיות כאן.‬
‫-יום מס' שתיים בהרים.‬

12
00:00:44,200 --> 00:00:45,480
‫יום מס' שתיים בהרים.‬

13
00:00:45,560 --> 00:00:48,760
‫היום יותר קר פה. אני לא יודע.‬

14
00:00:48,840 --> 00:00:51,840
‫יש יותר רוח. ההר מחכה לנו.‬
‫הוא מקבל אותנו בברכה.‬

15
00:00:51,920 --> 00:00:53,320
‫הוא מחבק אותנו.‬

16
00:00:53,400 --> 00:00:55,120
‫ואנחנו מחבקים אותו בחזרה.‬

17
00:00:57,320 --> 00:01:02,360
{\an8}‫- אחוות השלג: מי היינו בהרים האלה? -‬

18
00:01:06,960 --> 00:01:12,080
‫נתקלתי בספר "אחוות השלג"‬
‫במהלך התחקיר ל"הבלתי אפשרי".‬

19
00:01:12,160 --> 00:01:14,040
‫"הבלתי אפשרי" צולם במשך שנה.‬

20
00:01:14,120 --> 00:01:18,200
‫ביום הצילומים האחרון, בלן היה על הקו‬

21
00:01:18,280 --> 00:01:20,400
‫עם עורך הדין שמייצג את הניצולים,‬

22
00:01:20,480 --> 00:01:25,040
‫ועסק בסידורים האחרונים שנדרשו‬

23
00:01:25,120 --> 00:01:28,440
‫כדי להפוך את הסרט הזה למציאות.‬

24
00:01:29,080 --> 00:01:30,600
{\an8}‫- יום שישי, 13 באוקטובר, 1972 -‬

25
00:01:30,680 --> 00:01:35,040
{\an8}‫- טיסת שכר של חיל האוויר של אורוגוואי‬
‫התרסקה באמצע הרי האנדים. -‬

26
00:01:35,680 --> 00:01:40,040
{\an8}‫- שישה עשר נוסעים בלבד מתוך 40‬
‫שרדו אחרי 72 ימים בשממה. -‬

27
00:01:40,840 --> 00:01:45,000
{\an8}‫- האירוע נודע בשם "נס באנדים". -‬

28
00:01:45,440 --> 00:01:51,080
‫כששמענו על הסרט של באיונה,‬
‫התחלנו להבין איך התסריט והכול ילבשו צורה.‬

29
00:01:51,160 --> 00:01:54,480
‫התחלנו לחוש אופטימיות‬

30
00:01:54,560 --> 00:01:58,120
‫והייתה לנו תחושה של הקלה ושמחה‬
‫שהסיפור יסופר‬

31
00:01:58,200 --> 00:01:59,280
‫כך שיכלול את כולם.‬

32
00:01:59,360 --> 00:02:02,400
‫נתנו לחואן אנטוניו חופש מוחלט‬

33
00:02:02,480 --> 00:02:05,320
‫מבחינת התסריט וכל השאר.‬

34
00:02:05,400 --> 00:02:06,760
‫אמרתי לו רק פעם אחת,‬

35
00:02:06,840 --> 00:02:10,360
‫"תרגיש חופשי לעשות מה שאתה רוצה,‬
‫אבל תדע שזה חשוב לי מאוד."‬

36
00:02:10,440 --> 00:02:14,520
‫זו הייתה טרגדיה איומה, לפחות עבורי.‬

37
00:02:14,600 --> 00:02:18,880
‫תאר לעצמך שאתה מאבד את אמך,‬
‫אחותך והחבר הכי טוב שלך באותו יום‬

38
00:02:18,960 --> 00:02:21,280
‫ואז נאלץ לקבור אותם במו ידיך.‬

39
00:02:21,360 --> 00:02:24,680
‫לחיות 72 ימים במקום הכי גרוע שאפשר לדמיין.‬

40
00:02:24,760 --> 00:02:28,320
‫לצאת למסע ההרים האפי ביותר‬
‫בהיסטוריה של טיפוס ההרים.‬

41
00:02:28,400 --> 00:02:31,040
‫הסרט ממחיש היטב‬

42
00:02:31,520 --> 00:02:34,680
‫את הטבע הנשגב והנורא‬

43
00:02:34,760 --> 00:02:39,000
‫של המקום הזה, שבו הטבע שולט במלוא כוחו.‬

44
00:02:39,080 --> 00:02:42,000
‫אם אתה לא רואה זאת במו עיניך,‬

45
00:02:42,080 --> 00:02:44,600
‫אין לך מושג איך זה‬

46
00:02:45,160 --> 00:02:47,200
‫להניח את רגלך ברכס ההרים העצום הזה.‬

47
00:02:47,280 --> 00:02:50,800
‫דמייני איך זה בשבילנו.‬
‫זה כמו להחזיר אותנו לשם.‬

48
00:02:57,240 --> 00:03:00,800
{\an8}‫אוקטובר 2021. המסע הראשון‬
‫של צוות אחוות השלג ל"עמק הדמעות" -‬

49
00:03:00,880 --> 00:03:03,760
{\an8}‫- אתר ההתרסקות בהרי האנדים. -‬

50
00:03:06,360 --> 00:03:09,320
{\an8}‫- את הקבוצה מובילים האחים בנגס‬
‫המתמחים במסעות כאלו. -‬

51
00:03:09,400 --> 00:03:12,160
{\an8}‫אחד הדברים הבולטים ביותר‬

52
00:03:12,240 --> 00:03:14,960
‫בעמק הדמעות, היכן שהמטוס התרסק,‬

53
00:03:15,040 --> 00:03:17,640
‫הוא הצליל, כי זה מקום חסר חיים.‬

54
00:03:17,720 --> 00:03:19,360
‫דממה מוחלטת.‬

55
00:03:19,440 --> 00:03:22,280
‫ואז יש פתאום משבי רוח‬

56
00:03:22,360 --> 00:03:26,000
‫שבגובה 4,000 מטרים‬
‫יכולים להיות חזקים מאוד.‬

57
00:03:26,080 --> 00:03:28,440
‫בפעם הראשונה שהלכנו לצלם בהרי האנדים,‬

58
00:03:28,520 --> 00:03:31,280
‫בקושי ירד שלג באותה שנה.‬

59
00:03:31,360 --> 00:03:35,520
‫צילמנו הרבה ובילינו שם זמן‬
‫כדי להבין את הסביבה,‬

60
00:03:35,600 --> 00:03:38,960
‫אבל היינו צריכים לחזור אחרי שנה‬
‫כדי לצלם שם.‬

61
00:03:39,040 --> 00:03:42,200
‫בסוף הצילומים, הבמאי חואן אנטוניו, הצלם,‬

62
00:03:42,280 --> 00:03:45,920
‫אחראי האפקטים המיוחדים‬
‫ואנסו, השחקן הראשי שלנו,‬

63
00:03:46,000 --> 00:03:49,600
‫יצאו לעמק הדמעות כדי לצלם חומרים‬

64
00:03:49,680 --> 00:03:54,560
‫שנראים כמו משהו מאיזה סרט טבע מרהיב.‬

65
00:03:54,640 --> 00:03:59,800
‫זה היה כאילו ההר נתן לנו את ברכתו.‬

66
00:04:00,320 --> 00:04:05,360
‫ירד המון שלג,‬
‫כמעט כמו בשנה שבה קרתה ההתרסקות,‬

67
00:04:05,440 --> 00:04:08,320
‫שהייתה אחת השנים‬
‫עם כמויות השלג הכי גדולות באזור.‬

