1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:08,842 --> 00:00:13,555
‫שום דבר לא יהיה אותו הדבר אחרי הלילה.‬

4
00:00:14,139 --> 00:00:15,140
‫שום דבר!‬

5
00:00:16,975 --> 00:00:20,311
‫חלק מהאמנים, חלק מהאנשים, חלק מהאישיויות…‬

6
00:00:20,395 --> 00:00:23,481
‫הלילה יהיה אחד הלילות הכי מטורפים אי פעם,‬

7
00:00:23,565 --> 00:00:26,985
‫ואני שמח שיש לי מושב טוב,‬
‫כי אני לא רוצה לפספס כלום.‬

8
00:00:30,655 --> 00:00:32,782
‫התזמון שלך מושלם.‬

9
00:00:32,866 --> 00:00:34,743
‫היי.‬
‫-ברוס, ליונל. הכול טוב?‬

10
00:00:34,826 --> 00:00:36,161
‫הכול טוב. כן.‬

11
00:00:36,244 --> 00:00:38,455
‫ברוס. גם סמוקי כאן.‬

12
00:00:38,538 --> 00:00:39,873
‫שנה חדשה טובה, מותק.‬

13
00:00:39,956 --> 00:00:40,790
‫סטיב!‬

14
00:00:42,667 --> 00:00:46,546
‫האמנים הגדולים ביותר של דור התאחדו‬

15
00:00:47,881 --> 00:00:49,340
‫עם כל האגו שלנו,‬

16
00:00:50,216 --> 00:00:52,010
‫עם כל הכישרון שלנו,‬

17
00:00:52,510 --> 00:00:54,345
‫כדי להציל חיי אנשים.‬

18
00:00:54,429 --> 00:00:56,097
‫אני בטח בחלום.‬

19
00:00:56,181 --> 00:00:57,515
‫טוב, חבר'ה.‬

20
00:00:57,599 --> 00:00:58,558
‫שלום.‬

21
00:00:59,476 --> 00:01:01,186
‫אבל היה לנו רק לילה אחד.‬

22
00:01:01,728 --> 00:01:03,605
‫הם לא יחזרו מחר.‬

23
00:01:04,606 --> 00:01:06,232
‫זה מה שנעשה.‬

24
00:01:06,316 --> 00:01:07,609
‫היה עמוס ותוסס,‬

25
00:01:07,692 --> 00:01:10,779
‫ואנשים לא ידעו מה אנחנו הולכים לעשות.‬

26
00:01:10,862 --> 00:01:14,824
‫אתה מתרגש, ולו רק מכך שהערב יוצא דופן.‬

27
00:01:17,535 --> 00:01:19,788
‫לא היה דבר יותר כאוטי‬

28
00:01:19,871 --> 00:01:26,461
‫מאשר לנסות לאחד‬
‫את כדור האנרגיה היצירתי הזה.‬

29
00:01:27,420 --> 00:01:30,715
‫זו הייתה היסטוריה שקורית ברגע זה.‬

30
00:01:30,799 --> 00:01:31,883
‫אחת, שתיים.‬

31
00:01:33,676 --> 00:01:34,677
‫בואו נקליט את זה.‬

32
00:01:42,811 --> 00:01:43,853
‫בסדר, קדימה!‬

33
00:01:51,903 --> 00:01:53,154
‫אגדות מוזיקת רוק.‬

34
00:01:59,869 --> 00:02:01,788
‫כוכבי העל הדגולים ביותר.‬

35
00:02:04,874 --> 00:02:06,251
‫אתם מוכנים לקראתי?‬

36
00:02:12,882 --> 00:02:15,218
‫הנה זמר צעיר ומיוחד.‬

37
00:02:29,232 --> 00:02:32,193
‫כוכבי העל המרגשים ביותר‬
‫בעולם המוזיקה היום.‬

38
00:02:32,277 --> 00:02:35,864
‫- הלילה הגדול של הפופ -‬

39
00:02:46,332 --> 00:02:47,375
‫אני מגיע.‬

40
00:02:49,460 --> 00:02:50,545
‫מגיע בהתלהבות.‬

41
00:02:52,422 --> 00:02:53,631
‫- ליונל ריצ'י -‬

42
00:02:53,715 --> 00:02:54,632
‫בסדר.‬

43
00:02:55,425 --> 00:02:57,135
‫בואו נתחיל במסיבה.‬

44
00:03:02,724 --> 00:03:05,768
‫אנסה להחזיר אתכם הכי רחוק שאני זוכר.‬

45
00:03:07,979 --> 00:03:11,482
‫בתחילת שנות ה-80 עזבתי את ה"קומודורס".‬

46
00:03:12,442 --> 00:03:14,903
‫קן קרייגן, המנהל החדש שלי,‬

47
00:03:15,612 --> 00:03:19,741
‫הוא אמר, "טוב, קודם כול,‬
‫השירים שלך יותר מפורסמים ממך,‬

48
00:03:19,824 --> 00:03:23,953
‫"אז נדביק את הפרצוף שלך‬
‫ליד כל השירים הנפלאים האלה."‬

49
00:03:24,037 --> 00:03:25,413
‫מר ליונל ריצ'י.‬

50
00:03:27,248 --> 00:03:30,418
‫אלבום הסולו שלי וכל מיני דברים התרחשו,‬

51
00:03:30,919 --> 00:03:33,171
‫אז הקריירה התחילה להמריא.‬

52
00:03:34,589 --> 00:03:39,719
‫אני טיפוס של לילה,‬
‫אז הכול בחיים קרה אחרי אחת בלילה.‬

53
00:03:40,929 --> 00:03:44,432
‫ואז לילה אחד, קיבלתי שיחה מקן‬

54
00:03:45,099 --> 00:03:47,644
‫ששינתה הכול.‬

55
00:03:51,064 --> 00:03:53,149
‫- 23 בדצמבר, 1984 -‬

56
00:03:56,444 --> 00:03:59,364
‫קן קרייגן ניהל חברה לניהול כישרונות.‬

57
00:04:01,699 --> 00:04:04,786
‫היה לו מוניטין מדהים.‬

58
00:04:04,869 --> 00:04:06,162
‫קן קרייגן!‬

59
00:04:07,247 --> 00:04:08,957
‫קן היה כוכב-על.‬

60
00:04:09,040 --> 00:04:11,167
‫הוא היה כוכב-על כמו האמן עצמו,‬

61
00:04:11,251 --> 00:04:13,753
‫אבל הוא היה כוכב-על‬
‫בתחום העסקי של המוזיקה.‬

62
00:04:14,545 --> 00:04:16,798
‫בוקר אחד הייתה פגישה לא מתוכננת.‬

63
00:04:16,881 --> 00:04:20,885
‫נכנסנו פנימה, והארי בלפונטה קיבל את פנינו.‬

64
00:04:21,469 --> 00:04:23,304
‫זה עוצר אותך במקום.‬

65
00:04:23,388 --> 00:04:26,516
‫אתה מסתכל על בני מלוכה הוליוודיים.‬

66
00:04:26,599 --> 00:04:28,434
‫הוא אגדי.‬

67
00:04:28,518 --> 00:04:31,396
‫פשוט ידעתי שמשהו גדול עומד לקרות.‬

68
00:04:32,814 --> 00:04:36,234
‫- הארי בלפונטה -‬

69
00:04:43,950 --> 00:04:45,118
‫- אזרחות מדרגה ראשונה! -‬

70
00:04:47,287 --> 00:04:50,206
‫הארי בלפונטה היה דמות פוליטית מכובדת.‬

71
00:04:50,290 --> 00:04:53,835
‫הוא התקדם הלאה ממעמד של שחקן וזמר פעיל.‬

72
00:04:53,918 --> 00:04:55,461
‫הוא עדיין עשה את כל זה,‬

73
00:04:55,545 --> 00:04:59,507
‫אבל לרוב ראינו בו דמות איקונית,‬

74
00:04:59,590 --> 00:05:01,718
‫והייתה לו השפעה חברתית משמעותית.‬

75
00:05:01,801 --> 00:05:07,140
‫אנחנו מאמינים‬
‫שלאמנים יש תפקיד חשוב בכל חברה,‬

76
00:05:07,223 --> 00:05:11,227
‫כי האמנים הם אלה‬
‫שחושפים את החברה בפני עצמה.‬

77
00:05:13,688 --> 00:05:16,524
‫בדיוק כפי שהיה צריך להעצים‬
‫את נושא זכויות האזרח,‬

78
00:05:16,607 --> 00:05:20,361
‫הארי בלפונטה הרגיש שאת בעיות העוני בעולם,‬

79
00:05:20,445 --> 00:05:23,323
‫בוודאי באפריקה, צריך לספר.‬

80
00:05:23,406 --> 00:05:25,491
‫כבר זמן מה שאנחנו שומעים דיווחים‬

81
00:05:25,575 --> 00:05:28,786
‫על רעב נוסף באפריקה, הפעם באתיופיה.‬

82
00:05:29,287 --> 00:05:31,664
‫אבל עם כל מה שקורה במקביל בימים אלה,‬

83
00:05:31,748 --> 00:05:34,542
‫לעיתים קרובות כל כך‬
‫לדיווחים האלה אין השפעה רבה.‬

84
00:05:35,251 --> 00:05:37,253
‫אנשים שגוועים ברעב באפריקה‬

85
00:05:37,337 --> 00:05:40,423
‫היו רחוקים מאיתנו עד כמה שרק ניתן.‬

86
00:05:40,506 --> 00:05:45,720
‫זה היה רק משהו שראינו‬
‫בפרסומות או בסרטים תיעודיים.‬

87
00:05:47,263 --> 00:05:50,683
‫האימא הזאת והתינוק שהיא ילדה לפני חודשיים‬

88
00:05:50,767 --> 00:05:52,477
‫עטופים יחד במותם.‬

89
00:05:54,270 --> 00:05:56,522
‫ילד רעב מת בשקט.‬

90
00:05:57,065 --> 00:05:59,359
‫באפריקה, הם מתים באלפים.‬

91
00:06:00,026 --> 00:06:04,155
‫איך מביטים בכל הכוח המכריע הזה‬

92
00:06:04,238 --> 00:06:06,115
‫של צורך ושל רעב?‬

93
00:06:06,699 --> 00:06:08,284
‫חייבים לעשות משהו.‬

94
00:06:11,996 --> 00:06:14,082
‫הארי בלפונטה אמר, "נעשה הופעה",‬

95
00:06:14,165 --> 00:06:17,001
‫ובוב גלדוף כבר עשה את הסינגל של "בנד אייד"‬

96
00:06:17,085 --> 00:06:19,003
‫בערך חודש לפני כן.‬

97
00:06:25,426 --> 00:06:28,930
‫אמרתי, "הארי, בוא ניקח את הרעיון‬
‫שבוב כבר נתן לנו,‬

98
00:06:29,013 --> 00:06:31,516
‫"אבל נארגן שהכוכבים הגדולים ביותר‬
‫באמריקה יעשו את זה."‬

99
00:06:32,558 --> 00:06:35,561
‫קרייגן אמר, "בדיוק דיברתי בטלפון‬
‫עם הארי בלפונטה,‬

100
00:06:35,645 --> 00:06:39,023
‫"ובעיקרון מה שהוא אמר היה,‬
‫'אני צריך אותך'."‬

101
00:06:39,107 --> 00:06:40,233
‫- להאכיל את העולם -‬

102
00:06:40,316 --> 00:06:42,735
‫הארי אמר, "יש לנו לבנים שמצילים שחורים.‬

103
00:06:42,819 --> 00:06:44,987
‫"אין לנו שחורים שמצילים שחורים.‬

104
00:06:45,696 --> 00:06:46,823
‫"זאת בעיה.‬

105
00:06:47,407 --> 00:06:50,243
‫"אנחנו צריכים להציל את אנשינו שלנו מרעב."‬

106
00:06:51,244 --> 00:06:54,664
‫הוא ניסה לגרום לנו, הקבוצה הצעירה יותר,‬

107
00:06:54,747 --> 00:06:57,250
‫להיות מעורבים במה שקורה באפריקה.‬

108
00:06:57,959 --> 00:06:59,627
‫אמרתי, "כמובן".‬

109
00:07:00,420 --> 00:07:02,588
‫זה לא שלא היה לי מספיק מה לעשות.‬

110
00:07:02,672 --> 00:07:05,842
‫עמדתי להנחות את "פרסי המוזיקה האמריקאית".‬

111
00:07:05,925 --> 00:07:08,219
‫בדיוק הזמינו אותי לעשות את זה.‬

112
00:07:08,719 --> 00:07:11,264
‫עמדתי לצאת לסיבוב הופעות היחיד הגדול שלי.‬

113
00:07:11,764 --> 00:07:15,268
‫הדבר היחיד שידעתי בוודאות‬
‫הוא שרציתי שקווינסי יהיה מעורב‬

114
00:07:15,351 --> 00:07:19,021
‫כי הוא המארגן הראשי.‬

115
00:07:21,023 --> 00:07:22,483
‫הוא אמן במה מצליח,‬

116
00:07:22,567 --> 00:07:25,194
‫אבל הוא מוכר יותר כמפיק וכמלחין‬

117
00:07:25,278 --> 00:07:29,031
‫שעבד עם כולם,‬
‫החל בלואי ארמסטרונג ופרנק סינטרה,‬

118
00:07:29,115 --> 00:07:30,825
‫דרך ליטל ריצ'רד ופול סיימון,‬

119
00:07:30,908 --> 00:07:32,618
‫וכלה בדיאנה רוס ומייקל ג'קסון,‬

120
00:07:32,702 --> 00:07:34,412
‫מר קווינסי ג'ונס.‬

121
00:07:36,706 --> 00:07:37,832
‫באותה תקופה,‬

122
00:07:37,915 --> 00:07:41,043
‫לא יכולת להיות מפיק ולהיות לוהט יותר.‬

123
00:07:41,127 --> 00:07:45,006
‫כל מוזיקאי בעולם חלק לו כבוד.‬

124
00:07:50,011 --> 00:07:52,680
‫זה היה משהו שחשבתי עליו הרבה בעבר,‬

125
00:07:52,763 --> 00:07:55,892
‫וליונל התקשר ואמר, "קדימה".‬

126
00:07:56,642 --> 00:07:59,562
‫באמת הרגשת את הצורך בזה יותר מבכל עת,‬

127
00:07:59,645 --> 00:08:02,273
‫כי אז אנשים בעולם הכי נזקקו זה לזה.‬

128
00:08:02,356 --> 00:08:03,357
‫זה התחיל משם,‬

129
00:08:03,441 --> 00:08:07,820
‫והמשכנו למשפט הברור,‬
‫"מי יעשה את הדבר הזה?"‬

130
00:08:09,489 --> 00:08:12,742
‫ליונל ואני נכנסנו ללימוזינה שלו,‬
‫שבמקרה היה בה טלפון.‬

131
00:08:12,825 --> 00:08:15,661
‫אמרתי, "בוא נסדר‬
‫שאתה וסטיבי וונדר תכתבו שיר."‬

132
00:08:15,745 --> 00:08:18,206
‫התקשרנו לסטיבי. לא השגנו את סטיבי.‬

133
00:08:20,166 --> 00:08:23,252
‫ליונל המשיך לנסות לתפוס את סטיבי כל הלילה.‬

134
00:08:23,336 --> 00:08:25,880
‫כולם רצו את סטיבי וונדר. מי לא היה רוצה?‬

135
00:08:26,797 --> 00:08:32,011
‫כבר היה לו מעמד מלא רגש, אפי ואגדי.‬

136
00:08:33,137 --> 00:08:35,598
‫ובנוסף, כולם היו קרובים לסטיבי.‬

137
00:08:35,681 --> 00:08:38,017
‫אבל כשסטיבי אומר לך, "אני אחזור אליך",‬

138
00:08:38,100 --> 00:08:42,021
‫אתה פשוט מחכה שהוא יתקשר אליך‬
‫לפי איזה לוח זמנים שיהיה.‬

139
00:08:42,813 --> 00:08:45,566
‫ואחרי זה דיברתי עם קווינסי בטלפון.‬

140
00:08:45,650 --> 00:08:47,985
‫הוא אמר, "אני איפגש עם מייקל מחר.‬

141
00:08:48,069 --> 00:08:50,363
‫"אספר לו את הרעיון, אראה מה הוא חושב".‬

142
00:08:52,823 --> 00:08:57,203
‫האיש שהתקליט שלו "מותחן"‬
‫הפך לאלבום הנמכר ביותר אי פעם,‬

143
00:08:57,286 --> 00:09:01,207
‫שזכה ליותר מועמדויות לגראמי השנה‬
‫מכל אחד אחר בהיסטוריה.‬

144
00:09:01,290 --> 00:09:03,167
‫מייקל ג'קסון הוא האיש של שנות ה-80.‬

145
00:09:03,251 --> 00:09:06,629
‫גבירותיי ורבותיי, מייקל ג'קסון.‬

146
00:09:08,548 --> 00:09:12,176
‫מייקל ואני מכירים עוד מתקופת האבן.‬

147
00:09:13,094 --> 00:09:14,637
‫צמחנו במוטאון,‬

148
00:09:14,720 --> 00:09:17,974
‫וכסולן ה"קומודורס" והסולן של הג'קסונים,‬

149
00:09:18,057 --> 00:09:19,350
‫התחברנו מיד.‬

150
00:09:20,434 --> 00:09:22,228
‫אני עובד על משהו.‬

151
00:09:22,311 --> 00:09:24,730
‫הסתתרת. זה מה שעשית. אני יודע.‬

152
00:09:25,565 --> 00:09:29,485
‫כשהוא למד לנהוג לראשונה,‬
‫המקום הראשון שהוא נהג אליו היה הבית שלי.‬

153
00:09:29,986 --> 00:09:34,156
‫אבל הוא לא יכול היה לנהוג‬
‫בכביש המהיר כי הוא פחד מזה פחד מוות,‬

154
00:09:34,240 --> 00:09:38,619
‫אז הוא הכיר כל רחוב אחורי בעולם‬
‫כדי להגיע לבית שלי.‬

155
00:09:40,746 --> 00:09:43,082
‫אבל סטיבי לא התקשר אליי בחזרה,‬

156
00:09:43,165 --> 00:09:47,128
‫אז מייקל ואני‬
‫היינו צריכים להתחיל לכתוב בלי סטיבי.‬

157
00:09:47,211 --> 00:09:51,132
‫אמרתי למייקל,‬
‫"אני יכול לכתוב את השיר בעצמי.‬

158
00:09:51,215 --> 00:09:52,925
‫"אתה יכול לכתוב אותו בעצמך.‬

159
00:09:53,009 --> 00:09:55,428
‫"אבל אם נעשה את זה יחד עם קווינסי ג'ונס,‬

160
00:09:55,511 --> 00:09:57,346
‫"זה חייב להיות ענק."‬

161
00:10:01,976 --> 00:10:04,937
‫זו הפעם הראשונה שלי בבית ג'קסון.‬

162
00:10:05,021 --> 00:10:06,772
‫אז אתה מופיע בווגאס, נכון?‬

163
00:10:12,403 --> 00:10:15,573
‫קלטתי שמעולם לא כתבנו שום דבר יחד,‬

164
00:10:15,656 --> 00:10:17,867
‫ומעולם לא בילינו יחד.‬

165
00:10:18,451 --> 00:10:20,202
‫זה תלוי בך.‬
‫-איך שמתאים לך.‬

166
00:10:20,286 --> 00:10:21,495
‫יש ברירה.‬

167
00:10:21,996 --> 00:10:24,165
‫אלה סוני ושר. תקשיב לזה.‬

168
00:10:24,749 --> 00:10:28,461
‫אני קולט שהוא לא יודע לנגן,‬
‫אז הוא מזמזם כל כלי נגינה,‬

169
00:10:28,544 --> 00:10:29,879
‫קלטות על גבי קלטות של…‬

170
00:10:32,757 --> 00:10:36,844
‫סליחה? זאת אומרת, זה רק שכבות‬
‫על גבי שכבות שלו מזמזם.‬

171
00:10:36,927 --> 00:10:40,014
‫זה היה די מדהים.‬

172
00:10:43,017 --> 00:10:46,479
‫היינו צריכים לזהות מיד‬
‫איזה מין שיר אנחנו רוצים.‬

173
00:10:49,815 --> 00:10:52,818
‫אתה רוצה אחד כזה?‬
‫או שאתה רוצה המנון?‬

174
00:10:56,822 --> 00:10:58,699
‫לא. זה לא מה שחיפשנו.‬

175
00:11:05,748 --> 00:11:07,875
‫הנה זה. הנה התבנית שלך.‬

176
00:11:09,085 --> 00:11:12,046
‫וברגע שיש לך את זה, מה נשים על זה?‬

177
00:11:14,465 --> 00:11:18,427
‫עברנו על כמה שירים שחשבנו שהם סתמיים.‬

178
00:11:18,511 --> 00:11:20,471
‫השורה שלו הייתה, "איפה הניצוץ?"‬

179
00:11:21,055 --> 00:11:26,227
‫הוא קרא לי ליון-אל.‬
‫"ליון-אל, אני רוצה שתראה…"‬

180
00:11:26,310 --> 00:11:29,397
‫באבלס השימפנזה.‬
‫אני לא רוצה להחזיק את השימפנזה.‬

181
00:11:30,356 --> 00:11:33,901
‫בינתיים, מתנהל קרב שלם למטה.‬

182
00:11:35,820 --> 00:11:37,446
‫"שתוק."‬

183
00:11:38,489 --> 00:11:39,573
‫"שתוק!"‬

184
00:11:40,074 --> 00:11:42,201
‫"מה קורה במטבח, מייקל?"‬

185
00:11:42,284 --> 00:11:47,123
‫הוא אמר, "כן, ריקי המיינה רבה עם הכלב."‬

186
00:11:47,748 --> 00:11:50,084
‫הציפור מדברת, והכלב כועס על הציפור.‬

187
00:11:50,710 --> 00:11:52,920
‫בינתיים, מישהו מתקשר בטלפון.‬

188
00:11:53,003 --> 00:11:56,424
‫"ליונל, הם שולחים תסריט‬
‫לטקס פרסי המוזיקה האמריקאית."‬

189
00:11:56,507 --> 00:11:58,467
‫מייקל, כמובן, עובד על השירים שלו,‬

190
00:11:58,551 --> 00:12:01,387
‫ואנחנו לא מתייחסים לזה ברצינות,‬
‫כי נגיע לזה.‬

