1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:24,160 --> 00:00:26,240
‫בוקר טוב. קצת אחרי שש עכשיו.‬

4
00:00:26,840 --> 00:00:28,480
‫יום ראשון, ה-11 ביולי,‬

5
00:00:29,360 --> 00:00:33,160
‫תאריך שיירשם בהיסטוריה‬
‫כיום בו אנגליה שיחקה נגד איטליה‬

6
00:00:33,160 --> 00:00:36,400
‫בגמר אליפות אירופה.‬

7
00:00:37,480 --> 00:00:40,000
‫מיליוני אוהדי אנגליה מתעוררים הבוקר‬

8
00:00:40,000 --> 00:00:42,640
‫בתקווה שסוף סוף‬

9
00:00:42,640 --> 00:00:47,520
‫נבחרת הגברים‬
‫תניף גביע חשוב ראשון מאז 1966.‬

10
00:00:47,520 --> 00:00:51,280
‫...כשהקהל מחכה לסוף‬
‫ושריקת הסיום במרחק שניות בלבד,‬

11
00:00:51,280 --> 00:00:54,360
‫אנגליה משיגה את הכדור בהתקפה,‬
‫והרסט פורץ לבד.‬

12
00:00:54,880 --> 00:00:57,000
‫הקהל על המגרש! הם חושבים שנגמר!‬

13
00:00:57,520 --> 00:00:59,880
‫עכשיו נגמר! זה הרביעי!‬

14
00:00:59,880 --> 00:01:01,440
‫- אנגליה 4 - מערב גרמניה 2 -‬

15
00:01:02,520 --> 00:01:05,200
‫בובי מור מקבל את הגביע מהמלכה,‬

16
00:01:05,200 --> 00:01:08,200
‫סמל הזהב של העליונות הבינלאומית.‬

17
00:01:09,080 --> 00:01:15,080
‫זכינו בגביע!‬

18
00:01:15,080 --> 00:01:18,920
‫אחרי המתנה ארוכה,‬
‫אנגליה עלתה סוף סוף לגמר,‬

19
00:01:18,920 --> 00:01:21,520
‫והוא בבית, כאן בוומבלי.‬

20
00:01:21,520 --> 00:01:25,680
‫ומבלי הוא אצטדיון הכדורגל המפורסם בעולם.‬

21
00:01:25,680 --> 00:01:27,960
‫זה הבית של הכדורגל, נקודה.‬

22
00:01:27,960 --> 00:01:31,880
‫החשיבות של ומבלי כאצטדיון, כמקום היסטורי,‬

23
00:01:31,880 --> 00:01:34,760
‫כמקום מיתולוגי‬
‫שחובה להגיע אליו פעם אחת לפחות.‬

24
00:01:34,760 --> 00:01:37,320
‫עיני העולם היו על ומבלי.‬

25
00:01:37,320 --> 00:01:41,280
‫היה חשוב מאוד שהכול יהיה מושלם.‬

26
00:01:41,280 --> 00:01:44,920
‫סוף סוף, בימי חיי, אנגליה בגמר חשוב.‬

27
00:01:44,920 --> 00:01:46,600
‫הוא חוזר הביתה!‬

28
00:01:46,600 --> 00:01:49,040
‫- ראיתי את זה היום‬
‫הוא חוזר הביתה -‬

29
00:01:49,040 --> 00:01:51,800
‫היה מין גל שמחה שכל המדינה חוותה.‬

30
00:01:51,800 --> 00:01:53,320
‫אנגליה!‬

31
00:01:53,320 --> 00:01:57,800
‫הייתה לנו נבחרת נהדרת,‬
‫צעירה, מחויבת, כשרונית,‬

32
00:01:57,800 --> 00:02:00,840
‫והאומה נסחפה אחריה.‬

33
00:02:00,840 --> 00:02:02,600
‫קדימה, אנגליה!‬

34
00:02:02,600 --> 00:02:05,120
‫אני מאמין שהוא חוזר הביתה. כולנו מאמינים.‬

35
00:02:05,120 --> 00:02:07,600
‫אנחנו עומדים ליצור היסטוריה.‬

36
00:02:07,600 --> 00:02:08,800
‫אלוהים. אנחנו נזכה.‬

37
00:02:08,800 --> 00:02:10,920
‫אנחנו נזכה ביורו,‬

38
00:02:10,920 --> 00:02:13,880
‫וזה יהיה בוומבלי, בבית.‬

39
00:02:13,880 --> 00:02:17,320
‫זה ממש והשקט והרוגע שלפני הסערה.‬

40
00:02:17,840 --> 00:02:21,760
‫בבקשה. הנה ההזמנה למסיבה של חייך.‬

41
00:02:21,760 --> 00:02:24,320
‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה"‬

42
00:02:24,320 --> 00:02:26,640
‫אנשים... השתחררו.‬

43
00:02:27,520 --> 00:02:29,280
‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה"‬

44
00:02:29,280 --> 00:02:31,480
‫בואו נדפוק את הראש. אתם מבינים אותי?‬

45
00:02:32,960 --> 00:02:35,840
‫הם מטפסים על עמודי תאורה, על רמזורים,‬

46
00:02:35,840 --> 00:02:37,280
‫והמצב מסלים.‬

47
00:02:37,280 --> 00:02:40,000
‫הכול היה זכוכיות.‬

48
00:02:41,000 --> 00:02:44,680
‫זכוכית שבורה בכל מקום.‬
‫זה היה כמו להיכנס ל"מלחמת העולמות".‬

49
00:02:47,600 --> 00:02:48,920
‫- זה מתחיל בכל מקום -‬

50
00:02:49,760 --> 00:02:53,760
‫אנשים שתו הרבה, עשו הרבה קוקאין.‬

51
00:02:56,800 --> 00:02:59,840
‫יש כאן אלפי אנשים בלי כרטיסים.‬

52
00:02:59,840 --> 00:03:03,600
‫זה פשוט יוצר פצצה שמוכנה להתפוצץ.‬

53
00:03:07,320 --> 00:03:09,960
‫הדבר הבא שאני שומע ברדיו הוא "פריצה".‬

54
00:03:11,520 --> 00:03:13,560
‫הדבר החשוב היחיד היה להיכנס למשחק.‬

55
00:03:13,560 --> 00:03:14,800
‫הם תוקפים אותנו.‬

56
00:03:17,880 --> 00:03:20,680
‫היינו במיעוט. והרגשתי את זה.‬

57
00:03:23,400 --> 00:03:27,520
‫זה המשחק הכי גדול בכדורגל האנגלי‬
‫זה 55 שנה,‬

58
00:03:28,160 --> 00:03:30,120
‫ואנחנו על סף אסון.‬

59
00:03:30,720 --> 00:03:32,000
‫איך לעזאזל זה קרה?‬

60
00:03:33,320 --> 00:03:34,200
‫מה לעזאזל?‬

61
00:03:34,200 --> 00:03:41,280
‫- גמר היורו: ההסתערות על ומבלי -‬

62
00:03:43,800 --> 00:03:46,200
‫תראו את זה, סקיי ספורט.‬

63
00:03:47,160 --> 00:03:49,600
‫אני חם. כן. קדימה.‬

64
00:03:49,600 --> 00:03:51,440
{\an8}‫זו הייתה נבחרת אנגליה...‬

65
00:03:51,440 --> 00:03:52,520
{\an8}‫- דארן לואיס‬
‫שדר -‬

66
00:03:52,520 --> 00:03:55,480
{\an8}‫ששיקפה את המדינה.‬

67
00:03:55,480 --> 00:03:58,200
‫איזו יריבות? ארסנל-טוטנהאם. אתם מבינים?‬

68
00:03:58,200 --> 00:03:59,160
‫אין יריבויות.‬

69
00:03:59,840 --> 00:04:00,920
‫תראו את זה. ואו.‬

70
00:04:00,920 --> 00:04:03,320
‫התרגשתי מהאחדות הזאת.‬

71
00:04:03,320 --> 00:04:06,440
‫וזה לא היה קשור רק לעובדה‬

72
00:04:06,440 --> 00:04:09,400
‫שיש מספר לא מבוטל של שחקנים שחורים בקבוצה.‬

73
00:04:09,400 --> 00:04:10,960
‫פיליפס עם הכדור.‬

74
00:04:10,960 --> 00:04:13,240
‫הוא עבר מגן אחד ואז עוד אחד.‬

75
00:04:13,920 --> 00:04:16,040
‫ומוסר לסטרלינג!‬

76
00:04:19,160 --> 00:04:21,480
‫זו העובדה שהם היו צעירים, מלאי חיים,‬

77
00:04:21,480 --> 00:04:23,600
‫הם היו מחוברים לקהילות שלהם.‬

78
00:04:23,600 --> 00:04:26,560
‫הם היו חבורה של אנשים שצעירים‬

79
00:04:26,560 --> 00:04:29,000
‫יכלו להתחבר אליהם, גברים ונשים.‬

80
00:04:29,000 --> 00:04:32,320
‫אנגליה מנצחת את הבית שלה מבלי לספוג שער.‬

81
00:04:32,880 --> 00:04:34,080
‫היינו בכושר נהדר.‬

82
00:04:34,920 --> 00:04:39,240
‫בין הכובשים לנבחרת‬
‫היו סטרלינג, סאקה והארי קיין.‬

83
00:04:39,240 --> 00:04:43,280
‫הביטחון היה כל כך גבוה שזאת תהיה השנה.‬

84
00:04:43,280 --> 00:04:46,800
‫שו עם הכדור. הוא מוסר לגריליש.‬

85
00:04:47,720 --> 00:04:49,480
‫הארי קיין!‬

86
00:04:51,000 --> 00:04:53,600
‫אנגליה שתיים, גרמניה אפס!‬

87
00:04:53,600 --> 00:04:58,080
‫ניצחנו את גרמניה. ואז היה את חצי הגמר.‬

88
00:04:58,080 --> 00:05:00,800
‫אנגליה קיבלה פנדל בהארכה‬

89
00:05:00,800 --> 00:05:03,000
‫שעשוי להעלות אותה לגמר.‬

90
00:05:15,320 --> 00:05:16,680
‫זו הייתה ההזדמנות שלהם.‬

91
00:05:17,520 --> 00:05:19,800
‫הקללה סוף סוף הוסרה!‬

92
00:05:21,560 --> 00:05:26,680
‫אנגליה עלתה‬
‫לגמר החשוב הראשון שלה מאז 1966.‬

93
00:05:37,880 --> 00:05:41,000
‫- 12 שעות לבעיטת הפתיחה -‬

94
00:05:43,280 --> 00:05:44,120
‫- אנגליה -‬

95
00:05:44,120 --> 00:05:46,760
‫- אסקס -‬

96
00:05:48,560 --> 00:05:50,360
‫"ידיים‬

97
00:05:52,560 --> 00:05:54,440
‫"ידיים נוגעות‬

98
00:05:56,160 --> 00:05:57,080
‫"מושטות"‬

99
00:05:57,080 --> 00:05:59,000
‫כשהם ראו את הסרטון, ביום הגמר,‬

100
00:05:59,000 --> 00:06:01,560
‫החברים שלי אמרו, "כן היום יהיה יום טוב".‬

101
00:06:03,720 --> 00:06:06,120
‫"קרוליין המתוקה"‬

102
00:06:06,120 --> 00:06:08,480
{\an8}‫- מקס‬
‫אוהד אנגליה -‬

103
00:06:08,480 --> 00:06:11,480
{\an8}‫"הזמנים הטובים מעולם לא הרגישו כל כך טוב‬

104
00:06:11,480 --> 00:06:14,280
‫"כל כך טוב"‬

105
00:06:16,360 --> 00:06:17,880
‫הוא חוזר הביתה, חבר'ה.‬

106
00:06:17,880 --> 00:06:22,560
‫כולם רוצים להיות בחיים‬
‫כשהמדינה שלהם מניפה את הגביע.‬

107
00:06:22,560 --> 00:06:24,400
‫במיוחד כשזה בוומבלי.‬

108
00:06:27,080 --> 00:06:30,680
‫- יורקשייר -‬

109
00:06:30,680 --> 00:06:33,040
{\an8}‫זו ההזדמנות לראות דבר שלא קרה 55 שנה.‬

110
00:06:33,040 --> 00:06:35,120
{\an8}‫- מייק קיגן‬
‫כתב ספורט, דיילי מייל -‬

111
00:06:35,120 --> 00:06:38,320
{\an8}‫כאילו, זו היסטוריה,‬
‫ואתה רוצה להיות שם כדי לראות אותה.‬

112
00:06:38,920 --> 00:06:40,840
‫כרטיסים עלו הון תועפות.‬

113
00:06:40,840 --> 00:06:41,880
‫- אני אקח אותם -‬

114
00:06:41,880 --> 00:06:43,120
‫- אתן לך 4,000. -‬

115
00:06:43,120 --> 00:06:44,280
‫- דבר איתי בפרטי -‬

116
00:06:44,280 --> 00:06:45,560
‫- 8,000 בשוק השחור -‬

117
00:06:45,560 --> 00:06:46,800
‫- אתן למרבה במחיר -‬

118
00:06:46,800 --> 00:06:50,360
‫הייתי אחד מבני המזל‬
‫שיכול היה לשלם יותר מ-600 ליש"ט‬

119
00:06:50,360 --> 00:06:51,840
‫כדי לצפות במשחק כדורגל.‬

120
00:06:52,720 --> 00:06:56,600
‫הם החליפו ידיים באתרים תמורת אלפי ליש"ט.‬

121
00:06:59,360 --> 00:07:01,160
‫- הגש הצעה: 8,750 -‬

122
00:07:01,160 --> 00:07:04,440
‫זה כבר היה יקר באופן מגוחך.‬

123
00:07:07,240 --> 00:07:08,920
‫- שרופשייר -‬

124
00:07:08,920 --> 00:07:10,440
‫לא היו לי כרטיסים לגמר,‬

125
00:07:10,960 --> 00:07:13,080
{\an8}‫אבל אין שום סיכוי בעולם...‬

126
00:07:13,080 --> 00:07:14,160
{\an8}‫- דן‬
‫אוהד אנגליה -‬

127
00:07:14,160 --> 00:07:17,760
{\an8}‫שאצפה בגמר היורו, במרחק שלוש שעות ממני,‬

128
00:07:17,760 --> 00:07:19,080
‫בבית.‬

129
00:07:20,120 --> 00:07:23,120
‫כדורגל תמיד היה חלק עצום מחיי.‬

130
00:07:23,720 --> 00:07:25,680
‫הוא מביא שמחה, אושר.‬

131
00:07:26,720 --> 00:07:28,640
‫כשאנגליה משחקת בטורניר,‬

132
00:07:28,640 --> 00:07:29,760
‫הכול מתגבר.‬

133
00:07:29,760 --> 00:07:32,280
‫זו ההתרגשות שכולנו בזה יחד.‬

134
00:07:33,640 --> 00:07:37,720
‫ואו. אתם מבינים אותי?‬
‫קשה להסביר. אתה פשוט מרגיש את זה.‬

135
00:07:37,720 --> 00:07:41,600
‫לא חשבתי על שום דבר אחר‬

136
00:07:41,600 --> 00:07:44,240
‫פרט ל"אני לא מפספס את המשחק הזה".‬

137
00:07:46,120 --> 00:07:48,240
‫כאן "מדברים ספורט".‬

138
00:07:48,240 --> 00:07:50,160
‫- עשר שעות וחצי לבעיטת הפתיחה -‬

139
00:07:50,160 --> 00:07:54,200
‫המאמן גארת' סאות'גייט אמר לנו‬
‫שהוא יודע שיש התרגשות מטורפת במדינה.‬

140
00:07:54,200 --> 00:07:56,880
‫כשאתה נוהג והאנשים מצפצפים‬

141
00:07:56,880 --> 00:07:59,600
‫והדגלים שלהם מתנוססים מעל המכונית,‬

142
00:07:59,600 --> 00:08:01,600
‫קשה לא לשים לב לכל זה.‬

143
00:08:01,600 --> 00:08:05,160
‫הצלבים של סנט ג'ורג' מתנופפים סביבי!‬

144
00:08:05,160 --> 00:08:08,920
{\an8}‫הוא חוזר הביתה!‬
‫-כן!‬

145
00:08:10,000 --> 00:08:12,960
‫גארת' סאות'גייט, כל אנגליה איתך!‬

146
00:08:12,960 --> 00:08:14,360
‫זה כמעט סוריאליסטי.‬

147
00:08:14,360 --> 00:08:17,840
‫אתה לא מאמין שזה קורה ושאתה הולך,‬

148
00:08:17,840 --> 00:08:19,200
‫אבל אתה הולך.‬

149
00:08:20,080 --> 00:08:22,520
‫חיכיתי שחמי יבוא לאסוף אותי.‬

150
00:08:23,600 --> 00:08:25,840
‫אתה שם רדיו ושומע את כל התוכניות לפני,‬

151
00:08:25,840 --> 00:08:27,800
‫וזה מתחיל להיות אמיתי יותר.‬

152
00:08:27,800 --> 00:08:30,120
‫- מרכז לונדון -‬

153
00:08:30,640 --> 00:08:32,760
‫"הכדורגל חוזר הביתה!"‬

154
00:08:37,040 --> 00:08:38,720
‫אתה עושה את הדרך ללונדון‬

155
00:08:39,240 --> 00:08:42,440
‫ואתה יודע שהדבר היחיד‬
‫שהאנשים בכל המכוניות חושבים עליו‬

156
00:08:42,440 --> 00:08:43,960
‫זה המשחק שאתה הולך אליו.‬

157
00:08:43,960 --> 00:08:45,280
‫- ומבלי - יורו 2020 -‬

158
00:08:47,080 --> 00:08:49,720
‫- קיוויתי ליום הזה מאז שהייתי בן חמש. -‬

159
00:08:51,840 --> 00:08:53,560
‫אוי! קדימה, אנגליה!‬

160
00:08:54,480 --> 00:08:56,800
‫- קדימה, אנגליה, בואו נעשה את זה! -‬

161
00:08:59,280 --> 00:09:02,360
‫- מת על הנבחרת הזו ועל מאמן עם שכל -‬

162
00:09:05,920 --> 00:09:09,680
‫קשה לא לחשוב על החוויות שלך כאוהד אנגליה‬

163
00:09:09,680 --> 00:09:13,360
‫וכל שברון הלב הנורא שהיה בעבר.‬

164
00:09:14,200 --> 00:09:16,360
‫ואנגליה מחוץ לגביע העולם!‬

165
00:09:16,960 --> 00:09:19,560
‫מערב גרמניה עולה לגמר‬

166
00:09:19,560 --> 00:09:21,360
‫אחרי פנדלים.‬

167
00:09:21,360 --> 00:09:24,760
‫הטורניר החשוב הראשון שאני זוכר‬
‫היה מקסיקו, 1986.‬

168
00:09:24,760 --> 00:09:27,240
‫הוא מתרחק מהודל במרכז המגרש.‬

169
00:09:27,240 --> 00:09:30,760
‫הוא מורחק אחורה גבוה, ומראדונה כבש!‬

170
00:09:30,760 --> 00:09:34,600
‫ואני זוכר שאימא שלי הייתה די דתייה.‬
‫אנחנו קתולים, והיא אמרה,‬

171
00:09:34,600 --> 00:09:37,520
‫"לך ותתפלל. אי אפשר לדעת."‬

172
00:09:37,520 --> 00:09:41,320
‫אז אני זוכר שהלכתי למדרגות,‬
‫וכרעתי ברך בתחתית המדרגות,‬

