1
00:00:16,166 --> 00:00:20,291
‫בואי ניכנס ונמשוך את הכסף שלנו‬
‫ברוגע ככל האפשר.‬

2
00:00:22,000 --> 00:00:23,375
‫בואי נעשה את זה.‬

3
00:00:23,375 --> 00:00:24,458
‫קדימה.‬

4
00:00:32,416 --> 00:00:33,416
‫בוקר טוב.‬

5
00:00:43,833 --> 00:00:46,875
‫את רואה את "המלאך עם המשקפיים" בקצה הדלפק?‬

6
00:00:47,708 --> 00:00:50,541
‫"המלאך עם המשקפיים"? בחירה מצוינת, אימא.‬

7
00:00:52,000 --> 00:00:53,250
‫קדימה.‬

8
00:00:53,250 --> 00:00:55,333
‫תודה.‬

9
00:01:00,833 --> 00:01:01,916
‫בוקר טוב.‬

10
00:01:02,500 --> 00:01:04,416
‫איך אוכל לעזור לכן?‬

11
00:01:04,916 --> 00:01:06,125
‫שבו, בבקשה.‬

12
00:01:12,500 --> 00:01:14,625
‫התקשרנו אתמול.‬

13
00:01:15,250 --> 00:01:17,916
‫אנחנו רוצות למשוך‬
‫את כל הכסף מהפיקדון שלנו.‬

14
00:01:17,916 --> 00:01:19,208
‫את כל הכסף?‬
‫-כן.‬

15
00:01:19,208 --> 00:01:21,041
‫בסדר. בואו נראה.‬

16
00:01:27,000 --> 00:01:29,958
‫ואו. זה סכום משמעותי.‬

17
00:01:32,416 --> 00:01:34,916
‫אשאל את עמיתי אם הכספים שלך מוכנים.‬

18
00:02:05,666 --> 00:02:06,916
‫הכסף מוכן, גברתי.‬

19
00:02:07,541 --> 00:02:10,166
‫את בטוחה שאת רוצה למשוך הכול?‬

20
00:02:10,166 --> 00:02:11,208
‫כן, בבקשה.‬

21
00:02:11,708 --> 00:02:13,416
‫טוב. אני אביא אותו.‬

22
00:02:14,125 --> 00:02:17,583
‫אתן יכולות ללכת למשרד של המנהלת‬
‫בזמן שאטפל בעסקה.‬

23
00:02:19,041 --> 00:02:19,875
‫למה?‬

24
00:02:19,875 --> 00:02:21,958
‫את צריכה לחתום על זה.‬

25
00:02:23,208 --> 00:02:24,625
‫במשרד של המנהלת?‬

26
00:02:24,625 --> 00:02:27,875
‫כן. היא רוצה לפגוש אותך.‬
‫היא הוסיפה תזכיר במפורש.‬

27
00:02:35,375 --> 00:02:38,000
‫אז בואי נלך לחתום. קדימה, מותק.‬

28
00:02:43,541 --> 00:02:45,875
‫- מנהלת הסניף -‬

29
00:02:51,208 --> 00:02:52,208
‫היכנסי.‬

30
00:02:55,791 --> 00:02:58,750
‫ואז הבחור אמר,‬
‫"למה שאדבר איתה אם היא תתקשר?"‬

31
00:03:00,541 --> 00:03:03,083
‫אמרתי לכן. היה כיף במקום הזה.‬

32
00:03:03,083 --> 00:03:06,375
‫אני לא יודעת לגבי זה,‬
‫אבל את צריכה לבוא איתנו מתישהו.‬

33
00:03:06,375 --> 00:03:08,791
‫אני בעניין, אבל אתן משלמות.‬

34
00:03:08,791 --> 00:03:10,333
‫מה?‬
‫-לא, את.‬

35
00:03:20,333 --> 00:03:21,291
‫סליחה?‬

36
00:03:21,791 --> 00:03:23,583
‫איך אוכל לעזור לך?‬

37
00:03:23,583 --> 00:03:25,208
‫סליחה על ההפרעה.‬

38
00:03:25,208 --> 00:03:28,083
‫נוכל לחכות בחוץ עד שתסיימי את השיחה שלך.‬

39
00:03:28,083 --> 00:03:31,083
‫את יכולה לטפל בעסקה שלנו כשיתחשק לך.‬

40
00:03:33,500 --> 00:03:34,541
‫ובכן...‬

41
00:03:35,916 --> 00:03:39,166
‫אנחנו רוצות למשוך את הכסף שלנו.‬
‫נאמר לנו שאנחנו צריכים לחתום.‬

