1
00:00:20,125 --> 00:00:23,000
‫אני אתחיל לצלם אם אתה מוכן.‬

2
00:00:23,000 --> 00:00:26,375
‫- משטרה -‬

3
00:00:26,375 --> 00:00:28,666
‫התחלנו. זה מצלם. קדימה.‬

4
00:00:29,916 --> 00:00:33,583
‫זה התת-מקלע הסטנדרטי שלנו.‬

5
00:00:36,125 --> 00:00:40,583
‫אנחנו בדרך כלל משתמשים‬
‫בכדורי פרבלום 9 מ"מ.‬

6
00:00:44,791 --> 00:00:46,666
‫במחסנית יש מקום ל-30 כדורים.‬

7
00:00:47,916 --> 00:00:50,625
‫מהירות הלוע היא 400 מטר לשנייה.‬

8
00:00:52,125 --> 00:00:54,333
‫כל ירייה ממרחק של 50 מטרים‬

9
00:00:54,333 --> 00:00:57,125
‫יכולה לחתוך דרך 11 ס"מ של עץ.‬

10
00:00:59,125 --> 00:01:00,333
‫במילים פשוטות יותר,‬

11
00:01:01,666 --> 00:01:04,583
‫אף אדם לא יכול לשרוד את הכדורים האלה.‬

12
00:01:05,208 --> 00:01:06,583
‫הוא לא יחזור הביתה.‬

13
00:01:08,375 --> 00:01:09,625
‫עכשיו את יכולה לדמיין‬

14
00:01:10,750 --> 00:01:14,125
‫מה זה יכול לעשות לילדה קטנה,‬
‫שלא לדבר על אישה בוגרת.‬

15
00:01:17,333 --> 00:01:24,000
‫- ממי ברחנו, אימא? -‬

16
00:01:28,666 --> 00:01:31,041
‫לכל אחד יש "ספר תפילה", במבי.‬

17
00:01:31,833 --> 00:01:33,333
‫לכל אחד.‬

18
00:01:33,916 --> 00:01:36,000
‫אבל שלנו הוא "במבי".‬

19
00:01:36,500 --> 00:01:37,500
‫נכון.‬

20
00:01:38,625 --> 00:01:41,916
‫אנחנו תמיד מוצאות‬
‫את מה שאנחנו מחפשות בדפים שלו, לא?‬

21
00:01:41,916 --> 00:01:43,750
‫הוא מלא באותות, אימא.‬

22
00:01:43,750 --> 00:01:45,958
‫הוא נור האיתות שלנו.‬

23
00:01:45,958 --> 00:01:49,000
‫הוא יכול אפילו להראות לנו‬
‫את העתיד שלנו אם נרצה.‬

24
00:01:49,500 --> 00:01:50,375
‫בהחלט.‬

25
00:01:51,666 --> 00:01:53,791
‫נראה הכול אם נסתכל היטב.‬

26
00:01:53,791 --> 00:01:54,875
‫כמובן.‬

27
00:01:57,625 --> 00:02:01,583
‫הרבה אנשים חושבים‬
‫שהספר מסתיים במותה של אימו של במבי,‬

28
00:02:03,166 --> 00:02:05,166
‫אבל היא מתה באמצע הספר.‬

29
00:02:07,166 --> 00:02:09,291
‫אולי הם רוצים שהוא יסתיים כך.‬

30
00:02:10,666 --> 00:02:14,041
‫אבל זה לא נכון.‬
‫אימא שלו מתה ממש באמצע הספר.‬