191
00:12:10,271 --> 00:12:13,149
‫יש דרכים להגדיל את הדבר הזה עוד ועוד‬

192
00:12:13,232 --> 00:12:15,651
‫במונחים של מה שהוא יכול לייצר, ו…‬

193
00:12:15,735 --> 00:12:18,487
‫לא היה לנו שיר ולא היה לנו תאריך,‬

194
00:12:18,571 --> 00:12:22,116
‫אבל מפני שהיו לנו‬
‫סטיבי, ליונל, מייקל וקווינסי,‬

195
00:12:22,199 --> 00:12:25,953
‫קן הבין שיש להם משהו פגז,‬
‫ושהם יכולים להתקשר לכל אחד.‬

196
00:12:26,036 --> 00:12:27,496
‫זה יהיה אדיר.‬

197
00:12:29,498 --> 00:12:31,625
‫בזמנו, לא הייתה לנו טכנולוגיה.‬

198
00:12:31,709 --> 00:12:33,377
‫לא היו לנו טלפונים ניידים.‬

199
00:12:33,461 --> 00:12:35,629
‫העניינים לא זזו מהר.‬

200
00:12:35,713 --> 00:12:38,966
‫למרבה המזל, הרולודקס של קן היה ענק.‬

201
00:12:39,049 --> 00:12:43,220
‫נהגתי לנסוע עם מזוודה ענקית‬
‫שהייתה מלאה רק ברולודקסים.‬

202
00:12:43,304 --> 00:12:46,682
‫אמרתי לבלפונטה, "לא צריך‬
‫להגביל את זה רק לאמנים השחורים."‬

203
00:12:46,766 --> 00:12:48,350
‫הוא אמר, "בטח. רעיון טוב."‬

204
00:12:48,434 --> 00:12:51,812
‫אמרתי, "אני מייצג את קני רוג'רס‬
‫שיעשה את זה בלי היסוס".‬

205
00:12:51,896 --> 00:12:54,440
‫קני רוג'רס היה אמן ממש חשוב,‬

206
00:12:54,523 --> 00:12:57,359
‫ושאלנו את האמנים האחרים שייצגנו אותם,‬

207
00:12:57,443 --> 00:13:00,070
‫כמו קים קארנס ולינדזי בקינגהאם,‬

208
00:13:00,738 --> 00:13:04,366
‫אבל לוח הזמנים של כל אמן‬
‫דורש חודשים של תכנון.‬

209
00:13:04,867 --> 00:13:06,869
‫הכול זה סיוט לוגיסטי.‬

210
00:13:07,578 --> 00:13:10,164
‫יום שני. זה טקס פרסי המוזיקה האמריקאית.‬

211
00:13:10,247 --> 00:13:14,043
‫שלוש שעות לוהטות‬
‫של מיטב הקאנטרי, הנשמה והרוקנרול.‬

212
00:13:14,126 --> 00:13:16,212
‫ליונל ריצ'י מנחה‬
‫את פרסי המוזיקה האמריקאית,‬

213
00:13:16,295 --> 00:13:18,214
‫בשידור חי, ביום שני ב-8, 7 זמן מרכזי.‬

214
00:13:18,297 --> 00:13:22,927
‫מכיוון שליונל עמד להנחות את פרסי המוזיקה‬
‫האמריקאית, הסתכלנו על התאריך הזה‬

215
00:13:23,010 --> 00:13:27,765
‫והבנו שזה יביא‬
‫כל כך הרבה אמנים ללוס אנג'לס,‬

216
00:13:27,848 --> 00:13:31,352
‫שהוצאותיהם משולמות‬
‫והתאריך נמצא כבר בלוח הזמנים שלהם.‬

217
00:13:31,435 --> 00:13:33,729
‫זו הייתה נקודת התפנית‬

218
00:13:33,813 --> 00:13:37,650
‫שבה חשבתי, "מי מגיע לטקס‬
‫פרסי המוזיקה האמריקאית, לארי קליין?"‬

219
00:13:42,822 --> 00:13:43,906
‫- לארי קליין‬
‫מפיק -‬

220
00:13:43,989 --> 00:13:48,160
‫בזמנו, טקס פרסי המוזיקה‬
‫האמריקאית היה עניין גדול.‬

221
00:13:48,244 --> 00:13:50,454
‫היו לי דיאנה רוס והול אנד אוטס.‬

222
00:13:50,538 --> 00:13:55,084
‫כלומר, הזמנתי את האנשים האלה.‬
‫פרינס היה, מדונה הייתה, וסינדי לאופר.‬

223
00:13:55,167 --> 00:13:56,669
‫אני רוצה את הול אנד אוטס.‬

224
00:13:56,752 --> 00:13:58,295
‫וקן קרייגן התקשר אליי.‬

225
00:13:58,379 --> 00:14:01,423
‫הוא אמר, "אני רוצה להרכיב‬
‫קבוצה של כוכבי-על,‬

226
00:14:01,924 --> 00:14:04,760
‫"כמה שיותר אנשים, שיבצעו את השיר."‬

227
00:14:05,302 --> 00:14:08,097
‫אבל כדי להכניס‬
‫את האנשים האלה לחדר שיקליטו יחד,‬

228
00:14:08,180 --> 00:14:09,890
‫זה היה חייב להיות ליל פרסי המוזיקה.‬

229
00:14:09,974 --> 00:14:11,517
‫לא הייתה ברירה.‬

230
00:14:11,600 --> 00:14:13,060
‫- ינואר 1985 -‬

231
00:14:13,143 --> 00:14:14,812
‫זה היה בעוד פחות מחודש.‬

232
00:14:14,895 --> 00:14:17,147
‫הסתכלנו בראש המצעדים‬

233
00:14:17,231 --> 00:14:19,316
‫ואמרנו, "מי ימכור הכי הרבה תקליטים?"‬

234
00:14:19,400 --> 00:14:24,071
‫קבלו בבקשה את הוד מרשעותו, פרינס!‬

235
00:14:24,154 --> 00:14:26,740
‫פרינס היה מישהו שהם רצו מאוד.‬

236
00:14:26,824 --> 00:14:28,075
‫היה לו את "גשם סגול".‬

237
00:14:28,993 --> 00:14:31,328
‫מה את מצפה לראות בסרט הזה?‬

238
00:14:31,412 --> 00:14:32,413
‫את פרינס.‬

239
00:14:33,038 --> 00:14:34,957
‫יש משהו יותר ספציפי מזה?‬

240
00:14:35,040 --> 00:14:36,041
‫פרינס.‬

241
00:14:37,167 --> 00:14:39,044
‫עוד משהו?‬
‫-פרינס.‬

242
00:14:39,795 --> 00:14:41,839
‫פרינס היה מאוהב בשילה אי.‬

243
00:14:41,922 --> 00:14:43,048
‫שילה אי!‬

244
00:14:44,633 --> 00:14:46,468
‫היא הייתה המתופפת שלו,‬

245
00:14:46,552 --> 00:14:48,554
‫והיא גם הייתה זמרת נהדרת.‬

246
00:14:50,890 --> 00:14:53,517
‫אני חושבת שהיינו צריכים קצת מכל דבר.‬

247
00:14:53,601 --> 00:14:57,521
‫לסטיב פרי, הסולן של "ג'רני",‬
‫היה הסינגל השלישי הכי גבוה.‬

248
00:14:57,605 --> 00:14:59,023
‫אני רציתי את מדונה.‬

249
00:14:59,106 --> 00:15:01,317
‫"נערה חומרנית" וכל הדברים שהיא עשתה‬

250
00:15:01,400 --> 00:15:03,986
‫יביאו קהל שונה מאוד,‬

251
00:15:04,069 --> 00:15:05,613
‫אבל קן רצה את סינדי.‬

252
00:15:05,696 --> 00:15:07,239
‫רבנו על זה.‬

253
00:15:07,323 --> 00:15:08,741
‫צילמתם את בובת הברבי שלי?‬

254
00:15:08,824 --> 00:15:12,411
‫הרגשתי שזה היה דבר שחשוב לעשות.‬

255
00:15:13,203 --> 00:15:17,082
‫אני באמת מאמינה‬
‫שרוקנרול יכול להציל את העולם.‬

256
00:15:17,666 --> 00:15:19,168
‫או שאנחנו צריכים לנסות.‬

257
00:15:19,251 --> 00:15:23,005
‫המהלך הקריטי הבא שעשיתי‬
‫היה לנסות להשיג את ספרינגסטין.‬

258
00:15:33,599 --> 00:15:35,267
‫בסדר. הכיסא הזה?‬

259
00:15:36,393 --> 00:15:37,686
‫בסדר.‬

260
00:15:38,187 --> 00:15:41,899
‫ב-1985, הייתי… בפסגת העולם!‬

261
00:15:41,982 --> 00:15:43,901
‫- ברוס ספרינגסטין -‬

262
00:15:43,984 --> 00:15:46,528
‫היינו פופולריים מאוד והיה לנו סיבוב נהדר.‬

263
00:15:50,449 --> 00:15:55,329
‫ספרינגסטין היה פגז,‬
‫אבל הוא לא התכוון להגיע לערב הפרסים.‬

264
00:15:59,917 --> 00:16:03,879
‫התקשרנו למנהל של ספרינגסטין, ג'ון לנדאו,‬

265
00:16:03,963 --> 00:16:07,549
‫והוא אמר לי, "תראה, הוא מסיים‬
‫את סיבוב ההופעות בלילה שלפני.‬

266
00:16:07,633 --> 00:16:10,469
‫"הוא אף פעם לא טס יום אחרי הופעה."‬

267
00:16:10,552 --> 00:16:12,763
‫הוא אמר, "תן לי לדבר איתו, ונראה."‬

268
00:16:13,847 --> 00:16:15,474
‫סיוע בנושא הרעב היה חשוב.‬

269
00:16:15,557 --> 00:16:17,518
‫ידעתי שזה לא טופל,‬

270
00:16:17,601 --> 00:16:21,939
‫ואתה תמיד יושב וחושב,‬
‫"מה אני יכול לעשות בקשר לזה?" נכון?‬

271
00:16:22,022 --> 00:16:23,107
‫זה היה קצת מוקדם.‬

272
00:16:23,190 --> 00:16:26,902
‫בדרך כלל לא הייתי עושה את זה,‬
‫אבל זה נראה חשוב.‬

273
00:16:26,986 --> 00:16:29,321
‫ואז זה היה, "יש לך את ברוס ספרינגסטין.‬

274
00:16:29,405 --> 00:16:31,198
‫"אתה יכול להתקשר לבוב דילן."‬

275
00:16:40,499 --> 00:16:41,834
‫זה היה בוב דילן.‬

276
00:16:41,917 --> 00:16:43,877
‫הוא עשה את "נישאת ברוח".‬

277
00:16:43,961 --> 00:16:45,546
‫מתי הוא לא היה אגדה?‬

278
00:16:46,964 --> 00:16:50,551
‫בוב דילן היה ידוע בתור המוזיקאי המודאג.‬

279
00:16:50,634 --> 00:16:52,845
‫הוא התאים יותר מכולם,‬

280
00:16:52,928 --> 00:16:56,765
‫אבל אמצע שנות ה-80‬
‫אולי לא היה התקופה הכי טובה בשבילו.‬

281
00:17:01,562 --> 00:17:03,230
‫אבל הוא בוב דילן.‬

282
00:17:03,313 --> 00:17:04,440
‫הוא חידה.‬

283
00:17:07,234 --> 00:17:10,654
‫ברגע שבוב דילן וברוס ספרינגסטין התחייבו,‬

284
00:17:10,738 --> 00:17:12,531
‫זו הייתה רק רשימת משאלות.‬

285
00:17:12,614 --> 00:17:15,325
‫אני יודעת שדייוויד ברן לא היה זמין.‬

286
00:17:15,409 --> 00:17:19,329
‫"ואן היילן" לא היו זמינים‬
‫כי הם היו בסיבוב הופעות.‬

287
00:17:19,413 --> 00:17:20,706
‫רציתי את בט מידלר.‬

288
00:17:20,789 --> 00:17:22,166
‫רציתי את דן אקרויד.‬

289
00:17:23,542 --> 00:17:26,003
‫שמעתי על זה כשמייקל התקשר אליי‬

290
00:17:26,086 --> 00:17:28,922
‫ואמר שהוא מתכנן לעשות אירוע גדול‬

291
00:17:29,423 --> 00:17:31,008
‫והאם ארצה להיות חלק ממנו?‬

292
00:17:31,592 --> 00:17:34,636
‫לא הייתי כל כך מודע למה שקורה באפריקה,‬

293
00:17:34,720 --> 00:17:37,181
‫אבל בזמנו, כל מה שמייקל עשה הפך לזהב,‬

294
00:17:37,264 --> 00:17:39,475
‫אז כמובן, לא היה לי שום ספק לגבי זה.‬

295
00:17:40,225 --> 00:17:41,351
‫- פרויקט אתיופיה -‬

296
00:17:41,435 --> 00:17:44,271
‫בחיי, יש לנו את האמנים הכי יפים בעולם.‬

297
00:17:44,354 --> 00:17:45,522
‫- הקול של קווינסי ג'ונס -‬

298
00:17:45,606 --> 00:17:48,692
‫יהיה נורא להפיק את התקליט‬
‫עם כל כך הרבה אנשים נהדרים,‬

299
00:17:48,776 --> 00:17:51,278
‫ושהוא לא יצליח, כי אין לך את השיר הנכון.‬

300
00:17:51,361 --> 00:17:54,156
‫יש לנו את הליהוק.‬
‫עכשיו אנחנו צריכים את התסריט.‬

301
00:17:55,074 --> 00:17:56,950
‫- 18 בינואר, 1985‬
‫עשרה ימים לפני ההקלטה -‬

302
00:17:57,034 --> 00:17:59,745
‫מייקל ואני חשבנו‬
‫שיש לנו את כל הזמן שבעולם.‬

303
00:17:59,828 --> 00:18:01,080
‫עשינו שטויות.‬

304
00:18:02,206 --> 00:18:03,082
‫קרייגן מתקשר.‬

305
00:18:03,165 --> 00:18:05,584
‫אני בקושי ישן.‬
‫אני כל כך מתרגש מהפרויקט.‬

306
00:18:05,667 --> 00:18:06,627
‫"טוב", הוא אמר,‬

307
00:18:07,252 --> 00:18:09,296
‫"הרבה אנשים מחכים לשיר הזה.‬

308
00:18:09,797 --> 00:18:11,423
‫"אלה לא רק ארבעתכם."‬

309
00:18:12,257 --> 00:18:13,092
‫"אלוהים."‬

310
00:18:14,384 --> 00:18:16,470
‫הוא אמר, "אני חושב שיש לנו את בילי ג'ואל.‬

311
00:18:17,554 --> 00:18:18,472
‫"ויש לנו את וילי.‬

312
00:18:19,723 --> 00:18:23,435
‫"אני חושב שיש לנו את טינה. יואי לואיס,‬
‫פול סיימון, דיאנה רוס, ריי צ'רלס."‬

313
00:18:23,519 --> 00:18:25,521
‫זה פשוט לחץ.‬

314
00:18:26,105 --> 00:18:29,858
‫"ואנחנו נעשה את זה‬
‫בלילה של פרסי המוזיקה האמריקאית."‬

315
00:18:29,942 --> 00:18:31,777
‫"על מה אתה מדבר?"‬

316
00:18:31,860 --> 00:18:33,695
‫ואז קווינסי בא.‬

317
00:18:34,363 --> 00:18:35,989
‫כן. הנה זה בא.‬

318
00:18:36,698 --> 00:18:39,743
‫אז קווינסי, בשקט מאוד,‬
‫פשוט אמר, "אני צריך שיר."‬

319
00:18:41,203 --> 00:18:44,248
‫אתם חייבים להבין את חומרת המצב.‬

320
00:18:44,331 --> 00:18:47,584
‫טקס פרסי המוזיקה האמריקאית יהיה בשבוע הבא,‬

321
00:18:47,668 --> 00:18:50,587
‫וקווינסי בעצם לא יכול לעשות כלום‬

322
00:18:50,671 --> 00:18:52,256
‫עד שיהיה לנו שיר.‬

323
00:18:54,967 --> 00:18:59,054
‫אני לא יודע איך זה קרה אחרי זה.‬
‫היינו אחוזי דיבוק.‬

324
00:18:59,763 --> 00:19:02,766
‫זרקנו רעיונות וכל מה שהרגשנו שהוא טוב.‬

325
00:19:03,725 --> 00:19:05,394
‫חשבתי על כמה אקורדים.‬

326
00:19:12,067 --> 00:19:13,235
‫ומייקל אמר, "רגע".‬

327
00:19:15,362 --> 00:19:16,196
‫בסדר.‬

328
00:19:18,699 --> 00:19:19,575
‫בנוסף ל…‬

329
00:19:22,828 --> 00:19:23,829
‫קסם.‬

330
00:19:29,877 --> 00:19:32,629
‫יש לנו עכשיו תבנית עם מלמולים‬

331
00:19:33,714 --> 00:19:34,923
‫ובלי מילים.‬

332
00:19:38,010 --> 00:19:41,847
‫"אנחנו העולם" בטח היה שורה של מייקל.‬

333
00:19:44,558 --> 00:19:46,101
‫"אנחנו הילדים."‬

334
00:19:46,185 --> 00:19:47,895
‫"אנחנו מה?" "אנחנו ה…"‬

335
00:19:47,978 --> 00:19:50,272
‫"אנחנו אלה שנביא יום…"‬

336
00:19:51,231 --> 00:19:52,900
‫בזווית העין שלי,‬

337
00:19:55,027 --> 00:19:57,237
‫אני רואה כמה אלבומים נופלים.‬

338
00:19:58,739 --> 00:19:59,740
‫ואני שומע…‬

339
00:20:03,994 --> 00:20:06,496
‫מה לעזאזל? מה זה, לעזאזל? מה…‬

340
00:20:07,122 --> 00:20:08,624
‫אני מביט מעבר לכתפי.‬

341
00:20:11,335 --> 00:20:14,838
‫יש נחש פשוט ענק.‬

342
00:20:15,839 --> 00:20:19,593
‫ומייקל אומר, "הנה הוא, ליון-אל. אלוהים."‬

343
00:20:19,676 --> 00:20:22,429
‫הוא איבד את הנחש בחדר.‬

344
00:20:22,512 --> 00:20:25,140
‫הוא יצא "כשהוא שמע אותנו שרים, ליון-אל,‬

345
00:20:25,224 --> 00:20:26,558
‫"והוא רצה לפגוש אותך.‬

346
00:20:26,642 --> 00:20:28,435
‫"הוא רוצה להגיד לך שלום."‬

347
00:20:28,518 --> 00:20:32,189
‫כלומר, זה… אני חייב לצאת מפה מהר!‬

348
00:20:32,272 --> 00:20:35,817
‫אני צורח כאילו… זה הסוף.‬

349
00:20:36,652 --> 00:20:39,988
‫ראיתי את סרט האימה הזה,‬
‫וזה לא נגמר טוב לבחור השחור.‬

350
00:20:42,908 --> 00:20:45,953
‫- 19 בינואר, 1985‬
‫תשעה ימים לפני ההקלטה -‬

351
00:20:46,036 --> 00:20:50,499
‫זו הייתה הכנה קדחתנית מאוד לסשן ההקלטות,‬

352
00:20:50,582 --> 00:20:52,876
‫והמיקום היה עניין גדול.‬

353
00:20:53,460 --> 00:20:55,212
‫המסמך הזה סודי ביותר.‬

354
00:20:55,295 --> 00:20:58,298
‫דליפת המידע המזיקה ביותר‬

355
00:20:58,382 --> 00:20:59,967
‫היא איפה אנחנו עושים את זה.‬

356
00:21:00,467 --> 00:21:04,179
‫בדקנו כל אולפן בלוס אנג'לס,‬

357
00:21:04,263 --> 00:21:07,891
‫ובאולפני איי-אנד-אם היה הכול.‬

358
00:21:07,975 --> 00:21:09,142
‫מיקום מעולה.‬

359
00:21:09,226 --> 00:21:11,645
‫הסאונד יוצא מן הכלל.‬

360
00:21:11,728 --> 00:21:12,771
‫זהו.‬

361
00:21:13,272 --> 00:21:17,025
‫ברגע שזה יתגלה לציבור,‬
‫אם זה יופיע בעיתונות,‬

362
00:21:17,109 --> 00:21:19,069
‫זה עלול להרוס את הפרויקט לגמרי.‬

363
00:21:19,152 --> 00:21:23,073
‫ברגע שפרינס או מייקל ג'קסון‬
‫או בוב דילן יגיעו‬

364
00:21:23,156 --> 00:21:25,409
‫ויראו המון אנשים,‬

365
00:21:25,492 --> 00:21:27,077
‫הם לא ייכנסו.‬

366
00:21:27,160 --> 00:21:31,123
‫קרייגן היה ממש מודאג מכך שזה ידלוף,‬

367
00:21:31,206 --> 00:21:33,709
‫והם היו ממש פרנואידים בנוגע לזה.‬

368
00:21:33,792 --> 00:21:36,586
‫היו לנו הדלפות מידע רבות‬
‫בנוגע לאירוע הזה,‬

369
00:21:36,670 --> 00:21:39,464
‫שלא הפכו את זה לקל יותר לעשייה.‬

370
00:21:39,548 --> 00:21:41,383
‫הצלחת לאתר איפה הייתה הדליפה?‬

371
00:21:41,466 --> 00:21:42,634
‫פנימית.‬
‫-פנימית כאן?‬

372
00:21:42,718 --> 00:21:44,011
‫אנחנו חייבים להיזהר.‬

373
00:21:44,094 --> 00:21:48,682
‫זה היה הדבר הכי גדול‬
‫שקרה במוזיקת הפופ כאן בעיר,‬

374
00:21:48,765 --> 00:21:51,685
‫אז אי אפשר היה לשמור את זה לגמרי בסוד.‬

375
00:21:59,443 --> 00:22:03,071
‫- 20 בינואר, 1985‬
‫שמונה ימים לפני ההקלטה -‬

376
00:22:09,036 --> 00:22:11,830
‫מייקל ואני סיימנו לכתוב את השיר,‬

377
00:22:11,913 --> 00:22:14,833
‫וסוף סוף העברנו אותו לקווינסי.‬

378
00:22:15,417 --> 00:22:17,169
‫הוא אוהב אותו? השאלה הראשונה.‬

379
00:22:18,587 --> 00:22:19,504
‫אלוהים אדירים.‬

380
00:22:20,130 --> 00:22:23,592
‫הקשבתי לו בבית, ופשוט נפלתי מהכיסא.‬

381
00:22:24,634 --> 00:22:27,179
‫כלומר, נפלתי. כלומר, זה היה כל כך נכון.‬

382
00:22:27,262 --> 00:22:30,390
‫שמחתי כל כך. חשבתי, "תודה, אלוהים!"‬

383
00:22:30,974 --> 00:22:32,309
‫הוא מת על זה. בסדר.‬

384
00:22:32,809 --> 00:22:36,605
‫עכשיו היינו צריכים להקליט את הדמו‬

385
00:22:36,688 --> 00:22:40,817
‫כדי שלשאר האמנים יהיה מושג איך השיר נשמע.‬

386
00:22:45,572 --> 00:22:46,698
‫זה השני.‬

387
00:22:48,450 --> 00:22:50,285
‫שמי אומברטו גטיקה.‬

388
00:22:51,286 --> 00:22:56,875
‫התבקשתי להיות המהנדס‬
‫האחראי על כל הפרויקט הזה‬