68
00:04:21,400 --> 00:04:22,520
‫מה אני צריך לעשות?‬

69
00:04:22,600 --> 00:04:24,480
‫חואן אנטוניו יגיד לך.‬

70
00:04:24,560 --> 00:04:27,560
{\an8}‫ביקשו מאיתנו לאסוף מידע ודברים כאלה,‬

71
00:04:27,640 --> 00:04:31,000
{\an8}‫ולדבר אתכם קצת.‬
‫-בסדר.‬

72
00:04:31,080 --> 00:04:33,280
‫אז אתה מעדיף חלון על פני מעבר.‬

73
00:04:33,360 --> 00:04:35,360
‫אתה מעדיף את החלון או את המעבר?‬

74
00:04:37,360 --> 00:04:39,040
‫חלון או מעבר?‬

75
00:04:41,600 --> 00:04:42,560
‫רגע.‬

76
00:04:43,160 --> 00:04:46,200
{\an8}‫- הם עומדים לקבל חדשות שישנו את חייהם… -‬

77
00:04:47,400 --> 00:04:49,400
‫מה?‬
‫-חלון או מעבר?‬

78
00:04:49,480 --> 00:04:50,760
‫אני אהיה בסרט?‬

79
00:04:50,840 --> 00:04:52,160
‫תגידי לי, נו.‬

80
00:04:52,240 --> 00:04:55,280
‫אל תהיי כזאת, נו כבר. די, מספיק.‬

81
00:04:55,360 --> 00:04:59,040
‫מריה לאורה ברץ' עשתה עבודה נהדרת בליהוק‬
‫,‬

82
00:04:59,120 --> 00:05:03,920
‫ומאוחר יותר הדריכה את השחקנים לאורך שישה,‬
‫שבעה חודשים ארוכים.‬

83
00:05:04,000 --> 00:05:07,800
‫ההחלטה לא ללהק שחקנים ידועים הייתה מצוינת.‬

84
00:05:07,880 --> 00:05:11,200
‫המטרה הייתה, כמו בכל דבר אחר בסרט,‬

85
00:05:11,280 --> 00:05:13,600
‫שהכול ייראה אורגני וקרוב לחיים האמיתיים.‬

86
00:05:13,680 --> 00:05:15,360
‫אתה בעניין או לא?‬

87
00:05:20,120 --> 00:05:21,120
‫את נוראית.‬

88
00:05:28,120 --> 00:05:29,920
‫למה את עושה לי את זה?‬

89
00:05:31,560 --> 00:05:32,560
‫וואו.‬

90
00:05:32,640 --> 00:05:35,200
‫את רצינית?‬

91
00:05:39,200 --> 00:05:40,960
‫- דניאל פרננדז שטראוך:‬
‫פרנסיסקו רומרו -‬

92
00:05:41,040 --> 00:05:43,240
‫בהחלט חיפשנו אנשים בעלי דמיון פיזי.‬

93
00:05:43,320 --> 00:05:48,320
‫אבל בעיקר חיפשנו אנשים‬
‫עם אופי שמתאים לדמויות שלהם.‬

94
00:05:48,400 --> 00:05:53,520
‫זה, יחד עם העובדה‬
‫שצילמנו במשך יותר מ-140 ימים,‬

95
00:05:53,600 --> 00:05:57,040
‫גרמו לכך שעל הסט‬

96
00:05:57,120 --> 00:06:00,360
‫יצרנו מעין אחוות שלג משלנו,‬
‫בדומה לזו שבסרט.‬

97
00:06:05,400 --> 00:06:08,960
‫לגמרי מגיע לך.‬
‫-וואו. אני לא מאמין.‬

98
00:06:09,040 --> 00:06:12,520
‫אני צריך לשחק את רוברטו קאנסה.‬
‫כלומר, אני רוצה את זה.‬

99
00:06:12,600 --> 00:06:17,640
‫רציתי את זה כל כך. זו אובססיה.‬

100
00:06:19,360 --> 00:06:20,360
‫אין מצב.‬

101
00:06:22,720 --> 00:06:24,840
‫שאני אמות!‬

102
00:06:30,960 --> 00:06:32,080
‫אתה מוכן?‬

103
00:06:32,160 --> 00:06:33,720
‫כן. בואו נעשה את זה.‬

104
00:06:45,920 --> 00:06:50,120
‫"בהנהגת באיונה‬

105
00:06:50,200 --> 00:06:53,200
‫"כולנו נצא לסיבוב ניצחון!‬

106
00:06:53,280 --> 00:06:57,440
‫"קדימה, שירו איתי…"‬

107
00:06:58,480 --> 00:07:01,520
{\an8}‫- דצמבר 2021. חזרות ואימונים‬
‫עם שחקנים בברצלונה. -‬

108
00:07:02,040 --> 00:07:06,720
‫האימון היום מתמקד‬
‫בפלג הגוף התחתון, וזה קשה.‬

109
00:07:07,240 --> 00:07:11,160
‫אנחנו צריכים להשלים ארבעה סטים היום,‬
‫לעבוד על כל הרגל.‬

110
00:07:11,240 --> 00:07:15,080
‫תעשו עשר חזרות, ותחזיקו כל אחת שלוש שניות.‬

111
00:07:15,160 --> 00:07:16,760
‫שלוש, ארבע.‬

112
00:07:17,280 --> 00:07:19,480
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

113
00:07:26,640 --> 00:07:29,320
‫מצוין. תרגיע. ללחוץ. להרים.‬

114
00:07:29,800 --> 00:07:30,720
‫זהו זה!‬

115
00:07:30,800 --> 00:07:33,400
‫קדימה.‬
‫-תדחוף. תמשיך.‬

116
00:07:33,480 --> 00:07:35,560
‫קדימה, אלוף.‬
‫-למעלה. שש. פישוק.‬

117
00:07:36,720 --> 00:07:37,720
‫ארבע.‬

118
00:07:39,280 --> 00:07:40,200
‫עשר.‬

119
00:07:40,280 --> 00:07:42,520
‫עבודה מעולה היום, חברים.‬

120
00:07:43,040 --> 00:07:44,960
‫זה היה קשה, אבל טוב.‬

121
00:07:45,520 --> 00:07:47,600
‫הגיע הזמן לחזור הביתה, לנוח ולאכול.‬

122
00:07:52,280 --> 00:07:56,240
‫"מתי ב-11 בדצמבר, 1972, בעשר בבוקר.‬

123
00:07:56,320 --> 00:08:00,360
‫"הייתי האדם ה-29 שעזב את המסע‬
‫שהתחלנו לפני 58 ימים,‬

124
00:08:00,440 --> 00:08:02,440
‫"והשארתי 16 מחבריי שימשיכו."‬

125
00:08:02,520 --> 00:08:06,040
‫חואן אנטוניו עשה עבודה מדהימה בבימוי.‬

126
00:08:06,120 --> 00:08:11,080
‫אני חושבת שזה אחד ההיבטים בפרויקט‬
‫שממנו הוא הכי נהנה.‬

127
00:08:11,160 --> 00:08:13,800
‫כי רבים מהשחקנים היו חסרי ניסיון‬

128
00:08:13,880 --> 00:08:15,920
‫או הופיעו רק בתאטרון.‬

129
00:08:16,000 --> 00:08:20,360
‫הם לא היו רגילים להצטלם.‬
‫אבל עם חואן אנטוניו כבמאי,‬

130
00:08:20,440 --> 00:08:23,120
‫ותחת ההשגחה הקפדנית שלו, הם ממש זהרו.‬

131
00:08:23,200 --> 00:08:25,960
‫ננדו רוצה לצאת, אבל הוא מפחד.‬

132
00:08:26,040 --> 00:08:28,600
‫כשרוברטו אומר, "בואו נתקן את מכשיר הקשר",‬

133
00:08:28,680 --> 00:08:31,240
‫ננדו אומר, "זה לא יעבוד. בואו נלך".‬

134
00:08:31,320 --> 00:08:33,840
‫ורוברטו אומר, "בוא ננסה לגרום לזה לעבוד.‬

135
00:08:33,920 --> 00:08:37,160
‫"אם זה לא יעבוד, נלך להרים."‬

136
00:08:37,240 --> 00:08:39,560
‫זה מתאים לו כי גם הוא מפחד.‬

137
00:08:39,640 --> 00:08:42,240
‫הוא אומר, "בסדר.‬
‫אבל לפחות יש לי את רוברטו".‬