31
00:02:16,416 --> 00:02:18,916
‫ואז במבי, שנותר לבד, גדל לבד‬

32
00:02:20,166 --> 00:02:22,541
‫ובונה לעצמו עולם חדש ביער.‬

33
00:02:22,541 --> 00:02:23,458
‫הוא גדל.‬

34
00:02:25,125 --> 00:02:26,375
‫הוא מוצא אהבה.‬

35
00:02:28,041 --> 00:02:29,000
‫הוא מוצא אושר.‬

36
00:02:30,708 --> 00:02:31,750
‫הוא גדל.‬

37
00:02:33,000 --> 00:02:34,333
‫הוא מוצא אהבה.‬

38
00:02:36,291 --> 00:02:37,541
‫הוא מוצא אושר.‬

39
00:02:41,125 --> 00:02:44,000
‫כוכב נופל! תראי. ראית אותו?‬

40
00:02:45,958 --> 00:02:47,333
‫לא, מותק.‬

41
00:02:49,083 --> 00:02:50,083
‫לא ראיתי.‬

42
00:02:57,833 --> 00:02:58,750
‫בואי הנה.‬

43
00:03:20,166 --> 00:03:21,333
‫קדימה, מותק.‬

44
00:03:24,333 --> 00:03:26,125
‫המקום הזה צפוף כל כך.‬

45
00:03:26,125 --> 00:03:28,208
‫דחוס, עמוס.‬

46
00:03:29,000 --> 00:03:32,000
‫אנשים אחד על השני בחוף.‬

47
00:03:32,000 --> 00:03:33,250
‫וברחובות.‬

48
00:03:33,750 --> 00:03:37,416
‫הרחובות מלאים בתכשיטנים ובחנויות שטיחים.‬

49
00:03:38,291 --> 00:03:41,000
‫אימא מתעקשת שנמשיך לבקר בחנות הזאת.‬

50
00:03:41,666 --> 00:03:43,125
‫הם יפים, אימא.‬

51
00:03:43,708 --> 00:03:44,916
‫אני אוהבת אותם.‬

52
00:03:45,750 --> 00:03:47,500
‫אלה שטיחי הרקה אותנטיים.‬

53
00:03:47,500 --> 00:03:49,666
‫עשויים לחלוטין ממשי, גברתי.‬

54
00:03:50,958 --> 00:03:52,000
‫גם אלה?‬

55
00:03:52,000 --> 00:03:54,041
‫כן, גם זה משי.‬

56
00:03:54,041 --> 00:03:55,333
‫זה מהמם.‬

57
00:03:56,125 --> 00:03:57,625
‫בואי, מותק. קדימה.‬

58
00:03:58,666 --> 00:04:00,750
‫שיהיה לך יום טוב.‬
‫-גם לך.‬

59
00:04:20,666 --> 00:04:22,250
‫זה נראה יפה. נכון, אימא?‬

60
00:04:22,750 --> 00:04:24,458
‫זה נראה מקסים.‬

61
00:04:26,250 --> 00:04:27,541
‫תמדדי גם את זאת.‬

62
00:04:28,500 --> 00:04:30,166
‫איזה צבע חמוד.‬

63
00:04:32,041 --> 00:04:33,458
‫אימא.‬
‫-כן?‬

64
00:04:33,458 --> 00:04:36,250
‫למה אני מודדת אותן? אין לנו כסף.‬

65
00:04:36,791 --> 00:04:38,583
‫כדי לקנות אותן ברגע שיהיה לנו.‬

66
00:05:26,208 --> 00:05:30,500
‫- אכסניית אלטון‬
‫מיזוג אוויר, טלוויזיה בלווין, אינטרנט -‬