173
00:09:41,320 --> 00:09:44,240
‫ואמרתי תפילה כלשהי, לא משנה איזו.‬

174
00:09:44,240 --> 00:09:46,280
‫לכן אנגליה זועמת כל כך,‬

175
00:09:46,280 --> 00:09:49,760
‫כי מראדונה כבש עם ידו השמאלית.‬

176
00:09:49,760 --> 00:09:51,800
‫ואני זוכר שהייתי פשוט נסער.‬

177
00:09:52,720 --> 00:09:54,560
‫חשבתי הרבה, "אלוהים,‬

178
00:09:54,560 --> 00:09:59,000
‫אם אוכל לחזור לילד שהתפלל על המדרגות‬

179
00:09:59,520 --> 00:10:02,720
‫ולהגיד לו, "תראה, זה בסדר, כי כשתגדל,‬

180
00:10:02,720 --> 00:10:05,040
‫"אנגליה תהיה בגמר אירופי בוומבלי.‬

181
00:10:05,040 --> 00:10:08,360
‫"יהיה לך כרטיס ואתה תהיה שם. ואנחנו נזכה."‬

182
00:10:08,360 --> 00:10:10,560
‫כאן "מדברים ספורט".‬

183
00:10:11,280 --> 00:10:14,720
‫גארת' סאות'גייט אומר‬
‫שהוא מכיר באיום האיטלקי הערב בוומבלי‬

184
00:10:14,720 --> 00:10:16,640
‫בעוד ההכנות האחרונות מתרחשות.‬

185
00:10:16,640 --> 00:10:18,840
‫התוצאות האחרונות באמת מדהימות.‬

186
00:10:18,840 --> 00:10:21,280
‫כלומר, רק שלוש תוצאות תיקו, ללא הפסדים,‬

187
00:10:21,280 --> 00:10:25,720
‫ב-30 המשחקים האחרונים שלהם.‬
‫מגיע קרדיט עצום לכולם שם.‬

188
00:10:29,320 --> 00:10:33,920
‫- דרום לונדון -‬

189
00:10:37,440 --> 00:10:40,160
‫בשבילי, כדורגל הוא אהבה. כדורגל זה רגשות.‬

190
00:10:40,160 --> 00:10:41,720
‫הוא מחבר בין אנשים.‬

191
00:10:43,720 --> 00:10:46,200
‫אני בא מדרום איטליה ממקום שנקרא ברינדיזי,‬

192
00:10:46,200 --> 00:10:48,960
‫במחוז פוליה. זה העקב של המגף.‬

193
00:10:50,200 --> 00:10:52,760
‫עברתי לגור כאן בלונדון ב-1993.‬

194
00:10:54,640 --> 00:10:56,440
{\an8}‫אם אני חושב על מיה, הבת שלי...‬

195
00:10:56,440 --> 00:10:57,960
{\an8}‫- ג'יאנלוקה‬
‫אוהד איטליה -‬

196
00:10:57,960 --> 00:11:00,280
{\an8}‫והעובדה שהיא חצי אנגלית וחצי איטלקית,‬

197
00:11:00,280 --> 00:11:01,960
‫ואני גאה בזה.‬

198
00:11:01,960 --> 00:11:04,480
‫אבל אני רוצה שתרגיש איטלקית,‬
‫עם שורשים שם,‬

199
00:11:04,480 --> 00:11:07,440
‫ובשבילי, כדורגל היה דרך לעשות את זה.‬

200
00:11:07,960 --> 00:11:12,360
‫הייתי מוכן להוציא כל סכום על הגמר,‬

201
00:11:13,040 --> 00:11:15,480
‫ואני גם מאוד שמח וגאה‬

202
00:11:15,480 --> 00:11:18,280
‫שאני נותן את המתנה הזאת למיה, הבת שלי.‬

203
00:11:18,280 --> 00:11:23,120
‫יום אחד, במבט לאחור, היא תוכל לומר‬
‫"הייתי שם עם אבא שלי בוומבלי בגמר ההוא".‬

204
00:11:32,280 --> 00:11:34,760
‫הייתי בהילטון, מול האצטדיון,‬

205
00:11:34,760 --> 00:11:37,800
‫וכשאני עובר את הפינה, אני רואה את הקשת.‬

206
00:11:37,800 --> 00:11:39,440
{\an8}‫ומיד אני מבין למה אני כאן...‬

207
00:11:39,440 --> 00:11:41,480
{\an8}‫- ליאם בוילן‬
‫מנהל אצטדיון ומבלי -‬

208
00:11:41,480 --> 00:11:44,040
{\an8}‫מה שתכף אעשה.‬
‫תכף אכנס לקולוסיאום הענק הזה.‬

209
00:11:44,040 --> 00:11:48,320
‫אני אפיק אירוע מדהים כזה, וההתרגשות גוברת.‬

210
00:11:48,920 --> 00:11:50,600
‫אתה מרגיש קצת מסוחרר.‬

211
00:11:51,360 --> 00:11:53,680
‫אתה מתוח בצורה נהדרת כזו‬

212
00:11:53,680 --> 00:11:56,160
‫כי אתה מבין מה עומד להתרחש,‬

213
00:11:56,160 --> 00:11:58,280
‫את החשיבות של היום הזה.‬

214
00:12:01,280 --> 00:12:02,560
‫אתה לא משחק על המגרש,‬

215
00:12:03,080 --> 00:12:06,440
‫אבל אתה אחראי לצד הבטיחותי, לאבטחה.‬

216
00:12:07,200 --> 00:12:09,320
‫וזה אצטדיון קסום.‬

217
00:12:10,200 --> 00:12:12,040
‫האצטדיון הכי טוב בעולם.‬

218
00:12:15,000 --> 00:12:15,960
‫אמרתי לצוות שלי,‬

219
00:12:16,560 --> 00:12:19,960
‫"יש לכם את הזכות להיות בצד הזה של הגדר,‬

220
00:12:19,960 --> 00:12:22,640
‫"להפיק את האירוע המדהים הזה שלפניכם.‬

221
00:12:23,840 --> 00:12:27,080
‫"זה יותר מאישי. זה לאומי.‬

222
00:12:27,800 --> 00:12:29,520
‫"אנחנו אצטדיון ומבלי.‬

223
00:12:30,360 --> 00:12:31,720
‫"אנחנו מוכנים לזה."‬

224
00:12:40,200 --> 00:12:43,360
‫- תשע שעות וחצי לבעיטת הפתיחה -‬

225
00:12:43,360 --> 00:12:46,080
‫כשאימי מורידה אותי בתחנה‬
‫לפני משחק היא אומרת,‬

226
00:12:46,080 --> 00:12:49,880
‫"אל תסתבך בצרות. יום טוב, אוהבת אותך."‬
‫ואני עונה, "בטח, אימא".‬

227
00:12:49,880 --> 00:12:52,840
‫"סופר סופר ג'ק!"‬

228
00:12:53,440 --> 00:12:56,560
‫כולם התרגשו מאוד.‬
‫יכולת לראות את זה על הפנים שלהם.‬

229
00:12:57,840 --> 00:13:02,000
‫אנשים ברכבת בטח שנאו אותנו.‬
‫אבל לא היה לנו אכפת. רצינו ליהנות.‬

230
00:13:02,000 --> 00:13:04,120
‫זה יום גדול. מתי זה יקרה שוב?‬

231
00:13:04,120 --> 00:13:07,800
‫"אני יודע, אני בטוח,‬
‫אני עם אנגליה עד מותי"‬

232
00:13:07,800 --> 00:13:10,320
‫"קרוליין המתוקה"‬

233
00:13:10,840 --> 00:13:14,480
‫אני מצפה כבר להגיע לוומבלי.‬
‫הייתי מוכן לבזבז‬

234
00:13:14,480 --> 00:13:16,880
‫משכורת חודשית על כרטיס למשחק הזה.‬

235
00:13:16,880 --> 00:13:21,200
‫וחשבתי, "אם אקח 2,000 ליש"ט במזומן‬

236
00:13:21,720 --> 00:13:24,440
‫"ואשים אותם מול הפנים של מישהו,‬

237
00:13:24,440 --> 00:13:27,280
‫"יהיה לו קשה לסרב לזה."‬

238
00:13:27,280 --> 00:13:29,640
‫כרטיסים עלו כמה אלפים.‬

239
00:13:29,640 --> 00:13:33,040
‫ואני לא יכול לשלם כמה אלפים‬
‫כדי לצפות במשחק של אנגליה.‬

240
00:13:33,040 --> 00:13:35,600
‫אני מעדיף ללכת לשם בשביל החגיגה,‬
‫למען האמת.‬

241
00:13:35,600 --> 00:13:40,400
‫"הארי מגווייר!"‬

242
00:13:41,320 --> 00:13:43,200
‫"הארי מגווייר!‬

243
00:13:43,200 --> 00:13:46,000
‫"הוא שותה את הוודקה ואת היגר‬

244
00:13:46,000 --> 00:13:48,320
‫"הראש שלו ענקי!"‬

245
00:13:49,040 --> 00:13:50,640
‫זה היה משוגע, גבר.‬

246
00:13:50,640 --> 00:13:54,120
‫זה רק שתייה, עידוד,‬

247
00:13:54,120 --> 00:13:58,800
‫שירים, פרצופים שמחים, אדום ולבן בכל מקום.‬

248
00:13:59,320 --> 00:14:00,440
‫אני מת להגיע לשם.‬

249
00:14:01,320 --> 00:14:05,120
‫"אני רוצה להישאר כאן,‬
‫לשתות את כל הבירה שלך‬

250
00:14:05,120 --> 00:14:07,520
‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה"‬

251
00:14:07,520 --> 00:14:10,280
‫הרגשתי גאווה גדולה להיות אנגלי ומאוחד.‬

252
00:14:10,840 --> 00:14:13,920
‫"הוא חוזר הביתה,‬

253
00:14:13,920 --> 00:14:17,480
‫"הוא חוזר, הכדורגל חוזר הביתה‬

254
00:14:17,480 --> 00:14:19,440
‫"הוא חוזר הביתה"‬

255
00:14:19,440 --> 00:14:22,120
‫אני יוצא אחרי העלייה במדרגות,‬

256
00:14:22,120 --> 00:14:24,400
‫מסתכל לאורך רחוב ומבלי,‬

257
00:14:24,400 --> 00:14:26,280
‫ופשוט אומר, "ואו".‬

258
00:14:26,280 --> 00:14:29,240
‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה"‬

259
00:14:30,800 --> 00:14:32,840
‫השעה הייתה מוקדמת. עשר וחצי בבוקר.‬

260
00:14:32,840 --> 00:14:36,480
‫אתה לא חושב שיהיה כל כך צפוף,‬
‫אבל זו הייתה מסיבת רחוב גדולה.‬

261
00:14:36,480 --> 00:14:38,960
‫"קרוליין המתוקה‬

262
00:14:41,280 --> 00:14:43,360
‫"הזמנים הטובים מעולם לא הרגישו...‬

263
00:14:44,320 --> 00:14:46,960
‫"כל כך טוב!"‬

264
00:14:50,360 --> 00:14:51,760
‫כשהגעתי לשם, הרגשתי‬

265
00:14:51,760 --> 00:14:54,920
‫"ואו, אני בגמר עם אנגליה בוומבלי."‬

266
00:14:54,920 --> 00:14:57,520
‫זה היה רגע מאושר לכולם.‬

267
00:14:57,520 --> 00:15:00,840
‫עבדתי בהרבה עבודות,‬
‫אבל מעולם לא עבדתי באצטדיון כדורגל‬

268
00:15:00,840 --> 00:15:02,840
{\an8}‫או במשחק, זו הייתה הפעם הראשונה.‬

269
00:15:02,840 --> 00:15:03,840
{\an8}‫- טאז‬
‫מאבטח בוומבלי -‬

270
00:15:04,440 --> 00:15:06,120
‫הייתי מעדיף להיות אוהד.‬

271
00:15:06,120 --> 00:15:09,600
‫רציתי כרטיס, אבל היה מדובר באלפי ליש"ט.‬

272
00:15:09,600 --> 00:15:12,000
‫זה לא סביר, בתור מאבטח.‬

273
00:15:12,000 --> 00:15:14,440
‫אין לנו את המותרות האלה, למרבה הצער.‬

274
00:15:16,320 --> 00:15:17,640
‫תג של יורו 2020.‬

275
00:15:17,640 --> 00:15:19,480
‫לא תוכל להשיג אחד מהם שוב.‬

276
00:15:20,960 --> 00:15:25,560
‫זה משהו שצריך לשמור ולהוקיר,‬
‫להגיד לילדים שלי בהמשך, "הייתי שם.‬

277
00:15:25,560 --> 00:15:28,840
‫"הייתי שם כשזה קרה."‬
‫כי אולי הם לא יאמינו לך.‬

278
00:15:28,840 --> 00:15:31,840
‫הם עלולים להגיד, "אתה משקר, אבא".‬

279
00:15:32,480 --> 00:15:35,200
‫ואני לא. אני כאן. הנה ההוכחה. יש לי משהו.‬

280
00:15:37,400 --> 00:15:39,760
‫אם אנגליה תזכה ביורו, אני רוצה להיות שם.‬

281
00:15:39,760 --> 00:15:41,160
‫לשמוע את השאגה.‬

282
00:15:41,160 --> 00:15:43,840
‫אני רוצה‬
‫לראות אותם מניפים את הגביע, לפחות.‬

283
00:15:43,840 --> 00:15:46,560
‫לראות את אנגליה בגמר, זה לא יקרה שוב.‬

284
00:15:50,880 --> 00:15:53,040
‫זהו זה. איך אתם מרגישים? תהיו כנים.‬

285
00:15:53,040 --> 00:15:55,680
‫איך העצבים שלכם עכשיו? אנחנו פה בשידור.‬

286
00:15:55,680 --> 00:15:59,480
‫אנגליה נגד איטליה באצטדיון ומבלי המרהיב.‬
‫האם הוא חוזר הביתה?‬

287
00:15:59,480 --> 00:16:02,680
‫אנגליה תנצח! הוא חוזר הביתה!‬

288
00:16:02,680 --> 00:16:04,520
‫2-1, אנגליה.‬

289
00:16:04,520 --> 00:16:06,480
‫בבקשה. מי יכבוש את השער האחרון?‬

290
00:16:06,480 --> 00:16:08,480
‫אני חושבת שקיין וסטרלינג.‬

291
00:16:08,480 --> 00:16:11,080
‫אנגליה מנצחת 2-1 כאן היום!‬

292
00:16:11,080 --> 00:16:13,560
‫קדימה, אנגליה!‬

293
00:16:15,520 --> 00:16:16,640
‫בוא ננסה.‬

294
00:16:18,320 --> 00:16:21,880
‫זה כאן, הגמר. איזה יום חשוב זה עומד להיות.‬

295
00:16:22,480 --> 00:16:23,720
‫במשך חמישה שבועות,‬

296
00:16:23,720 --> 00:16:26,600
‫הייתי במחנה של אנגליה עם השחקנים,‬

297
00:16:26,600 --> 00:16:29,360
‫מדווחת בשידור חי ברדיו, יום אחרי יום.‬

298
00:16:31,360 --> 00:16:34,080
{\an8}‫בתור שדרנית ספורט, זה כמעט השיא.‬

299
00:16:34,080 --> 00:16:35,280
{\an8}‫- אמה סונדרס‬
‫שדרית -‬

300
00:16:35,280 --> 00:16:39,600
‫אז כשההזדמנות הגיעה,‬
‫היה צריך לשכנע אותי שזה לא חלום.‬

301
00:16:39,600 --> 00:16:42,080
‫את רוצה שאשיר?‬
‫-למה לא? כולנו נצטרף.‬

302
00:16:42,080 --> 00:16:44,360
‫אתה בחברה טובה כאן באוהל השידור.‬

303
00:16:44,360 --> 00:16:47,760
‫פשוט הצלחנו ישר מההתחלה.‬

304
00:16:47,760 --> 00:16:50,040
‫"מושיטה יד‬

305
00:16:50,680 --> 00:16:53,120
‫"נוגעת בי‬

306
00:16:53,120 --> 00:16:57,760
‫"נוגע בך‬

307
00:16:57,760 --> 00:17:00,400
‫"קרוליין המתוקה"‬

308
00:17:04,120 --> 00:17:06,440
‫אני חושבת שלפעמים את צריכה להזכיר לעצמך‬

309
00:17:06,440 --> 00:17:09,240
‫כמה צעירים היו הילדים האלה.‬

310
00:17:09,240 --> 00:17:12,640
‫ואני יודעת שהם גברים, אבל הם עדיין ילדים.‬

311
00:17:15,560 --> 00:17:19,400
‫בוקאיו סאקה הוא נער,‬
‫והוא היה צריך להתעורר בבוקר,‬

312
00:17:19,400 --> 00:17:23,080
‫ללבוש חולצה של אנגליה,‬
‫ושהאומה כולה תהיה על כתפיו.‬

313
00:17:23,080 --> 00:17:26,520
‫אז אנחנו אומרים ש...‬
‫הוא כובש יותר גולים ממני באימונים.‬

314
00:17:26,520 --> 00:17:29,600
‫היינו בסדר בתרגיל. כמה גולים הוא סיים?‬

315
00:17:29,600 --> 00:17:32,280
‫כמה הבקעת העונה?‬
‫-כן, אני איתך.‬

316
00:17:32,280 --> 00:17:34,160
‫אבל בהחלט הרגשת‬

317
00:17:34,160 --> 00:17:37,440
‫שהיית בנוכחותם של אנשים מיוחדים מאוד.‬

318
00:17:38,080 --> 00:17:40,480
‫זכור לי שהייתה לי קצת יראת כבוד לרשפורד.‬

319
00:17:40,480 --> 00:17:43,440
‫בהחלט הייתה לו סוג של הילה סביבו.‬

320
00:17:43,960 --> 00:17:47,800
‫1.3 מיליון ילדים באנגליה יוכלו לקבל שוברים‬

321
00:17:47,800 --> 00:17:50,320
‫לארוחות בית ספר בחינם במהלך חופשת הקיץ‬

322
00:17:50,320 --> 00:17:53,680
‫בעקבות קמפיין‬
‫שהוביל הכדורגלן מרקוס רשפורד.‬

323
00:17:53,680 --> 00:17:57,720
‫היכולת שלהם להילחם על מה שהם מאמינים‬
‫מעידה כל כך הרבה על הנבחרת הזו.‬

324
00:17:57,720 --> 00:17:59,920
‫- התגאה בידיעה שהקושי יתרום למטרתך -‬

325
00:18:01,400 --> 00:18:05,320
‫הייתה להם משימה, והיא לזכות ביורו.‬

326
00:18:05,320 --> 00:18:10,600
‫אבל לדעתי, המשימה הייתה גדולה הרבה יותר.‬
‫היא הייתה להסב גאווה למדינה.‬

327
00:18:11,480 --> 00:18:15,840
‫"אושר ותהילה..."‬

328
00:18:16,400 --> 00:18:19,520
‫- שמונה שעות וחצי לבעיטת הפתיחה -‬

329
00:18:20,200 --> 00:18:23,440
‫"אלוהים, נצור את המלכה"‬

330
00:18:25,840 --> 00:18:30,000
‫גם אם אין לך כרטיס,‬
‫הרעיון לבוא לכאן לוומבלי‬