389
00:22:56,958 --> 00:22:58,085
‫ע"י קווינסי ג'ונס.‬

390
00:22:59,336 --> 00:23:00,170
‫הלו?‬

391
00:23:01,338 --> 00:23:02,172
‫הלו?‬

392
00:23:02,923 --> 00:23:04,174
‫מה שלומך, לואיס?‬

393
00:23:05,759 --> 00:23:07,219
‫בחיי, אתה צוחק?‬

394
00:23:08,887 --> 00:23:11,473
‫טוב, אז מייקל וליונל נמצאים כאן.‬

395
00:23:11,556 --> 00:23:14,434
‫אנחנו מתכוננים להקליט את השיר,‬
‫להקליט את הבסיס עכשיו.‬

396
00:23:14,518 --> 00:23:16,686
‫אחת, שתיים, שלוש…‬

397
00:23:29,366 --> 00:23:32,119
‫הרעיון היה ליצור משהו פשוט‬

398
00:23:32,202 --> 00:23:33,912
‫כי כל העניין היה השירה,‬

399
00:23:33,995 --> 00:23:37,207
‫מה שהקולות האלה יביאו להפקה הזאת.‬

400
00:23:50,011 --> 00:23:52,097
‫סליחה, עוד פעם.‬

401
00:23:52,180 --> 00:23:54,850
‫"זה נכון שנביא יום טוב יותר."‬
‫אני מת על זה!‬

402
00:23:54,933 --> 00:23:57,727
‫זה נראה כל כך טבעי לומר "בהיר יותר" שוב.‬

403
00:23:57,811 --> 00:24:00,856
‫אבל תוכל להשיג תחושה חזקה יותר‬
‫אם תשתמש במילה אחרת.‬

404
00:24:00,939 --> 00:24:02,399
‫אתה חושב?‬
‫-כן.‬

405
00:24:02,482 --> 00:24:05,026
‫בדיוק באמצע הסשן נכנס‬

406
00:24:05,610 --> 00:24:06,528
‫סטיבי.‬

407
00:24:07,112 --> 00:24:09,239
‫הוא חשב שאנחנו כותבים את השיר.‬

408
00:24:09,906 --> 00:24:12,242
‫אז קווינסי אמר, "אני אדבר איתו",‬

409
00:24:12,325 --> 00:24:15,704
‫וקווינסי לקח אותו למסדרון‬
‫כדי לומר לו שסיימנו לכתוב אותו.‬

410
00:24:15,787 --> 00:24:17,497
‫אנחנו כבר מקליטים את הדמו.‬

411
00:24:17,581 --> 00:24:19,833
‫כמובן, סטיבי אמר, "אה, בסדר".‬

412
00:24:27,674 --> 00:24:30,677
‫אפשר היה לראות שהוא היה המום,‬
‫"למה לא סיפרו לי?"‬

413
00:24:30,760 --> 00:24:33,138
‫כן, סיפרנו לך. לפני שלושה שבועות.‬

414
00:24:33,221 --> 00:24:36,266
‫אבל באותו רגע, ה"תינוק" עמד להיוולד.‬

415
00:25:02,125 --> 00:25:06,087
‫אנחנו צריכים להביא "ליד שיט",‬
‫מכתב ואת כל הקלטות לאמנים.‬

416
00:25:06,171 --> 00:25:08,507
‫אפשר לקבל את זה ביום שני מתישהו?‬
‫-ברור.‬

417
00:25:08,590 --> 00:25:12,093
‫אני חייב לקבל את הקלטת שלי עד מחר.‬
‫זה הכרחי.‬

418
00:25:13,970 --> 00:25:17,516
‫- 24 בינואר, 1985‬
‫ארבעה ימים לפני ההקלטה -‬

419
00:25:17,599 --> 00:25:23,647
‫יש לי ערימה של 50 קלטות שיישלחו למנהלים.‬

420
00:25:23,730 --> 00:25:26,107
‫חלקן נשלחו ישירות לאמנים.‬

421
00:25:27,275 --> 00:25:28,735
‫זו הייתה תקופה מעניינת.‬

422
00:25:28,818 --> 00:25:31,404
‫היה לנו התקליט הלהיט הראשון שלנו,‬

423
00:25:31,488 --> 00:25:34,449
‫וקיבלתי את הקלטת, את ה"קסטה" באותם ימים,‬

424
00:25:34,533 --> 00:25:35,951
‫של השיר ואת ההזמנה,‬

425
00:25:36,034 --> 00:25:38,328
‫וניגנתי את הדמו במכונית שלי.‬

426
00:25:38,828 --> 00:25:41,122
‫מעולם לא פגשתי את ליונל או את מייקל,‬

427
00:25:41,206 --> 00:25:44,292
‫אז זו הייתה הזמנה מדהימה.‬

428
00:25:44,376 --> 00:25:48,213
‫ואז אני זוכר שחשבתי, "כן, זה יהיה להיט."‬

429
00:25:49,130 --> 00:25:51,716
‫אני זוכר ששמעתי על זה כי ליונל התקשר אליי.‬

430
00:25:51,800 --> 00:25:53,343
‫ליונל היה חבר טוב שלי.‬

431
00:25:53,426 --> 00:25:55,470
‫אז זהו זה. זה הספיק לי.‬

432
00:25:55,554 --> 00:25:57,973
‫לא היה צורך לשדל אותי או משהו כזה.‬

433
00:25:58,056 --> 00:26:00,058
‫המשרד של קווינסי שלח לי עותק.‬

434
00:26:00,141 --> 00:26:04,229
‫הקשבתי לזה כמה פעמים,‬
‫ובהחלט היה בו פזמון חוזר בלתי נשכח.‬

435
00:26:05,188 --> 00:26:07,649
‫כששמעתי אותו לראשונה‬
‫חשבתי שהוא גנרי מאוד,‬

436
00:26:07,732 --> 00:26:12,195
‫כפי שמוזיקה שתישא את כל הקולות האלה‬

437
00:26:12,279 --> 00:26:13,905
‫בדרך כלל צריכה להיות,‬

438
00:26:13,989 --> 00:26:16,199
‫אז אמרתי, "טוב, זה בסדר."‬

439
00:26:16,283 --> 00:26:17,200
‫- עמיתיי האמנים… -‬

440
00:26:17,284 --> 00:26:21,371
‫במכתב שנשלח, אחת השורות הושחרה.‬

441
00:26:21,454 --> 00:26:22,998
‫זה היה מקום ההקלטה.‬

442
00:26:23,081 --> 00:26:24,666
‫כתוב שאולפני איי-אנד-אם…‬

443
00:26:24,749 --> 00:26:27,377
‫קן אמר, "לא, אסור לך‬
‫להודיע לאף אחד שזה שם."‬

444
00:26:27,460 --> 00:26:31,673
‫לא היה צורך שהוא ימסור לי פרטים באותו זמן.‬

445
00:26:32,257 --> 00:26:35,468
‫אני, כמו הרבה אמנים‬
‫שאני מכיר, לא זוכר כלום.‬

446
00:26:39,264 --> 00:26:40,515
‫קווינסי התקשר אליי‬

447
00:26:41,099 --> 00:26:45,395
‫ואמר, "אנחנו נעשה שיר חדש,‬
‫אבל אני רוצה שאתה תטפל בקולות."‬

448
00:26:45,979 --> 00:26:49,065
‫הוא אמר, "בוא אליי.‬
‫אני רוצה לדבר. אין לנו הרבה זמן."‬

449
00:26:51,026 --> 00:26:54,112
‫קווינסי ואני נפגשנו ב-1973.‬

450
00:26:54,696 --> 00:26:57,907
‫הייתי ילד לבן שחונך בכנסיית גוספל שחורה.‬

451
00:26:57,991 --> 00:27:01,786
‫קווינסי שמע כמה עיבודים‬
‫שעשיתי בשביל שרה ווהן,‬

452
00:27:01,870 --> 00:27:03,872
‫והוא הזמין אותי לביתו,‬

453
00:27:03,955 --> 00:27:06,666
‫והוא בא לדלת החזית,‬
‫הוא הסתכל למעלה, ואמר,‬

454
00:27:07,334 --> 00:27:08,460
‫"אתה לא לבן."‬

455
00:27:09,711 --> 00:27:11,254
‫וככה התחלנו. ‬

456
00:27:12,339 --> 00:27:15,925
‫התאהבנו באופן אמנותי והפכנו לאחים,‬

457
00:27:16,009 --> 00:27:17,844
‫אבל קווינסי היה הגנרל.‬

458
00:27:18,845 --> 00:27:20,555
‫- 26 בינואר, 1985 -‬

459
00:27:20,639 --> 00:27:22,599
‫- יומיים לפני ההקלטה -‬

460
00:27:22,682 --> 00:27:24,100
‫הגענו בסוף לבית שלי.‬

461
00:27:24,184 --> 00:27:26,811
‫טום ביילר היה שם עם קווינסי,‬

462
00:27:26,895 --> 00:27:28,897
‫והם בסלון שלי.‬

463
00:27:29,773 --> 00:27:30,940
‫הם פרשו הכול כמו מניפה.‬

464
00:27:32,817 --> 00:27:37,238
‫היו להם השמות של כל האמנים על הרצפה.‬

465
00:27:37,322 --> 00:27:41,576
‫עכשיו אנחנו צריכים לעבור‬
‫את תהליך העיבוד הקולי.‬

466
00:27:41,660 --> 00:27:45,372
‫היינו צריכים לבחור מי יבצע את הסולואים,‬

467
00:27:45,455 --> 00:27:47,707
‫שיש להם רק חצי שורה לשיר,‬

468
00:27:47,791 --> 00:27:52,879
‫וזה צריך להיות הסאונד שלך,‬
‫הסגנון שלך, המנעד הקולי שלך בחצי שורה.‬

469
00:27:54,673 --> 00:27:58,385
‫התחלתי להאזין לכל אמן שישיר סולו…‬

470
00:28:00,595 --> 00:28:03,640
‫בחיפוש אחר הבדלים, ניגודים.‬

471
00:28:07,185 --> 00:28:08,937
‫ל"בוס" יש צליל מלוכלך.‬

472
00:28:10,397 --> 00:28:12,524
‫וחשבתי על קני לוגינס אחריו.‬

473
00:28:15,360 --> 00:28:17,362
‫לקני יש צליל נקי‬

474
00:28:17,445 --> 00:28:20,407
‫שהיה מושלם אחרי ספרינגסטין.‬

475
00:28:23,118 --> 00:28:25,578
‫ביילר חקר את מנעדי הקול של האנשים,‬

476
00:28:25,662 --> 00:28:29,290
‫כי הוא רצה לוודא שיהיה להם ממש נוח‬

477
00:28:29,374 --> 00:28:31,042
‫עם מה שהם צריכים לשיר.‬

478
00:28:32,544 --> 00:28:34,629
‫אחרי שעבדתי עם טינה בעבר,‬

479
00:28:34,713 --> 00:28:39,467
‫מיקמתי אותה נמוך מאוד במנעד‬
‫כי שם לקול שלה יש הרבה חום.‬

480
00:28:43,888 --> 00:28:46,182
‫ואז עוברים לסטיב פרי.‬

481
00:28:47,308 --> 00:28:51,229
‫המנעד שלו, כלומר, הוא מחשמל במקום הזה.‬

482
00:28:54,190 --> 00:28:56,985
‫סינדי, הקול שלה חזק.‬

483
00:28:57,485 --> 00:28:59,320
‫אפילו ב"בנות רוצות ליהנות".‬

484
00:29:03,450 --> 00:29:05,201
‫אלוהים, אני מת על יואי,‬

485
00:29:05,785 --> 00:29:08,663
‫אבל לא כל אמן ישיר סולו.‬

486
00:29:09,873 --> 00:29:13,877
‫בנוסף, הוא היה מודאג לגבי מי יעמוד ליד מי,‬

487
00:29:13,960 --> 00:29:15,962
‫וזה הוביל לדיונים מעניינים‬

488
00:29:16,045 --> 00:29:18,506
‫על האופן שבו אנשים ישולבו.‬

489
00:29:19,090 --> 00:29:21,843
‫אני חשבתי שמה שנעשה זה שכולם ייכנסו,‬

490
00:29:21,926 --> 00:29:23,970
‫אחד אחד, ייכנסו לתא, ישירו את זה.‬

491
00:29:24,053 --> 00:29:27,223
‫קווינסי אומר, "לא. נהיה כאן‬
‫בשלושת השבועות הקרובים.‬

492
00:29:27,307 --> 00:29:30,226
‫"נשים עיגול בחדר של כל המיקרופונים,‬

493
00:29:30,935 --> 00:29:33,521
‫"וכולם ישירו אותו כשהם מסתכלים זה על זה."‬

494
00:29:36,608 --> 00:29:38,735
‫חלק מהאמנים האלה הם עושי צרות.‬

495
00:29:38,818 --> 00:29:41,070
‫היו שם אנשים שהיו עושי צרות.‬

496
00:29:41,154 --> 00:29:42,572
‫סינדי לאופר הייתה כזאת.‬

497
00:29:42,655 --> 00:29:44,449
‫סטיבי וונדר גם היה כזה.‬

498
00:29:44,532 --> 00:29:47,202
‫אני לא מפחד, אבל זה פשוט מצב בעייתי.‬

499
00:29:47,285 --> 00:29:49,245
‫קווינסי אמר, "בוא נתחיל בהתחלה.‬

500
00:29:49,329 --> 00:29:51,873
‫"מה יקרה כשהם ייכנסו לאולפן?"‬

501
00:29:51,956 --> 00:29:54,918
‫אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתמודד‬
‫עם כל מי שנכנס,‬

502
00:29:55,001 --> 00:29:57,086
‫ורצינו שלא יהיה זמן של חוסר פעילות.‬

503
00:29:57,170 --> 00:29:58,463
‫זה חייב ללכת חלק,‬

504
00:29:58,546 --> 00:30:03,510
‫כי אם נעצור לרגע, זה יהיה כאוס.‬

505
00:30:05,094 --> 00:30:08,598
‫אני מסתכל על השמות האלה. אמנים דגולים.‬

506
00:30:10,016 --> 00:30:11,476
‫ואני הייתי אחד מהם.‬

507
00:30:14,354 --> 00:30:16,272
‫מה אני עושה? מה…‬

508
00:30:16,356 --> 00:30:19,943
‫מה אני עושה פה, לכל הרוחות?‬

509
00:30:21,736 --> 00:30:22,987
‫זה די מרתיע.‬

510
00:30:25,281 --> 00:30:26,574
‫ואז לפתע פתאום…‬

511
00:30:28,993 --> 00:30:29,994
‫הגיע הרגע.‬

512
00:30:30,578 --> 00:30:31,996
‫- 28 בינואר, 1985 -‬

513
00:30:32,080 --> 00:30:34,624
‫- יום ההקלטה -‬

514
00:30:34,707 --> 00:30:36,543
‫הייתי באודיטוריום שריין‬

515
00:30:36,626 --> 00:30:39,462
‫כשליונל הגיע מוקדם בבוקר.‬

516
00:30:39,546 --> 00:30:43,466
‫האמן שלך מנחה את תוכנית הפריים-טיים‬
‫הגדולה ביותר ברשת טלוויזיה,‬

517
00:30:43,550 --> 00:30:46,386
‫כשרשתות טלוויזיה היו הדבר היחיד בזמנו.‬

518
00:30:46,469 --> 00:30:48,847
‫דאגנו מאוד לליונל.‬

519
00:30:48,930 --> 00:30:52,433
‫אני אגיד לך עכשיו, יש יותר דיבורים‬
‫מכפי שאי פעם היו בחיי.‬

520
00:30:52,517 --> 00:30:54,227
‫אבל זה כיף. ממש כיף.‬

521
00:30:54,310 --> 00:30:57,188
‫זו תמיד תוכנית מרגשת, ואני מצפה לה.‬

522
00:30:57,272 --> 00:30:58,481
‫אם אצליח להישאר ער!‬

523
00:30:59,858 --> 00:31:02,986
‫אבל יש לנו גם את הארגון של האולפן.‬

524
00:31:03,528 --> 00:31:06,155
‫קיבלתי שיחה שאתנדב לעשות שם את התאורה.‬

525
00:31:06,239 --> 00:31:10,493
‫הצלחתי להביא כמה חברים‬
‫מתעשיית התאורה שהתנדבו,‬

526
00:31:11,077 --> 00:31:13,037
‫וקיבלתי את הציוד בחינם.‬

527
00:31:13,580 --> 00:31:17,750
‫למען האמת, אני לא חושב‬
‫שהם עצמם ידעו מי באמת יגיע.‬

528
00:31:20,128 --> 00:31:24,299
‫היו הרבה שאלות על אמנים שלא הגיעו‬
‫לטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.‬

529
00:31:25,341 --> 00:31:27,510
‫התקשר אליי קווינסי ג'ונס.‬

530
00:31:27,594 --> 00:31:30,763
‫כל מה שהוא אמר היה,‬
‫"את תהיי בלוס אנג'לס מחר בערב",‬

531
00:31:30,847 --> 00:31:33,433
‫ואמרתי, "לא. אני אהיה בלאס וגאס."‬

532
00:31:33,516 --> 00:31:37,353
‫סטיבי היה בפילדלפיה,‬
‫בשעה שתיים, ביום האירוע.‬

533
00:31:37,437 --> 00:31:39,355
‫נתראה בקיץ.‬

534
00:31:39,439 --> 00:31:42,317
‫ברוס ספרינגסטין סיים‬
‫את סיבוב ההופעות שלו בבאפלו.‬

535
00:31:42,400 --> 00:31:44,611
‫שמעתי איך היה מזג האוויר שם.‬

536
00:31:44,694 --> 00:31:45,987
‫אז נלחצנו.‬

537
00:31:46,070 --> 00:31:48,072
‫- בוטל -‬

538
00:31:48,156 --> 00:31:49,240
‫- אודיטוריום שריין -‬

539
00:31:49,324 --> 00:31:53,119
‫אתה מבין שאין לך שום שליטה‬
‫על מה שקורה כרגע.‬

540
00:31:53,620 --> 00:31:56,331
‫זה היה ערב שבו אתה פשוט… מרחף.‬

541
00:31:56,414 --> 00:31:57,749
‫היי, אני ליונל ריצ'י.‬

542
00:31:57,832 --> 00:31:59,959
‫הלילה, אנחנו שוב באודיטוריום שריין‬

543
00:32:00,043 --> 00:32:01,419
‫בלוס אנג'לס, קליפורניה.‬

544
00:32:01,502 --> 00:32:03,713
‫בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית!‬

545
00:32:03,796 --> 00:32:06,633
‫תיזהרו. אנחנו נרוץ עם הלילה!‬

546
00:32:10,762 --> 00:32:14,390
‫ליונל, באותו ערב, הייתה לו אחריות כמארח.‬

547
00:32:14,474 --> 00:32:16,100
‫הוא מנהיג התוכנית.‬

548
00:32:16,601 --> 00:32:23,441
‫שום דבר לא יהיה אותו הדבר אחרי הלילה.‬

549
00:32:23,524 --> 00:32:25,735
‫הוא הופיע פעמיים,‬

550
00:32:26,861 --> 00:32:28,154
‫והוא גרף פרסים.‬

551
00:32:28,237 --> 00:32:29,072
‫ליונל ריצ'י!‬

552
00:32:29,155 --> 00:32:31,032
‫ליונל ריצ'י!‬
‫-ליונל ריצ'י.‬

553
00:32:31,115 --> 00:32:32,575
‫ליונל ריצ'י.‬
‫-ליונל ריצ'י!‬

554
00:32:32,659 --> 00:32:34,035
‫ליונל ריצ'י.‬
‫-"הלו".‬

555
00:32:36,329 --> 00:32:40,416
‫אני חושב שזכיתי בשישה פרסים‬
‫באותו ערב בזמן שהנחיתי.‬

556
00:32:40,500 --> 00:32:42,335
‫שכחתי, אני עובד כאן.‬

557
00:32:42,418 --> 00:32:45,254
‫כשהוא היה מאחורי הקלעים,‬
‫הוא דיבר על "אנחנו העולם".‬

558
00:32:45,338 --> 00:32:47,715
‫אבל יש רק 30 שניות. חייב לחזור לבמה.‬

559
00:32:47,799 --> 00:32:51,427
‫ב-1984 ראיתי אותה נוסקת לקריירת סולו‬

560
00:32:51,511 --> 00:32:53,721
‫עם האלבום החדש שלה, "חיי הזוהר".‬

561
00:32:53,805 --> 00:32:57,058
‫חכו עד שתראו את שילה אי!‬

562
00:32:58,226 --> 00:33:01,020
‫באותו זמן,‬
‫הייתי בסיבוב ההופעות של "גשם סגול".‬

563
00:33:01,104 --> 00:33:02,271
‫זה היה בלתי פוסק.‬

564
00:33:03,439 --> 00:33:07,860
‫עד שהגעתי לטקס פרסי המוזיקה האמריקאית,‬
‫כבר הזיתי מרוב עייפות.‬

565
00:33:09,946 --> 00:33:10,822
‫שירו!‬

566
00:33:12,699 --> 00:33:14,909
‫והייתי לחוצה בטירוף.‬

567
00:33:16,536 --> 00:33:19,205
‫אני מביטה לתוך הקהל,‬
‫וזה הדבר הלא נכון לעשות,‬

568
00:33:19,288 --> 00:33:23,501
‫כי אתה מסתכל על חמש השורות הראשונות‬
‫ואתה חושב, "אלוהים!"‬

569
00:33:23,584 --> 00:33:25,044
‫קדימה, כולם, שירו!‬

570
00:33:25,128 --> 00:33:28,381
‫אני זוכרת שליונל אמר לי, "אחרי טקס הפרסים‬

571
00:33:28,464 --> 00:33:33,177
‫"כולם ילכו לשיר את השיר הזה,‬
‫ואני רוצה שתשירי אחד מהבתים."‬