42
00:03:39,166 --> 00:03:42,000
‫אה, אלה הייתן אתן?‬

43
00:03:42,000 --> 00:03:44,458
‫רציתי לפגוש אתכן.‬

44
00:03:47,125 --> 00:03:47,958
‫למה?‬

45
00:03:47,958 --> 00:03:49,916
‫טוב, רק תהיתי‬

46
00:03:50,416 --> 00:03:53,541
‫מי ימשוך סכום כזה לפני שהגיע זמן המשיכה.‬

47
00:03:54,125 --> 00:03:56,958
‫אנחנו נראות מכובדות מספיק?‬
‫-סליחה?‬

48
00:03:57,833 --> 00:04:01,083
‫אז את ממציאה נהלים רק מתוך סקרנות?‬

49
00:04:01,083 --> 00:04:03,000
‫כמובן שלא, גברתי.‬

50
00:04:03,000 --> 00:04:04,833
‫את תאבדי הרבה ריבית.‬

51
00:04:04,833 --> 00:04:06,791
‫זה למעשה לטובתך.‬

52
00:04:06,791 --> 00:04:07,791
‫חבל.‬

53
00:04:07,791 --> 00:04:09,208
‫אני לא חושבת.‬

54
00:04:09,208 --> 00:04:12,041
‫את עושה את זה‬
‫רק כדי שתוכלי לשמור את הכסף בבנק.‬

55
00:04:12,541 --> 00:04:14,541
‫ואני לא אוהבת את הגישה שלך בכלל.‬

56
00:04:16,875 --> 00:04:18,875
‫תני לי את המסמכים.‬

57
00:04:18,875 --> 00:04:22,041
‫כדי שתוכלי להמשיך לשתות קפה‬
‫עם אחיותייך בדם.‬

58
00:04:22,625 --> 00:04:23,500
‫מה?‬

59
00:04:27,041 --> 00:04:27,916
‫כדאי שנלך.‬

60
00:04:27,916 --> 00:04:31,125
‫בסדר. אני אתקשר אלייך. נתראה.‬

61
00:04:32,000 --> 00:04:34,083
‫בסדר. נתראה.‬
‫-נתראה.‬

62
00:04:40,125 --> 00:04:43,458
‫אבל ההחלטה לתת לך את הכסף‬
‫עומדת לרשותי.‬

63
00:04:43,458 --> 00:04:45,000
‫רק שיהיה ברור.‬

64
00:04:50,416 --> 00:04:51,500
‫גבירתי.‬

65
00:04:52,500 --> 00:04:54,083
‫אני ממש סקרנית.‬

66
00:04:54,708 --> 00:04:58,958
‫את לוקחת לגימה מכוס דם‬
‫בכל בוקר ברגע שאת מתעוררת?‬

67
00:05:10,208 --> 00:05:11,208
‫בואי נלך, במבי.‬

68
00:05:12,333 --> 00:05:14,541
‫פשוט נלך לסניף אחר.‬

69
00:05:16,375 --> 00:05:17,250
‫גבירתי!‬

70
00:05:18,291 --> 00:05:20,833
‫גברתי, ניתן לך את הכסף שלך.‬

71
00:05:23,458 --> 00:05:26,458
‫כלומר, את צודקת.‬
‫זה הכסף שלך. יש לך זכות מלאה.‬

72
00:05:26,458 --> 00:05:28,458
‫אני חושבת שלא הבנת אותי.‬

73
00:05:28,958 --> 00:05:30,041
‫בבקשה.‬

74
00:05:33,250 --> 00:05:36,708
‫בסדר.‬
‫-בואו נכין את המסמכים ואת הכסף.‬

75
00:05:36,708 --> 00:05:38,416
‫בואו לא נגרום לגברת לחכות.‬

76
00:05:41,583 --> 00:05:43,708
‫בואו לשתות קפה במשרד שלי.‬

77
00:05:43,708 --> 00:05:45,333
‫אני מעדיפה שלא. אני פשוט... ‬

78
00:05:45,333 --> 00:05:47,833
‫בסדק. הבנתי אותך. אני אכין הכול.‬

79
00:05:47,833 --> 00:05:49,500
‫אבל בבקשה, שבי.‬

80
00:05:54,958 --> 00:05:57,125
‫זה ייקח רק שנייה. מייד אחזור.‬

81
00:06:03,000 --> 00:06:04,125
‫תתקשרי למשטרה.‬

82
00:06:04,125 --> 00:06:06,083
‫אלה האימא והבת.‬
‫-מה?‬

83
00:06:06,083 --> 00:06:08,833
‫תתקשרי למשטרה. הרוצחת במלונות נמצאת כאן.‬

84
00:06:14,875 --> 00:06:17,083
‫תנעל את הדלתות.‬
‫זה מצב חירום. תתנהג בטבעיות.‬