331
00:18:30,000 --> 00:18:32,720
‫ולחזות באווירה הזו, באירוע הזה,‬

332
00:18:32,720 --> 00:18:35,360
‫אני מבין את הרצון‬
‫להיות בוומבלי באווירה כזו.‬

333
00:18:35,360 --> 00:18:37,320
‫זו חגיגה אמיתית.‬

334
00:18:37,320 --> 00:18:39,960
‫הייתי הראשון שהגיע מהצוות של מועצת ברנט,‬

335
00:18:39,960 --> 00:18:43,440
{\an8}‫והחלטתי לצאת לסיבוב רציני בכל האזורים‬

336
00:18:43,440 --> 00:18:45,720
{\an8}‫- כריס וייט,‬
‫מנהל התפעול, מועצת ברנט -‬

337
00:18:45,720 --> 00:18:48,720
{\an8}‫שעליהם אנחנו אחראים,‬
‫להבין מה המצב ומה צריך לעשות.‬

338
00:18:48,720 --> 00:18:50,040
‫ומבלי!‬

339
00:18:51,640 --> 00:18:53,120
‫אנשים בבירור‬

340
00:18:53,120 --> 00:18:56,640
‫יורדים מהרכבות והרכבת התחתית עם אלכוהול.‬

341
00:18:58,720 --> 00:19:02,000
‫חנויות המשקאות באזור די חגגו.‬

342
00:19:02,000 --> 00:19:03,760
‫זה התור לסופרמרקט.‬

343
00:19:03,760 --> 00:19:05,040
‫ענק, לא?‬

344
00:19:05,040 --> 00:19:10,520
‫"אנגליה"‬

345
00:19:10,520 --> 00:19:12,480
‫אנשים שתו המון.‬

346
00:19:13,560 --> 00:19:16,560
‫אבל המשחק מתחיל רק בשעה שמונה בערב.‬

347
00:19:16,560 --> 00:19:19,320
‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה‬

348
00:19:19,320 --> 00:19:22,800
‫"אני פשוט לא רוצה ללכת לעבודה‬

349
00:19:22,800 --> 00:19:26,000
‫"אני רוצה להישאר כאן, לשתות את כל הבירה‬

350
00:19:26,000 --> 00:19:27,360
‫"בבקשה אל..."‬

351
00:19:27,360 --> 00:19:30,360
{\an8}‫אי אפשר ללכת לכדורגל בלי לשתות בירה.‬

352
00:19:30,360 --> 00:19:33,120
{\an8}‫כאילו, אפשר, אבל זה פחות טוב.‬

353
00:19:33,120 --> 00:19:37,640
‫כאילו, לא צריך נעלי ריצה כדי לרוץ,‬
‫אבל זה עוזר.‬

354
00:19:37,640 --> 00:19:41,480
‫גם לא צריך בירה כדי ליהנות, אבל זה עוזר.‬

355
00:19:42,000 --> 00:19:44,800
‫זה פשוט הופך את הדברים למעניינים יותר.‬

356
00:19:44,800 --> 00:19:46,680
‫תנו לי ס'!‬
‫-ס'!‬

357
00:19:46,680 --> 00:19:48,640
‫תנו לי ק'!‬
‫-ק'!‬

358
00:19:48,640 --> 00:19:52,680
‫תנו לי ו'‬
‫-ו'...‬

359
00:19:52,680 --> 00:19:56,240
‫קדימה, דיסקו!‬

360
00:19:57,200 --> 00:19:58,960
‫אנשים היו מוכנים ליהנות.‬

361
00:20:00,400 --> 00:20:04,520
‫וזו הייתה ההזדמנות לקחת חלק במשהו מדהים.‬

362
00:20:06,240 --> 00:20:08,200
‫נגיף הקורונה כלא אנשים,‬

363
00:20:08,200 --> 00:20:10,720
‫ואנשים רצו שהשלשלאות יוסרו.‬

364
00:20:10,720 --> 00:20:13,440
‫"אל תיקח אותי הביתה‬

365
00:20:13,440 --> 00:20:16,360
‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה‬

366
00:20:16,360 --> 00:20:20,080
‫"אני פשוט לא רוצה ללכת לעבודה"‬

367
00:20:20,080 --> 00:20:23,480
{\an8}‫בזמן הסגר, גיליתי שרוב הזמן,‬

368
00:20:23,480 --> 00:20:25,520
{\an8}‫הייתי במיטה או על המיטה שלי...‬

369
00:20:27,360 --> 00:20:28,240
‫כל יום.‬

370
00:20:30,520 --> 00:20:33,160
‫וזה לגמרי שאב את החיים ממני.‬

371
00:20:34,480 --> 00:20:37,560
‫הייתי מדוכא הרבה זמן.‬

372
00:20:39,320 --> 00:20:42,720
‫להיות סגורים בבתים שלנו כל כך הרבה זמן.‬

373
00:20:45,840 --> 00:20:47,520
‫אנחנו בני אדם.‬

374
00:20:47,520 --> 00:20:49,160
‫אנחנו אמורים להיות בחוץ.‬

375
00:20:49,760 --> 00:20:51,960
‫ברור שזה יגרום לדיכאון.‬

376
00:20:53,400 --> 00:20:55,040
‫הלחץ הצטבר אצל האנשים,‬

377
00:20:55,040 --> 00:20:59,640
‫אז הם היו מוכנים... פשוט להתפרע.‬

378
00:21:09,040 --> 00:21:11,600
‫"הארי מגווייר!‬

379
00:21:11,600 --> 00:21:14,520
‫"הוא שותה את הוודקה, הוא שותה את היגר‬

380
00:21:14,520 --> 00:21:16,840
‫"הראש שלו ענקי!"‬

381
00:21:20,880 --> 00:21:23,720
‫אחד הימים הטובים בחיינו.‬
‫אין לנו אפילו כרטיסים.‬

382
00:21:23,720 --> 00:21:27,000
‫אנחנו כאן רק כדי ליהנות‬
‫-אימא חשבה שאני בגורינג.‬

383
00:21:27,680 --> 00:21:31,360
‫הגעתי לוומבלי וכאילו, זה באמת שווה את זה.‬

384
00:21:31,360 --> 00:21:33,960
‫אם אתפס...‬
‫אימא, אם את רואה את זה, סליחה.‬

385
00:21:38,800 --> 00:21:41,000
‫- רחוב ומבלי השתגע לגמרי -‬

386
00:21:41,000 --> 00:21:43,520
‫- אנשים שולפים את הבולבול עכשיו -‬

387
00:21:43,520 --> 00:21:47,840
‫- מי ייתן והפין הטוב ביותר ינצח!‬
‫תרבות איטלקית/אנגלית -‬

388
00:21:50,440 --> 00:21:53,760
‫אתה ברחוב ומבלי עם כל החברים שלך,‬

389
00:21:53,760 --> 00:21:58,200
‫שותים במשך שעות בשמש לקראת גמר היסטורי,‬

390
00:21:58,200 --> 00:22:00,000
‫וכולם פשוט אמרו,‬

391
00:22:00,000 --> 00:22:03,280
‫"תודה רבה, אני הולך ללכת עד הסוף."‬

392
00:22:09,480 --> 00:22:11,880
‫- לא ידעתי שזיקוקים חזרו לאופנה! -‬

393
00:22:11,880 --> 00:22:14,240
‫- המשואה דולקת -‬

394
00:22:14,240 --> 00:22:16,680
‫- רוקטמן נראה שונה השנה -‬

395
00:22:16,680 --> 00:22:21,000
‫- הוא אש! -‬

396
00:22:21,000 --> 00:22:23,800
‫"אחת, שתיים, שלוש, ארבע! הארי מגווייר"‬

397
00:22:23,800 --> 00:22:26,000
‫אנשים פשוט השתוקקו לזה.‬

398
00:22:26,000 --> 00:22:29,880
‫"יש! בואו נדפוק את הראש." אתם מבינים?‬

399
00:22:31,560 --> 00:22:33,280
‫הכדורגל חוזר הביתה.‬

400
00:22:36,760 --> 00:22:40,240
‫מצב הרוח במדינה נובע מכך‬
‫שאנגליה הגיעה לכאן בהצלחה גדולה.‬

401
00:22:40,240 --> 00:22:42,840
‫הכול מתחיל בגארת' סאות'גייט, מבחינתי.‬

402
00:22:42,840 --> 00:22:45,520
‫בנבחרת אנגליה כולם שחקנים איכותיים.‬

403
00:22:45,520 --> 00:22:47,440
‫העניין הוא להוציא מהם את המיטב.‬

404
00:22:47,440 --> 00:22:49,360
‫הוא הולך לקבל החלטה ענקית.‬

405
00:22:49,360 --> 00:22:53,040
‫שלושה מאחור או להישאר עם ארבעה,‬
‫אבל עלינו לסמוך עליו עכשיו.‬

406
00:22:53,040 --> 00:22:55,280
‫- מזרח לונדון -‬

407
00:22:58,240 --> 00:23:01,160
‫בשעות הראשונות של היום, דעתי הייתה מוסחת.‬

408
00:23:01,160 --> 00:23:03,520
{\an8}‫"ואו. לצפות באנגליה בגמר טורניר חשוב."‬

409
00:23:03,520 --> 00:23:04,800
{\an8}‫- קווין‬
‫אוהד אנגליה -‬

410
00:23:05,480 --> 00:23:08,800
‫"האם נזכה או שניתן לזה לחמוק שוב?"‬

411
00:23:09,960 --> 00:23:14,040
‫הזיכרון הכי מוקדם שלי‬
‫הוא מייקל אואן כובש לזכות אנגליה‬

412
00:23:14,040 --> 00:23:15,560
‫ולשמוע את אבא שלי לידי,‬

413
00:23:15,560 --> 00:23:19,000
‫"תמסור. מה אתה עושה? תמסור."‬

414
00:23:19,000 --> 00:23:21,800
‫מייקל אואן. הוא רץ נגד ההגנה של ארגנטינה.‬

415
00:23:22,880 --> 00:23:24,720
‫וזה מייקל אואן!‬

416
00:23:25,240 --> 00:23:27,440
‫אבא שלי השתגע. אחותי השתגעה.‬

417
00:23:27,440 --> 00:23:30,480
‫אימא שלי צעקה עלינו מהמטבח, "רדו מהספה".‬

418
00:23:32,320 --> 00:23:36,480
‫אחרי זה היה דגל אנגליה בחזית הבית,‬
‫בכל טורניר.‬

419
00:23:36,480 --> 00:23:39,320
‫ייתכן שאנשים‬
‫שאינם לבנים נסעו ליד הבית שלנו‬

420
00:23:39,320 --> 00:23:42,280
‫וחשבו, "שיט, לאומנים קיצונים".‬
‫אבל אנחנו אסייתים.‬

421
00:23:43,240 --> 00:23:46,560
‫ככל שהתבגרתי, נעשיתי יותר קשוב לעובדה‬

422
00:23:46,560 --> 00:23:50,320
‫שאני לא אנגלי, לדעתם של אנשים מסוימים.‬

423
00:23:50,320 --> 00:23:52,040
‫לאנשים רבים, זה אומר לבן.‬

424
00:23:52,040 --> 00:23:55,560
‫ולכן, אם אני "לא אנגלי",‬
‫למה אני אוהד את אנגליה?‬

425
00:23:55,560 --> 00:23:58,640
‫נולדתי במרכז אנגליה.‬
‫למה שלא אעודד את אנגליה?‬

426
00:23:59,560 --> 00:24:04,080
‫אבל כשזה הגיע לנבחרת הזו, כל הרקעים האלה,‬

427
00:24:04,080 --> 00:24:06,160
‫והאחדות של הסגל הזה,‬

428
00:24:06,680 --> 00:24:09,480
‫זה הרגיש שהיא מאחדת את אנגליה.‬

429
00:24:10,160 --> 00:24:13,240
‫אני פשוט מתרגש שאני הולך לוומבלי‬

430
00:24:13,240 --> 00:24:15,600
‫לקחת חלק בזה.‬

431
00:24:19,600 --> 00:24:23,360
‫- שמונה שעות ורבע לבעיטת הפתיחה -‬

432
00:24:26,800 --> 00:24:31,080
‫עמדנו על המחסומים ברחוב ומבלי,‬
‫שרנו, צעקנו וכו'.‬

433
00:24:31,080 --> 00:24:35,320
‫ואז ראיתי את האוטובוס,‬
‫והדבר הראשון שחשבתי הוא, "זה הרגע שלי."‬

434
00:24:37,240 --> 00:24:39,880
‫והם כזה, "כן", כולם עודדו אותי.‬
‫"תעלה לשם!"‬

435
00:24:43,400 --> 00:24:45,840
‫אנשים זרקו לי משקאות, ותפסתי אותם.‬

436
00:24:45,840 --> 00:24:49,080
‫כולם הריעו כששתיתי אותם,‬
‫ואם לא תפסתי, הם היו כזה...‬

437
00:24:49,600 --> 00:24:52,480
‫- אז זה קורה... -‬

438
00:24:53,760 --> 00:24:56,960
‫כל כך הרבה אנשים צילמו אותי,‬
‫ופשוט הרגשתי הכי גבר שיש.‬

439
00:24:56,960 --> 00:24:58,720
‫חשבתי, "איזו הרגשה מדהימה".‬

440
00:24:58,720 --> 00:25:00,400
‫"בואו נשתגע‬

441
00:25:03,600 --> 00:25:06,760
‫"בואו נשתגע"‬

442
00:25:11,920 --> 00:25:15,160
‫אחרי כמה זמן,‬
‫הרבה אנשים התחילו לעלות על האוטובוס.‬

443
00:25:15,680 --> 00:25:17,400
‫וחשבתי, "טוב, אני ארד עכשיו.‬

444
00:25:17,400 --> 00:25:21,440
‫"אני את הכיף שלי עשיתי. אתן להם עכשיו."‬
‫אבל אני התחלתי את זה.‬

445
00:25:22,080 --> 00:25:23,640
‫הוא חוזר הביתה!‬

446
00:25:23,640 --> 00:25:26,960
‫"הוא חוזר הביתה‬
‫-הוא חוזר הביתה"‬

447
00:25:26,960 --> 00:25:29,080
‫כולם אומרים, "אתה תמיד מחייך, לא?"‬

448
00:25:29,080 --> 00:25:32,560
‫ואני אומר, "כן, חייבים לשמוח.‬
‫להירגע. ליהנות קצת.‬

449
00:25:32,560 --> 00:25:34,240
‫"לך תדע מה יש מעבר לפינה."‬

450
00:25:34,760 --> 00:25:36,800
‫"אנגליה עד מותי‬

451
00:25:36,800 --> 00:25:39,400
‫"אני יודע שכן! אני בטוח שכן!"‬

452
00:25:39,400 --> 00:25:41,440
‫אני והצוותים שלי מעורבים בשטח.‬

453
00:25:41,960 --> 00:25:43,880
‫העסק שלנו נמצא בתוך הקהל.‬

454
00:25:43,880 --> 00:25:47,840
{\an8}‫ביטחון הציבור הרחב, גם בתוך האצטדיון‬

455
00:25:47,840 --> 00:25:50,360
{\an8}‫וגם בחוץ בשעות שקדמו למשחק,‬

456
00:25:50,360 --> 00:25:52,720
‫הוא באמת בעדיפות עליונה.‬

457
00:25:55,080 --> 00:25:56,440
‫הייתי ברחוב אולימפיק.‬

458
00:25:56,960 --> 00:25:59,840
‫אני רואה את כל זה יוצא משליטה.‬

459
00:26:03,200 --> 00:26:04,760
‫זה לא ממש כיף לך, נכון?‬

460
00:26:07,520 --> 00:26:09,320
‫"הארי מגווייר‬

461
00:26:11,880 --> 00:26:13,920
‫"הראש שלו ענקי!"‬

462
00:26:13,920 --> 00:26:17,120
‫יש כבר אנשים שיכורים מאוד.‬

463
00:26:17,920 --> 00:26:20,600
‫נראה שמשתמשים בסמים ללא הפרעה.‬

464
00:26:20,600 --> 00:26:23,360
‫ואם אנחנו חושבים שההתנהגות רעה עכשיו,‬

465
00:26:23,920 --> 00:26:25,720
‫היא הולכת רק בכיוון אחד.‬

466
00:26:30,560 --> 00:26:33,680
‫- חמש שעות ו-45 דקות לבעיטת הפתיחה -‬

467
00:26:33,680 --> 00:26:36,160
‫"פשוט לא רוצה ללכת לעבודה‬

468
00:26:36,160 --> 00:26:39,320
‫"אני רוצה להישאר כאן‬
‫להסניף כל מה שיש לך‬

469
00:26:39,320 --> 00:26:42,360
‫"בבקשה, אל תיקח אותי הביתה"‬

470
00:26:42,360 --> 00:26:45,000
‫תוצאת סיום, חבר'ה?‬
‫ומי יכבוש את השער האחרון?‬

471
00:26:45,000 --> 00:26:46,160
‫תוצאת סיום? אם...‬

472
00:26:46,680 --> 00:26:52,040
‫טוב, אם אי פעם תדחוף את חברים שלי ככה שוב,‬

473
00:26:52,040 --> 00:26:55,280
‫אני אחנוק אותך עם חתיכת ספגטי.‬

474
00:27:01,480 --> 00:27:02,520
‫יורד לו דם מהאף?‬

475
00:27:03,040 --> 00:27:04,320
‫נראה ככה, כן.‬

476
00:27:05,000 --> 00:27:07,840
‫- ניצחון או הפסד,‬
‫זה יום מדהים לסחור בקוקאין -‬

477
00:27:07,840 --> 00:27:10,400
‫- אוהדי אנגליה‬
‫צחצחו שיניים עם קוק הבוקר! -‬

478
00:27:10,400 --> 00:27:11,520
‫זה טבח, בעצם, לא?‬

479
00:27:11,520 --> 00:27:14,640
‫פחיות שנזרקות, כדורים מתעופפים. כלומר...‬

480
00:27:14,640 --> 00:27:17,120
‫זה נמשך המון זמן, נכון?‬

481
00:27:17,120 --> 00:27:19,080
‫מעולם לא ראיתי דבר כזה,‬

482
00:27:19,080 --> 00:27:21,800
‫אבל מצד שני,‬
‫מעולם לא ראינו את אנגליה בגמר.‬

483
00:27:21,800 --> 00:27:25,200
‫זה העניין, יש כאן גמר גביע,‬
‫גמר הפלייאוף של הצ'מפיונשיפ,‬

484
00:27:25,200 --> 00:27:26,880
‫איזה גמר שלא יהיה...‬

485
00:27:26,880 --> 00:27:31,360
‫הסיפור התפתח לזירה אמיתית של טבח וכאוס.‬

486
00:27:32,480 --> 00:27:36,440
‫בקבוקים ופחיות מתנפצים מכל עבר.‬

487
00:27:37,040 --> 00:27:39,960
‫בקבוקים מלאים של בירה, בקבוקי בירה ריקים,‬

488
00:27:39,960 --> 00:27:43,120
‫כשאנשים בבירור לא מודעים ולא אכפת להם‬

489
00:27:43,120 --> 00:27:46,800
‫איפה הבקבוקים עלולים לנחות‬
‫ואיזה נזק הם עלולים לגרום.‬