572
00:33:33,261 --> 00:33:35,179
‫אז אמרתי, "בהחלט."‬

573
00:33:39,392 --> 00:33:43,021
‫ליונל אמר שהוא מקווה שגם פרינס ישיר בית.‬

574
00:33:43,104 --> 00:33:47,400
‫אמרתי, "מגניב, אבל, אתה יודע,‬
‫הוא יעשה את זה בזמן שלו."‬

575
00:33:49,152 --> 00:33:53,406
‫ועכשיו, בואו נראה איזה תקליט‬
‫יהיה הסינגל השחור האהוב ביותר.‬

576
00:33:53,489 --> 00:33:56,242
‫המועמדים הם פרינס, "כשיונים בוכות",‬

577
00:33:56,325 --> 00:33:57,702
‫מייקל ג'קסון, "מותחן".‬

578
00:33:57,785 --> 00:34:00,621
‫בכמה קטגוריות, זה היה פרינס נגד מייקל.‬

579
00:34:00,705 --> 00:34:02,415
‫היריבות הייתה אמיתית.‬

580
00:34:02,498 --> 00:34:06,461
‫יהיה נהדר אם מייקל ופרינס ישירו יחד.‬

581
00:34:06,544 --> 00:34:09,630
‫זו תהיה הצהרה נהדרת,‬
‫שאפילו שני החבר'ה האלה,‬

582
00:34:09,714 --> 00:34:12,550
‫לשם הצלת חיי אנשים,‬
‫יתאחדו כדי לעשות את זה.‬

583
00:34:13,051 --> 00:34:14,927
‫"כשיונים בוכות", פרינס.‬

584
00:34:16,971 --> 00:34:19,390
‫פרינס, שמו של שומר הראש שלו היה צ'יק,‬

585
00:34:20,099 --> 00:34:22,185
‫וצ'יק היה מפחיד בטירוף.‬

586
00:34:22,268 --> 00:34:25,521
‫הוא היה פשוט אדם ענק,‬

587
00:34:25,605 --> 00:34:28,900
‫וכשפרינס היה זוכה בפרס,‬
‫צ'יק היה עולה איתו לבמה.‬

588
00:34:32,111 --> 00:34:35,114
‫אף אחד לא יתקוף אותו כשיעלה על הבמה!‬

589
00:34:35,198 --> 00:34:37,075
‫אולי זה שונה בימינו.‬

590
00:34:37,158 --> 00:34:38,659
‫שערורייתי!‬

591
00:34:39,952 --> 00:34:41,287
‫שערורייתי!‬

592
00:34:42,121 --> 00:34:43,748
‫פרינס זכה בפרסים הגדולים.‬

593
00:34:43,831 --> 00:34:45,875
‫מייקל לא. הוא לא היה שם, כמובן.‬

594
00:34:45,958 --> 00:34:48,628
‫הוא היה באולפני איי-אנד-אם‬
‫ועשה את הקטע שלו.‬

595
00:34:56,594 --> 00:34:57,970
‫מייקל?‬
‫-כן?‬

596
00:34:58,554 --> 00:35:01,265
‫"יש בחירה שאנחנו עושים.‬
‫אנחנו מצילים את חיינו שלנו."‬

597
00:35:01,349 --> 00:35:03,935
‫אפשר להשמיט את השורה הזאת‬
‫מהפזמון החוזר, בבקשה?‬

598
00:35:04,018 --> 00:35:07,313
‫אז להשמיט את "יש בחירה"?‬
‫מישהו יכול להביא לי מילים?‬

599
00:35:07,814 --> 00:35:10,316
‫אשמיט את זה, אבל אני עלול לשכוח.‬

600
00:35:11,526 --> 00:35:15,071
‫האדם הראשון שהגיע לכאן היה מייקל ג'קסון.‬

601
00:35:15,154 --> 00:35:19,158
‫שמנו אותו באמצע החדר.‬
‫אנחנו משתמשים במיקרופון סי-12.‬

602
00:35:19,659 --> 00:35:21,035
‫אפשר להקליט אחד?‬

603
00:35:22,620 --> 00:35:23,621
‫מקליטים.‬

604
00:35:25,748 --> 00:35:27,250
‫הוא הביא את עצמו למצב…‬

605
00:35:27,333 --> 00:35:30,503
‫שהוא הרגיש שהוא מסונכרן עם המוזיקה.‬

606
00:35:39,554 --> 00:35:42,390
‫אפשר שיהיה לנו איזון‬
‫לפני שהוא מחזיק את התו משם?‬

607
00:35:42,473 --> 00:35:44,016
‫בלי הליווי המוזיקלי?‬
‫-בטח.‬

608
00:35:45,518 --> 00:35:48,146
‫הייתי כאן וכיוונתי כמה אורות,‬

609
00:35:48,229 --> 00:35:51,357
‫ומייקל ג'קסון מקשיב,‬

610
00:35:51,858 --> 00:35:54,152
‫ופתאום הוא שר.‬

611
00:36:06,372 --> 00:36:11,085
‫זה הקול הכי מדהים ששמעתי בחיי.‬

612
00:36:25,558 --> 00:36:26,601
‫סליחה.‬

613
00:36:28,561 --> 00:36:31,606
‫לא אמרתי "טוב יותר".‬
‫המשכתי לומר "בהיר יותר".‬

614
00:36:32,190 --> 00:36:33,065
‫שכחתי.‬

615
00:36:35,610 --> 00:36:38,362
‫כשקווינסי ביקש ממני לכתוב את זה‬

616
00:36:38,446 --> 00:36:41,073
‫על, אתם יודעים, בגלל רעב עולמי,‬

617
00:36:41,824 --> 00:36:44,452
‫השקעתי בזה את הלב ואת הנשמה שלי.‬

618
00:36:46,078 --> 00:36:48,080
‫כל כך קשה להגיד משהו כי‬

619
00:36:49,332 --> 00:36:51,751
‫הרבה יותר קל לי לדבר דרך השיר.‬

620
00:36:51,834 --> 00:36:53,502
‫זאת באמת ההצהרה שלי.‬

621
00:36:55,546 --> 00:36:56,797
‫קווינסי, אתה חושב…‬

622
00:36:58,090 --> 00:36:59,592
‫אני אומר, אתה…‬

623
00:36:59,675 --> 00:37:02,261
‫שאגיד "אתם ואני" או "אני ואתם" בסוף?‬

624
00:37:03,012 --> 00:37:04,639
‫לטעמי, "אתם ואני".‬
‫-בסדר.‬

625
00:37:04,722 --> 00:37:06,807
‫זה הרבה יותר מלא רגש.‬
‫-כן, מלא רגש.‬

626
00:37:06,891 --> 00:37:08,142
‫כן.‬
‫-קאנטרי.‬

627
00:37:08,643 --> 00:37:10,269
‫כן. קאנטרי.‬
‫-אהבתי.‬

628
00:37:10,353 --> 00:37:11,979
‫זה כל העניין, גבר.‬

629
00:37:12,063 --> 00:37:14,398
‫מה שהיה כל כך מעניין במייקל‬

630
00:37:14,482 --> 00:37:18,402
‫הוא שבמקור,‬
‫מייקל רק רצה לכתוב את השיר.‬

631
00:37:19,237 --> 00:37:22,031
‫בהתחלה, מייקל לא רצה לשיר‬
‫או להופיע בקליפ.‬

632
00:37:22,114 --> 00:37:24,116
‫הוא חשב בהתחלה שזו חשיפת יתר.‬

633
00:37:24,659 --> 00:37:27,620
‫שכנעתי את מייקל להיות שם.‬

634
00:37:27,703 --> 00:37:29,914
‫זו יכלה להיות אחת הטעויות הגדולות שלו‬

635
00:37:29,997 --> 00:37:31,123
‫אילולא הגיע.‬

636
00:37:33,459 --> 00:37:36,295
‫אבל הוא היה שם. הוא היה מעורב מאוד.‬

637
00:37:38,130 --> 00:37:39,298
‫איך זה נשמע?‬

638
00:37:39,382 --> 00:37:40,591
‫נשמע נהדר, גבר.‬

639
00:37:43,678 --> 00:37:45,263
‫נהדר, מייק.‬

640
00:37:46,847 --> 00:37:51,435
‫עוד לפנינו, הופעות מרגשות‬
‫של טינה טרנר, סינדי לאופר ופרינס.‬

641
00:37:51,936 --> 00:37:54,063
‫קני קרייגן היה בטקס, בשורה הראשונה,‬

642
00:37:54,146 --> 00:37:55,898
‫ובכל פעם שיצאו לפרסומות,‬

643
00:37:56,607 --> 00:37:59,318
‫קני זינק מהכיסא ורץ אל מאחורי הקלעים.‬

644
00:37:59,402 --> 00:38:02,113
‫תישארו במקום שלך, מותק.‬
‫תישאר במקום שלך.‬

645
00:38:03,072 --> 00:38:06,575
‫הלכתי אליו ואמרתי לו, "יש לנו פה בעיה."‬

646
00:38:07,159 --> 00:38:08,160
‫סינדי לאופר.‬

647
00:38:10,454 --> 00:38:15,793
‫מאחורי הקלעים, סינדי לאופר‬
‫ניגשה אליי ואמרה, "החבר שלי שמע את השיר.‬

648
00:38:15,876 --> 00:38:19,213
‫"לא אוכל לבוא, כי הוא חושב שזה לא להיט."‬

649
00:38:19,964 --> 00:38:21,549
‫אף אחד לא ידע.‬

650
00:38:22,049 --> 00:38:25,136
‫זו בהחלט הייתה קבוצה של אנשים נהדרים,‬

651
00:38:25,219 --> 00:38:28,222
‫אבל הייתי עייפה נורא.‬

652
00:38:28,306 --> 00:38:30,474
‫טוב, חתיכת שנה, מה?‬

653
00:38:32,393 --> 00:38:36,480
‫ואחרי ההופעה חשבתי,‬
‫"בסדר, את פשוט צריכה ללכת לשם."‬

654
00:38:37,064 --> 00:38:41,402
‫אמרתי, "סינדי, די חשוב‬
‫שתקבלי את ההחלטה הנכונה.‬

655
00:38:41,485 --> 00:38:43,654
‫"אל תפספסי את הסשן הלילה."‬

656
00:38:45,239 --> 00:38:46,240
‫איזה לילה!‬

657
00:38:48,159 --> 00:38:49,243
‫איזה לילה!‬

658
00:38:50,578 --> 00:38:52,747
‫אמרתי לאמנים, "אל תסתובבו פה.‬

659
00:38:52,830 --> 00:38:54,874
‫"צאו לדרך ותגיעו לאולפני איי-אנד-אם."‬

660
00:38:57,335 --> 00:39:00,546
‫אתה יכול לדבר על הרגשות שלך‬
‫בנוגע לתקליט שיוקלט הלילה?‬

661
00:39:00,629 --> 00:39:03,674
‫אני לא יודע מה קורה.‬
‫קווינסי שם כוסס ציפורניים,‬

662
00:39:03,758 --> 00:39:05,718
‫ואני רוצה להגיע לשם ולגלות.‬

663
00:39:05,801 --> 00:39:07,345
‫כן.‬
‫-ומה השם שלו?‬

664
00:39:07,428 --> 00:39:08,512
‫"אנחנו העולם".‬

665
00:39:09,013 --> 00:39:12,808
‫נפוצה שמועה שפרינס וג'יימס בראון‬
‫עשויים להיות כלולים בזה.‬

666
00:39:12,892 --> 00:39:14,769
‫אין תגובה.‬
‫-למה? למה לא?‬

667
00:39:14,852 --> 00:39:17,897
‫אסור לי לדבר על זה.‬
‫-צריך להמשיך הלאה.‬

668
00:39:17,980 --> 00:39:19,315
‫תודה רבה.‬
‫-תודה.‬

669
00:39:19,398 --> 00:39:22,902
‫כשעזבתי את טקס הפרסים,‬
‫ידעתי שמחכה לי מכונית.‬

670
00:39:23,486 --> 00:39:24,820
‫ואז אנחנו הופענו.‬

671
00:39:24,904 --> 00:39:26,822
‫לא היה לי מושג מי יהיה שם.‬

672
00:39:28,866 --> 00:39:33,204
‫לא ידעתי כלום על הפרויקט‬
‫עד שהגעתי ללוס אנג'לס.‬

673
00:39:33,287 --> 00:39:35,414
‫קווינסי חשוב מאוד לאנשים,‬

674
00:39:35,498 --> 00:39:39,752
‫וכשהוא עושה פרויקט,‬
‫זה משהו ששווה להיות חלק ממנו.‬

675
00:39:41,462 --> 00:39:43,422
‫כמעט הכול היה מוכן.‬

676
00:39:43,506 --> 00:39:48,511
‫קווינסי ביקש ממני פיסת נייר,‬
‫והוא החליט לכתוב את השורה הכי דגולה.‬

677
00:39:49,261 --> 00:39:50,971
‫"תשאירו את האגו שלכם בכניסה."‬

678
00:39:52,556 --> 00:39:55,726
‫היה לי מזל להיות אחד הצלמים,‬

679
00:39:55,810 --> 00:39:58,396
‫אבל הייתי רק הטירון שבחבורה.‬

680
00:39:58,479 --> 00:40:00,398
‫עברתי לכאן רק שלוש שנים קודם לכן.‬

681
00:40:01,482 --> 00:40:05,277
‫המפיק אמר, "צא לחזית.‬
‫הם יתחילו להגיע בקרוב."‬

682
00:40:06,195 --> 00:40:09,281
‫השאלה הייתה מי באמת יגיע.‬

683
00:40:15,204 --> 00:40:16,914
‫קני רוג'רס מגיע.‬

684
00:40:21,210 --> 00:40:22,711
‫כשהגעתי לאולפן,‬

685
00:40:22,795 --> 00:40:27,466
‫הבנתי שזו הייתה העילית‬
‫של מוזיקת הפופ של אותה תקופה.‬

686
00:40:28,050 --> 00:40:30,511
‫ריי צ'רלס, מכונית מגיעה.‬
‫-אלוהים!‬

687
00:40:30,594 --> 00:40:31,971
‫בט מידלר?‬
‫-נראה לי שכן.‬

688
00:40:33,013 --> 00:40:36,434
‫הנה כריסטי ברינקלי. אלוהים!‬
‫-מישהו רואה את בילי ג'ואל?‬

689
00:40:36,517 --> 00:40:38,227
‫זה פשוט היה יותר מדי.‬

690
00:40:41,522 --> 00:40:44,066
‫תקשרנו באמצעות מכשירי קשר.‬

691
00:40:44,567 --> 00:40:46,944
‫מי הגיע? מי היה כאן?‬
‫מי בדיוק הגיע לכאן?‬

692
00:40:47,027 --> 00:40:48,529
‫קים קארנס בדיוק הגיעה.‬

693
00:40:51,157 --> 00:40:55,327
‫איזה בחור עוצר מעבר לכביש‬
‫בפונטיאק ג'י-טי-או ישנה.‬

694
00:40:55,411 --> 00:40:57,204
‫הבחור יוצא. זה ברוס ספרינגסטין.‬

695
00:40:57,288 --> 00:40:59,206
‫חשבתי, "וואו, זה רציני."‬

696
00:41:01,792 --> 00:41:03,669
‫זה ריי. זה באמת הוא.‬

697
00:41:03,752 --> 00:41:06,213
‫זה כאילו פסל החירות נכנס פנימה.‬

698
00:41:09,425 --> 00:41:14,472
‫בשבילי, דיאנה רוס הייתה כמו,‬
‫"וואו. עלינו לרמה אחרת כאן."‬

699
00:41:16,140 --> 00:41:18,058
‫הרגשתי כמעט כאילו אני בחלום.‬

700
00:41:18,767 --> 00:41:20,352
‫כולם היו אגדה בשבילי.‬

701
00:41:20,436 --> 00:41:24,815
‫בוב דילן? אני חושבת שפשוט אמרתי "היי"‬
‫והלכתי משם כי פחדתי.‬

702
00:41:24,899 --> 00:41:27,943
‫אף אחד אחר לא הורשה להיכנס לסטודיו‬
‫חוץ מהאמנים עצמם,‬

703
00:41:28,027 --> 00:41:29,653
‫אז לאף אחד לא היו עוזרים.‬

704
00:41:29,737 --> 00:41:32,198
‫ואז היינו באינטראקציה זה עם זה,‬

705
00:41:32,281 --> 00:41:33,991
‫וזה באמת היה הריגוש.‬

706
00:41:34,575 --> 00:41:38,162
‫זה היה משכר‬
‫רק להיות בחברת קבוצת האנשים הזאת.‬

707
00:41:39,079 --> 00:41:42,791
‫הרגשתי שאני לא לבושה מספיק יפה. דאגתי.‬

708
00:41:42,875 --> 00:41:46,170
‫הכרתי את בילי ג'ואל, אז ניגשתי אליו.‬

709
00:41:48,297 --> 00:41:50,007
‫כולם הרגישו את הקסם.‬

710
00:41:50,090 --> 00:41:52,927
‫כל מי שאתה יכול לחשוב עליו‬
‫בעסקי הבידור באותו זמן‬

711
00:41:53,010 --> 00:41:54,261
‫נמצא בהקלטה ההיא.‬

712
00:41:54,762 --> 00:41:56,305
‫אנחנו על פלטפורמת המדרגות.‬

713
00:41:56,388 --> 00:41:58,891
‫פול נמצא על אחת המדרגות הנמוכות,‬
‫הוא מסתכל למעלה‬

714
00:41:58,974 --> 00:42:03,687
‫ואומר, "וואו. אם פצצה תנחת‬
‫על המקום הזה, ג'ון דנוור יחזור לפסגה."‬

715
00:42:06,190 --> 00:42:10,736
‫- תשאירו את האגו שלכם בכניסה -‬

716
00:42:22,373 --> 00:42:25,376
‫זה יפהפה. זה כל כך יפה, גבר.‬

717
00:42:25,459 --> 00:42:28,671
‫הרגשנו שהאנרגיה בחדר הייתה ממש חזקה.‬

718
00:42:28,754 --> 00:42:31,215
‫ריי ווילי ישירו קצת.‬

719
00:42:31,298 --> 00:42:36,136
‫אבל באותו הזמן, מתחת יש תחושה של תחרות.‬

720
00:42:36,220 --> 00:42:39,265
‫האגו עדיין היה שם.‬
‫לא נעמיד פנים שהוא לא היה שם.‬

721
00:42:40,057 --> 00:42:42,059
‫ידוענים יכולים להיות בעייתיים מאוד‬

722
00:42:42,142 --> 00:42:46,689
‫כשהם מוקפים במנהלים, סוכנים וסטייליסטים,‬

723
00:42:47,523 --> 00:42:49,942
‫אבל הם לא היו בסביבה הזאת.‬

724
00:42:52,236 --> 00:42:55,573
‫הכוכבים הגדולים ביותר במוזיקה‬
‫חשו שזה מרגיע.‬

725
00:42:56,407 --> 00:42:58,617
‫הם נראו כמעט ביישנים.‬

726
00:43:02,955 --> 00:43:05,457
‫זה היה כמו היום הראשון בגן הילדים.‬

727
00:43:05,958 --> 00:43:07,251
‫טוב, חבר'ה.‬

728
00:43:08,043 --> 00:43:10,754
‫האם כולם יכולים להתפנות כדי שנוכל…‬

729
00:43:11,297 --> 00:43:12,381
‫בבקשה.‬

730
00:43:13,382 --> 00:43:14,967
‫שלום.‬

731
00:43:17,177 --> 00:43:19,555
‫תקשיבו. חבר'ה.‬

732
00:43:19,638 --> 00:43:23,100
‫קווינסי היה צריך להשתלט‬
‫על כל ה"ילדים" האלה.‬

733
00:43:30,190 --> 00:43:32,443
‫ראשית, אני רוצה שתכירו את בוב גלדוף‬

734
00:43:32,526 --> 00:43:35,404
‫שהוא באמת ההשראה לכל הדבר הזה.‬

735
00:43:35,487 --> 00:43:37,615
‫זה האיש שארגן את "בנד אייד".‬

736
00:43:39,742 --> 00:43:43,120
‫והוא בדיוק חזר מאתיופיה,‬
‫והוא רוצה לדבר איתכם.‬

737
00:43:43,203 --> 00:43:44,079
‫באמת?‬

738
00:43:46,832 --> 00:43:47,958
‫טוב, אולי.‬

739
00:43:48,834 --> 00:43:52,755
‫כדי להכניס אתכם לאווירה‬
‫של השיר שאתם עומדים לשיר,‬

740
00:43:52,838 --> 00:43:56,800
‫שבתקווה יציל מיליוני אנשים,‬

741
00:43:56,884 --> 00:43:59,887
‫אני חושב שהכי טוב לזכור‬
‫שהמחיר של חיים השנה‬

742
00:43:59,970 --> 00:44:03,849
‫הוא חתיכת פלסטיק ברוחב 18 ס"מ‬
‫עם חור באמצע.‬

743
00:44:05,142 --> 00:44:09,355
‫ואני לא יודע אם אנחנו במיוחד‬
‫מסוגלים לתפוס את הרעיון של כלום.‬

744
00:44:10,230 --> 00:44:13,525
‫אבל כלום זה להיות בלי מים.‬

745
00:44:14,234 --> 00:44:19,823
‫בחלק מהמחנות אתם תראו‬
‫15 שקי קמח ל-27,500 איש,‬

746
00:44:19,907 --> 00:44:23,410
‫ואתם תראו דלקת קרום המוח,‬
‫מלריה וטיפוס הבטן‬

747
00:44:23,494 --> 00:44:24,787
‫ממלאים את האוויר,‬

748
00:44:24,870 --> 00:44:27,539
‫ואתם תראו גופות שוכבות זו לצד זו.‬

749
00:44:29,083 --> 00:44:31,627
‫ובשביל זה אנחנו כאן,‬

750
00:44:32,127 --> 00:44:34,088
‫ואני מניח שבגלל זה כולנו כאן.‬

751
00:44:34,171 --> 00:44:36,090
‫ואני לא רוצה לבאס אף אחד,‬

752
00:44:36,173 --> 00:44:39,176
‫אבל אולי זו הדרך הכי טובה‬
‫לגרום למה שאתם באמת מרגישים,‬

753
00:44:39,259 --> 00:44:41,970
‫לסיבה שאתם באמת כאן הלילה,‬
‫לצאת דרך השיר הזה.‬

754
00:44:42,054 --> 00:44:44,890
‫אז תודה רבה לכולכם,‬
‫ובואו נקווה שזה יצליח.‬

755
00:44:53,607 --> 00:44:55,442
‫קווינסי כל כך פיקח.‬

756
00:44:55,526 --> 00:45:01,532
‫הוא השתמש בנאום של גלדוף‬
‫כדי לגרום לאנשים להתמקד בסיבה לכל העניין.‬