85
00:06:18,708 --> 00:06:19,541
‫תתנהג בטבעיות.‬

86
00:06:38,875 --> 00:06:45,875
‫- ממי ברחנו, אימא? -‬

87
00:06:45,875 --> 00:06:48,250
‫לפי הדיווח, הן בבנק.‬

88
00:06:48,833 --> 00:06:51,041
‫טוב, אדוני. פשוט תשלח לנו את המיקום.‬

89
00:06:51,583 --> 00:06:53,125
‫טוב. בסדר.‬

90
00:06:55,000 --> 00:06:56,000
‫תן גז.‬

91
00:06:57,750 --> 00:06:58,875
‫תפסנו אותן הפעם.‬

92
00:07:27,166 --> 00:07:28,333
‫איפה השוטרים?‬

93
00:07:28,333 --> 00:07:29,750
‫הם בדרך.‬

94
00:07:29,750 --> 00:07:31,041
‫יופי.‬

95
00:07:33,875 --> 00:07:34,708
‫כמעט סיימתי.‬

96
00:08:01,958 --> 00:08:03,375
‫תפתח את הדלת, בבקשה.‬

97
00:08:05,208 --> 00:08:06,750
‫תפתח את הדלת, בבקשה.‬

98
00:08:08,125 --> 00:08:10,208
‫תפתח את הדלת. אימא שלי שם.‬

99
00:08:10,208 --> 00:08:12,541
‫אתה יכול לפתוח את הדלת, בבקשה? תפתח!‬

100
00:08:24,291 --> 00:08:26,583
‫אתה לא שומע אותי?‬
‫תפתח. אימא שלי בפנים.‬

101
00:08:27,166 --> 00:08:29,041
‫השוטרים עוד לא הגיעו. מה נעשה?‬

102
00:08:29,041 --> 00:08:30,708
‫אני לא יכולה לגרום לה לחכות יותר.‬

103
00:08:31,541 --> 00:08:33,250
‫אני פשוט אעכב אותה איכשהו.‬

104
00:08:33,250 --> 00:08:34,833
‫תיזהרי, גברתי.‬

105
00:08:48,041 --> 00:08:50,666
‫הכסף שלך מוכן. את יכולה לקחת אותו וללכת.‬

106
00:09:43,000 --> 00:09:44,250
‫גברתי המנהלת?‬

107
00:09:44,250 --> 00:09:45,875
‫גברתי המנהלת, את בסדר?‬

108
00:09:46,958 --> 00:09:48,166
‫גברתי המנהלת!‬

109
00:09:49,041 --> 00:09:50,208
‫תפתחי את הדלת! תפתחי!‬

110
00:09:52,333 --> 00:09:53,500
‫מה היא עושה?‬

111
00:09:59,166 --> 00:10:01,833
‫היא זוממת משהו שם בפנים.‬

112
00:10:01,833 --> 00:10:02,916
‫פתחי את הדלת!‬

113
00:10:32,333 --> 00:10:33,625
‫אבטחו את המתחם.‬

114
00:10:45,083 --> 00:10:46,458
‫תפתחי את הדלת.‬

115
00:10:48,708 --> 00:10:51,000
‫במבי.‬
‫-אימא!‬

116
00:10:51,500 --> 00:10:52,500
‫מותק.‬

117
00:10:53,208 --> 00:10:55,166
‫בואי ניסע לאי שלנו.‬
‫-בטח, אימא.‬

118
00:10:55,166 --> 00:10:58,458
‫הסירה שלנו בעוד רבע שעה.‬
‫-אנחנו יכולות להגיע. זה קרוב.‬