490
00:27:49,240 --> 00:27:50,520
‫- זה מתחיל בכל מקום -‬

491
00:27:50,520 --> 00:27:53,960
‫נאלצנו ליצור תחנה רפואית מאולתרת מאוד‬

492
00:27:53,960 --> 00:27:56,160
‫מחוץ למרכז העירוני בברנט.‬

493
00:27:57,440 --> 00:28:01,000
‫אני זוכר היטב שראיתי פציעות מזכוכית.‬

494
00:28:01,000 --> 00:28:02,320
‫יש דם ותחבושות‬

495
00:28:02,320 --> 00:28:06,080
‫ואנשים שמנסים בטירוף‬
‫להעניק לאנשים את הטיפול שהם צריכים,‬

496
00:28:06,080 --> 00:28:08,520
‫וזה באמת נראה קצת כמו אזור מלחמה.‬

497
00:28:14,520 --> 00:28:16,800
‫אני בחדר הבקרה,‬

498
00:28:16,800 --> 00:28:20,120
‫ויכולנו לראות אוהדים, שיכורים בבירור,‬

499
00:28:20,120 --> 00:28:22,200
‫מסכנים את חייהם.‬

500
00:28:23,000 --> 00:28:25,840
‫באותו זמן,‬
‫הייתה בעצם נוכחות משטרתית מוגבלת.‬

501
00:28:25,840 --> 00:28:28,840
{\an8}‫היינו זקוקים לגיבוי ולהתערבות‬
‫כדי לשלוט בהמון.‬

502
00:28:33,560 --> 00:28:37,800
‫זה משחק שתמיד קיווינו שאנגליה תיקח חלק בו,‬

503
00:28:37,800 --> 00:28:40,600
{\an8}‫ואירועים חמורים בהרבה‬

504
00:28:40,600 --> 00:28:44,080
{\an8}‫מאפילים עליו לגמרי.‬

505
00:28:46,800 --> 00:28:49,360
‫אני עומד שם וחושב, "איפה המשטרה?"‬

506
00:28:50,120 --> 00:28:52,960
‫הייתה נוכחות משטרתית שם,‬
‫אבל מטעם המשטרה המקומית.‬

507
00:28:52,960 --> 00:28:57,640
‫הפריסה המרכזית הייתה אמורה‬
‫להגיע בשעה שלוש. זו הייתה התכנית.‬

508
00:28:57,640 --> 00:29:00,720
‫התחושה הייתה שהעומסים ביום הגמר,‬

509
00:29:00,720 --> 00:29:03,840
‫ככל שזה נוגע למשטרה,‬
‫יהיו כנראה במרכז לונדון.‬

510
00:29:03,840 --> 00:29:06,680
‫זה מה שהם ראו במהלך הטורניר.‬

511
00:29:10,680 --> 00:29:13,240
‫אז המיקוד שלהם, ההכנות וההצבה שלהם‬

512
00:29:13,240 --> 00:29:15,680
‫היו קשורים יותר למרכז לונדון.‬

513
00:29:23,840 --> 00:29:25,560
‫אבל המציאות ביום הגמר‬

514
00:29:25,560 --> 00:29:29,200
‫הייתה שהעומסים האלה‬
‫החלו להופיע באזור ומבלי.‬

515
00:29:31,840 --> 00:29:34,240
‫הפחד הגדול היה שהאוהדים מחוסרי הכרטיסים‬

516
00:29:34,240 --> 00:29:37,640
‫שגרמו לבעיות היו עכשיו על מפתן האצטדיון,‬

517
00:29:37,640 --> 00:29:42,560
‫ויש עוד אנשים שמגיעים,‬
‫אז הזדקקנו לגיבוי משטרתי הרבה יותר מוקדם.‬

518
00:29:51,280 --> 00:29:54,480
‫הגענו לוומבלי, ואנחנו עוזבים את הרכבת,‬

519
00:29:54,480 --> 00:29:58,440
‫והתחנה מלאה לגמרי.‬

520
00:29:58,440 --> 00:29:59,360
‫מלאה.‬

521
00:29:59,360 --> 00:30:01,160
‫"אחת, שתיים, שלוש, ארבע!‬

522
00:30:01,160 --> 00:30:03,640
‫"הארי מגווייר!"‬

523
00:30:04,800 --> 00:30:06,640
‫לא ראינו איטלקים אחרים.‬

524
00:30:06,640 --> 00:30:09,840
‫הרגשנו בנחיתות מספרית ומוקפים.‬

525
00:30:10,440 --> 00:30:13,280
‫"אתם יכולים‬
‫לדחוף את הפסטה המסולסלת שלכם לתחת‬

526
00:30:13,880 --> 00:30:16,760
‫"אתם יכולים לדחוף את הפסטה המסולסלת שלכם‬

527
00:30:16,760 --> 00:30:18,920
‫"לדחוף את הפסטה המסולסלת שלכם לתחת"‬

528
00:30:18,920 --> 00:30:22,960
‫ברגע הזה הרגשתי בפעם הראשונה בסכנה.‬

529
00:30:25,040 --> 00:30:27,040
‫כשיצאתי מוומבלי פארק בעצמי,‬

530
00:30:27,040 --> 00:30:28,200
{\an8}‫הייתה שם זירת הרס.‬

531
00:30:28,200 --> 00:30:30,280
{\an8}‫- קרולין דאונס‬
‫מנכ"לית מועצת ברנט -‬

532
00:30:30,280 --> 00:30:34,200
‫רמזורים שבורים, עמודי תאורה, עצים.‬

533
00:30:34,200 --> 00:30:37,480
‫כאילו פצצה התפוצצה,‬

534
00:30:37,480 --> 00:30:40,640
‫והיו רק הריסות בכל מקום.‬

535
00:30:42,280 --> 00:30:44,960
‫הייתי בוומבלי מספר פעמים,‬

536
00:30:44,960 --> 00:30:46,400
‫וזה היה כמו...‬

537
00:30:47,080 --> 00:30:49,960
{\an8}‫כמו ב"מלחמת העולמות".‬
‫זו הדרך היחידה לתאר את זה.‬

538
00:30:49,960 --> 00:30:53,120
{\an8}‫יצאתי מהמדרגות וחשבתי, "זה ומבלי?‬

539
00:30:53,120 --> 00:30:56,120
‫"זה לא נראה ככה בימים רגילים של משחק.‬

540
00:30:56,120 --> 00:30:58,560
‫"מה קורה? אין סיכוי שלכולם פה יש כרטיס."‬

541
00:31:00,920 --> 00:31:03,760
‫והמון אוהדים עומדים להגיע למשחק,‬

542
00:31:03,760 --> 00:31:08,120
‫איך הם יצליחו‬
‫לעבור את כמות האנשים העצומה הזאת?‬

543
00:31:11,560 --> 00:31:15,400
‫המסר הגיע למשטרה‬
‫שאנחנו זקוקים לגיבוי מוקדם יותר,‬

544
00:31:15,400 --> 00:31:19,520
‫והם הצליחו‬
‫להביא צוותים לשטח לפני השעה שלוש.‬

545
00:31:19,520 --> 00:31:23,960
‫הקושי שלנו היה‬
‫שהרבה מהבעיות האלה והמעשים הפסולים‬

546
00:31:23,960 --> 00:31:27,080
‫כבר התבססו והתפשטו.‬

547
00:31:28,160 --> 00:31:31,240
‫זה היה קהל צפוף מאוד באזור קטן מאוד‬

548
00:31:31,240 --> 00:31:33,480
‫שהיה לגמרי שתוי.‬

549
00:31:34,720 --> 00:31:36,880
‫כולם השתוקקו שהאצטדיון ייפתח‬

550
00:31:36,880 --> 00:31:38,760
‫ושהעומס הזה יירגע‬

551
00:31:38,760 --> 00:31:41,080
‫כשאנשים ייכנסו לאצטדיון.‬

552
00:31:47,440 --> 00:31:50,720
‫הטורניר עצמו דרש טבעת חיצונית.‬

553
00:31:50,720 --> 00:31:54,240
‫היו בידוקים שהיו צריכים להיערך,‬

554
00:31:54,240 --> 00:31:56,600
‫כדי שאנשים לא יוכלו פשוט לעלות במדרגות‬

555
00:31:56,600 --> 00:31:58,960
‫ויציגו את הכרטיס בשערים המסתובבים.‬

556
00:31:59,960 --> 00:32:03,000
‫בשעה 16:30, פתחנו טבעת אבטחה‬

557
00:32:03,000 --> 00:32:05,280
‫ואפשרנו לאנשים להתחיל לעבור.‬

558
00:32:06,440 --> 00:32:11,120
‫הגענו לבידוק הראשון‬
‫בתחתית המדרגות האולימפיות.‬

559
00:32:11,640 --> 00:32:14,320
‫האדם שעמד לפניי עבר.‬

560
00:32:14,320 --> 00:32:17,480
‫אני זוכר שברגע שהוא עבר,‬
‫הייתה לו מין הבעה על הפנים,‬

561
00:32:18,000 --> 00:32:20,200
‫והוא חגג, כאילו.‬

562
00:32:20,200 --> 00:32:24,080
‫ואז שמעתי אותו מדבר עם החברים שלו.‬
‫הוא אמר,"אני לא מאמין שעברתי".‬

563
00:32:24,080 --> 00:32:27,920
‫והוא הראה לנו שלמעשה,‬
‫הוא עבר עם כרטיס מזויף.‬

564
00:32:29,120 --> 00:32:31,720
‫משמעות הכמות העצומה של אוהדים בלי כרטיסים‬

565
00:32:31,720 --> 00:32:35,560
‫הייתה שלכמות הסדרנים והמאבטחים‬

566
00:32:35,560 --> 00:32:37,000
‫לא באמת היה סיכוי.‬

567
00:32:37,760 --> 00:32:39,480
‫- דרוש כרטיס אחד -‬

568
00:32:39,480 --> 00:32:43,040
‫חשבתי לעצמי,‬
‫"אין שום סיכוי שאני מפספס את זה".‬

569
00:32:44,800 --> 00:32:48,240
‫ופשוט חשבתי,‬
‫"בסדר, אני אתקדם בצד שמאל של רחוב ומבלי‬

570
00:32:49,000 --> 00:32:52,480
‫ופשוט אשאל את כולם, 'מישהו מוכר כרטיסים?'"‬

571
00:32:52,480 --> 00:32:57,320
‫ואף אחד לא הקשיב לי בכלל.‬

572
00:32:57,840 --> 00:32:59,200
‫עשיתי את כל הדרך הנה.‬

573
00:32:59,200 --> 00:33:01,520
‫אני מוכן לבזבז 2,000-2,500 על כרטיס‬

574
00:33:01,520 --> 00:33:03,000
‫כדי להיכנס לאצטדיון.‬

575
00:33:03,760 --> 00:33:05,680
‫ולמעשה, אולי בסוף‬

576
00:33:05,680 --> 00:33:08,160
‫לא אמצא מקום לצפות במשחק בכלל.‬

577
00:33:18,000 --> 00:33:19,160
‫משום מקום,‬

578
00:33:19,160 --> 00:33:23,920
‫אני מתחיל‬
‫לראות בקבוקים ופחיות מושלכים עלינו.‬

579
00:33:23,920 --> 00:33:27,480
‫הראשון שהגיע, זה היה כאילו,‬
‫"אוקיי, אולי זה משהו חד-פעמי".‬

580
00:33:27,480 --> 00:33:30,080
‫ואז, כן, התחלנו לשים לב לעוד כמה.‬

581
00:33:31,120 --> 00:33:34,480
‫זה רק אני ומיה מוקפים באוהדים אנגלים.‬

582
00:33:34,480 --> 00:33:38,440
‫הרגשתי כאילו אנחנו מותקפים.‬
‫הם מניפים אצבע משולשת לעברנו.‬

583
00:33:38,960 --> 00:33:40,640
‫והם גם די תוקפניים ומטרידים,‬

584
00:33:40,640 --> 00:33:44,160
‫והמחשבה היחידה שלי הייתה להגן על הבת שלי.‬

585
00:33:47,200 --> 00:33:49,400
‫ואז ראינו קבוצה של איטלקים.‬

586
00:33:50,200 --> 00:33:52,560
‫ומיד הם התחילו לצעוק לעברנו,‬

587
00:33:52,560 --> 00:33:56,240
‫"מה אתם עושים? בואו איתנו!‬
‫אל תהיו לבד! בואו איתנו!"‬

588
00:33:57,120 --> 00:34:00,040
‫הם ראו את הבת שלי וכולם הקיפו אותה.‬

589
00:34:00,920 --> 00:34:05,640
‫והרמתי את תיק הגב שלי‬
‫מול הפנים שלה ומעל הראש.‬

590
00:34:10,840 --> 00:34:12,640
‫ואז התחלנו ללכת יחד.‬

591
00:34:13,160 --> 00:34:15,120
‫ומיה הלכה עם הראש למטה, ככה,‬

592
00:34:15,120 --> 00:34:18,040
‫תחת ההגנה שיצרנו לה.‬

593
00:34:18,640 --> 00:34:20,360
‫ובאותו רגע, חשבתי‬

594
00:34:20,360 --> 00:34:24,640
‫שאולי הייתי קצת תמים או טיפש כהורה‬

595
00:34:24,640 --> 00:34:27,280
‫להביא את הבת שלי למשחק הזה.‬

596
00:34:32,400 --> 00:34:36,000
‫ברגע שהשוטרים ראו אותנו, הם הקיפו אותנו.‬

597
00:34:36,000 --> 00:34:38,520
‫ואז, בשלב הזה, מלווים אותנו.‬

598
00:34:43,360 --> 00:34:45,880
{\an8}‫אני עם חמי שהוא בערך בן 70.‬

599
00:34:45,880 --> 00:34:49,200
{\an8}‫והוא איש בריא, אבל הוא עדיין בן 70.‬

600
00:34:49,200 --> 00:34:50,360
‫וזה כאילו,‬

601
00:34:51,200 --> 00:34:55,320
‫הגענו מעבר לפינה אל המדרגות,‬

602
00:34:55,960 --> 00:34:57,280
‫וזה כאילו, "ואו".‬

603
00:34:58,640 --> 00:35:02,400
‫כאילו, "איך לעזאזל‬
‫נעבור את ים האנשים הזה?"‬

604
00:35:04,120 --> 00:35:08,160
‫רחוב ומבלי מלא באלפי אוהדים חסרי כרטיסים.‬

605
00:35:08,800 --> 00:35:12,040
‫ברור שאין שם מספיק אבטחה,‬
‫אין שם מספיק סדרנים,‬

606
00:35:12,040 --> 00:35:13,680
‫אין שם מספיק משטרה,‬

607
00:35:14,200 --> 00:35:16,840
‫והם עומדים לפתוח את השערים המסתובבים.‬

608
00:35:16,840 --> 00:35:21,000
‫והאנשים האלה בלי כרטיסים‬
‫ברחוב ומבלי יודעים‬

609
00:35:21,000 --> 00:35:23,720
‫שיש 23,000 מושבים ריקים‬

610
00:35:23,720 --> 00:35:25,800
‫בגלל מגבלות הקורונה.‬

611
00:35:26,320 --> 00:35:29,760
‫כשמחברים הכול יחד, זו הסערה המושלמת.‬

612
00:35:34,240 --> 00:35:37,320
{\an8}‫אם אני הייתי סדרן באצטדיון,‬

613
00:35:38,640 --> 00:35:41,360
‫הייתי מבועת לגמרי.‬

614
00:35:47,360 --> 00:35:50,320
‫אמרתי לחבר שאני עובד בוומבלי.‬
‫הוא אמר, "ירביצו לך".‬

615
00:35:50,840 --> 00:35:54,320
{\an8}‫אמרתי, "בסדר גמור, כן."‬
‫כולם אמרו לי את אותו הדבר.‬

616
00:35:54,320 --> 00:35:56,960
‫"אנגליה בגמר, אם היא מפסידה, אתה מת."‬

617
00:35:56,960 --> 00:36:00,920
‫עניתי, "בסדר. עדיין אעבוד שם.‬
‫זה לא ימנע ממני לעבוד שם".‬

618
00:36:04,400 --> 00:36:06,040
‫אני מסתכל על רחוב אולימפיק.‬

619
00:36:06,040 --> 00:36:09,000
‫נהיה לי ברור שיש כאן כל כך הרבה אוהדים‬

620
00:36:09,000 --> 00:36:11,600
‫שרוצים להיכנס ואין להם כרטיס.‬

621
00:36:11,600 --> 00:36:14,520
‫היינו במיעוט. והרגשתי את זה.‬

622
00:36:16,040 --> 00:36:18,080
‫זה היום הכי גדול בכדורגל האנגלי.‬

623
00:36:18,080 --> 00:36:21,800
‫לאפשר לאוהדים שאולי לעולם לא יקבלו הזדמנות‬
‫לראות משהו כזה שוב,‬

624
00:36:21,800 --> 00:36:23,400
‫שרוצים להיות באירוע,‬

625
00:36:24,680 --> 00:36:26,840
‫יש להיות זהיר במיוחד.‬

626
00:36:26,840 --> 00:36:28,960
‫- רק תחזיקו מעמד‬
‫הוא חוזר הביתה! -‬

627
00:36:28,960 --> 00:36:31,200
‫- דקלן רייס‬
‫הגיבור שלי -‬

628
00:36:35,920 --> 00:36:38,600
‫זה היה מרגש מאוד לעזוב את פארק סנט ג'ורג'‬

629
00:36:38,600 --> 00:36:41,680
‫בפעם האחרונה לפני שהם נסעו לגמר.‬

630
00:36:42,680 --> 00:36:48,520
{\an8}‫ים של אהבה ותמיכה נפרש בפני החבר'ה האלה.‬

631
00:36:48,520 --> 00:36:51,640
{\an8}‫ואני חושבת שהיה נחמד לראות‬
‫שהם זוכים לזה בחזרה,‬

632
00:36:51,640 --> 00:36:55,960
‫כי הם העניקו לנו המון רגעי אושר‬
‫שבוע אחר שבוע.‬

633
00:36:55,960 --> 00:36:59,640
‫אז הגיע הזמן שנראה להם כמה מעריכים אותם.‬

634
00:37:00,680 --> 00:37:03,320
‫זה היה ממש מרגש.‬

635
00:37:07,000 --> 00:37:09,360
‫ואו. זה קרה עכשיו?‬

636
00:37:21,880 --> 00:37:26,480
‫הצלחתי לתפוס סדרן ואמרתי,‬
‫"תראה, חמי בן 70.‬

637
00:37:26,480 --> 00:37:29,200
‫"אני קצת מודאג לגביו. יש לנו כרטיסים.‬

638
00:37:29,200 --> 00:37:31,200
‫"אתה יכול להכניס אותנו, בבקשה?"‬

639
00:37:31,200 --> 00:37:33,600
‫ולמרבה המזל, הוא סימן לנו לעבור.‬

640
00:37:33,600 --> 00:37:36,640
‫ומשם עלינו לשער המסתובב.‬

641
00:37:37,320 --> 00:37:40,240
‫ואז, ממש לפני שסרקתי את הטלפון שלי,‬

642
00:37:40,760 --> 00:37:43,240
‫חשבתי, "אני אבדוק שוב,‬
‫לוודא שהוא מאחוריי".‬