67
00:05:34,458 --> 00:05:37,333
‫אנחנו לנות באכסניה מלאה בתיירים צעירים.‬

68
00:05:38,083 --> 00:05:40,791
‫אנחנו מתקמצנות עכשיו. ירדנו למחתרת.‬

69
00:05:40,791 --> 00:05:42,916
‫אנחנו אוכלות את מה שאנחנו מוצאות ברחוב.‬

70
00:05:51,875 --> 00:05:55,416
‫אימא ממשיכה לרשום דברים במחברת שלה.‬

71
00:05:58,208 --> 00:05:59,666
‫לא הבאתי לך, אבל... ‬

72
00:06:00,500 --> 00:06:02,083
‫את בטוחה שאת לא רוצה?‬

73
00:06:02,583 --> 00:06:04,000
‫נוכל לחלוק אותם.‬

74
00:06:04,000 --> 00:06:05,958
‫בתיאבון, מותק.‬

75
00:06:26,625 --> 00:06:29,208
‫אולי נצבע אותו יום אחד.‬

76
00:06:31,250 --> 00:06:33,666
‫פעם אהבת את צבע השיער שלי.‬

77
00:06:35,625 --> 00:06:36,791
‫כבר לא?‬

78
00:06:39,583 --> 00:06:41,791
‫היופי שלך מושך תשומת לב, מותק.‬

79
00:06:44,416 --> 00:06:47,500
‫את בולטת מייד, אפילו בקרב קהל גדול.‬

80
00:06:51,708 --> 00:06:54,083
‫אז בגלל זה הפסקת לקלוע לי את השיער.‬

81
00:06:55,583 --> 00:06:58,625
‫גולגול, שני גולגולים, זנב-סוס... ‬

82
00:06:59,583 --> 00:07:01,458
‫נהגת לעשות כל מיני דברים יפים.‬

83
00:07:04,041 --> 00:07:06,000
‫אני צריכה לפנות לך מקום, במבי.‬

84
00:07:07,416 --> 00:07:09,791
‫קודם כול, אני צריכה להשיג לך הרבה כסף,‬

85
00:07:09,791 --> 00:07:12,125
‫ואז לפנות לך כמה מקום שאת צריכה.‬

86
00:07:13,333 --> 00:07:15,541
‫המשפטים האלה הם מאמצע הספר, אימא.‬

87
00:07:15,541 --> 00:07:17,541
‫אלה שורות מדאיגות.‬

88
00:07:17,541 --> 00:07:19,958
‫למה את מעלה את זה עכשיו?‬

89
00:07:22,000 --> 00:07:23,791
‫איך תפני מקום?‬

90
00:07:30,958 --> 00:07:33,000
‫את הדבר הכי טוב שעשיתי.‬

91
00:07:36,041 --> 00:07:37,500
‫הדבר הטוב היחיד.‬

92
00:07:39,000 --> 00:07:40,458
‫חייתי בשבילך.‬

93
00:07:43,500 --> 00:07:45,333
‫ואני שמחה שעשיתי זאת.‬

94
00:07:59,500 --> 00:08:01,458
‫טוב. אהיה בקשר.‬

95
00:08:03,083 --> 00:08:05,833
‫אתם מושעים מהחקירה של האם והבת.‬

96
00:08:09,375 --> 00:08:11,083
‫הם חושבים שבזבזתם את זמנכם‬

97
00:08:11,083 --> 00:08:12,625
‫וזה יצא משליטה.‬

98
00:08:12,625 --> 00:08:14,083
‫אז מי מטפל בזה, אדוני?‬

99
00:08:14,083 --> 00:08:17,250
‫זוכר את הבחור השחצן מהפשיטה במלון?‬

100
00:08:17,250 --> 00:08:19,083
‫הוא.‬
‫-אדוני, תקשיב.‬

101
00:08:20,291 --> 00:08:23,083
‫אני אומר לך,‬
‫הוא יהרוג אותן אם הוא ימצא אותן.‬

102
00:08:28,958 --> 00:08:32,458
‫כמובן. זה מה שהם רוצים. נכון, אדוני?‬

103
00:08:38,000 --> 00:08:40,541
‫אני לא יודעת למה אנשים עונדים תכשיטים.‬

104
00:08:40,541 --> 00:08:43,625
‫גם מלכת הקרח תמיד ענדה משהו.‬

105
00:08:51,291 --> 00:08:53,458
‫למה הם נוהגים במכוניות יקרות?‬

106
00:08:53,458 --> 00:08:56,166
‫למה הם רוצים להיות במקומות צפופים?‬

107
00:08:56,958 --> 00:08:58,041
‫כאלה הם.‬

108
00:08:58,041 --> 00:09:00,333
‫"נשמות מזויפות" ו"המונים מחרידים".‬

109
00:09:01,250 --> 00:09:03,958
‫אבל אנחנו צריכות את הקהל עכשיו, מותק.‬

110
00:09:04,916 --> 00:09:07,500
‫אנחנו משתלבות והופכות לבלתי נראות.‬

111
00:09:10,333 --> 00:09:11,458
‫בואי איתי.‬

112
00:09:14,291 --> 00:09:16,291
‫לאן אנחנו ממהרות?‬

113
00:09:16,291 --> 00:09:17,375
‫לשם.‬

114
00:09:24,875 --> 00:09:27,875
‫אני אוהבת את הצעיף הנפלא הזה.‬
‫אני אקנה אותו.‬

115
00:09:28,458 --> 00:09:30,458
‫אימא, את בסדר?‬

116
00:09:31,000 --> 00:09:32,541
‫זה לא משהו שאת לובשת.‬

117
00:09:33,041 --> 00:09:34,708
‫לא הצבע ולא העיצוב.‬

118
00:09:36,875 --> 00:09:39,791
‫צמצמנו את זה לשלוש חנויות, מותק.‬

119
00:09:40,291 --> 00:09:41,583
‫אז תני לי לנחש.‬

120
00:09:41,583 --> 00:09:42,583
‫תנסי.‬

121
00:09:43,083 --> 00:09:44,583
‫חנות התכשיטים הקטנה,‬

122
00:09:44,583 --> 00:09:46,250
‫חנות התכשיטים הגדולה‬

123
00:09:46,250 --> 00:09:47,500
‫וחנות השטיחים.‬

124
00:09:48,416 --> 00:09:49,541
‫כל הכבוד, מותק.‬

125
00:09:50,041 --> 00:09:51,833
‫ויתרתי על חנויות התכשיטים.‬

126
00:09:52,333 --> 00:09:54,458
‫הן עלולות להביא ליותר צרות מתועלת.‬

127
00:09:54,958 --> 00:09:56,250
‫אז באיזו בחרת?‬

128
00:09:57,125 --> 00:09:58,208
‫במקום הזה.‬

129
00:10:02,666 --> 00:10:04,208
‫מתי נעשה את זה?‬

130
00:10:04,708 --> 00:10:05,541
‫מחר?‬

131
00:10:12,166 --> 00:10:14,208
‫מחר עומד להיות יום ארוך,‬

132
00:10:15,541 --> 00:10:18,208
‫ואילו היום הטוב ביותר הוא הקצר ביותר.‬

133
00:10:32,833 --> 00:10:34,916
‫רציתי שתראו את כל זה.‬

134
00:10:37,291 --> 00:10:40,375
‫רציתי שתדעו עם מי יש לכם עסק.‬

135
00:10:40,375 --> 00:10:41,541
‫שתכירו אותה.‬

136
00:10:42,166 --> 00:10:45,333
‫הרנ"צ היה אדם נחוש ובלתי מתפשר.‬

137
00:10:45,958 --> 00:10:47,625
‫הוא היה אובססיבי לגבי האימא.‬

138
00:10:48,208 --> 00:10:49,125
‫התקרית...‬

139
00:10:51,625 --> 00:10:52,666
‫התקרית...‬

140
00:10:55,416 --> 00:10:57,250
‫זרקה אותי לתהום גדולה.‬

141
00:10:59,625 --> 00:11:02,791
‫אם מישהו אחר היה מספר לך על זה,‬
‫היית חושבת שהוא מגזים.‬