119
00:11:00,625 --> 00:11:01,500
‫מכאן.‬

120
00:11:02,000 --> 00:11:04,500
‫תהיי מהירה, אבל אל תרוצי.‬
‫-טוב.‬

121
00:11:07,375 --> 00:11:10,666
{\an8}‫- אמבולנס -‬

122
00:11:25,583 --> 00:11:26,666
‫הצלחנו להתחמק מהם.‬

123
00:11:27,250 --> 00:11:28,666
‫אני לא רואה אותם, אימא.‬

124
00:11:28,666 --> 00:11:30,458
‫כי הצלחנו, מותק.‬

125
00:11:30,458 --> 00:11:32,750
‫את רואה את הרציפים?‬
‫-כן.‬

126
00:11:32,750 --> 00:11:34,458
‫שם נמצאת הסירה שלנו.‬

127
00:11:39,500 --> 00:11:40,500
‫היי!‬

128
00:11:40,500 --> 00:11:42,291
‫רוצי!‬
‫-עצרו! תפסיקו לרוץ!‬

129
00:11:42,291 --> 00:11:43,791
‫אימא?‬
‫-רוצי.‬

130
00:11:47,791 --> 00:11:50,250
‫אימא, מה קורה?‬
‫-חכי. תישארי רגועה.‬

131
00:11:50,250 --> 00:11:51,333
‫תישארי קרובה.‬

132
00:11:58,125 --> 00:11:59,166
‫סליחה.‬

133
00:12:15,291 --> 00:12:16,500
‫רוצי, מותק.‬

134
00:12:31,458 --> 00:12:34,000
‫אנחנו במרדף אחר החשודות.‬

135
00:12:34,000 --> 00:12:36,875
‫הן רצות מהרציפים לכיוון מרכז העיר.‬

136
00:12:38,125 --> 00:12:40,166
‫מובן. אנחנו אחריהן.‬

137
00:12:46,833 --> 00:12:49,208
‫עצרו! משטרה! עצרי!‬

138
00:12:49,208 --> 00:12:50,333
‫אמרתי לעצור!‬
‫-עצרו!‬

139
00:12:50,333 --> 00:12:51,541
‫רוצי!‬

140
00:13:02,875 --> 00:13:07,291
‫היי, במבי. בואי נראה להם‬
‫כמה טוב אנחנו שוחות.‬

141
00:13:07,875 --> 00:13:09,625
‫אני מבינה את כוונתך.‬
‫-עצרו!‬

142
00:13:12,000 --> 00:13:14,166
‫רעיון מצוין.‬
‫-אל תזוזו!‬

143
00:13:38,500 --> 00:13:40,083
‫תפנו דרך, אנשים!‬

144
00:14:52,708 --> 00:14:53,875
‫אני יכולה לקבל מים?‬

145
00:14:53,875 --> 00:14:55,125
‫בטח, גברת.‬

146
00:15:07,583 --> 00:15:08,583
‫תודה.‬

147
00:15:15,916 --> 00:15:17,125
‫אנחנו באי שלנו.‬

148
00:15:18,625 --> 00:15:20,875
‫בקושי הספקנו לעלות על הסירה שלנו.‬

149
00:15:21,916 --> 00:15:23,916
‫אני מטפסת על הגבעה הזאת כל יום‬

150
00:15:24,666 --> 00:15:27,583
‫כדי להתפעל מגינת הפרחים שלנו שממול.‬

151
00:15:29,750 --> 00:15:31,833
‫זה היה אמור להיות זיכרון מתוק.‬

152
00:15:33,375 --> 00:15:36,958
‫הלוואי שיכולנו לחתום על המסמכים האלה ‬
‫בלי שיהיו בעיות.‬

153
00:15:38,166 --> 00:15:41,166
‫הלוואי שלא היינו פוגשות את מנהלת הסניף.‬

154
00:15:46,333 --> 00:15:48,166
‫אולי ביקום מקביל,‬

155
00:15:48,166 --> 00:15:52,416
‫יש במבי ואימא שמתפעלות מהפרחים בשלווה.‬

156
00:15:53,500 --> 00:15:55,125
‫אבל הן לא אנחנו.‬

157
00:15:56,250 --> 00:15:58,208
‫בכל מציאות אפשרית,‬

158
00:15:58,208 --> 00:16:00,625
‫אנחנו הבמבי והאימא שפישלו.‬

159
00:16:05,916 --> 00:16:08,958
‫כמובן שאני יכולה לתת לכם את שמה האמיתי.‬

160
00:16:10,000 --> 00:16:11,791
‫לא משנה כמה אני מתביישת בזה,‬

161
00:16:11,791 --> 00:16:13,791
‫אני קרובת משפחה שלה.‬

162
00:16:15,083 --> 00:16:16,791
‫למען האמת, נתתי לכם את שמה‬

163
00:16:16,791 --> 00:16:18,583
‫כשנתקלתי בה במלון.‬

164
00:16:18,583 --> 00:16:19,791
‫נכון.‬

165
00:16:19,791 --> 00:16:22,541
‫את יכולה בבקשה לתת לנו עוד מידע?‬

166
00:16:23,291 --> 00:16:24,458
‫קדימה, תשאלו.‬

167
00:16:24,458 --> 00:16:27,250
‫אני אספר לכם הכול על האישה המרושעת ההיא‬

168
00:16:28,083 --> 00:16:30,125
‫ועל כל הרציחות שהיא ביצעה.‬

169
00:17:08,625 --> 00:17:09,625
‫בוקר טוב, אימא.‬

170
00:17:12,875 --> 00:17:14,375
‫מזג האוויר מדהים.‬

171
00:17:17,583 --> 00:17:18,583
‫בוקר טוב.‬

172
00:17:19,708 --> 00:17:21,500
‫את רוצה שאמלא את האמבטיה?‬

173
00:17:23,041 --> 00:17:25,333
‫ואז נלך לאכול ארוחת בוקר ביחד.‬

174
00:17:26,791 --> 00:17:28,208
‫אני אישאר בחדר.‬

175
00:17:33,000 --> 00:17:35,750
‫אימא, לא התקלחת כבר כמה ימים.‬

176
00:17:36,416 --> 00:17:37,500
‫את לא יוצאת.‬

177
00:17:37,500 --> 00:17:39,250
‫מתי יסתיימו ימי הכאב הגדול?‬

178
00:17:39,250 --> 00:17:42,208
‫זה לא זה. זו הרגשת ההגעה לשפל המדרגה.‬

179
00:17:46,916 --> 00:17:48,458
‫זה הרבה יותר גרוע.‬

180
00:17:51,166 --> 00:17:55,791
‫אם אתקלח, אסרק את השיער ואצחצח שיניים,‬

181
00:17:55,791 --> 00:17:57,541
‫זה יעזור לי.‬

182
00:17:58,458 --> 00:18:00,333
‫אולי אפילו ארגיש טוב.‬

183
00:18:01,208 --> 00:18:04,166
‫זה יהיה דבר טוב.‬
‫-לא. אני צריכה להרגיש נורא.‬