643
00:37:43,240 --> 00:37:45,520
‫הסתובבתי, והוא לא היה שם.‬

644
00:37:45,520 --> 00:37:48,120
‫עמד מאחוריי צעיר, בערך בשנות ה-20 לחייו,‬

645
00:37:48,120 --> 00:37:49,480
‫עם חולצה של אנגליה.‬

646
00:37:50,480 --> 00:37:51,960
‫שאלתי, "מה אתה עושה?"‬

647
00:37:51,960 --> 00:37:54,400
‫והוא אמר, "בחייך, אחי, אתן לך 20 ליש"ט".‬

648
00:37:55,120 --> 00:37:59,760
‫וכאילו, "חמי מאחוריך,‬
‫הוא צריך להיכנס אחריי".‬

649
00:37:59,760 --> 00:38:01,600
‫אמרתי, "זוז".‬

650
00:38:01,600 --> 00:38:05,160
‫ואני לא אדם אלים. מעולם לא התחלתי קטטה.‬

651
00:38:05,160 --> 00:38:07,640
‫ובסוף, נאלצתי להסתובב ולאיים עליו.‬

652
00:38:07,640 --> 00:38:09,200
‫אמרתי, "אחי, עוף מפה".‬

653
00:38:15,280 --> 00:38:17,680
‫בכדורגל הרבה אנשים מתפלחים לאצטדיונים,‬

654
00:38:17,680 --> 00:38:20,520
‫כלומר נכנסים לאצטדיון בלי כרטיס.‬

655
00:38:21,280 --> 00:38:26,840
‫אבל בדרך כלל לא צריך לעבור תחנות כאלה‬
‫עד שאתה מגיע לאצטדיון ויכול להתפלח.‬

656
00:38:27,440 --> 00:38:30,200
‫"תנו לי לבדוק את האזור. מה קורה מסביב."‬

657
00:38:30,200 --> 00:38:32,960
‫חשבתי שאם אתכנן את זה‬
‫ואעשה את זה בזמן הנכון,‬

658
00:38:32,960 --> 00:38:34,320
‫אוכל להיכנס לאצטדיון.‬

659
00:38:35,400 --> 00:38:38,280
‫- ההתפלחות הגדולה לוומבלי החלה -‬

660
00:38:38,280 --> 00:38:42,360
‫- קבוצת ההתפלחות לוומבלי.‬
‫מי רוצה לפרוץ פנימה? -‬

661
00:38:42,360 --> 00:38:43,880
‫רוני!‬

662
00:38:43,880 --> 00:38:47,880
‫עברתי איזו פינה,‬
‫ופשוט שמעתי המון אנשים צועקים, "רוני!"‬

663
00:38:47,880 --> 00:38:49,600
‫ואני חושב, "מה קורה פה?"‬

664
00:38:49,600 --> 00:38:53,400
‫רוני!‬

665
00:38:53,400 --> 00:38:56,280
‫אז אחרי שהתלהבתי שעשיתי סרטון קצר עם רוני,‬

666
00:38:56,280 --> 00:38:58,520
‫כי הוא שחקן יונייטד ואני אוהד שרוף,‬

667
00:38:59,040 --> 00:39:00,960
‫חשבתי, "מעניין מאיפה הוא בא,‬

668
00:39:00,960 --> 00:39:04,880
‫"האם זו כניסת VIP מיוחדת,‬
‫או שזו הכניסה של השחקנים‬

669
00:39:04,880 --> 00:39:07,600
‫"או התקשורת." לא ידעתי, אבל רק חשבתי‬

670
00:39:07,600 --> 00:39:10,640
‫"מעניין מה יש שם למעלה,‬
‫המקום ממנו הוא הגיע עכשיו".‬

671
00:39:11,240 --> 00:39:13,200
‫אז הלכתי בסמטה כזו,‬

672
00:39:13,200 --> 00:39:16,760
‫שנפתחה לחלל גדול. ממש משמאלי‬

673
00:39:16,760 --> 00:39:20,080
‫היו כמה מדרגות גדולות לכיוון האצטדיון.‬

674
00:39:24,080 --> 00:39:26,400
‫כשהגעתי למעלה, היו שם המון אנשים,‬

675
00:39:26,400 --> 00:39:28,760
‫והם צעקו, "אנחנו מוכנים?"‬

676
00:39:28,760 --> 00:39:30,840
‫וחשבתי, "אני יודע מה הם עושים".‬

677
00:39:34,720 --> 00:39:36,960
‫אני בחדר הבקרה. אני צופה במסכים,‬

678
00:39:36,960 --> 00:39:39,640
‫ואז אחד הקולגות שלי צועק פתאום,‬

679
00:39:39,640 --> 00:39:42,200
‫"המדרגות הספרדיות! הן הלכו".‬

680
00:39:43,960 --> 00:39:46,600
{\an8}‫והסתובבתי אוטומטית למסך שבו הוא צופה,‬

681
00:39:46,600 --> 00:39:49,960
{\an8}‫ואני רואה את ההמון הזה נכנס בכוח פנימה.‬

682
00:39:52,080 --> 00:39:53,480
‫יש רגע שבו‬

683
00:39:53,480 --> 00:39:57,320
‫התנהגות אנטי-חברתית ופרועה הופכת לאלימות.‬

684
00:40:15,040 --> 00:40:16,440
‫ואו, פאק.‬

685
00:40:17,360 --> 00:40:20,320
‫אלוהים.‬

686
00:40:21,120 --> 00:40:23,560
‫והשתחלתי לאמצע הקבוצה הזו.‬

687
00:40:24,840 --> 00:40:28,080
‫וכשהגענו לחזית, אנשים נרמסים,‬

688
00:40:28,080 --> 00:40:31,480
‫ואני חושב, "אלוהים." ודרכתי על מישהו‬

689
00:40:31,480 --> 00:40:35,200
‫ונפלתי קדימה, פשוט התגלגלתי מעל הגוף שלו,‬

690
00:40:35,200 --> 00:40:37,920
‫כי ככה אני לא מניח משקל‬

691
00:40:37,920 --> 00:40:40,520
‫ישירות על מישהו ועומד עליו.‬

692
00:40:40,520 --> 00:40:43,320
‫אתם מבינים?‬
‫ניסיתי לעשות את זה בצורה הכי קלה,‬

693
00:40:43,320 --> 00:40:44,840
‫הכי רכה שיש.‬

694
00:40:45,600 --> 00:40:48,960
‫ולא הייתי מודע ממש למה שקורה סביבי,‬

695
00:40:48,960 --> 00:40:50,560
‫מבחינת אלימות וכאלה,‬

696
00:40:52,000 --> 00:40:54,960
‫כי הייתי כל כך מרוכז במשימה הקטנה שלי.‬

697
00:40:54,960 --> 00:40:58,680
‫זה כל מה שזה היה בשבילי.‬
‫הייתי פשוט נואש לגמרי‬

698
00:40:58,680 --> 00:41:01,720
‫לא לפספס את האירוע הזה.‬

699
00:41:03,600 --> 00:41:07,200
‫אני רואה סדרן על הרצפה שהפילו אותו.‬

700
00:41:07,200 --> 00:41:09,440
‫ואני צופה בתקווה שהוא יקום,‬

701
00:41:09,440 --> 00:41:11,720
‫יחזור לעמוד, ולא יישאר שם.‬

702
00:41:11,720 --> 00:41:14,880
‫ואני רואה שאחד כבר נשאר למטה יותר מהרגיל.‬

703
00:41:15,760 --> 00:41:19,560
‫אני שומע את הצוות שלי‬
‫כבר קורא לחובשים שיגיעו לאזור הזה.‬

704
00:41:20,720 --> 00:41:24,360
‫זה מכניס אותך להלם כשאתה צופה בזה,‬

705
00:41:24,360 --> 00:41:26,800
‫וחושב, "מה לעזאזל קורה פה?"‬

706
00:41:30,720 --> 00:41:34,040
‫כשעברתי מעל האנשים שהיו על הרצפה וקמתי,‬

707
00:41:34,040 --> 00:41:35,560
‫הלכתי בנונשלנטיות.‬

708
00:41:35,560 --> 00:41:38,600
‫כי היו אנשים שעברו ורצו משם.‬

709
00:41:38,600 --> 00:41:42,160
‫והם כאילו, "כן, אני בפנים!" ורצים.‬

710
00:41:42,160 --> 00:41:46,120
‫אחי, כל מה שאתה עושה זה להגיד,‬
‫"התגנבתי פנימה ואני רץ".‬

711
00:41:46,120 --> 00:41:49,080
‫אתם מבינים? אז אני הלכתי בנונשלנטיות.‬

712
00:41:50,080 --> 00:41:52,920
‫ואני חושב,‬
‫"אלוהים. אני קרוב לאצטדיון עכשיו".‬

713
00:41:55,840 --> 00:42:00,120
{\an8}‫הם עברו לאזור בדיקת הכרטיסים הרגועה‬
‫במדרגות הספרדיות.‬

714
00:42:00,120 --> 00:42:03,600
{\an8}‫האוהדים מחוסרי הכרטיסים האלה‬
‫היו עכשיו ברחבה החיצונית,‬

715
00:42:04,280 --> 00:42:07,080
{\an8}‫והם מסתובבים ומחפשים נקודות תורפה.‬

716
00:42:07,800 --> 00:42:10,960
{\an8}‫אז אנחנו מחליטים‬
‫לסגור את השערים המסתובבים.‬

717
00:42:12,560 --> 00:42:16,840
{\an8}‫מעולם לא סגרנו את השערים המסתובבים.‬
‫מעולם לא היה צורך לעשות את זה.‬

718
00:42:16,840 --> 00:42:19,600
‫אבל הרגע חזיתי במשהו שמעולם לא ראיתי.‬

719
00:42:19,600 --> 00:42:22,480
‫אנחנו צריכים לסגור ולוודא שאנחנו מאופסים‬

720
00:42:22,480 --> 00:42:26,280
‫וכולם מבינים מהו האיום החדש שבחוץ.‬

721
00:42:28,600 --> 00:42:31,600
‫הנחתי שמשהו רע כנראה קרה‬
‫אם האצטדיון נכנס לסגר,‬

722
00:42:32,440 --> 00:42:35,280
‫ומתחיל להיות צפוף.‬
‫אנשים רוצים להיכנס. עם כרטיס.‬

723
00:42:35,280 --> 00:42:38,760
‫ואני פשוט שם, ואנשים צועקים לעברנו.‬

724
00:42:38,760 --> 00:42:42,120
‫הם מתחילים להיות תוקפניים.‬
‫"למה אתה מתעלם מאיתנו?"‬

725
00:42:42,120 --> 00:42:44,680
‫ואני כזה,‬
‫"תקשיבו, אין לנו מה לעשות בעניין.‬

726
00:42:45,240 --> 00:42:47,960
‫"האצטדיון בסגר.‬
‫אני לא יכול לפתוח ולהכניס אתכם.‬

727
00:42:47,960 --> 00:42:49,960
‫"אין לי מפתח לדלת הכניסה."‬

728
00:42:52,240 --> 00:42:55,320
‫"אתה עובד עלינו! כשאכנס, אני אזיין אותך!"‬

729
00:42:55,320 --> 00:42:57,720
‫"אתה חושב שזה מצחיק, חרא פקיסטני?"‬

730
00:42:57,720 --> 00:43:01,160
‫קיללו אותי הרבה. הייתה הרבה גזענות כלפיי.‬

731
00:43:02,000 --> 00:43:03,320
‫זה מרגיז.‬

732
00:43:03,320 --> 00:43:06,200
‫אבל בתפקיד הזה, אסור להתרגש יותר מדי‬

733
00:43:06,200 --> 00:43:08,960
‫כי אם אנשים יראו חולשה, הם ינצלו אותך.‬

734
00:43:20,240 --> 00:43:24,160
‫כשהלכתי מאחורה בצד הדרומי של האצטדיון,‬

735
00:43:24,160 --> 00:43:26,960
‫הדוחק היה ממש נורא.‬

736
00:43:29,760 --> 00:43:33,760
‫כל האוהדים היו בין הקיר של אצטדיון,‬

737
00:43:33,760 --> 00:43:35,800
‫והקיר החיצוני.‬

738
00:43:35,800 --> 00:43:39,640
‫אז בגלל הסגר, היו כנראה‬

739
00:43:39,640 --> 00:43:42,000
‫אלף אוהדים או יותר‬

740
00:43:42,000 --> 00:43:46,080
‫שפשוט עמדו בתור להיכנס, בצפיפות רבה.‬

741
00:43:49,000 --> 00:43:51,480
‫ופשוט נמחצתי‬

742
00:43:51,480 --> 00:43:55,520
‫בין הרבה גברים גדולים, בעיקר.‬

743
00:43:56,160 --> 00:43:57,760
‫ואני רק בגובה מטר וחצי,‬

744
00:43:57,760 --> 00:44:00,600
‫וזה הרגיש ממש מפחיד.‬

745
00:44:01,960 --> 00:44:05,120
‫זה עלול להתברר כמצב רציני מאוד.‬

746
00:44:05,840 --> 00:44:10,000
‫כל הזמן חשבתי, "הלוואי שאף אחד לא ייפגע".‬

747
00:44:12,920 --> 00:44:15,040
‫עכשיו יש לך התכנסות עצומה של אנשים‬

748
00:44:15,040 --> 00:44:16,920
‫שרוצים להיכנס לאצטדיון.‬

749
00:44:17,600 --> 00:44:21,640
{\an8}‫אתה מנסה להימנע מהימחצות,‬
‫שבה צפיפות ההמון במקומות צרים הופכת...‬

750
00:44:21,640 --> 00:44:23,920
{\an8}‫- כריס בריאנט‬
‫מנהל טורנירים ואירועים -‬

751
00:44:23,920 --> 00:44:25,560
‫צפופה מדי, משמעותית מדי,‬

752
00:44:25,560 --> 00:44:28,280
‫ופציעה חמורה עלולה להתרחש.‬

753
00:44:31,280 --> 00:44:33,200
‫למען ביטחון הרוב,‬

754
00:44:33,200 --> 00:44:36,080
‫החלטנו להפעיל מחדש את השערים המסתובבים.‬

755
00:44:36,080 --> 00:44:37,440
{\an8}‫- הפעל שערים -‬

756
00:44:44,120 --> 00:44:46,800
‫אני כל כך שמח שהגענו סוף סוף לשערים.‬

757
00:44:46,800 --> 00:44:52,040
{\an8}‫והשלט הופך לאדום, מצפצף, והוא לא נפתח.‬

758
00:44:52,040 --> 00:44:53,920
‫ואני כזה, "מה קורה?"‬

759
00:44:53,920 --> 00:44:57,480
‫ואחד הסדרנים בא במהירות‬
‫ובודק את הכרטיסים שלי,‬

760
00:44:57,480 --> 00:45:00,160
‫והוא אמר, "טוב, אתה ביציע הלא נכון".‬

761
00:45:03,240 --> 00:45:07,680
‫"אבל אני איטלקי, איך ייתכן שקיבלתי כרטיס‬

762
00:45:07,680 --> 00:45:10,680
‫"ליציע האנגלי ולא האיטלקי?"‬

763
00:45:10,680 --> 00:45:13,240
‫והוא אמר, "אדוני, אני לא יכול לעשות כלום".‬

764
00:45:13,240 --> 00:45:16,360
‫הם כבר זרקו עלינו המון פחיות בירות.‬

765
00:45:16,360 --> 00:45:19,280
‫אתם יודעים, יש איתי ילדה. זה לא ממש בטוח.‬

766
00:45:20,040 --> 00:45:22,360
‫התחננתי בפני הסדרנים, "בבקשה".‬

767
00:45:22,360 --> 00:45:25,280
‫והם רק, "אדוני, הכרטיס שלך לשם. לך לשם."‬

768
00:45:25,280 --> 00:45:27,520
‫וברגע שיצאנו מהתור,‬

769
00:45:27,520 --> 00:45:31,360
‫אנחנו שני האיטלקים היחידים‬
‫שנותרו מחוץ לאצטדיון ומבלי.‬

770
00:45:31,360 --> 00:45:34,480
‫באותו רגע זה הכה בי, ואני כזה, "אוי, שיט".‬

771
00:45:39,480 --> 00:45:41,680
{\an8}‫הייתי בכניסת מועדון ומבלי,‬

772
00:45:41,680 --> 00:45:43,000
‫בצד של האצטדיון,‬

773
00:45:43,000 --> 00:45:45,640
‫מפקח על הגעת אורחים מאופ"א.‬

774
00:45:48,920 --> 00:45:53,040
‫כבר נוצר תור די גדול של אנשים שרצו להיכנס.‬

775
00:45:54,520 --> 00:45:58,680
‫הסתערו על מועדון ומבלי.‬
‫זה היה משהו לא ייאמן באותו יום.‬

776
00:45:59,200 --> 00:46:02,240
{\an8}‫אני זוכר שדיברתי עם אבא‬
‫שהיה שם עם התאומות שלו,‬

777
00:46:02,240 --> 00:46:04,520
{\an8}‫- אוגו‬
‫אוהד אנגליה ושחקן ראגבי לשעבר -‬

778
00:46:04,520 --> 00:46:06,400
{\an8}‫וזה המשחק הראשון שלהן בחיים.‬

779
00:46:06,400 --> 00:46:10,240
‫וגם הערכתי את ההתרגשות שלו,‬
‫כי היינו באותו מצב.‬

780
00:46:10,920 --> 00:46:13,240
‫היינו באותו מצב. הוא יצא לבילוי משפחתי,‬

781
00:46:13,240 --> 00:46:15,320
‫ואני הייתי שם עם המון חברים.‬

782
00:46:16,280 --> 00:46:20,560
‫אבל מהרגע הזה, זה היה פשוט טבח.‬

783
00:46:29,800 --> 00:46:33,480
‫- האצטדיון שהכי קל לפרוץ אליו בעולם -‬

784
00:46:34,320 --> 00:46:39,120
‫- הגמר הראשון בחייכם. תעשו כל מה שצריך! -‬

785
00:46:41,840 --> 00:46:43,840
‫הייתי די קרוב לגדר.‬

786
00:46:43,840 --> 00:46:47,600
‫כ-30 או 40 אנשים נדנדו את הגדר‬

787
00:46:47,600 --> 00:46:50,120
‫כדי לבנות מומנטום ואז להפיל אותה.‬

788
00:46:50,720 --> 00:46:53,440
‫היא נופלת! נכון?‬

789
00:46:54,040 --> 00:46:55,120
‫אוי, פאק!‬

790
00:46:55,120 --> 00:46:56,600
‫אלוהים! הם עשו את זה.‬

791
00:46:56,600 --> 00:46:57,640
‫אוי, לא!‬

792
00:46:58,400 --> 00:46:59,600
‫אלוהים אדירים.‬

793
00:46:59,600 --> 00:47:00,640
‫שיט.‬

794
00:47:06,400 --> 00:47:09,400
‫ואז היה מבול של אנשים שעברו.‬

795
00:47:09,400 --> 00:47:12,600
‫אפשר היה לראות שהאנשים בתור דאגו ופחדו.‬

796
00:47:12,600 --> 00:47:14,560
‫האבא הזה נמצא שם עם שתי בנותיו,‬

797
00:47:14,560 --> 00:47:18,320
‫והוא מגן עליהן מפני בקבוקים שנזרקו.‬

798
00:47:18,320 --> 00:47:22,840
‫מאלפי אנשים פרועים כאלה שפשוט נכנסים.‬

799
00:47:22,840 --> 00:47:24,680
‫אבל נאלצנו להישאר שם בתור‬

800
00:47:24,680 --> 00:47:27,640
‫בזמן שכל הכאוס והטבח התרחשו סביבנו.‬

801
00:47:27,640 --> 00:47:29,920
‫גם הסוסים לא יכולים לעשות כלום עכשיו.‬

802
00:47:29,920 --> 00:47:33,520
‫קדימה, תסתערו עליהם. לכו על זה.‬
‫-כן.‬

803
00:47:33,520 --> 00:47:36,640
‫פשוט רוצו לעברם. הם יעדיפו לזוז.‬

804
00:47:40,800 --> 00:47:42,760
‫ניסיתי לעזור כמיטב יכולתי.‬

805
00:47:42,760 --> 00:47:45,320
‫אני ועמיתיי ניסינו להרים מחדש את הגדר.‬

806
00:47:45,320 --> 00:47:48,840
‫ואז גדר נופלת כאן, ואתה מרים אותה חזרה,‬

807
00:47:48,840 --> 00:47:50,800
‫ואז נופלת אחת שם.‬

808
00:47:53,920 --> 00:47:57,600
‫זה באמת הרגיש כמו "הכה בחפרפרת"‬
‫במשך כמעט 45 דקות.‬