757
00:45:02,449 --> 00:45:03,867
‫"אנחנו נהנים כאן,‬

758
00:45:03,951 --> 00:45:08,080
‫"אבל אני רוצה שתכניסו‬
‫את מה שאתם מרגישים לשיר."‬

759
00:45:09,415 --> 00:45:11,667
‫בדיוק הופעתי בפרסי המוזיקה האמריקאית.‬

760
00:45:11,750 --> 00:45:13,544
‫כולם נהנו,‬

761
00:45:13,627 --> 00:45:17,965
‫ואז המציאות, שהוא מסביר למה אנחנו כאן,‬

762
00:45:18,048 --> 00:45:19,925
‫אתה פשוט קולט, "וואו".‬

763
00:45:20,926 --> 00:45:24,179
‫כל מה שיושר בחדר הזה‬
‫יהיה אוניסון בכל הקלטה רציפה אחת,‬

764
00:45:24,263 --> 00:45:25,347
‫והחלקים של ההרמוניה,‬

765
00:45:25,431 --> 00:45:28,142
‫כדי שלא נצטרך להתקשות‬
‫עם ההרמוניה בתוך החדר.‬

766
00:45:28,225 --> 00:45:32,104
‫הדבר הראשון שאני רוצה לעשות‬
‫זה את המעבר לפזמון החוזר, בסדר?‬

767
00:45:33,355 --> 00:45:36,066
‫נוכל לשמוע ארבע תיבות בלי…‬
‫בלי הליווי המוזיקלי?‬

768
00:45:36,150 --> 00:45:37,109
‫אקפולקו!‬

769
00:45:37,192 --> 00:45:38,694
‫אחת, שתיים…‬

770
00:45:50,998 --> 00:45:52,291
‫חכו, כולם, בבקשה.‬

771
00:45:52,374 --> 00:45:55,294
‫כולם, נא לקבל את תחושת הקצב‬
‫מהברכיים ולא מהרגליים.‬

772
00:45:55,377 --> 00:45:58,255
‫אנחנו שומעים הרבה‬
‫רקיעות רגליים על המדרגות האלה.‬

773
00:45:59,757 --> 00:46:03,594
‫המתח היה שם כי לא היה לנו הרבה זמן.‬

774
00:46:03,677 --> 00:46:06,180
‫טכנית, היינו צריכים להיות ממש מסונכרנים,‬

775
00:46:06,263 --> 00:46:07,723
‫והיינו צריכים לפעול מהר.‬

776
00:46:07,806 --> 00:46:08,974
‫שוב, חבר'ה, בבקשה.‬

777
00:46:10,893 --> 00:46:12,936
‫היינו צריכים ללמוד את השיר ו…‬

778
00:46:13,020 --> 00:46:15,147
‫לקבל מושג בסיסי ולחזור עליו.‬

779
00:46:15,230 --> 00:46:16,899
‫וזה היה כמו…‬

780
00:46:25,783 --> 00:46:29,453
‫הלחץ היה עלינו, כצוות ההפקה,‬

781
00:46:30,037 --> 00:46:32,956
‫לוודא שכאשר ניתן לספרינגסטין ללכת הביתה,‬

782
00:46:33,040 --> 00:46:35,751
‫כשניתן לכל האנשים האלה ללכת הביתה,‬
‫זה יהיה גמור.‬

783
00:46:35,834 --> 00:46:37,336
‫רק לילה אחד‬

784
00:46:38,378 --> 00:46:40,088
‫כדי להצליח בזה.‬

785
00:46:41,548 --> 00:46:44,092
‫טוב, עכשיו נעשה את זה עד הסוף,‬

786
00:46:44,176 --> 00:46:46,553
‫ובאותן אוקטבות שמייקל שר.‬

787
00:46:46,637 --> 00:46:49,431
‫כל מי שלא יכול לשיר כל כך גבוה,‬
‫לא לשיר בבקשה.‬

788
00:46:49,515 --> 00:46:52,351
‫רק בעלי מנעד גבוה.‬
‫לא אתעסק באוקטבות בחלק הזה.‬

789
00:46:52,434 --> 00:46:53,811
‫נעשה אוקטבות נמוכות אחר כך.‬

790
00:46:53,894 --> 00:46:56,980
‫אם זה גבוה מדי בשביל מישהו,‬
‫הוא יכול לנוח על המדרגות,‬

791
00:46:57,064 --> 00:46:59,817
‫ואז נחזור לזה ונקליט. בסדר?‬

792
00:47:01,443 --> 00:47:03,111
‫אז ניצור פלייבק,‬

793
00:47:03,195 --> 00:47:06,448
‫ואז ניגש לעבודה, בסדר?‬

794
00:47:08,700 --> 00:47:10,077
‫אפשר לשמוע את זה, אום?‬

795
00:47:13,372 --> 00:47:14,915
‫לכולם יש אוזניות?‬

796
00:47:37,145 --> 00:47:39,481
‫בוב דילן יודע בעצמו‬

797
00:47:39,565 --> 00:47:43,735
‫שהוא לא זמר‬
‫באותו אופן שסטיבי וונדר הוא זמר.‬

798
00:47:49,324 --> 00:47:54,705
‫אז דילן קרוב לוודאי חש יותר לא בנוח‬
‫מכל אדם אחר שהיה כאן.‬

799
00:48:01,378 --> 00:48:03,589
‫מישהו עדיין שר נמוך מדי.‬
‫-אני יודע.‬

800
00:48:04,631 --> 00:48:07,217
‫אנחנו באמת לא יכולים‬
‫להתעסק עם אוקטבות בטייק הזה.‬

801
00:48:07,301 --> 00:48:08,594
‫זה רק בשבילם?‬
‫-מה?‬

802
00:48:08,677 --> 00:48:09,970
‫זה רק בשבילם?‬
‫-כן.‬

803
00:48:10,053 --> 00:48:12,431
‫כמה זמרים אמרו, "זה לא במנעד שלי."‬

804
00:48:12,514 --> 00:48:14,641
‫מה איתך?‬
‫-אני לא יכול.‬

805
00:48:14,725 --> 00:48:15,976
‫לא יכול, נכון?‬

806
00:48:16,059 --> 00:48:19,062
‫אם זה מחוץ למנעד שלך, אתה מנסה להבין,‬

807
00:48:19,146 --> 00:48:22,274
‫"אולי אוכל לשיר הרמוניה",‬
‫אבל הם לא רצו שום דבר כזה.‬

808
00:48:22,357 --> 00:48:24,651
‫הם רצו רק את האוניסון החזק הזה.‬

809
00:48:25,235 --> 00:48:27,738
‫יש ביטוי ישן של זמרים, "תהיה גרוע בשקט".‬

810
00:48:27,821 --> 00:48:29,865
‫תשיר כל עוד זה במנעד שלך.‬

811
00:48:29,948 --> 00:48:31,909
‫כשזה יוצא מהמנעד שלך, תעצור.‬

812
00:48:32,492 --> 00:48:35,078
‫יש כל כך הרבה קולות.‬
‫אתה לא תחסר לאף אחד.‬

813
00:48:35,162 --> 00:48:37,247
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

814
00:48:39,541 --> 00:48:42,169
‫יש קרוב לוודאי 60 או 70 אנשים בחדר.‬

815
00:48:42,669 --> 00:48:44,296
‫הריח התחיל להיות די חזק.‬

816
00:48:45,047 --> 00:48:49,760
‫האורות שלי היו מכשירים נושפי-אש‬
‫בעוצמה של 5,000 ואט,‬

817
00:48:49,843 --> 00:48:52,763
‫אז נעשה פה די חם.‬

818
00:48:54,264 --> 00:48:57,309
‫וזה הוסיף למתח.‬

819
00:48:58,143 --> 00:49:00,896
‫היו לנו את כל אנשי התאורה וארבעה צלמים,‬

820
00:49:00,979 --> 00:49:04,358
‫אז היית צריך להיזהר מאוד‬
‫שהכבלים שלך לא יסתבכו,‬

821
00:49:04,441 --> 00:49:06,318
‫והיית צריך להיות בשקט.‬

822
00:49:08,236 --> 00:49:11,114
‫חבר'ה, אתם חייבים להיות בשקט.‬
‫-תשמרו על השקט.‬

823
00:49:11,198 --> 00:49:13,659
‫חייבים להפסיק‬
‫לעשות רעש בטייקים, בבקשה.‬

824
00:49:16,787 --> 00:49:18,330
‫אנחנו מצלמים את הקליפ‬

825
00:49:19,164 --> 00:49:23,502
‫ומרכיבים את השיר באותו זמן.‬

826
00:49:24,002 --> 00:49:26,296
‫האם משהו יכול להשתבש? בהחלט!‬

827
00:49:27,172 --> 00:49:29,508
‫עשינו דברים לפי תחושה ובלי תכנון.‬

828
00:49:31,927 --> 00:49:33,387
‫השעון מתקתק.‬

829
00:49:33,470 --> 00:49:35,305
‫קווינסי דואג לתמונה הגדולה.‬

830
00:49:35,389 --> 00:49:39,059
‫התפקיד שלי היה, שאם יש בעיות בחדר,‬

831
00:49:39,142 --> 00:49:40,227
‫לפתור אותן.‬

832
00:49:40,310 --> 00:49:41,436
‫אולי שינוי…‬

833
00:49:41,520 --> 00:49:43,105
‫זה צריך להיות "בהיר יותר".‬

834
00:49:43,188 --> 00:49:45,190
‫אני מרגיש שכולם שרו "בהיר יותר".‬

835
00:49:45,273 --> 00:49:47,359
‫זה "בהיר יותר"?‬
‫-לא. "טוב יותר, בהיר יותר."‬

836
00:49:47,442 --> 00:49:49,277
‫אני לא רוצה לסבך את העניינים.‬

837
00:49:49,361 --> 00:49:52,739
‫"טוב יותר" או "בהיר יותר"?‬
‫כולם מעדיפים "בהיר יותר".‬

838
00:49:53,573 --> 00:49:58,620
‫ליונל ריצ'י הוא הבחור שיאחד את כולם.‬

839
00:49:59,371 --> 00:50:03,500
‫אני מסתובב בין כל הקבוצות הקטנות‬
‫ומכבה שרפות.‬

840
00:50:04,835 --> 00:50:06,253
‫והוא פעל על אדרנלין.‬

841
00:50:06,336 --> 00:50:09,047
‫הוא פשוט לא הפסיק, אבל הוא כזה בכל מקרה.‬

842
00:50:09,131 --> 00:50:12,300
‫יש לו סיפורים לספר.‬
‫"בואו נעשה את זה." "אגיד לך משהו."‬

843
00:50:12,384 --> 00:50:14,177
‫הוא מצחיק אנשים.‬

844
00:50:14,261 --> 00:50:17,514
‫הוא פשוט גורם למים לזרום בדרך הנכונה.‬

845
00:50:18,265 --> 00:50:22,269
‫משפט אחד שאסור לך לעולם להשתמש בו בחיים.‬

846
00:50:23,353 --> 00:50:25,355
‫"אני לא בטוח לגבי זה. מה דעתך?"‬

847
00:50:25,439 --> 00:50:26,690
‫"טוב יותר" זה חזק יותר.‬

848
00:50:27,607 --> 00:50:30,610
‫יש לנו 47 אמנים.‬

849
00:50:30,694 --> 00:50:35,657
‫אם תגיד את המשפט ההוא, יהיו לך 47‬
‫גרסאות שונות של "אנחנו העולם".‬

850
00:50:35,741 --> 00:50:37,659
‫אז התפקיד שלי היה לוודא,‬

851
00:50:37,743 --> 00:50:41,705
‫שבשום פנים ואופן לא נסטה ממה שהוחלט.‬

852
00:50:50,589 --> 00:50:51,673
‫מה אתה עושה?‬

853
00:50:52,883 --> 00:50:54,468
‫מה זה? מה זה אומר?‬

854
00:50:54,551 --> 00:50:56,678
‫זה התרגום ל"אנחנו העולם".‬

855
00:50:57,721 --> 00:51:02,267
‫סטיבי אמר, "אני חושב שאנחנו צריכים‬
‫קצת סוואהילי איפשהו בשיר.‬

856
00:51:02,350 --> 00:51:03,518
‫"כדאי שנשיר…"‬

857
00:51:05,604 --> 00:51:07,564
‫באיזו שפה?‬
‫-קיסוואהילי.‬

858
00:51:07,647 --> 00:51:09,524
‫טוב, תודה רבה לך.‬

859
00:51:09,608 --> 00:51:12,611
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬

860
00:51:29,753 --> 00:51:31,671
‫אם נעשה את זה, הזמן ייגמר,‬

861
00:51:31,755 --> 00:51:34,800
‫ואם ייגמר לנו הזמן, זה יהיה לא טוב.‬

862
00:51:35,717 --> 00:51:39,888
‫הייתי בפינת החדר,‬
‫במקרה הייתי קרוב לוויילון ג'נינגס.‬

863
00:51:39,971 --> 00:51:44,518
‫שמעתי אותו אומר,‬
‫"בחיים לא שמעתי זמר קאנטרי שר סוואהילי.‬

864
00:51:44,601 --> 00:51:45,769
‫"נראה לי שאוותר."‬

865
00:51:50,649 --> 00:51:52,275
‫ויילון יוצא מהחדר.‬

866
00:51:52,359 --> 00:51:54,778
‫"לא מתעסק עם זה.‬
‫ אני לא יודע מה זה אומר,‬

867
00:51:54,861 --> 00:51:58,031
‫"אבל אני לא אגיד את זה",‬
‫ואיבדנו את ויילון באותו רגע.‬

868
00:51:58,615 --> 00:51:59,825
‫אנחנו מקשיבים עכשיו.‬

869
00:52:00,325 --> 00:52:01,701
‫מקשיבים עכשיו.‬

870
00:52:06,498 --> 00:52:08,708
‫הם לא מדברים סוואהילי, אז לא צריך…‬

871
00:52:08,792 --> 00:52:12,462
‫מישהו אמר, "סטיבי,‬
‫לא מדברים סוואהילי באתיופיה."‬

872
00:52:16,758 --> 00:52:21,513
‫אפשר היה לראות את הפוטנציאל‬
‫לוויכוח ענק על שפות.‬

873
00:52:21,596 --> 00:52:23,723
‫אני חושב שמה שאתה מנסה לעשות הוא…‬

874
00:52:23,807 --> 00:52:26,309
‫אין טעם לדבר עם האנשים שגוועים ברעב.‬

875
00:52:26,393 --> 00:52:28,812
‫אתה מדבר עם האנשים שיש להם כסף לתת.‬

876
00:52:28,895 --> 00:52:30,105
‫ואתה יודע, זה…‬

877
00:52:30,188 --> 00:52:32,774
‫אם זה מלהיב אדם אחד, זה מרתיע שניים, אולי.‬

878
00:52:32,858 --> 00:52:35,068
‫אז באילו מילים נשתמש?‬
‫-אני לא יודע, אבל…‬

879
00:52:35,152 --> 00:52:37,445
‫אם אין לנו שורות…‬
‫-…הם מדברים אמהרית.‬

880
00:52:37,529 --> 00:52:39,573
‫הבעיה היא שאין לנו שם מילים.‬

881
00:52:39,656 --> 00:52:42,576
‫כל העניין הוא…‬
‫-מה שיהיה לנו… מה יש לנו?‬

882
00:52:43,702 --> 00:52:46,496
‫אני זוכר שבשלב הזה,‬
‫כי אני עוקב אחרי ריי צ'רלס,‬

883
00:52:46,580 --> 00:52:50,709
‫ריי אומר,‬
‫"צלצל בפעמון, קווינסי. צלצל בפעמון."‬

884
00:52:52,335 --> 00:52:54,462
‫כלומר, "בואו נתקדם."‬

885
00:52:56,381 --> 00:52:59,050
‫הרבה אנשים נהיו קצת חסרי סבלנות.‬

886
00:52:59,134 --> 00:53:00,510
‫כולם עייפים.‬

887
00:53:01,261 --> 00:53:03,889
‫אנשים רצו להתקדם ולסיים עם זה,‬

888
00:53:03,972 --> 00:53:07,976
‫ואני חושב שבאותה נקודה‬
‫"שה-לה שה-לין-גיי" צץ.‬

889
00:53:20,947 --> 00:53:22,574
‫זה כנראה היה רעיון של מייקל,‬

890
00:53:22,657 --> 00:53:25,285
‫"נוכל להכניס לכאן משהו‬
‫שנשמע מהתרבות ההיא."‬

891
00:53:30,582 --> 00:53:33,501
‫היי, סליחה.‬

892
00:53:35,587 --> 00:53:37,923
‫רק שנייה.‬

893
00:53:38,757 --> 00:53:39,841
‫רגע!‬

894
00:53:42,427 --> 00:53:45,138
‫אז מה שאנחנו אומרים זה,‬
‫"כי זה מה שאנחנו נותנים."‬

895
00:53:45,222 --> 00:53:46,389
‫מה אנחנו נותנים?‬

896
00:53:46,473 --> 00:53:48,975
‫אני אחד האנשים היחידים שיגידו משהו למייקל.‬

897
00:53:49,059 --> 00:53:51,144
‫זה לא הגיוני.‬
‫-"אז בואו נתחיל לתת."‬

898
00:53:51,228 --> 00:53:53,355
‫כן. "אז בואו נתחיל לתת" זה עדיף.‬

899
00:53:54,898 --> 00:53:57,525
‫אני מכיר את מייקל ג'קסון מאז שהיה בן עשר,‬

900
00:53:57,609 --> 00:53:59,986
‫כשהוא בא לראשונה להיבחן‬
‫כדי להיות חבר במוטאון.‬

901
00:54:00,070 --> 00:54:02,989
‫הוא שר ורקד בהתלהבות בגיל עשר.‬

902
00:54:03,073 --> 00:54:04,157
‫מה אתה רוצה לשים?‬

903
00:54:04,241 --> 00:54:08,578
‫מייקל הוא אחד האמנים הדגולים,‬
‫אחד מכותבי השירים הטובים ביותר אי פעם.‬

904
00:54:09,079 --> 00:54:11,665
‫אז אנשים פחדו להגיד,‬
‫"לא כדאי שנעשה את זה",‬

905
00:54:11,748 --> 00:54:13,375
‫או "זה נשמע לא טוב."‬

906
00:54:13,458 --> 00:54:16,336
‫טוב, תגיד לי אתה מה זה "שה-לה שה-לין-גה"!‬

907
00:54:17,295 --> 00:54:20,090
‫כשגדלנו במוטאון, ככה התנהגנו זה עם זה,‬

908
00:54:20,173 --> 00:54:21,800
‫וכולנו אוהבים זה את זה.‬

909
00:54:22,384 --> 00:54:25,220
‫האם כולם אוהבים את המילים "עולם אחד"?‬

910
00:54:25,303 --> 00:54:26,763
‫כן.‬
‫-נהדר.‬

911
00:54:26,846 --> 00:54:28,431
‫עולם אחד".‬
‫-"עולם אחד"!‬

912
00:54:28,515 --> 00:54:32,560
‫"עולם אחד, הילדים שלנו.‬
‫עולם אחד, אז בואו נתחיל לתת."‬

913
00:54:32,644 --> 00:54:34,229
‫כן.‬
‫-כולם.‬

914
00:54:36,690 --> 00:54:41,027
‫זה טוב מאוד. בבקשה אל תשנו את זה‬
‫כי השמיעה שלי נעשית גרועה בטירוף!‬

915
00:54:41,736 --> 00:54:43,363
‫בואו נקליט את זה!‬

916
00:54:43,446 --> 00:54:44,864
‫אם אפשר, זה שם.‬

917
00:54:44,948 --> 00:54:46,491
‫קדימה, תתחילו!‬

918
00:54:51,288 --> 00:54:52,414
‫טוב, תתחילו.‬

919
00:55:13,476 --> 00:55:15,645
‫לבסוף סיימנו לשיר את הפזמון החוזר.‬

920
00:55:15,729 --> 00:55:16,980
‫מעולה!‬

921
00:55:17,063 --> 00:55:20,233
‫וקווינסי רוצה להודות להארי בלפונטה.‬

922
00:55:20,317 --> 00:55:24,237
‫תזכרו שהבחור שהתחיל‬
‫את כל זה הוא הארי בלפונטה.‬

923
00:55:26,698 --> 00:55:29,951
‫ואז, פתאום, קורה הדבר הכי מדהים.‬

924
00:55:36,583 --> 00:55:40,420
‫הארי בלפונטה היה האדם הכי מעורר השראה‬
‫בשביל כל מי שהיה שם.‬

925
00:55:46,092 --> 00:55:48,970
‫אל ג'רו התחיל לשיר‬
‫את השיר של הארי בלפונטה.‬

926
00:55:49,054 --> 00:55:50,889
‫פתאום כולם מצטרפים.‬

927
00:55:54,392 --> 00:55:57,771
‫"שתיתי יותר מדי, אני חייב לומר‬

928
00:56:01,566 --> 00:56:05,612
‫"כי אני או ריי צריכים להסיע אותך מחר"‬

929
00:56:45,735 --> 00:56:46,986
‫במהלך ההפסקות,‬

930
00:56:47,070 --> 00:56:49,656
‫ריי ניגן גרסה נוספת של "אנחנו העולם",‬

931
00:56:49,739 --> 00:56:53,076
‫גרסת הגוספל,‬
‫גרסת "ג'ורג'יה און מיי מיינד".‬

932
00:56:54,911 --> 00:56:59,541
‫ובאותו רגע, שמעתי את ריי וסטיבי מדברים.‬

933
00:56:59,624 --> 00:57:01,626
‫וריי אמר, "אני צריך ללכת לשירותים",‬

934
00:57:01,709 --> 00:57:04,379
‫ואז סטיבי אמר, "אני אראה לך איפה זה."‬

935
00:57:04,462 --> 00:57:06,881
‫והוא פשוט תפס אותו בזרוע והם הלכו,‬

936
00:57:06,965 --> 00:57:09,634
‫וכולם אמרו שהעיוור באמת מוביל את העיוור,‬

937
00:57:09,717 --> 00:57:11,970
‫וכולנו פשוט התפוצצנו מצחוק.‬

938
00:57:14,931 --> 00:57:18,017
‫המבורגר… דגים. המבורגר דגים!‬

939
00:57:20,562 --> 00:57:21,604
‫אנשים היו רעבים.‬

940
00:57:23,273 --> 00:57:24,607
‫ופלים מגיעים לפה.‬

941
00:57:24,691 --> 00:57:27,610
‫עוף על ופלים! עוף ברוטב על ופלים.‬

942
00:57:27,694 --> 00:57:31,531
‫כולם הזמינו עוף על ופלים מ"רוסקו'ס",‬

943
00:57:31,614 --> 00:57:34,993
‫ומעולם לא ראיתי מישהו‬
‫שאוכל עוף טוב יותר מליונל ריצ'י.‬