184
00:18:04,750 --> 00:18:06,875
‫אני צריכה להרגיש מובסת לגמרי.‬

185
00:18:07,500 --> 00:18:08,833
‫הרסתי הכול.‬

186
00:18:09,791 --> 00:18:11,208
‫כי לא היית זהירה.‬

187
00:18:11,208 --> 00:18:12,333
‫כן.‬

188
00:18:12,333 --> 00:18:16,250
‫כי מכרת את הירושה שלך מהר מדי.‬

189
00:18:16,250 --> 00:18:19,541
‫כן. גרמתי לנו להתרושש.‬

190
00:18:21,958 --> 00:18:22,958
‫תראי.‬

191
00:18:24,333 --> 00:18:26,041
‫זה כל מה שיש לנו.‬

192
00:18:26,916 --> 00:18:28,375
‫זה נהיה פחות מיום ליום.‬

193
00:18:28,375 --> 00:18:30,708
‫אכן אין לנו עוד כסף.‬

194
00:18:31,208 --> 00:18:34,541
‫מכרנו את הטבעת של אימא ברגע שהגענו.‬

195
00:18:38,125 --> 00:18:41,000
‫קדימה, מותק. פשוט תורידי את הטבעת.‬

196
00:18:57,625 --> 00:18:58,791
‫גברת?‬

197
00:19:04,250 --> 00:19:05,083
‫מה זה?‬

198
00:19:05,875 --> 00:19:07,125
‫זה הכול?‬

199
00:19:07,125 --> 00:19:08,541
‫למה ציפית?‬

200
00:19:08,541 --> 00:19:10,250
‫זה הרבה כסף.‬

201
00:19:16,125 --> 00:19:17,166
‫בואי נלך, מותק.‬

202
00:19:22,541 --> 00:19:25,291
‫אין עוד קרקע למכור, אין יותר כסף למשוך.‬

203
00:19:27,291 --> 00:19:29,083
‫לא עבדתי יום אחד בחיי.‬

204
00:19:30,500 --> 00:19:31,666
‫מה נעשה?‬

205
00:19:31,666 --> 00:19:34,500
‫איך נסתדר כאן?‬

206
00:19:35,250 --> 00:19:38,458
‫ההרגשה שלך של ההגעה לשפל המדרגה‬
‫מפחידה אותי מאוד, אימא.‬

207
00:19:42,375 --> 00:19:44,000
‫את יודעת מה אני חושבת?‬

208
00:19:44,791 --> 00:19:45,791
‫אני מקשיבה.‬

209
00:19:47,708 --> 00:19:50,666
‫אם אדחוף את עצמי לתחתית,‬

210
00:19:52,083 --> 00:19:54,333
‫אגיע לקצה עמוק מאוד‬

211
00:19:54,833 --> 00:19:56,666
‫כמו צוללן חמדן נואשות...‬

212
00:19:56,666 --> 00:19:57,708
‫כן?‬

213
00:19:58,375 --> 00:20:01,250
‫אמצא מוצא ברגע שאחזור למעלה.‬

214
00:20:06,583 --> 00:20:10,708
‫כלומר, אם אוכל לשחות בחזרה למעלה‬
‫בלי לסבול משיכרון מעמקים.‬

215
00:20:11,416 --> 00:20:13,375
‫זה נשמע מחושב מאוד, אימא.‬

216
00:20:14,958 --> 00:20:18,208
‫תעזבי אותי בינתיים.‬
‫-לא. אל תבקשי ממני לעשות את זה.‬

217
00:20:18,208 --> 00:20:20,541
‫הכול באשמתך, מלכת הקרח.‬

218
00:20:21,333 --> 00:20:25,083
‫את לא יכולה להסתדר בלי לעבוד.‬
‫בסוף תהיי ענייה.‬

219
00:20:42,750 --> 00:20:44,041
‫לפעמים אני שואלת את עצמי... ‬

220
00:20:47,083 --> 00:20:48,666
‫האם אימא שלי באמת מתה?‬

221
00:20:49,666 --> 00:20:50,750
‫את מבינה?‬

222
00:20:52,625 --> 00:20:55,083
‫האם רק דמיינתי שזה קרה כדי שאוכל לשרוד?‬

223
00:20:57,291 --> 00:20:59,166
‫היא בטח שלחה מישהו שיעקוב אחריי‬

224
00:21:00,666 --> 00:21:04,791
‫רק כדי שהיא תוכל להופיע‬
‫ברגע שאחשוב שהשתחררתי ממנה.‬