809
00:48:07,760 --> 00:48:10,680
‫דבר לא הוכתב על ידי האבטחה או המשטרה,‬

810
00:48:10,680 --> 00:48:12,560
‫אלא ע"י האוהדים מחוסרי הכרטיס.‬

811
00:48:13,240 --> 00:48:16,160
‫"איך זה ייפתר? מתי הם יפסיקו?‬

812
00:48:16,160 --> 00:48:18,240
‫"מתי המשטרה תשתלט על זה?‬

813
00:48:18,240 --> 00:48:21,880
‫"והאם יתנו לנו לעשות את מה שבאנו לעשות?"‬

814
00:48:21,880 --> 00:48:24,440
‫שזה לצפות בנבחרת שלנו זוכה ביורו.‬

815
00:48:36,920 --> 00:48:41,760
{\an8}‫ראינו הרבה אנשים עולים במדרגות האולימפיות.‬
‫ואז אני וכמה חברים שלי עלינו במדרגות,‬

816
00:48:41,760 --> 00:48:43,480
{\an8}‫והסתובבנו מסביב אצטדיון.‬

817
00:48:43,480 --> 00:48:46,440
{\an8}‫ואז ראינו הרבה אנשים רצים פנימה לאצטדיון.‬

818
00:48:48,400 --> 00:48:52,000
‫כמה אנשים הלכו לשם‬
‫ולא חשבו אפילו לפרוץ לאצטדיון,‬

819
00:48:52,000 --> 00:48:54,280
‫אבל כשהם היו בתוך האווירה שם‬

820
00:48:54,280 --> 00:48:56,920
‫ומהאדרנלין של לראות אנשים עושים את זה,‬

821
00:48:56,920 --> 00:48:59,360
‫הם פשוט עשו את זה. הם אפילו לא הבינו‬

822
00:48:59,360 --> 00:49:00,920
‫שזה בגלל האדרנלין.‬

823
00:49:00,920 --> 00:49:05,360
‫אבל לפעמים אתה יכול לשלוט בעצמך.‬
‫אולי זה קצת מוגזם לעשות את זה.‬

824
00:49:09,000 --> 00:49:11,520
‫לפני השערים המסתובבים, מחוץ לאצטדיון,‬

825
00:49:12,040 --> 00:49:16,800
‫היה סדרן אחד או שניים בכל כניסה.‬

826
00:49:16,800 --> 00:49:18,440
‫ואז, בתוך האצטדיון,‬

827
00:49:19,120 --> 00:49:21,600
‫אחרי השער המסתובב, היה עוד אחד.‬

828
00:49:22,840 --> 00:49:26,320
‫אז בכל אחד מהם היו שניים או שלושה סדרנים.‬

829
00:49:26,320 --> 00:49:29,360
‫אבל בגלל שהיו כל כך הרבה אנשים‬
‫שניסו להתגנב פנימה,‬

830
00:49:29,360 --> 00:49:33,920
‫מדי פעם, המאבטחים בתוך האצטדיון‬
‫היו רצים לעזור לחבריהם,‬

831
00:49:33,920 --> 00:49:38,960
‫מה שהשאיר חלון זמן קטן מאוד‬
‫שבו בתור אחד לא הייתה אבטחה.‬

832
00:49:39,480 --> 00:49:42,360
‫תפסתי חולצה של בחור ואמרתי,‬
‫"אחי, אני נכנס איתך".‬

833
00:49:42,360 --> 00:49:44,760
‫נכנסתי מאחוריו. אני בתוך האצטדיון.‬

834
00:49:44,760 --> 00:49:46,400
‫הבחור חוזר,‬

835
00:49:46,400 --> 00:49:48,840
‫תופס קודם את האיש שאיתו נכנסתי.‬

836
00:49:48,840 --> 00:49:51,920
‫עקפתי אותו, הלכתי משם, שוב בנונשלנטיות,‬

837
00:49:51,920 --> 00:49:54,840
‫ואני ממש מתפלל, "בבקשה".‬

838
00:49:54,840 --> 00:49:57,000
‫בכל צעד שלי, אני חושב, "בבקשה".‬

839
00:49:57,000 --> 00:49:58,440
‫ואני מתחיל להתרחק ממנו.‬

840
00:49:59,120 --> 00:50:01,560
‫כל האדרנלין זורם לך בגוף.‬

841
00:50:01,560 --> 00:50:05,400
‫זו הייתה התרגשות טהורה, אושר.‬

842
00:50:05,400 --> 00:50:08,600
‫ואני באצטדיון, ואני פשוט חושב, "אלוהים‬

843
00:50:08,600 --> 00:50:11,000
‫"עשיתי את זה, עדיין יש לי כסף בכיס.‬

844
00:50:11,000 --> 00:50:13,240
‫"לא בזבזתי אגורה." מטורף.‬

845
00:50:16,520 --> 00:50:20,920
‫מה אנחנו צריכים לעשות‬
‫כדי להיות טובים יותר מאיטליה הערב?‬

846
00:50:20,920 --> 00:50:23,000
‫מנקודת המבט שלי, זה ככה:‬

847
00:50:23,000 --> 00:50:27,880
‫אני תמיד נותן לקבוצות שאני עובד איתן‬
‫רשימה של מה שצריך לעשות כדי לזכות בטורניר.‬

848
00:50:27,880 --> 00:50:28,840
‫שערים נקיים.‬

849
00:50:28,840 --> 00:50:31,960
‫צריך שניים עד שלושה בטורניר.‬

850
00:50:31,960 --> 00:50:34,600
‫לפני הטורניר הזה, אמרתי, "הארי קיין חייב‬

851
00:50:34,600 --> 00:50:37,080
‫טורניר גדול אם ברצוננו להצליח."‬

852
00:50:37,080 --> 00:50:39,600
‫והדבר האחרון ברשימה שלי,‬

853
00:50:39,600 --> 00:50:42,120
‫שאולי יקרה הערב,‬

854
00:50:42,120 --> 00:50:43,880
‫לנצח בדו-קרב פנדלים.‬

855
00:50:43,880 --> 00:50:47,960
‫זו רשימה שאנחנו מקווים‬
‫שלא תגיע עד לדו-קרב פנדלים.‬

856
00:50:47,960 --> 00:50:51,000
‫אנחנו מקווים‬
‫לניצחון ב-90 דקות של אנגליה, כמובן.‬

857
00:51:04,440 --> 00:51:07,080
‫אני בחדר הבקרה, ואני שומע מילה‬

858
00:51:07,080 --> 00:51:09,560
‫שהדהדה בראשי במשך חודשים לאחר מכן,‬

859
00:51:09,560 --> 00:51:11,320
‫והיא, "פריצה".‬

860
00:51:19,600 --> 00:51:22,000
‫ואז אני רואה על המסכים זרם של אנשים‬

861
00:51:22,000 --> 00:51:23,840
‫שפורצים את דרכם בכוח.‬

862
00:51:51,200 --> 00:51:53,320
‫"הכדורגל חוזר הביתה!"‬

863
00:51:59,800 --> 00:52:03,920
‫מעולם לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי.‬

864
00:52:04,600 --> 00:52:09,080
‫עדר זומבים רץ פנימה, נופל,‬
‫אנשים דורכים עליהם.‬

865
00:52:09,080 --> 00:52:10,560
‫זה היה טירוף.‬

866
00:52:10,560 --> 00:52:11,880
‫בן זונה!‬

867
00:52:17,440 --> 00:52:21,120
‫יש עימות בין האנשים שנכנסו באופן חוקי‬

868
00:52:21,120 --> 00:52:23,440
‫והאנשים שנכנסו באופן לא חוקי,‬

869
00:52:23,440 --> 00:52:25,880
‫ופורצות מריבות וקטטות.‬

870
00:52:29,480 --> 00:52:33,400
‫עוף מפה!‬

871
00:52:33,960 --> 00:52:36,440
‫ישר לפרצוף!‬

872
00:52:41,160 --> 00:52:44,720
‫תעשה את העבודה המחורבנת שלך!‬

873
00:52:44,720 --> 00:52:47,240
‫אם הייתי זורק את עצמי מול כל האנשים האלה,‬

874
00:52:47,920 --> 00:52:50,280
‫סביר להניח שלא הייתי יושב כאן היום.‬

875
00:52:50,280 --> 00:52:53,960
‫אז רצתי הצידה, השענתי את היד על הדלת,‬

876
00:52:53,960 --> 00:52:55,480
‫ניסיתי לדחוף אותה מהצד.‬

877
00:52:56,280 --> 00:52:59,080
‫ואני שם פשוט, דוחף.‬

878
00:52:59,080 --> 00:53:01,440
‫לא הצלחתי. ופתאום, באורח פלא,‬

879
00:53:01,440 --> 00:53:04,040
‫אני לא יודע מה קרה, הדלת נסגרה.‬

880
00:53:17,920 --> 00:53:20,840
‫"קרוליין המתוקה‬

881
00:53:22,760 --> 00:53:25,960
‫"הזמנים הטובים מעולם לא נראו כל כך טוב"‬

882
00:53:25,960 --> 00:53:28,360
‫"כל כך טוב!‬

883
00:53:29,560 --> 00:53:32,240
‫"נטיתי‬

884
00:53:34,240 --> 00:53:37,880
‫"להאמין שהם לעולם לא יהיו"‬

885
00:53:37,880 --> 00:53:41,440
‫התיישבנו במקומות שלנו, ואז ראית...‬

886
00:53:41,440 --> 00:53:43,160
‫וכשאני אומר, "נחיל",‬

887
00:53:43,160 --> 00:53:47,200
{\an8}‫אני מתכוון לנחיל של אנשים שעוברים‬

888
00:53:47,200 --> 00:53:49,160
{\an8}‫את הכניסה שבה נכנסנו‬

889
00:53:49,160 --> 00:53:52,720
‫ופשוט רץ לצד השני של האצטדיון,‬

890
00:53:52,720 --> 00:53:55,360
‫דרך המושבים, ומגיע למקום שבו ישבנו.‬

891
00:53:55,360 --> 00:53:58,400
‫אנשים פשוט הגיעו בלי הפסקה.‬

892
00:53:58,400 --> 00:54:01,200
‫חשבתי,‬
‫"אני מקווה שאף אחד לא ייקח לי את המושב".‬

893
00:54:01,200 --> 00:54:04,000
‫והפלא ופלא,‬
‫אנשים עשו זאת כשהלכנו להביא שתייה.‬

894
00:54:04,000 --> 00:54:07,560
‫אמרתי, "אחי, שילמתי 500 ליש"ט על המושב.‬
‫אני רוצה לשבת בו".‬

895
00:54:07,560 --> 00:54:10,320
‫והוא אמר, "באמת? יש לך כרטיס?‬

896
00:54:10,320 --> 00:54:13,600
‫אמרתי,"כן, יש לי כרטיס."‬
‫הוא פנה לחבר שלו ואמר,‬

897
00:54:13,600 --> 00:54:16,680
‫"היי, השניים האלה שילמו על כרטיסים",‬
‫והם פרצו בצחוק.‬

898
00:54:16,680 --> 00:54:19,880
‫והוא והחבר שלו סיפרו שהם באו במיניבוס‬

899
00:54:19,880 --> 00:54:21,640
‫עם עשרה או 12 אנשים,‬

900
00:54:21,640 --> 00:54:25,040
‫מתוך כוונה לפרוץ פנימה, וכולם הצליחו.‬

901
00:54:27,200 --> 00:54:30,000
‫- שמונה דקות לבעיטת הפתיחה -‬

902
00:54:37,520 --> 00:54:39,760
‫ידענו שהרבה כאלו נכנסו לאצטדיון,‬

903
00:54:39,760 --> 00:54:41,600
‫והם התפזרו, הם היו בכל מקום.‬

904
00:54:42,120 --> 00:54:44,560
‫עכשיו חשוב לא להתעקש על זה,‬

905
00:54:44,560 --> 00:54:47,040
‫ולקבל את העובדה שהם ניצחו.‬

906
00:54:47,920 --> 00:54:51,560
‫אבל אנחנו רואים שיש עוד הרבה אנשים‬
‫שמתקהלים סביב האצטדיון,‬

907
00:54:51,560 --> 00:54:54,120
‫אבל בעיקר בתחתית המדרגות האולימפיות.‬

908
00:54:54,720 --> 00:54:58,000
‫אתה מודע לאיום הזה.‬
‫לא כל שער מסתובב צריך להיפתח,‬

909
00:54:58,000 --> 00:54:59,800
{\an8}‫אז אנחנו מתחילים לסגור אותם.‬

910
00:55:02,360 --> 00:55:04,880
‫אף אחד אחר לא צריך להיכנס חוץ ממאחרים.‬

911
00:55:04,880 --> 00:55:07,160
‫יש לנו שיטה לזה. אנחנו נסגור.‬

912
00:55:56,920 --> 00:56:01,960
‫"אלוהים, נצור את מלכתנו..."‬

913
00:56:01,960 --> 00:56:03,840
‫מנגנים את ההמנון הלאומי‬

914
00:56:04,360 --> 00:56:06,560
‫והשערות ממש...‬

915
00:56:06,560 --> 00:56:08,880
‫זו קלישאה, אבל הן באמת...‬

916
00:56:08,880 --> 00:56:12,320
‫יש תחושה שקשה לתאר, אבל זה כמו...‬

917
00:56:13,160 --> 00:56:16,560
‫כאילו אני בטירוף לקראת האירוע.‬

918
00:56:19,960 --> 00:56:22,240
‫זה ההמנון ששמענו כל כך הרבה פעמים בעבר‬

919
00:56:22,240 --> 00:56:24,840
‫אבל לעולם לא על במה כזאת.‬

920
00:56:24,840 --> 00:56:29,120
‫והחבר'ה האלה שם,‬
‫שרים את ההמנון הלאומי שלי,‬

921
00:56:29,120 --> 00:56:30,520
‫ההמנון הלאומי שלך,‬

922
00:56:30,520 --> 00:56:32,520
‫והם עומדים לצאת ולנסות לנצח‬

923
00:56:32,520 --> 00:56:34,880
‫טורניר חשוב עבור המדינה שלנו.‬

924
00:56:36,200 --> 00:56:40,160
‫"שלח לה ניצחון..."‬

925
00:56:54,040 --> 00:56:57,640
‫בזמן שההמנון מתנגן,‬
‫יש לי 6,000 איש שם בחוץ.‬

926
00:57:03,000 --> 00:57:06,680
‫הם החליטו עכשיו שזו בעיטת הפתיחה.‬
‫זה הזמן שהם צריכים להיכנס,‬

927
00:57:06,680 --> 00:57:10,680
‫ויש גל גדול במעלה המדרגות‬
‫שדוחף לכיוון האצטדיון.‬

928
00:57:13,680 --> 00:57:15,000
‫השוטרים, בשלב הזה,‬

929
00:57:15,000 --> 00:57:17,760
‫מרימים את האלות והולכים בנחישות.‬

930
00:57:21,720 --> 00:57:25,840
‫רואים את כל השוטרים בציוד לפיזור הפגנות,‬
‫והם מעבירים מסר.‬

931
00:57:36,680 --> 00:57:40,440
‫אבל האם המשטרה תשתלט עליהם?‬
‫האם המשטרה תצליח לעצור אותם?‬

932
00:57:49,840 --> 00:57:53,120
‫כולנו מכירים את הגיבורים של 1966,‬

933
00:57:53,640 --> 00:57:55,440
‫אבל זו תקופה אחרת.‬

934
00:57:55,440 --> 00:57:57,440
‫זו הנבחרת של גארת' סאות'גייט,‬

935
00:57:57,440 --> 00:58:01,120
‫ועכשיו הם על סף יצירת היסטוריה משלהם.‬

936
00:58:05,000 --> 00:58:06,680
‫כל המדינה מאוחדת.‬

937
00:58:08,680 --> 00:58:12,160
‫אבל איטליה תספק את המבחן הקשה ביותר‬
‫לאנגליה עד כה.‬

938
00:58:12,760 --> 00:58:15,960
‫הקבוצה של מאנצ'יני‬
‫לא הפסידה משחק כבר שלוש שנים.‬

939
00:58:15,960 --> 00:58:18,560
‫- בעיטת הפתיחה -‬

940
00:58:18,560 --> 00:58:20,200
‫איטליה מתחילה,‬

941
00:58:20,200 --> 00:58:23,480
‫וגמר יורו 2020 יצא לדרך.‬

942
00:58:24,560 --> 00:58:26,840
‫המשחק סוף סוף כאן. כל היום עסק בזה.‬

943
00:58:26,840 --> 00:58:30,040
‫ואני זוכר שהכדור הוגבה פנימה ללוק שו.‬

944
00:58:30,560 --> 00:58:32,480
‫והנה בא לוק שו!‬

945
00:58:44,960 --> 00:58:47,200
‫אין אושר גדול מזה באותו רגע.‬

946
00:58:47,200 --> 00:58:49,040
‫הייתי עם הרבה חברים.‬

947
00:58:49,040 --> 00:58:50,800
‫אנחנו פשוט קופצים.‬

948
00:58:50,800 --> 00:58:55,040
‫כולם נפלו על הרצפה מצחוק. זה היה אדיר.‬

949
00:58:56,560 --> 00:58:58,280
‫זה היה טוב מכדי להיות אמיתי.‬

950
00:58:58,280 --> 00:59:02,480
‫אבל זה היה נכון.‬
‫הייתי שם, וזה קרה, וזה היה מדהים.‬

951
00:59:06,600 --> 00:59:09,560
‫זה התרחיש הגרוע ביותר.‬

952
00:59:09,560 --> 00:59:12,880
‫לא תיארתי שאיטליה תספוג גול מוקדם כל כך.‬

953
00:59:13,480 --> 00:59:17,120
‫אבל זו רק ההתחלה. הכול יכול לקרות.‬

954
00:59:17,120 --> 00:59:18,320
‫קדימה, איטליה.‬

955
00:59:19,320 --> 00:59:20,760
‫קייזה מתקדם.‬

956
00:59:22,200 --> 00:59:25,040
‫והוא בועט! לפיקפורד לא היה סיכוי.‬

957
00:59:25,800 --> 00:59:30,280
‫המציאות הכתה בכולם, כאילו,‬
‫"למעשה, לא ניצחנו במשחק הזה".‬

958
00:59:31,000 --> 00:59:35,000
‫האווירה באצטדיון השתנתה‬
‫ונהייתה הרבה יותר מתוחה ומורטת עצבים.‬