944
00:57:35,076 --> 00:57:37,287
‫הוא אוכל את חתיכת העצם האחרונה.‬

945
00:57:37,787 --> 00:57:41,082
‫הוא יונק מתוכה, והוא אוכל,‬
‫ומניח אותה על הקודמת,‬

946
00:57:41,166 --> 00:57:45,003
‫אז כשהוא מסיים, יש לו את כל‬
‫העצמות הקטנות האלה מסודרות כמו שצריך.‬

947
00:57:45,086 --> 00:57:48,214
‫ואמרתי, "אף אחד לא יכול‬
‫לאכול עוף טוב ממך."‬

948
00:57:51,342 --> 00:57:53,136
‫כשהגיע זמן ההפסקה ההיא,‬

949
00:57:54,512 --> 00:57:59,684
‫דיאנה ניגשת לדריל הול עם דף המוזיקה בידיה‬

950
00:57:59,767 --> 00:58:02,729
‫ואומרת, "דריל, אני המעריצה הכי מושבעת שלך.‬

951
00:58:02,812 --> 00:58:05,899
‫"תהיה מוכן לחתום על דף המוזיקה שלי?"‬

952
00:58:06,399 --> 00:58:09,903
‫וכולנו הסתכלנו סביב ואמרנו, "לא ייאמן!"‬

953
00:58:11,237 --> 00:58:14,741
‫ברגע שהיא עשתה את זה,‬
‫זה התחיל לקרות בכל רחבי החדר.‬

954
00:58:14,824 --> 00:58:19,120
‫לראות את סינדי לאופר‬
‫מבקשת מליונל או מהבוס,‬

955
00:58:19,204 --> 00:58:22,707
‫זה מגניב שהם רוצים את החתימות זה של זה.‬

956
00:58:22,790 --> 00:58:26,419
‫ואז הם באים ושואלים אותי,‬
‫ואני כזה, "הם רוצים את החתימה שלי?"‬

957
00:58:26,503 --> 00:58:29,547
‫כאילו, "וואו, זה ממש מגניב".‬

958
00:58:30,632 --> 00:58:33,343
‫אז התקשרתי לפרינס כדי להודיע לו איך הולך.‬

959
00:58:33,426 --> 00:58:35,470
‫אמרתי, "נראה לי שאולי כדאי שתבוא.‬

960
00:58:35,553 --> 00:58:38,348
‫"זה די מגניב, וכולם מבלים יחד.‬

961
00:58:38,431 --> 00:58:39,891
‫"אנחנו נהנים מאוד."‬

962
00:58:49,984 --> 00:58:52,362
‫אני עכשיו בטלפון עם פרינס.‬

963
00:58:53,029 --> 00:58:54,822
‫הוא ב"קרלוס אנ' צ'רלי'ז".‬

964
00:58:54,906 --> 00:58:59,285
‫הוא אמר, "אני אנגן סולו גיטרה בחדר אחר."‬

965
00:58:59,369 --> 00:59:02,372
‫אמרתי, "לא, כולנו באותו חדר.‬

966
00:59:02,455 --> 00:59:04,541
‫"אני צריך שתבוא ותשיר."‬

967
00:59:05,124 --> 00:59:09,045
‫הוא רוצה להוסיף גיטרה לשיר,‬
‫ובמקרה אנחנו לא צריכים גיטרה.‬

968
00:59:10,922 --> 00:59:11,965
‫נהיה מאוחר,‬

969
00:59:12,048 --> 00:59:14,759
‫וציפיתי לשיר את אחד הבתים,‬

970
00:59:14,842 --> 00:59:17,845
‫אבל הם כל הזמן שאלו,‬
‫"תוכלי להביא את פרינס לכאן?"‬

971
00:59:17,929 --> 00:59:19,389
‫וחשבתי, "וואו, זה מוזר."‬

972
00:59:19,472 --> 00:59:23,935
‫ופשוט התחלתי להרגיש…‬
‫אני מרגישה שמנצלים אותי, שאני כאן‬

973
00:59:24,018 --> 00:59:26,354
‫כי הם רוצים שפרינס יגיע,‬

974
00:59:26,437 --> 00:59:29,107
‫וככל שיחזיקו אותי יותר זמן,‬
‫אולי פרינס יגיע.‬

975
00:59:30,858 --> 00:59:33,861
‫אני בטוח שהם חיכו שהלימוזינה שלו תופיע,‬

976
00:59:34,362 --> 00:59:36,155
‫אבל הוא לא הגיע.‬

977
00:59:37,365 --> 00:59:39,033
‫כבר ידעתי שהוא לא יבוא,‬

978
00:59:39,117 --> 00:59:42,453
‫כי היו יותר מדי אנשים, והוא ירגיש לא בנוח.‬

979
00:59:43,580 --> 00:59:45,373
‫אמרתי לליונל, "אני אלך."‬

980
00:59:45,456 --> 00:59:48,167
‫הם מעולם לא התכוונו שאשיר בית,‬

981
00:59:48,251 --> 00:59:51,087
‫וזה היה קצת שיברון לב.‬

982
00:59:54,007 --> 00:59:57,719
‫עשינו את ה"הוק",‬
‫אז עכשיו אנחנו מגיעים לסולואים.‬

983
01:00:04,183 --> 01:00:05,143
‫שתי השורות האלה.‬

984
01:00:12,525 --> 01:00:15,194
‫מייקל ניגש אליי ואמר, "פרינס לא בא,‬

985
01:00:15,278 --> 01:00:18,823
‫"אז יש לנו מקום בשורה שצריך בשבילו סולן.‬

986
01:00:18,906 --> 01:00:21,784
‫"על מי אתה ממליץ?" ואמרתי "יואי לואיס".‬

987
01:00:23,536 --> 01:00:25,705
‫ליואי לואיס יש קול סולו נהדר.‬

988
01:00:27,248 --> 01:00:29,876
‫מישהו טפח על כתפי ואמר,‬
‫"קווינסי רוצה אותך."‬

989
01:00:29,959 --> 01:00:33,087
‫הביאו אותי לקווינסי.‬
‫הוא אמר, "סמלי, בוא. תביא את מייקל."‬

990
01:00:33,838 --> 01:00:36,090
‫והוא אומר, "תשיר את השורה ליואי."‬

991
01:00:41,012 --> 01:00:44,557
‫אז קיבלתי את השורה של פרינס.‬
‫נעליים די גדולות להיכנס לתוכן.‬

992
01:00:44,641 --> 01:00:46,142
‫כן!‬
‫-אני יכול ללכת עכשיו? אוי, לא.‬

993
01:00:46,225 --> 01:00:50,021
‫מאותו רגע ואילך, הייתי לחוץ בטירוף.‬

994
01:00:51,314 --> 01:00:52,148
‫בסדר?‬

995
01:00:55,902 --> 01:00:57,654
‫עניין החלקים סודר.‬

996
01:00:57,737 --> 01:01:00,531
‫עד שבאמת הגענו לסולואים,‬

997
01:01:01,032 --> 01:01:03,284
‫אנשים שאלו, "למה יש לו את החלק הזה?"‬

998
01:01:03,368 --> 01:01:06,871
‫או "למה יש לה את החלק הזה?"‬
‫והתשובה הייתה, "זה מתאים למנעד שלהם."‬

999
01:01:06,954 --> 01:01:09,207
‫להתחיל עם השורה הזאת. "בואו נבין…"‬

1000
01:01:09,290 --> 01:01:12,335
‫קווינסי אמר לי עם מי אני אשיר,‬

1001
01:01:12,418 --> 01:01:15,880
‫ואמרתי, "וילי נלסון? מעניין."‬

1002
01:01:17,632 --> 01:01:19,550
‫בהחלט הופתעתי.‬

1003
01:01:22,470 --> 01:01:26,140
‫כולנו התאספנו סביב הפסנתר,‬
‫וסטיבי וונדר מנגן את השיר,‬

1004
01:01:26,224 --> 01:01:28,017
‫ושרנו אותו בצורה אקוסטית.‬

1005
01:01:34,232 --> 01:01:38,861
‫וסטיבי וונדר, אפשר לראות על פניו‬
‫שהוא מזהה את הקולות השונים.‬

1006
01:01:42,990 --> 01:01:47,912
‫בערך באמצע, בזמן שהוא מנגן,‬
‫הוא אומר, "וואו. כל כך הרבה כוכבים."‬

1007
01:01:55,795 --> 01:01:57,839
‫השיר במלואו לראשונה סביב הפסנתר,‬

1008
01:01:57,922 --> 01:02:01,843
‫אז שמענו לראשונה איך הוא באמת יישמע.‬

1009
01:02:01,926 --> 01:02:03,845
‫לעולם לא אשכח את זה. היה מדהים.‬

1010
01:02:03,928 --> 01:02:06,764
‫לשמוע את כל האישיויות בפרויקט הזה‬

1011
01:02:06,848 --> 01:02:09,225
‫בפעם הראשונה בשיר הזה…‬

1012
01:02:09,308 --> 01:02:11,602
‫השיער על גבי סומר רק מהמחשבה על זה.‬

1013
01:02:21,738 --> 01:02:25,700
‫סימנו בנייר דבק על הרצפה את השמות,‬

1014
01:02:25,783 --> 01:02:27,869
‫אז זו הייתה צורת פרסה גדולה.‬

1015
01:02:27,952 --> 01:02:31,080
‫זה התחיל כאן והלך כל הדרך מסביב.‬

1016
01:02:32,248 --> 01:02:36,002
‫אני זוכר שעברתי וספרתי אותם רק כי אני…‬

1017
01:02:36,085 --> 01:02:38,254
‫"בסדר, יהיו כאן שלושה, כאן שניים."‬

1018
01:02:38,838 --> 01:02:42,049
‫אני מסתכל על רשימת השמות על הרצפה.‬

1019
01:02:42,133 --> 01:02:45,178
‫אני חושב, "זה יהיה מדהים."‬

1020
01:02:47,513 --> 01:02:48,848
‫ספרינגסטין היה כאן.‬

1021
01:02:48,931 --> 01:02:49,891
‫בדיקה, אחת, שתיים.‬

1022
01:02:49,974 --> 01:02:51,476
‫אני הייתי ממש שם.‬

1023
01:02:52,518 --> 01:02:55,062
‫מייקל ג'קסון כאן. אני שר מיד אחרי מייקל.‬

1024
01:02:55,146 --> 01:02:56,397
‫דאגנו לכם.‬

1025
01:02:58,399 --> 01:03:00,151
‫אתם יודעים שזה איתי, נכון?‬

1026
01:03:00,234 --> 01:03:03,237
‫המעגל הזה היה המעגל המפחיד של החיים.‬

1027
01:03:03,321 --> 01:03:04,405
‫קווינסי צדק.‬

1028
01:03:04,489 --> 01:03:07,825
‫כשמגיע הזמן לשיר את החלק שלך,‬
‫אתה תיתן 200 אחוז‬

1029
01:03:07,909 --> 01:03:10,036
‫כי הכיתה מסתכלת עליך.‬

1030
01:03:10,703 --> 01:03:15,666
‫ולראות את ההכנות ואת הפגיעות של כולם‬

1031
01:03:15,750 --> 01:03:18,711
‫היה די מדהים.‬

1032
01:03:19,212 --> 01:03:21,380
‫היית במיטבך בשלב הזה.‬

1033
01:03:21,464 --> 01:03:23,591
‫אז ככה, יש מיקרופונים מולנו,‬

1034
01:03:23,674 --> 01:03:26,469
‫אבל מה שנעשה זה שתתכופפו קדימה בחלק שלכם.‬

1035
01:03:27,220 --> 01:03:29,388
‫ואז, כשהאדם השני נכנס,‬

1036
01:03:29,472 --> 01:03:31,682
‫כשאתם בדואט עם מישהו, מה שזה לא יהיה,‬

1037
01:03:31,766 --> 01:03:33,559
‫כשהחלק שלכם מגיע, תתכופפו קדימה.‬

1038
01:03:33,643 --> 01:03:36,646
‫אל תשירו פה. אם תעשו כך,‬
‫לעולם לא נדע מה המילים שלכם.‬

1039
01:03:36,729 --> 01:03:38,523
‫לפסוע פנימה או להתכופף?‬
‫-תתקרבי.‬

1040
01:03:38,606 --> 01:03:41,108
‫לא. גם אם השם שלכם נמצא כאן…‬

1041
01:03:41,609 --> 01:03:42,693
‫הבנתם?‬
‫-כן.‬

1042
01:03:42,777 --> 01:03:44,946
‫זו הקלטה אמיתית. זה פשוט…‬

1043
01:03:45,029 --> 01:03:47,198
‫השמות שם, אבל המיקרופונים כאן.‬

1044
01:03:47,281 --> 01:03:48,449
‫בואו למיקרופון!‬

1045
01:03:48,533 --> 01:03:50,243
‫מוכנים.‬
‫-תודיעו לי מתי.‬

1046
01:03:50,326 --> 01:03:51,702
‫קדימה.‬
‫-מוכנים.‬

1047
01:04:06,926 --> 01:04:09,220
‫אפשר לעשות את זה שוב? פישלתי בהתחלה.‬

1048
01:04:10,304 --> 01:04:12,098
‫סטיבי אומר שהוא פישל.‬

1049
01:04:13,391 --> 01:04:15,560
‫הייתי נמוך. הייתי כל כך נמוך.‬

1050
01:04:16,352 --> 01:04:17,645
‫נכון שזה נורא נמוך?‬

1051
01:04:18,229 --> 01:04:20,439
‫סטיבי פישל. איך זה קרה לו?‬

1052
01:04:21,315 --> 01:04:23,025
‫זה חוקי?‬
‫-לעולם לא.‬

1053
01:04:23,109 --> 01:04:27,071
‫סטיבי דופק את זה בשעשוע,‬
‫כפי שרק סטיבי יכול.‬

1054
01:04:27,154 --> 01:04:29,198
‫כמעט בכוונה, די נהנה מזה.‬

1055
01:04:29,282 --> 01:04:30,867
‫סטיבי לא היה לחוץ.‬

1056
01:04:30,950 --> 01:04:32,618
‫לעולם. אני לעולם לא מפספס את התו.‬

1057
01:04:33,870 --> 01:04:34,954
‫זה הגרון שלי.‬

1058
01:04:37,123 --> 01:04:39,584
‫קווינסי הרים את קולו.‬
‫"אנחנו חייבים שתקליט."‬

1059
01:04:39,667 --> 01:04:40,918
‫הוא צרח עלינו.‬

1060
01:04:41,002 --> 01:04:41,961
‫בבקשה.‬

1061
01:04:42,670 --> 01:04:44,755
‫מעולם לא ראיתי אותו ככה.‬

1062
01:04:45,506 --> 01:04:48,509
‫קווינסי, היי!‬

1063
01:04:52,305 --> 01:04:54,640
‫קווינסי ג'ונס תמיד היה רגוע מאוד.‬

1064
01:04:54,724 --> 01:04:57,059
‫הדאגה היחידה שלו הייתה הזמן.‬

1065
01:04:57,643 --> 01:04:59,562
‫יש לנו הרבה עבודה, עוד דרך ארוכה.‬

1066
01:05:13,576 --> 01:05:14,535
‫אפשר לעזור?‬

1067
01:05:15,995 --> 01:05:19,373
‫זה קשה כי אנחנו רחוקים זה מזה.‬

1068
01:05:19,457 --> 01:05:20,958
‫אפשר לעזור? אז אתה…‬

1069
01:05:23,210 --> 01:05:24,045
‫ואתה…‬

1070
01:05:24,754 --> 01:05:25,671
‫זה החלק שלי.‬

1071
01:05:26,255 --> 01:05:28,174
‫אני יודע. הוא מדבר על החלפת חלקים.‬

1072
01:05:28,257 --> 01:05:30,718
‫אוכל לעשות את זה‬
‫אם אפסע לאחור ואשיר חזק יותר.‬

1073
01:05:30,801 --> 01:05:31,802
‫קשה לשיר ברכות.‬

1074
01:05:31,886 --> 01:05:35,556
‫השעה הייתה 04:00,‬
‫והם שרים את החלק הכי חשוב שלהם.‬

1075
01:05:35,640 --> 01:05:38,476
‫אז אתה תהיה קצת עצבני. אתה תהיה עייף.‬

1076
01:05:38,559 --> 01:05:41,270
‫אבל זה עושה לי קפיצה מוזרה‬
‫אחרי המלודיה שלי.‬

1077
01:05:41,354 --> 01:05:42,730
‫במצלמה שלי, הם ענקיים‬

1078
01:05:42,813 --> 01:05:44,815
‫כי אני ממש שם מתחתיהם.‬

1079
01:05:44,899 --> 01:05:46,943
‫אתה יכול להושיט יד ולגעת באדם הזה.‬

1080
01:05:47,026 --> 01:05:48,194
‫הם ממש שם.‬

1081
01:05:50,947 --> 01:05:52,865
‫הייתי מעריץ מושבע של פול סיימון.‬

1082
01:05:55,368 --> 01:05:57,536
‫הנה הוא, ממש כאן. הוא שר בדיוק מולי.‬

1083
01:05:59,705 --> 01:06:03,876
‫קני רוג'רס, כשהוא מגיע לתו הגבוה ההוא,‬
‫והוא פשוט מכווץ את הפנים שלו,‬

1084
01:06:03,960 --> 01:06:05,503
‫זה, "אלוהים, הוא פשוט…"‬

1085
01:06:09,382 --> 01:06:10,383
‫באותו זמן חשבתי,‬

1086
01:06:10,466 --> 01:06:14,136
‫"אני לא מאמין שאנשים משלמים לי‬
‫כדי לצלם את הדבר המדהים הזה."‬

1087
01:06:22,478 --> 01:06:26,565
‫התור של דיון וורוויק הגיע,‬
‫והייתה לנו בעיה טכנית קטנה.‬

1088
01:06:29,026 --> 01:06:31,112
‫כן?‬
‫-את שומעת את הקול שלך?‬

1089
01:06:31,195 --> 01:06:32,113
‫כן.‬

1090
01:06:40,371 --> 01:06:42,456
‫מי זאת? תוציאו אותה מפה.‬

1091
01:06:43,541 --> 01:06:46,043
‫הייתה פניקה טכנית קטנה פה.‬

1092
01:06:46,127 --> 01:06:48,713
‫יש לנו בעיה עם רעש בפלייבק.‬

1093
01:06:48,796 --> 01:06:52,091
‫בשלב מסוים אמרתי, "בכל מחיר,‬
‫חייבים שזה יעבוד כמו שצריך."‬

1094
01:06:52,174 --> 01:06:54,802
‫חייבים להסיר את זה מכאן, בכל מחיר.‬

1095
01:06:54,885 --> 01:06:56,387
‫זה עדיין שם?‬
‫-כן.‬

1096
01:06:56,470 --> 01:06:59,015
‫אולי זו דליפה?‬
‫-אולי מיקרופון של מישהו אחר.‬

1097
01:06:59,098 --> 01:07:00,808
‫כל שאר הקטעים בסדר.‬

1098
01:07:00,891 --> 01:07:02,935
‫אז באמת אין לזה שום תירוץ.‬

1099
01:07:03,728 --> 01:07:05,312
‫אנחנו נגלה מה הבעיה.‬

1100
01:07:05,396 --> 01:07:06,897
‫היה צריך להשתמש בסטודיו שלי.‬

1101
01:07:18,284 --> 01:07:20,119
‫אני עדיין שומעת את הקול השני.‬

1102
01:07:20,202 --> 01:07:22,747
‫סליחה. זו תעלומה.‬
‫-רוחות רפאים!‬

1103
01:07:22,830 --> 01:07:25,207
‫למי תתקשרו?‬
‫-למכסחי השדים!‬

1104
01:07:26,751 --> 01:07:29,712
‫אקרויד נמצא בתא ההד.‬
‫-אקרויד.‬

1105
01:07:30,379 --> 01:07:32,089
‫זה הוסיף קצת מתח.‬

1106
01:07:32,590 --> 01:07:33,674
‫זה נעלם.‬

1107
01:07:34,467 --> 01:07:36,218
‫מצאנו את זה, מה שזה לא היה.‬

1108
01:07:36,302 --> 01:07:40,973
‫זה היה קצת קשה, אבל חזרנו‬
‫לתוכנית שלנו לסיים את הקטע הקולי.‬

1109
01:07:41,599 --> 01:07:45,269
‫אנחנו מגיעים לרגע‬
‫שבו עלינו להיות מדויקים ככל האפשר.‬

1110
01:07:45,352 --> 01:07:46,437
‫מתחילים.‬

1111
01:07:49,106 --> 01:07:50,024
‫כן.‬

1112
01:07:58,074 --> 01:08:00,743
‫ועכשיו זה מגיע עד אל ג'רו, שמפשל,‬

1113
01:08:00,826 --> 01:08:02,953
‫אז הם אומרים "בום" ומתחילים מחדש.‬

1114
01:08:10,002 --> 01:08:14,006
‫אל ג'רו היה קצת בהצפה שם,‬

1115
01:08:14,715 --> 01:08:16,217
‫בתחום האלכוהול.‬

1116
01:08:22,306 --> 01:08:24,058
‫אני מצטער.‬
‫-אוף.‬

1117
01:08:24,141 --> 01:08:26,060
‫זה וילי.‬

1118
01:08:26,143 --> 01:08:27,269
‫אל היה מעניין.‬

1119
01:08:27,353 --> 01:08:29,688
‫טוב, אני חייב לספר לכם‬
‫את החלק המצחיק לגבי אל.‬

1120
01:08:32,233 --> 01:08:35,444
‫אל רצה לחגוג לפני שסיימנו את השיר.‬

1121
01:08:37,071 --> 01:08:40,616
‫הוא כל הזמן אמר, "תביאו עוד בקבוק.‬
‫אנחנו הולכים לחגוג."‬