138
00:08:42,320 --> 00:08:43,760
‫רוצו. זהו זה!‬

139
00:08:43,840 --> 00:08:45,720
‫מעליך!‬
‫-הנה!‬

140
00:08:45,800 --> 00:08:46,920
‫למטה!‬

141
00:08:47,000 --> 00:08:48,080
‫קומו!‬

142
00:08:49,000 --> 00:08:50,280
‫למעלה!‬

143
00:08:50,360 --> 00:08:54,320
‫קומו בעוד ארבע שניות. אתם מותשים.‬

144
00:08:55,800 --> 00:08:59,280
‫צריך להזין את השחקנים.‬

145
00:08:59,360 --> 00:09:02,760
‫צריך לספק להם את כל המידע האפשרי‬

146
00:09:02,840 --> 00:09:05,280
‫ואת כל העזרה שאפשר לתת להם.‬

147
00:09:05,360 --> 00:09:11,480
‫הגישה שלי בעבודה עם שחקנים‬
‫היא לתת להם מרחב.‬

148
00:09:11,560 --> 00:09:14,320
‫כלומר, לתת להם מקום להתנסות,‬

149
00:09:14,400 --> 00:09:17,800
‫לעשות טעויות אם הם צריכים.‬

150
00:09:17,880 --> 00:09:21,320
‫אני אומר להם, "קדימה. תעשו טעויות.‬
‫זה בסדר. אפשר לעשות עוד טייק".‬

151
00:09:21,400 --> 00:09:22,720
‫כדי שיוכלו לנסות דברים.‬

152
00:09:22,800 --> 00:09:26,280
‫וכדי לעשות את זה‬
‫הם צריכים את כל המידע הזה.‬

153
00:09:26,360 --> 00:09:30,080
‫אנחנו נוסעים לגרנדה בעוד ארבעה ימים,‬
‫וזה מטורף.‬

154
00:09:30,320 --> 00:09:33,320
‫זה יהיה ממש אינטנסיבי אבל נהדר.‬

155
00:09:33,400 --> 00:09:36,280
‫אנחנו מוכנים לצאת לשם.‬
‫אנחנו כבר לא יכולים לחכות.‬

156
00:09:46,280 --> 00:09:48,080
‫נחייך עם שיניים או לא?‬

157
00:09:48,160 --> 00:09:49,440
‫עם שיניים!‬

158
00:10:01,840 --> 00:10:04,440
‫את גוף המטוס בנינו…‬

159
00:10:04,520 --> 00:10:07,280
‫אם סופרים את הקטנים,‬
‫את המטוס שעל המתקן,‬

160
00:10:07,360 --> 00:10:08,960
‫ואת השניים שכאן, חמישה סך הכול.‬

161
00:10:09,040 --> 00:10:11,160
‫לכל אחד מהם יש מטרה מסוימת מאוד.‬

162
00:10:11,240 --> 00:10:14,160
‫זה אולי נראה מטורף שיש חמישה,‬
‫אבל זה לא באמת מטורף.‬

163
00:10:14,240 --> 00:10:20,760
‫לכל אחד יש תפקיד מסוים מאוד,‬
‫אז כל החמישה עובדים יחד כאחד.‬

164
00:10:23,440 --> 00:10:27,000
‫האתגר עם גוף המטוס על ההר‬
‫היה לשנע אותו לשם.‬

165
00:10:27,080 --> 00:10:31,800
‫הוא נבנה כאן במדריד והועבר כחלק שלם‬

166
00:10:31,880 --> 00:10:35,240
‫להרי סיירה נבדה, ושם פורק לשלוש חתיכות‬

167
00:10:35,320 --> 00:10:40,960
‫והועלה להר, לאתר הצילומים,‬
‫שהיה גבוה מאוד.‬

168
00:10:41,040 --> 00:10:42,880
‫לא גבוה כמו פסגת ולטה,‬

169
00:10:42,960 --> 00:10:46,600
‫אבל הוא היה בחלק הגבוה ביותר‬
‫של הרי סיירה נבדה.‬

170
00:10:47,560 --> 00:10:50,280
{\an8}‫- 13 בדצמבר, 2021‬
‫העברת גוף המטוס לגרנדה. -‬

171
00:11:13,600 --> 00:11:18,960
‫היה לנו שם את המטוס,‬
‫אבל היה לנו גם מטוס בגובה הקרקע,‬

172
00:11:19,040 --> 00:11:21,600
‫באמצע מטע זיתים בגרנדה.‬

173
00:11:23,920 --> 00:11:26,440
‫והמטוס הזה יכול לעלות ולרדת.‬

174
00:11:26,520 --> 00:11:30,240
‫בנינו פלטפורמה שאפשרה לנו‬
‫להרים ולהוריד את כל המטוס.‬

175
00:11:30,320 --> 00:11:34,440
‫אז אנחנו מפזרים שלג מלאכותי סביב המטוס,‬

176
00:11:34,520 --> 00:11:37,600
‫ומנמיכים אותו, ואז אפשר יהיה להגביה אותו‬

177
00:11:37,680 --> 00:11:40,240
‫כדי לשנות את הגובה שאליו מגיע השלג.‬

178
00:11:41,080 --> 00:11:43,560
‫אנחנו נמצאים כאן היום במגרש הצילומים‬

179
00:11:43,640 --> 00:11:48,440
‫והופכים אותו לאתר בנייה,‬

180
00:11:48,520 --> 00:11:49,960
‫לארץ מושלגת.‬

181
00:11:50,560 --> 00:11:54,960
‫כרגע אנחנו מרססים‬
‫את השוליים החיצוניים של הסט.‬

182
00:11:55,040 --> 00:11:56,920
‫אנחנו משתמשים בשני סוגי שלג מלאכותי.‬

183
00:11:57,000 --> 00:11:59,720
‫אחד מהם עשוי מתאית טהורה,‬

184
00:11:59,800 --> 00:12:02,600
‫והשני עשוי מתאית ועמילן.‬

185
00:12:08,720 --> 00:12:12,920
‫ואז היה לנו מטוס שלישי שהיה על סט‬

186
00:12:13,000 --> 00:12:14,400
‫למעלה בהרים.‬

187
00:12:14,480 --> 00:12:16,080
‫בגובה של 2,000 מטר.‬

188
00:12:16,160 --> 00:12:19,360
‫בנינו מחסן עם מסכי LED‬

189
00:12:19,440 --> 00:12:22,480
‫כדי לשחזר את ההרים,‬
‫כי רצינו להימנע משימוש במסך ירוק.‬

190
00:12:22,560 --> 00:12:25,760
‫ואז, בשביל סצנת ההתרסקות,‬
‫הכנו העתקים של המטוס.‬

191
00:12:25,840 --> 00:12:29,800
‫אחד מהם היה מעין מטוס רביעי‬

192
00:12:29,880 --> 00:12:32,840
‫שהוצב על מתקן טלטול‬

193
00:12:32,920 --> 00:12:39,440
‫שאפשר לנו לשנות את זווית המטוס‬

194
00:12:39,520 --> 00:12:43,440
‫וליצור מערבולות אוויר כמו בטיסה אמיתית.‬

195
00:12:43,520 --> 00:12:46,400
‫ואז היו לנו חלקים קטנים יותר של המטוס‬

196
00:12:46,480 --> 00:12:51,920
‫ששימשו למערבולות אוויר אינטנסיביות יותר‬
‫או לשוטים ספציפיים בהתרסקות.‬

197
00:13:10,840 --> 00:13:13,840
{\an8}‫דלתא, לוחית אלפא אחת, טייק שני.‬

198
00:13:16,440 --> 00:13:22,320
‫ביום שבו התחלנו את הצילומים,‬
‫הבמאי וכל השחקנים חלו בקורונה.‬