142
00:11:05,583 --> 00:11:06,875
‫אני לא יודע.‬

143
00:11:10,458 --> 00:11:11,791
‫זה דפק אותי.‬

144
00:11:14,166 --> 00:11:16,625
‫נוכל לקחת הפסקה אם אתה צריך מנוחה.‬

145
00:11:18,208 --> 00:11:19,666
‫- אכסניית אלטון -‬

146
00:11:28,000 --> 00:11:29,875
‫את לא צריכה לדעת הכול.‬

147
00:11:30,375 --> 00:11:33,083
‫מעולם לא רציתי שתדעי על הדברים הרעים.‬

148
00:11:33,791 --> 00:11:35,500
‫זה הדבר שתמיד שאפתי אליו.‬

149
00:11:36,625 --> 00:11:38,166
‫אני יודעת, אימא.‬

150
00:11:38,666 --> 00:11:40,708
‫תמיד הגנת עליי ודאגת לי.‬

151
00:11:41,916 --> 00:11:43,875
‫עם כפתורי ההפעלה האלה.‬

152
00:11:45,041 --> 00:11:46,875
‫"לחצי על כפתור המחיקה, במבי."‬

153
00:11:47,375 --> 00:11:48,750
‫"במבי, תשכחי מזה."‬

154
00:11:50,500 --> 00:11:51,583
‫אמרת את זה בדיוק כמוני.‬

155
00:11:52,208 --> 00:11:53,708
‫עכשיו, תראי את זה.‬

156
00:11:55,500 --> 00:11:58,833
‫"במבי, אל תשאלי שאלות שיגרמו לי להתפרק."‬

157
00:11:58,833 --> 00:12:01,166
‫"בבקשה, במבי. אל תגרמי לי להתפרק."‬

158
00:12:04,291 --> 00:12:08,208
‫אני מבינה הכול עכשיו, אימא.‬
‫גם אני חלק מזה.‬

159
00:12:14,958 --> 00:12:17,666
‫את זוכרת את סופת השלג בניו יורק?‬

160
00:12:17,666 --> 00:12:18,958
‫כן.‬

161
00:12:22,416 --> 00:12:23,416
‫הלוואי...‬

162
00:12:25,500 --> 00:12:29,208
‫שהיית נשארת הילדה‬
‫עם הלחיים האדומות והקרות.‬

163
00:12:30,666 --> 00:12:31,833
‫הלוואי, אימא.‬

164
00:12:38,875 --> 00:12:40,291
‫הגיע הזמן להתכונן.‬

165
00:12:41,708 --> 00:12:42,708
‫כן?‬

166
00:12:44,208 --> 00:12:45,375
‫אני כל כך צמאה.‬

167
00:12:46,250 --> 00:12:48,208
‫תוכלי להביא לי מים?‬

168
00:12:48,208 --> 00:12:50,333
‫בטח. אני אלך להתארגן.‬

169
00:13:27,416 --> 00:13:30,291
‫מי זאת?‬
‫-חדר 207. הן הגיעו כשלא היית כאן.‬

170
00:13:30,916 --> 00:13:32,791
‫הנה רשימת האורחים.‬

171
00:13:32,791 --> 00:13:33,708
‫תודה.‬

172
00:13:33,708 --> 00:13:35,875
‫אלה מוכנים, נכון?‬
‫-כן.‬

173
00:13:43,875 --> 00:13:44,750
‫חזרתי, אימא.‬

174
00:13:52,291 --> 00:13:53,666
‫אני רואה שאת מוכנה.‬

175
00:13:56,583 --> 00:13:59,041
‫אל תעזבי את החדר עד שאחזור.‬

176
00:14:01,333 --> 00:14:02,333
‫מה זאת אומרת?‬

177
00:14:02,833 --> 00:14:04,333
‫אנחנו לא הולכות יחד?‬

178
00:14:04,333 --> 00:14:07,500
‫לא. את תישארי כאן ותארזי.‬

179
00:14:08,708 --> 00:14:12,500
‫אבל, אימא, אנחנו יחידת הירח.‬
‫אנחנו לא יכולות להיפרד.‬