1122
01:08:40,699 --> 01:08:42,910
‫אז בכל פעם שנכנס בקבוק נוסף,‬

1123
01:08:42,993 --> 01:08:45,371
‫הוצאתי את הבקבוק בחזרה.‬

1124
01:08:45,454 --> 01:08:47,289
‫סטיבי, אפשר את הקלידים קודם?‬

1125
01:08:47,373 --> 01:08:49,667
‫נרצה שתעשה חזרה על החלק הקטן הזה.‬

1126
01:08:49,750 --> 01:08:52,128
‫היינו צריכים לעבוד קשה מאוד‬

1127
01:08:52,211 --> 01:08:55,256
‫כדי להקליט את החלק של אל‬

1128
01:08:55,339 --> 01:08:58,259
‫לפני שאל לא יצליח לזכור מה החלק שלו.‬

1129
01:09:04,431 --> 01:09:06,142
‫נכון. כן.‬

1130
01:09:06,225 --> 01:09:08,102
‫כן. שוב בשבילי?‬

1131
01:09:08,185 --> 01:09:10,146
‫פשוט תנגן את הקטע.‬
‫-בבקשה?‬

1132
01:09:10,229 --> 01:09:12,982
‫זה מספיק.‬
‫כפי שזה היה שם, זה מספיק.‬

1133
01:09:13,065 --> 01:09:15,943
‫בכל פעם שהם חוזרים לאחור,‬
‫זה לוקח בערך חמש דקות.‬

1134
01:09:16,026 --> 01:09:18,779
‫אז אתה יוצר מתח אמיתי‬
‫בכל פעם שאתה מחזיר לאחור.‬

1135
01:09:34,670 --> 01:09:37,298
‫מה אעשה אחרי ברוס ספרינגסטין? זה כאילו…‬

1136
01:09:37,381 --> 01:09:41,802
‫מה אתם הייתם עושים?‬
‫ואז הלכתי על קטע נשמה מתוק יותר.‬

1137
01:09:47,266 --> 01:09:48,726
‫קני לוגינס היה מדהים,‬

1138
01:09:48,809 --> 01:09:50,769
‫והם הגיעו לסטיב פרי ולדריל הול,‬

1139
01:09:50,853 --> 01:09:52,396
‫וזה היה, "אלוהים אדירים."‬

1140
01:10:05,534 --> 01:10:06,535
‫יש!‬

1141
01:10:07,828 --> 01:10:09,121
‫סטיב פרי יודע לשיר!‬

1142
01:10:10,581 --> 01:10:13,792
‫יש לו קול נהדר, כמו הקול של סם קוק.‬

1143
01:10:13,876 --> 01:10:16,086
‫תן לי עוד אחד.‬
‫תן לי עוד שניים לפחות.‬

1144
01:10:16,170 --> 01:10:18,881
‫החבר'ה האלה מקבלים שלושה‬
‫או ארבעה ניסיונות בשורה שלהם.‬

1145
01:10:18,964 --> 01:10:22,384
‫בינתיים, אני כאן בסוף,‬
‫ואפילו לא שרתי את השורה שלי עדיין,‬

1146
01:10:22,468 --> 01:10:24,303
‫ואני מתחרפן.‬

1147
01:10:25,304 --> 01:10:28,974
‫צפיתי בכל האנשים האלה שרים.‬

1148
01:10:29,058 --> 01:10:31,852
‫רק ניסיתי לזכור לנשום.‬

1149
01:10:32,436 --> 01:10:35,439
‫ואמרתי לקווינסי ואומברטו,‬
‫"בפעם הבאה שמישהו יפשל,‬

1150
01:10:35,522 --> 01:10:38,609
‫"אתם יכולים להמשיך‬
‫כדי שנעשה חזרה על השורות שלנו‬

1151
01:10:38,692 --> 01:10:39,735
‫"ועל הגשר?"‬

1152
01:10:39,818 --> 01:10:41,654
‫והוא אמר, "אה, כן, בסדר, בטח",‬

1153
01:10:41,737 --> 01:10:44,615
‫ומייקל, שהיה לידי, אמר, "זה רעיון טוב."‬

1154
01:10:44,698 --> 01:10:45,908
‫אמרתי, "תודה, מייק."‬

1155
01:10:45,991 --> 01:10:48,535
‫רוצה ללכת על הגשר עכשיו?‬
‫-רוצה לעבור לגשר?‬

1156
01:10:48,619 --> 01:10:51,038
‫לגשר. קח אותי לגשר.‬
‫-לגשר.‬

1157
01:10:51,121 --> 01:10:52,915
‫הגשר.‬
‫-הגשר.‬

1158
01:10:53,582 --> 01:10:55,292
‫טוב, כולם, לגשר.‬

1159
01:10:56,627 --> 01:10:58,879
‫טוב, יואי. עכשיו תורך.‬

1160
01:11:01,757 --> 01:11:03,550
‫בחיי, אתה ממש מוכן ללכת הביתה.‬

1161
01:11:04,385 --> 01:11:07,012
‫רק למקרה שמישהו יפשל בחלק אחד.‬

1162
01:11:08,305 --> 01:11:12,101
‫כלומר, זאת הייתה רק שורה אחת,‬
‫אבל הרגליים שלי ממש רעדו.‬

1163
01:11:42,131 --> 01:11:43,841
‫אתה רוצה את זה בהרמוניה?‬

1164
01:11:43,924 --> 01:11:47,511
‫אתה רוצה את האחרון בהרמוניה?‬

1165
01:11:48,470 --> 01:11:49,471
‫זה ממש נהדר.‬

1166
01:11:49,555 --> 01:11:52,516
‫אתה רוצה להצטרף אליה?‬
‫שלושתכם תצטרפו אליה ב…‬

1167
01:11:53,559 --> 01:11:54,768
‫זה יהיה מעולה.‬

1168
01:11:56,395 --> 01:11:59,690
‫אבל אז הם אמרו,‬
‫"שיר בהרמוניה עם סינדי וקים."‬

1169
01:12:00,274 --> 01:12:02,651
‫בדמו לא היו קטעי הרמוניה או משהו כזה.‬

1170
01:12:02,735 --> 01:12:05,529
‫אני אצטרך להמציא פה משהו.‬

1171
01:12:05,612 --> 01:12:07,031
‫להמציא הרמוניה בשלושה חלקים‬

1172
01:12:07,114 --> 01:12:11,035
‫מול סטיבי וונדר, ריי צ'רלס, קני לוגינס,‬

1173
01:12:11,118 --> 01:12:12,202
‫דריל הול…‬

1174
01:12:13,203 --> 01:12:14,538
‫מה אני אמור לשיר?‬

1175
01:12:14,621 --> 01:12:16,206
‫זה היה ממש מורט עצבים.‬

1176
01:12:17,207 --> 01:12:18,417
‫אה, שם אני נמצא.‬

1177
01:12:21,920 --> 01:12:23,464
‫זה ב"נעמוד", נכון?‬
‫-כן.‬

1178
01:12:23,547 --> 01:12:24,423
‫מה שלך?‬

1179
01:12:24,506 --> 01:12:25,507
‫מה שלך, קים?‬

1180
01:12:31,638 --> 01:12:32,848
‫משהו כזה?‬

1181
01:12:32,931 --> 01:12:35,017
‫אני מותש מכדי להגיד משהו למישהו.‬

1182
01:12:39,396 --> 01:12:40,397
‫ופשוט לשיר את זה.‬

1183
01:12:46,195 --> 01:12:48,781
‫אני אנסה.‬
‫זה גבוה בשבילי, אבל אנסה.‬

1184
01:13:10,302 --> 01:13:12,846
‫באשמתי. זה היה עם קצת זיוף.‬
‫לא ירדתי.‬

1185
01:13:12,930 --> 01:13:15,099
‫חשבתי שהראש של יואי יתפוצץ.‬

1186
01:13:15,182 --> 01:13:17,518
‫סינדי יודעת לשיר אוקטבות,‬

1187
01:13:17,601 --> 01:13:20,771
‫ויו המסכן ניסה לשרוד באופן נואש,‬
‫הוא לא יכול לעשות יותר מדי כאלה.‬

1188
01:13:20,854 --> 01:13:23,273
‫זייפתי רק כדי לראות אם מישהו ישים לב.‬

1189
01:13:26,318 --> 01:13:31,365
‫סינדי בהחלט הדהימה בשורה הזאת,‬
‫אבל משהו היה לא בסדר.‬

1190
01:13:31,448 --> 01:13:34,743
‫יו, תקשיב.‬
‫יש דברים הרמוניים שקורים כשהיא שרה.‬

1191
01:13:34,827 --> 01:13:36,912
‫זה כמעט נשמע כמו שיחה.‬

1192
01:13:36,995 --> 01:13:40,290
‫הם כל הזמן אומרים, "מה הרעש הזה?"‬
‫אני חושבת, "מה הרעש הזה?"‬

1193
01:13:40,374 --> 01:13:43,168
‫נגן שוב את החלק הראשון של השני, ואז…‬

1194
01:13:45,838 --> 01:13:48,632
‫אומברטו אמר, "יש לנו המון רעש בקטע שלה.‬

1195
01:13:48,715 --> 01:13:49,842
‫"מה קורה פה?"‬

1196
01:13:50,342 --> 01:13:52,428
‫המיקרופון גוסס. צריך להחליף אותו.‬

1197
01:13:52,511 --> 01:13:54,096
‫לא. המיקרופון מעולה.‬

1198
01:13:54,596 --> 01:13:57,599
‫המיקרופון מעולה?‬
‫-אין שום בעיה עם המיקרופון.‬

1199
01:13:57,683 --> 01:13:59,143
‫המיקרופון מעולה!‬

1200
01:13:59,226 --> 01:14:00,978
‫נשמע כאילו אנשים מדברים.‬

1201
01:14:01,061 --> 01:14:02,479
‫או צוחקים או משהו.‬

1202
01:14:02,563 --> 01:14:03,564
‫בכל פעם שאת שרה.‬

1203
01:14:03,647 --> 01:14:05,190
‫אני לא חושבת שזה מצחיק,‬

1204
01:14:05,274 --> 01:14:08,527
‫ואתם צריכים להפסיק לצחוק כשאני שרה כי…‬

1205
01:14:11,321 --> 01:14:13,699
‫סינדי, יש לך הרבה צמידים.‬

1206
01:14:14,366 --> 01:14:16,076
‫אה! זאת ה…‬

1207
01:14:16,160 --> 01:14:17,494
‫אה, העגילים שלי.‬

1208
01:14:17,578 --> 01:14:19,705
‫זה לא עלה בדעתי.‬

1209
01:14:20,330 --> 01:14:21,540
‫סליחה.‬

1210
01:14:21,623 --> 01:14:22,833
‫אני עמוסה בזה.‬

1211
01:14:25,586 --> 01:14:27,296
‫הלכה כל התלבושת!‬

1212
01:14:28,046 --> 01:14:29,798
‫לא. אני מצטערת.‬

1213
01:14:30,757 --> 01:14:33,135
‫זה הפטפוט. בסדר.‬

1214
01:14:37,055 --> 01:14:38,557
‫אלה הדיבורים.‬

1215
01:14:42,060 --> 01:14:45,772
‫היינו זקוקים לרגע הצחוק הקטן הזה‬
‫כדי שהמתח ירד‬

1216
01:14:45,856 --> 01:14:47,858
‫לפני שנעבור את השלב הקשה.‬

1217
01:14:47,941 --> 01:14:49,359
‫תעשה אותו הדבר, יואי.‬

1218
01:14:50,152 --> 01:14:51,403
‫מיד אחרי מייקל.‬

1219
01:15:13,008 --> 01:15:15,302
‫החזקתי את זה יותר מדי?‬
‫-לא.‬

1220
01:15:15,385 --> 01:15:16,803
‫זה מעולה.‬

1221
01:15:19,389 --> 01:15:20,682
‫הקלטתם את זה?‬

1222
01:15:21,391 --> 01:15:22,684
‫זה הוקלט!‬

1223
01:15:24,061 --> 01:15:27,022
‫מפני שהקדשתי את כל חיי לשירה,‬

1224
01:15:27,105 --> 01:15:29,733
‫להיות בקרב הזמרים האלה‬

1225
01:15:29,816 --> 01:15:33,779
‫וממש להיות חלק מהקהילה שלהם‬

1226
01:15:33,862 --> 01:15:35,739
‫היה חוויה לא מהעולם הזה.‬

1227
01:15:36,907 --> 01:15:38,575
‫אפשר להשאיר את החלל של ריי פתוח?‬

1228
01:15:38,659 --> 01:15:41,203
‫כן. הוא הרבה יותר מבוגר ממני, אתה יודע.‬

1229
01:15:44,414 --> 01:15:48,460
‫זה השאיר את בוב דילן וברוס‬
‫לעשות את האד-ליב.‬

1230
01:15:49,378 --> 01:15:51,463
‫קווינסי קרא לזה "מילוי זמן רציני".‬

1231
01:15:52,047 --> 01:15:54,091
‫"נעשה את מילוי הזמן הרציני עכשיו."‬

1232
01:15:54,174 --> 01:15:55,092
‫תוריד את זה.‬

1233
01:15:55,175 --> 01:15:57,052
‫הנה הוא, בוב דילן.‬

1234
01:15:57,135 --> 01:15:59,888
‫זה שבדיוק לפני המודולציה.‬
‫-כן. מה…‬

1235
01:15:59,972 --> 01:16:01,348
‫כן, בסדר.‬

1236
01:16:01,431 --> 01:16:04,851
‫הוא סמל אגדי ואיקוני‬

1237
01:16:04,935 --> 01:16:07,396
‫לאמריקאים ולעולם כולו…‬

1238
01:16:07,479 --> 01:16:08,689
‫שקט, בבקשה. מתחילים.‬

1239
01:16:08,772 --> 01:16:13,902
‫…אז ציפינו שיקרה משהו מדהים.‬

1240
01:16:22,202 --> 01:16:23,245
‫בסדר.‬

1241
01:16:25,831 --> 01:16:28,125
‫אין בעיה. בקטע אחר.‬

1242
01:16:40,721 --> 01:16:45,434
‫בסדר, צריך להריץ את זה לאחור הרבה פעמים.‬

1243
01:16:45,517 --> 01:16:51,231
‫אני חושב שהוא היה קצת מבולבל, כי פשוט‬
‫לא נראה שבוב הבין איך הוא אמור לשיר.‬

1244
01:16:51,315 --> 01:16:55,110
‫הוא אמור להיות יותר כמו המקהלה הזאת‬
‫או יותר כמו בוב דילן?‬

1245
01:16:55,193 --> 01:16:58,322
‫יפה, ומה שנחמד זה שאתה שר עם הפזמון החוזר.‬

1246
01:16:58,405 --> 01:17:01,992
‫זו הפעם היחידה שאנחנו עושים אוקטבה.‬
‫זה יפהפה.‬

1247
01:17:02,492 --> 01:17:04,995
‫אני יוצא מיד אחרי "אני", נכון?‬
‫-אחרי "אתם ואני".‬

1248
01:17:05,078 --> 01:17:07,998
‫הדבר שעשית שם למעלה,‬
‫ששרת יחד עם הפזמון החוזר.‬

1249
01:17:08,081 --> 01:17:09,708
‫"אנחנו הילדים." זה נחמד.‬

1250
01:17:09,791 --> 01:17:11,001
‫קווינסי היה מדהים.‬

1251
01:17:11,084 --> 01:17:12,210
‫בסדר.‬
‫-זה יפהפה.‬

1252
01:17:12,794 --> 01:17:15,964
‫ההפקה מעניינת.‬
‫אתה צריך להיות יותר ממוזיקאי נהדר.‬

1253
01:17:16,048 --> 01:17:18,383
‫אתה צריך להיות כמו פסיכיאטר.‬

1254
01:17:20,302 --> 01:17:24,514
‫שם הוא נכנס.‬
‫-סטיבי. הוא יכול לנגן את זה פעם אחת?‬

1255
01:17:24,598 --> 01:17:29,603
‫הסוכן החשאי שעזר לו‬
‫להרגיש בנוח היה סטיבי וונדר.‬

1256
01:17:32,606 --> 01:17:34,816
‫נעשה חזרה על זה כאן לרגע.‬

1257
01:17:35,942 --> 01:17:39,237
‫סטיבי הוא חקיין נהדר בטירוף.‬

1258
01:17:54,878 --> 01:17:58,965
‫סטיבי שר את זה מהבטן בקול של דילן.‬

1259
01:18:03,762 --> 01:18:06,765
‫סטיבי הוא אחד הבחורים האלה,‬
‫הוא יכול לשיר ספר טלפונים.‬

1260
01:18:06,848 --> 01:18:09,893
‫בכל פעם שאתה לידו, אתה נמצא ליד גאון,‬

1261
01:18:09,976 --> 01:18:11,561
‫והוא גם מתוק מאוד.‬

1262
01:18:15,565 --> 01:18:16,775
‫מתחילים, בובי.‬

1263
01:18:17,818 --> 01:18:19,611
‫אני בטח בחלום, מה?‬

1264
01:18:21,697 --> 01:18:24,574
‫אבל בשלב הזה, היו הרבה אנשים בחדר.‬

1265
01:18:24,658 --> 01:18:26,785
‫צלמי סטילס ואחרים.‬

1266
01:18:27,411 --> 01:18:32,040
‫עם כל האנשים האלה בסביבה, בשביל בוב,‬
‫זו לא הדרך שבה הוא עובד בדרך כלל.‬

1267
01:18:35,377 --> 01:18:37,295
‫זה מה שנעשה.‬

1268
01:18:38,088 --> 01:18:42,342
‫פעם אחת אחרונה, אם אתם לא‬
‫מעורבים בהקלטה, אנא פנו את החדר.‬

1269
01:18:43,468 --> 01:18:45,929
‫ואז זה פשוט הפך לסטיבי על הפסנתר‬

1270
01:18:46,012 --> 01:18:49,725
‫ואז דילן במיקרופון וקווינסי בפודיום שלו.‬

1271
01:18:49,808 --> 01:18:51,476
‫בסדר, גבר, בוא נעשה את זה.‬

1272
01:19:16,042 --> 01:19:17,669
‫יש!‬

1273
01:19:18,754 --> 01:19:20,338
‫אני מצטער. הצלחת.‬

1274
01:19:20,422 --> 01:19:23,633
‫זה לא היה טוב.‬
‫-אני אומר לך, הצלחנו.‬

1275
01:19:23,717 --> 01:19:24,968
‫זה היה נהדר.‬

1276
01:19:25,051 --> 01:19:27,179
‫אם אתה אומר.‬

1277
01:19:27,262 --> 01:19:28,472
‫אני יודע שאתה יודע.‬

1278
01:19:28,972 --> 01:19:31,391
‫אני נשבע שכן. זה מושלם, גבר.‬

1279
01:19:31,475 --> 01:19:32,476
‫בסדר.‬
‫-מושלם.‬

1280
01:19:34,728 --> 01:19:37,230
‫ספרינגסטין נכנס ואמר, "יפה, דילן."‬

1281
01:19:37,314 --> 01:19:38,315
‫קרא לו דילן.‬

1282
01:19:39,107 --> 01:19:41,401
‫האזנתי לדילן מאז שהייתי ילד,‬

1283
01:19:41,485 --> 01:19:45,822
‫והיה נהדר לראות אותו שם‬
‫ולקיים איתו קצת אינטראקציה,‬

1284
01:19:45,906 --> 01:19:47,240
‫אז זה היה כיף.‬

1285
01:19:47,324 --> 01:19:50,869
‫"הבחירה שאנחנו עושים"?‬
‫זה החלק שאתה מדבר עליו?‬

1286
01:19:50,952 --> 01:19:51,870
‫כן.‬

1287
01:19:53,413 --> 01:19:55,207
‫אז זה הסוף, נכון?‬

1288
01:19:55,290 --> 01:19:58,210
‫זה… אנחנו בסוף? זה סוף השיר, נכון?‬

1289
01:19:58,293 --> 01:19:59,127
‫כן.‬

1290
01:20:00,420 --> 01:20:01,379
‫אחת, שתיים.‬

1291
01:20:02,130 --> 01:20:05,759
‫היה חשש רציני מאוד‬
‫לגבי הקול של ספרינגסטין.‬

1292
01:20:05,842 --> 01:20:08,178
‫אני אעשה קצת.‬
‫תגידו לי אם זה, אתם יודעים…‬

1293
01:20:09,596 --> 01:20:12,599
‫היי, תקשיב. זה כמו להיות מעודדת למקהלה.‬

1294
01:20:12,682 --> 01:20:14,726
‫בסדר.‬
‫-אתה מבין אותי? "קדימה!"‬

1295
01:20:14,810 --> 01:20:16,144
‫בסדר.‬

1296
01:20:16,228 --> 01:20:18,814
‫בדיוק הייתי בסיבוב ההופעות‬
‫של "נולד בארה"ב".‬

1297
01:20:18,897 --> 01:20:20,524
‫הייתי די עייף.‬

1298
01:20:20,607 --> 01:20:22,192
‫קווינסי, אתה מוכן?‬
‫-כן.‬

1299
01:20:22,275 --> 01:20:23,401
‫קדימה.‬

1300
01:20:23,485 --> 01:20:25,153
‫אבל פשוט התחלתי לשיר…‬

1301
01:20:35,705 --> 01:20:38,917
‫הקול שלי לא היה נהדר,‬
‫אבל שרתי כמיטב יכולתי.‬

1302
01:20:58,019 --> 01:20:59,563
‫זה יצא לי טוב?‬

1303
01:21:01,106 --> 01:21:02,774
‫בסדר.‬
‫-משהו כזה?‬

1304
01:21:02,858 --> 01:21:04,609
‫בדיוק ככה.‬
‫-בסדר.‬

1305
01:21:05,318 --> 01:21:06,862
‫נעשה שוב את הקטע הזה.‬

1306
01:21:06,945 --> 01:21:08,697
‫טוב, מתחילים.‬
‫-פה, עכשיו?‬

1307
01:21:08,780 --> 01:21:11,241
‫ברוס הוא פשוט ברוס הטיפוסי בדבר הזה.‬

1308
01:21:11,324 --> 01:21:14,035
‫נשמע שיש לו זכוכית שבורה בגרון.‬

1309
01:22:14,679 --> 01:22:15,722
‫תודה.‬

1310
01:22:17,432 --> 01:22:19,267
‫ממש הזעתי.‬

1311
01:22:24,272 --> 01:22:26,566
‫כן.‬
‫-הוא רשמית בחופשה.‬

1312
01:22:26,650 --> 01:22:28,443
‫אני יכול ללכת הביתה?‬
‫-אתה בחופשה.‬

1313
01:22:28,526 --> 01:22:29,611
‫זה נשמע טוב!‬

1314
01:22:31,196 --> 01:22:32,072
‫היה לנו את זה.‬

1315
01:22:32,656 --> 01:22:34,157
‫כל העבודה הקשה הסתיימה.‬

1316
01:22:34,240 --> 01:22:35,450
‫כל טוב.‬
‫-זה לא נגמר.‬

1317
01:22:35,533 --> 01:22:38,828
‫כשזה נגמר, היינו נרגשים ומותשים, ללא ספק.‬

1318
01:22:38,912 --> 01:22:40,372
‫היינו ערים כל הלילה.‬

1319
01:22:40,455 --> 01:22:42,165
‫אבל אפילו אז, בערב,‬

1320
01:22:42,248 --> 01:22:46,378
‫ידעת שעשינו משהו שיחיה לנצח.‬

1321
01:22:46,461 --> 01:22:47,754
‫שיחקת אותה.‬

1322
01:22:47,837 --> 01:22:50,006
‫ועברנו את זה.‬
‫-זה בסדר?‬

1323
01:22:50,590 --> 01:22:51,424
‫כן.‬

1324
01:22:58,473 --> 01:23:01,017
‫ליונל, יש לנו סולואים טובים מכולם.‬

1325
01:23:01,101 --> 01:23:04,604
‫זה מושלם. זו השורה התחתונה.‬
‫אנחנו מרגישים אותו הדבר.‬