199
00:13:22,400 --> 00:13:24,200
{\an8}‫איפה פנצ'ו אבאל יושב?‬
‫-ראשון.‬

200
00:13:24,280 --> 00:13:25,880
‫ראשון. קדימה.‬

201
00:13:30,720 --> 00:13:34,160
‫והתחלנו את היום הראשון עם הבמאי בתוך תא,‬

202
00:13:34,240 --> 00:13:36,520
‫עוטה מסכה, לבד,‬

203
00:13:36,600 --> 00:13:38,920
‫עם מיקרופון, מבודד ורחוק,‬

204
00:13:39,000 --> 00:13:43,080
‫שולח הוראות לסט ומשתמש בכפילים.‬

205
00:13:43,160 --> 00:13:46,160
‫יכולנו לצלם רק מאחור,‬
‫כי לא היו לנו שחקנים.‬

206
00:13:46,240 --> 00:13:48,840
‫שימו לב, כולם.‬
‫אנחנו מתחילים עם השוט הראשון.‬

207
00:13:51,400 --> 00:13:52,360
‫עכשיו!‬

208
00:13:53,800 --> 00:13:56,520
‫בימים הראשונים לצילומים, הרגשתי…‬

209
00:13:56,600 --> 00:13:58,800
‫חואן אנטוניו לא היה איתנו‬
‫כי היה לו קורונה.‬

210
00:13:58,880 --> 00:14:03,200
‫אבל שמענו את קולו,‬
‫וזה היה כמו קול שמגיע מהעולם הבא.‬

211
00:14:03,280 --> 00:14:04,280
‫אקשן!‬

212
00:14:04,360 --> 00:14:07,680
‫אתם קופאים. מבטים מזוגגים.‬
‫אתם עומדים למות הלילה.‬

213
00:14:07,760 --> 00:14:11,400
‫אני רוצה לראות שאתם עומדים למות,‬
‫שאתם חושבים שאתם עומדים למות.‬

214
00:14:11,480 --> 00:14:14,480
‫פלאטרו.‬
‫-אני לא רואה שאתם עומדים למות.‬

215
00:14:14,560 --> 00:14:15,880
‫זה היה ממש מוזר.‬

216
00:14:15,960 --> 00:14:18,680
‫לא יכולתי לחשוב על דרך מושלמת יותר‬

217
00:14:18,760 --> 00:14:22,760
‫לשחזר את האירוע מ-72',‬
‫שגם היה משהו שבחלקו היה לא מציאותי,‬

218
00:14:22,840 --> 00:14:25,760
‫תלוי בין חיים למוות,‬
‫ככה התחלנו את הצילומים.‬

219
00:14:25,840 --> 00:14:29,000
‫חיכינו לרגע הזה במשך למעלה משנה,‬

220
00:14:29,080 --> 00:14:33,120
‫מאז פגישות הליהוק, ועכשיו אנחנו כאן,‬
‫וזו תחושה של "סוף סוף".‬

221
00:14:33,200 --> 00:14:38,720
‫הסצנות הראשונות היו סצנות עם נומה,‬
‫כשהמצלמות קרובות מאוד.‬

222
00:14:38,800 --> 00:14:42,280
‫והרגשנו שאנחנו מתחילים חזק. זה היה אדיר.‬

223
00:14:42,360 --> 00:14:43,880
‫המון מהחומר הזה.‬

224
00:14:45,160 --> 00:14:47,280
‫אבל כן, זה מאוד אינטנסיבי. מאוד חזק.‬

225
00:14:47,880 --> 00:14:53,360
‫כל סצנה דורשת ממך המון.‬

226
00:14:53,440 --> 00:14:56,680
‫לפעמים אנחנו מחכים שהמצלמות יתחילו לצלם,‬

227
00:14:56,760 --> 00:15:01,600
‫ואתה לא יכול שלא לחשוב על כך‬
‫שזה סיפור שקרה באמת.‬

228
00:15:01,680 --> 00:15:05,120
‫בימים הראשונים, כשהשחקנים החלו להתאושש,‬

229
00:15:05,200 --> 00:15:07,000
‫הם התחילו להגיע בזה אחר זה,‬

230
00:15:07,080 --> 00:15:10,800
‫והמשכנו לתכנן איזה שוטים‬
‫נוכל לצלם מדי יום.‬

231
00:15:10,880 --> 00:15:13,720
‫בואו נשמור על הפריים הזה.‬
‫הכינו את התאורה, בבקשה.‬

232
00:15:13,800 --> 00:15:15,400
‫עוד קצת שלג.‬

233
00:15:15,480 --> 00:15:17,840
‫עוד שלג על מרסלו.‬

234
00:15:17,920 --> 00:15:21,400
‫אני מתחיל להרגיש יותר בנוח ולהבין יותר.‬

235
00:15:21,480 --> 00:15:24,840
‫חואן אנטוניו היה מחוץ לתא היום,‬
‫אז זה עשה הבדל גדול.‬

236
00:15:24,920 --> 00:15:26,160
‫הוא היה שם, איתנו.‬

237
00:15:26,240 --> 00:15:28,040
‫ניסינו דברים שונים. זה היה נהדר.‬

238
00:15:34,040 --> 00:15:37,280
‫על הסט, יש הר שצריך לטפס עליו מדי יום.‬

239
00:15:38,120 --> 00:15:40,560
‫הר מטאפורי.‬

240
00:15:40,640 --> 00:15:45,240
‫בכל פעם שהגענו לסצנה חדשה,‬
‫אמרנו, "עכשיו צריך לצלם את המפולת",‬

241
00:15:45,320 --> 00:15:48,720
‫"עכשיו צריך לטפס על הצלע המערבי של ההר."‬

242
00:15:48,800 --> 00:15:54,320
‫במילים אחרות,‬
‫כל הסצנות היו תובעניות מבחינה פיזית‬

243
00:15:54,400 --> 00:15:55,880
‫ומבחינה טכנית.‬

244
00:16:00,200 --> 00:16:01,200
‫הצילו!‬

245
00:16:06,840 --> 00:16:09,920
‫נומה, אתה בסדר? נומה!‬

246
00:16:10,000 --> 00:16:12,040
‫הצילו!‬
‫-נומה!‬

247
00:16:12,120 --> 00:16:15,040
‫בבקשה!‬
‫-ואסקו, איפה אתה? ואסקו!‬

248
00:16:21,080 --> 00:16:22,520
‫נומה, איפה אתה?‬

249
00:16:25,320 --> 00:16:29,160
‫קאט.‬
‫-כל הכבוד, חואן דייגו. עבודה נהדרת.‬

250
00:16:29,240 --> 00:16:31,000
‫כל הכבוד, אחי.‬
‫-שרדנו.‬

251
00:16:31,080 --> 00:16:33,800
‫שרדנו, בנאדם. כמעט ערפו לנו את הראש.‬

252
00:16:33,880 --> 00:16:35,000
‫ממש אינטנסיבי.‬

253
00:16:37,040 --> 00:16:38,000
‫ממש קר.‬

254
00:16:39,080 --> 00:16:40,120
‫רוברטו.‬

255
00:16:40,800 --> 00:16:41,800
‫ננדו.‬

256
00:16:43,000 --> 00:16:46,960
{\an8}‫- שבוע 2. הפעם הראשונה‬
‫שהצוות עולה לסט הצילומים על ההר… -‬

257
00:16:49,760 --> 00:16:51,240
{\an8}‫- גובהו כ-3,000 מטר. -‬

258
00:16:52,000 --> 00:16:55,480
{\an8}‫- זו הייתה הפעם הראשונה‬
‫שחלק מהשחקנים ראו אי פעם שלג. -‬

259
00:17:07,640 --> 00:17:10,880
‫העבודה בתנאים שעל ההר‬
‫הייתה החלק הקשה ביותר.‬