959
00:59:35,000 --> 00:59:39,840
‫פשוט הרגשת שהאיטלקים משתלטים על המשחק.‬

960
00:59:40,880 --> 00:59:43,520
‫אני זוכרת שממש הרגשתי הקלה שהשריקה נשמעה,‬

961
00:59:43,520 --> 00:59:46,080
{\an8}‫כי נראה היה שאיטליה עומדת לכבוש.‬

962
00:59:48,960 --> 00:59:53,240
‫בכל המסכים בחדר הבקרה‬
‫ראינו כמות עצומה של אנשים‬

963
00:59:54,240 --> 00:59:56,120
‫מול שורת השוטרים.‬

964
00:59:57,880 --> 00:59:59,240
‫"למה זה קורה?"‬

965
00:59:59,760 --> 01:00:02,480
‫בכל פעם שהסתכלנו,‬
‫ובכל פעם שדיברנו עם המשטרה,‬

966
01:00:02,480 --> 01:00:04,880
‫זה, "הם ממשיכים בשלהם. הם לא זזים".‬

967
01:00:04,880 --> 01:00:07,360
‫"פשוט תעזבו. פשוט תלכו."‬

968
01:00:10,360 --> 01:00:13,440
‫...המסך הגדול עכשיו,‬
‫רגעי השיא של מה שראינו עד כה.‬

969
01:00:17,320 --> 01:00:19,680
‫במחצית, מיה ישבה‬

970
01:00:19,680 --> 01:00:22,200
‫קצת שפופה במושב שלה.‬

971
01:00:22,800 --> 01:00:26,960
‫"מיה, בואי נלך.‬
‫בואי ננסה להגיע לאוהדים האיטלקים."‬

972
01:00:28,000 --> 01:00:30,880
‫היה בחור אחד. הוא נראה ממש חשוב.‬

973
01:00:30,880 --> 01:00:35,200
‫אז אמרתי, "בבקשה, אנחנו איטלקים,‬
‫הם זורקים עלינו בירות.‬

974
01:00:35,800 --> 01:00:37,280
‫"אנחנו לא נהנים מהמשחק.‬

975
01:00:37,280 --> 01:00:39,680
‫"אנחנו רוצים להיות עם האיטלקים, בבקשה."‬

976
01:00:40,240 --> 01:00:42,160
‫והוא אמר, "בואו אחריי".‬

977
01:00:42,720 --> 01:00:44,040
‫אנחנו רק הולכים אחריו,‬

978
01:00:44,040 --> 01:00:47,240
‫והוא פותח את הדלת האחרונה,‬
‫ואנחנו רואים שוב את המגרש.‬

979
01:00:48,800 --> 01:00:51,160
‫היינו בבית. היינו כל כך מאושרים.‬

980
01:01:00,880 --> 01:01:02,880
{\an8}‫- אנגליה 1 - איטליה 0 -‬

981
01:01:02,880 --> 01:01:03,920
{\an8}‫במחצית השנייה‬

982
01:01:03,920 --> 01:01:07,000
{\an8}‫האיטלקים העבירו כיתת אמן בהגנה.‬

983
01:01:13,080 --> 01:01:16,920
‫אתה מתחיל להרגיש, "זה לא יתרון נוח בכלל.‬

984
01:01:17,720 --> 01:01:21,240
‫"אני יודע שאנחנו מנצחים,‬
‫אבל איבדנו שליטה על המשחק הזה."‬

985
01:01:26,240 --> 01:01:29,040
‫הרמה פנימה. סכנה לאנגליה.‬

986
01:01:29,600 --> 01:01:31,720
‫ובונוצ'י כובש!‬

987
01:01:31,720 --> 01:01:34,320
‫איטליה אחת, אנגליה אחת.‬

988
01:01:46,480 --> 01:01:48,240
‫אפשר לנצח עכשיו?‬

989
01:01:48,240 --> 01:01:49,760
‫בואי נקווה.‬

990
01:01:50,760 --> 01:01:52,200
‫קדימה, מיה!‬

991
01:01:52,960 --> 01:01:58,440
‫איטליה!‬

992
01:01:58,440 --> 01:02:00,440
‫כמעט שאין הרגשה יותר נוראה‬

993
01:02:00,440 --> 01:02:03,040
‫מיריבה שכובשת בוומבלי.‬

994
01:02:03,040 --> 01:02:07,240
‫הרעש פשוט מקיף אותך. אי אפשר להתחמק מזה.‬

995
01:02:10,000 --> 01:02:11,880
‫אנחנו מאפשרים לאיטליה לכבוש,‬

996
01:02:11,880 --> 01:02:15,280
‫ומצב הרוח יורד. פתאום אנחנו פגיעים.‬

997
01:02:19,160 --> 01:02:20,640
‫הלחץ גובר.‬

998
01:02:22,200 --> 01:02:25,080
‫כי זה כל כך קרוב עכשיו, וכל החלקה,‬

999
01:02:25,080 --> 01:02:28,800
‫טעות או מסירה גרועה עלולה להיות קטלנית.‬

1000
01:02:28,800 --> 01:02:32,280
‫ואנחנו בהארכה בגמר אליפות אירופה.‬

1001
01:02:35,080 --> 01:02:37,120
‫איטליה בהתקפה.‬

1002
01:02:37,120 --> 01:02:39,640
‫והכדור חוזר! אבל יוצא החוצה.‬

1003
01:02:41,320 --> 01:02:44,840
‫במחצית השנייה של ההארכה,‬
‫איטליה המשיכה לשלוט‬

1004
01:02:44,840 --> 01:02:46,480
‫אבל לא כבשה.‬

1005
01:02:46,480 --> 01:02:49,400
‫וממש שניות לפני שריקת הסיום,‬

1006
01:02:49,400 --> 01:02:51,360
‫סאות'גייט עושה חילופים אחרונים.‬

1007
01:02:52,920 --> 01:02:56,000
‫הוא מכניס את רשפורד וסאנצ'ו,‬

1008
01:02:56,000 --> 01:02:59,200
‫ככל הנראה ללא סיבה אחרת מלבד לבעוט פנדלים.‬

1009
01:02:59,960 --> 01:03:02,040
{\an8}‫זה הרגיש כמו החלטה משמעותית.‬

1010
01:03:02,560 --> 01:03:05,760
{\an8}‫החבר'ה האלה בטח נותנים בראש באימונים,‬

1011
01:03:06,280 --> 01:03:08,680
‫עם הפנדלים, לדעתו, כי שניהם צעירים.‬

1012
01:03:08,680 --> 01:03:12,120
‫השופט שורק לסיום, והגיע הזמן לפנדלים.‬

1013
01:03:13,160 --> 01:03:15,120
‫למה החבר'ה האלה נלחמים באלה?‬

1014
01:03:15,120 --> 01:03:16,480
‫לא נותנים לנו לעבור.‬

1015
01:03:16,480 --> 01:03:18,480
‫אתם לא אמורים לעבור.‬
‫-אני יודע.‬

1016
01:03:18,480 --> 01:03:19,720
‫אז מה הסיפור?‬

1017
01:03:20,560 --> 01:03:22,560
‫אני צופה באנשים מחוץ לאצטדיון.‬

1018
01:03:22,560 --> 01:03:25,000
‫אם אנגליה תנצח, הם רוצים להיות בפנים.‬

1019
01:03:25,000 --> 01:03:27,480
‫הם רוצים לראות את אנגליה מניפה את הגביע.‬

1020
01:03:28,360 --> 01:03:30,640
‫אבל הם לא יכולים להיכנס כי הכול סגור.‬

1021
01:03:31,160 --> 01:03:36,040
‫עם זאת, יש לי עכשיו דילמה ענקית‬
‫לגבי ביטחונם של 67,000 אנשים.‬

1022
01:03:36,040 --> 01:03:38,400
‫ולמען ביטחונם של 67,000 איש,‬

1023
01:03:38,400 --> 01:03:42,480
‫עליי לפתוח את דלתות היציאה לפני סוף המשחק.‬

1024
01:03:43,240 --> 01:03:46,160
‫אבל עכשיו יש לי בחוץ‬
‫שורת שוטרים עם 6,000 אנשים.‬

1025
01:03:46,160 --> 01:03:48,040
‫אם הם יראו שהדלתות נפתחות‬

1026
01:03:48,640 --> 01:03:51,640
‫ואז ישמעו את השאגה מתגברת כי אנגליה ניצחה,‬

1027
01:03:52,240 --> 01:03:53,640
‫האם הם יכנסו פנימה?‬

1028
01:03:53,640 --> 01:03:57,680
‫החבר'ה האלה אינם אוהדי אנגליה.‬
‫הם לא אוהדי כדורגל. לא יודע מה הם.‬

1029
01:03:57,680 --> 01:04:00,600
‫הם סתם חבורה של אנשים‬
‫שיפרצו את דרכם בכוח.‬

1030
01:04:02,440 --> 01:04:04,960
‫אתה צופה מה עלול לקרות אם אנגליה תנצח.‬

1031
01:04:05,880 --> 01:04:10,600
‫והתוצאה הבטוחה ביותר היא הפסד של אנגליה.‬

1032
01:04:14,480 --> 01:04:16,160
‫איך העצבים?‬

1033
01:04:16,160 --> 01:04:19,560
‫אנגליה מוצאת את עצמה שוב בדו-קרב פנדלים.‬

1034
01:04:20,680 --> 01:04:23,640
‫אנשים אומרים שפנדלים זה לוטו.‬
‫שטויות. זה לא לוטו.‬

1035
01:04:23,640 --> 01:04:25,960
‫זו אמנות שדורשת מיומנות רבה‬

1036
01:04:25,960 --> 01:04:29,640
‫באווירה מלחיצה מאוד שאי אפשר אפילו לדמיין.‬

1037
01:04:35,160 --> 01:04:36,920
{\an8}‫- פנדלים‬
‫איטליה 1 - אנגליה 0 -‬

1038
01:04:36,920 --> 01:04:39,720
{\an8}‫כשאתה בועט פנדל, אתה צריך שיהיו לך ביצים.‬

1039
01:04:39,720 --> 01:04:43,280
‫הכול יכול לקרות. אנשים קורסים תחת לחץ.‬

1040
01:04:43,280 --> 01:04:46,520
‫במיוחד מול המדינה שלך, לנצח בגמר.‬

1041
01:04:50,080 --> 01:04:52,560
‫מקו האמצע ועד לרחבת העונשין,‬

1042
01:04:52,560 --> 01:04:54,200
‫זו הליכה ארוכה מאוד.‬

1043
01:04:55,680 --> 01:04:59,000
‫בבקשה, אלוהים.‬
‫לא אכפת לי מי יכבוש, מי יחטיא.‬

1044
01:04:59,000 --> 01:05:00,560
‫מי יהיה הגיבור.‬

1045
01:05:01,080 --> 01:05:02,600
‫אני מתפלל שננצח.‬

1046
01:05:09,760 --> 01:05:11,600
‫שער. אחת-אחת.‬

1047
01:05:12,440 --> 01:05:15,520
{\an8}‫- פנדלים‬
‫איטליה 1 - אנגליה 1 -‬

1048
01:05:18,880 --> 01:05:19,920
‫הצלה!‬

1049
01:05:21,880 --> 01:05:23,880
‫ידה של אנגליה על העליונה.‬

1050
01:05:33,280 --> 01:05:34,640
{\an8}‫- איטליה 1 - אנגליה 2 -‬

1051
01:05:34,640 --> 01:05:35,840
{\an8}‫בונוצ'י הבא בתור.‬

1052
01:05:40,160 --> 01:05:41,560
‫אז זה 2-2.‬

1053
01:05:42,600 --> 01:05:43,880
‫ועכשיו ניגש...‬

1054
01:05:45,000 --> 01:05:46,000
‫מרקוס רשפורד.‬

1055
01:05:46,000 --> 01:05:48,320
‫מרקוס רשפורד לאנגליה.‬

1056
01:05:52,120 --> 01:05:53,440
‫והוא בועט לקורה!‬

1057
01:05:57,080 --> 01:05:59,040
‫ופתאום, הראשים בידיים.‬

1058
01:06:03,400 --> 01:06:05,400
{\an8}‫- פנדלים‬
‫איטליה 2 - אנגליה 2 -‬

1059
01:06:08,280 --> 01:06:11,440
‫אנגליה צריכה לכבוש כדי להשוות.‬

1060
01:06:12,760 --> 01:06:14,040
‫זה ג'יידון סאנצ'ו.‬

1061
01:06:21,600 --> 01:06:23,600
‫אנגליה על סף הפסד.‬

1062
01:06:28,640 --> 01:06:31,680
‫אני צריך אותך.‬
‫פיקפורד, אני צריך הצלה גדולה ממך.‬

1063
01:06:33,960 --> 01:06:35,400
‫והוא עשה את זה!‬

1064
01:06:36,720 --> 01:06:38,480
‫יש מין אנרגיה מחודשת.‬

1065
01:06:39,880 --> 01:06:41,840
‫אתה שוב מאמין הרבה יותר.‬

1066
01:06:46,640 --> 01:06:51,480
{\an8}‫קיבלנו גלגל הצלה,‬
‫אז עלינו רק לכבוש את השער הזה,‬

1067
01:06:52,600 --> 01:06:54,400
‫ופתאום, שוב יש סיכוי.‬

1068
01:06:55,200 --> 01:06:57,160
‫בוקאיו סאקה ניגש.‬

1069
01:07:00,680 --> 01:07:02,200
‫"רק אל תחמיץ. אל תחמיץ.‬

1070
01:07:02,200 --> 01:07:06,800
‫"אבל 'אל תחמיץ' לא בשביל שננצח,‬
‫'אל תחמיץ' לטובתך."‬

1071
01:07:17,160 --> 01:07:18,560
‫בוקאיו סאקה,‬

1072
01:07:19,680 --> 01:07:21,440
‫בן 19,‬

1073
01:07:22,560 --> 01:07:24,680
‫כדי לשמור על חלום האומה בחיים.‬

1074
01:07:33,960 --> 01:07:38,000
‫הזוכה ביורו 2020,‬

1075
01:07:38,000 --> 01:07:40,440
‫איטליה!‬

1076
01:07:50,320 --> 01:07:52,920
‫גארת' סאות'גייט הולך ישר לסאקה.‬

1077
01:07:55,520 --> 01:07:57,800
‫ברור שזו שעתו הקשה.‬

1078
01:08:10,160 --> 01:08:11,680
‫זה לא היה הסוף שרצינו.‬

1079
01:08:13,400 --> 01:08:16,120
‫בסוף המשחק, התחיל לרדת גשם.‬

1080
01:08:16,120 --> 01:08:20,040
‫ובשלב הזה, החבורה הזו פשוט הסתובבה.‬

1081
01:08:20,040 --> 01:08:24,120
‫וזה היה כאילו כולם קיבלו את אותה הודעה.‬

1082
01:08:24,120 --> 01:08:27,640
‫כולם הסתובבו ופשוט התחילו ללכת.‬

1083
01:08:28,480 --> 01:08:31,360
‫וזו הרגשה נוראית לחוש הקלה.‬

1084
01:08:31,880 --> 01:08:35,120
‫הקלה היא הדבר הלא הנכון להרגיש,‬
‫אבל זה מה שהרגשנו.‬

1085
01:08:38,160 --> 01:08:41,320
‫פשוט הרגשתי כאילו כל העולם התמוטט.‬

1086
01:08:41,320 --> 01:08:43,320
‫כאילו, מכל האמונה הזאת‬

1087
01:08:43,320 --> 01:08:45,760
‫וכל הציפייה שנבנתה לפני לגמר,‬

1088
01:08:45,760 --> 01:08:47,280
‫כולם מאוחדים,‬

1089
01:08:47,800 --> 01:08:49,560
‫הכול נעלם.‬

1090
01:08:51,280 --> 01:08:53,600
‫מצב הרוח של האנשים השתנה. הוא עבר‬

1091
01:08:54,480 --> 01:08:57,080
‫מהתרגשות שיא לזעם.‬

1092
01:08:58,600 --> 01:09:01,040
‫אני שם בתור בחור אסייתי.‬

1093
01:09:01,040 --> 01:09:04,120
‫אני רואה את שלושת השחקנים השחורים‬
‫שהחמיצו פנדל,‬

1094
01:09:04,120 --> 01:09:06,360
‫עבורי, לא הייתה שאלה שיקללו אותם.‬

1095
01:09:06,360 --> 01:09:07,840
‫ידעתי שזה יקרה.‬

1096
01:09:08,920 --> 01:09:10,680
‫- רק הכ***ם השחורים החמיצו. -‬

1097
01:09:10,680 --> 01:09:11,760
‫- חזור לניגריה. -‬

1098
01:09:11,760 --> 01:09:15,520
‫גזענות כלפי הכדורגלנים‬
‫האנגלים, הצעירים והשחורים המוכשרים שלנו.‬

1099
01:09:15,520 --> 01:09:17,080
‫- אל תחזרו לכדורגל. -‬

1100
01:09:17,080 --> 01:09:18,160
‫- לכו תזדיינו -‬

1101
01:09:18,160 --> 01:09:20,960
‫כשאתה מצליח והכול חיובי,‬

1102
01:09:20,960 --> 01:09:24,200
‫אז אתה אחד מאיתנו,‬
‫וברגע שאתה מפשל, אתה לא.‬