1326
01:23:08,984 --> 01:23:10,110
‫יופי.‬

1327
01:23:11,569 --> 01:23:14,823
‫לנסות להביא 40 כוכבי-על‬
‫לאותו מקום באותו זמן‬

1328
01:23:14,906 --> 01:23:16,074
‫זה בלתי אפשרי.‬

1329
01:23:16,741 --> 01:23:19,160
‫זו הסיבה שפתאום, כשספרינגסטין אמר,‬

1330
01:23:19,244 --> 01:23:21,496
‫"מיד אחרי ההופעה שלי,‬
‫אני מגיע לקליפורניה…"‬

1331
01:23:21,579 --> 01:23:23,415
‫פול סיימון, "אני בדרך."‬

1332
01:23:23,498 --> 01:23:25,542
‫בילי ג'ואל, "אני בדרך."‬

1333
01:23:25,625 --> 01:23:26,710
‫בוב דילן…‬

1334
01:23:27,836 --> 01:23:30,880
‫בחדר הזה, המשפחה הזאת גדלה.‬

1335
01:23:30,964 --> 01:23:32,716
‫איך שנוח לך, אתה יכול…‬

1336
01:23:34,551 --> 01:23:35,844
‫לצלם צילום אווירי.‬

1337
01:23:35,927 --> 01:23:38,013
‫קווינס, איפה תשב, גבר?‬
‫-שם.‬

1338
01:23:40,682 --> 01:23:42,767
‫טוב, הנה זה בא.‬

1339
01:23:44,936 --> 01:23:46,855
‫האדרנלין הרגע עזב.‬

1340
01:23:48,648 --> 01:23:50,358
‫האדרנלין בדיוק הסתלק.‬

1341
01:23:51,484 --> 01:23:54,779
‫הם בעצם אמרו, "זהו זה, חבר'ה. תסיימו.‬

1342
01:23:54,863 --> 01:23:56,031
‫"בואו נלך הביתה."‬

1343
01:23:58,324 --> 01:23:59,242
‫איזה לילה!‬

1344
01:23:59,325 --> 01:24:00,785
‫הנחתי שזו עבודה בתשלום.‬

1345
01:24:00,869 --> 01:24:02,746
‫בסוף, כשהתכוננתי לצאת,‬

1346
01:24:02,829 --> 01:24:05,540
‫הוצאתי חשבונית, והם אמרו,‬

1347
01:24:05,623 --> 01:24:08,168
‫"חשבונית? אין חשבונית. זה היה בהתנדבות.‬

1348
01:24:08,251 --> 01:24:11,671
‫"כולם כאן מתנדבים". אז אמרתי, "בסדר.‬

1349
01:24:11,755 --> 01:24:15,383
‫"יש לי חולצה מגניבה וסיפור נהדר, אז בסדר!"‬

1350
01:24:21,931 --> 01:24:25,810
‫ודיאנה רוס נשארה אחרי שכולם הלכו.‬

1351
01:24:27,020 --> 01:24:29,105
‫ואני שומע אותה בוכה.‬

1352
01:24:30,398 --> 01:24:32,817
‫קווינסי אמר, "דיאנה, את בסדר?"‬

1353
01:24:32,901 --> 01:24:37,155
‫והיא אמרה, "אני לא רוצה שזה ייגמר."‬

1354
01:24:38,323 --> 01:24:41,868
‫זה היה הדבר הכי מתוק ששמעתי אי פעם.‬

1355
01:24:56,591 --> 01:24:58,635
‫- איי-אנד-אם רקורדס -‬

1356
01:24:59,886 --> 01:25:02,514
‫אני חושב שיצאנו בסביבות שמונה בבוקר,‬

1357
01:25:03,014 --> 01:25:05,266
‫וקווינסי לא נוהג,‬

1358
01:25:05,350 --> 01:25:09,312
‫אז הסעתי אותו חזרה לבית שלו בבל אייר.‬

1359
01:25:09,395 --> 01:25:13,108
‫זו הייתה התלהבות מהולה בתשישות.‬

1360
01:25:13,817 --> 01:25:18,488
‫אני זוכר שקווינסי אמר,‬
‫"הבחורים הלבנים האלה עשו עבודה מעולה."‬

1361
01:25:19,697 --> 01:25:21,866
‫התרגשתי, אתה יודע.‬

1362
01:25:21,950 --> 01:25:24,786
‫זה כמו כשאתה מסיים הופעה, ואתה הולך הביתה,‬

1363
01:25:24,869 --> 01:25:27,372
‫ואתה חושב, "יש, הצלחתי.‬

1364
01:25:27,455 --> 01:25:30,875
‫"זה היה… אני מרגיש…"‬
‫אתה פשוט מרגיש טוב עם זה.‬

1365
01:25:32,252 --> 01:25:35,797
‫אז בשמונה בבוקר, כשסוף סוף הגעתי הביתה,‬

1366
01:25:35,880 --> 01:25:38,424
‫אני נכנס לבית, ובני המשפחה שלי שם,‬

1367
01:25:38,508 --> 01:25:42,220
‫מברכים אותי על הזכייה בפרסים‬
‫ועל הנחיית התוכנית,‬

1368
01:25:42,303 --> 01:25:44,556
‫ויכולתי לדבר רק על "אנחנו העולם".‬

1369
01:25:45,306 --> 01:25:47,725
‫הם אמרו, "על מה אתה מדבר?" אמרתי, "בחיי,‬

1370
01:25:47,809 --> 01:25:50,812
‫"'אנחנו העולם' היה מדהים.‬
‫אתמול בלילה עשינו את זה."‬

1371
01:25:50,895 --> 01:25:56,943
‫הם לא יודעים על מה אנחנו מדברים.‬
‫זה היה כל כך גדול וכל כך… עוצמתי.‬

1372
01:25:59,154 --> 01:26:03,408
‫הלילה האחד ההוא האפיל‬

1373
01:26:04,784 --> 01:26:06,369
‫על כל מה שקרה בחיי.‬

1374
01:26:08,204 --> 01:26:10,456
‫- שלושה חודשים לאחר מכן -‬

1375
01:26:10,540 --> 01:26:13,585
‫כפי ששמעתם בחדשות קיי-פי-איי הבוקר‬
‫ובמקומות אחרים,‬

1376
01:26:13,668 --> 01:26:19,215
‫קראתם ונאמר לכם שבעוד דקה, בשעה 07:50,‬

1377
01:26:19,299 --> 01:26:21,801
‫כולם בעולם ינגנו את אותו השיר.‬

1378
01:26:21,885 --> 01:26:23,720
‫"אנחנו העולם. אנחנו הילדים."‬

1379
01:26:28,933 --> 01:26:30,351
‫בזכות הטכנולוגיה,‬

1380
01:26:30,435 --> 01:26:33,730
‫אנחנו מדברים על כך‬
‫שהוא יגיע לאוזנם של מיליארד אנשים.‬

1381
01:26:33,813 --> 01:26:37,525
‫כשאנרגיה כזאת מתבטאת בעולם,‬
‫היא חזקה מאוד.‬

1382
01:26:38,026 --> 01:26:40,195
‫מוזיקה היא חיה מוזרה,‬

1383
01:26:40,278 --> 01:26:42,405
‫כי אי אפשר לגעת בה או להריח אותה.‬

1384
01:26:42,488 --> 01:26:45,325
‫אי אפשר לאכול אותה או שום דבר אחר,‬
‫היא פשוט שם.‬

1385
01:26:45,408 --> 01:26:48,786
‫החמישית של בטהובן‬
‫ממשיכה לחזור אליכם כבר 300 שנה,‬

1386
01:26:48,870 --> 01:26:51,497
‫וזו אנרגיה רוחנית עוצמתית מאוד.‬

1387
01:26:59,339 --> 01:27:02,550
‫"אנחנו העולם" היה משהו שכולם יכלו להבין.‬

1388
01:27:02,634 --> 01:27:06,179
‫גם אם לא דיברת אנגלית,‬
‫יכולת להבין את המנגינה.‬

1389
01:27:06,262 --> 01:27:09,349
‫אפשר להבין את התחושה‬
‫של השיר מבחינה מוזיקלית.‬

1390
01:27:18,608 --> 01:27:21,819
‫זו נשמה פנימית,‬
‫אנרגיה פנימית, שמגיעה מאיתנו‬

1391
01:27:21,903 --> 01:27:25,281
‫שהייתה הרבה יותר גדולה מכל תקליט‬
‫שמי מאיתנו עשה אי פעם.‬

1392
01:27:32,956 --> 01:27:36,501
‫אנשים יכולים להביט בשיר‬
‫ולשפוט אותו מבחינה אסתטית,‬

1393
01:27:36,584 --> 01:27:39,545
‫אבל בסופו של דבר, הבטתי בו כאילו הוא כלי.‬

1394
01:27:39,629 --> 01:27:42,382
‫הוא היה כלי שהם ניסו להשיג בעזרתו משהו,‬

1395
01:27:42,465 --> 01:27:44,676
‫וככזה, הוא עשה עבודה טובה למדי.‬

1396
01:27:59,315 --> 01:28:02,777
‫אני חושבת שכל אדם בעולם רוצה לתרום,‬

1397
01:28:02,860 --> 01:28:04,237
‫ואותו אדם לא יודע איך.‬

1398
01:28:05,530 --> 01:28:08,533
‫יש לי הרגשה שאנחנו יוצרים שינוי‬

1399
01:28:08,616 --> 01:28:11,661
‫במה שקורה בעולם היום, בעזרה לאנשים אחרים.‬

1400
01:28:11,744 --> 01:28:13,371
‫זו חמלה. זה ממש חדש.‬

1401
01:28:30,555 --> 01:28:33,850
‫כל העולם שר את השיר שלך.‬
‫כלומר, זה מטורף.‬

1402
01:28:33,933 --> 01:28:36,811
‫בכל שפה ברחבי העולם.‬

1403
01:28:36,894 --> 01:28:40,148
‫זה היה אחד הרגעים האלה שחושבים,‬
‫"אלוהים. מה עשינו?"‬

1404
01:28:46,946 --> 01:28:49,949
‫הסינגל כבר נמכר‬
‫במיליון עותקים ראשונים שלו,‬

1405
01:28:50,033 --> 01:28:52,327
‫בסוף השבוע הראשון שבו יצא לשוק.‬

1406
01:28:52,827 --> 01:28:53,745
‫בחודש האחרון‬

1407
01:28:53,828 --> 01:28:57,415
‫ילדי אמריקה הפכו את התקליט הזה‬
‫שמוקדש לילדי אפריקה,‬

1408
01:28:57,498 --> 01:28:59,876
‫לסינגל שנמכר הכי מהר בתולדות ארה"ב.‬

1409
01:28:59,959 --> 01:29:02,587
‫לאחר יציאתו, "אנחנו העולם"‬
‫זכה להכרה משמעותית‬

1410
01:29:02,670 --> 01:29:05,548
‫כשזכה בתקליט השנה‬
‫ובשיר השנה בטקס פרסי גראמי 1986‬

1411
01:29:05,631 --> 01:29:07,550
‫ובפרס מיוחד בפרסי המוזיקה האמריקאית.‬

1412
01:29:11,804 --> 01:29:14,640
‫שמעתי את השיר בפעם הראשונה במקלחת שלי.‬

1413
01:29:16,392 --> 01:29:19,896
‫התקליט היה מדהים, ואז השורה שלי הגיעה,‬
‫והיא הייתה בסדר, וחשבתי…‬

1414
01:29:22,982 --> 01:29:26,694
‫אני חלק ממשהו ששינה את החיים,‬

1415
01:29:26,778 --> 01:29:28,237
‫וזה גורם לתחושת ענווה.‬

1416
01:29:40,041 --> 01:29:43,795
‫הכוח הקולקטיבי של אמנים‬
‫יכול להשפיע מאוד.‬

1417
01:29:43,878 --> 01:29:46,005
‫כולנו שמנו את האגו בצד‬

1418
01:29:46,089 --> 01:29:49,634
‫לשירותם של אנשים בעולם שהם פחות בני מזל.‬

1419
01:29:49,717 --> 01:29:52,345
‫כולנו באמת עם אחד.‬

1420
01:29:52,428 --> 01:29:54,639
‫כולנו זקוקים זה לזה.‬

1421
01:29:58,518 --> 01:30:01,479
‫זו התגשמות החלום של ארה"ב למען אפריקה.‬

1422
01:30:01,562 --> 01:30:04,857
‫זו תחילתו של השלב השני של הפעילות שלנו,‬

1423
01:30:04,941 --> 01:30:07,151
‫האכלת אנשים והצלתם.‬

1424
01:30:07,235 --> 01:30:09,445
‫"אנחנו העולם" גייס מעל 80 מיליון דולר‬

1425
01:30:09,487 --> 01:30:11,489
‫(שווה ערך לכ-160 מיליון דולר ב-2024)‬

1426
01:30:11,572 --> 01:30:14,283
‫למען מטרות הומניטריות באפריקה‬
‫וממשיך לגייס כסף.‬

1427
01:30:15,118 --> 01:30:16,661
‫אני לוקח את זה צעד-צעד.‬

1428
01:30:16,744 --> 01:30:20,832
‫בין אם נוכל להאכיל אדם אחד‬
‫ובין אם נוכל להאכיל מיליון,‬

1429
01:30:21,416 --> 01:30:23,418
‫המטרה היא להיכנס.‬

1430
01:30:25,086 --> 01:30:28,089
‫אפקט האדווה של "אנחנו העולם"‬

1431
01:30:28,172 --> 01:30:30,174
‫היה שכולם רצו לנסות לעשות את זה.‬

1432
01:30:30,967 --> 01:30:35,763
‫אמן הבין פתאום‬
‫שהוא יכול לחולל עכשיו שינוי בעולם.‬

1433
01:30:36,722 --> 01:30:37,890
‫זה אחד מהדברים האלה‬

1434
01:30:37,974 --> 01:30:40,643
‫שילדים שעוד לא נולדו ידעו עליהם‬

1435
01:30:40,726 --> 01:30:43,855
‫כי זו הייתה אחדות באמצעות מוזיקה.‬

1436
01:30:45,106 --> 01:30:46,399
‫תורכם לשיר!‬

1437
01:31:31,819 --> 01:31:34,489
‫אבא שלי אמר לי משהו לפני שנים.‬

1438
01:31:34,572 --> 01:31:36,616
‫הוא אמר, "תיהנו מהחזרה הביתה",‬

1439
01:31:37,909 --> 01:31:41,913
‫כי יגיע זמן שבו לא תוכלו לחזור הביתה.‬

1440
01:31:42,413 --> 01:31:44,749
‫אמרתי, "אבא, מה זה אומר?"‬

1441
01:31:46,000 --> 01:31:48,419
‫הוא אמר, "טוב, הבית יהיה שם.‬

1442
01:31:49,045 --> 01:31:51,672
‫"האנשים שבבית לא יהיו שם."‬

1443
01:31:53,758 --> 01:31:55,092
‫זה החדר הזה.‬

1444
01:31:56,552 --> 01:31:58,513
‫זה הלוח. הוא ממש שם,‬

1445
01:31:58,596 --> 01:32:01,182
‫ואומברטו לא יושב מאחוריו.‬

1446
01:32:02,808 --> 01:32:05,436
‫מייקל ג'קסון היה ממש שם‬

1447
01:32:06,646 --> 01:32:07,897
‫בחדר הזה.‬

1448
01:32:09,065 --> 01:32:11,692
‫ספרינגסטין עשה את החלק שלו ממש שם בפינה.‬

1449
01:32:13,569 --> 01:32:15,905
‫וסינדי לאופר הייתה ממש כאן.‬

1450
01:32:17,365 --> 01:32:18,699
‫זה מיוחד מאוד.‬

1451
01:32:20,076 --> 01:32:23,454
‫אני חושב על החדר הזה כעל הבית שלי.‬

1452
01:32:29,085 --> 01:32:32,588
‫זה הבית ש"אנחנו העולם" בנה.‬

1453
01:32:32,672 --> 01:32:37,134
‫- 28 בינואר, 1985‬
‫אולפן הקלטות איי-אנד-אם -‬

1454
01:32:38,886 --> 01:32:43,140
‫- באהבה לזכר: הארי בלפונטה, מייקל ג'קסון,‬
‫ריי צ'רלס, קני רוג'רס, טינה טרנר ואחרים -‬

1455
01:32:44,308 --> 01:32:47,103
‫"מגיע זמן‬

1456
01:32:47,186 --> 01:32:50,314
‫"שבו אנחנו שמים לב לקריאה מסוימת‬

1457
01:32:50,398 --> 01:32:55,736
‫"כשהעולם חייב לשלב ידיים כאחד‬

1458
01:32:56,612 --> 01:32:59,615
‫"יש אנשים שמתים‬

1459
01:32:59,699 --> 01:33:05,246
‫"והגיע הזמן להושיט יד לחיים‬

1460
01:33:05,329 --> 01:33:10,084
‫"המתנה הגדולה מכולן‬

1461
01:33:10,585 --> 01:33:12,461
‫"לא נוכל להמשיך‬

1462
01:33:13,671 --> 01:33:16,424
‫"להעמיד פנים יום אחר יום‬

1463
01:33:16,924 --> 01:33:22,263
‫"שמישהו, איפשהו בקרוב יחולל שינוי‬

1464
01:33:23,681 --> 01:33:29,687
‫"כולנו חלק מהמשפחה הגדולה של אלוהים‬

1465
01:33:29,770 --> 01:33:36,152
‫"והאמת, אתם יודעים‬
‫אהבה היא כל מה שאנחנו צריכים‬

1466
01:33:36,235 --> 01:33:38,362
‫"אנחנו העולם‬

1467
01:33:39,488 --> 01:33:42,617
‫"אנחנו הילדים‬

1468
01:33:42,700 --> 01:33:45,703
‫"אנחנו אלה שנביא יום בהיר יותר‬

1469
01:33:45,786 --> 01:33:48,748
‫"אז בואו נתחיל לתת‬

1470
01:33:49,665 --> 01:33:53,210
‫"יש בחירה שאנחנו עושים‬

1471
01:33:53,294 --> 01:33:56,547
‫"אנחנו מצילים את חיינו שלנו‬

1472
01:33:56,631 --> 01:33:58,966
‫"זה נכון שנביא יום טוב יותר‬

1473
01:33:59,050 --> 01:34:01,886
‫"רק אתם ואני‬

1474
01:34:09,018 --> 01:34:11,896
‫"שלחו להם את ליבכם‬

1475
01:34:13,189 --> 01:34:16,442
‫"כדי שהם ידעו שלמישהו אכפת‬

1476
01:34:16,525 --> 01:34:21,656
‫"וחייהם יהיו חזקים יותר וחופשיים‬

1477
01:34:22,990 --> 01:34:26,202
‫"כפי שאלוהים הראה לנו‬

1478
01:34:26,285 --> 01:34:29,497
‫"בכך שהפך אבן ללחם‬

1479
01:34:29,580 --> 01:34:35,503
‫"ולכן על כולנו להושיט יד לעזרה‬

1480
01:34:35,586 --> 01:34:38,714
‫"אנחנו העולם‬

1481
01:34:38,798 --> 01:34:42,134
‫"אנחנו הילדים‬

1482
01:34:42,218 --> 01:34:45,429
‫"אנחנו אלה שנביא יום בהיר יותר‬

1483
01:34:45,513 --> 01:34:48,391
‫"אז בואו נתחיל לתת‬

1484
01:34:48,891 --> 01:34:52,520
‫"יש בחירה שאנחנו עושים‬

1485
01:34:53,020 --> 01:34:56,190
‫"אנחנו מצילים את חיינו שלנו‬

1486
01:34:56,273 --> 01:34:58,693
‫"זה נכון שנביא יום טוב יותר‬

1487
01:34:58,776 --> 01:35:01,612
‫"רק אתם ואני‬

1488
01:35:02,780 --> 01:35:04,615
‫"כשאתם מדוכאים ושפופים‬

1489
01:35:04,699 --> 01:35:07,993
‫"ונראה שאין שום תקווה‬

1490
01:35:09,578 --> 01:35:11,330
‫"אבל אם רק תאמינו‬

1491
01:35:11,414 --> 01:35:14,041
‫"אין סיכוי שנוכל ליפול‬

1492
01:35:14,125 --> 01:35:18,295
‫"טוב, טוב, טוב, בואו נבין‬

1493
01:35:18,379 --> 01:35:22,508
‫"ששינוי יכול להגיע‬

1494
01:35:22,591 --> 01:35:27,221
‫"רק כשנעמוד יחד כאחד‬

1495
01:35:27,304 --> 01:35:28,848
‫"כן, כן, כן, כן‬

1496
01:35:28,931 --> 01:35:31,517
‫"אנחנו העולם‬

1497
01:35:32,017 --> 01:35:34,937
‫"אנחנו הילדים‬

1498
01:35:35,479 --> 01:35:38,315
‫"אנחנו אלה שנביא יום בהיר יותר‬

1499
01:35:38,399 --> 01:35:41,736
‫"אז בואו נתחיל לתת‬

1500
01:35:42,236 --> 01:35:45,948
‫"יש בחירה שאנחנו עושים‬

1501
01:35:46,031 --> 01:35:49,201
‫"אנחנו מצילים את חיינו שלנו‬

1502
01:35:49,285 --> 01:35:51,704
‫"זה נכון שנביא יום טוב יותר‬

1503
01:35:51,787 --> 01:35:54,832
‫"רק אתם ואני‬

1504
01:35:55,332 --> 01:35:57,835
‫"יש בחירה שאנחנו עושים‬

1505
01:35:59,086 --> 01:36:01,881
‫"אנחנו מצילים את חיינו שלנו‬

1506
01:36:02,381 --> 01:36:04,800
‫"זה נכון שנביא יום טוב יותר‬

1507
01:36:04,884 --> 01:36:07,303
‫"רק אתם ואני"‬

1508
01:36:09,764 --> 01:36:11,557
‫תרגום כתוביות: זיוית אוריין‬