260
00:17:10,960 --> 00:17:15,000
‫אתה לא יכול לשלוט בהר,‬
‫אז אתה חייב להתאים את עצמך.‬

261
00:17:15,080 --> 00:17:18,560
‫ולהצליח לעשות זאת במגבלות הזמן‬
‫היה האתגר הגדול ביותר.‬

262
00:17:18,640 --> 00:17:22,680
‫במיוחד כשרבים כל כך‬
‫מאנשי הצוות רחוקים מהבית,‬

263
00:17:22,760 --> 00:17:28,680
‫מוצבים באתר סקי ממש באמצע עונת השיא.‬

264
00:17:28,760 --> 00:17:32,520
‫זה באמת היה מסובך מאוד.‬

265
00:17:32,600 --> 00:17:37,200
‫יצאנו לעשות משהו שהיה מאתגר מאוד,‬

266
00:17:37,280 --> 00:17:41,760
‫להגיע למקומות שקשה מאוד לגשת אליהם‬

267
00:17:41,840 --> 00:17:44,560
‫עם ציוד מתאים, עם מצלמות טובות.‬

268
00:17:44,640 --> 00:17:50,960
‫עם משהו שיאפשר לנו לתעד‬
‫את היופי הנשגב הזה‬

269
00:17:51,040 --> 00:17:54,200
‫בצורה הטובה ביותר.‬

270
00:17:56,600 --> 00:18:00,560
‫צילמנו בגובה 3,000 מטר במקום מושלג‬

271
00:18:00,640 --> 00:18:02,320
‫עם אמצעי בטיחות,‬

272
00:18:02,400 --> 00:18:05,760
‫היה קשה לנוע‬
‫והיינו צריכים לעשות דברים לאט.‬

273
00:18:05,840 --> 00:18:09,160
‫ניסינו להיכנס כבר מההתחלה לקצב של הסרט.‬

274
00:18:09,240 --> 00:18:16,240
‫אז לקח לנו זמן להיכנס לקצב ולהשיג התקדמות.‬

275
00:18:16,320 --> 00:18:19,440
‫קדימה. טוב מאוד.‬
‫קדימה, תמשכו שלושה מטרים.‬

276
00:18:19,520 --> 00:18:22,040
‫קרליטוס, פנה למצלמה. שנראה מה אתה עושה.‬

277
00:18:22,120 --> 00:18:25,080
‫אם יש עליך דם, תנגב אותו.‬
‫בואו נישאר על קרליטוס.‬

278
00:18:25,160 --> 00:18:26,880
‫מה קרה לאף שלך?‬

279
00:18:26,960 --> 00:18:28,960
‫הוא דימם.‬
‫-למה?‬

280
00:18:29,480 --> 00:18:30,680
‫דברים כאלה קורים.‬

281
00:18:30,760 --> 00:18:33,280
‫הגובה, המאמץ הגופני…‬

282
00:18:33,360 --> 00:18:35,840
‫ניקית את עצמך?‬
‫-הם השתמשו בזה בסצנה.‬

283
00:18:35,920 --> 00:18:38,120
‫אנחנו מסיימים את הצילומים להיום.‬

284
00:18:38,200 --> 00:18:43,080
‫עכשיו הגיע הזמן לשקיעה יפה,‬
‫לסצנה האחרונה, השוט האחרון.‬

285
00:18:43,760 --> 00:18:47,200
‫אנחנו חייבים לנצל את האור היפה הזה.‬

286
00:18:47,280 --> 00:18:50,080
‫בואו נתקדם לסצנה 41.‬
‫-אקשן.‬

287
00:18:58,720 --> 00:19:00,360
‫בסדר.‬
‫-טייק אחרון.‬

288
00:19:06,200 --> 00:19:08,200
‫כולם רגועים.‬

289
00:19:17,200 --> 00:19:19,040
‫מעולה. נהדר.‬

290
00:19:24,800 --> 00:19:27,360
‫יש לי משהו לומר: היום אנחנו אוכלים פאייה.‬

291
00:19:27,880 --> 00:19:31,400
‫זה יהיה צירוף מקרים מוזר אם התזונאית תגיע.‬

292
00:19:37,440 --> 00:19:41,040
‫כל הדמויות, מיום התאונה ועד לחילוץ,‬

293
00:19:41,120 --> 00:19:42,840
‫מאבדות משקל בהדרגה.‬

294
00:19:42,920 --> 00:19:45,840
‫זה יהיה קשה, אבל יש גם רמה של מחויבות‬

295
00:19:45,920 --> 00:19:48,320
‫שנדרשת לדמות ולסיפור‬

296
00:19:48,400 --> 00:19:51,480
‫ושמוסיפה למשחק שלנו‬
‫וכולנו מוכנים לעשות את זה.‬

297
00:19:51,560 --> 00:19:54,960
‫יש להם מוס דולצ'ה דה לצ'ה,‬
‫ואני אפילו לא יכול לאכול אותו.‬

298
00:19:55,040 --> 00:19:58,320
‫איפה הדולצ'ה דה לצ'ה?‬
‫-הנה. זה מוס.‬

299
00:19:58,400 --> 00:20:00,800
‫זה?‬
‫-לא, האחד בלי התווית.‬

300
00:20:00,880 --> 00:20:04,400
‫אל תדאג. אני אוכל אותו בשבילך.‬
‫-תודה.‬

301
00:20:04,480 --> 00:20:07,320
‫ככה זה עובד.‬
‫-תראה. מסריח נורא.‬

302
00:20:07,800 --> 00:20:10,080
‫חתיכת בן… אני לא מאמין.‬

303
00:20:10,160 --> 00:20:12,440
‫ככל שימי הצילום חולפים להם,‬

304
00:20:12,520 --> 00:20:15,760
‫האיפור בהחלט משמש‬
‫כדי להבליט את תווי הפנים שלהם‬

305
00:20:15,840 --> 00:20:19,080
‫וזה בתורו בהחלט מוסיף לסרט.‬

306
00:20:19,160 --> 00:20:22,640
‫השחקנים היו אמיצים מספיק כדי להיות מוכנים‬

307
00:20:22,720 --> 00:20:26,280
‫לצלם את הסרט בצורה כרונולוגית,‬
‫והם ירדו במשקל עם חלוף הזמן.‬

308
00:20:26,360 --> 00:20:28,560
‫יש לי פצע הרפס מרוב חוסר תזונה.‬

309
00:20:29,080 --> 00:20:32,000
‫אתה לא אוכל בכלל, נכון?‬
‫-פצע הרפס מרוב עבודה קשה.‬

310
00:20:32,080 --> 00:20:33,560
‫איבדתי 20 קילו.‬

311
00:20:33,640 --> 00:20:36,480
‫תפסיק להשוויץ כבר.‬
‫-בסדר.‬

312
00:20:36,560 --> 00:20:38,600
‫מתי אכלת בפעם האחרונה, ברוטי?‬

313
00:20:38,680 --> 00:20:41,480
‫בדצמבר בשנה שעברה.‬

314
00:20:42,400 --> 00:20:43,440
‫תחזיק מעמד!‬

315
00:20:47,160 --> 00:20:50,920
{\an8}‫אנחנו מצלמים את מפולת השלגים.‬
‫2 במארס, 2022.‬

316
00:20:51,000 --> 00:20:54,520
{\an8}‫לא, שקט עכשיו, בבקשה.‬
‫-אני אידחק לכאן.‬

317
00:20:54,600 --> 00:20:56,000
‫הם רוצים שנהיה בשקט.‬

318
00:20:56,880 --> 00:20:58,840
‫כולם, אנחנו עומדים לצלם.‬

319
00:20:59,720 --> 00:21:01,400
‫בסרט הזה, שקט הוא הכול.‬

320
00:21:05,600 --> 00:21:09,920
‫לשחקנים לא היה פשוט בכלל‬
‫בצילומי סצנת המפולת.‬