180
00:14:12,500 --> 00:14:13,833
‫לא, מותק.‬

181
00:14:14,333 --> 00:14:16,333
‫אסור לנו לתת לידיים שלך להתלכלך.‬

182
00:14:17,708 --> 00:14:19,125
‫אני אפילו חזקה יותר ממך.‬

183
00:14:19,125 --> 00:14:20,041
‫נכון,‬

184
00:14:20,041 --> 00:14:23,291
‫כי לא נתתי לזיכרונות רעים ללכלך את נשמתך.‬

185
00:14:23,291 --> 00:14:25,916
‫מעולם לא רציתי שתהפכי להיות אני.‬

186
00:14:27,458 --> 00:14:29,791
‫אבל, אימא, אני... ‬
‫-במבי, מספיק.‬

187
00:14:29,791 --> 00:14:31,666
‫את ילדה שמחה.‬

188
00:14:31,666 --> 00:14:33,791
‫את הבת שלי. הבת שלי.‬

189
00:14:34,500 --> 00:14:36,083
‫אבל אני הבת של אימא שלי.‬

190
00:14:36,833 --> 00:14:39,625
‫העבר שלי הוא עבר מצער ביותר.‬

191
00:14:40,500 --> 00:14:41,958
‫אנחנו לא אותו הדבר.‬

192
00:14:43,583 --> 00:14:46,291
‫אסור לך להפר את הכללים שאנחנו חיות לפיהם.‬

193
00:14:47,416 --> 00:14:48,791
‫לא ארשה זאת.‬

194
00:14:49,625 --> 00:14:52,625
‫אז תישארי בחדר, בסדר?‬

195
00:14:54,541 --> 00:14:56,416
‫בסדר. אני מצטערת.‬

196
00:14:58,875 --> 00:14:59,875
‫בואי הנה.‬

197
00:15:06,083 --> 00:15:09,291
‫את רוצה לעשות משהו בשבילנו?‬
‫-אשמח מאוד, אימא.‬

198
00:15:11,458 --> 00:15:13,166
‫האם "במבי" הוא "ספר התפילה" שלנו?‬

199
00:15:13,166 --> 00:15:14,250
‫כן.‬

200
00:15:14,750 --> 00:15:17,041
‫את יודעת את זה בעל פה?‬
‫-כמובן.‬

201
00:15:18,083 --> 00:15:19,333
‫אז תתפללי.‬

202
00:15:20,416 --> 00:15:21,666
‫תתפללי בשביל שתינו.‬

203
00:15:28,500 --> 00:15:31,000
‫אל תנטשי אותי ביער, אימא.‬

204
00:15:35,666 --> 00:15:39,666
‫מותק,מי את חושבת שאני?‬
‫האימא הטיפשה של במבי?‬

205
00:15:46,166 --> 00:15:48,750
‫"בזמן האחרון במבי בילה את רוב זמנו לבד.‬

206
00:15:53,333 --> 00:15:54,833
‫"אימא שלו הייתה נעלמת‬

207
00:15:55,333 --> 00:15:58,375
‫"ולא הייתה חוזרת, לא משנה כמה הוא קרא לה."‬

208
00:16:15,458 --> 00:16:18,416
‫"השמיים נהיו חיוורים ואפורים.‬

209
00:16:19,416 --> 00:16:21,916
‫"הלילה האפל ביותר נפל על היער.‬

210
00:16:22,500 --> 00:16:25,875
‫"אימא שלו יצאה פתאום מהשיחים.‬

211
00:16:26,791 --> 00:16:28,250
‫"היא צרחה בייסורים.‬

212
00:16:28,750 --> 00:16:30,458
‫"מישהו רדף אחריה.‬

213
00:16:30,958 --> 00:16:33,250
‫"לבמבי זה הרגיש כמו משחק,‬

214
00:16:33,916 --> 00:16:36,708
‫"אבל כשהוא הסתכל היטב,‬
‫הוא הבין שזה לא היה משחק.‬