1103
01:09:24,200 --> 01:09:27,600
‫הנה זה שוב.‬

1104
01:09:32,080 --> 01:09:33,160
‫- בואו לקחת בננה -‬

1105
01:09:34,400 --> 01:09:35,680
‫- עופו מהמדינה שלי. -‬

1106
01:09:37,360 --> 01:09:39,120
‫אימא שלי סימסה לי ואמרה,‬

1107
01:09:39,120 --> 01:09:41,440
‫"תודיע לי שחזרת הביתה בשלום?"‬

1108
01:09:42,760 --> 01:09:45,240
‫קללות נגד פקיסטנים נזרקו באופן חופשי,‬

1109
01:09:45,240 --> 01:09:48,440
‫וזה קשה מאוד לאנשים שמעולם לא היו במצב כזה‬

1110
01:09:48,440 --> 01:09:49,840
‫להבין את זה.‬

1111
01:09:49,840 --> 01:09:51,920
‫צריך לא ליצור קשר עין עם אף אחד,‬

1112
01:09:51,920 --> 01:09:53,920
‫להימנע ממגע עם אנשים.‬

1113
01:09:53,920 --> 01:09:56,120
‫אני לא רוצה להיתקל במישהו בטעות,‬

1114
01:09:56,120 --> 01:09:58,400
‫שפשוט יסתובב ויחבוט בי בפנים.‬

1115
01:09:59,000 --> 01:10:01,040
‫בסוף המשחק, רציתי לצאת.‬

1116
01:10:01,040 --> 01:10:03,320
‫אבל אפשר היה לשמוע שירים גזעניים.‬

1117
01:10:03,840 --> 01:10:06,880
‫תוך כדי שהאוהדים יוצאים, הם מעירים הערות.‬

1118
01:10:06,880 --> 01:10:09,720
‫"השחור הזה. הכ**י ההוא".‬

1119
01:10:09,720 --> 01:10:11,760
‫אני מכסה את הראש בברדס והולך משם.‬

1120
01:10:12,280 --> 01:10:13,200
‫הביתה.‬

1121
01:10:18,080 --> 01:10:20,000
‫- זין על סאנצ'ו -‬

1122
01:10:20,000 --> 01:10:21,760
‫אתמול בלילה, אחרי המשחק,‬

1123
01:10:21,760 --> 01:10:24,480
‫ציור הקיר הזה של מרקוס רשפורד הושחת.‬

1124
01:10:24,480 --> 01:10:28,840
‫הכדורגל שוב במרכז של עניין חברתי רחב יותר.‬

1125
01:10:28,840 --> 01:10:30,680
‫- זבל מחורבן -‬

1126
01:10:30,680 --> 01:10:34,400
‫מרקוס רשפורד שינה מדיניות ממשלתית‬

1127
01:10:34,400 --> 01:10:38,000
‫לטובת טיפול בילדים מרקע עני,‬

1128
01:10:38,680 --> 01:10:43,200
‫וציור קיר שתמך בו הושחת.‬

1129
01:10:44,040 --> 01:10:46,840
‫זה מסוג הדברים שגורם לך להתחיל לפקפק‬

1130
01:10:46,840 --> 01:10:48,000
‫במדינה שבה אתה חי.‬

1131
01:10:48,520 --> 01:10:50,440
‫זה פשוט מזעזע.‬

1132
01:10:50,440 --> 01:10:52,080
‫פשוט מזעזע.‬

1133
01:10:52,640 --> 01:10:55,320
‫ואו. מה שהוא עשה למען הקהילה גם.‬

1134
01:10:55,320 --> 01:10:58,280
‫ידענו שזה יקרה היום. זה פשוט נורא.‬

1135
01:10:58,280 --> 01:11:00,160
‫מרקוס רשפורד ניסה בכל כוחו‬

1136
01:11:00,160 --> 01:11:03,240
‫לעזור לאנגליה לזכות בגביע ולהסב לנו אושר.‬

1137
01:11:03,240 --> 01:11:07,160
‫ופתאום הוא נבל שחוטף איומים.‬

1138
01:11:07,720 --> 01:11:08,760
‫זה מקומם.‬

1139
01:11:10,040 --> 01:11:14,480
‫מה שאני מרגיש עכשיו‬
‫חורג הרבה מעבר לכדורגל.‬

1140
01:11:15,240 --> 01:11:19,800
‫זה קשור לגזענות טהורה‬
‫שאי אפשר להתעלם ממנה.‬

1141
01:11:21,040 --> 01:11:21,960
‫לא צריך את זה.‬

1142
01:11:21,960 --> 01:11:27,000
‫כאילו, צבע העור של מישהו לא ישנה‬
‫אם הוא יכבוש פנדל או לא.‬

1143
01:11:27,000 --> 01:11:30,120
‫כאילו, "מה אתם מקבלים מזה?‬

1144
01:11:30,120 --> 01:11:33,120
‫"קדימה, אחי, תתאפס על עצמך. תתבגר קצת."‬

1145
01:11:34,080 --> 01:11:35,120
‫הייתי בהלם‬

1146
01:11:35,680 --> 01:11:40,200
‫שכל כך הרבה אנשים היו גזענים כל כך בגלוי.‬

1147
01:11:41,280 --> 01:11:46,400
‫אתם יודעים, אני עובדת בברנט.‬
‫אני חיה בקהילה רב-גזעית,‬

1148
01:11:47,280 --> 01:11:51,680
‫ופשוט לא חשבתי שזה יקרה.‬

1149
01:11:51,680 --> 01:11:55,760
‫אז זה מראה שאפשר לחיות במעין בועה.‬

1150
01:11:55,760 --> 01:11:58,320
‫האנשים האלה חיים בינינו.‬

1151
01:11:58,320 --> 01:12:02,040
‫נשמע מוזר להגיד את זה.‬
‫אבל הם כן, והם שוחקים את החברה שלנו,‬

1152
01:12:02,040 --> 01:12:05,640
‫ופוגעים באנשים כל יום.‬

1153
01:12:05,640 --> 01:12:08,400
‫והשאלה הייתה, מבחינתי,‬

1154
01:12:08,400 --> 01:12:12,120
‫"מה נעשה לגבי זה עכשיו?"‬

1155
01:12:13,480 --> 01:12:15,240
‫אני מקווה שהשחקנים ראו‬

1156
01:12:15,240 --> 01:12:17,840
‫שהייתה תמיכה עצומה ומדהימה בהם.‬

1157
01:12:17,840 --> 01:12:19,880
‫- חלאות גזעניות הם בושה לאנגליה -‬

1158
01:12:19,880 --> 01:12:21,320
‫- אתם אוהדים בכלל? -‬

1159
01:12:21,320 --> 01:12:22,680
‫- הריעו להישגיהם. -‬

1160
01:12:22,680 --> 01:12:23,920
‫- מדהימים לגמרי -‬

1161
01:12:23,920 --> 01:12:25,240
‫- הם היו פנטסטיים. -‬

1162
01:12:25,240 --> 01:12:26,160
‫- אנחנו גאים -‬

1163
01:12:26,160 --> 01:12:27,800
‫- האוהדים האמיתיים איתכם -‬

1164
01:12:27,800 --> 01:12:28,720
‫- תרימו ראש -‬

1165
01:12:28,720 --> 01:12:30,880
‫הגרפיקה הזו ששותפה בכל מקום‬

1166
01:12:30,880 --> 01:12:34,880
‫עם הכתרים על שלושת השחקנים שהחמיצו פנדל‬

1167
01:12:34,880 --> 01:12:36,400
‫ושהם מלכים.‬

1168
01:12:40,400 --> 01:12:42,120
‫- גיבור -‬

1169
01:12:42,120 --> 01:12:43,680
‫- נערץ‬
‫מודל לחיקוי -‬

1170
01:12:44,760 --> 01:12:47,320
‫אני חושב שצריך רק להסתכל על הדרך‬

1171
01:12:47,320 --> 01:12:51,880
‫בה אנשים התגייסו‬
‫למען רשפורד, סאנצ'ו וסאקה.‬

1172
01:12:52,600 --> 01:12:57,960
‫לדעתי, הם מראים תחושת קהילתיות גדולה יותר‬
‫ואחדות ומטרה במדינה הזאת.‬

1173
01:12:58,600 --> 01:13:00,480
‫התגובה נתנה לי תקווה. כמובן.‬

1174
01:13:00,480 --> 01:13:01,520
‫- הקץ לגזענות! -‬

1175
01:13:01,520 --> 01:13:04,640
‫אנשים באו להראות את אהבתם ואת תמיכתם‬

1176
01:13:04,640 --> 01:13:07,440
‫ובאמת להראות לבחורים,‬

1177
01:13:07,440 --> 01:13:09,720
‫שאולי הרגישו שכולם שונאים אותם,‬

1178
01:13:09,720 --> 01:13:11,320
‫שאין בזה אמת כלל.‬

1179
01:13:14,520 --> 01:13:15,480
‫מבזק חדשות הערב.‬

1180
01:13:15,480 --> 01:13:18,880
‫בעשר הדקות האחרונות, מרקוס רשפורד התבטא‬

1181
01:13:18,880 --> 01:13:21,360
‫לאחר ההפסד בפנדלים לאיטליה אמש.‬

1182
01:13:21,360 --> 01:13:25,040
‫הוא פרסם, "אני יכול‬
‫לקבל ביקורת על הביצועים שלי כל היום,‬

1183
01:13:25,040 --> 01:13:29,000
‫"אבל לעולם לא אתנצל על מי שאני‬
‫ועל המקום שממנו באתי.‬

1184
01:13:29,000 --> 01:13:32,160
‫"ההודעות שקיבלתי היום היו חיוביות להדהים,‬

1185
01:13:32,160 --> 01:13:35,480
‫"והייתי על סף דמעות כשראיתי את התגובה."‬

1186
01:13:38,560 --> 01:13:39,840
{\an8}‫- האהבה תמיד מנצחת -‬

1187
01:13:39,840 --> 01:13:43,560
{\an8}‫אולי זה ריפא את הפצע באותו רגע,‬

1188
01:13:44,080 --> 01:13:45,800
‫אבל זה לא...‬

1189
01:13:47,400 --> 01:13:50,000
‫זה לא הרווה את צימאוני.‬

1190
01:13:51,760 --> 01:13:53,880
‫אני יותר מדי מנוסה‬

1191
01:13:53,880 --> 01:13:57,800
‫להאמין שזכייה באליפות אירופה‬

1192
01:13:57,800 --> 01:14:00,560
‫תהיה שיקוי הקסם‬
‫שיפתור את התחלואות של החברה.‬

1193
01:14:01,480 --> 01:14:03,200
‫זה סיפק לנו רגע.‬

1194
01:14:03,720 --> 01:14:07,400
‫זה סיפק לנו פרק זמן שבו יכולנו להתאחד.‬

1195
01:14:07,920 --> 01:14:11,600
‫אבל במונחים של פתרון הבעיות,‬
‫זה לא היה יכול לעשות את זה.‬

1196
01:14:11,600 --> 01:14:14,640
‫אז מה זה אומר עלינו כמדינה?‬

1197
01:14:14,640 --> 01:14:16,800
‫זה אומר שיש לנו עבודה לעשות‬

1198
01:14:17,960 --> 01:14:19,120
‫כדי לטפל בזה.‬

1199
01:14:27,280 --> 01:14:30,600
‫אני לעולם לא רוצה לחוות שוב‬
‫את מה שעברתי ביום ההוא.‬

1200
01:14:30,600 --> 01:14:33,600
‫אני אהיה כן.‬
‫עדיין לא התגברתי לגמרי כי זה כאב.‬

1201
01:14:35,080 --> 01:14:36,840
‫זה ממש כאב.‬

1202
01:14:38,120 --> 01:14:40,400
‫ראינו דברים שמעולם לא ראינו.‬

1203
01:14:42,640 --> 01:14:44,640
‫למחרת, אתה חושב,‬

1204
01:14:45,840 --> 01:14:47,240
‫"איך אף אחד לא מת?"‬

1205
01:14:48,400 --> 01:14:52,120
‫היה מזל גדול שלא היו הרוגים,‬

1206
01:14:52,120 --> 01:14:53,360
‫לדעתי.‬

1207
01:14:54,160 --> 01:14:56,440
‫זה היה חסר תקדים לגמרי. זה היה מגעיל.‬

1208
01:14:56,960 --> 01:14:59,440
‫האצטדיון התמודד עם זה בצורה מדהימה,‬

1209
01:14:59,440 --> 01:15:02,120
‫בנסיבות קשות ביותר.‬

1210
01:15:03,080 --> 01:15:06,520
‫כמה אוהדים צולמו‬
‫פורצים את המחסומים מחוץ לאצטדיון‬

1211
01:15:06,520 --> 01:15:09,600
‫ורצים במדרגות לכיוון האצטדיון הלאומי.‬

1212
01:15:10,160 --> 01:15:13,800
‫כשהתעוררתי למחרת בבוקר‬
‫וראיתי חדשות הספורט,‬

1213
01:15:13,800 --> 01:15:15,160
‫נשבע שאני לא משקר,‬

1214
01:15:15,800 --> 01:15:17,840
‫הסרטון הראשון שאני רואה‬

1215
01:15:17,840 --> 01:15:21,560
‫זה הסרטון של האוהדים שהייתי איתם,‬

1216
01:15:21,560 --> 01:15:24,600
‫ומדברים שם שהולכים להעמיד לדין אנשים,‬

1217
01:15:24,600 --> 01:15:26,320
‫שבודקים את מצלמות האבטחה,‬

1218
01:15:26,320 --> 01:15:29,040
‫והלב שלי ירד לתחתונים.‬

1219
01:15:29,040 --> 01:15:30,840
‫אני חושב, "מה עשיתי כאן?"‬

1220
01:15:31,600 --> 01:15:32,560
‫אתה מתבייש בזה?‬

1221
01:15:35,320 --> 01:15:36,920
‫אני לא מתבייש במה שעשיתי.‬

1222
01:15:37,600 --> 01:15:41,560
‫ב-2020, כולנו היינו כלואים בבתים שלנו,‬

1223
01:15:41,560 --> 01:15:42,880
‫לא יכולנו להסתובב,‬

1224
01:15:42,880 --> 01:15:45,800
‫יכולנו לצאת רק כדי לעשות קצת כושר.‬

1225
01:15:46,320 --> 01:15:48,640
‫ובכל הזמן שעשינו את זה,‬

1226
01:15:48,640 --> 01:15:50,960
‫המנהיגים של המדינה שלנו חגגו.‬

1227
01:15:51,600 --> 01:15:54,760
‫איך אני יכול להרגיש שעשיתי משהו לא בסדר?‬

1228
01:15:57,360 --> 01:16:00,920
‫לחזות באנגליה זוכה בגביע ראשון מאז 1966,‬

1229
01:16:01,520 --> 01:16:04,600
‫לא הייתי מפספס את זה... בשביל אף אחד.‬

1230
01:16:13,160 --> 01:16:16,520
‫אני עדיין חושב שאנגליה והאנגלים‬

1231
01:16:16,520 --> 01:16:18,280
‫נחמדים מאוד, בעלי ראש פתוח,‬

1232
01:16:18,280 --> 01:16:20,840
‫סובלניים מאוד לאנשים ולתרבויות אחרות.‬

1233
01:16:21,800 --> 01:16:24,320
‫אבל ביום האחד ההוא,‬

1234
01:16:24,320 --> 01:16:26,600
‫אנגליה כמעט הפכה לאויבת,‬

1235
01:16:26,600 --> 01:16:30,120
‫גם בגלל האופן‬
‫שהאוהדים התייחסו אלינו באותו יום.‬

1236
01:16:31,720 --> 01:16:34,640
‫ולעתים קרובות אני חושב שהם עשו לי טובה.‬

1237
01:16:35,880 --> 01:16:40,440
‫מיה, כשהיא מדברת על משהו שקשור לאיטליה,‬

1238
01:16:40,440 --> 01:16:42,880
‫היא אומרת, "אבל, אבא, אנחנו האיטלקים...‬

1239
01:16:42,880 --> 01:16:44,440
‫"אבל אנחנו האיטלקים..."‬

1240
01:16:47,480 --> 01:16:52,040
‫כשאני אומר שזה יותר מכדורגל...‬
‫עבורי, זה היה יותר מכדורגל.‬

1241
01:16:54,120 --> 01:16:57,600
‫וזו מיה! זו הפתעה. אז מה...‬

1242
01:16:58,280 --> 01:17:01,400
‫מה הבאת? הדגל שלנו מאותו יום.‬

1243
01:17:02,960 --> 01:17:05,200
‫- ומבלי, יולי 21'‬
‫הכדורגל חוזר לרומא! -‬

1244
01:17:05,200 --> 01:17:06,280
‫- קדימה, איטליה -‬

1245
01:17:06,280 --> 01:17:07,480
‫הוא חוזר לרומא.‬

1246
01:17:11,560 --> 01:17:13,640
‫כששלחו לי סרטון שלי על האוטובוס,‬

1247
01:17:13,640 --> 01:17:15,400
‫פרסמתי אותו בפייסבוק.‬

1248
01:17:15,920 --> 01:17:19,240
‫ואני חושב שאז אבא שלי סיפר לי‬
‫שבגמר יורו 1996,‬

1249
01:17:19,240 --> 01:17:23,120
‫הוא עלה לגג של הפאב המקומי בסטנפורד.‬

1250
01:17:25,040 --> 01:17:27,080
‫אז לטפס ולעלות על דברים,‬

1251
01:17:27,080 --> 01:17:29,360
‫זה בדם. אני חושב שאני דומה לו.‬

1252
01:17:32,480 --> 01:17:36,720
‫אני מרגיש די טוב לגבי אותו יום.‬
‫אני אראה לילדיי תמונות שלי על האוטובוס.‬

1253
01:17:37,400 --> 01:17:38,760
‫ולילדים שלהם, כנראה.‬

1254
01:17:39,280 --> 01:17:41,240
‫לא הייתי משנה שום דבר מאותו יום.‬

1255
01:17:41,240 --> 01:17:43,560
‫חוץ מההפסד, כמובן.‬

1256
01:17:46,400 --> 01:17:47,760
‫הנה אנחנו מתחילים שוב.‬

1257
01:17:47,760 --> 01:17:51,320
‫אנגליה פותחת את הקמפיין ליורו 2024.‬

1258
01:17:51,320 --> 01:17:55,360
‫האם הם יטפסו מקום אחד‬
‫ויהפכו לאלופים סוף סוף?‬

1259
01:17:55,360 --> 01:17:57,840
‫בשלב מסוים, אלך לראות שוב את אנגליה,‬

1260
01:17:57,840 --> 01:18:01,000
‫כי הנבחרת והמאמן‬

1261
01:18:01,000 --> 01:18:03,520
‫והבחורים ששיחקו לא עשו לי כלום.‬

1262
01:18:04,200 --> 01:18:06,240
‫הכדור מגיע למרקוס רשפורד.‬

1263
01:18:07,160 --> 01:18:08,400
‫רשפורד לאנגליה!‬

1264
01:18:10,640 --> 01:18:13,440
‫אם אנגליה תארח טורניר גדול ונגיע לגמר‬

1265
01:18:13,440 --> 01:18:14,960
‫וזה יהיה בוומבלי,‬

1266
01:18:14,960 --> 01:18:18,120
‫בוודאות אבזבז את כל חסכונותיי‬
‫כדי להשיג כרטיס.‬

1267
01:18:18,120 --> 01:18:20,240
‫כי זו אנגליה. בטורניר חשוב.‬

1268
01:18:20,240 --> 01:18:22,080
‫תמיד אאמין שאנגליה תנצח.‬

1269
01:18:23,760 --> 01:18:24,640
‫סאקה.‬

1270
01:18:26,000 --> 01:18:27,640
‫שלושער לסאקה!‬

1271
01:18:29,800 --> 01:18:32,440
‫כדור המשחק שייך לבוקאיו סאקה.‬

1272
01:18:34,800 --> 01:18:36,760
‫כשהוא רק בן 21,‬

1273
01:18:36,760 --> 01:18:40,640
‫בוקאיו סאקה כובש שלושער ראשון בקריירה,‬

1274
01:18:40,640 --> 01:18:42,400
‫והוא כובש אותו במדי אנגליה.‬

1275
01:18:49,960 --> 01:18:53,320
‫ביום בו נערך גמר יורו 2020,‬
‫19 שוטרים נפצעו‬

1276
01:18:53,320 --> 01:18:56,920
‫ו-86 אנשים נעצרו בלונדון‬
‫בגין הפרעה הקשורה למשחק.‬

1277
01:18:56,920 --> 01:19:00,160
‫דוח עצמאי‬
‫שיבח את אומץ לבם של הסדרנים והשוטרים‬

1278
01:19:00,160 --> 01:19:03,360
‫וכן של אנשי צוות ממועצת ברנט,‬
‫ומבלי וההתאחדות לכדורגל,‬

1279
01:19:03,360 --> 01:19:05,200
‫אל מול אלימות יוצאת דופן.‬

1280
01:19:05,720 --> 01:19:09,760
{\an8}‫ב-2022, נבחרת הנשים של אנגליה‬
‫ניצחה בגמר היורו בוומבלי,‬

1281
01:19:09,760 --> 01:19:13,280
{\an8}‫והשיגה למדינה גביע ראשון חשוב מאז 1966.‬

1282
01:20:44,720 --> 01:20:49,720
‫תרגום כתוביות: ניתאי גת‬