321
00:21:10,000 --> 00:21:15,120
‫ניתן לראות זאת על פניהם לאורך כל הסצנה.‬

322
00:21:20,680 --> 00:21:25,360
‫בשביל מפולת השלגים,‬
‫השתמשנו בתותחי שלג, בתותחי אוויר.‬

323
00:21:25,440 --> 00:21:27,680
‫מילאנו אותם בשלג וירינו בהם‬

324
00:21:27,760 --> 00:21:31,120
‫לתוך המטוס, מה שגרם למזוודות ולכול ליפול.‬

325
00:21:31,200 --> 00:21:32,320
‫מצלמים.‬

326
00:21:47,000 --> 00:21:52,480
{\an8}‫- למען בטיחות השחקנים,‬
‫המזוודות בסצנה היו העתקים מגומי -‬

327
00:22:04,720 --> 00:22:07,760
‫הם היו צריכים להגיח מהאדמה.‬

328
00:22:09,120 --> 00:22:13,600
‫היו לנו כמה במות חלולות.‬

329
00:22:13,680 --> 00:22:17,240
‫הם היו צריכים לחכות לתורם‬
‫כדי לצאת דרך חור,‬

330
00:22:17,320 --> 00:22:21,960
‫אבל הם היו צריכים לפרוץ‬
‫דרך שכבה רצינית של שלג אמיתי.‬

331
00:22:22,040 --> 00:22:25,120
‫היה קר מאוד והיה קפוא.‬

332
00:22:35,840 --> 00:22:37,640
‫זה קשה מאוד. קשה מאוד.‬

333
00:22:37,720 --> 00:22:41,160
‫אני לא מבין איך הם שרדו. זה מדהים אותי.‬

334
00:22:41,240 --> 00:22:44,560
‫אפילו קצת שלג מתחיל לשרוף אותך,‬

335
00:22:44,640 --> 00:22:46,600
‫לחנוק אותך, לגרום לך לאבד תקווה.‬

336
00:22:50,800 --> 00:22:52,800
‫תחזיק מעמד!‬

337
00:22:52,880 --> 00:22:54,880
‫זה אינטנסיבי.‬
‫-זה מד… אני לא יודע.‬

338
00:22:55,400 --> 00:22:57,800
‫אני לא בטוח שציפינו‬
‫שהמפולת תהיה כל כך קשה.‬

339
00:22:57,880 --> 00:23:00,160
‫זה קשה, אבל זה נראה מצוין.‬

340
00:23:02,120 --> 00:23:04,920
‫למעלה!‬

341
00:23:10,760 --> 00:23:11,920
‫קאט.‬

342
00:23:15,400 --> 00:23:18,440
{\an8}‫- שבוע 12. יחידה שלישית אחראית‬
‫לסצנות שמצולמות בגובה רב. -‬

343
00:23:18,520 --> 00:23:21,320
{\an8}‫הצילומים בהרי סיירה נבדה‬
‫בהחלט היוו אתגר.‬

344
00:23:21,400 --> 00:23:25,920
‫בשונה מכל סט או מכל סביבת חוץ אחרת‬

345
00:23:26,000 --> 00:23:29,120
‫שבה אנחנו בדרך כלל מצלמים, זה עדיין הר.‬

346
00:23:29,200 --> 00:23:32,040
‫זה מקום עוין.‬

347
00:23:32,120 --> 00:23:35,800
‫והגובה הרב היה חיסרון שממש הגביל אותנו.‬

348
00:23:35,880 --> 00:23:39,680
‫זה היה אתגר לא קטן לצלם בהרים בגובה הזה.‬

349
00:23:40,200 --> 00:23:43,000
{\an8}‫- היחידה השלישית מובלת בידי במאי נורבגי -‬

350
00:23:46,360 --> 00:23:48,160
‫תביט למטה על השלג.‬

351
00:23:49,600 --> 00:23:52,840
‫שלוש, שתיים, אחת, ובוא נתחיל ללכת.‬

352
00:23:56,640 --> 00:23:59,880
‫יש. קאט.‬
‫-אוקיי. יש לנו את זה. אני מרוצה, חבר'ה.‬

353
00:23:59,960 --> 00:24:02,720
‫אתם תטפסו למעלה‬
‫ותציבו את המחנה הארעי שלכם,‬

354
00:24:02,800 --> 00:24:06,000
‫המיטה הזו, על הסלע הזה.‬

355
00:24:06,080 --> 00:24:07,960
‫נתחיל את הדיאלוג מלמטה,‬

356
00:24:08,040 --> 00:24:11,760
‫ואז נרים את המצלמה‬
‫ונתחיל את הדיאלוג שוב מלמעלה.‬

357
00:24:11,840 --> 00:24:14,440
‫ואם יישאר לנו זמן, נעשה את זה שוב,‬

358
00:24:15,040 --> 00:24:17,320
‫אבל אני לא בטוח שיישאר זמן.‬

359
00:24:17,800 --> 00:24:19,040
‫זה הכול.‬

360
00:24:21,480 --> 00:24:24,560
‫בסיפור, כידוע, הם יוצאים למסעות שונים‬

361
00:24:24,640 --> 00:24:29,400
‫שבהם הם יוצאים לחפש אספקה.‬

362
00:24:29,480 --> 00:24:32,280
‫בסופו של דבר,‬
‫הם מנסים למצוא דרך להימלט מההרים.‬

363
00:24:32,360 --> 00:24:35,560
‫וזה בעיקרון מה שניסינו להראות.‬

364
00:24:36,160 --> 00:24:39,840
{\an8}‫- הצוות מגיע לנקודות הגבוהות ביותר‬
‫בסיירה נבדה בגובה כמעט 3,300 מטר. -‬

365
00:24:40,840 --> 00:24:42,040
‫כל הכבוד, חבר'ה.‬

366
00:24:42,120 --> 00:24:43,800
‫גם ננדו. עצור לרגע.‬

367
00:24:43,880 --> 00:24:45,880
‫תסתכל קצת לכיוון המצלמה.‬

368
00:24:46,520 --> 00:24:47,520
‫קאט.‬

369
00:24:51,920 --> 00:24:53,000
‫הכול טוב?‬

370
00:25:05,080 --> 00:25:11,320
{\an8}‫- שבוע 16. השבוע האחרון בסיירה נבדה.‬
‫מצלמים את חילוץ הניצולים. -‬

371
00:25:12,000 --> 00:25:14,240
‫היום האחרון לצילומים בסיירה נבדה,‬

372
00:25:14,320 --> 00:25:17,360
‫על ההר, בגוף המטוס החיצוני,‬

373
00:25:17,440 --> 00:25:19,200
‫צילמנו את הגעתם של…‬

374
00:25:19,280 --> 00:25:23,520
‫המחשבה על כך מציפה אותי ברגשות.‬
‫הגעתם של מסוקי החילוץ.‬

375
00:25:23,600 --> 00:25:27,000
‫כשהם כבר יודעים שננדו וקאנסה‬
‫הגיעו למקום מבטחים,‬

376
00:25:27,080 --> 00:25:32,760
‫והם מתכוננים לחילוץ‬
‫ומנסים להפנים את 72 הימים האחרונים.‬

377
00:25:32,840 --> 00:25:35,440
‫הם עומדים לעזוב את מה שהיה ביתם‬

378
00:25:35,520 --> 00:25:37,080
‫ואת האחווה שהם בנו.‬

379
00:25:37,160 --> 00:25:39,360
‫הם להוטים לחזור הביתה, אבל תוהים‬

380
00:25:39,440 --> 00:25:42,600
‫איך העולם יגיב למה שהם עברו.‬

381
00:25:42,680 --> 00:25:46,240
‫תקופה יפה מאוד, אבל אינטנסיבית,‬
‫מגיעה לסיומה.‬

382
00:25:46,320 --> 00:25:47,200
‫תקופה קשה מאוד.‬

383
00:25:47,280 --> 00:25:51,080
‫זה היה אתגר קשה מאוד‬
‫מבחינה פיזית ורגשית כאחד.‬