215
00:16:37,291 --> 00:16:40,041
‫"אימא שלו, צורחת מפחד..."‬

216
00:16:41,375 --> 00:16:42,708
‫אני לא יכולה להמשיך.‬

217
00:16:43,791 --> 00:16:45,083
‫אני לא יכולה לעשות את זה.‬

218
00:17:24,250 --> 00:17:27,000
‫תירדמי, במבי. פשוט תירדמי כבר.‬

219
00:17:27,500 --> 00:17:28,500
‫תירדמי.‬

220
00:18:00,166 --> 00:18:02,291
‫הנה את, איילה יפהפייה.‬

221
00:18:06,333 --> 00:18:08,250
‫מי את? מי?‬

222
00:18:13,083 --> 00:18:14,250
‫מי את?‬

223
00:18:14,250 --> 00:18:15,708
‫את מוזרה.‬

224
00:18:17,875 --> 00:18:20,875
‫איך את שותה את קפה הדם שלך?‬

225
00:18:33,583 --> 00:18:34,583
‫אימא?‬

226
00:19:05,208 --> 00:19:09,208
‫תראי. אימא שלך לא נטשה אותך ביער.‬

227
00:19:09,208 --> 00:19:12,291
‫כי את לא אימא של "במבי". את אימא שלי.‬

228
00:19:18,083 --> 00:19:19,083
‫אימא?‬

229
00:19:22,875 --> 00:19:25,000
‫תני לי לנקות לך את הידיים.‬

230
00:19:28,583 --> 00:19:30,000
‫אימא התינוקת.‬

231
00:19:30,000 --> 00:19:31,250
‫את התינוקת שלי עכשיו.‬

232
00:19:37,125 --> 00:19:39,708
‫שקית הזבל מלאה בכסף ותכשיטים.‬

233
00:19:40,500 --> 00:19:42,416
‫זה יספיק לך לשנים.‬

234
00:19:43,375 --> 00:19:45,375
‫זה היה כל כך גרוע, אימא?‬

235
00:19:48,916 --> 00:19:51,750
‫זו הייתה הפעם הראשונה‬
‫שהייתי צריכה לעשות זאת בשביל כסף.‬

236
00:19:53,958 --> 00:19:56,125
‫לא כדי להגן עלינו, אלא בשביל כסף.‬

237
00:19:59,333 --> 00:20:00,458
‫תהיה בשקט.‬

238
00:20:01,583 --> 00:20:03,000
‫זה היה נורא, במבי.‬

239
00:20:04,125 --> 00:20:06,875
‫זה היה בלתי נסבל.‬
‫-תשכחי מזה, אימא.‬

240
00:20:06,875 --> 00:20:09,666
‫תתחילי במלכת הקרח ותשכחי מהכול.‬

241
00:20:09,666 --> 00:20:11,708
‫נוכל להתחיל מחדש.‬

242
00:20:11,708 --> 00:20:12,958
‫לוח נקי.‬

243
00:20:12,958 --> 00:20:16,333
‫לא, מותק. את תשכחי, ואני אזכור.‬

244
00:20:17,291 --> 00:20:19,250
‫זה העונש שלי, במבי.‬

245
00:20:19,750 --> 00:20:21,125
‫אנחנו צריכות ללכת.‬

246
00:20:22,208 --> 00:20:23,208
‫אימא?‬

247
00:20:26,833 --> 00:20:27,833
‫מה קרה?‬

248
00:20:28,791 --> 00:20:31,125
‫את פצועה. איך זה קרה?‬

249
00:20:31,125 --> 00:20:32,708
‫זכוכית. זה חתך עמוק.‬

250
00:20:32,708 --> 00:20:34,208
‫למה לא אמרת?‬

251
00:20:34,208 --> 00:20:36,041
‫תשכבי. תנוחי.‬

252
00:20:36,833 --> 00:20:37,958
‫בזהירות.‬

253
00:20:40,333 --> 00:20:41,875
‫תלחצי חזק.‬

254
00:20:42,458 --> 00:20:45,000
‫השגתי את הכסף שהיית צריכה.‬

255
00:20:46,333 --> 00:20:48,833
‫אז הגיע הזמן לפנות לך מקום, במבי.‬

256
00:20:48,833 --> 00:20:52,000
‫אם זה אומר שאת נותנת לי‬
‫את המקום שלך, אני לא רוצה בו.‬

257
00:20:52,958 --> 00:20:56,208
‫תראי כמה דברים יש לנו. יש מספיק לשתינו.‬

258
00:20:58,041 --> 00:21:00,708
‫אנחנו צריכות לצאת לדרך.‬
‫-אבל אנחנו לא יכולות.‬

259
00:21:00,708 --> 00:21:03,958
‫אנחנו צריכות לטפל בפצע שלך,‬
‫לעצור את הדימום.‬

260
00:21:03,958 --> 00:21:06,500
‫הם יתפסו אותנו אם נלך לבית החולים.‬

261
00:21:06,500 --> 00:21:07,416
‫אני יודעת.‬

262
00:21:08,958 --> 00:21:10,166
‫תני לי לטפל בזה.‬

263
00:21:17,125 --> 00:21:18,166
‫תכף אחזור.‬

264
00:21:43,750 --> 00:21:44,833
‫מה אלה בכלל?‬

265
00:21:48,875 --> 00:21:50,166
‫מה קורה?‬

266
00:22:40,458 --> 00:22:43,458
‫- בית מרקחת -‬

267
00:22:49,333 --> 00:22:50,750
‫איך אוכל לעזור לך?‬

268
00:22:51,250 --> 00:22:52,625
‫אני צריכה תחבושות, מהר.‬

269
00:22:53,125 --> 00:22:56,208
‫גזה, אלכוהול, יוד, הרבה צמר גפן.‬

270
00:22:57,625 --> 00:22:58,583
‫מישהו נפגע?‬

271
00:22:58,583 --> 00:23:01,583
‫אני צריכה גם משככי כאבים. כן, מישהו נפגע.‬

272
00:23:01,583 --> 00:23:03,583
‫אני יכול לתת לך הוראות הגעה לבית החולים.‬

273
00:23:04,375 --> 00:23:07,458
‫אני רק צריכה לחבוש את הפצע,‬
‫אבל יהיה טוב לדעת.‬