225
00:21:06,041 --> 00:21:08,666
‫רק כדי שהיא תוכל להטביע אותי באימה.‬

226
00:21:13,541 --> 00:21:14,375
‫אבל לא.‬

227
00:21:15,291 --> 00:21:17,125
‫ואז אני חושבת לעצמי,‬

228
00:21:18,666 --> 00:21:21,791
‫היינו יכולות לבזבז את הכסף שלה‬
‫אם היא הייתה בחיים.‬

229
00:21:21,791 --> 00:21:23,666
‫לא היינו יכולות לבזבז אגורה.‬

230
00:21:23,666 --> 00:21:26,375
‫לא ביינו יכולות למכור את כל הרכוש שלה.‬

231
00:21:31,875 --> 00:21:33,083
‫שנלך לנמנם, אימא?‬

232
00:21:33,083 --> 00:21:34,166
‫בטח.‬

233
00:21:35,500 --> 00:21:36,625
‫בואי ננמנם.‬

234
00:21:49,583 --> 00:21:54,083
‫היא לעולם לא תחזיק את התינוק הזה.‬
‫אני אעלים אותו אחרי הלידה.‬

235
00:21:54,916 --> 00:21:57,625
‫אם יהיה צורך, אם היא תתנגד,‬
‫גם היא תוכל להיעלם.‬

236
00:21:58,125 --> 00:21:59,208
‫אני אהרוס גם אותה.‬

237
00:21:59,208 --> 00:22:01,125
‫בחייך. אנחנו לא יכולים ללכת רחוק כל כך.‬

238
00:22:01,791 --> 00:22:02,875
‫מה זאת אומרת?‬

239
00:22:02,875 --> 00:22:04,208
‫היא מביישת אותנו.‬

240
00:22:04,208 --> 00:22:05,458
‫תראה אותנו.‬

241
00:22:07,458 --> 00:22:09,625
‫כלומר, בטח. את צודקת לגבי התינוק.‬

242
00:22:09,625 --> 00:22:11,208
‫אין לו את הדם שלנו.‬

243
00:22:11,708 --> 00:22:12,833
‫אבל לה יש.‬

244
00:22:14,250 --> 00:22:16,291
‫אני לא יכול לקחת את הסיכון שאאבד אותה.‬

245
00:25:33,958 --> 00:25:37,041
‫לכולם הייתה אותה שאלה בלוויה.‬

246
00:25:38,666 --> 00:25:42,375
‫איך יכול להיות שהבלמים של מכונית‬
‫שמטופלת באופן קבוע‬

247
00:25:42,375 --> 00:25:43,916
‫פשוט מתקלקלים?‬

248
00:25:45,625 --> 00:25:47,458
‫כולם ידעו את התשובה.‬

249
00:25:48,250 --> 00:25:49,916
‫זו הייתה האישה המרושעת ההיא.‬

250
00:25:50,875 --> 00:25:53,791
‫מישהו ראה אותה‬
‫מתגנבת למוסך בלילה שלפני כן,‬