384
00:25:51,160 --> 00:25:54,240
‫אבל אנחנו שמחים מאוד‬
‫שעברנו את כל התהליך הזה,‬

385
00:25:54,840 --> 00:25:56,000
‫ואנחנו אסירי תודה.‬

386
00:25:56,080 --> 00:25:58,240
‫אני לוקח איתי הרבה מסיירה נבדה,‬

387
00:25:58,320 --> 00:26:00,400
‫מגרנדה, מספרד. אני לוקח הרבה.‬

388
00:26:03,560 --> 00:26:05,760
‫כשהמסוקים הגיעו,‬

389
00:26:05,840 --> 00:26:08,520
‫אני חושבת שכל הצוות שלנו…‬

390
00:26:08,600 --> 00:26:13,600
‫לא ארחיק לכת ואומר שהרגשנו את מה‬
‫שהניצולים עצמם הרגישו על ההר,‬

391
00:26:13,680 --> 00:26:16,200
‫אבל היה לנו רגע משלנו, של…‬

392
00:26:17,800 --> 00:26:18,760
‫"זה נגמר."‬

393
00:26:18,840 --> 00:26:21,480
‫נשאר לנו עוד הרבה לצלם, אבל החלק הקשה,‬

394
00:26:21,560 --> 00:26:24,520
‫ההר, גוף המטוס, הדמויות,‬

395
00:26:24,600 --> 00:26:29,520
‫הירידה במשקל, החיים המשותפים,‬
‫והקורונה בנוסף לכל זה,‬

396
00:26:29,600 --> 00:26:32,720
‫החיים האלה יחד בכפר הררי מבודד.‬

397
00:26:32,800 --> 00:26:37,640
‫התקופה הזו של ריכוז אינטנסיבי,‬
‫של מאמץ, שעות עבודה רבות, הוצאת אנרגיה,‬

398
00:26:37,720 --> 00:26:41,920
‫טכניקה, סבל, שמחה, הכול… זה נגמר.‬

399
00:26:42,000 --> 00:26:43,120
‫כן, סיימתי.‬

400
00:26:43,920 --> 00:26:45,360
‫היה נהדר. תודה.‬

401
00:26:46,920 --> 00:26:47,920
‫זה נגמר.‬

402
00:26:48,000 --> 00:26:51,800
‫אני חושבת שזה אחד הרגעים המרגשים ביותר‬

403
00:26:51,880 --> 00:26:54,200
‫שאי פעם חוויתי באתר צילומים.‬

404
00:26:54,280 --> 00:26:55,320
‫פשוט מדהים.‬

405
00:27:05,920 --> 00:27:11,400
{\an8}‫- שבוע 20. הצוות יוצא לאורוגוואי‬
‫כדי לצלם את סוף הסרט. -‬

406
00:27:11,920 --> 00:27:13,720
‫- חיל האוויר הצ'יליאני -‬

407
00:27:56,200 --> 00:27:59,560
‫זה נס.‬

408
00:27:59,640 --> 00:28:05,520
‫מה זאת אומרת, נס, אמא?‬
‫-זה נס.‬

409
00:28:09,120 --> 00:28:10,400
‫קאט. מצוין.‬

410
00:28:35,440 --> 00:28:36,880
‫- ברוכים הבאים לסן פרננדו -‬

411
00:28:36,960 --> 00:28:38,000
‫- ברוך שובכם הביתה -‬

412
00:28:44,520 --> 00:28:46,440
‫- צ'ילה ואורוגוואי -‬

413
00:29:07,560 --> 00:29:09,640
‫תודה לכולם!‬

414
00:29:09,720 --> 00:29:12,520
‫עשיתם עבודה מדהימה. קדימה, כולם!‬

415
00:29:18,440 --> 00:29:22,200
{\an8}‫בעוד שלוש, שתיים, אחת. אקשן.‬

416
00:29:22,280 --> 00:29:24,600
{\an8}‫- דצמבר 2022, אולפני נטפליקס במדריד,‬
‫סצנת ההתרסקות. -‬

417
00:29:26,800 --> 00:29:28,640
‫קאט.‬

418
00:29:34,600 --> 00:29:39,800
‫עכשיו חשבנו, איך נצלם את ההתרסקות,‬
‫כשאנחנו יודעים שבכל הסרטים שלו‬

419
00:29:39,880 --> 00:29:42,880
‫הוא משתמש בפעלולים אמיתיים,‬

420
00:29:42,960 --> 00:29:47,400
‫ומשתמש בשחקנים האמיתיים‬
‫בשילוב עם פעלולנים,‬

421
00:29:47,480 --> 00:29:53,360
‫ואיך לעשות את מה שבאיונה‬
‫עושה בצורה כה טובה,‬

422
00:29:53,440 --> 00:29:58,480
‫לגרום לך, הצופה,‬
‫להרגיש כאילו אתה בתוך הסצנה,‬

423
00:29:58,560 --> 00:30:00,480
‫במרכז האקשן.‬

424
00:30:03,040 --> 00:30:05,840
‫שלוש, שתיים, אחת. עכשיו.‬

425
00:30:11,120 --> 00:30:15,200
‫יש לנו בעיקר סטים קטנים לשוטים ספציפיים.‬

426
00:30:15,280 --> 00:30:20,240
‫ואז יש לנו חצי גוף מטוס על מתקן טלטול‬

427
00:30:20,320 --> 00:30:25,320
‫כדי ליצור את כל התנועות‬
‫ואת הנטיות האמיתיות,‬

428
00:30:25,400 --> 00:30:27,280
‫יחד עם הזעזועים.‬

429
00:30:27,360 --> 00:30:29,160
‫ואז יש לנו גוף מטוס שלם‬

430
00:30:29,240 --> 00:30:34,080
‫שמוצב על "ריאות אוויר",‬
‫אבל זה בעיקר בשביל להראות את המטוס‬

431
00:30:34,160 --> 00:30:37,960
‫בתנאים רגילים, כשהנוסעים משחקים קלפים,‬

432
00:30:38,040 --> 00:30:40,480
‫משחקים, משתטים וכולי.‬

433
00:30:40,560 --> 00:30:44,480
‫גם מטוסים אמיתיים מגיעים לנטייה כזו,‬
‫אז זה מדויק מבחינה היסטורית.‬

434
00:30:44,560 --> 00:30:47,960
‫יש כדור שמתגלגל על הרצפה.‬
‫אקשן! פנצ'ו, תסתכל מהחלון!‬

435
00:30:48,040 --> 00:30:50,600
‫אתם עומדים להתרסק! ההר ממש לפניכם!‬

436
00:30:50,680 --> 00:30:51,880
‫ואז, שמש!‬

437
00:30:52,480 --> 00:30:53,520
‫וקאט.‬

438
00:30:57,280 --> 00:31:01,120
‫העבודה עם הכבלים הפכה לחלק חשוב בסרט,‬

439
00:31:01,200 --> 00:31:04,240
‫כי היא מאפשרת לנו ליצור תנועות חדות‬

440
00:31:04,320 --> 00:31:07,640
‫במהירות ובכיוון שאנחנו רוצים.‬

441
00:31:07,720 --> 00:31:11,400
‫לשם כך, הכנו את המושבים במטוס‬

442
00:31:11,480 --> 00:31:15,960
‫כך שהשחקנים עצמם ‬
‫יוכלו להיות מעורבים בפעלולים.‬

443
00:31:18,560 --> 00:31:23,080
‫שינינו את כל המושבים והוספנו להם עוד קצף.‬

444
00:31:23,160 --> 00:31:25,800
‫יחד עם צוות האפקטים המיוחדים,‬

445
00:31:25,880 --> 00:31:30,040
‫יצרנו מגשים ומשענות ידיים מגומי‬

446
00:31:30,120 --> 00:31:35,600
‫כדי למנוע פציעות במהלך הצילומים.‬

447
00:31:42,520 --> 00:31:44,800
‫כל הרקעים בסרט הם אמיתיים.‬

448
00:31:44,880 --> 00:31:49,080
‫אלה שוטים שצולמו בהרי האנדים‬
‫או תמונות אמיתיות של הרי האנדים.‬