274
00:23:07,458 --> 00:23:10,750
‫לכי ישר במורד הרחוב בערך שני ק"מ.‬

275
00:23:10,750 --> 00:23:12,291
‫זה יהיה ממש מולך.‬

276
00:23:16,041 --> 00:23:18,083
‫זה יספיק?‬

277
00:23:18,083 --> 00:23:20,083
‫די והותר. אביא לך עודף.‬

278
00:23:20,083 --> 00:23:21,416
‫לא. תשמור אותו.‬

279
00:23:28,333 --> 00:23:30,625
‫אני כאן, אימא. אני כאן.‬

280
00:23:44,750 --> 00:23:47,625
‫הנה. קניתי.‬
‫יש לי כל מה שאנחנו צריכות, אימא.‬

281
00:23:55,708 --> 00:23:57,958
‫את בסדר?‬
‫-זה בסדר, מותק.‬

282
00:24:08,416 --> 00:24:12,208
‫- הרוצחת במלונות מבוקשת בכל מקום -‬

283
00:24:12,208 --> 00:24:13,666
‫זה לא כואב, נכון?‬

284
00:24:13,666 --> 00:24:15,250
‫לא. אני בסדר, מותק.‬

285
00:24:18,875 --> 00:24:21,083
‫קחי את משככי הכאבים האלה. הם יעזרו.‬

286
00:24:28,208 --> 00:24:29,458
‫במבי, מה קרה?‬

287
00:24:30,875 --> 00:24:32,166
‫מותק, מה קרה?‬

288
00:24:33,125 --> 00:24:35,666
‫הבחור בקבלה נראה חשוד, אימא.‬

289
00:24:37,500 --> 00:24:38,625
‫קיבלנו שיחה.‬

290
00:24:39,375 --> 00:24:41,833
‫אחרת לא היינו יודעים שהן במחוז שלנו.‬

291
00:24:42,458 --> 00:24:46,750
‫טוב, היה השוד, אבל עוד לא ידענו שזו האם.‬

292
00:24:47,833 --> 00:24:49,791
‫הבחור בקבלה דיווח על כך.‬

293
00:24:50,875 --> 00:24:52,791
‫הוא חשד בהן.‬

294
00:24:53,541 --> 00:24:55,750
‫אז הוא בדק את זה במחשב,‬

295
00:24:56,750 --> 00:24:58,083
‫ואז דיווח על זה.‬

296
00:24:58,583 --> 00:25:00,250
‫אנחנו עוזבות עכשיו.‬

297
00:25:00,250 --> 00:25:01,708
‫את בטוחה שאת מסוגלת?‬

298
00:25:01,708 --> 00:25:04,750
‫כל עוד את כאן כדי לעזור לי.‬

299
00:25:07,666 --> 00:25:09,125
‫נראה שהרחוב נקי.‬

300
00:25:09,625 --> 00:25:10,833
‫כן, הוא נקי.‬

301
00:25:10,833 --> 00:25:12,791
‫הייתי זהירה מאוד בדרך חזרה.‬

302
00:25:12,791 --> 00:25:14,375
‫פעלתי לפי ההוראות שלך.‬

303
00:25:14,375 --> 00:25:15,458
‫כל הכבוד, מותק.‬

304
00:25:15,458 --> 00:25:18,333
‫את רואה, עוד לא הגענו לאמצע הספר.‬

305
00:25:19,208 --> 00:25:20,791
‫נכון, במבי.‬

306
00:25:25,791 --> 00:25:28,833
‫כי את מצליחה להציל אותנו בכל פעם.‬

307
00:25:49,291 --> 00:25:50,416
‫תקשיבו, חבר'ה.‬

308
00:25:50,916 --> 00:25:53,041
‫שאף אחד לא יתחיל לירות עד שאגיד לכם.‬

309
00:26:00,958 --> 00:26:01,958
‫את בסדר?‬

310
00:26:01,958 --> 00:26:03,041
‫אני בסדר.‬

311
00:26:05,166 --> 00:26:06,166
‫קדימה.‬

312
00:26:11,333 --> 00:26:12,250
‫קדימה.‬

313
00:26:19,458 --> 00:26:21,750
‫יש תחנת מוניות ברחוב הבא.‬

314
00:26:21,750 --> 00:26:24,375
‫נארגן סירה מייד לאחר מכן.‬

315
00:26:39,750 --> 00:26:40,750
‫במבי.‬

316
00:26:41,833 --> 00:26:43,125
‫שמת לב?‬

317
00:26:43,625 --> 00:26:45,916
‫כן, אימא. הם כאן, מחפשים אחרינו.‬

318
00:26:51,333 --> 00:26:52,666
‫הם קרובים מדי.‬

319
00:26:53,333 --> 00:26:54,375
‫לכי מהר יותר.‬

320
00:26:58,541 --> 00:26:59,541
‫מהר.‬

321
00:27:13,791 --> 00:27:17,291
‫בואי נשתלב בתוך "הנשמות המזויפות"‬
‫וה"המונים המחרידים", מותק.‬