251
00:25:53,791 --> 00:25:57,666
‫אבל הם לא הבינו שהיא ניסתה לרצוח אותם.‬

252
00:26:58,791 --> 00:27:00,125
‫את בחיים.‬

253
00:27:01,541 --> 00:27:04,125
‫כמובן. הסתתרתי.‬

254
00:27:05,208 --> 00:27:06,416
‫זייפתי את מותי.‬

255
00:27:07,541 --> 00:27:08,750
‫כדי להעניש אותך.‬

256
00:27:13,875 --> 00:27:15,833
‫לעולם לא תסלחי לי, אימא?‬

257
00:27:18,125 --> 00:27:20,000
‫לעולם לא תאהבי אותי?‬

258
00:27:22,458 --> 00:27:26,166
‫אף פעם לא תעריכי את בתך כמו אימא עורבת?‬

259
00:27:26,666 --> 00:27:28,333
‫את תיענשי.‬

260
00:27:29,125 --> 00:27:29,958
‫בקרוב.‬

261
00:27:32,250 --> 00:27:33,916
‫את היית העונש שלי.‬

262
00:27:35,625 --> 00:27:37,166
‫את היית העונש שלי.‬

263
00:27:38,583 --> 00:27:39,833
‫את היית העונש שלי.‬

264
00:27:43,541 --> 00:27:44,541
‫אימא?‬

265
00:27:46,541 --> 00:27:47,541
‫את בסדר?‬

266
00:27:56,000 --> 00:27:58,541
‫קרה משהו? את יכולה לספר לי.‬

267
00:28:03,500 --> 00:28:04,833
‫שנצא החוצה?‬

268
00:28:05,333 --> 00:28:06,750
‫בואי נלך לשאוף אוויר.‬

269
00:28:38,416 --> 00:28:40,291
‫זה גרם לך להרגיש טוב, נכון?‬

270
00:28:47,000 --> 00:28:49,041
‫פחדתי כשראיתי אותך כך.‬

271
00:28:50,500 --> 00:28:52,166
‫דיברת אל עצמך.‬

272
00:28:53,166 --> 00:28:55,041
‫חשבתי שראיתי את אימא שלי.‬

273
00:28:56,000 --> 00:28:57,458
‫חשבתי שהיא במלון.‬

274
00:28:58,708 --> 00:29:00,625
‫הכול היה בראש שלי אחרי הכול.‬

275
00:29:02,125 --> 00:29:07,000
‫הרגשת ההגעה לשפל המדרגה‬
‫היא אכן גרועה יותר מימי הכאב הגדול.‬

276
00:29:08,083 --> 00:29:09,666
‫אמרתי לך, מותק.‬

277
00:29:10,333 --> 00:29:13,166
‫את יודעת, זה יהיה הסוף שלנו‬
‫אם לא נעצור אותה.‬

278
00:29:13,666 --> 00:29:14,875
‫כך זה נראה.‬

279
00:29:16,458 --> 00:29:17,708
‫עלייך לעשות משהו.‬

280
00:29:17,708 --> 00:29:19,625
‫את צריכה להוציא אותנו מזה.‬

281
00:29:20,625 --> 00:29:22,041
‫במבי, המקום הזה...‬

282
00:29:22,041 --> 00:29:23,875
‫זה לא ייגמר טוב אחרת.‬

283
00:29:23,875 --> 00:29:25,541
‫במבי, המקום הזה!‬

284
00:29:25,541 --> 00:29:27,708
‫לאימא שלי הייתה קרקע כזו בדיוק.‬

285
00:29:27,708 --> 00:29:30,833
‫היא לא מכרה אותה. בדיוק נזכרתי.‬
‫-באמת?‬

286
00:29:32,041 --> 00:29:35,000
‫נזכרתי כשראיתי את המקום הזה.‬
‫הוא נראה בדיוק כך.‬

287
00:29:35,000 --> 00:29:36,541
‫אז איפה הוא?‬

288
00:29:36,541 --> 00:29:39,166
‫במקום תיירותי צפוף מאוד.‬

289
00:29:39,166 --> 00:29:40,458
‫קילומטרים של אדמה.‬

290
00:29:41,166 --> 00:29:42,583
‫היא שווה הרבה?‬

291
00:29:43,166 --> 00:29:45,000
‫אני אגיד לך דבר אחד.‬

292
00:29:45,000 --> 00:29:47,375
‫לא נצטרך לדאוג לכסף במשך שנים רבות.‬

293
00:29:47,375 --> 00:29:49,666
‫רואה, אימא? שוב הצלת אותנו.‬

294
00:29:49,666 --> 00:29:51,625
‫מצאת מוצא.‬

295
00:29:52,416 --> 00:29:54,083
‫נמכור את הקרקע הזאת, במבי.‬

296
00:29:54,083 --> 00:29:55,625
‫נחזור לטורקיה.‬

297
00:29:55,625 --> 00:29:57,875
‫אבל המשטרה מחפשת אותנו.‬

298
00:29:58,541 --> 00:30:01,458
‫אנחנו כאן חודשיים.‬
‫אני בטוחה שהם המשיכו הלאה.‬

299
00:30:03,208 --> 00:30:04,375
‫אני בספק.‬

300
00:30:09,083 --> 00:30:12,791
‫מה תחושת הבטן שלך אומרת?‬
‫תחושת הבטן שלך תמיד יודעת מה נכון.‬

301
00:30:15,000 --> 00:30:18,625
‫תחושת הבטן שלי אומרת שזה מסוכן מאוד.‬
‫הוא לא רוצה ללכת.‬