449
00:31:49,160 --> 00:31:51,920
‫מכיוון שזה מבוסס על סיפור אמיתי,‬

450
00:31:52,000 --> 00:31:55,360
‫הקהל נוטה שלא לאהוב את המראה הדיגיטלי‬

451
00:31:55,440 --> 00:31:58,000
‫מפני שהוא גורם לדברים‬
‫להיראות פחות אמיתיים.‬

452
00:31:58,080 --> 00:32:02,600
‫אני מרוצה מאוד מהעבודה‬
‫של פליקס ברג'ס וחברת רנצ'יטו.‬

453
00:32:12,560 --> 00:32:14,560
‫אחת, שתיים, שלוש, קאט!‬

454
00:32:18,480 --> 00:32:20,120
‫גסטון!‬

455
00:32:29,440 --> 00:32:30,760
‫חשבנו שהם מתים.‬

456
00:32:30,840 --> 00:32:32,160
‫אורוגוואי!‬

457
00:32:32,240 --> 00:32:34,840
‫הסרט מעניק קול לכל אלה שלא חזרו הביתה.‬

458
00:32:34,920 --> 00:32:40,120
‫אני מרגיש שהוא מספק תשובות‬
‫לכל השאלות שנותרו.‬

459
00:32:40,200 --> 00:32:44,360
‫זו הייתה תקופה קשה מבחינה רגשית‬
‫וזה הרבה יותר מסתם סרט.‬

460
00:32:45,880 --> 00:32:50,040
‫הסרט הזה מאפשר לנו גישה לשכבות,‬
‫למישורים של תודעה,‬

461
00:32:50,120 --> 00:32:51,720
‫שלא ידענו על קיומם.‬

462
00:32:51,800 --> 00:32:55,520
‫אני יכולה לומר שזה הסרט‬
‫שבאמת למדתי ממנו הכי הרבה,‬

463
00:32:55,600 --> 00:32:56,800
‫מכל שלב בתהליך.‬

464
00:32:56,880 --> 00:32:59,360
‫זה היה מסע רגשי עצום,‬

465
00:32:59,440 --> 00:33:03,280
‫אבל כולנו הסכמנו שמה שבאמת אפשר לנו להמשיך‬

466
00:33:03,360 --> 00:33:07,400
‫היה האחווה שהתפתחה בינינו‬
‫והחברויות שנרקמו.‬

467
00:33:08,120 --> 00:33:10,200
‫"פעמים רבות הייתי כלוא…"‬

468
00:33:10,280 --> 00:33:14,040
‫אפילו כיום, קשה להאמין שזה אפשרי.‬

469
00:33:14,120 --> 00:33:18,680
‫אני לא יודעת איך הם שרדו,‬
‫אבל בזכות זה שהם חזרו הביתה,‬

470
00:33:19,520 --> 00:33:21,400
‫הצלחנו לגלות מה קרה.‬

471
00:33:21,480 --> 00:33:23,800
‫במקום סתם לספר על מה שקרה,‬

472
00:33:23,880 --> 00:33:26,200
‫זה מראה מה קרה לילדים האלה‬

473
00:33:26,280 --> 00:33:29,880
‫ואיך האנשים האלה נאלצו להתמודד‬
‫עם האפשרות של המוות.‬

474
00:33:29,960 --> 00:33:32,040
‫חברים, סיימנו.‬

475
00:33:32,120 --> 00:33:37,040
{\an8}‫- שבת, 3 בדצמבר, 2022‬
‫סיום צילומי "אחוות השלג" -‬

476
00:33:38,880 --> 00:33:44,920
‫ברור שהסרט מעורר הרבה רגשות.‬

477
00:33:45,000 --> 00:33:50,480
‫באיונה חיבר בין כולנו 50 שנים‬
‫אחרי כל מה שקרה.‬

478
00:33:50,560 --> 00:33:53,240
‫הסיפור הזה מעולם לא סופר בצורה כזאת.‬

479
00:33:53,320 --> 00:33:57,600
‫באיונה לא מרפה מהסצנה עד שהיא נכונה עבורו.‬

480
00:33:57,680 --> 00:34:02,360
‫הוא לא מפסיק לנסות להשיג את השוט‬
‫עד שהוא מרגש אותו‬

481
00:34:02,440 --> 00:34:04,280
‫ובאמת גורם לו להרגיש משהו.‬

482
00:34:04,360 --> 00:34:07,720
‫זה שינה לגמרי את האופן‬
‫שבו אני רואה את אמנות המשחק.‬

483
00:34:07,800 --> 00:34:10,400
‫אני מאמין שזה נתן לכולנו כלים‬

484
00:34:10,480 --> 00:34:13,240
‫לעבוד על פרויקטים אחרים בעתיד‬
‫ולהתפתח כשחקנים.‬

485
00:34:13,320 --> 00:34:17,440
‫לפעמים אתה רוצה למלוק לו את הראש‬
‫ולפעמים אתה רוצה לחבק אותו.‬

486
00:34:17,520 --> 00:34:19,480
‫אבל אין ספק שהחוויה הזו‬

487
00:34:19,560 --> 00:34:23,400
‫עזרה לי לגדול כאדם וכאמן.‬

488
00:34:23,480 --> 00:34:26,600
‫"חואן אנטוניו הוא משלנו‬

489
00:34:26,680 --> 00:34:30,000
‫"הוא האושר‬

490
00:34:30,080 --> 00:34:34,000
‫"של ליבנו"‬

491
00:34:34,080 --> 00:34:38,320
‫אני סבור שחואן אנטוניו‬
‫השקיע את כל הלב שלו בסיפור הזה,‬

492
00:34:38,400 --> 00:34:41,280
‫ועבד בצמוד עם פבלו הסופר‬

493
00:34:41,360 --> 00:34:44,040
‫כדי לעשות אולי את הסרט הטוב ביותר‬
‫שהוא אי פעם עשה.‬

494
00:34:44,120 --> 00:34:47,800
‫כולנו שמענו את סיפורם של הגיבורים‬

495
00:34:47,880 --> 00:34:51,000
‫שהצליחו לחזור הביתה וחצו את האנדים.‬

496
00:34:51,080 --> 00:34:54,440
‫אבל סיפורם של הגיבורים האנונימיים‬

497
00:34:54,520 --> 00:34:57,400
‫שאפשרו לאחרים לחזור, עדיין לא סופר.‬

498
00:34:57,480 --> 00:35:00,320
‫כשאתה רואה מישהו שבאמת נכנס לסיפור,‬

499
00:35:00,400 --> 00:35:04,200
‫מישהו שבתוך זה מהיום הראשון,‬
‫רואה את תשומת הלב שלו לפרטים,‬

500
00:35:04,280 --> 00:35:09,760
‫אז אתה מבין שיש כאן קשר שאי אפשר לנתק.‬

501
00:35:09,840 --> 00:35:13,760
‫בעיניי, חואן אנטוניו באיונה הפך להיות,‬
‫אני לא אגיד "ניצול נוסף", אבל קרוב לזה.‬

502
00:35:13,840 --> 00:35:14,960
‫כמעט ניצול נוסף.‬

503
00:35:15,040 --> 00:35:20,680
‫הסרט יוצר עבורנו מקום שבו אנו יכולים‬
‫לחזור ולבקר אצל מי שהיינו פעם.‬

504
00:35:23,200 --> 00:35:30,120
{\an8}‫- אחוות השלג: מי היינו בהרים האלה? -‬

505
00:36:12,440 --> 00:36:17,440
‫תרגום כתוביות: ליאור הדר‬