322
00:27:17,291 --> 00:27:18,375
‫קדימה.‬

323
00:27:29,125 --> 00:27:30,958
‫אני רגועה, את יודעת?‬

324
00:27:31,458 --> 00:27:33,625
‫כי אנחנו באמצע הדרך.‬

325
00:27:33,625 --> 00:27:35,583
‫סיימנו את החלק הקשה.‬

326
00:27:36,083 --> 00:27:38,666
‫לא נוותר ולא ניכנע, נכון?‬

327
00:27:38,666 --> 00:27:39,750
‫אף פעם.‬

328
00:27:40,916 --> 00:27:42,958
‫נצא מהרחוב הזה, מותק.‬

329
00:27:43,458 --> 00:27:45,291
‫עברנו דברים גרועים יותר.‬

330
00:27:47,416 --> 00:27:49,458
‫את יודעת מה את צריכה לעשות, נכון?‬

331
00:27:49,458 --> 00:27:50,708
‫כן.‬

332
00:27:52,666 --> 00:27:53,708
‫היי, במבי.‬

333
00:27:54,708 --> 00:27:57,041
‫אנחנו לא יכולות למות גם אם נרצה.‬

334
00:28:09,458 --> 00:28:10,958
‫רוצי, במבי.‬
‫-רוצי, אימא.‬

335
00:28:22,958 --> 00:28:24,750
‫רוצי. רוצי, במבי!‬

336
00:28:25,541 --> 00:28:26,666
‫עצרי! משטרה!‬

337
00:29:29,458 --> 00:29:31,291
‫"'עכשיו,' אמרה אימו של במבי,‬

338
00:29:31,291 --> 00:29:34,416
‫"התרחק מכאן ואל תתקרב אליי.‬

339
00:29:34,416 --> 00:29:37,000
‫"במבי זינק בשארית הכוח האחרונה שלו.‬

340
00:29:37,000 --> 00:29:39,333
‫"הוא פילס את דרכו בשלג.‬

341
00:29:40,541 --> 00:29:43,208
‫"ואז, לפתע, הוא ראה שאימו נורתה.‬

342
00:29:44,000 --> 00:29:46,916
‫"אבל הוא לא ידע אם זו שנפלה היא אימא שלו.‬

343
00:29:48,375 --> 00:29:51,000
‫"הפיצוצים הפחידו אותו עד כדי כך‬

344
00:29:51,500 --> 00:29:53,583
‫"שהוא אפילו לא יכול היה לראות.‬

345
00:29:54,750 --> 00:29:57,000
‫"הפחד הקיף אותו לחלוטין.‬

346
00:29:58,083 --> 00:30:02,458
‫"במבי המשיך לרוץ ביער ללא מנוחה."‬

347
00:30:03,708 --> 00:30:07,875
‫- "במבי" -‬

348
00:30:38,208 --> 00:30:41,000
‫הוא אפילו לא היסס. הוא ירה בה.‬

349
00:30:43,875 --> 00:30:45,000
‫אבל את יודעת מה?‬

350
00:30:45,000 --> 00:30:48,208
‫היא נשארה מאחור בכוונה‬
‫כדי שהילדה תוכל לברוח.‬

351
00:30:49,041 --> 00:30:50,500
‫"רוצי", היא אמרה.‬

352
00:30:52,166 --> 00:30:55,875
‫אני בטוח שהיא אמרה "רוצי"‬
‫אבל לא שמעתי את השאר.‬

353
00:30:57,291 --> 00:30:59,166
‫משהו כמו "מאמי".‬

354
00:31:00,166 --> 00:31:01,666
‫היא נעצה בנו מבט.‬

355
00:31:04,791 --> 00:31:06,833
‫כאילו שאמרה, "לכו לעזאזל."‬

356
00:31:15,833 --> 00:31:17,041
‫באשר לילדה,‬

357
00:31:18,041 --> 00:31:19,375
‫היא אפילו לא הסתכלה לאחור.‬

358
00:31:20,791 --> 00:31:22,458
‫עם שקית זבל בידה‬

359
00:31:23,208 --> 00:31:24,416
‫ותרמיל הגב שלה,‬

360
00:31:25,291 --> 00:31:26,583
‫היא נעלמה בחושך.‬

361
00:31:31,583 --> 00:31:33,083
‫חיפשנו בכל מקום.‬

362
00:31:33,875 --> 00:31:37,166
‫בתי מלון, אכסניות,‬
‫שדות תעופה, מסופי אוטובוסים...‬

363
00:31:37,166 --> 00:31:38,791
‫בכל מקום, בזה אחר זה.‬

364
00:31:40,041 --> 00:31:41,041
‫אבל...‬

365
00:31:42,000 --> 00:31:44,333
‫אף אחד לא ראה אותה אחרי אותו לילה.‬

366
00:34:17,958 --> 00:34:19,750
‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