302
00:30:19,458 --> 00:30:21,666
‫אבל תגידי לי את. יש לנו ברירה?‬

303
00:30:35,250 --> 00:30:36,875
‫חזרנו ישר לחדר שלנו.‬

304
00:30:36,875 --> 00:30:39,791
‫התחלנו להתקשר לכל סוכן נדל"ן באזור.‬

305
00:30:40,291 --> 00:30:42,375
‫זה ליד הצוקים, אדוני.‬

306
00:30:42,375 --> 00:30:44,708
‫כן, אני זוכר את המקום.‬

307
00:30:44,708 --> 00:30:46,625
‫זו פיסת אדמה יפהפייה.‬

308
00:30:47,125 --> 00:30:49,666
‫ואנחנו רוצות למכור אותה בהקדם האפשרי.‬

309
00:30:49,666 --> 00:30:51,375
‫אתה חושב שנוכל למצוא קונים?‬

310
00:30:51,375 --> 00:30:52,625
‫אבל כמה מהר?‬

311
00:30:52,625 --> 00:30:53,875
‫בהקדם האפשרי.‬

312
00:30:53,875 --> 00:30:55,708
‫כלומר, אני בטוח שנוכל.‬

313
00:30:55,708 --> 00:30:57,583
‫אולי לא מייד, אבל... ‬

314
00:30:57,583 --> 00:31:00,166
‫אני אתקשר אלייך אם אמצא קונה מתאים.‬

315
00:31:00,166 --> 00:31:02,708
‫תני לי את המספר שלך, גברתי.‬

316
00:31:25,291 --> 00:31:27,500
‫אימא הייתה בטלפון עד מאוחר מאוד.‬

317
00:31:28,375 --> 00:31:31,625
‫כולם פשוט התחמקו מאיתנו‬
‫ברגע שהיא אמרה שזה דחוף.‬

318
00:31:44,208 --> 00:31:45,041
‫הלו?‬

319
00:31:45,041 --> 00:31:47,708
‫שלום. אני מקשרת את המספר‬
‫שרצית שאתקשר אליו.‬

320
00:31:47,708 --> 00:31:48,666
‫אנא המתיני.‬

321
00:31:54,083 --> 00:31:54,916
‫הלו?‬

322
00:31:54,916 --> 00:31:57,416
‫היי. אני מתקשרת בנוגע לקרקע ליד הצוקים.‬

323
00:31:57,416 --> 00:31:59,083
‫גברתי, איפה היית?‬

324
00:31:59,083 --> 00:32:00,875
‫לא נתת לי את המספר שלך.‬

325
00:32:00,875 --> 00:32:02,375
‫יש לי קונה לקרקע שלך.‬

326
00:32:02,375 --> 00:32:03,708
‫באמת?‬

327
00:32:03,708 --> 00:32:06,875
‫כן, באמת. הם אפילו נתנו לי ייפוי כוח.‬

328
00:32:06,875 --> 00:32:09,916
‫אנחנו נטפל בעצמנו בשאר‬
‫כדי שלא יטרידו אותך.‬

329
00:32:09,916 --> 00:32:11,791
‫הם רוצים לבנות שם וילה.‬

330
00:32:12,666 --> 00:32:15,000
‫בסדר. אגיע למכירה בקרוב.‬

331
00:32:15,000 --> 00:32:18,666
‫בסדר. אני מצפה לזה. בואי נעשה את זה.‬

332
00:32:20,708 --> 00:32:23,791
‫שמעת אותו, במבי. אנחנו חוזרות לטורקיה.‬

333
00:32:38,833 --> 00:32:44,583
‫אמה הייתה ההגדרה של "גברת".‬

334
00:32:45,083 --> 00:32:50,541
‫"מה שקורה בינינו, נשאר בינינו"‬
‫הייתה המנטרה שלה.‬

335
00:32:50,541 --> 00:32:51,875
‫ברוך הבא.‬
‫-תודה.‬

336
00:32:51,875 --> 00:32:52,791
‫מכאן.‬

337
00:32:56,166 --> 00:32:58,583
‫אביה היה אדם מכובד.‬

338
00:32:58,583 --> 00:32:59,791
‫בנוי היטב.‬

339
00:33:00,375 --> 00:33:01,875
‫כמו פסל.‬

340
00:33:03,125 --> 00:33:04,416
‫אבל, כמובן,‬

341
00:33:05,166 --> 00:33:07,625
‫הקסם שלו לא נמצא בשום מקום‬

342
00:33:08,208 --> 00:33:09,375
‫ביום הלוויה.‬

343
00:33:09,375 --> 00:33:12,083
‫רגע. האבא לא מת בתאונה?‬

344
00:33:12,875 --> 00:33:14,541
‫בהחלט לא, אדוני.‬

345
00:33:14,541 --> 00:33:16,375
‫רק אימא שלה והנהג.‬

346
00:33:16,375 --> 00:33:17,875
‫בבקשה.‬
‫-תודה.‬

347
00:33:18,375 --> 00:33:19,458
‫שלום.‬

348
00:33:20,708 --> 00:33:21,708
‫מזל טוב, אדוני.‬

349
00:33:21,708 --> 00:33:24,583
‫אתה קונה קרקע מדהימה.‬

350
00:33:24,583 --> 00:33:26,291
‫הכול מוכן, דרך אגב.‬

351
00:33:26,291 --> 00:33:28,041
‫דיברתי עם המוכרת.‬

352
00:33:28,041 --> 00:33:29,166
‫גם היא מגיעה.‬

353
00:33:35,500 --> 00:33:36,833
‫בסדר גמור.‬

354
00:36:29,916 --> 00:36:33,166
‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